שיבוט עוברים לצרכי רביה

שיבוט עוברים לצרכי רביה היא שאלה מוסרית אשר העולם כולו מתחבט בה בשנים האחרונות. רוב מדינות העולם המערבי אסרו בחקיקה על שיבוט אדם למטרות רביה באופן גורף. במדינת ישראל היום אין כל חוק האוסר שיבוט שכזה. לפני מספר חודשים, חברי ועדת המדע של הכנסת בראשות ח"כ מלי פולישוק, קבעו הוראת שעה האוסרת על השיבוט לחמש שנים בלבד. משמעות הדבר היא שייתכן ובעוד מספר שנים ישראל תאפשר לכל המעונין וכל בעל ממון או יכולת מדעית לשבט צבא של אנשים "לפי הזמנה"
התסריט אולי נשמע בדיוני, אך המדע כבר הוכיח בעבר כי תגליותיו עולות על כל דמיון, ולא תמיד הן לטובת האנושות (למשל פצצת האטום).
אנשי הממסד ובעיקר משרד המדע חוששים מפגיעה במחקר המדעי ונציב הדורות הבאים אומר - המדע אינו חזות הכל. על החברה הישראלית כולה להיות שותפה להחלטה האם להתיר או לאסור שיבוט ולקבוע היכן עובר הגבול בין הרצון לפיתוח לבין הנזק שפיתוח כזה עלול לגרום. נציבות הדורות הבאים תומכת בהקמת ועדה ציבורית שחברים בה, מלבד מדענים, פילוסופים, נציגי ציבור ואנשי אתיקה מהמעלה הראשונה.
‎90% מניסיונות השיבוט של בע"ח בעולם הסתיימו בכישלון, דהיינו באי הולדת צאצא חי.

הסטטיסטיקה מראה כי כיום נדרשים למעלה ממאה ניסיונות שיבוט בתהליך העברת גרעין כדי להביא להולדת צאצא חי. בנוסף מתברר כי לבעלי החיים המשובטים יש נטייה רבה יותר לחלות: הם רגישים לזיהומים, נוטים לפתח גידולים וכן מגלים הפרעות תפקודיות נוספות. כן התברר כי בעלי חיים משובטים רבים מתו בגיל צעיר מכדי שניתן יהיה לאסוף נתונים על תהליך הזקנה בקרב המשובטים וכי הם סובלים מתמותה מגורמים מסתוריים, גם ללא מחלות מקדימות.
בנובמבר ‎1999, בעקבות ההתפתחויות המדעיות בטכנולוגיות השיבוט, התקבל בכנסת בחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי בתאי רבייה), התשנ"ט- ‎1999.

חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה), התשנ"ט - 1999