הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' ‎157
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ד' בסיוון התשס"ז (‎21 במאי ‎2007), שעה ‎11:00



סדר היום:
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - היתר לבניית מרחב מוגן דירתי בדרך מקוצרת), התשס"ז-‎2007, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, אורי אריאל, מנחם בן-ששון, רוחמה אברהם, משה גפני, דוד אזולאי, יצחק אהרונוביץ ויעקב כהן.


נכחו:

חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז - היו"ר
דוד אזולאי
אורי אריאל
משה גפני
מגלי והבה
נדיה חילו
אסתרינה טרטמן
יעקב כהן
יעקב מרגי
שרה מרום שלו

מוזמנים:
עו"ד שירה ברנד - משרד הפנים
ארז קמיניץ     - משרד המשפטים
רסן טריף     - רמ"ד הנדסת מיגון - פיקוד העורף, משרד הביטחון
אברהם מונל     - מהנדס משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אמיר וייס     - משרד ראש הממשלה
יוסי רזי     - תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון
ישראל גודוביץ - סגן יו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים
נתן חילו     - התאחדות הקבלנים
אהוד ענבר     - איגוד המהנדסים, מרכז השלטון המקומי
יואב אורן     - עוטף רמת דוד, יישובי עמק יזרעאל
מאיר ברקן



ייעוץ משפטי:
תומר רוזנר
עידו בן-יצחק

מנהלת הוועדה:
יפה שפירא

רשמת פרלמנטרית:
תמר פוליבוי


הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - היתר לבניית מרחב מוגן דירתי בדרך מקוצרת), התשס"ז-‎2007, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, אורי אריאל, מנחם בן-ששון, רוחמה אברהם, משה גפני, דוד אזולאי, יצחק אהרונוביץ ויעקב כהן


היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום שלנו נושא מאוד מרכזי, הצעת חוק של חבר הכנסת יעקב כהן וקבוצת חברי כנסת. מדובר בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - היתר לבניית מרחב מוגן דירתי בדרך מקוצרת), התשס"ז-‎2007. אנחנו החלטנו לקדם את הצעת החוק הזאת ולזרז אותה, למרות שהיא לא הייתה בסדר של הצעות החוק הטרומיות נוכח מצוקת הימים האלה ומצוקת השעה.

צריך לומר בצורה ברורה, שאני בטוח שכל מי שביקר בשדרות בימים האחרונים ודיבר עם תושבים הרגיש את המצוקה שהאנשים משדרים. ללא מעט מתושבי שדרות יש בעיה של מרחבים מוגנים. אני לא מדבר עכשיו על מיגון הבתים שזה פרויקט מסוג אחר לגמרי, שהדרך לטפל בו היא דרך אחרת, אני מניח. אני מדבר על האמצעים האלמנטאריים של מרחב מוגן, בין אם זה מקלט, ממ"ד או דברים מהסוג הזה. לא בכל הבתים בשדרות זה קיים.

ראינו את התמונות הקשות של אנשים שמחפשים מסתור מהקסאמים בזמן ההפגזות. אנחנו גם מודעים למצב הזה, שהוא לא מצב ייחודי לשדרות ולעוטף עזה, אלא גם ליישובים רבים בצפון, כפי שהדברים באו לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה.

לכן אני חושב שיש מקום לקדם ולזרז את הצעת החוק הזאת. לפי מיטב ידיעתי, היא עברה בקריאה טרומית בהסכמת הממשלה.

קריאה:

לא, - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני רוצה לראות אם הייתה פה הסכמה. היועץ המשפטי של הוועדה אומר שיש הסכמה מפורשת של הממשלה. אם יש לגברתי מה לומר, אני אשמע אותה אחר כך. כמובן שזה לא אומר שיש הסכמה לנוסח המדויק של החוק, זה ברור. הסכמה זה הסכמה ברמה העקרונית שהחקיקה היא נכונה. מה הפרטים שלה? לשם כך יש ועדה, כדי ללבן את הפרטים.

זה לא סוד שהליכי התכנון והבנייה בישראל הם הליכים מורכבים שלוקחים זמן רב בוועדות המקומיות, בוועדות המחוזיות ובמועצה הארצית. אלה דברים מורכבים ומסובכים. כשאנחנו מדברים על דבר מהסוג הזה, כמובן שאם נצטרך לעבוד על פי כל הנהלים הקיימים, נוכל לתת מענה לנושא המיגון והמרחבים המוגנים בעוד כמה שנים.

אם רוצים לתת לזה מענה מיידי, נצטרך לחוקק, כפי שאמרתי בהסכמת הממשלה וגורמי התכנון. דיברתי אתמול עם ראש מינהל התכנון של משרד הפנים, שמאי אסיף, שאמר לי שהוא בהחלט בעד העיקרון של זירוז הליכים, אבל בדרך הוא רוצה שנדבר בוועדה, וזה מה שנעשה היום.

ביקשתי מהיועצים המשפטיים של הוועדה לעבד את הצעתו של חבר הכנסת כהן על דעתו. חבר הכנסת כהן אמר לי אתמול בשיחת טלפון, שהוא רוצה שהנוסח הראשוני לא יהיה הנוסח הסופי, כמו שאגב מקובל. בקריאה טרומית לא צריך להביא נוסח מלא, את זה צריך לעשות בוועדה לקראת הקריאה הראשונה ולפני הקריאה השנייה והשלישית.

אני אבקש מחבר הכנסת יעקב כהן להציג את הצעת החוק שלו. לאחר מכן נשמע את היועץ המשפטי של הוועדה, שמציע לנו נוסח לדיון, ואז נקיים דיון של חברי הכנסת ושל המומחים של הממשלה והמומחים החיצוניים. אני רוצה לסיים היום בהצבעה להכנה לקריאה ראשונה. אני רוצה לצאת עם הצעת חוק לקריאה ראשונה וגם לבקש מיושבת ראש הכנסת ומוועדת הכנסת שיאפשרו לנו - אמנם השבוע אני כבר לא רואה שזה אפשרי, אבל בשבוע הבא שאפשר יהיה - להעביר את החוק לקריאה ראשונה, כי זה חשוב. חבר הכנסת כהן, בבקשה.

יעקב כהן:

תודה רבה, כבוד יושב הראש, חברים נכבדים, אני חושב שאין צורך להכביר במילים על הצורך בחוק ועל המצב בו אנו נתונים במדינתנו ובארצנו, לצערנו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

לפניי החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה. ברוב קולות מוחלט של שישה נגד אחד יש תמיכה בהצעת החוק הזאת.

ארז קמיניץ:

סעיף לעניין היטלי השבחה, אבל נסביר אחר כך.

קריאה:

כן, זה הסעיף.

יעקב כהן:

חברים נכבדים, יש מצב חירום במדינת ישראל. אם ניקח את הדרום, כרגע מדברים על שדרות ואשקלון - והלוואי שזה ייעצר כאן, כי כל הנתונים מראים שיש סכנה שהאיום יכול להגיע לקריית גת, אשדוד ולמרכז. מנגד עומדת סכנה לצפון. במלחמה האחרונה כמיליון תושבים ברחו למרכז. אומרים שלאויבים שלנו יש טילים שיכולים להגיע לטווח של ‎250 קילומטר. המשמעות של זה היא שכמעט כל ארץ ישראל בסכנה. לאן נברח? לגאיידמק אין כל כך הרבה אוהלים, אי אפשר להכניס את כל מדינת ישראל לאוהלים. בנוסף לזה, יש סכנת רעידות מדע. כחבר ועדת המדע, אני יודע שזה גם יכול לחזק את הבניין.

המדינה הייתה צריכה למגן את כל הדירות כדי לתת לתושבים ביטחון. המדינה לא מסוגלת למגן הכול. היא גם עסוקה בדברים אחרים. אם המדינה לא נותנת ביטחון, אנחנו צריכים לומר לאזרחים שמי שרוצה להציל נפשו, יוכל לעשות זאת בדרך קצרה ופשוטה. כחבר ועדת תכנון ובנייה לשעבר אני מכיר את הלך הרוחות בוועדות. כשהוועדות מעוניינות, הן מוצאות מהר מאוד פתרון ונותנות רשיונות ולהפך. אני קורא לכל היושבים בחדר הזה למצוא בעיות. זאת לא חוכמה ליזום חוק שיישאר על הנייר. כדי שהוא ימומש ולא יישאר כאות מתה על הנייר, יש כמה דברים שאנחנו חייבים לסגור. קודם כל צריך לדעת כמה מטר צריך.

היו"ר אופיר פינס-פז:

פה כתוב עד ‎10 מטר מרובע.

יעקב כהן:

אני הגשתי ‎10 מטר נטו. עיריית חיפה לא חיכתה לפיקוד העורף ולא לחברי כנסת , אלא לבד יצרה חוק עזר. שם מדברים אפילו על ‎25 מטר, כי היא יודעת את הסכנה. בואו נתחיל עם ‎10 מטר מינימום נטו, כמו שהצעתי.

אם יבואו לוועדה המקומית ויצטרכו כמו בהליך רגיל הסכמת ‎75% מהשכנים, כפי שאני מכיר את הלך הרוחות, יש שכנים רבים שיערימו קשיים. ברשויות המקומיות אפשר להפקיע דברים יותר פחותים. כאן אני לא רוצה לקחת מהשכן דבר; אני רוצה לתת לו אחיזה כדי שתהיה לו אפשרות להגיש את הרשיון, גם אם אין לו רוב. אני נותן זכות לשכן להגיש ערעור לוועדה מקומית, אם זה באמת מפריע לו. בוועדה יושבים מומחים ניטראליים שיסננו בין התנגדות קנטרנית לבין התנגדות עניינית. אם הם יראו שמדובר בהתנגדות עניינית, הם יקבלו אותה. אבל בואו קודם כל נאפשר לגשת עם הבקשה, גם אם אין רוב. יכול להיות שאפשר להתפשר גם על מינימום ‎50% הסכמת שכנים. בשעת חירום מפקיעים דברים רבים. אבל כאן אני לא מפקיע ממנו שום זכות, כי אם זו באמת הפרעה, הוועדה המקומית לא תאפשר זאת.

החוק אומר "היתר לבניית מרחב מוגן דיברתי בדרך מקוצרת". לפעמים בוועדות מקומיות שוכבים תיקים חודשים, אני לא רוצה לומר שנים. אנחנו צריכים לתת תאריך יעד מינימלי.

כחבר ועדת תכנון ערים לשעבר, אני יודע שיש לפעמים מצב שאם מתבצעת בבניין עבודה חריגה ללא רשיון, לא נותנים לו גישה. מי שיודע מה זאת בנייה חריגה, פירושה שאם אתה רוצה לפתוח חלון נוסף ולא הגשת רשיון, עברת עבירה על החוק. אין כמעט בניין שבו לא נעשתה איזו עבירה על החוק ותמיד הוועדה יכולה לדחות אותו.

אנחנו צריכים לדעת שאלה תקנות לשעת חירום ולקצוב זמן של כמה שבועות או חודש. כל ועדה מקומית מתכנסת פעם בשבוע. אפשר לקבוע מקסימום חודש.

תומר רוזנר:

חבר הכנסת כהן ביקש מאתנו לנסח את הצעת החוק בצורה רחבה יותר ממה שהיא מופיעה בנוסח להצעת חוק הטרומית, כך שהיא תחול על כל המרחבים המוגנים לסוגיהם, כולל מרחבים מוגנים במוסדות ציבור. לכן אנחנו ניסחנו את הצעת החוק כך, שתנוסח הגדרה של מרחב מוגן שמפנה לחוקי ההתגוננות האזרחית להגדרות של פיקוד העורף.

אנחנו מדברים על הוספת סעיף להליך בדרך מקוצרת, שמדבר על אישור בקשה תוך ‎60 יום. במקרה של בקשה למרחב מוגן, מבקש חבר הכנסת כהן - וכך נוסח - שגם אם הבקשה אינה תואמת את הוראות התוכנית אלא מהווה שימוש חורג או נדרשת הקלה לשם האישור הזה, עדיין תוכל הוועדה המקומית לתת את ההיתר בדרך מקוצרת, כי כיום התנאי לאישור היתר בדרך מקוצרת הוא שהבקשה תואמת במדויק הוראות תוכנית שחלה.

הוראה נוספת מתייחסת להיטל ההשבחה שביקש חבר הכנסת כהן לפטור את המבקש מהיטל השבחה. בעניין הזה הממשלה ביקשה להגביל את הפטור הזה למשך שלוש שנים בלבד.

הוספנו הוראה שכדי שהוועדה המקומית תוכל לאשר בקשות אלה, גם אם הן מהוות סטייה מתוכנית, שהבנייה הנוספת הזאת לא תיחשב סטייה ניכרת מתוכנית.

שירה ברנד:

אני קודם כל רוצה להתנצל בשם מנהל מינהל התכנון, שדווקא חשב שהדיון מאוד מאוד חשוב ורצה להשתתף בו, אבל לא יכול היה להגיע, בגלל ההתראה הקצרה והעובדה שהוא הוזמן לדיון אחר. הוא ביקש להתנצל בשמו.

אני שוחחתי ארוכות עם חבר הכנסת כהן בעניין הזה. אני אסביר את עמדתנו, כפי שגם בגינה הגענו להסכמה בממשלה. כרגע במסגרת פרק ה' ‎2 ניתן לתת בהליך רישוי בדרך מקוצרת כל בקשה להיתר של בנייה למגורים התואמות את הוראות החוק והתקנות, כך שממילא ככל שממ"ד או מרחב מוגן דירתי הוא חלק מבניין למגורים, הוא ממילא נמצא כבר היום - לא צריך את התיקון לחוק - במסלול.

יעקב מרגי:

ברשות, לא בחובה, אם הוועדה מצאה לנכון.

שירה ברנד:

זה נכון לגבי כל המסלול. המחוקק קבע שכל בקשה להיתר לבנייה למגורים בדרך מקוצרת. זה אומר שתוך ‎60 יום יש לתת החלטה. זה לא תיקון לחוק, זה כבר מה שכתוב אצלכם בהצעה בסעיף א'. מכיוון שממ"ד הוא חלק מהבנייה למגורים, לא צריך תיקון לחוק מפורש לצורך העניין, מכיוון שהממ"ד - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

אבל ממ"ד הוא חלק מבנייה למגורים רק משנה מסוימת.

שירה ברנד:

על כל בקשה ממילא חל החוק מהיום ואילך.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ואם אני רוצה עכשיו להוסיף ממ"ד בבית משנת ‎1956?

שירה ברנד:

זה לא משנה. ברגע שזו בנייה למגורים, זה במסלול הרישוי המקוצר, ולכן לא מצאנו טעם להגיד מה שכבר ממילא כתוב.

שטח הממ"ד כבר כיום נקבע במסגרת תקנות ההתגוננות האזרחית, שפיקוד העורף ומשרד הביטחון מתקין, לא משרד הפנים ולא חוק התכנון והבנייה, אבל בחוק התכנון והבנייה נקבע בתקנות חישוב השטחים, שבנייה שהיא לצורך ביטחון ובטיחות - והם מפנים למרחב מוגן דירתי כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית - לא באה במניין השטחים העיקריים, אלא במניין שטחי השירות, אבל במקום שאין, היא לא באה במניין השטחים בכלל. זאת אומרת שכבר היום הממ"ד איננו נכלל במסגרת מניין השטחים במקום שהתוכנית לא קובעת שטח לכלל, כך שגם בעניין הזה אין צורך לקבוע הוראה מפורשת בחוק.

יעקב כהן:

כמה מטר?

שירה ברנד:

אנחנו נותנים את גודל הממ"ד שנקבע בתקנות ההתגוננות האזרחית. לפי התקנות כיום, גודל הממ"ד שקבוע ההתגוננות האזרחית הוא מינימום חמישה מטר נטו, כאשר יש מגבלות אחרות באזורי קו קדמי ואחורי, אבל ברוב חלקי מדינת ישראל זה חמישה מטר מרובע נטו, כאשר בתקנות חישוב השטחים אנחנו מוסיפים למטראז' הזה את שטח הקירות, כשסך הכול מגיע ל-‎7.5 מטרים.

יעקב מרגי:

ואם אין אחוזי בנייה?

שירה ברנד:

זה לא בא במניין השטחים. בעקבות מלחמת לבנון השנייה, אנחנו מנהלים משא ומתן ארוך מול פיקוד העורף מתוך מגמה להגדיל את שטח הממ"ד המינימאלי בתקנות פיקוד העורף, ואכן התבשרנו על ידי פיקוד העורף בשבוע שעבר, שהם מפיצים תקנות מתוקנות. בכל מקרה, בתקנות המורחבות שלהם - שהבנתי שהן עומדות להיות מופצות במהלך שבוע הבא - מדובר על תשעה מטר מרובע נטו, כאשר ברוטו זה כמעט ‎12 מטרים.

העיקרון של מינהל התכנון במשרד הפנים היה להצמיד את שטח הממ"ד לגודל חדר מינימאלי. מכיוון שהתקנות קובעות גודל חדר מינימאלי ומכיוון שאנחנו מצפים שאנשים יישבו בחדר הזה, ההיגיון אומר זאת לגבי השטח.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מציע שגם פה זה יהיה תשעה מטר.

שירה ברנד:

אבל אני רציתי להציע לאדוני את ההמשך. במקום לקבוע את זה בחקיקה ראשית, אנחנו בכל זאת ממליצים שתישאר מתכונתו הנוכחית, כאשר התקנות ממילא מגדירות שהשטח הזה לא בא במניין השטחים, ואני אסביר גם למה - מכיוון שמדובר בשטח מינימום. אם נקבע בחוק שממ"ד של ‎10 מטר מרובע בא בהליך רישוי מקוצר, כשיבוא משה עם ממ"ד של ‎15 מטר מרובע, כי הוא רוצה ממ"ד גדול יותר, הוא כבר לא יהיה בהליך רישוי מקוצר, כי זה נקבע רק לגבי ממ"ד של ‎10 מטר מרובע. המסכן כבר יצטרך לעבור בהליך הארוך, כי החוק קבע רק ‎10 מטרים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

למה לקבוע ‎10 מטר כמינימום?

שירה ברנד:

‎10 מטר מרובע זה מה שנקבע בברוטו ותשעה מטר מרובע נטו - אז התשעה מטר מרובע הוא יותר גדול.

יעקב כהן:

אני מדבר על ‎10 מטר נטו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נקבע תשעה מטר נטו אבל כמינימום.

שירה ברנד:

זה נקבע כמינימום.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אז מה הבעיה?

שירה ברנד:

אז הוא יצטרך להגיע למסלול אחר. ברגע שנקבע שהיתר לבנייה - בכל מקרה, גם אם לא נקבע את זה בחוק, זה כבר ממילא במסלול הזה, כי זו בנייה למגורים ובכל מקרה הוא נכנס למסלול הזה. אם נגדיר שטח מסיבה כלשהי, שאני לא מצליחה להבין אותה - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

בואו נעצור רגע, כי אני רוצה לראות אם אני מבין.

שירה ברנד:

אני טוענת שהסעיפים האלה בחקיקה הראשית מיותרים. אנחנו הסכמנו בוועדת השרים לסעיף ‎2 במתכונתו הקודמת, שדיבר על היטל השבחה. מכיוון שמקודם אמרתי שמרבית הממ"דים בכלל לא באים במניין השטחים, ממילא גם אי אפשר לגבות עליהם היטלי השבחה. גם כאשר גובים היטל השבחה, הוא היטל השבחה מאוד נמוך; מה גם שניתן פטור מהיטל השבחה עד ‎140 מטר.

יעקב כהן:

אני מדבר גם על אגרות בנייה ועל כל היטלי ההשבחה. אני רוצה להרחיב את זה גם לאגרות בנייה, כי היטל השבחה אין הרבה.

שירה ברנד:

אגרת הבנייה היא כל כך מינימאלית במקרה הזה.

יעל כהן:

בסדר, המדינה הייתה צריכה לממן את זה, אז מינימום זה לא לגבות.

שירה ברנד:

נתחיל עם היטל השבחה, ואחר כך נגיע לאגרות הבנייה, כי זה העניין שעולה עכשיו. מכיוון שמדובר במקרים כל כך חריגים שמי שכבר מרחיב את דירתו יותר מ-‎140 מטר וגם לפי מה שבדקנו הן עם יושב ראש מועצת השמאים והן עם רשויות נבחרות מדגמיות בצפון, בדרום ובמרכז הארץ, בשגרה לא גובים היטלי השבחה, אבל על מנת שנהיה בטוחים שאכן יבנו את הממ"דים ובמהרה, חשבנו שכתמריץ באמת אפשר לתת פטור כהוראת שעה לשלוש שנים. הרי המטרה היא שלא יבנו בעוד ‎10 שנים את הממ"ד, אלא עכשיו.

יעקב מרגי:

את מרצה חצי שעה למה החוק מיותר. אם לא גובים היטל השבחה, למה פה כן?

שירה ברנד:

אני מסביר מה המקרה הנדיר שבו גובים.

יעקב מרגי:

לא הייתי רוצה להכניס את זה לחוק, כי אחר כך בעוד שלוש שנים אצטרך להתחנן על נפשי כדי לקבל אתה פטור. אם עכשיו לא גובים, עזבו את זה כך.

שירה ברנד:

במקרה הנדיר שבו הדירה כל כך גדולה, יתכן שבמקרים האלה כן גובים. לכן היינו מוכנים במקרים האלה בהוראת שעה כתמריץ לבניית הממ"דים מחר בבוקר ולא בעתיד הרחוק - הרי הרעיון הוא למיגון עכשיו - להעביר את הפטור לגבי האגרות.

יעקב כהן:

גברת ברנד, אני חושב ששוחחנו די ארוכות. מדי יום מתברר יותר ויותר הצורך של זה. גם מה שהגדלתם זה אחרי ששישה, שבעה חודשים ישבתי עם פיקוד העורף ועם מינהל התכנון. הסברתי שאנחנו צריכים לעשות מהחוק הזה רעש גדול, כדי שהציבור יהיה מודע לכך שיש לו אפשרות לרוץ ולעשות את זה. הייתי מציע שהמדינה תצא עם פרסומת שתאמר שהיא לא יכולה לשלם, אבל תושבים שיש להם אפשרות להציל נפשם, שיבנו ממדים. אנחנו חייבים להכניס את זה לחוק.

אני רוצה לכתוב שם תאריך יעד. חייבים ולא רשאים לתת לו ממ"ד. גם אם בוצע בבניין דבר חריג, צריך להתמקד בתכל'ס ולאפשר בניית ממ"ד.

אם נצטרך ‎75% הסכמת שכנים, יעברו כמה שנים עד שתתקבל הסכמה כזאת.

שירה ברנד:

האגרה שנקבעה על תוספת הבנייה הזאת היא ‎27 שקלים למטר כפול ‎10 מטר, כלומר אנחנו מדברים על ‎270 שקלים. זה גובה האגרה היום בחוק לגבי תוספת בנייה של ‎10 מטרים. אני לא חושבת שזה סכום משמעותי, מה גם שעלות בניית הממ"דים מאוד יקרה. לא ה-‎270 שקלים יושיעו את המבקש.

היו"ר אופיר פינס-פז:

גם לא את הממשלה.

שירה ברנד:

גם לא את הממשלה, אני מסכימה.

כבר קבעו היום בחוק שתוספת השטחים הללו איננה נחשבת כהקלה. זאת תוספת שטח קבועה בסעיף ‎151, ולכן אין צורך גם את העניין הזה לחזור ולציין, מכיוון שהדברים כבר כתובים בחוק.

היו"ר אופיר פינס-פז:

היועץ המשפטי ישיב לך ונפתח את הדיון.

תומר רוזנר:

כפי שביקש חבר הכנסת כהן, ההצעה הזאת מתייחסת לא רק למרחבים דירתיים, אלא בנוסח המוצע כאן היא גם מתייחסת למבנים שאינם מיועדים למגורים, כגון: מפעלים, מוסדות ציבור ומבני תעשייה. כפי שאתם זוכרים, במלחמה האחרונה הייתה בעיה של אנשים במקומות העבודה.

שירה ברנד:

זה לא מה שעמד לפנינו, ולכן לא יכולתי להשיב.

תומר רוזנר:

לגבי מה שאמר חבר הכנסת כהן לגבי הסכמת השכנים וכו', צריך להפריד בין הנושא התכנוני לנושא הקנייני. אנחנו מדברים כאן בנושא התכנוני. אין מניעה שכמובן בהצעת החוק הזאת ייכלל תיקון עקיף לחוק המקרקעין, שעניינו שינוי בנושא הסכמת השכנים. יש פה סוגיה חוקתית של פגיעה בזכות הקניין, שצריך לדון בה בכובד ראש.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אנחנו לא ניכנס לזה.

תומר רוזנר:

אני מציע להכניס את זה בדברי ההסבר כאיזשהו נושא שהוועדה תדון בו.

יעקב כהן:

אחרת לא ייצא מהחוק דבר. אם ‎75% לא יחתמו, החוק יישאר על הנייר.

יעקב מרגי:

אני מייד אפתור את הבעיה בעניין הזה.

תומר רוזנר:

לגבי אגרות הבנייה, אם הוועדה תחליט, אנחנו נוסיף את זה לנוסח. מדובר על פטור מאגרות בנייה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

‎270 שקלים?

תומר רוזנר:

זה יותר.
דוד אזולאי:

אדוני יושב הראש, אני קודם כל רוצה לברך את חבר הכנסת יעקב כהן על הצעת החוק שלו. אני חושב שכל דבר בעתו - מה טוב. אני חושב שאין עיתוי טוב מזה כדי להביא את הצעת החוק. אני עוד יותר מברך את יושב הראש שהחליט בכל זאת להביא את העניין להצבעה היום. זה מעיד על חשיבות העניין. אני מבקש מיושב הראש לא לחזור בו מההחלטה הזאת, כך שבכל מקרה היום תהיה הצבעה, למרות מה שנאמר פה על ידי נציגת משרד הפנים שהצעת החוק של יעקב כהן מיותרת לכאורה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

היא לא אמרה שהיא מיותרת, אלא שיש בה חלקים שהיא מעדיפה אותם בתקנות ולא בחקיקה הראשית.

דוד אזולאי:

אני מציע שלמרות מה שנאמר פה, נמשיך להתקדם בחקיקה, כי זה חשוב.

חבר הכנסת יעקב כהן, עלתה ההצעה לגבי השכנים. על פי החוק היום, חובה ש-‎75% מהשכנים יתנו את הסכמתם לבנייה הנוספת. יש לי הצעת חוק שהונחה כבר במרץ, שאומרת שבמקרה של ממ"ד נסתפק רק ב-‎50% הסכמה. אני כבר מבקש להעלות אותה בשבוע הבא.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אל תעלה אותה, אנחנו יכולים להכניס אותה.

יעקב כהן:

בואו נאחד אותה.

דוד אזולאי:

השאלה היא האם אפשר לעשות את זה לפני שזה יעבור למליאה.

ארז קמיניץ:

ראשית, אני רוצה להתייחס לעניין הסכמת שכנים. הסכמת שכנים היא נושא של דיני קניין, שאיני יודע האם הוא שייך לוועדה הזאת או לוועדת חוקה, חוק ומשפט. כפי שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, עניין הסכמת שכנים קשור לזכויות הקניין וגם מעמדם כזכות חוקתית. יש הוראות בחוק המקרקעין שנוגעות בהרחבות, ואנחנו מדברים פה על הרחבות, הקשורות להסכמות שכנים, ויש שם איזונים מאוד עדינים שנעשים בזכויות הקניין. צריך לזכור שבעת שאנחנו מרחיבים, אנחנו משתלטים על זכויות קניין של אחר.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אבל מה העמדה שלך?

ארז קמיניץ:

ההצעה הזאת הוגשה כהצעה פרטית - אני גם דיברתי עם חבר הכנסת המציע. אני מבין שההצעה הפרטית הזאת הונחה כבר על שולחן הכנסת, אבל הממשלה טרם דנה בה. מי שאחראי על נושא הקניין אצלנו זה לא אני, אבל אני כבר יכול לומר שאגב למשל תמ"א ‎38 וההיערכות החקיקתית שנעשית כדי להטמיע את התמ"א הזאת בציבור, נעשה דיון ארוך ומייגע, שנעשו בו כל האיזונים הנדרשים. יש שם איזון מאוד עדין, שגם הוא מתבסס על ‎75%.

יעקב כהן:

זה באמת מאוד עדין, וזה נשאר עדין, ותמ"א ‎38 נשארה במגירה.
ארז קמיניץ:

לא, תמ"א ‎38 עד לתיקונים החקיקתיים שעכשיו מבקשים לעשות היא אולי במגרה, אבל עכשיו אנחנו יוצאים עם רפורמה משולבת.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני בטוח שהוועדה הזאת תתבקש על ידי הממשלה מייד אחרי רעידת האדמה הבאה לייצר דיון דחוף בסוגיה הזאת.

ארז קמיניץ:

אולי אפשר לדון בהסכמות שנקבעו לעניין תמ"א ‎38 גם כאן, אבל אני לא רואה שום דרך להעלות את הדיון בשאלת ההסכמות, בשאלה החוקתית הזאת, אגב הדיון בהצעת החוק שמונחת כאן.

יעקב כהן:

אפשר להכניס הכל בפנים.

ארז קמיניץ:

אי אפשר, משום שצריך לעשות דיון מסודר גם אצלנו לעניין שאלת ההסכמות.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני יודע שזאת זכות חוקתית, למרות שאני חושב שהעניין החוקתי וחוקי היסוד יצרו כאן עיוות מאוד קשה לטובת הנושא הקנייני לעומת זכויות חברתיות אחרות.

ארז קמיניץ:

חוקי יסוד אחרים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ואם נעביר את החוק הזה ברוב של ‎61? זה פותר את העניין החוקתי.

תומר רוזנר:

בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא מצוינת פסקת התגברות כמו שמצוינת בחוק יסוד: חופש העיסוק.

יעקב כהן:

איך אנחנו מפקיעים מאנשים דברים יותר שוליים?

ארז קמיניץ:

אני אענה על ההפקעה. את ההפקעה עושה הרשות. ההסכמה שאתה מבקש זה אזרח מול אזרח.

יעקב כהן:

לא, הרשות הזאת עושה את זה.

ארז קמיניץ:

מה פתאום, אתה מבקש הסכמה. זה דיון אחר לגמרי, זה לא הדיון של הצעת החוק הזאת. זה דיון בהצעת חוק אחרת. אם רוצים לעשות את זה, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ובמקום הנכון, ואני מדגיש שאין עמדת ממשלה וזה גם לא עלה לקריאה טרומית.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אומר היועץ המשפטי שאם נכניס את זה לדברי ההסבר, אפשר יהיה לדון בזה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. הרי אנחנו רוצים לטפל בנושאים בכפוף לאילוצים, נכון? אני כבר דן באיזשהו נושא. אתה שייך למשרד המשפטים, אתה לא ממדינה אחרת. אני כבר דן בנושא, אז אני שואל אותך ברצינות, האם לא ראוי לקיים בו דיון מלא. אני לא דן בזה כרגע, אני לא מכריע כרגע, אלא נותן לממשלה שבועיים, שלושה שבועות, עד הקריאה השנייה והשלישית להתכנס ולדון בזה. במה צריך לדון? לא בביטול מספר החתימות, אלא בהורדת מספר החתימות מ-‎75% ל-‎50% בנושא ממ"ד.

דוד אזולאי:

אפשר גם להביא את זה בקריאה טרומית ואז לאחד את זה. אני כבר מבקש להעלות את זה בשבוע הבא.

היו"ר אופיר פינס-פז:

לא ממני אתה צריך לבקש, אלא מהסיעה שלך.

דוד אזולאי:

אני כבר מבקש שיבוא בשבוע הבא, ואז אנחנו נאחד את זה פה.

ארז קמיניץ:

נאמר פה משהו על עניין עבירות בנייה. כעמדת משרד המשפטים, העניין הזה לחלוטין לא על הפרק.

היו"ר אופיר פינס-פז:

חברים, אני מבקש שנקיים דיון קצר, כי ההסכמות בינינו גדולות.

מגלי והבה:

מכיוון שקלעת לדעת גדולים, שאתה רוצה לעבור להצבעה, אנחנו מודים לחבר הכנסת כהן. לדעתי, אסור לנו לסרבל את הצעת החוק. בואו נצביע ונתקדם, כי כפי שאמר יושב הראש, זה צו השעה. כאחד שהיה עם יושב הראש בביקור בשדרות, בואו נצביע ונתקדם.

אורי אריאל:

ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת כהן. איך אמר יושב הראש, למה אני לא חשבתי על זה? זה מתבקש. הייתי אתמול בשדרות בלילה. הגעתי כמה דקות אחרי נפילה. דרך אגב, מי שלא מכיר את זה, לפנינו רסיס לא גדול שלקחתי משם. אנשים מתחננים לחוק הזה. הם לא יודעים לבטא את זה בחוק.

שנית, אני אומר לחברי הכנסת פה לא כחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה, שצריך להעמיד מימון לעניין. מימון לא חייב להיות מענק, זה יכול להיות משכנתא ל-‎20 שנה בלי ריבית גבוהה.

יעקב כהן:

בינתיים אתה רואה שתוקעים מקלות בגלגלים.

אורי אריאל:

בואו נאמר שיש אפשרות חוקית, אבל אדם גם צריך כסף לבנות. אנשים אומרים שהם לא מבקשים מענקים וטובות, אלא מימון שיוכלו להחזירו לאורך זמן כדי שיוכלו לבנות את הממ"ד. בלי זה עשינו רק חצי עבודה.

אהוד ענבר:

יש פה עוד כמה בעיות. מה קורה עם קו בניין? מה קורה עם קו בניין של שכנים? אם אתה גולש מה-‎2.70 מטר שמותר בחריגה הקלה, מה קורה? אתה מדבר על ‎75% מהשכנים באותו בית.

היו"ר אופיר פינס-פז:

הדיון הוא לא על ה-‎75%.

אהוד ענבר:

השכנים בבית הסכימו, אבל מה אם גלשת ל-‎2.70 מטר?

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני לא מדבר על זה עכשיו.

אהוד ענבר:

אלה נקודות שצריכים לחשוב עליהן.

היו"ר אופיר פינס-פז:

כרגע זה ‎75%.

אהוד ענבר:

מה קרה עם השכנים בבית השני, כשאתה מתקרב אליהם בפחות מ-‎2.70 מטר? צריך גם הסכמה שלהם.

דוד אזולאי:

אתה נציג השלטון המקומי או נציג הממשלה?

יואב אורן:

אני יואב אורן מכפר יהושע.

היו"ר אופיר פינס-פז:

כל הכבוד שבאת.

יואב אורן:

אני בא מאזור שנקרא עוטף רמת דוד. אתם יודעים, מה זה אומר. חבר הכנסת הנכבד דיבר על מענקים. ניסיתי לפעול ביוזמתי אחרי שראיתי שמשרד האוצר, במיוחד אדם בשם הראל בלינדה, אטום כמו קיר של ממ"ד. הנושא הזה מהווה מכשלה עבור עשרות אלפי משפחות. אתם יודעים מה העלות של חדר ביטחון וממ"ד. חייבים לעשות איזושהי פעולה שתאפשר בצורה מיידית, אבל מיידית, לכל מי שרוצה להגיש את "התיק הוורוד" לוועדת תכנון ובנייה לאישור, לממש את זה הלכה למעשה לבנייה.

בקיבוצים יש בעיה עוד יותר קשה מאשר במושבים. יש הרבה מאוד בתים כאלה שאין להם אפשרות להרים את זה, כי התקציב שמקבלים חברי הקיבוצים קטן מאוד והקיבוצים עצמם מפחדים להגיש בקשה. מוכרחים לפתור את העניין הזה. יש הרבה מאוד משפחות עם בעיות, שאנשים מתביישים לדבר עליהן, כמו: התקפי חרדה ופגיעות נפשיות קשות שיש להם השלכות קשות שחייבים לתת עליהן את הדעת.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נמצא פה נציג ממשרד הבינוי והשיכון? מה קורה בקיבוצים? הרי זו הייתה בנייה של המדינה, משרד הבינוי והשיכון, האגף לבנייה כפרית.

יוסי רזי:

הוא בנה בנייה תקציבית לפני הרבה שנים, כשעוד הייתי שם. בשנים האחרונות זה פחת.

היו"ר אופיר פינס-פז:

ואיך לקיבוצניקים תהיה אפשרות לעשות זאת?

יוסי רזי:

אפשר לבדוק את זה אחד מול אחד.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה מוכן לבדוק את זה?

יוסי רזי:

אני אבדוק מולו למה הייתה הכוונה שלו.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני מבין מה כוונתו. אני מבין שבהרבה מאוד בתים בקיבוצים אין ממ"דים וגם לא יהיו. אני שואל איפה הממשלה.

יוסי רזי:

השאלה הייתה גם תקציבית.

אורי אריאל:

הממ"דים הם דבר חשוב, גם בקיבוץ, אבל הירי על אזור רמת דוד הוא ירי ארוך, זאת אומרת שיש זמן להגיע למקלטים ציבוריים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אנחנו לא מדברים כעת על רמת דוד.

אורי אריאל:

בקיבוצים בעוטף עזה מדובר על ‎20 שניות שם התחילו את הטיפול. בנחל עוז, למשל, פואד טיפל.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני שואל על כל קיבוצי הצפון, שבהם אין היום ממ"דים לפי דעתי בהרבה מקומות. מדובר בבתים ישנים, ולכן אני גם לא רואה מי יבנה את הממ"דים.
יוסי רזי:

היו מיגונים שונים בקווים שליד הגבול הצפוני עצמו, אני לא זוכר שדווקא ליד רמת דוד. בדרום יש גם כוונה כרגע למגן במועצה האזורית.

היו"ר אופיר פינס-פז:

את זה אני יודע, זה משהו אחר.

רסן טריף:

ראשית, אני רוצה לברך על עידוד בניית ממ"דים, אבל זה מכניס אותנו ללחץ זמנים. יש לנו ‎11 מהנדסים בכל המדינה שמאשרים זאת. יש פה תוספת עלות או של כוח אדם או של שעות נוספות, שכרגע משרד הביטחון לא יכול לעמוד בה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

מאיפה אתה יודע שמשרד הביטחון לא יכול לעמוד בזה?

רסן טריף:

אלה אזרחים עובדי צה"ל, לא לובשי מדים. חשוב לי להסב את תשומת ליבם של החברים פה, שההטבות בהצעה לא סותרות את ההטבות שניתנות במסגרת תמ"א ‎38.

יש הרבה בניינים שיש להם כבר מקלטים, כך שמבחינה חוקית הם קיימו את חובתם. יש פה סתירה בין הדברים, כי כבר יש להם מיגון.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זאת שאלה. האם כשיש מיגון ומקלט בבניין - הרי אנחנו לא רוצים סתם לתת הטבה - אנחנו גם מאפשרים בניית ממ"ד?

יעקב כהן:

כן.

היו"ר אופיר פינס-פז:

התשובה היא כן, אפשר ממ"ד ומקלט.

דוד אזולאי:

השאלה מה קורה בבית שיש בו ממ"ד ורוצים עוד אחד.

אמיר וייס:

המשרד תומך בהצעת החוק. יש לנו בקשה אחת - להגביל את ההיתר מבחינת זמן ומבחינת - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתה רוצה שזאת תהיה הוראת שעה לשלוש שנים?

אמיר וייס:

כן, שיהיו תקנות שייקבעו על ידי שר הפנים והוא יוכל לשנותן.


היו"ר אופיר פינס-פז:

לזה לא צריך תקנות. אפשר להחליט שזה חוק של הוראת שעה.

יעקב כהן:

הלוואי שעוד שלוש שנים לא תהיה בעיה.

תומר רוזנר:

זה לא טוב.

נאדיה חילו:
אני רוצה לברך את חבר הכנסת כהן. אני חושבת שזה חוק מאוד חשוב, שבא להרחיב את יריעת ההגנה על האזרחים. אני מאמינה שיפתרו את פרטי הפרטים לגבי הרחבה ובנייה מבחינה אופרטיבית במנגנונים רגילים של התנהלות יום יומית. בסך הכול זה חוק חשוב שאני מברכת עליו.

שרה מרום-שלו:

אני מאוד מברכת את חבר הכנסת כהן. ביום שישי ביקרתי בעיריית שדרות. אמרו לנו מפורשות שיש כבר תוכניות, אבל הם מחכים שמונה, תשעה חודשים לאישור המינהל. אני חושבת שקודם כל אנחנו צריכים לאשר את זה ואחר כך נבדוק מה הפרוצדורה. במשך כמה שעות נפלו ‎30 פגזים, אז אנחנו מתחילים לדון עם משרד האוצר ועם משרד הפנים?

מאיר ברקן:

כדי שאנחנו נוכל להתמודד עם החוק הזה ולהגיע אל המטרה הנכספת, אני חושב שיש להוסיף תיקון סעיף ‎158ז בפסקה השנייה בסיפא: אף אם הוא בגדר בקשה לפי שימוש חורג או הקלה, אף אם איננו נכלל בתוכנית בניין עיר תקפה. אם אתה מחכה עד אשר יאושרו תוכניות תקפות, לא תצליח.

היו"ר אופיר פינס-פז:

עקפנו את זה על ידי שימוש חורג, שלא מחייב.

מאיר ברקן:

שימוש חורג הוא זמני.

שירה ברנד:

נקבע בסעיף ‎151 לחוק, שתוספת שטחי בנייה לממ"ד אינם בגדר סטייה ניכרת.

מגלי והבה:

אבל הוא מדבר על תוכניות מאושרות, וזה הבדל עצום. ההערה של ברקן במקום.

היו"ר אופיר פינס-פז:

כתוב לנו בבקשה את הנוסח שאתה מציע.

שירה ברנד:

בסעיף קטן (ב) נקבע שרשות הרישוי תוכל להחליט גם אם מדובר בהקלה ובשימוש חורג במשך ‎15 ימים. רק הפרסום של ההקלה בשימוש חורג הוא כבר יותר מ-‎15 ימים. אתה נדרש בסעיף ‎149 לפרסם.
מאיר ברקן:

לפרסם בעיתון.

שירה ברנד:

אבל הפרסום צריך להיות בתקופה מסוימת כדי שאנשים יוכלו לפנות ולהגיב.

יעקב כהן:

אני לא רוצה פרסום.

ארז קמיניץ:

האמת שאנחנו לא מבינים למה זה פה. למה אתם צריכים בכלל בקשה לשימוש חורג או הקלה, אם ממילא זה לא נחשב סטייה ניכרת?

קריאה:

אבל זו סטייה.

שירה ברנד:

זו לא סטייה. הבעיה היא לא בסטייה ניכרת, לא בשימוש, הבעיה היא בקווי הבניין, כי הרי בכל שימוש חייבים ממ"ד. כאשר אדם מפרסם הקלה בקו בניין מסוג זה, הפרסום עצמו אורך כבר שבועיים. זה לא יכול לעבוד מבחינת לוחות הזמנים. אני חושבת שלקבוע שרשות רישוי - רק מהנדס ועדה ויושב ראש ועדה יחליטו במקום מליאת הוועדה בבקשה כזאת נוגד גם את אינטרס הציבור שמגיש את הבקשה, כי אתה משאיר את ההחלטה סוברנית.

יעקב כהן:

אנחנו מדברים על כך שיקבלו את זה בלי הקלה ופרסום. הפרסום לבד זה ‎60 יום.

שירה ברנד:

הפרסום בהקלה הוא לא ‎60 יום. אם השכן שלך רוצה, גם אם זה לצורך ממ"ד, להגיע עד לחלון שלך, זכותך להישמע בידי פורום.

יעקב כהן:

בתמ"א ‎38 מדובר על בניית ממ"ד. האם שם צריך פרסום?

שירה ברנד:

לא, אבל שם זה לא כולל הקלה. כשניתנת הקלה, צריך לעשות הקלה.

יעקב כהן:

איזו הקלה?

שירה ברנד:

אנחנו מדברים על הקלה בקו בניין.


יעקב כהן:

אם יצטרכו הקלה, יצטרכו לפרסם את זה? אני חושב שעד שני מטר, גם אם מדובר בממ"ד, לא צריך פרסום.

היו"ר אופיר פינס-פז:

נקרא את הנוסח שאנחנו מצביעים עליו. כל מי שלא שלם עם הנוסח, שלא יילחץ, כי בכל מקרה נצטרך לעשות שינויים לקראת הקריאה השנייה והשלישית. יהיה פה דיון ולא סתם הצבעה. אנחנו נעבור מילה מילה לפני הקריאה השנייה והשלישית. נקרא את השינויים בנוסח. מדובר על תשעה מטר מרובע נטו לפחות במקום ‎10.

יעקב כהן:

למה?

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני רוצה אחידות.

יעקב כהן:

לפחות, עם אפשרות להגדלה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

תשעה מטר לפחות.

עידו בן-יצחק:

בהתאם להערתו של מר ברקן, נציין גם אם זה אינו נכלל בתוכנית תקפה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני שוב אומר לנציגי משרד הפנים ומשרד המשפטים, שזה לא נוסח סופי. אם תרצו בכל זאת לשנותו, תחשבו על זה עד הקריאה השנייה והשלישית, אני אאפשר לכם להציע גם נוסחים חלופיים. כרגע נראה לנו שזה נוסח יותר נכון, אבל זו לא עמדה סופית, אלא זו עמדה לקריאה ראשונה.

אני רוצה להוסיף בדברי ההסבר את עניין המקרקעין והקניין. אנחנו נבדוק בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית את הורדת חתימת ‎75% מהשכנים ל-‎50%, בכפוף לכך שגם חבר הכנסת אזולאי יגיש את הצעת החוק שלו לעיון הממשלה, ושהממשלה - כך אנחנו רוצים לקוות - תקיים על הנושא הזה דיון עד הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו מאוד מקווים שזה ייצא לפועל. במידה שלא, נקיים פה את הדיון עם נציגי הממשלה.

דוד אזולאי:

אפשר להגיש את זה גם כהסתייגות אם - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

כמה שזה נשמע לכם מוזר, אני בוועדה הזאת עובד בתיאום עם הקואליציה. אני יודע שזה נשמע לכם מוזר, אבל אני יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בשם הקואליציה ואני משתדל להיות מתואם עם הממשלה עד כמה שניתן.

אורי אריאל:

גילוי הדעת הזה באמת משמח.
ארז קמיניץ:

על סמך הצעת חוק פרטית, אני מבין שאפשר לשנות חוקים נוספים - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

ועוד איך משנים חוקים אחרים.

שירה ברנד:

לא מופיעה בנוסח עצמו הוראת השעה כפי שהגיעה מוועדת השרים. פטור מהיטל השבחה בוועדת השרים נקבע כהוראת שעה - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

שלוש שנים?

שירה ברנד:

שלוש שנים וגם פה כתוב ‎10 מטר.

מגלי והבה:

זה תשעה מטר נטו.

שירה ברנד:

תשעה מטר לפחות, זה יכול להגיע גם ל-‎100 מטר.

היו"ר אופיר פינס-פז:

פטור מהיטל השבחה זה על תשעה מטר מרובע. מי שרוצה ‎50 מטר מרובע לא יקבל פטור.

זה לשלוש שנים. ההערות האלה במקום, הן נכונות. אנחנו לא רוצים לעשות הטבה, אלא לייצר מציאות שתאפשר מיגון. מי בעד הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד - ‎7
נגד - אין
הצעת חוק התכנון והבנייה (היתר לבניית מרחב מוגן דירתי בדרך מקוצרת), התשס"ז-‎2006 אושרה להעלאה לקריאה ראשונה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

פה אחד היא נתקבלה. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה ‎12:15