נושא הקרינה האלקטרומגנטית, היינו הקרינה הבלתי-מייננת, אשר נפלטת ממקורות שונים ובהם מכשירי חשמל טלפונים סלולריים, אנטנות ומתקני שידור וכדו'- נדון במסגרות שונות בכנסת ובהן, בין היתר, בעניין הקמת אנטנות סלולריות ומתקני שידור - בועדת הפנים ובועדה לביקורת המדינה ובעניין מידע לצרכן לגבי הקרינה מטלפונים סלולריים- בועדת הכלכלה.

נציב הדורות הבאים לא נדרש באופן פרטני במהלך עבודתו לנושאים אלה.

יחד עם זאת, מחוות דעת שהגיעו לידיו סבר הנציב כי בכל הקשור לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת הנובעת ממקורות שונים יש חשש לקיומה של השפעה מצטברת, לאורך שנים, על בריאות הציבור- המשליכה, ללא ספק, על הדורות הבאים.

שיתוף פעולה בעניין זה נמצא בעבודתה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אשר קיימה דיונים רוחביים בנושא, בין היתר בהמלצתו של הנציב.

על סמך מחקרים שהוצגו בפניו, וכן בועדות הכנסת השונות לגבי השפעותיה של קרינה אלקטרומגנטית על גוף האדם- סבור הנציב כי הנקיטה ב"עקרון הזהירות המונעת" (‎precautionary principle), בכל הקשור להשפעותיה של קרינה אלקטרומגנטית, הינה מחויבת. זאת, על מנת למנוע תוצאות הרות אסון בעתיד.

על פי עקרון זה, במקום שיש חשש להתקיימותו של נזק בריאותי וסביבתי בלתי הפיך- גם במצב של חוסר ודאות מדעית- חלה חובה לנקוט בצעדי הזהירות המתבקשים.

המשיב ‎7 סבור כי העמדה, המוצגת בדרך כלל על ידי רשויות הבריאות המופקדות על הנושא- לפיה באין עדות מדעית מובהקת להשפעותיה של קרינה מעין זו, אין למנעה- איננה עולה בקנה אחד עם עקרון הזהירות המונעת וכי יש להידרש לנושא זה, באופן ממוסד- בשקיפות לציבור ומתוך ראייה רוחבית של השפעותיה המצטברות של קרינה ממקורות שונים. הנציב סבור כי גישה זו מחייבת בנקיטת סטנדרטים אשר ינחו את הרשויות בפעולתן.

עמדתו זו של הנציב, הינה עמדה ראשונית וחוות דעת מפורטת לגבי הסוגייה, המשליכה, בין היתר, גם על נשוא העתירה- לא פורסמה. יחד עם זאת, עמדתו זו באה לידי ביטוי , בין היתר, בפניה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ מל פולישוק, מיום ‎21 במאי ‎2003. בפניה זו נתבקשה לקיים בועדת המדע שני דיונים בנושאים המחייבים חשיבת עתיד ותכנון לטווח ארוך. אחד מהנושאים בהם התבקש קיומו של דיון הוא ההשפעות ארוכות הטווח על הבריאות ועל גוף האדם בכלל, מקרינה הנוצרת משימוש בטכנולוגיות שונות.

כפי שצוין במכתב האמור, יש להציג בפני חברי הכנסת את כלל המחקרים הקיימים בנושא, על מנת לקבוע סטנדרטים שיקדימו תוצאות הרות אסון שיעמדו לפתחנו בעוד שנים מספר.

ישיבה כאמור של ועדת המדע בנושא "השפעת הקרינה הנוצרת משימוש בטכנולוגיות שונות ולאורך זמן על בריאות הציבור" אכן התקיימה מיום ‎7 ביולי, ‎2003.

בנוסף, תומך הנציב בהקמתה של רשות מיוחדת לטיפול רוחבי בנושא הקרינה, נושא אשר נדון ביוזמתה של ח"כ מלי פולישוק בועדת המדע.

העמדות האמורות לעיל הוגשו גם כתגובה לבג"צ, בעתירה אשר הוגשה על ידי עירית הרצליה ועירית רמת השרון נגד ממשלת ישראל, המועצה הארצית לתכנון ובניה, המשרד לאיכות הסביבה ואחרים (בג"צ ‎4557/04). נציב הדורות הבאים צורף כמשיב פורמלי לעתירה, אשר דנה בהקמתן של אנטנות סלולריות ומתקני שידור זעירים על פי תמ"א ‎36 וכן בכל נושא הענקת היתרי קרינה על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

חות דעתו של הנציב, תוגש, בין היתר, גם כתגובה להצעת חוק ממשלתית בנושא הקרינה הבלתי מייננת, שאמורה להסדיר את רישוי היתרי הקרינה. ההצעה, שיזם המשרד לאיכות הסביבה נמצאת בדיון פנימי בממשלה וטרם הונחה על שולחן הכנסת.