חוק התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט-‎1999 החוק, אשר תוקפו פג ב- ‎14 בינואר, ‎2004, לאחר חמש שנים בהן היה בתוקף, אוסר על סוגים שונים של התערבות גנטית, ובהן כזו שמטרתה לשבט בני אדם, הובא לשם הארכת תוקף לפני ועדת המדע. נציב הדורות הבאים חיווה דעתו כי בנושא על שיבוט בני אדם למטרות רבייה להיאסר בחוק רגיל וקבוע של הכנסת ולא למשך חמש שנים בלבד, כפי שסברו נציגי המדענים. הנציב קרא לכנסת לקבוע חד משמעית עמדה מוסרית-אתית לפיה יישום הידע המדעי הקיים לשם שיבוט בני אדם למטרות רבייה- הינו אסור. זאת, תוך שמירה על האפשרות להמשיך ולבצע שימוש בשיבוט לצרכי מחקר רפואי, בתאי גזע, תחת מנגנונים קפדניים של אישור ופיקוח על מחקרים אלה. זאת, לאור ההשלכות הרות האסון של שימוש בטכנולוגיית השיבוט לשם רביית בני אדם והעובדה שהמדע המתקדם באופן מואץ, מאפשר, למעשה יצירה של אדם בטכנולוגיית השיבוט. יחד עם זאת, סבר הנציב כי יש לבצע דיון ציבורי מקיף בהשלכות השימוש בטכנולוגיית השיבוט ובהן: הסדרת השימוש בביציות נשים לשם המחקר וסוגיות אתיות כגון גיל העובר שמותר לגדל לשם המתתו ושימוש בתאי הגזע שלו . חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה), התשנ"ט - 1999