הכנסת השבע עשרה                         נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' ‎46

מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור

יום שלישי, י"ב בסיוון התשס"ז (‎29 במאי ‎2007), שעה ‎11:45

סדר היום:

במסגרת ציון יום השלטון המקומי בכנסת - פניות ציבור בנושא תו חנייה לרכב נכה.

נכחו:

חברי הוועדה:

סופה לנדבר - היו"ר

מוזמנים:

חנן אהרן - סגן מנהל אגף הרישוי

יפה סרי - ראש ענף נהגים

אהוד ענבר - איגוד המהנדסים, מרכז השלטון המקומי

ישראל אבן זהב - יועץ נגישות, מטה מאבק הנכים

חיים רייזלר - יו"ר עמותת קר"ן, עמותת קר"ן-קטועי רגליים נלחמים

אבנר עורקבי - דובר עמותת ענב"ל, עמותת ענב"ל-עמותת נפגעי ביטוח לאומי

קרולה אופנהיימר-רוזנטל - עמותת צעדים

אורן כהן - מטה הפעולה של הנכים בישראל

יעקב לוי - מטה הפעולה של הנכים בישראל

יעקב כהן - מטה הפעולה של הנכים בישראל

יואל בקר - חבר הנהלת הארגון - ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל

גרשון רודרמן - פונה

איגור גונופולסקי - פונה

ישעיהו זילברמן - פונה

מנהלת הוועדה:     שלומית אבינח

מזכירת הוועדה: מירב שמעון

רשמה וערכה:     סמדר לביא, חבר המתרגמים בע"מ

במסגרת ציון יום השלטון המקומי בכנסת - פניות ציבור בנושא תו חנייה לרכב נכה

היו"ר סופה לנדבר:

רבותיי. אנחנו, כרגיל, קיבלנו תלונה. בזכותכם וביחד איתכם וביחד עם הוועדה, עשינו המון דברים במשך שנה ואני שבעת רצון ממה שנעשה במשך שנה. הגענו לתוצאות ואנחנו עוד מעט נוציא את דוח הפעילות ואני מקווה שגם נשלח לכם וגם אתם תהיו מרוצים ממה שעשינו. יחד, או יחד עם מישהו אחר, אבל עשינו.

רבותיי, אנחנו קיבלנו מספר תלונות ובגלל זה הישיבה הראשונה תעסוק בתווי חניות לציבור הנכים והבעייתיות של תווי החנייה.

לפני שאתן לדבר, אני רוצה להעיר הערה קטנה. לא יכול להיות שאנשים שמתו, המשפחה נושאת תו חנייה. זה פשוט בלאגן שלם, אבל אני מתארת לעצמי, חיים, איגור, שאתם תדברו על זה. אבל לפני זה נעשה סבב היכרות.

(סבב היכרות)

חיים רייזלר:

אני אתחיל מזה שבמדינת ישראל יש כיום ‎75,000 תווי חנייה חוקיים, ואני מעריך שיש סדר גודל של פי שתיים, אם לא יותר, מזויפים.

היו"ר סופה לנדבר:

ממשרד התחבורה יגידו לנו עכשיו, כן או לא?

יפה סרי:

הוא מדבר על מזויפים.

חיים רייזלר:

במשרד התחבורה לא אחראים על זה, מי שצריך לדאוג לזיוף זה משטרת ישראל והשלטונות המקומיים. כאשר נכה בא לחנות, בדרך כלל הוא לא מוצא מקום חנייה, אין מקום חנייה.

היו"ר סופה לנדבר:

תו יש לו ברכב, כן?

חיים רייזלר:

תו, ברוך ה', יש לו. הוא לא מוצא מקום חנייה ובדרך כלל כשהוא יוצא מהרכב, אם הוא נעמד כמה דקות, אם הוא מסתכל, הוא רואה שבא לרכב איזה גבר צעיר בריצה, או בחורה צעירה,שבכלל אין לה שום קשר לנכות ולכל דבר דומה לזה. זו הבעיה של האכיפה של מדינת ישראל שמשטרת ישראל, וגם העיריות, לא מפעילות באף מקום. אני יכול להגיד לך שבקרית מוצקין ובחיפה אני אימת הנהגים. למה? אני עובר מכוניות, בודק אם זה מתאים, לא מתאים, וממש מתקשר. אני חושב שאני אחראי לאלפי דוחות שניתנו בצפון ובקריות.

יצא מכתב, אני לא רוצה להיכנס למי הוציא את המכתב, או מה, או למה יצא כזה מכתב של נכים היושבים על כיסאות גלגלים, שיש להם בעיה למצוא מקום חנייה. כתוצאה מכך, יצאה הצעה לתיקון חוק ראשונה שהיתה במרץ, ששלחתי אליכם, עם כל ההסתייגויות. כמובן ישר פניתי לששה מומחים והבאתי לכם את חוות הדעת של ששה המומחים. כל אחד מהמומחים, בדרך שלו, אומר שלא ייתכן שמאחורי התיקון הראשון של טיוטת התיקון של תו חנייה עומד רופא או מישהו מוסמך שכתב את הדבר הזה.

היו"ר סופה לנדבר:

תסבירו לי עכשיו, מי צריך להסביר, אתה, או משטרת ישראל, או משרד התחבורה? נכה שצריך היום לקבל תו חנייה, מה הוא צריך לעשות כדי לקבל. מה התהליך?

חיים רייזלר:

אחרי ששלחנו את המכתבים של המומחים, נעשה תיקון לתיקון וזה התיקון שיצא בתחילת החודש, בעקבות המכתבים ששלחנו, וגם בתיקון הזה עדיין הם לא פתרו את הבעיה. יש פה בעיה עקרונית. אני יכול להגיד לך, לפחות מתחילת הדרך, שבשיחות עם הנציבות, למרות שלא הגעתי לישיבה, שלחתי את---

שלומית אבנח:

הם בחרו גם שלא להגיע.

היו"ר סופה לנדבר:

מי בחר לא להגיע?

שלומית אבנח:

נציבות השוויון ממשרד המשפטים. הם חייבים להגיע לכאן.

היו"ר סופה לנדבר:

זה חמור מאוד ונזיפה, לשלוח להם מכתב בגלל שזה חמור מאוד, הם חייבים להגיע לישיבות של הוועדה.

חיים רייזלר:

ומה שאני יודע שהם הולכים לעשות בעקבות שליחת המכתבים של המומחים, כנראה פרופ' שני,שהתגלה במלוא גדולתו בוועדה הקודמת.

היו"ר סופה לנדבר:

התאהבת בו?

חיים רייזלר:

אני התאהבתי בו, אני אומר לך, מה לעשות? הבן אדם הזה הפך להיות ידיד הנכים.

היו"ר סופה לנדבר:

אם משהו עשינו, גם למען הסיפור הזה, זה...

חיים רייזלר:

או שהוא הפך את עורו, או שהוא היה כזה תמיד. אני לא ידעתי שהוא כזה.

היו"ר סופה לנדבר:

אתה רואה? לפעמים צריכים להכיר את המעשים ואת בני האדם.

חיים רייזלר:

הבן אדם נכנס לעובי הקורה, הוא כנראה יעמוד בראש הוועדה, ואת כל ששת הרופאים שהעבירו חוות הדעת, בנוסף לכל המחלות האחרות, הוא יקבץ אותן. זה ברמה העקרונית ורציתי שתדעי. זה כל מה שיש לי לומר מעבר לעוד תלונות. אבל ניתן גם לאחרים לדבר.

יעקב כהן:

אני רוצה להעיר כמה הערות. מאוד חורה לי שהנציבות לא הגיעה לכאן. היא יודעת יפה מאוד למה היא לא הגיעה. אני הולך להיות בוטה, ותסלחו לי, ואני הולך להגיד שהנציבות שאמורה לשמור על הזכויות של הנכים ולקדם את האינטרסים של הנכים, באופן עקבי בכמה וכמה נושאים בתקופה האחרונה, כשאני פועל מולה, פוגעת באנשים והפגיעה היא משמעותית וקשה.

יש לנו בעיה. הבעיות שלנו הן, אחד, יש פחות מדי הקצאה של מקומות חנייה. הנציבות תרמה, באופן ממשי, להקטנת ההקצאה, בכך שהיא הקטינה את ההקצאה של מקומות חנייה ציבוריים מ-‎5% למשהו בין ‎2% ל-‎4%.

יש לנו בעיה ברמה השנייה, עם אכיפה. אני קראתי את זה בעיתון, היתה הודעה של משטרת ישראל שהודיעה שבגלל חילוקי הדעות והמחלוקות הם לא אוכפים חניית נכים ולא נותנים דוחות.

יש בעיה מבחינת הסימון של מקומות החנייה. לא כל מקומות החנייה מאושרים, עברו תקינה מסודרת. יש הרבה מקומות מסחריים גדולים שמעדיפים לא להעביר את החנייה תקינה מסודרת, על מנת לא ליצור אי נעימות עם הלקוחות שמגיעים לאותם מרכזים, בדוחות, והם משאירים את המצב כמו שהוא.

מעבר לבעיה הזאת, יש בעיה קשה מאוד של מאבקי כוח, שלדעתי הם מיותרים לגמרי---

היו"ר סופה לנדבר:

מאבקי כוח בין מי למי?

יעקב כהן:

גרמו לנו לנכים להתחיל להתווכח בינינו מי יותר נכה ומי ראוי ומי לא ראוי להיות בעל תו. שזה פסול מעיקרו. במקום שיקדמו מהלכים של אכיפה, מודעות, חינוך, פעילות יזומה, כדי לשפר את המצב, יפעלו בצורה ממשית בתוך הממסד, בתוך הרשות המבצעת, על מנת לחזק ולתת משנה תוקף. אני לא ראיתי קמפיין ממשלתי לחניית נכים הרבה מאוד זמן. לא ראיתי רצון או פעילות אמיתית מטעם מי שאמור לקדם את הנושאים האלה, ולהביא את כל הנושא הזה לקראת הבעיות האמיתיות; חניה לא מורשה, חניה עם תווים מזויפים, גמישות יתר של משרד התחבורה בהענקה של ‎2 מספרי רכב לנכה. שני מספרי רכב על תו אחד, שהפכו להיות, כתוצאה מהקלות של ההעתקה של אותו התו, לשני תווים בשני רכבים שונים, וכמובן זייפנים. אני אישית יודע ופניתי והודעתי שיש בתי דפוס במדינת ישראל שמדפיסים לכל דיכפין, תמורת תשלום, תו מסודר, עם הולוגרמה מסודרת, עם כל מה שצריך, בתמורה לכסף. כל אדם יכול לשלם ‎400 שקלים ולקבל תו נכה מסודר. כשר.

חנן אהרן:

הוא לא כשר, כי במשטרה, ברישומים, הוא לא מופיע. הוא לא כשר.

יעקב כהן:

כושר ההמצאה בנושא הזיוף פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש. אני כל פעם נתקל בוורסיות... השבוע נתקלתי בתו נכה שהגודל שלו בערך ‎2/3 מהגודל המקורי. מישהו לא הסתדר לו לצלם את זה כמו שצריך, אז הוא פשוט הקטין את זה והוא הניח את זה. כשגורמי האכיפה אמורים לאכוף, הם אפילו לא טורחים לבדוק. הם רואים מרחוק תו, הם פשוט לא ניגשים.

היו"ר סופה לנדבר:

צריך להיות תו חנייה עם חותמת, או מספר,

יעקב כהן:

יש הולוגרמה ויש מספר ויש הכול, לא אוכפים את זה.

היו"ר סופה לנדבר:

גרוע.

ישראל אבן זהב:

אני ממטה מאבק הנכים. מכיוון שאני עוסק עם התווים האלה כבר הרבה מאוד שנים, רציתי להגיד משהו בקשר לנציבות. היינו פורום של ארגונים שהתכנס כדי להוציא תו נכה חדש, בעקבות כל הבעיות שסופרו פה ואני לא אחזור עליהן, והיתה לנו הסכמה, של רוב הארגונים, על צורת התו והוצאת התו עד שזה הגיע לנציבות. בנציבות ביקשו מהוועדה המייעצת שלהם לשבת ולהכין להם תקנות (לכן אני גם השתתפתי בוועדה המייעצת), והכנו תקנות ממש מסודרות.

אולי בשתי מלים אני אספר מה שרצינו. רצינו להחליף את תו הנכה לגמרי, שיהיה תו אחד לכל הנכים, נניח, כל מי שמקבל קצבת ניידות, כלומר שיש לו בעיית ניידות, יקבל את התו הזה באופן אוטומטי, ותהיה ועדה רפואית, ועדת עררים מה שנקרא, שמי שחושב שמגיע לו תו, יפנה לוועדה ויקבל תו, או קבוע, או זמני וכולי.

ישבו המוסד לביטוח לאומי עם משרד התחבורה וקיבלו את העקרונות והבאתי להם דוגמאות של תווים בחוץ לארץ (שיש לי גם פה) והם קיבלו את העקרונות. מה שקרה, הנציבות בזמנו ישבה גם איתנו, גם עם משרד התחבורה ומשרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי והם החליטו להוציא אותנו, את נציגי הנכים, מהוועדות האלה, והחליטו ביניהם מה עושים. זה לא מקובל משום שקיבלנו רשימת לקויות, או המחלות שלהם, שיש מחלות שרופא מומחה בדק אותן והוא אומר שאלה מחלות שלא קיימות, היום יש שמות אחרים. יש שם מחלות שעם אנטיביוטיקה פותרים בשבוע ובוודאי לא מגיע תו נכה. זה רופא המטולוג, הוא אומר שגם בטיפולי כימו יש כאלה שמקבלים כדור ביום, אין לחולה שום בעיה. לא מגיע לו תו נכה ועל סמך התקנות האלה הוא מקבל תו ותופס מקומות חנייה. למעשה המוסד לביטוח לאומי שאצלו רשימת הליקויים, מסרב לדבר היום עם ארגוני הנכים, הוא יושב מול הנציבות וזהו. אז במקום שהנציבות תעזור לנו בנושא, היא הלכה וקלקלה.

מה שאנחנו הצענו; להוציא תו אחד, להחליף אותו פעם בשנה. התוקף של התו, למשל, פג ב-‎31.12, וב-‎1 לינואר יקבלו אוטומטית תו חדש. כל אלה שנפטרו, שקיבלו תו באופן זמני, יפוג התוקף שלו ולא צריך לאסוף אותו יותר. אין תוקף. היום יש תו זמני, אבל תו רגיל הוא---

שלומית אבנח:

בן אדם שנפטר, מה קורה עם התו שלו?

ישראל אבן זהב:

בני המשפחה ממשיכים להשתמש.הוא אמור להחזיר את זה למשרד הרישוי, אבל אף אחד לא מחזיר.

מה שאני הצעתי זה לעשות תו כמו בחוץ לארץ. אני אביא פה דוגמה אחת. זה תו, למשל באירלנד, שתקף בכל השוק האירופאי המשותף. יש לו גם מספר מכונית, גם תוקף מסוים, אפשר להוסיף לו תמונה, חתימה מאחורה, תעודת זהות, ואת זה הם שמים על החלון הקדמי, כך שמישהו מבחוץ לא רואה מי בעל הרכב, לא יכול לזהות אותו, ואז יש לו תו. בסוף השנה נגמר תוקף התו, הוא יקבל תו חדש בשנה הבאה, עם תאריך חדש, עם צבע אחר, לא חשוב מה. זה דבר פשוט ביותר.

היו"ר סופה לנדבר:

לא הבנתי מה אמרת, שמים על החלון, ומה הרעיון?

ישראל אבן זהב:

רואים קדימה את התו הזה. תשימי את זה על החלון הקדמי ורואים תו נכה.

היו"ר סופה לנדבר:

רואים את התאריך שלו.

ישראל אבן זהב:

כן, עם מספר רכב ותאריך תוקף שלו. זה דבר פשוט, או משהו דומה לזה. את זה הבאתי כדוגמה. יש לי תו גם משבדיה, אבל שם אין תמונה, אז הבאתי במיוחד את זה. יש את זה למשרד התחבורה, כי בישיבות נתתי להם.

יעקב כהן:

אנחנו הלכנו קצת עם הרעיון הזה קדימה ואמרנו שאנחנו חיים במדינת ישראל ויש פתרון טכנולוגי, אלקטרוני פשוט, שבב, שפותר את הבעיה של הזיופים באופן משמעותי. העניין הוא שצריך כאן השקעה ראשונית בהחלפה של כל התווים והכנסת טכנולוגיה לתוכם ופעם אחת ולתמיד לפתור את העניין. בהתחלה התחילו עם תו חלק, ואחר כך שמו הולוגרמה. פשוט הדרך לגרום לתו הזה להיות אותנטי---

היו"ר סופה לנדבר:

הסיפור לא בזה. הסיפור הוא בזה שאין אכיפה ולא רוצים שתהיה. כאשר רוצים לבצע אכיפה, אז מבצעים את זה, ואם לא - אז לא, אז מחברים כל מיני סיפורים איך לא. אני חושבת שזה דבר אלמנטרי שצריכים לבצע ולעשות.

ישראל אבן זהב:

דבר נוסף שהצעתי, לעשות את התו בעברית ובאנגלית, ולעשות הסכמים עם מדינות העולם שהתו יוכר גם בחוץ לארץ. היום התו שלנו לא מוכר בחוץ לארץ וזאת הסיבה שמשרד התחבורה הפסיק לנפק אותו, כי באו אליו בתלונות שקיבלו דוחות. לא פלא שקיבלו דוחות, אם משרד התחבורה מספק תו כזה לחוץ לארץ - זה תו של משרד התחבורה רשמי, כתוב בכתב יד, חותמות בכל הכיוונים. את זה אני קיבלתי ממשרד הרישוי בחולון. כתוב פה השם שלי, מספר דרכון, עד מתי הוא בתוקף, אבל בכתב יד, בלי צורה. אף אחד לא רוצה לכבד כזה דבר, ובצדק. אם משרד התחבורה לא מכבד את עצמו, אין שום סיבה שיסתכלו על זה בעולם. אז צריך לדאוג גם לזה.

הדבר האחרון, אכיפה, ופה אני כבר מכניס את המשטרה, גם משטרת ישראל וגם הפיקוח העירוני. לא יעזור שום דבר, נוציא תווים חדשים וימשיכו לחנות במקומות חנייה. צריך לעשות גם אכיפה וגם להגדיל את הקנסות, לדעתי.

קרולה אופנהיימר-רוזנטל:

רציתי להתייחס לכמה נקודות, להוסיף בעצם. רציתי לומר שהנציבות ישבה בפורום נכים לעניין תו החנייה ונכים, כך שזה עוד יותר צורם שהיום הם לא יושבים יחד איתנו כאן.

שלומית אבנח:

הם היו צריכים להגיע. הם בחרו בכוונה בנושא הזה לא להגיע. לנושא הבא הם באים.

ישראל אבן זהב:

קיבלתם מכתב, אבל?

שלומית אבנח:

הם לא שלחו שום מכתב.

קרולה אופנהיימר-רוזנטל:

בפורום הנכים הם הסכימו איתנו, כך שהצעת החוק שהם הביאו אחרי זה די הפתיעה את כולנו.

שלומית אבנח:

סליחה, הם שלחו מכתב.

היו"ר סופה לנדבר:

מה הם כתבו? עסוקים בלמצוא מקומות חנייה לנכים?

קרולה אופנהיימר-רוזנטל:

אין להם איפה לחנות.

שלומית אבנח:

הם מחויבים להגיע לישיבות הכנסת.

קרולה אופנהיימר-רוזנטל:

בנוסף להמלצות הרפואיות של מר חיים רייזלר, בימים הקרובים נקבל המלצות תפקודיות של משרד הבריאות, גם של המחלקה לריפוי ועיסוק, וגם של המחלקה לפיזיותרפיה כדי שכל אלה שנמצאים היום ברשימת הליקויים שהנציבות כתבה (הנציבות כתבה כל מיני ליקויים). אנחנו טוענים שאלה שיקבלו תו זמני, במקום שיקטלגו אותם לפי כל מיני מחלות, שיעבירו אותם ועדות תפקודיות, לראות האם הבן אדם באמת זקוק או לא זקוק לתו חנייה לנכה. בימים הקרובים נעביר אליכם את ההמלצות האלה.

אני גם רוצה להעיר שאין בכלל קשר בין המחשב של משרד הפנים למחשב של משרד התחבורה. אם היה קשר בין משרד הפנים ובין משרד התחבורה, אולי הרבה לא היו משתמשים במקומות חנייה לנכים.

היו"ר סופה לנדבר:

נבנה להם כנראה גשר. אנחנו נקריא עכשיו את המכתב שקיבלנו מהנציבות.

קרולנה אופנהיימר-רוזנטל:

והדבר האחרון שאני רוצה להעיר שמר ישראל אבן זהב מראה לך כל הזמן את התו הכחול, אבל יש בעיה מאוד חמורה שיש יותר מדי צבעים לתווי חנייה וזה גם גורם לבעיה. יש תו כחול ויש תו ירוק ויש תו חנייה כתום.

היו"ר סופה לנדבר:

מה זאת אומרת? בדבר כל כך פשוט, ממציאים דבר?

קרולה אופניימר-רוזנטל:

אני אתן את הדוגמה האישית שלי. אני מוכרת על ידי הביטוח לאומי כנכה של ‎100% עקב הבעיות התפקודיות והבריאותיות שלי, אבל יש לי תו ירוק, כך שהיום, לפי כל רצון של כל עירייה, יכול להיות שיגררו את הרכב שלי אם אני חונה בחנייה לנכים עם תמרור כחול, ואף אחד לא יתייחס ל-‎100% נכות בניידות שיש לי.

היו"ר סופה לנדבר:

אני חשבתי שזה דבר כל כך פשוט, אבל אני רואה שצריכים לכתוב על זה דוקטורט כנראה.

חיים רייזלר:

אני חייב לקרוא לך התייחסות של פרופסור איסקוב על הדבר הזה שיראה לך כמה שיש פה בעיה. הוא אומר שהוא לא יודע על המסמך כולו, בעיקר מי חתום על דברי ההסבר אשר בעמוד הראשון למסמך. אם הם היו אנשי משרד המשפטים, "הרי שמדובר בדברי הסבר סותרים, אשר מכסים על האמת שאינה כתובה. דברים אשר אינם יאים לעורכי דין. נראה כי המסמך הוכן בחופזה, נעשה שימוש בסעיפים רפואיים, תבחינים וקביעות ישנות. ברור לחלוטין שלא נעשה ניסיון להתעדכן ולהתייעץ עם רופאים מומחים. כל זאת מביא לתחושה של מגמתיות וחיפוש לרצות גורמים אשר אינם מוזכרים במסמך במפורש."

את זה כותב פרופסור מספר אחד לשיקום במדינת ישראל. יש לך את המסמך מול העיניים, אני יכול להראות לך. זה פשוט לא להאמין. זה מה שבן אדם כותב על הנציבות לשוויון.

היו"ר סופה לנדבר:

תוך כמה שניות אני מבינה את הפרובלמטיקה ואני מבינה מה צריכים לעשות, אבל אני חושבת שגם אתם מבינים. אני חושבת שבדברים כל כך פשוטים וטריוויאליים אנחנו לא צריכים למצוא את הדרך סחור סחור וסביב וסביב. זה לא יכול להיות. זה דברים---

חיים רייזלר:

את יודעת מה שהם ענו לי? 'אנחנו הוצאנו מכתב, אתם תגישו תלונות'. איזה מן דבר טיפשי זה.

שלומית אבנח:

תשמעו מה הם כותבים: "ישיבה בנושא תו חנייה לנכים. מאשרים קבלת הזימון. מבקשים ליידע אתכם כי אנו בעיצומה של עבודת מטה בנושא שבנדון. כל הדיונים עם הגורמים השונים אשר הגיבו לטיוטה הראשונית שהפצנו, בכלל זה נציגים של ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע. אשר על כן, מבקשים אנו לדחות ישיבה זו, עד אשר נשלים בקרוב את טיוטת הצעת החוק, אותה נעביר לעיונכם במקביל. העברתה לוועדת העבודה והרווחה והבריאות אשר על ידה התבקשנו לרכז הנושא". לפי התקנון הם חייבים להגיע.

היו"ר סופה לנדבר:

תשמעו, רבותיי, אני חשבתי ואני היום בטוחה שהאויב הראשון של מדינת ישראל זה קביעוּת וכוס קפה. איזה מן דבר זה. בן אדם מקבל משכורת, שעון דופק, יצא, נכנס. איזה מן דבר זה? בדבר כל כך פשוט, שאנחנו כולנו מחויבים כלפיכם, מחברים את הדברים שהם... אני לא יודעת, צריכים להגיש סיכה מהודרת, שאני לא חושבת- - -

חנן אהרן:

אני מקווה שאת לא אמרת את זה באופן גורף על כל עובדי המדינה.

היו"ר סופה לנדבר:

אני בכלל נגד קביעות. אני חושבת שעם דבר כזה חמור, שאנחנו היום צריכים לדון, אני נגד הדבר הזה.

חנן אהרן:

אז יש פקידים שלא עושים את מלאכתם נאמנה, אבל אי אפשר להגיד שכלל עובדי המדינה הם...

היו"ר סופה לנדבר:

אני לא מדברת עכשיו על כלל עובדי המדינה, אני מדברת על כלל הציבור במדינת ישראל שמקבל קביעות ולמחרת שוכח מה הוא צריך לבצע במקום התעסוקה שלו. הוא מגיע, כוס קפה, הוא מגיע, אחרי כמה דקות, כוס תה, אחר כך סיגריה, וככה ממשיכים יום שלם. מרגיז אותי שדברים שצריכים לעשות בקלות, תולים על אנשים כובד של דברים. בשביל מה? זה כל כך קל, רשימה של אנשים שצריכים לקבל תו חנייה, רשימה של מחלות שאיתם אנשים חייבים תו חנייה, לשלוח, להדפיס. מדינת ישראל יכולה לחסוך על זה, להגדיר מקומות חנייה, בגלל שלא יכול להיות שבן אדם שהוא נכה מגיע ומחפש עם נר באמצע היום. זה דברים טריוויאליים, זה דברים קלים מאוד.

אני רוצה להבין עכשיו ממשטרת ישראל. אנחנו רוצים לשמוע את משרד התחבורה, אנחנו רוצים לשמוע את משטרת ישראל, אנחנו רוצים להבין איפה הבעיה, יכול להיות שאתה תגיד לי דברים שאני אסכים איתך. יכול להיות.

חנן אהרן:

אחרי שהיית שומעת אותי, אולי היית אומרת אחרת על עובדי המדינה.

היו"ר סופה לנדבר:

עוד מעט, אחרי משטרת ישראל.

חנן אהרן:

אני מחיתי על עניין ההכללה הזאת, דווקא לעובדי מדינה שהכי עושים את מלאכתם נאמנה. בנושא הזה של נכים, אני תיכף אסביר כמה שאנחנו עושים. לבוא ולהגיד שאנחנו לא עושים כלום, זה לא בסדר.

היו"ר סופה לנדבר:

קיבלתי כאן מכתב. קודם כל, אני לא יודעת מה אתה שמעת, אז יכול להיות שהשמיעה סלקטיבית וזה גם לא במקום. אמרתי שאותי מכעיס מאוד עניין הביורוקרטיה, מכעיסה אותי חוסר רגישות לאותם דברים שצריכים להיות במרכז העניין הציבורי.

שלומית אבנח:

לפי תקנון הכנסת, הם מחויבים להגיע. הם משרד ממשלתי, הם חייבים להגיע לוועדה.

חנן אהרן:

אני לא מגן עליהם, אני מגן על עצמי כעובד קבוע שבא בבוקר ושותה כוס קפה, ועושה את מלאכתי נאמנה.

היו"ר סופה לנדבר:

תשמע, אתה לא צריך להתקומם מהדברים שלי, בגלל שאותי מקומם שאנשים ביורוקרטיים מקבלים את הקביעות במדינת ישראל ושוכחים את התפקידים שלהם.

חנן אהרן:

בסדר, אבל עוד מעט אנחנו נשמע ואת תראי שיש בעיות גם בין ארגוני הנכים, וגם שם אין הסכמה בכל הדברים.

דן שני:

כמה הערות חשובות. דבר ראשון, המשטרה רושמת דוחות על חנייה לנכים. לא רק שהיא רושמת, אלא למרות שהיה צמצום בכמות הדוחות והליכה לעבר דוחות איכות, עבירה של חנייה בנכים נחשבת עבירת איכות. זאת אומרת שהמשטרה, גם עם המדיניות של צמצום בדוחות, לא צמצמה את הדוחות לנכים.

היו"ר סופה לנדבר:

כמה דוחות עשיתם בשנה שעברה?

דן שני:

אין לי נתונים על כמויות, אבל אלפים.

היו"ר סופה לנדבר:

אני רוצה להגן על משטרת ישראל, לא כולם להתנפל על כולם.

דן שני:

אם יש צורך בנתונים, נביא נתונים.

היו"ר סופה לנדבר:

בסדר, לשלוח לנו נתונים בבקשה, בגלל שמהנתונים שקיבלנו בעיר אילת ‎129 דוחות, באשקלון ‎282 בשנת ‎2005 ובירושלים ‎11,350 דוחות.

דן שני:

דבר שני שרציתי להעיר וזה לא פחות חשוב. דיברו על בעיות בתמרור, ברור שאיפה שיש בעיה בתמרור, המשטרה לא יכולה לאכוף, כי למעשה אין עבירה.

אני אתן דוגמאות בולטות, רק שלוש דוגמאות שעולות בדעתי ויש עוד יותר בעיות. אם למשל התמרור של חניית נכים עושים אותו כחול על לבן, במקום לבן על כחול, לא כל כך טוב. זאת אומרת, לא כל שופט יסכים להרשיע. זו דוגמה אחת.

יש דוגמה שכתוב ליד התמרור, החוק דורש שליד התמרור אסור לחנות. אם כותבים את התמרור הזה ועושים חץ וכותבים ‎20 מקומות ימינה, אף נהג לא יכול לדעת ‎20 מקומות. הנהג לא רואה ‎20 מקומות ימינה שיש בכלל את התמרור. לא נוכל לאכוף כזה דבר.

או אם במקום לעשות תמרור, איזה שהיא עירייה חוסכת, או מישהו מצייר את התמרור על קיר בתור ציור, במקום עמוד תמרור.

יש דברים מהותיים שהמשטרה בכלל לא יכולה להיכנס לזה. אם היא תאכוף, נשלם הוצאות משפט על זה שהעמדנו לדין. אין איסור בכלל במקום הזה. צריכים לתת את הדעת ושהתמרורים יהיו נכונים. החוק מנוסח שזה 'ליד התמרור', אז אומרים 'מקום אחד, שני מקומות, זה על יד'. אבל ‎20 מקומות ימינה זה לא על יד התמרור.

אלה רק דוגמאות. המשטרה חייבת, בשביל שתהיה אכיפה, שהתמרור יהיה תקין לחלוטין. תקין לחלוטין.

היו"ר סופה לנדבר:

מי האחראי, רשות מקומית, עירייה, מי?

דן שני:

איפה שמתקינים, מי שזה לא יהיה. אם זה פרטיזאני, בכלל, אז זה זיוף תמרור, אסור לעשות כזה דבר. אבל איפה שהעירייה מתקינה, היא צריכה להתקין את זה נכון.

עוד בעיה שאני נזכר: אם החנייה היא בשעות מסוימות, השעות צריכות להיות כתובות נכון ומימין לשמאל ולא משמאל לימין, אחרת זה מגיע לבית משפט עליון, הנאשם יוצא זכאי. חבל לכולם, על כל המאמצים.

לגבי זיופים, המשטרה רואה את זה בחומרה, רק צריכים להגיש תלונות קונקרטיות, עם איזה שהיא ראשית ראיה, או איזה שהוא בסיס, שהמשטרה תתחיל לחקור. חלק מהדברים ששמעתי---

היו"ר סופה לנדבר:

כמה זיופים יש?

דן שני:

אני אומר, צריך להגיש תלונות בשביל שנחקור. אני מייצג את אגף התנועה, חלק מהתלונות ששמעתי הן לא שייכות. אם יש איזה מפעל שמייצר שלטים, זה כבר פלילי לגמרי, זה לא אגף התנועה. אגף התנועה יכול לנסות לאכוף, אם טוענים על רכב ספציפי שהרכב משתמש בתו נכה, אפשר לבדוק פה אפשרות לעבירת תנועה. לגבי יתר העבירות המאסיביות, צריך לפנות למשטרה הפלילית, לא למשטרת התנועה.

היו"ר סופה לנדבר:

אבל מי צריך לפנות, אותם נכים?

דן שני:

מי שיש לו ידיעה על עבירה. הוא יכול לפנות אפילו בצורה אנונימית. כל דרך שיש למשטרה, קצה של חוט להתחיל לפעול ולחקור, אנחנו מזמינים אתכם לעשות את זה.

לגבי השימוש באישור המזויף. אני בעד שהאישור יהיה ברור וכמה שפחות ניתן לזיוף. כמה שיהיה יותר קשה לזייף עם זה. אם זה יהיה הולוגרמה, או שזה יהיה תוקף שמתחדש כל שנה, בצורה שהשוטר שאוכף לא יהיה לו ספק שזה משהו לא תקין. זאת אומרת, שלמשל עבר התאריך, או שיש צריך לבדוק הולוגרמה, ואין הולוגרמה. אם המצב הוא פרוץ, וזה לא בטוח, אז תיקחו בחשבון שיש שני צדדים למטבע. אם יש לו ספק אם האישור הזה הוא תקין או לא, והשוטר ירשום דוח וזה יהיה בן אדם נכה, אז תיגרם לו טרחת שווא. הרי השוטר גם את זה לא רוצה לעשות. צריך להיות מאוד ברור שאם בן אדם מסוים אין לו את הרשות, ואין לו גם תו נכון, וזה לא משהו של אולי. אז השוטר יכול לאכוף. איפה שזה 'אולי', הוא לא יאכוף. כשזה בטוח זיוף, הוא אפילו יתייחס לזה יותר בחומרה. כשזה ברור שזה תו נכה, אז הוא לא ייתן דוח. זה מה שאני אומר. כרגע המצב הוא של 'אולי' יותר מדי. היום השוטר, בלי הולוגרמה או בלי תאריך, השוטר לא יכול לדעת בוודאות אם זה זיוף.

היו"ר סופה לנדבר:

מה הקנס כאשר בן אדם שם תו חנייה מזויף?

דן שני:

‎500 שקלים כרגע. אין לנו התנגדות, אם רוצים להעלות.

יעקב כהן:

יש לי שאלה. השאלה שלי היא פשוטה. ברכב יש תו נכה חוקי לגמרי, הרכב הוא רכב נכה, מופיע אצלכם במסוף שהוא רכב נכה, אבל הנהג עצמו הוא לא בעל הרכב. עד כמה שאני יודע, על פי התקנות יש קנס של ‎12,600 על עבירה כזו. אתה תופס אותו בנסיעה עם תו נכה, עשית ביקורת רישיונות ומצאת שיש ברכב על החלון תו נכה והוא לא נכה. האם אתם הענקתם בשנה האחרונה דוח אחד לאדם כזה?

דן שני:

מה זה ‎12,000? אני צריך לבדוק את הסוגיה הזאת. איזה עבירה זו?

יעקב כהן:

הבעיה שלנו ש---

דן שני:

היכולת להוכיח את זה היא קשה, כי צריך להוכיח, כי השימוש הוא רק ברגע שהוא מחנה את הרכב.

היו"ר סופה לנדבר:

אם נניח מישהו משתמש ברכב, או בתו חנייה שהוא בעצם לא שייך לו, שייך למישהו אחר, כמה קנסות כאלה?

דן שני:

הבעיה שאי אפשר לאכוף מצב שאתה מתאר. כי רק ברגע שהוא מחנה את הרכב ויוצא ממנו, אז זו עבירה.

יעקב כהן:

עשית ביקורת רישיונות וראית שזה לא אותו בן אדם. בעל תו הנכה.

היו"ר סופה לנדבר:

אנשי משטרת ישראל, תסבירו לי דבר כזה, מה צריכים לעשות כדי שמישהו, בזיוף, לא ישתמש בתו חנייה שלא שייך לו? הרי כנראה אתם צריכים להמליץ שבתו החנייה תהיה תמונה.

דן שני:

לא זאת הבעיה. הבעיה היא שלמיטב ידיעתי העבירה נוצרת ברגע שמחנים את הרכב. אין איסור לנהוג ברכב. הוא יכול להגיד, אבא שלי עולה עוד חמש דקות ואז אנחנו מורידים אותו ואין לי אפשרות, כל זמן שהוא רק נוהג ברכב, אלא אם כן תטילו איסור לנהוג ברכב. אני לא יודע אם רוצים לעשות כזה דבר.

שלומית אבנח:

תפסת מישהו על מהירות ואתה רואה שהוא נוסע עם תו נכה, זה בסדר?

דן שני:

אין עבירה עדיין, העבירה רק ברגע שהוא מחנה אותו. אם הוא יגיד לי, אני מתכוון עכשיו לשלם ‎20 שקל על חנייה?

היו"ר סופה לנדבר:

הם מעלים את הנקודה, נניח נכה, חלילה וחס מת, מישהו מהמשפחה לקח את תו החנייה לרכב שלו ומשתמש בתו החנייה והוא מנצל את החניות של נכים שבשום פנים לא שייך לבן אדם הזה.

דן שני:

זה דורש חקירה, פנייה, תלונה וחקירה. העבירה נוצרת ברגע שמחנים את הרכב ועוזבים אותו. לא כל זמן שנעים איתו, כי הוא יכול להגיד 'אני חונה בחניון בבית שלי'.

ישראל אבן זהב:

הבן אדם מת.

דן שני:

עד שהוא לא חונה מחוץ לבית שלו, או לא משלם כסף, אני לא יכול לדעת, אולי הוא חנה לי בכחול-לבן ושילם אגרה כדין?

היו"ר סופה לנדבר:

אנחנו נמליץ עכשיו מה לעשות.

חנן אהרן:

אני רק רוצה לומר, שזה יהיה ברור שאני יכול לדבר בשם עובדי אגף הרישוי ולא בשם אף עובד אחר. אנחנו לא אטומים, כפי שאנחנו נראים ומצטיירים, ודווקא בעניין של ציבור הנכים. לכולנו יש בני משפחה ויש לנו חברים ואנחנו מכירים את זה ואנחנו יודעים. אף אחד מאיתנו לא אטום, אנחנו דווקא בנושא הזה עושים את המרב, גם מבחינת הנהלה, גם מבחינת העובדים. תמיד אפשר לעשות יותר, אני לא בא בטענה, ואני אומר, אנחנו עושים הכול כדי לצמצם כמה שאפשר את הביורוקרטיה וכדי לסייע לציבור הזה ואנחנו עושים ימי עיון ומסבירים להם ואין סוף דברים.

אני אתן דוגמה רק. בחודש דצמבר היתה תקופה שלא היה רופא אגף הרישוי ואי אפשר היה לטפל בבקשות של נכים לתווי חנייה ( תיכף אני אסביר כי ביקשת קצת רקע לעניין).

היו"ר סופה לנדבר:

אני רוצה להבין, נניח בן אדם הופך להיות נכה.

חנן אהרן:

אני אסביר את הכול. אבל פה לעניין הזה אני אומר שחודשיים וחצי לא היה רופא, הצטברו קרוב ל-‎8,000 בקשות של תווי חנייה של נכים, שאין מי שיטפל בהם, כי לא היה רופא, היה מכרז, היה סיפור, לא ניכנס לזה, אז נתנו אישור גורף. יכול להיות שרוצים הערכה, הרופא נותן נגיד חצי שנה או שנה זמני, לתקופה מסוימת של המחלה וכן הלאה, נתנו אישור גורף, כך שהוא מקבל אוטומטית הביתה, נגיד לעוד חצי שנה או שנה את התו, על מנת שאותו נכה שבאמת זקוק לזה, בזמן מחלתו וכן הלאה, שהוא לא יצטרך לחכות בגלל שאין רופא, ביורוקרטיה כזו ואחרת. ונתנו את זה בצורה גורפת.

אז אנחנו באמת שעושים הכול, ואני אומר את זה לא כדי להישמע נחמד, אלא שיידעו הציבור שיושב פה וכולם.

לענייננו: אני עושה לך את זה ממש בקיצור. אני יודע שאת מכירה את הרקע אבל אני אתן רקע ואנשים בטח מכירים את זה פה. אנחנו עושים אבחנה גם בין עד גיל ‎65 ומעל גיל ‎65. עד גיל ‎65, אזרחים שמבקשים תווי חנייה ניגשים למשרד הבריאות, עם כל האישורים הרפואיים שהם צריכים ויש ועדות בלשכות הבריאות והם נותנים את האישור לתו חנייה. מגיע האזרח הזה עם האישורים ומקבל מאיתנו תו חנייה. מבחינתנו, אנחנו , רק שתביני, הגוף שעובד מבחינה שאני קורא לה טכנית. כאילו אנחנו אחראים על הוצאת הרישיונות. זאת אומרת, על הוצאת התו. אני לא אחראי על העניין הרפואי. לאישור הרפואי. אם לשכת הבריאות אישרה לו, אני לא נכנס שם, לא יודע, לא מבין, אנחנו לא מבינים בזה, אנחנו לא רשות רפואית, אנחנו הנפקה של תווי חנייה ורישום ורישוי, וכל מה שקשור לעניין הזה באופן "הטכני".

יש גם סוגים. יש למשל עיוורים שצריכים להביא אישור ממשרד העבודה, על כך שהוא זכאי לתו נכה. יש לנו נפגעי איבה והם מקבלים מביטוח לאומי. אני לא יודע כמה כאלה נשארו, אבל יש נכים מהפרטיזנים והנאצים, הם מקבלים ממשרד האוצר, ונכי צבא ההגנה לישראל ממשרד הביטחון. יש סוגים שונים.

רוב התווים זה בדרך כלל מלשכות הבריאות, עד גיל ‎65. אנחנו מנפיקים להם את התו. מעל גיל ‎65, מאחר ומשרד הבריאות לא רוצה לטפל בנושא הזה, אנחנו יושבים יחד עם הביטוח הלאומי. מה שקרה זה שלשכות הבריאות המחוזיות אמרו 'תשמע, זה לא עניין שלנו בכלל תו חנייה, זה עניין של משרד התחבורה', את יודעת, זו הביורוקרטיה. ואז אמרנו, 'טוב, אז אנחנו מוכנים, אבל אנחנו לא יודעים לאשר רפואית לאנשים, אנחנו לא רשות רפואית'. אז ישבנו עם המוסד לביטוח לאומי, היתה ועדה בין משרדית עם המנהלים הכלליים של המשרדים, ועכשיו זה בעניין של שינוי חקיקה, כדי שהמוסד לביטוח לאומי, שמטפל בכל האנשים האלה, גם יאשר אותם רפואית, כי ממילא הם אצלו בטיפולים כאלה ואחרים לגבי נכות. תביעת נכות זה ביטוח לאומי, והוא גם ינפיק להם בסופו של דבר את התו, זאת אומרת, יאשר את התו, שזה יהיה ברשות אחת מסודרת. לא צריך עד גיל ‎65, מעל גיל ‎65.

שלומית אבנח:

ואז משרד הבריאות יוצא מזה?

חנן אהרן:

ואז משרד הבריאות ייצא מזה. יש איזה שהוא הסדר לשנה הזו, יש ועדה בין משרדית, אני מקווה שיסיימו את זה, גם שם היו הרבה בעיות ויש לשכות בריאות שכן רצו ולא רצו, וטרטרו קצת את הנכים. טרטרו הרבה את הנכים - אני מסכים.

ישבנו, תאמינו לי, עם הרבה ועדות ואני זוכר כמה מנהלים כלליים שישבו על זה, על המדוכה הזאת. הסכמנו אפילו שרופא האגף שלנו (נעשה שינוי חקיקה, תיקון אפילו), ייתן אפילו פטור מאגרה ולא רק משרד הבריאות. נעזור כמה שאפשר לציבור הזה.

יש בעיה, ואני מקבל פה. אני אסביר. מעל גיל ‎65, צריכים להגיע עם אישורים רפואיים, יש לנו רופא אגף שמטפל בהם, הוא מחליט אם זכאים לתו נכה, או לא זכאים לתו נכה. מדובר בנכה חדש מעל גיל ‎65. אני אתן לך קצת רקע בעניין. עד ‎2001 יכול היה לקבל תו חנייה לנכה מי שהיה לו רישיון רכב על שמו ובסופו של דבר בחוק החנייה לנכים זה שוּנה. כל נכה יכול היום לקבל תו חנייה, למרות שאין לו רכב רשום, למרות שאין לו רישיון נהיגה. דרך אגב, בזמנו, גם מעל גיל ‎65 דרשו ממנו רישיון נהיגה. בקיצור היום לא צריך כלום. מה שקרה בפועל זה שאנחנו מנפיקים להם את התו הזה, הם מקבלים את זה לשני כלי רכב. פעם זה היה לרכב אחד, הוספנו שני כלי רכב, כי באו בני משפחות הנכים באו בטענה, לפעמים גם מוצדקת, 'אנחנו עושים סבב', הוא לוקח את אבא שלו לדיאליזה שלוש פעמים בשבוע. הם אומרים 'תשמע, היום אני לוקח אותו, אני בעבודה יומיים, אז מה אנחנו עושים?' אז הלוגיסטיקה להעביר את התו מאחד לשני, שלא יהיה תו לשני כלי רכב? 'אני רוצה לנסוע עם רכב אחר. אז תנו לי תו אחד לשני כלי רכב'. מה שזה יצר בפועל, שאנשים מגיעים למשרד הרישוי ואומרים, אובדן. אבד התו. אז פעם שלחנו אותם למשטרת ישראל, תביא לי אישור. כמו מי שאבד לו רישיון נהיגה, אז אמרנו לו תביא אישור מהמשטרה, הצפנו את משטרת ישראל ואת יודעת, זה אישור שאבד לו. כל אחד היום יכול להגיד שגנבו לו את כל הבית, בסדר. אז לכי תוכיחי את זה. אז הפסקנו לשלוח אותם, לטרטר אותם אפילו למשטרה, ואמרנו 'תעזבו, אבד התו, ניתן לך תו אחר'. בפועל לא אבד התו. יש לו תו על הרכב הזה ויש לו תו על הרכב השני. זאת אומרת, שני בני המשפחה, במקום הטרטור של ללכת ולקבל...

לכן, גברתי היושבת ראש, לכן אני מנסה לומר גם לחיים, זה לא עניין של ‎75,000 זיופים. לא צריך הרבה לזייף, צריך לבוא ולומר 'אבד לי התו'. לא צריך להתאמץ, לא צריך לשלם ‎400 שקלים במעבדה. צריך לבוא אליי למשרד לקבל את התו. זה פשוט לעשות את זה. זה לא בסדר, ברור לי שזה לא בסדר.

לגבי הזיופים, כמובן שאנחנו במשרד התחבורה לא יכולים, כמו שאנחנו לא יכולים לאכוף גם בתיאוריה וגם ברישיונות הנהיגה את כל נושא הזיופים. זה גם לא תפקידנו. הפקיד אצלי צריך רק להנפיק את התו, יש רשויות שאחראיות על אכיפה. אבל יש לנו למשל את קובץ נכים, אצלנו, רכבים של בעלי תו חנייה לנכה.

היו"ר סופה לנדבר:

כמה יש כאלה?

חנן אהרן:

עכשיו אנחנו מדברים על ‎75,000 תווי חנייה שחלקם גם לא רשום, כי אנחנו בדרך כלל רושמים את אלה שנתנו להם גם פטור מאגרה. את יודעת שיש היום פטור מאגרה. אגרת נכה היא סכום מסוים, אנחנו מורידים את זה ל-‎23 שקלים.

אצלנו מופיעים כל הנכים, כל הנכים, רק במשטרה יכולים לראות את אלה עם הפטור מהאגרה. מה אמרנו? אמרנו אז בזמנו, לכל רשויות האכיפה, דרך אגב, מועצות מקומיות, עיריות, בואו תיכנסו לקובץ שלנו, הנה מנהלת אגף שירותי מידע, זה ממשק מחשובי, תקבלו, יעמוד אצלכם הבחור, הפקח, שוטר, עם מסופון, ייכנס, יעמוד שם, יעשה אכיפה, יכניס, יראה שהוא בכלל לא מופיע, ייתן לו דוח. זאת אומרת, יש את הכלים הטכנולוגיים, הם קיימים, הממשקים, את לא הולכת להפוך פה עולמות, זה קיים. צריך רק לעשות את זה.

ישראל אבן זהב:

אבל לא עושים את זה.

חנן אהרן:

רבותיי, יש את יושבת הראש ובשביל זה היא פה. היא תפתור את הבעיות מול כל המשרדים. אני יכול לפתור את הבעיות במשרד שלי. בינתיים היכולת שלי היא כזו. אני אומר, זה קיים אצלנו. אני כבר אומר לך שכל רשות שרוצה - אנחנו לא עושים בעיות, יש את הכתובת, יש מנהלת אגף שירותי מידע, שיפנו אליי מצדי, אני אפנה אותם אליה, ייקחו ממנה את הקובץ נכים, תיכנסו, ממשק מחשובי, במסוף, בכל פינה בארץ תוכל לראות את הדוח. אין בעיה בעניין הזה.

זאת אומרת, העניין הזה של הזיופים - אפשר למנוע אותו. אנחנו לא מונעים הרבה, אבל אפשר למנוע זיופים, קומבינות, אפשר להקשות.

אני רוצה לדבר על התו חנייה לחוץ לארץ ואני אדבר על החוק שאנחנו הולכים לשבת עליו בשינוי ובזה אני סיימתי את חלקי לפחות.

תו חנייה לחוץ לארץ: הראית את התו הזה, אני יודע. אין לנו אמנה בינלאומית לגבי תו חנייה לחוץ לארץ. לא מכירים בתו החנייה שלו ואנחנו לא מכירים, דרך אגב, בתו חנייה מחוץ לארץ. אנחנו כצורך, לפנים משורת הדין, אמרנו לעובדים שלנו במשרדי הרישוי, 'תשמע, תעזרו להם'. בן אדם הולך לחוץ לארץ, לפעמים הוא צריך לטיפולים, אני לא יודע, שיהיה לו תו. הנפקנו תווים, אפילו לא הוצאנו את זה דרך המחשב. אני לא קורא לזה לא חוקי, אבל זה לא היה דרך המחשב מסודר כמו היום. הכול באופן חוקי, הכוונה שלי לא שזה לא חוקי, אלא שלא קיים תו כזה באנגלית. אמרנו להם 'תרשמו, אפילו תיקחו ממנו בכתב, אל תדפיסו, תרשמו שיהיה לו תו'. דרך אגב, לחוץ לארץ הנפקנו תו חנייה כחול, כי בחוץ לארץ לא מכירים את המשולש. למרות שבארץ אין לו תו חנייה עם כיסא גלגלים, אמרנו 'ניתן לו'. רשמנו את זה. התחלנו לקבל פניות רבות, תלונות אפילו, לא רק פניות, של אזרחים שאמרו 'תשמע, קודם כל, למה רשמת את השם שלי שם. קודם כל, למה מספר הזהות, אני בבעיה, במדינות כאלה יש לי בעיה ביטחונית, יראו מישראל', שמנו שלט של מדינת ישראל, 'תורידו לי'. אז מה בעצם? אז אני אתן לך תו בלי זה? אז מי הנפיק את זה? זה שווה משהו? באו ואמרו לי, אפילו פה בארץ דרך אגב, 'למה השם שלי צריך להופיע?' יש לי פניות, של 'למה השם, למה תעודת זהות, למה בכלל צריך את...'. אתה הצעת למשל שתהיה התמונה, זה בסדר, אבל אני אומר, שים לב עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו מתמודדים מול הציבור.

אני אגיד לך איפה נפל העניין של תו החנייה לחוץ לארץ. באו הנכים, ציבור גדול של נכים שפנה אלינו ואמר 'רבותיי, התו שלכם לחוץ לארץ, סדר לי אותו שיהיה מודפס יפה, תוריד לי את ה-‎State of Israel, תעשה לי פה בלי תעודת הזהות'. כל אחד עם הבקשות שלו. עכשיו דרך אגב קיבלנו תביעות, רבותיי, של נכים שאמרו 'תשמע, אתה נתת לי תו, קיבלתי דוח בחוץ לארץ, לא הכירו לי בזה, איך נתת לי תו?' זה שאנחנו לא בסדר. אמרנו, 'רבותיי, לפנים משורת הדין, רצינו לעזור, בואו נסיים עם זה'. חתכנו את העניין ואמרנו שאנחנו לא מנפיקים תו חנייה לחוץ לארץ, זה לא חוקי.

אבל במקביל ישבנו עם משרד החוץ, ביוזמתנו, הזמנו את משרד החוץ אלינו, אמרנו 'רבותיי, בואו תזרזו לנו את האמנה', כדי לעזור לציבור הנכים, ביקשנו שיזרזו את האמנה כדי שאנחנו ננפיק תו חנייה מוסדר לחוץ לארץ לציבור הנכים. 'אנחנו לא יודעים לעשות את זה, תביאו את אנשי השוק המשותף, את האיחוד האירופי, מי שצריך שם, מבריסל, שבו איתם, אנחנו נשב איתכם, ניתן את הנתונים, תכירו לנו בתו, נכיר בתו שלהם ואין לי בעיה'. התחילו מהלכים בכיוון הזה, אבל בינתיים אנחנו לא מנפיקים תו כזה.

אני גם לא מדבר בשם משרד החוץ, אני מסכים איתכם בהרבה עניינים, אבל אני לא איש משרד החוץ, הם יצטרכו להשיב לכם.

אני רק אסיים את העניין. בעניין של הקפה, אם יושבת הראש היתה יודעת, אני אביא לה את הנתונים על משכורותיהם של אותם פקידים, אז אולי לפעמים זה פחות מדמי אבטלה, אז פחות מדמי אבטלה זה שווה שישבו שם, הם יקבלו פחות דמי אבטלה.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, ואני מסכים עם כל מלה שנאמרה כאן, לא סתם, אני אומר את זה באמת. אפשר לרשום גם בפרוטוקול. מה שאני אומר זה שיש הצעת חוק לתקן את חוק חנייה לנכה, אנחנו יושבים מול חיימובסקי, מהנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות, הוא ישב איתנו, יחד עם היועצים המשפטיים שלנו, ישבנו, היועצים המשפטיים של משרד המשפטים, ואיתו, ואמרנו 'בואו ננסח, נתקן על סמך כל מה שנאמר פה, איך אנחנו עושים, בואו נגדיר'. אני אראה לך פה דוגמאות למשל. דוגמאות בניסוח. אני אומר לכם דוגמאות ממה רוצים. למשל, למי שיש לו רישיון נהיגה בתוקף, אז יהיה מספיק ‎60% נכות, ולמי שאין לו רישיון נהיגה בכלל, נניח, סתם איזה בן משפחה, נגיד ‎80%. אל תקפצו עליי, זה דוגמאות. הנה המשטרה, והוא צודק, הוא אומר, 'תנו לי את הכלים', ואז אמרו 'תשמע, אם נתפוס אותו נגיד פעם אחת, יאבד את הזכאות שלו לגמרי'. כל מיני החמרות שעשינו בהרבה דברים.

אני לא רוצה להיכנס לכל, זה עדיין טיוטת חוק. אנחנו אמרנו את דעתנו. אני אומר את דעתי האישית. אני יושב בוועדה הזאת, אני בעד החמרה, כדי למנוע את המצב שעכשיו שמענו. אם לא תהיה החמרה, כמו בכל דבר, החמרה עם אלה שלא בסדר, לא החמרה בהוצאת התו. אני רוצה החמרה כלפי אלה שעוברים, שפוגעים, לא כלפי אלה שצריכים להגיע למקום החנייה ועומד שם מישהו אחר.

היו"ר סופה לנדבר:

צריכים להגדיל את הקנס ולהוסיף נקודות וזהו זה.

חנן אהרן:

אני מבקש לסיים. אז אני אומר שאנחנו עושים פה את הכול. אני רוצה לומר שפנינו למשרד המשפטים, 'הנה הצעת החוק, הנה הדברים'. הם אמרו, 'תשמעו, אנחנו, משרד המשפטים ניקח את זה', הסבירו לנו מהנציבות עצמה שיש כמה ארגונים של נכים שלפעמים לחלק מהם יש, בצדק, השגות, לחלק יש דעות שונות, הסתייגויות כאלה ואחרות, עכשיו בואו לא נלך עם ראש בקיר, להעביר חוק בלי הסכמה. זו היתה המטרה. הוא אמר, 'אנחנו, גם משרד המשפטים, יחד עם הנציבות, אנחנו נציג את זה לכשזה יבשיל לטיוטת חוק שאפשר להגיש את זה, לארגוני הנכים. שנקבל את זה על דעתם', כי בסופו של דבר, את יודעת איך פקידי מדינה חושבים - כשנגיע לכנסת, ואז פתאום כולם מתנגדים וזה לא יעבור. בואו נדאג שזה יעבור את הכנסת,אז אנחנו רוצים---

חיים רייזלר:

יצאו שתי טיוטות שפשוט בושה---

נתן אהרן:

זאת אומרת, מבחינת משרד התחבורה, אנחנו ישבנו על זה, אמרנו את דעתנו, אנחנו מחכים לזה שאנחנו נתמוך בזה, עם כל השינויים שיהיו על דעתנו, כשיגיע לכנסת, אנחנו נתמוך בחוק. עכשיו זה עומד על כך שזה צריך ללכת לארגוני הנכים, משרד המשפטים יאשר לנו , מבחינתי אנחנו נעביר את התקנות האלה וזה מה שאני יכול לומר לפחות מבחינתנו.

היו"ר סופה לנדבר:

כמה זמן אתם צריכים כדי להעביר את התקנות האלה?

נתן אהרן:

אמרתי, זה נמצא במשרד המשפטים. אנחנו מבחינתנו אישרנו.

גרשון רודרמן:

אני לא שייך לאף ארגון ואני מתגאה בזה. אם שמת לב מה קורה, נציגי משרד לביטחון הפנים, נציגי המשטרה, נציגי משרד התחבורה, ונציגי משרד המשפטים שלא הגיעו, את רואה בעצמך את חוסר התיאום. הדבר היחידי שנפגע זה הנכים. זה עובדתי.

דיברנו על אכיפה. אתה אמרת למשל שלא אוכפים בארץ גם את חוקי הנכים מחוץ לארץ. אני יודע שברמת גן חונה נכה עם מספר חוץ , אף פקח לא שם רפורט, הוא אומר 'מה, הוא נכה'.

בעיה מאוד חמורה שמשום מה אין לה פתרון עדיין ואני לא מבין למה לא, זה חניות נכים בשטחים פרטיים, קניונים, חניונים, וכולי, שמקצים בתוכו מקומות חנייה. תפתרו פעם אחת ולתמיד את התקינה הזאת, קיבינימט! למה צריך למשוך את זה שנים. חצי חינם בחולון, יש לו חניון של אלף מכוניות, הוא הקצה ‎24 מקומות לנכים. חונים שם בלי תו נכה, תקרא לשוטר, שוטר לא יבוא. תפתרו את זה פעם אחת ולתמיד. הוא עושה את החוק, הוא מקצה מקומות, הוא מאשים את הרשות, הרשות מאשימה את המשטרה, המשטרה מאשימה את משרד התחבורה, תקינה, חוקים, תפתרו את זה. תפתרו את זה. אם יתחילו לעשות רפורטים, אם הרפורט לא יהיה ‎500 שקלים, אלא ‎1,500 שקל להתחלה ואולי בפעם השנייה גם גרירת הרכב.

דוגמה נוספת. יש לי חניית נכים מטעם העירייה במקום מגוריי. אני בא בערב הביתה, הפקחים כבר לא עובדים, החנייה תפוסה. אני מטלפן למשטרת ישראל, ‎100, מה אומרים לי? 'תן לנו את מספר האוטו וחכה באוטו'. הם ינסו לאתר את בעל הרכב, בטלפון, שיוציא את האוטו, כדי שיפנה לי מקום. מה לגבי להעניש אותו? לא מצאו את בעל הרכב, הגיעה אליי הביתה ניידת משטרה, הגיע בעל הרכב, השוטרת באה לשכנע אותי שאני אוותר לנהג המסכן על הדוח. שאני אוותר. הוא הודה, 'חניתי, מיהרתי'. אז אני אמרתי לה 'אני מבקש לא לוותר', אז היא ויתרה לו. אז בשביל מה האכיפה? ברור שאותו אחד שלא קיבל דוח, בפעם הבאה יעשה אותו דבר.

יעקב לוי:

יש לי הסכמים פה שנעשו שאף אחד מכם לא יודע אותם. תיכף אני אסביר אותם, יש לי אותם בכתובים. נושא חניית נכים נידון בוועדה, פתחה פתח להגשמת מטרות מלפני שנתיים. אני קורא, לפני שנתיים, בין ראש אגף בכיר במשרד התחבורה, ישעיהו רונן, לבין מר חיימוביץ מנציבות לשוויון. דברים שהוא אמר מופיעים במכתב שבידי מתאריך ‎9.8.2005, בחתימת מר רונן לאמור, רק לנכים משותקי רגליים הזכות לחניית נכים. המסמך שהוכן על ידי הנציבות, הוא ביטוי להגשמת מטרתם. תרשו לי לצטט מהמכתב הזה, "'הקצאת מקום חנייה בשטח ציבורי לשימוש בלעדי פרטי, דבר זה לא קביל. אבל במטרה לסייע לנכים הוכנס תמרור ג'‎43, (מדובר על התמרור הכחול) אשר מאפשר במפורש את ההסדר לנכים משותקי רגליים". ובהמשך ציטוט: "ידוע לי כי הנציבות לשוויון לאנשים עם מוגבלויות הגיעה למסקנה על הצפה של מקומות חנייה על ידי נכים לא משותקי רגליים, אשר פוגעים בנכים משותקים". ובהמשך "...על הנציבות לשוויון להגיע להסדר משותף לטובת הנכים מוגבלי הליכה, אותו ניתן יהיה להסדיר ולעגן כפי שהתבקש". סוף ציטוט.

אני רוצה לצטט דברים שאמר לי נכה מרותק לכיסא גלגלים, דר' יורם סבירסקי. אני מצטט: 'מבחינת הניידות, (הדגש פה על הניידות) מצב נכה משותק הרגליים טוב יותר מאשר מצבך. זאת בזכות עגלת נכים עם מנוע המאפשרת תנועה חופשית, בעוד אתה עם כל צעד כואב מכאבים עזים'.

עכשיו ניתן משמעות כמותית להצעת החוק שהנציבות רוצה להגיע. "נכון לספטמבר ‎2006 הונפקו על ידי משרדי הרישוי ‎75,817 תווי חנייה לנכים. מזה ‎4,463 למשותקים. על פי הצהרת הנציבה, דר' פרגמן, בחדשות ‎YNET, הכוונה לצמצם את מספר תווי החנייה ל-‎20,000. המשמעות היא ביטולם של ‎55,817 תווי חנייה לנכים שאינם משותקים. באחוזים זה ‎78%. המשמעות המעשית היא לא רק מניעת הנגישות למבני ציבור, אלא גם ביטול המקומות השמורים על יד הבית ומקום העבודה. האם פגיעה ב-‎56,000 נכים תשפר את מצב החנייה של ‎4,500 משותקים? האם במקומות החנייה שיבוטלו, על יד הבית או מקומות העבודה, יחנה אי פעם רכב של משותק? כמובן שלא. על כן הארגומנט שבכך---

היו"ר סופה לנדבר:

אני לא רוצה בהמשך המכתב. אני הבנתי. רבותיי, אני הבנתי את כל הנקודות.

יעקב לוי:

עד סוף שנות השמונים כל החניות של הנכים בארץ היו אחידים. גם תו החנייה וגם התמרורים. נעשתה עבודה על ידי הטכניון, על ידי מר ישעיהו רונן, אותו ראש אגף בכיר במשרד התחבורה, שהפריד בין סוגי הנכים, בין משותקים ולא משותקים. כאשר בבסיס ההפרדה הזאת , הוא מסתמך על חוק חניית הנכים התשנ"ג-‎1993, כאשר בחוק חניית נכים אין הפרדה לסוגי נכים. עכשיו הוא הלך ועשה דבר עוד יותר חמור. הוא קבע תמרורים למשותקים ותמרורים ללא משותקים. ללא משותקים הוא קבע תמרורים לא ברי אכיפה. יש לי מכתב ממנו שהוא מאשר שזאת בדיוק היתה הכוונה, שאי אפשר יהיה לאכוף את החניות של הנכים. לכן במשטרה, לפחות במרחב שאליו אני שייך, דרום, עומד תמרור א'‎44 לא חוקי, ד'‎19 לא חוקי, אבל זה מה שכתוב בהוראות. אז ככה המדינה מתנהלת. אני כבר שלוש שנים מתכתב עם זה, גם עם נציבות המדינה וגם מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. איך אדם מוציא תקנות בכוונה תחילה שאי אפשר יהיה לאכוף אותן. אנחנו רפובליקת בננות. לא יכול להיות מה שמתקיים פה. אותו חיימוביץ פרסם בעיתונות---

היו"ר סופה לנדבר:

אני מצטערת, אבל אני הבנתי.

יעקב כהן:

יש כאן כוונה לגרוע מהנכים המהלכים את הזכויות שלהם לתו. ההצעה הזאת לנסות לפתור את הבעיה הזאת שנקראת חניית נכים הפכה להיות, בסופו של דבר, לאיזה שהוא קמפיין ענק לקחת ולגרוע מאנשים מהלכים את הזכות שלהם לתו.

היו"ר סופה לנדבר:

מה זאת אומרת? יש לך נכות---

יעקב כהן:

לא מגיע לי, אני יכול ללכת.

שלומית אבנח:

זה מה שהם רוצים לעשות.

היו"ר סופה לנדבר:

נו, מה זה משנה מה שהוא כתב. תסביר לי בבקשה עוד פעם. יש לי אישור על נכות שברשימה של משרד התחבורה, אני מגיעה עם האישור הזה למשרד התחבורה, אתה צריך על פי האישור הזה לתת לי תו חנייה, כן?

חנן אהרן:

מה שהם אומרים שיש קריטריונים, במוסד ביטוח הלאומי מדברים על זה. היו להם קריטריונים כאלה ואחרים לגבי איך לקבוע למי מגיע תו. בואו נדבר על הרשות הרפואית שקובעת את זה, היא צריכה לקבוע קריטריונים, למי נותנים תו. רוצים לשנות, הם רוצים לשנות את הקריטריונים, להחמיר את מתן התווים, אבל אלה קריטריונים רפואיים. זאת אומרת, אנחנו מבחינתנו בסופו של דבר נקבל אישור מביטוח לאומי או מלשכת הבריאות ועל סמך זה אני נותן לו תו. הם מדברים על כך שהרשויות, ביטוח לאומי מול משרד הבריאות, רוצים לקבוע קריטריונים רפואיים ולהחמיר בחלק מהמדדים שם, מהפרמטרים, את מתן התו. זאת אומרת, אם עד היום נניח היה צריך בשביל ‎60% ניידות וכן הלאה, אז הם יקבעו ‎70%. אוקיי?

אני אתן לך דוגמה. לגבי העיוורים, יש להם טענה, 'העיוור, נכון שהוא מוגבל, אבל הוא הולך'. אז הם רוצים לבטל את התווים שם. זאת אומרת, הם רוצים לדון עכשיו בהחמרה של הקריטריונים הרפואיים לקביעת הזכאות לתו. על זה הם מדברים.

ישראל אבן זהב:

מה יהיה הצעד הבא? הביטוח הלאומי יבטל את הסכם הניידות?

אבנר עורקבי:

כל הדיון על תו הנכה, מאיפה הוא נובע, מאיפה הוא צומח? הוא צומח מעיריית תל אביב. חד וחלק.

היו"ר סופה לנדבר:

על העירייה הזאת בכלל צריכים להתחיל לדבר ובקול רם. מה שהם עושים זו שערורייה בכלל, כלפי ציבור הנכים וכלפי כולם. עושים כסף על הגב של הציבור. אני קיבלתי כל כך הרבה תלונות מתל אביבים שזה פשוט לא יכול לעבור.

אורן כהן:

אני ממטה הפעולה של הנכים. אני מדבר על אפליה קשה שקיימת בחוק חנייה לנכים כיום שזה אמנם מפתיע, אבל לצערי איש לא דאג לתקן אותה עד היום. אני מדבר בעיקרון על האפליה של נכים מתחת ל-‎60% נכות שמנועים בחוק באופן גורף מלשמור על בריאותם. הנכים האלה אינם זכאים לתו חנייה לנכה בניגוד לשאר הנכים, כדי לשמור על בריאותם, למרות שאין כל קשר בין אחוזי הנכות לתפקוד וניידות. זה ממש שערורייתי, זה פוגע בכמות גדולה של אנשים שמצבם הבריאותי מידרדר יום יום ובכל יום שלא נותנים להם תו נכה. זה עולה למדינה מיליוני שקלים, וזה יעלה למדינה עוד מיליונים רבים של שקלים בעתיד, בגלל הטיפולים הרפואיים, הפסדי ימי עבודה, תוצר לאומי לנפש, וכדומה. הנכים האלה הופכים לאט לאט מנכים קלים, בינוניים, לנכים קשים, ובסופו של דבר הם יגיעו לכיסאות גלגלים במידה ולא יעצרו את השערורייה הזאת. הם צריכים רק לחכות שהמצב שלהם יידרדר עד אשר יעברו את הרף השרירותי הזה של ‎60% נכות שאינו קשור בכלל לנושא ניידות ואני באמת באמת לא יודע איך הדבר הזה נמשך כבר מאז החוק חוקק ב-‎1993. עד היום אף אחד לא בא ותיקן את זה. זה בסך הכול תיקון טכני שעושה עוול לכמות גדולה של אנשים.

צריך למחוק מהחוק את ההגדרה שדרגת נכותו מגיעה ל-‎60% לפחות, ותנועתו בדרכים. זאת אומרת עד ה-"ו...", רק שתנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו. זה מספיק. זאת אומרת, כל בן אדם שמצב בריאותו יידרדר, אם הוא הולך בלי רכב.

אני מדבר באופן עקרוני, לא יכול להיות שימנעו אוכלוסייה שלמה של נכים מלשמור על הבריאות שלהם. יש לנו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמגן על בן האדם, על הגוף ועל חירותו ועל זכותו לתנועה. לא יכול להיות שיחסמו אנשים מלקבל את הזכויות הבסיסיות האלה.

יפה סרי:

לגבי חוק חנייה לנכים, אכן מצוין שצריך להתייחס לאחד משני הסעיפים: או ‎60% נכות, או 'תנועתו בדרכים ללא רכב'.

אורן כהן:

רשום 'ו...'.

יפה סרי:

אנחנו, כמשרד התחבורה, ברגע שמפנים אלינו בקשה של נכה שמשרד הבריאות שלל אותו בגלל הנכות שלא מספיקה, ‎60%, מפנים לרופא. הרופא מתייחס לניירת הרפואית. אם על סמך הניירת הרפואית, אכן יש מוגבלות בהליכה שמקשה והמצב מצריך תו חנייה, הרופא שלנו מאשר. אנחנו לא מונעים קבלת תו נכה---

אורן כהן:

אז אני אתן לך קצת עובדות.

יפה סרי:

אני מדברת על משרד התחבורה.

אורן כהן:

בסדר, אני אדבר על משרד התחבורה. נמצאתי זכאי וקיבלתי תו לשנה על ידי משרד התחבורה. לאחר שנה לא אישרו לי את התו. פניתי לפניות הציבור שלכם, אמרו ש'אין לך ‎60% נכות'.

יפה סרי:

אז שוב, אנחנו מפנים לרופא. מה הרופא שלנו רשם? הוא מציין או 'אין מוגבלות של ‎60%' או ש'התנועה בדרכים---

היו"ר סופה לנדבר:

רבותיי, זה ויכוח בלי סוף.

תראו מה אני ממליצה: אנחנו נפנה למוסד לביטוח לאומי, לא להחמיר את הקריטריונים ולא לגרום נזק נוסף לציבור של הנכים במדינת ישראל.

אנחנו נפנה לשלטון המקומי, עם בקשה להגדיל מקומות חנייה לנכים, במקום להקטין את מספר האנשים שיקבלו את תו החנייה. אני חושבת שלמרות שאנחנו מדינה קטנה, יש לנו מקום ורצון לעזור אחד לשני ולכבד אחד את השני. אני חושבת שזה צריך להיות אחד מהסעיפים שיהיה לא רשום, אבל יהיה בספר תרבות אחד כלפי השני.

אנחנו נפנה לממשלת ישראל, לעשות קמפיין, או לחדש את הקמפיין למען ציבור הנכים, שכולנו מגויסים למען ציבור הנכים, ואז יכול להיות שזה יגרום משהו למצפון של כל אחד מאיתנו.

אנחנו פונים למשרד התחבורה. אתה יודע שאני הייתי פעם סגנית שר התחבורה, אמנם תקופה קצרה, כי יצאנו מהממשלה, אבל אני יודעת בדיוק לתת הערכה למה שאתם עושים ואיך שאתם עושים, ויכול להיות שהייתי חריפה כלפי קביעות, אבל אני נותנת הערכה. זה לא הכללה, אני עכשיו הייתי באחת הישיבות ושמעתי 'חברי הכנסת מנותקים מהציבור, לא יודעים מה זה ציבור', ואז זה כאילו שאני מנותקת, והרגשתי מה שאתה הרגשת, אבל לעתים מישהו מקבל אשמה על מה שהאחר לא עושה. אני כבר קדנציה רביעית חברת כנסת, לא שיניתי את מספר הטלפון בבית ולא הטלפון הנייד, בחיים לא היה לי טלפון חסוי ואצלי אפשר להתקשר ומי שמתקשר יודע, ביום או בלילה, בשבת, בבוקר, בכל השעות (רצוי בבוקר, כי בלילה אני לא מעכלת).

הפנייה שלנו למשרד התחבורה: תעשו את התאריך עם תוקף, כדי שזה יהיה כמו רישיון.

אנחנו נפנה למשרד החוץ לבדוק מה אפשר לעשות עם הרישיונות בחוץ לארץ. אתם שמעתם את משרד התחבורה והוא צודק, בזמן שאין אמנה, אז יש איזה שהיא בעיה. שינסו לפתור את הבעיה, אם זה אפשרי.

ואנחנו פונים למשטרת ישראל. כנראה הציבור שלנו מקבל רק שפה קשה. אנחנו ממליצים לכם להגדיל קנסות על אותם אנשים שמחנים רכב בחניות נכים ולהוסיף לקנס גם נקודות. יכול להיות שזה יכול לעזור באכיפה. וגם להגביר אכיפה.

אנחנו נבדוק לאחר תקופה של מספר חודשים מה נעשה בעניין הזה ואני מקווה שכולנו נעשה למען ציבור הנכים.

הנציבות לשוויון - אנחנו ננזוף בהם. הם צריכים להתרגש, כל אחד מאיתנו צריך במקום שהוא נמצא, למלא... אנחנו נכתוב להם מכתב.

תודה שבאתם.

הישיבה ננעלה בשעה ‎13:05