|
שטחים פתוחים הם כל השטחים הבלתי מבונים ואלו שאין עליהם תכנית בינוי מפורטת ומאושרת. השטחים הפתוחים כוללים שטחים חקלאיים, שמורות טבע וגנים לאומים, יערות ושטחים פתוחים אחרים - שהם מרבית השטחים הפתוחים כיום, ומוגדרים בתמ"א 31 כ"שטח משאבי טבע" ורובם הם שטחי בור מסוגים שונים.
מצבם של השטחים הפתוחים בישראל הינו בכי רע. העדר מודעות, תנופת בניה בלתי מבוקרת, גורמים אינטרסנטים וזלזול בחוקי התכנון והבניה גרמו לכך ששטחי הנוף הפתוח, המוגבלים מעצם טיבם, הינם כיום משאב לאומי הולך ונעלם.
תהליך הכרסום בשטחים הפתוחים מוגדר כתהליך שינוי ייעוד הקרקע החקלאית ושטחים פתוחים אחרים ליעודים שונים של בינוי. תהליך שינוי היעוד ידוע גם כתהליך הפשרת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים.
בעשור האחרון הפשירו הועדות המוסמכות שטח בהיקף של כ- 642,000 דונם, מהם כ- 40% בין 1997-2000. עיקר ההפשרות היו במחוז המרכז והצפון. כמחצית מכלל השטחים שהופשרו נועדו לבינוי ופיתוח ומחציתם האחרת לשימושים פתוחים.
שיעורים גבוהים במיוחד למטרות בינוי ופיתוח היו במחוזות תל אביב (75.3% מכלל השטחים שיעודם שונה) והצפון (71.4% מכלל השטחים שיעודם שונה).
הצורך בשימור השטחים הפתוחים התחזק מאוד בעשור האחרון, עת הפכה ישראל למדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי (מבלי לכלול את הנגב). שטחי הטבע של מדינת ישראל מצומצמים מאד, וכל החלטה מוטעית לגביהם מהווה פגיעה אנושה ובלתי הפיכה. בהעדר תכנון מתאים ושמירה מושכלת, ילך השטח הבנוי ויכסה את שטחי הנוף הפתוח,
ויכלה את ערכי הטבע והמורשת. בקצב הכרסום הנוכחי תוך בין 20- 30 שנה לא יוותרו בישראל שטחים פתוחים.
שטחי הנוף הפתוח הם משאב לאומי הולך ונעלם, ולכן כל החלטה הפוגעת בנכס זה צריכה להתקבל ברמה הלאומית, על ידי גורמי התכנון הארציים. כרסום במשאבי הקרקע ראוי שיהיה זהיר ומבוקר ביותר באשר פעולות הפיתוח בקרקע בלתי הפיכות הן.
השאלה במה לפגוע ומה לשמר צריכה להיבחן על פי מכלול של משתנים: השטחים הפתוחים, ערכיהם, רגישותם ותפקודיהם - מחד, וצרכי הפיתוח, האוכלוסייה והרווחה - מאידך. פיתוח בר-קיימא של משאבי הקרקע אמור לעיתים לוותר על צדדים תועלתיים מידיים, למען שיקולים אשר פירותיהם יתקבלו אך בעתיד הרחוק ולמען הדורות הבאים. על כן, נדרש התכנון לאחריות שהיא מעבר לאופק הנראה בעין ומעבר לשיקולים של תכנון ברמה המקומית.
בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 32 לחוק הכנסת התשנ"ד - 1994,
ראה לנכון נציב הדורות הבאים להתערב בנושא השטחים הפתוחים אשר הינו נושא בעל השלכות הרות גורל לאזרחי ההווה ולדורות הבאים.
במסגרת הפעולות הננקטות לשימור והגנת השטחים הפתוחים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שטחים פתוחים. מטרתה לקבוע אמות מידה אחידות וליתן הגנה חוקית למעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו במדינת ישראל. נציבות הדורות הבאים תומכת בהצעת חוק שטחים פתוחים ורואה בו נדבך חשוב במערך ההגנה על שטחים פתוחים.
נציבות הדורות הבאים הגישה חוות דעת בנוגע לולקחש"פ - הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים אשר ליד המועצה הארצית לתכנון ובניה, לאור הניסיון לפגוע בסמכויותיה של ועדה זו במסגרת התיקונים המוצעים לחוק התכנון והבניה אשר נכללו בהצעת חוק המדינות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) התשס"ד - 2003.
במסגרת חוות הדעת הביעה הנציבות את התנגדותה הנחרצת לכל פגיעה במעמד הועדה באשר היא מנגנון תכנוני ייחודי להגנת הנוף הכפרי, לשימור הסביבה ולתרומה לתכנון הלאומי ועל כן יש לעשות לחיזוקה וטיפוחה כאמצעי שמירה ייחודי למען דור ההווה ולמען הדורות הבאים. מפאת החשיבות הרבה שיש בשמירה על השטחים הפתוחים ושמירת רציפותם, סוברת הנציבות כי חיזוקה של הולקחש"פ וגיוס משאבים וכלים לייצובה יתרמו תרומה ניכרת בשמירת ערכם של השטחים הפתוחים למען אזרחי ההווה ולמען הדורות הבאים.
המאבק נשא פרי- הדיון בתיקון עבר לועדת הפנים ואיכות הסביבה אשר אישרה פיצול הדיון בהצעה.
בנוסף עוסקת הנציבות בגיבוש נתונים ומידע לקראת הכנתו של חוק כולל לשמירת שטחים פתוחים. כן תעסוק הנציבות בקידום ההיבט הכלכלי והכדאיות הכלכלית של שמירה על שטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא למול מוסדות ומשרדי ממשלה רלבנטיים.
| 
