חוק הסדרים על פי סעיף ‎32 לחוק הכנסת, מוסמך נציב הדורות הבאים לייעץ ולהמליץ לחברי הכנסת בכל נושא שמצא בו עניין מיוחד לדורות הבאים. במסגרת סמכותו זו, פועל נציב הדורות הבאים לקידום בחקיקה, של נושאים שהינם בעלי חשיבות לקידום חשיבת העתיד, באופן "מוסדי", היינו חקיקת מסגרת. וכן של נושאים ספציפיים הנדרשים תיקון, לאור השפעתם הנרחבת לטווח הארוך. המתכונת החקיקתית של חוק ההסדרים, שהיא יוצאת דופן במהותה מכללי החקיקה על פיהם פועלת כנסת ישראל - זכתה להתייחסות מיוחדת ונפרדת מנציב הדורות הבאים. מדובר בהליך בו נוקטות ממשלות ישראל מ- ‎1985, עת לקראת תחילתה של שנת תקציב חדשה, היינו בחודש אוקטובר של כל שנה- מגישה הממשלה הצעת חוק הטומנת בחובה תיקונים עקיפים לחוקים שונים ומגוונים, הכוללים גם את ביטולם של חוקים אלה. זאת, בנימוק שעלות יישומם של חוקים אלה לא תאפשר לעמוד במסגרת התקציבית של השנה המתקרבת. לכתחילה, מובא החוק לדיון בועדת הכספים של הכנסת, על רקע היותו חוק "תקציבי". במצב זה יוצא כי גורלם של חוקים בתחומי בריאות, חינוך, איכות סביבה ומדע- נדונים במסגרת ועדת שענייניה תקציב וכספים ובכל גם גדר שיקוליה. בנוסף, השעון המתקתק לקראת תחילתה של שנת התקציב, מאלץ לדחוס את הדיון לסד זמנים של כחודש וחצי, במסגרתו אמורים להיות נדונים חוקים שעל חקיקתם שקדו גופים מקצועיים במשך חודשים רבים ואף במשך שנים. כך, חוקים אשר נחקקו בהליך ארוך ומקצועי בוועדות הכנסת המיועדות לנושא, תוך התייעצות עם מומחים לנושא ובהליך אישור במליאה- מבוטלים במחי יד. כך גם שינויים הנחשבים מוסדיים ויורדים לבסיס המבניות של מוסדות שלמים במשק. הליך זה, המהווה, למעשה, "מסלול עוקף" חקיקה, איננו מאפשר, על פניו ועל פי הגדרתו דיון אמיתי בסוגיות המחייבות חשיבה ארוכת טווח. בכך, פוגע למעשה ההליך, בהליך העבודה התקין של הכנסת, ביחסיה כגוף מחוקק, מול עבודת הרשות המבצעת- הממשלה. מאחר שמדובר בהליך חקיקה שנוי במחלוקת, גם בכנסת עצמה, על כל קצוות הקשת הפוליטית ואשר הפך במקביל לאושיה חקיקתית - פנה נציב הדורות הבאים במסגרת חוק "ההסדרים" לשנת ‎2004 (הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים ‎2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-‎2004) ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת, על מנת לפעול למזעור השימוש בהליך זה. הנציב הציע כי תקנון הכנסת יתוקן באופן שלא יאפשר להעביר דיון בחוקים- אלא לועדה אשר דנה בהם מלכתחילה ואשר יחייב רוב מיוחד בישיבת ועדת הכנסת, במידה שזו תעביר את הדיון בחוק לועדת הכספים, כפי שנעשה בד"כ בחוק ההסדרים. הנציב מתכוון להציע תיקוני חקיקה נוספים בתקנון הכנסת ובחוק יסוד משק המדינה אשר יאפשרו זמן תגובה רב יותר של הכנסת להצעת חוק ההסדרים כמו גם להצעת חוק תקציב המדינה ולהציע קיומו של מנגנון שיביא את משרדי הממשלה השונים להיות מעורבים יותר בהליך הכנת תקציב המדינה, באופן המשליך גם על חוק ההסדרים.