נציב הדורות הבאים המליץ על קידום יוזמת חקיקה בנושא הפיתוח בר-קיימא, כעמוד תווך הכרחי בקידום חשיבת העתיד והחשיבה לטווח ארוך בהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות השלטונית במדינת ישראל.
זאת, גם לאור ההתפתחויות הבינלאומיות הנרחבות בעניין זה, והפיכתו של המושג "פיתוח בר - קיימא" לעקרון בסיסי בפעולתן של מרבית מדינות העולם, בחסות האו"ם.
במקור, המלצתו של נציב הדורות הבאים היתה על חקיקתו של חוק שיקבע עקרון יסוד חוקתי (חוק יסוד), לפעולת רשויות השלטון וליצירת זכות, מנגד, לאזרחי המדינה, כמו גם לדורות הבאים- לעולם שמשאביו מתנהלים באורח בר- קיימא.
על רקע הקשיים שבחקיקתו של חוק יסוד ולאור ההכרחיות שבהטמעתו של המושג "פיתוח בר קיימא" בפעולותיה של המדינה ושל רשויותיה- בחר נציב הדורות הבאים לתמוך גם בהצעה שאיננה מגדירה את העקרון כעקרון יסוד.
לפיכך, ובמסגרת הדיון בערעור המשרד לאיכות הסביבה על החלטתה הראשונית של ועדת השרים לחקיקה, להביע עמדה ממשלתית המתנגדת להצעת החוק-
קורא נציב הדורות הבאים לכנסת לתמיכה ממשלתית בהצעת החוק, כמפורט להלן.
ההסדרים שבהצעת החוק
הצעת החוק באה לקבוע כמטרה הגנה על הזכות כי הפיתוח בתחום הכלכלה, החברה והסביבה- ייעשה באופן בר קיימא.
מאידך, מטילה ההצעה את החובה על רשויות השלטון לפעול על פי כללי הפיתוח בר- קיימא, תוך קביעת תועלת ככל הציבור וטובת הדורות הבאים- כחלק מהשיקולים שעל המדינה לקחת בחשבון בשקילת שיקוליה.
הגדרת פיתוח בר קיימא, נעשתה באופן המינורי ביותר, על מנת שלא להקשות על יישום העקרון. לפיכך, הוגדר הפיתוח ככזה "שאיננו פוגע בבסיס המשאבים .. וכו'".
לאור היותו של החינוך בסיס וראשון להטמעת עקרונות אלה ומתוך ראייה עתידית של ילדי ההיום כמקבלי החלטות המחר- מוצע תיקון עקיף לחוק חינוך ממלכתי, כך שחינוך לפיו, יחייב התייחסות לעקרונות פיתוח בר-קיימא ושמירת המערכות הטבעיות ושימוש מושכל בהן.
הגדרת פיתוח בר-קיימא
מתוך העקרונות האמורים נגזרו הגדרות שונות לפיתוח בר קיימא.
הגדרה מקוצרת מוצעת, הינה:
"פיתוח בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי, שאיננו פוגע בבסיס המשאבים עליהם הוא נשען, בכמות המשאבים ובהתחדשותם על פני כדור הארץ, הדואג לטפח את המערכות הטבעיות המספקות, ישירות או בעקיפין, את המשאבים הללו, שהינו מתוכנן ושאיננו יותר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים".
פיתוח בר קיימא, בא, אם כן, להותיר מרחב בחירה דומה לזה שיש לנו- לדורות הבאים.
סוף דבר
הפעילות בדרג הממשלתי אותה מוביל המשרד לאיכות הסביבה - הינה מבורכת.
המלאכה שהוחל בה בנושא זה- ועד להטמעת עקרונות הפיתוח בר קיימא בעבודת משרדי הממשלה באופן פרטני- עודנה מרובה.
לא בכדי נמצא כי המשרד לאיכות הסביבה דווקא, הוא זה שדרש קיומו של ערעור על החלטת ועדת שרים הקודמת, להתנגד להצעת החוק.
הכרה בצורך בהיערכותה של מדינת ישראל לקראת העתיד, כמו גם השתלבותה במגמות הכלל- עולמיות בנושא זה, גם בהיותה חלק ממדינות העולם המפותחות- מחייבת הכרה ולו ברמה ההצהרתית, בעקרון הפיתוח בר קיימא, והעלאתו של הנושא על סדר יומה השלטוני, בחקיקה.
| 
