חובת תסקיר - השפעה על ילדים , תיקון תקנון הכנסת חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב-‎2002 החוק נכנס לתוקפו החוק שבנדון בחודש ינואר ‎2003. החוק מטיל חובה על הממשלה ועל חבר כנסת המציע הצעת חוק, לציין בדברי ההסבר של הצעת חוק לקריאה ראשונה, שעל פניה נראה שיש בה, במישרין או בעקיפין, השפעה על זכויותיהם של ילדים, את עצם קיומה של פגיעה כאמור, וכן את היקפה, לרבות לעניין תנאי חייהם והשירותים המוקנים להם. החוק התקבל ברוחה של אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, אשר אושרה על ידי עצרת האו"ם ב- ‎20 בנובמבר ‎1989. נציב הדורות הבאים חיווה דעתו לגבי החשיבות של בחינת ההשפעה של חקיקה על ילדים עוד בשלב החקיקה, מול הוועדה לקידום מעמד הילד שדנה בהצעת החוק. כמו כן, במהלך הדיונים להכנת הצעת החוק שבנדון לקריאה שניה ולקריאה שלישית, הוצעה נציבות הדורות הבאים כגוף המתאים, תוך הסדרתו באמצעות תקנון הכנסת, להיות אחראי על הקביעה אם בהצעת החוק יש השפעה על זכויותיהם של ילדים וכן על מהות המידע שייכלל בדברי ההסבר, במהלך הכנת החוק לקריאה ראשונה, בועדת המתאימה. נציב הדורות הבאים פעל, בנוסף, על מנת להביא ליישום החוק בכנסת, על ידי תיקון התקנון הקובע את עבודת הכנסת ומוסדותיה, בכל הנוגע להצעות חוק פרטיות. נושא הצעות החוק הממשלתיות אמור להיות מוסדר באמצעות תקנות של שר המשפטים. כיום החוק איננו מיושם לגבי הצעות חוק פרטיות ומיושם חלקית לגבי הצעות חוק של הממשלה. בנושא הוגשה עתירה לבג"צ, על ידי המועצה הלאומית לשלום הילד שמספרה ‎4595/03, 4572/03, על רקע יישום לקוי של החוק במסגרת הצעת חוק התכנית הכלכלית להבראת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ‎2003-2004), התשס"ג- ‎2003