המושג פיתוח בר קיימא נולד בעקבות המשבר הסביבתי בו מצוי כדור הארץ, אותותיו של משבר זה ניכרים בכל מקום על פני כדור הארץ, אנו עדים למשבר זה בזיהום האוויר שאנו נושמים, באיכותם הירודה של המים שאנו שותים, בחשיפה המזיקה לקרינת השמש, בשימוש ללא גבולות במשאבי הטבע היקרים ובפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות של כדור הארץ .
משבר סביבתי זה הינו, במידה רבה תוצאה של צריכה לא שקולה של משאבי הטבע, צריכה העולה על קצב התחדשותם של משאבים אלו, אנו שואפים להעלות את רמת החיים שלנו היום, מבלי לבחון את ההשלכות לעתיד, צריכה לא שקולה זו נעשית על חשבון העתיד.
פיתוח בר קיימא (sustainable development) הינו פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם, זהו פיתוח שיכול להתקיים לאורך זמן רב יותר כיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שהוא נשען עליהם, כלומר ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את מה שנוצל, באופן מאוזן.
המושג פיתוח בר קיימא מתייחס לשלושה מוקדים מרכזיים והם סביבה, חברה וכלכלה - בכל התחומים מסמל הפיתוח בר קיימא אורח חיים ומהות שיכולים להתקיים לאורך זמן מבלי לקרוס, תוך השארת מרחב בחירה רחב ככל שניתן לדורות הבאים, כך ניתן להתייחס לכלכלה ברת קיימא, לבריאות ברת קיימא, לחברה ברת קיימא, לחינוך בר קיימא וכו'.
האו"ם כארגון עולמי המצהיר על עצמו כי מטרתו היא שיפור תנאי חייהם של בני האדם על פני כדור הארץ, הגיב לפגיעה הסביבתית המתמשכת בהתארגנות בין לאומית במטרה לחולל שינוי.
ב 1972 נערך כינוס האו"ם בנושא הסביבה האנושית, זוהי היתה הפעם הראשונה בה היתה הכרה בין לאומית בזכותו של האדם לסביבה בריאה, בעקבות כינוס זה התארגנו כנסים רבים נוספים ובשנת 1973 הוקם UNEP - United Nations Environment Programme שמטרתו העיקרית הייתה לסקור את מצבה של הסביבה העולמית, לפתח מדיניות להגנת הסביבה ולקדם שיתוף פעולה בין לאומי בתחומי הסביבה.
בשנת 1983 התבקשה, גרו הארלם ברונטלנד (Gru Harlem Bruntdland) ראש ממשלת נורבגיה, אז, להקים נציבות בלתי תלויה ולעמוד בראשה - הנציבות העולמית לסביבה ולפיתוח
(WCED) לאחר ארבע שנות עבודה התפרסם בדצמבר 1987 הדוח "עתידינו המשותף"
(Our Common Future) המכיר באחריות האנושית למצבה הירוד של הסביבה בכדור הארץ ובמחוייבות המשותפת של כל תושבי כדור הארץ לשינוי.
ביוני 1992 התכנסה בריו דה ז'נירו ועידת פיסגה עולמית של האו"ם לסביבה ולפיתוח - ועידת הפיסגה בעניין כדור הארץ.
בועידה השתתפו יותר מ 170 מדינות, במסגרתה אושרו מסמכים שהם חלק ממכלול פעילות עולמית והם: הצהרת ריו המניחה את התשתית הרעיונית להחלטות הועידה, אמנה על המיגוון הביולוגי, אמנת המסגרת על שינויי אקלים (נועדה לטפל בעניין התחממות כדור הארץ), העקרונות לניהול נכון של היערות (במטרה להגן על יערות כדור הארץ).
אג'נדה 12 (Agenda 21) - סדר היום העולמי לקראת המאה ה - 21, באה לפרט ולהרחיב את העקרונות שבהצהרת ריו ולהציג תוכנית מקיפה לפעולות הנחוצות כדי ליישם את עיקרון הפיתוח בר קיימא.
קואליציית ארגונים סביבתיים וחברתיים בישראל הוקמה לקראת ועידת יוהנסבורג (2002), כדי לבחון את התקדמותה של ישראל סביב אג'נדה 21, שיתוף פעולה זה הביא לגיבוש דוח הצללים לדוח המדינה שהוגש ביוהנסבורג, באוגוסט 2002, בועידת כדור הארץ.
לקראת הפסגה השתתף הנציב במפגשי הועדה הבינמשרדית שהקימה הממשלה לעניין זה ונטל חלק פעיל בייצוגה של ישראל בוועדות ובאירועים השונים של הפסגה.
במסגרת פעילות זו מקיימת נציבות הדורות הבאים עבודה שוטפת מול ארגונים בינלאומיים , העוסקים בנושא פיתוח בר קיימא.
בעקבות הפסגה העביר הנציב את הערותיו והמלצותיו למשרד לאיכות הסביבה לקראת גיבושה של הצעת החלטה ממשלתית לגיבוש תכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימא.
ב 14 במאי 2003 התקבלה החלטת הממשלה לקידום אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא בישראל , תוכנית זו מגבשת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים ובסיוע ארגונים סביבתיים.
בהצעה נכללו חלק מההמלצות שהעביר נציב הדורות הבאים, החלטה זו דורשת מכל אחד ממשרדי הממשלה למנות אדם במשרדם שיהיה אמון על מדיניות פיתוח בר קיימא במשרד, נציב הדורות הבאים פנה לראש הממשלה על מנת להדגיש את חשיבות קבלתה של החלטה כאמור, לשם יישום עקרון הפיתוח הבר-קיימא והעלאת עקרונות הצדק הבין-דורי והדאגה לדורות הבאים, על סדר היום הלאומי.
נציבות הדורות הבאים לוקחת חלק בפורום המנכ"לים, ליישום החלטת הממשלה, מסייעת ותומכת במימוש החלטת ממשלה זו במשרדי הממשלה השונים, ורואה בה ראשית חשיבה ברת קיימא בישראל.
נציבות הדורות הבאים שמה לה ליעד לאפשר לדורות הנוכחיים סביבת מחיה ותנאים חברתיים וכלכליים נאותים, תוך הבטחת קיומם של תנאים אלה, או לפחות הבטחת מרחב בחירה דומה- גם לדורות הבאים, על מנת שאלה לא יעמדו בפני שוקת שבורה.
על מנת להבטיח התקיימותו של פיתוח כזה, המשליך השלכה רחבת טווח על כלל פעולתה של המדינה ורשויותיה, תוך הבטחת זכויותיהם של האזרחים, בדור הנוכחי ובדורות הבאים- מחייבת את העלאתה של זכות זו למדרגה חוקתית ראויה, על מנת שתהווה לשון מאזניים לאיזון אינטרסים הנוגדים את הפיתוח הבר-קיימא.
הצעת החוק לפיתוח בר קיימא , שהוגש לכנסת ישראל ע"י הרב מיכאל מלכיאור וח"כ לאה נס מבקש להבטיח זכות זו.
נציב הדורות הבאים הגיש נייר עמדה בנושא והציג את חשיבותו של חוק זה בפני ועדת השרים לחקיקה.
נציבות הדורות הבאים רואה במדיניות של פיתוח בר קיימא מדיניות שיש בה תכנון לטווח ארוך וחשיבת עתיד, עקרונות פיתוח בר קיימא הם הבסיס לפועלה בכנסת.
 גורמים בינלאומיים
הצהרת אונסק"ו בדבר מחויבות הדורות הנוכחים לדורות הבאים
הצעת חוק פיתוח בר קיימא
אג'נדה 21
דוח הצללים
תקציר דו"ח הצללים
תגובת ישראל לדו"ח הצללים של ה-NGOs
החלטת הממשלה לקידום אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא בישראל
נייר עמדה
הצהרת ריו
|
