שטיחי הקיר

הטרקלין, הנקרא גם אולם שאגאל, משמש לקבלות פנים ממלכתיות. את האולם עיצב ועיטר האמן היהודי מארק שאגאל (1985‎-1887). שאגאל עיצב 12 פסיפסי רצפה, פסיפס קיר אחד ושלושה שטיחי קיר (גובלנים).

בשטיח הימני מתוארים חלום יעקב, מעמד הר סיני, עקדת יצחק, שהיא הברית הראשונה בין ישראל לאלוהיו, ונבואת ישעיהו כפי שבאה לידי ביטוי בפרק י"א, שעל-פיו החיות והנער הנוהג בהן חיים זה לצד זה בשלום, ודמויות האוהבים באות לסמל את ביאת השלום.

השטיח השמאלי מתאר את ירושלים כמוקד ההוויה היהודית לאורך ההיסטוריה. שלושה מוטיבים בשטיח: המוטיב התנ"כי, תוך ציון דמותם של דוד, רות ובועז, וסיפור המרגלים; מוטיב השיבה לציון בעת החדשה, תוך תיאור החלוצים ובניין הארץ; והמוטיב הדתי, העוסק בחגי ישראל והעלייה לרגל.

פסיפס הקיר
כל הקיר הצפוני של הטרקלין מצופה בפסיפס גדול, ששיבוצו בוצע על-ידי אמנים איטלקים.
במרכזה מופיע מלאך הגאולה, אשר מושיט את ידיו לעם היהודי המצוי בגולה,
כקורא לו לשוב למולדתו. ארץ-ישראל מסומלת על-ידי המנורה. בחלקו הימני של הפסיפס
מופיעות דמויות אדם רבות הצופות במלאך ומבטאות את נהירת העולים לארץ-ישראל.
בחלקו השמאלי נראים העולים מתפללים לרגלי הכותל המערבי.
ברקע נראים במרומז מבני העיר העתיקה.