אישי ראש הממשלה היקר,
אבי החל במפעל ההתיישבות בישראל לפני שבעים וחמש שנה. העבודה שהחל בה נמשכה מאז ועד
היום. כאשר הקים אבי בשנת 1925 את החברה להתיישבות היהודים בא"י - פיק"א -
הטיל עליה ליישב כל אדמותיו. נפל בחלקי להיות נשיא פיק"א מאז היווסדה.
בשנים שלאחר מכן יובשו ביצות, הררי טרשים ואדמות שוממות הפכו קרקע פורייה.
כל האדמות האלה יושבו על-ידי פיק"א. כיום לא נשארה ברשות פיק"א אדמה חקלאית
להתיישבות נוספת. התעודה שהטילה על פיק"א נתמלאה.
בהתבונני לעבודתנו בעבר רשאי אני, דומני, לאמר ביושר לב כי היינו נאמנים לשני
עקרונות שמן הראוי לחזור עליהם: ראשית, כי עשינו את עבודתנו ללא התחשבות
בשיקולים פוליטיים. ושנית, כי התאמצנו לתת לישראל ולעמה כל אשר יכולנו, מבלי לבקש
מאומה בתורת תגמול - לא ברווחים, לא בהכרת תודה ולא במשהו אחר.
משהושלמה משימת ההתיישבות של פיק"א, הוטל עלי להחליט על עתידה של חברה זו.
בינתיים קמה מדינת ישראל, והמוסדות הלאומיים ניצבו וקיבלו על עצמם המאמץ ההתיישבותי
הראשי בישראל. בשקלי את כל הגורמים האלה הגעתי למסקנה כי עם השלמת תפקידה של פיק"א,
מן הראוי יהיה להפסיק את פעולותיה ולהימנע מכפילות בעבודה הנעשית כעת,
בקנה מידה יותר רחב, על-ידי המוסדות הלאומיים.
פיק"א היא איגוד פרטי, אך כל פעולותיה היו קודש לכלל. לכן ראיתי לטוב לפני
להודיע ראשית כל לך על החלטתי. מטעם זה יש גם בדעתי להעביר לרשות המוסדות הלאומיים
את כל הקרקעות שנותרו בידי פיק"א [מוחכרות או לר מוחכרות].
רואה אני הפסקת עבודת פיק"א לא כהסתלקות אלא כמילוי הייעוד. ברצוני להבליט דבר
זה על-ידי מפעל מיוחד שיקבע הזדהותי עם שאיפות ישראל ועמה. ברצוני להקדיש סכום של
שישה מיליון לירות ישראליות לבניית הבניין החדש של הכנסת בירושלים שעומדים להקימו.
יהי רצון ויהא בניין הכנסת בעיני כל העולם סמל לנצחיותה של מדינת ישראל.
עם פעולה זו תסתלק פיק"א מעל במת ישראל מתוך הכרה שהעבודה שהוחל בה לפני
75 שנה הולכת ונמשכת על-ידי המדינה והעם בתמיכת יהדות העולם.
במכתבי זה רציתי להודיע לך על החלטתי. לא התכוונתי במכתב זה להיפרד מאתך או מישראל.
התעניינותי בהתפתחותה של ישראל בעינה עומדת. גם לאחר שפיק"א תפסיק את
פעולתה אהיה קרוב לכולכם כפי שהייתי כל השנים. דאגותיכם - דאגתי ואושרכם - אושרי.
ואמנם רוצה אני לבחון אם אוכל לתרום בעתיד במידה צנועה לקראת קידום המדע,
האמנות והתרבות בישראל - נושאים שהם, יודע אני, קרובים ללבך. אך אלה הן תוכניות לעתיד.
עוד טרם החלטתי בפרוטרוט עליהן, אך אשוב ואדון עליהן מייד לכשתתגבשנה מחשבותי בלבי.
יסודות המדינה הונחו היטב וביציבות. בטוח אני כי בעזרת השם יהא הפרק החדש
אשר הוחל בו בחיי עמנו עד הקמת המדינה, מפואר וקיים לעד.