חוק זה מטרתו להגן על זכותו של אדם וזכותם של הדורות הבאים כי פיתוחו של העולם בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי - יהיה פיתוח בר-קיימא.		‎1.	מטרה
כל פעולותיה של מדינת ישראל וכל רשות מרשויותיה, יהיו על פי כללי הפיתוח הבר-קיימא, לתועלת כלל הציבור ולטובת הדורות הבאים.		‎2.	הזכות לפיתוח בר-קיימא
בחוק זה -		‎3.	הגדרות
"פיתוח בר-קיימא" - פיתוח בתחום החברתי, הכלכלי, והסביבתי שאיננו פוגע בבסיס המשאבים עליהם הוא נשען, בכמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, הדואג לטפח את המערכות הטבעיות המספקות ישירות או בעקיפין, את המשאבים הללו, שהינו מתוכנן ושאיננו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.
בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-‎19531 בסעיף ‎2 בפסקה (‎10) בסופו יבוא:		‎4.	תיקון עקיף לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג - ‎1953
"לחנך לעקרונות הפיתוח בר-קיימא, לשמירה על המערכות הטבעיות המספקות את משאבי חיינו ולשימוש מושכל בהם".
בפקודת הפרשנות‎2, בסעיף ‎1, אחרי ההגדרה "עונש" יבוא:		‎5.	תיקון עקיף לפקודת הפרשנות
""פיתוח בר קיימא" - פיתוח בתחום החברתי, הכלכלי, והסביבתי שאיננו פוגע בבסיס המשאבים עליהם הוא נשען, בכמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, הדואג לטפח את המערכות הטבעיות המספקות ישירות או בעקיפין, את המשאבים הללו, שהינו מתוכנן ושאיננו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים."
בחוק הכנסת, התשנ"ד-‎19943, בסעיף ‎32, בסופו יבוא:		‎6.	תיקון עקיף לחוק הכנסת
יחווה את דעתו - בהתייעצות עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ועם נציגי הארגונים הלא ממשלתיים שעניינם בשמירה על פיתוח בר-קיימא, כפי שימצא לנכון - במחלוקות הנוגעות לשאלה אם פעולה הינה ברת קיימא - אם לאו."	"(‎6)

דברי-הסבר פסגת האו"ם בנושא הפיתוח הבר-קיימא שהתקיימה ביוהנסבורג באוגוסט ‎2002, העלתה למישור הבינלאומי את הצורך בהגנה על משאבי העולם, באופן אינטגרטיבי, הנוגע לכל תחומי החיים- הכלכלה, הסביבה והחברה. זאת, על בסיס פסגת האו"ם שהתקיימה עשר שנים קודם לכן, ב- ‎1992, בריו דה- ז'נרו והביאה לעולם את סדר היום העולמי החדש לקראת המאה ה- ‎21- אג'נדה ‎21. אג'נדה ‎21, מתווה, לצד הקריאה לשינוי סביבתי, גם אסטרטגיה לשינוי חברתי, המכיר בעובדה שהפגיעה בסביבה היא תוצר לוואי של החיים החברתיים. מכאן, שצדק סביבתי, חינוך מתקדם ועקרון הדמוקרטיה הם מהותיים לגישה של פיתוח שהינו בר-קיימא. זאת, על מנת לאפשר לדורות הנוכחיים סביבת מחיה ותנאים חברתיים וכלכליים נאותים, תוך הבטחת קיומם של תנאים אלה, או לפחות הבטחת מרחב בחירה דומה- גם לדורות הבאים, על מנת שאלה לא יעמדו בפני שוקת שבורה. שמירת זכויותיהם של הדורות הבאים, המוגנות אף הן בחוק זה, היא אינהרנטית מעצם הגדרתה של הזכות לפיתוח בר-קיימא. הרקע לאורו התפתח מושג הפיתוח הבר-קיימא הוא דלדול משאבי העולם ודרך ניהולם באופן, המוכח מדעית, כמוביל לסכנה מוחשית וקרובה לעצם קיומו של העולם. מכאן, ומאחר שמדובר בתקופות זמן ארוכות הנוגעות גם למי שטרם בא לעולם- משליך הדבר ישירות גם לזכויותיהם של הדורות הבאים. כן מוצע לבצע תיקונים עקיפים בחוק חינוך ממלכתי ובפקודת הפרשנות. בחוק חינוך ממלכתי מוצע להוסיף למטרות החינוך את עקרונות הפיתוח בר-קיימא ובפקודת הפרשנות מוצע להוסיף את הגדרת המושג "פיתוח בר-קיימא" המופיע בלשון החוק, כפי שהוגדר על ידי המשרד לאיכות הסביבה בעקבות אג'נדה ‎21, סדר היום העולמי שהוכתב על ידי פסגת האו"ם בריו ב- ‎1992. כמו כן מוצע לאפשר לנציב הדורות הבאים לחוות את דעתו במחלוקות על פרשנותו של המושג, תוך התייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין ועם נציגי גופים לא-ממשלתיים, על מנת להוון לשון מאזניים, באופן המשתף גם את הציבור הרחב. הצעת חוק דומה בעיקרה של המציע הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה ומספרה פ/‎889. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בטבת התשס"ד-‎5.1.2004 ‎1 ס"ח התשי"ג, עמ' ‎137. ‎2 דיני מדינת ישראל התשי"ד, עמ' ‎2. ‎3 ס"ח התשנ"ד, עמ' ‎140.