הודעה מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
 

הודעה לעיתונות מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
גירסת הדפסה

יום השמיעה הארצי-מתן אותות הוקרה למתנדבים ודיון בסיוע במימון מכשרי שמיעה לכבדי שמיעה

התפרסמה בתאריך 16/5/2005

יום השמיעה הארצי
כ- 600,000 אנשים סובלים מלקות שמיעה


ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות של הכנסת , בראשות ח”כ שאול יהלום, קיימה היום ישיבה חגיגית לרגל יום השמיעה הארצי. בישיבה ניתנו אותות הוקרה לפרופ` גרי רייכשטיין וגב` חנה ירדני שתרמו ופעלו רבות בתחום שיקום השמיעה לאנשים כבדי שמיעה.

כמו כן, לרגל יום השמיעה הארצי דנה הועדה בסיוע במימון מכשירי שמיעה ואבזרי עזר לשמיעה לאנשים כבדי שמיעה.
על פי הערכות, חיים כיום בישראל כ-600,000 אנשים הסובלים מלקות שמיעה בדרגות שונות. הסיוע לאוכלוסיית לקויי השמיעה ברכישת מכשירי שמיעה נתון בידי משרד הבריאות, משרד הרווחה ובידי המוסד לביטוח לאומי לילדים עד גיל 18. מחירו של מכשיר שמיעה נע בין 3,000-9,900 ₪ ויש להחליפו כל שנתיים לארבע שנים. השתתפות משרד הבריאות ברכישת שמיעה למבוגרים הוא 625 ₪ למכשיר אחד והיא ניתנת אחת לשנה לכל היותר. סכום השתתפות המקסימלי של משרד הבריאות במכשירי שמיעה אישיים לילדים ונוער (עד גיל 18) הוא עד 3,500 ש”ח לכל אוזן בהתאם לסוג המכשיר,סכום זה ניתן אחת לשלוש שנים.קופות החולים השונות ממנות חלק מעלות מכשירי השמיעה במסגרת הביטוח המשלים. בעקבות הסכם שנחתם בין אגודת החרשים למשרד האוצר באוגוסט 2002 נוסף סיוע ממשרד הרווחה לרכישת מכשירי שמיעה ואביזרי שמיעה לחלק מאוכלוסיית החרשים. כמו כן,הביטוח הלאומי מעניק גמלה עבור ילד הסובל מירידה בשמיעה של לפחות 45 דיצבלים בכל אחת מהאוזניים ללא תיקון, מגיל לידה ועד גיל 18.


אחיה קאמרה , מנכ”ל בקול :”אנשים חירשים נעזרים בעיקר בערוץ הוויזואלי: קריאת שפתיים או שפת סימנים - יש כ-10,000 אנשים כאלה. רוב לקויי השמיעה מתביישים להשתמש במכשירי שמיעה, מתביישים להגדיר עצמם ככבדי שמיעה. כמו שהרבה מהנוכחים כאן יודעים - זה בניגוד לבעלי משקפיים. לא הצלחנו לגרום לכך שמכשיר השמיעה יהיה אביזר רפואי שאנשים לא יחושו שהם צריכים להתבייש בו. זו בעצם הסיבה ליום השמיעה: לגרום לכך שהציבור יפסיק להתבייש בירידה בשמיעה. בדנמרק נמכרים 70,000 מכשירים בשנה. אצלנו 20 בשנה, אגב, אחת סיבות לכך שבדנמרק נמכרים כל כך הרבה מכשירים: גם שם המודעות גדולה יותר, וגם המדינה מממנת מכשירי שמיעה.
לכבדי שמיעה בארץ עד גיל 18 יש בסך הכול תמיכה יפה מטעם הרשויות לרכישת מכשירי שמיעה. מגיל 18 אין כמעט מימון, אדם שאין לו ביטוח משלים, ואלו השכבות החלשות יותר באוכלוסייה, אין לו סיוע מעבר ל-625 ₪ של משרד הבריאות. אם כי, בעקבות הפגנת החירשים לפני כמה שנים, יש מספר מסוים של אנשים שעומדים בקריטריונים מסוימים שמקבלים סיוע של 3,000 ₪ פעם בארבע שנים ועוד דמי תקשורת. אבל זו אוכלוסייה קטנה מאוד יחסית לנתונים על לקויי השמיעה. המכשירים היקרים הם הדיגיטליים. רוב האנשים נזקקים לשני מכשירי שמיעה. זאת הוצאה גדולה מאוד. מחליפים אותם פעם בארבע שנים, בערך, אם רוצים לעמוד בחידושים הטכנולוגיים ולהישאר בתקשורת טובה עם הסביבה.”

רחל זוהר, ארגון מיח”א: ”אני רוצה להחזיר את הדיון לנושא ילדים בגיל הרך, ילדים עד גיל 3. ילדים שנמצאים מתאימים לקבל מכשיר - והיום יודעים ששתל הוא בעצם מכשיר שמיעה, מקבלים השתתפות מלאה מהמדינה. ניתוח השתל ממומן על ידי המדינה. ילדים שמאובחנים כמי שאינם מתאימים לשתל, מקבלים את אותה השתתפות שהזכירו בועדה, שהיא בגובה 50% מהמכשירים. אנחנו במיח”א נותנים לילדים שעוברים את תהליך האבחון מכשירי שמיעה בהשאלה, מכספי תרומות. יש הורים שגם עם השתתפות של 50% אינם יכולים לרכוש מכשירים. לפעמים המכשירים מושאלים במשך חצי שנה, וילדים אחרים לא מקבלים מכשירים.
אני פונה לוועדה בבקשה לעשות חשיבה מחודשת. בגיל הרך, בשנים הראשונות, ההתערבות הזאת תשנה את מהלך חיי הילד. דין מכשיר שמיעה - דיגיטלי, אנלוגי, לא משנה - הוא כדינו של שתל. לפחות לתת את המכשיר הראשון באופן כמו שניתן שתל. למה הורה שילדו לא מתאים לעבור ניתוח שתל אינו יכול לקבל את אותה זכות? יש הורים שלא מצליחים לקנות מכשיר דיגיטלי, שעולה היום 7,000 .אנחנו מפנים אותם לכל מיני קרנות. הילד מגיע לגיל שנה וחצי או שנתיים, ואיכות השמיעה שלו לא דומה למה שהיה יכול להיות אילו קיבל מכשיר.”

אורן דבוסקין:” אני עומד לעבור השתלה שבלולית בעוד כמה שבועות. מכשירי השמיעה, השתלים, הם מה שמאפשר לנו להיות אנשים שווים בחברה. הייתי קצין בצה”ל, סיימתי לימודים אקדמיים, היום אני עובד בחברת מחשבים. בלי כל הסיוע של משרד הבריאות ושל קופות החולים, לא הייתי מצליח להגיע לדברים האלה. התחרשתי בגיל מבוגר דווקא, התגייסתי בגיל 18 כרגיל, ורק אז החלה ההידרדרות החריפה בשמיעה שלי. היום אני נתקל בקשיים עצומים למממן את הניתוח. זו רק דוגמה. צריך לגייס כוחות עצומים רק כדי להמשיך להיות שווים בחברה. אני מבקש להשוות את התנאים הללו למבוגרים. עזרו לנו להיות שווים בחברה. תנו לנו את כל ההזדמנויות, עם השתל ועם מכשירים יקרים.”


ח”כ שאול יהלום, יו”ר ועדת הבריאות: ”יש צורך להראות למקבלי ההחלטות את הפרטים הקטנים במאבק על מימון מכשרי השמיעה עבור כבדי שמיעה בישראל. במצב היום, כשמדברים על עשרות מיליוני שקלים , לא מצליחים אף פעם. לעומת זאת, אם נדבר על קשישים כבדי שמיעה בעלי הבטח הכנסה, מגיל 65-70 ,אולי יתברר שמדובר בסה”כ על 2.5 מיליון ואז האוצר והממשלה ילכו לקראתנו כי מדובר בסכום קטן יותר, ואולי כך נצליח לשפר? אנחנו מבינים את הבעיות ולסיכום, אני מבקש שמשרד הבריאות יעשה כל מה שקיבל עליו,ושכל ארגון למען כבדי שמיעה יכמת את הצרכים לסכומים של מיליונים בודדים, יעביר אלי את ההצעה ונעשה כמיטב יכולתנו. נקווה שניפגש ביום השמיעה הבאה ותהיה לנו פחות עבודה. ”




© כל הזכויות שמורות, 2011, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il