|
במרוצת השנים ננקטו מספר מהלכים טובים וחשובים לקידום החינוך במדינת ישראל, חלקם עסקו בעניינים שבמהות החינוך וחלקם עסקו בעניינים שבמסגרת. בראייה הצופה פני עתיד, תחום זה הינו ראשון במעלה בסדר העדיפויות של מדינות העולם בכלל, ומדינת ישראל בפרט.
לקראת כינונה של הכנסת ה- 17 וחילופי הממשלות, מבקשת נציבות הדורות הבאים לגבש הסכמה ציבורית, בדבר המשימה העתידית הרצויה והאפשרית בתחום החינוך, למדינת ישראל בשנת 2025. משימה זו תונח על שולחן הכנסת ותוגש ליו"ר הכנסת, ראש הממשלה ושר/ת החינוך הבא. כמו כן, תישקלנה האפשרויות להצעות חקיקה בהתאם.
לשם כך, בחרה נציבות הדורות הבאים לעשות שימוש במתודולוגיה מחקרית שהינה פיתוח של שיטת דלפי (Imen Delphi), שעיקרה להביא להסכמה ציבורית רחבה, בדבר המשימה העתידית של החינוך בישראל, הנובעת מאינטגרציה בין דעות שונות.
נוהל זה מציע שיטה יישומית להשגת הסכמה של קבוצת משתתפים, ביחס לשינוי עתידי רצוי. המתודולוגיה מבוססת על טכניקה של חזרה ובקרת משוב - אין בשיטה זו הפקה של תחזיות כלשהן לעתיד, אלא הנחייה של הקבוצה לעבר קונסנזוס וצמיחה משותפת.
תהליך העבודה כולל שלושה סבבים של שאלונים:
| 1.
|
סבב ראשון - יצירת שאלון המבוסס על שאלות המשתתפים - שאלון זה יש בכוחו להציף שאלות מרכזיות בקביעת חזון החינוך. במרכז העבודה המשותפת ליצירת השאלון, ההבנה כי הסיבות להווה, טמונות גם בעתיד, בניגוד לעמדה הרווחת כי סיבות ההווה טמונות אך ורק בעבר.
|
| 2.
|
סבב שני - קידום יחסי גומלין בין חברי הצוות, במטרה לחולל רעיונות ספציפיים שירשמו כהיגדים של הצהרות משימה.
|
| 3.
|
סבב שלישי - קביעת היעדים על סמך היגדי המשימה של הסבב השני, שהוכרזו ע"י מרבית חברי הצוות כיעדים חשובים לעתיד. חשיבותו של שלב זה הוא בקבלת האחריות בניסוח רשימה סופית מוצעת של היגדי המשימה העתידיים וביצירת רעיונות והמלצות חדשים.
|
משמעותו של תהליך זה טמון בהשפעה הדרמטית של דימוי העתיד שיש לאנשים בתודעתם, על מה שהם בוחרים לעשות בהווה.
תהליך עבודה זה מבקש להגדיר את המשימה העתידית המוסכמת של החינוך בישראל. כוחו של נוהל זה הינו ביצירת ההסכמה בין דעות סוביקטיביות שונות, אי לכך, בכוונתנו לשתף מספר רב של מומחים בתהליך זה, מכל קצוות המפה הפוליטית, העדות והדתות השונות, ומגוון הדעות והזרמים השונים בעולם חינוך.
|
