יושב-ראש הכנסת הוא העומד בראש הכנסת, מנהל את ענייניה, מופקד על שמירת כבודה, על הסדר בישיבותיה ועל קיום תקנונה. הוא המייצג את הכנסת כלפי גופים חיצוניים. יושב-ראש הכנסת אחראי גם למינהל הכנסת, וכן להכנתו ולביצועו של תקציב הכנסת.
המשימה הראשונה המוטלת על כנסת חדשה היא, בדרך כלל, בחירת יושב-ראש מקרב חברי הכנסת. יושב-ראש הכנסת נבחר בהצבעה גלויה לכל תקופת כהונתה של הכנסת.
סגניו של היושב-ראש, אשר נקבע כי יהיו שמונה במספר, נבחרים בסמוך לישיבת הפתיחה. יושב-ראש הכנסת וסגניו קובעים את סדר-היום של מליאת הכנסת ומאשרים את השאילתות, את ההצעות לסדר-היום, את הצעות החוק הפרטיות ואת הנושאים העולים בה לדיון. יושב-ראש הכנסת או אחד מסגניו מנהל את ישיבות מליאת הכנסת, מעמיד את ההצעות להצבעה ומכריז על תוצאות ההצבעה.
ליושב-ראש הכנסת נתונות סמכויות פיקוח ומעצר בתחומי הכנסת. משמר הכנסת, בפיקודו של קצין הכנסת, פועל לפי הוראותיו לשמירה על הסדר והמשמעת. בהיעדרו של נשיא המדינה מהארץ, יושב-ראש הכנסת ממלא את תפקידו.
