חוק החופים

ערך השמירה על הסביבה טבוע במקורותינו עוד מקדמת דנא. את הפסוק בספר קהלת "ראה את מעשה האלוהים כי מי יכול לתקן את אשר עותו" ( קהלת ז, יג ) דרשו חז"ל:
" בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך " (קהלת רבה, ז') .

במשך הדורות, ובעיקר במשך העשורים האחרונים גברה והלכה המודעות של הציבור, המחוקקים ובתי המשפט לסביבתו הטבעית של האדם ככוללת את הטבע והנוף, האוויר, האדמה, מקורות המים, הים והחופים.
כך גברה והלכה המודעות, שאיכות חיי האדם נקבעת במידה רבה על-ידי איכות סביבתו הטבעית, עליה יש לו לאדם השפעה הולכת וגדלה.

אחד ממשאבי הטבע הייחודיים בישראל הוא אזור החוף.
רצועת החוף מהווה חלק מרכזי במארג השטחים הפתוחים בישראל, ומוכרת כבעלת ערך לא רק כמשאב טבעי אלא גם כמשאב ערכי, סביבתי , תרבותי ותיירותי.
מאז קום המדינה ועד היום הולכת האוכלוסייה בישראל וגדלה, בעוד שטחי החופים הפתוחים לציבור הרחב הולכים ומצטמצמים. במקביל לגידול העצום באוכלוסיית האזור, מתרחבת ומתעצמת פעילות האדם במגזרים רבים, בין היתר בחקלאות, תיירות, בתעשייה ובבניה.

לפיתוח החופים השפעה ארוכת טווח, בלתי הדירה ובלתי ניתנת לשינוי - לשנים ארוכות, עשרות ואף מאות שנים.

עם קום המדינה היו כמטר וחצי חוף לכל תושב. כיום נותרו ‎0.8 ס"מ חוף פתוח לכל תושב במדינת ישראל. מתוך כ- ‎197 ק"מ חוף נותרו כ- ‎57 ק"מ חוף פתוח בלבד. זאת ללא התוכניות שאושרו לבניה, אך טרם נבנו וכן שטחים מבונים. בקצב הפיתוח העכשווי, לא תיוותר רצועת חוף באורך רצוף של יותר משני ק"מ בקטעים הנמצאים צפונית לחיפה ודרומית לניצנים. כמו כן, עד היום לא נערך כל מיפוי רשמי מדויק של קו החוף, ערכי טבע בחוף, זכויות בעלי קרקעות פרטיים בחוף ותוכניות מאושרות.

הצעת חוק החופים הממשלתית הוגשה לאחר שהצעת החוק הפרטית בנושא נידונה ארוכות בכנסת הקודמת, אך לא עברה רציפות. הצעת החוק הממשלתית נידונה במשך חודשים ארוכים, והסחבת בחקיקה מאפשרת אישורים של תוכניות נוספות שאינן עומדות בהוראות החוק.

להצעת החוק מתנגדים רבים בקרב אנשי הנדל"ן, משרדי הממשלה השונים (בעיקר משרד הפנים) וגופים אינטרסנטיים אחרים.

נציב הדורות הבאים, אשר ליווה הן את הצעת החוק הפרטית והן את זו הממשלתית, רואה חשיבות רבה בשימור החופים והסדרת הפעילות בהם, בצורה שתאפשר גם לדורות הבאים ליהנות מהם. משאב החוף, שהוא משאב נדיר ומתכלה הוא אחד ממשאבי הטבע היחידים אשר המדינה יכולה לתת לאזרחיה חינם אין כסף והמספק רווחה באופן השווה לכל נפש. במצב היום, בו יש חשש כי מיעוט בעלי אינטרסים יגזול את מעט השטח הפתוח שעוד נותר, חשיבותו של חוק "עם שיניים" רבה, ורק באמצעות חקיקה אשר לא תאפשר פרצות משפטיות, ניתן יהיה לשמור על משאב החוף ולמנוע השתלטות גורמים אינטרסנטיים עליו .

נציב הדורות הבאים רואה חשיבות עליונה בהכרזה על החופים כקניין הציבור. המטרה היא שלא ניתן יהיה לנהוג בחוף כברכוש פרטי וכל שימוש בו ייעשה אך ורק לתועלת הציבור. הפיכת החופים לקניין הציבור בחוק תמנע מצב בו לחצים פוליטיים, פרצות בחוק או הקלות שונות יאפשרו להביא לאישור תוכניות בניה פוגעות בדלת האחורית.

נושא הקניין הועלה עוד במסגרת הצעת החוק הפרטית אך הושמט והוא נעדר בשלב זה מהצעת החוק הממשלתית.

העדר הקביעה החד משמעית כי החופים הם קניין הציבור, תאפשר המשך המצב הקיים, אשר הביא לזילות משאב החופים ודלדולו עד כדי סכנת הכחדה באמצעות העברות קרקע ואישורים של תוכניות המתאר ללא התחשבות בשימור משאבי החוף למען הדורות הבאים. הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, לא תחול על תוכניות אשר אושרו לבניה ועל שטחים בנויים בפועל בתחום חוף הים.