נציבות הדורות הבאים מוגדרת בפרק ח' לחוק הכנסת, בתיקון מחודש מארס ‎2001.
הרעיון המונח בבסיסו של החוק, הוא הקמת ישות תוך-פרלמנטרית שתהיה בעלת האמצעים לקבל תמונה כוללת ומקיפה של החקיקה ושל חקיקת המשנה היוצאות מתחת ידיה של הכנסת, ולבצע בקרה לגבי השלכותיה העתידיות של החקיקה, ככל שיש בה כדי להשפיע על עתידם של הדורות הבאים שיחיו במדינה.
נציבות הדורות הבאים רואה את תפקידינו בני הדור הזה לא רק לקבל את העולם כירושה מאבותינו אלא כפיקדון למען ילדינו.

החוק מעניק לנציב הדורות הבאים סמכויות שונות במהלך הליך החקיקה, על מנת לאבחן את הצעות החוק שיש בהן משום פגיעה באינטרס עתידי, לחוות דעתו לגביהן, ולהביא בפני חברי הכנסת נתונים והמלצות באמצעות דיוני הוועדות השונות וכן במצורף להצעות החוק המובאות להצבעה בפני מליאת הכנסת.
לנציב מוענקת גם סמכות לחוות דעתו ולהמליץ בעניינים שונים שלא בהקשר להצעת חוק או חקיקת משנה המובאות להצבעה בכנסת וכן סמכות לייעץ לחברי הכנסת בכל נושא שיש בו עניין מיוחד לדורות הבאים.
לשם ביצוע תפקידיו אלה, הוענקו לנציב הדורות הבאים סמכויות שונות במסגרת הליך החקיקה ומחוצה לו, הכוללות, בין היתר:
סמכות לקבל את כלל הצעות החוק, פרטיות וממשלתיות וחקיקת המשנה, המונחות על שולחן הכנסת, להודיע על התערבותו בהצעת חוק מסוימת, להיות מזומן לישיבות הוועדה הדנה בהצעת החוק, להביע עמדתו ולקבל זמן סביר מיו"ר הוועדה האמורה על מנת להגיש את חוות דעתו באותו נושא. (תאור תהליך התערבותו של נציב הדורות הבאים בהליך החקיקה)
כן מוענקת לנציב סמכות לדרוש ולקבל כל מסמך, ידיעה או דו"ח הדרושים לו לשם ביצוע תפקידיו, מכל גוף מבוקר המנוי בסעיפים ‎9(1)- (6), לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב] התשי"ח-‎1958.
תחומי הפעילות לגביהם הוענקה לנציב הדורות הבאים סמכות לפעול הנם נרחבים וכוללים את: איכות הסביבה, משאבי הטבע, המדע, הפיתוח, החינוך, הבריאות, המשק והכלכלה, הדמוגרפיה, התכנון והבניה, איכות החיים, הטכנולוגיה, המשפטים וכל עניין שועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים.
ייעוד נציבות הדורות הבאים נגזר, מלשון החוק והוגדר במהלך השנה הראשונה ליישום החוק:

נציב הדורות הבאים מגיש לכנסת אחת לשנה דין וחשבון:דיון וחשבון לשנת 2003-2004, דיון וחשבון לשנת 2001-2002.

נציב הדורות הבאים בכנסת הינו השופט בדימוס שלמה שהם, שמונה כנציב הדורות הבאים הראשון בישראל.
צוות נציבות הדורות הבאים מורכב מראשי תחומים האמונים על עבודת הנציבות בתחומם, וכן יועצים חיצוניים המייעצים לנציבות בתחום מומחיותם.
בשלב זה מאויישים רק חלק מהתחומים המוגדרים על פי החוק.