הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
שהתקיימה ביום שלישי, כ' אייר, התשס"ז, (08/05/2007), בשעה
10:00
סדר היום: חובת התקנת תקנות הקרינה הבלתי מייננת
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פז-פינס - היו"ר
משה גפני
מגלי והבה
דב חנין
שרה מרום-שלו
מוזמנים:
סטיליאן גלברג - המשרד להגנת הסביבה
עו"ד הדס פיקסלר - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר אלכס וילנסקי - בית חולים רמב"ם, נושא קרינה
עו"ד גבי מאיר - לשכה משפטית, משרד התקשורת
שבתאי אלבוחר - לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות
איגור סטפנסקי - משרד התשתיות הלאומיות
מידן ראובני - משרד התשתיות הלאומיות
ראיסה לאוטרשטיין - משרד התמ"ת
דוד גומבוש - ראש יחידת המשדרים, רשות השידור
לירון שיו - אוניברסיטת בר אילן
מורן רמר - אוניברסיטת בר אילן
אילנה פישמן - שתי"ל
מיכאל פלג
משה משען - יו"ר ועד ארצי, אומ"ץ
רוני קלר - נציג ציבור
דוד בר-דרור - נציג ציבור
ייעוץ משפטי:
תומר רוזנר
מנהלת הוועדה:
יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
חובת התקנת תקנות הקרינה הבלתי מייננת
היו"ר אופיר פז-פינס:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום: חובת התקנת
תקנות הקרינה הבלתי מייננת.
סטיליאן, תציג לנו את התקנה החדשה. אני מבין שהתקנות האלה גובשו על ידכם ולא
הובאו לאישור הוועדה.
סטיליאן גלברג:
התקנות גובשו על ידי המשרד בהתאם להוראות החוק וחולקו בין משרדי הממשלה ב-15
לנובמבר שנה שעברה. התקבלו הסתייגויות מחלק גדול ממשרדי הממשלה הרלוונטיים.
משרד התקשורת הפעיל את הסעיף בחוק שמחייב אותנו לקבל את הסכמת שר התקשורת. זאת
אומרת, לא רק התייעצות אלא גם הסכמה. זה מה שהחוק אומר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עד מתי הממשלה צריכה להגיש את התקנות לאישור הכנסת.
סטיליאן גלברג:
עם תחילת החוק ב-1.1.2007.
היו"ר אופיר פז-פינס:
ולמה לא הצלחתם לגשר על הפער עם משרד התקשורת?
סטיליאן גלברג:
כל הזמן מתקדמים צעד אבל עדיין ישנם פערים בין הגישה שלנו לבין הגישה של משרד
התקשורת. יש גם התנגדות של משרד התשתיות הלאומיות. עם שאר המשרדים, משרד
הבריאות, משרד הפנים וכל המשרדים הרלוונטיים, הנושא סוכם.
אופיר פינס-פז:
אדוני היועץ המשפטי, מה הסנקציות שעומדות בפני ועדת כנסת כלפי ממשלה שצריכה
להפעיל תקנות ולא עושה את זה?
תומר רוזנר:
בעיקרון שרי הממשלה חייבים לקיים את החלטות הכנסת וכמובן את חקיקתה. במקרה שלנו
הממשלה לא עומדת במחויבותה החוקית. הכנסת יכולה להביע בה אי אמון.
אופיר פינס-פז:
אין סנקציה ספציפית שהכנסת יכולה לנקוט בה?
תומר רוזנר:
היו יושבי ראש ועדות שנקטו בסנקציות נוהליות. זאת אומרת, שלא דנים בנושאים של
משרדים.
היו"ר אופיר פז-פינס:
במקרה הזה הם רוצים לקדם את זה. כלפי משרד התקשורת אין לנו סנקציות. יש לכם
מחשבה על משהו שהכנסת יכולה לעשות במקרים כגון אלה?
תומר רוזנר:
לא ממש.
היו"ר אופיר פז-פינס:
זאת אומרת, שכשהממשלה מפרה את החוק אין בעצם מה לעשות.
תומר רוזנר:
כמובן שאפשר לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק ולעתור כנגד הממשלה בעילה שהיא לא
מקיימת את החוק.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אפשר לפנות למבקר המדינה?
תומר רוזנר:
בהחלט.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אנחנו נבדוק את שתי האפשרויות, עתירה לבג"צ ופניה למבקר המדינה.
כרגע נעסוק בדיון לגופו. אלה התקנות כפי שאתם הצעתם, שמקובלות על הממשלה למעט
משרד התקשורת ומשרד התשתיות. אתה יכול להציג אותן?
סטיליאן גלברג:
באופן כללי התקנות, בשלב הזה, מתייחסות רק לנושא של תוקף ההיטלים והאגרות,
דהיינו, להכניס תוכן להוראות החוק. מטרת האגרות היא לאפשר פיקוח. תקופת ההיתרים
נקבעה ללא קשר לחובת מפעיל המתקן לבצע מדידות מידי שנה. תקופת ההיתר למתקנים
שלא ניתן לשנות אותם בקלות זה עד 25 שנה. לדוגמא, מתקני חשמל.במתקני תקשורת
סלולארית זה 5 שנים, תקשורת רדיו וטלוויזיה זה גם 25 שנה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
זה מה שאתם מציעים?
סטיליאן גלברג:
כן.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אפשר להציע גם שנים אחרות?
סטיליאן גלברג:
כן.
התקנות גם קובעות מהי ההכשרה המקצועית הנדרשת ממי שעוסק במדידות קרינה; איך
פותרים את העניין של ניגוד אינטרסים בין מי שמבצע את המדידה. החוק קבע שהמדידות
יתבצעו על ידי בעלי מקצוע במימון של בעל המתקן. סעיף 18 בחוק קובע הוראות
כלליות איך לפתור את הבעיה של ניגוד אינטרסים. התקנות מעמיקות בנושא הזה; יש
פירוט רב לגבי התנאים למתן ההיתר; יש פירוט, שגם מופיע בחוק, גם לגבי חובתו של
המשרד לפעול בשקיפות מלאה בכל מה שקשור למתקני תקשורת, מתקני חשמל ובכלל מתקנים
שפולטים קרינה בלתי מייננת. התקנות, בשלב זה, עוסקות בקביעת ספים רק לגבי
תקשורת ולא לגבי מתקני חשמל. לכן ההתנגדות של משרק התשתיות היא בלתי מובנת
מכיוון שהתקנות אינן עוסקות כלל בנושא של מתקני חשמל, פרט לנושא של אגרות.
אלה התקנות וזה מה שאנחנו מציעים. פרט לנושא האגרות, חלק גדול מהתקנות ובכל מה
שקשור למתקני תקשורת לא שונות מהפרקטיקה דהיום, ושעל פיהן אנחנו פועלים מספר רב
של שנים. יש חשיבות, ודאי מבחינה ציבורית, שהדברים יהיו גלויים ופתוחים ולא
שהדברים ייקבעו לא דרך תקנות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
מה זה ההוראות השונות? יש פה ענישה? יש ענישה בתקנות?
סטיליאן גלברג:
בוודאי. מאסר 6 חודשים או קנס כאמור בחוק העונשין. המאסר הוא על נושא תפקיד
בתאגיד כמו מנכ"ל חברת תקשורת, מנכ"ל חברת החשמל.
היו"ר אופיר פז-פינס:
נציג של משרד התקשורת, בבקשה.
אבי מאיר:
מר גלילי עומד להגיע ואני מציע שנחכה לו.
איגור סטפנסקי:
בחנו את העניין וראינו שבתקנון שבנדון יש השפעה מהותית וישירה על העלויות במשק,
על תעריפי חשמל, וגם על אמינות וזמינות החשמל. ביקשנו להצטרף לצוות הדיונים
בנוסח התקנות ולא הצלחנו. אנחנו לא מוזמנים לדון על נוסח התקנות. סטיליאן אמר
שטיוטת התקנות מתייחסת רק למתקני תקשורת, אנחנו אומרים שהתקנות מתייחסות גם
למתקני חשמל, כמו שדיברנו לגבי האגרות. נכון להיום משק החשמל לא יכול לעבוד ולא
מקימים מתקנים חדשים.
מנתונים שקיבלנו, 17 מיליון שקל זה רק עלות להיתרים.
סטיליאן גלברג:
ל-25 שנה.
איגור סטפנסקי:
לא ל-25 שנה. יש חלק ל-5 שנים ויש חלק ל-27 שנה. זה גם להקמה וגם להפעלה. יש
סיבות נוספות לכך שרצינו להצטרף לצוות. למשל, הגדרות מקור קרינה. למקור קרינה
לקחו הגדרה מחוק הקרינה. בחוק הקרינה כתוב חד וחלק שמקור קרינה זה גם מקור
קרינה ממתקן תקשורת וגם ממתקני חשמל.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אתם לא בצוות?
איגור סטפנסקי:
לא.
היו"ר אופיר פז-פינס:
למה הם לא בצוות?
סטיליאן גלברג:
קיימנו מספר רב של דיונים, גם עם משרד התשתיות. ממשרד התשתיות הגיע בדרך כלל
נציג אחד מול 30-40 אנשים מחברת החשמל. אני לא יודע למה נטען שהם לא בצוות. לא
קיים צוות קבוע שדן בנושא של התקנות. הוצאה טיוטה לכל משרדי הממשלה. קיבלנו
הערות ממשרד התשתיות. התייחסנו להערות של משרד התשתיות בדיוק כמו שהתייחסנו
להערות של יתר משרדי הממשלה. אין צוות קבוע או פורום שמתכנס מידי שבוע או מידי
חודש ודן בנושא התקנות.
איגור סטפנסקי:
אני לא מבין מה זאת אומרת שאין צוות. מישהו צריך לנצח על התקנות ומישהו צריך
להכין את התקנות. השר להגנת הסביבה צריך להתקין את התקנות אז מישהו צריך לנסח
את התקנות. לגבי נוסח הטיוטה שקיבלנו היום, אם מדברים על טיוטת התקנות
שמתייחסות רק למתקני תקשורת, אז שיהיה כתוב פה חד וחלק שזה רק למתקני תקשורת.
לא צריך לערבב גם מתקני חשמל באותן תקנות. התקנות לגבי מתקני חשמל הן בעייתיות
כי צריך להתקין גם - - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
הם לא מקבלים את העמדה שלכם.
איגור סטפנסקי:
בסדר, אבל אנחנו לא מקבלים את מה שהם כתבו. אי אפשר לומר שמצד אחד זה לא שייך
למתקני חשמל ומצד שני להכניס לטיוטת התקנות דברים חשובים ביותר למשק החשמל, כמו
אגרות. אם תהיה, למשל, הגדרה של אזור מגורים אז בתקנות הבאות שיהיו קשורים
במיוחד למתקני חשמל, ההגדרה לאזור מגורים כבר תהיה קיימת. עכשיו אנחנו רוצים
לקבוע את הדברים שאחר כך ישפיעו עוד יותר על משק החשמל ותקנות שיצטרכו להתקין
לגבי מתקני חשמל.
משה גלילי:
אני מתנצל שלא הגעתי בזמן, היתה לי בעיה בכניסה.
קיבלנו את התקנות ב-28.11. נעשתה עבודה כי החוק אומר שהתקנות ייקבעו בהתייעצות
עם משרד התקשורת כי יש להן השפעה מהותית על משק התקשורת. לכן זה צריך להיות
בהסכמת השר. עשינו עבודה כלכלית די מעמיקה, כדי להציג אותה לשר התקשורת. התברר
שאם נאמץ את התקנות כפי שהן הוגשו לנו בסוף נובמבר, תהיה לזה השפעה על משק
התקשורת בסכום של כ- 900 מיליון שקל. אני מוכרח לומר שלא עשינו הערכות מדויקות
כי היה לנו פחות מחודש. יש לנו חוות דעת של ראש אגף כלכלה במשרד. זה הוצג בפני
שר התקשורת. שלחנו מכתב לשר להגנת הסביבה שבו השר מבקש שהתקנות יהיו בהסכמתו.
המכתב שלנו לשר להגנת הסביבה יצא ב-24.12, כלומר פחות מחודש מאז שקיבלנו את
התקנות. זה לקח יותר מחודש כי השר ביקש שנעשה עבודה כלכלית לפני שאנחנו מציגים
לו.
לאחר מכן, העברנו את ההתייחסות שלנו למשרד להגנת הסביבה, זה היה לקראת אמצע
ינואר ומאז אנחנו בדיונים איתם. לדעתי אנחנו בשתיים שלוש נקודות אחרונות כדי
להגיע לניסוח מוסכם של התקנות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
על מה הולכים ה-900 מיליון שקל?
משה גלילי:
היו שני דברים. בעיקר להזיז אנטנות אם יצטרכו לקבל את התקנות כפי שהן היו במקור.
היו"ר אופיר פז-פינס:
זה עניין מקצועי של המשרד להגנת הסביבה.
משה גלילי:
לדעתנו ישנם החמרות מסוימות שהן לא לצורך. לקחנו על עצמנו לשכנע במישור המקצועי.
זה שבמדינת ישראל מחמירים מעבר למדינות אחרות זה ידוע וכך צריך להיות, אבל חלק
מההחמרות היו מעבר להחמרות שעושה המשרד להגנת הסביבה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אתה יודע שכתוצאה מהעיכוב שלכם, אתם עוברים על החוק? החוק קבע שהתקנות יותקנו עד
ה-1.1. כרגע אנחנו 6 חודשים בלי תקנות. אתה לא חושב שזה מתחיל להיות יותר יקר
לציבור?
משה גלילי:
אני מסכים, אבל לא יכולנו בפחות מחודש. השר רצה לעשות עבודה רצינית.
היו"ר אופיר פז-פינס:
מה מהטענות שלכם המשרד להגנת הסביבה קיבל?
משה גלילי:
אני חושב שאת מרביתן אבל צריך לגמור את הדברים עד הסוף. דבר נוסף, עלולה להיות
השפעה נוספת שלא הערכנו אותה בכסף - - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
האם אתה לוקח בחשבון שבסוף תפעילו לחץ אדיר על משרד להגנת הסביבה והם ייכנעו לכם
אבל הכנסת לא תיכנע לכם ותשנה לכם את הצו?
משה גלילי:
קודם כל אני לא חושב שהם נכנעים לנו. אני חושב שאנחנו דנים במישור המקצועי.
מבחינת ההיבט הכלכלי לא הכנסנו לכסף את האפשרות שיתכן שלחלק מהאתרים שיצטרכו
להעביר לא יימצא אתר אחר ואז תהיה ירידה באיכות וגם ירידה בהכנסות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אתה מדבר על 5 חברות.
משה גלילי:
נכון. זה לא רק חברות הסלולאר.
היו"ר אופיר פז-פינס:
900 מיליון זה לא היה גובה הבונוסים לבזק?
משה גלילי:
יכול להיות, אבל זה לא מתפקידנו - - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
נכון, אבל אלה לא חברות מסכנות. אם אתה אומר שהממשלה לקחה החלטה למוטט חברות, אז
זה שיקול. חמשת החברות שאתה מדבר עליהן נמצאות ברווחיות מאוד גבוהה. אלה חברות
שיכולות להתמודד עם זה. אתה יכול לקבוע לוח זמנים לביצוע שהוא לא מהרגע להרגע.
משה גלילי:
אני רוצה להבהיר, מתוך התקנות האלה עדיין יהיו להן הוצאות של כמה מאות מיליוני
שקלים. הרעיון הוא שברגע שיש השקעה של מיליארד שקל זה מספיק מהותי כדי לשבת
ולדבר.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אני מסכים, רק תסיימו לדבר.
אני רוצה לעדכן את חברי הכנסת במה שאני מתכוון לעשות. אנחנו מתכוונים לעשות שני
דברים. אחד, אנחנו מתכוונים לבדוק פניה למבקר המדינה. אנחנו חושבים שמבקר צריך
להיכנס לעובי הקורה על כך שממשלה מפרה את החוק. זה נראה לנו לא סביר.
הדבר השני, אנחנו מתכוונים לבדוק עם היועצת המשפטית של הכנסת אפשרות להגיש בג"צ
של הוועדה נגד הממשלה. משה, אני רוצה שתדע, אנחנו אנשים מנומסים בדרך כלל, אבל
אל תיתן לדבר הזה להטעות אותך. התקנות האלה תהיינה, ותהיינה בצורה הכי ברורה.
לא נהסס גם לשנות לכם אם נחליט שצריך לשנות לכם. אתם עכשיו רק בדבר ראשוני,
העובדה שאתם מעכבים את הגשת התקנות לכנסת מעוררת אצלנו חשדנות. אנחנו לא נשלים
עם זה שתקנות במשך חצי שנה מיום כניסת החוק לתוקף לא מתקיימות. זה לא סביר.
אפשר להתווכח עד סוף הדורות. לנו יש את שני הכלים האלה כדי לטפל בעניין הזה. זה
מה שאנחנו מתכוננים לעשות. יכול להיות שבעקבות בג"צ תחליטו כן להגיש. ראיתי ששר
הרווחה החליט לעשות מעשה מאוד חשוב בעקבות עתירה לבג"צ. כנראה שעתירות לבג"צ
משפיעות.
משה גלילי:
קיבלנו את התקנות - - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אתם הממשלה. אני אומר עוד פעם, אפשר לדון עוד שנתיים על כל סעיף. מבחינתנו,
הציבור הוא זה שמשלם את המחיר. אנחנו נציגי הציבור. אתם רואים את החברות
הסלולאריות ואנחנו רואים את הציבור.
משה גלילי:
אנחנו גם רואים את הציבור. זאת אומרת, רואים את התקשורת שהציבור רוצה לקבל.
היו"ר אופיר פז-פינס:
בסוף כל אחד צריך לעשות את תפקידו וגם אנחנו צריכים לייצג את הציבור כהלכה.
אנחנו לא מתכוונים לוותר על הציבור כדי לתת לכם את הדברים האלו. זה לא יקרה.
משה גלילי:
אני רוצה לעדכן את הפורום שמעל הגג של שר התקשורת ומעל הגג של השר להגנת הסביבה
יש אנטנה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
למדנו שאנטנה על הגג של עצמו לא עושה לו נזק, היא עושה נזק לשכנים שלו.
משה גפני:
אדוני היושב ראש, הנושא לא מפתיע אותי. כאשר החוק הזה חוקק בכנסת הקודמת אנחנו
לא רצינו שהתקנות יובאו בהסכמת השרים. אנחנו רצינו שזה יהיה בהתייעצות משום
שידענו שאם אכן זה יקרה, הדיון יחזור לכאן ואין בעניין הזה כל הפתעה. שר
התקשורת לא ייתן הסכמה לתקנות שהן תקנות משמעותיות. הוא ייתן הסכמה רק לתקנות
שבעצם לא יעשו שום דבר. אותו הדבר אצל שר התשתיות. זה המצב, זה האינטרס של שר
התקשורת. הוא איננו רואה את הנושא של הקרינה המייננת אלא רק את נושא התקשורת.
אותו דבר שר התשתיות. מהניסיון שהיה כאן בוועדה, זאת תמונת המצב.
היות ואנחנו בתחילת קדנציה, אני כמובן מקבל את מה שאתה מציע לעשות. במקביל אנחנו
נניח הצעת חוק, לאור מה שקרה, לבטל את ההסכמה של שר התקשורת ושר התשתיות, כפי
שהיה בהצעה המקורית. ההצעה המקורית היתה בלי הסכמה. צריך להוציא מהחוק את הסכמת
שר התקשורת ושר התשתיות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אפשר לעשות עוד דבר, להפוך את התקנות להצעת חוק.
משה גפני:
טוב.
היו"ר אופיר פז-פינס:
זה יותר פשוט.
משה גפני:
קצת מסובך אבל בסדר. במשרד התקשורת ובמשרד התשתיות יש אנשים נחמדים והם עושים את
עבודתם נאמנה. אדוני היושב ראש, לא יהיו תקנות לחוק. אני יכול להביא לך סדרה של
חוקים שצריך הסכמה של שרים, שהאינטרס שלהם שונה מאשר הנושא של החוק עצמו. כולם
יגידו שהם בעד רק שזה הגיע מאוחר והם דנים והכינו נייר עם 900 מיליון שקל. אני
דווקא הייתי בטוח שהנייר שלהם יהיה עם יותר מ-900 מיליון שקל. לא יהיו תקנות,
שלא תהיה טעות בעניין הזה. אחד מהשניים, או שמורידים את ההסכמה של השרים הללו,
שהם נגד התקנות הללו, או כמו שאתה אומר, לשים את התקנות כחוק. לשים בספר החוקים
דבר שצריך להיות בתקנות הוא דבר שהוא קצת מרחיק לכת, אבל יכול להיות שאין
ברירה.
דב חנין:
המציאות מרחיקת לכת.
ראיסה לאוטרשטיין:
אנחנו לא קיבלנו את התקנות ורק לקראת הישיבה הזאת קיבלנו אותן.
משה גפני:
למה אתם צריכים לקבל?
היו"ר אופיר פז-פינס:
כל משרדי הממשלה צריכים לקבל.
ראיסה לאוטרשטיין:
אם האנטנות נמצאות בקרבת מקום העבודה אז החוק מתייחס לכך. החוק לא חל על עובדים
שזה לא תפקידם לעסוק במקור עצמו. מתייחסים אליהם כמו אל כלל העובדים וכלל
האוכלוסייה. אנחנו היינו רוצים שזה יתבטא גם בתקנות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אני מציע שתשלחו מכתב לסטיליאן מהמשרד להגנת הסביבה ויכול להיות שהם יקבלו את
הדעה שלכם.
משה גפני:
בלי הכנסת הממשלה לא היתה מדברת בינה לבין עצמה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
התמונה ברורה, ולא ניכנס לגופם של התקנות אי אין לנו עניין בזה ולא נקיים אלף
דיונים.
אנחנו נעשה שלושה דברים: 1. היועץ המשפטי של הוועדה יפנה ליועצת המשפטית של
הכנסת לבדוק אפשרות של פניה לבג"צ נוכח פגיעה באינטרס הציבורי. מה שהממשלה עושה
זאת פגיעה בחוק. זאת פגיעה מתמשכת באינטרס הציבורי וזלזול בעבודת הכנסת.
2. את הפרוטוקול של הוועדה נעביר למבקר המדינה כדי שיבחן את הדבר הזה.
3. אני אחתים את כל מי שרוצה מוועדת הפנים על התקנות האלה.
סטיליאן, זה לא שאנחנו מקבלים כל מילה אבל נקדם את זה כהצעת חוק. אם הממשלה לא
מסוגלת לגבש עמדה, אז אנחנו ננסה לגבש עמדה. אנחנו לא נפקיר את הציבור. משמעות
העובדה שאין תקנות זאת הפקרות הציבור. הממשלה נוהגת להפקיר את הציבור, לצערי,
בכמה ובכמה הזדמנויות. אגב, לאו דווקא הממשלה הזאת, גם ממשלות קודמות. זאת
תכונה ממשלתית. תפקידנו כוועדת הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. אם הממשלה עוברת על
החוק ובמשך 5 חודשים ולא מתקינה תקנות כפי שהחוק מחייב - אגב, החוק הזה חוקק
על דעת הממשלה - אז אנחנו צריכים לעשות את תפקידנו. עם כל הצער שבדבר, אין לנו
ברירה אלא לעשות את זה. אני רוצה להודות לכם.
ראובן מידן:
אני רוצה לפתור את הבעיה של העיכובים. מקור הבעיות, כפי שאני מבין, שיש פה חריגה
מהתקנים הבינלאומיים שרוב העולם הנאור אימץ. עכשיו מחמירים פה בחלק מהמקרים
ב-10% אחוז, ובחלקים אחרים ב-1% באותם ערכים שכל העולם אימץ האומות המאוחדות,
האיחוד האירופי, ארצות הברית, יפן.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אני לא רואה שאתה פותר את הבעיה.
ראובן מידן:
רק רגע, אתה שוב מפריע לי. אתה התנצלת בפעם הקודמת.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אדוני, בזאת הסתיימה זכות הדיבור שלך.
מיכאל פלג:
אני מופיע כאן כאזרח. אני מהנדס והתרעתי בנושא הזה כשריכזתי נתונים - - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אנחנו לא דנים לגופן של התקנות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אדוני, לנוכח העובדה שהתקנות לא הוגשו באופן פורמלי אין טעם לדון לגופו של
עניין. אם תרצה להטריח עצמך פעם נוספת, נשמח לשמוע אותך. כרגע כל מה שתאמר אין
לו משמעות כי אנחנו לא יכולים לעשות כלום. בכנסת יש פרוצדורה. בפרוצדורה דנים
בנושא תקנות שהממשלה מביאה. את התקנות האלה הממשלה היתה אמורה להביא עד ינואר
והיא לא הביאה. עכשיו אנחנו עושים מאמץ כדי שהממשלה תביא אותם באופן פורמלי. עד
שהממשלה לא תביא אותם באופן פורמלי זה לא משנה מה אתה או אני נגיד, כי זה דיון
עקר ולא משפיע.
חברים אנחנו לא מקיימים את הדיון הזה כי אנחנו לא נבזבז זמן יקר. אם יש משהו
שיכול לקדם את הדיון, מעבר למה שהצעתי, בבקשה.
רוני קלר:
אני רוצה להתייחס לדברים של כבודו בנוגע לכך שהתקנות המוצעות על ידי המשרד
לאיכות הסביבה יכולים להיות בסיס לחוק. מקריאה רופפת בתקנות יש הרבה דברים
שחסרים. לדוגמה, אין כאן פיתרון למתקן גישה אלחוטי.
דב חנין:
זאת רק התחלת הדרך.
היו"ר אופיר פז-פינס:
רוני, אני מציע שתכתוב מכתב לסטיליאן עם העתק אלינו, מה אתה מציע להוסיף לתקנון.
יכול להיות שהמשרד יוסיף את זה ויתכן שלא. אנחנו נראה את זה בדיון הבא וזה בסדר
גמור.
איגור סטפנסקי:
אני מקווה שכשאתה אומר ממשלה אתה מתכוון גם למשרד התשתיות, גם משרד התקשורת וגם
המשרד להגנת הסביבה. התייחסתי לכך כי יצא כאילו שהעיכוב הוא בגלל משרד התשתיות
ובגלל משרד התקשורת. אני אומר שזה לא נכון. אנחנו ביקשנו התייעצות ולא קיבלנו.
היו"ר אופיר פז-פינס:
הם אומרים שהם התייעצו איתכם כמה פעמים. התייעצות זאת לא הסכמה עם מה שאתם
אומרים.
איגור סטפנסקי:
אם יש התייעצות אז צריכים להיות גם שינויים.
היו"ר אופיר פז-פינס:
לא חייבים להיות. הם יכולים להתייעץ איתכם, לשמוע אתכם ולא להסכים לאף מילה.
אילן סולימאן:
בהעדר תקנות יש בעיה של פעילות לחברת החשמל. המשמעות היא שפרוייקטים לא מתקדמים.
פרויקטים נתקעים מה-1.1.2007 מכיוון שיש מחלוקות על סוג ההיתר, על התהליכים
האלה, וזה עוצר את התהליך.
היו"ר אופיר פז-פינס:
זאת אומרת שיש כאן נזק כלכלי בגין אי אישור התקנות.
דב חנין:
יש לכם השפעה על משרד התשתיות?
אילן סולימאן:
לא, אני לא חושב שיש מחלוקת עם משרד התשתיות. יש ויכוחים ויש דיונים. לא רק בחוק
הזה אלא בכל חוקי איכות הסביבה כמו חוק אוויר נקי וכדומה, בסופו של דבר הציבור
ישלם את זה. אל תקלו בזה ראש. זה מאות ומיליארד שקלים שהציבור משלם. לכן הסוגיה
היא פה בין הצורך בתקנות לבין מימד העלויות. זה צריך להיסגר בין משרדי הממשלה.
ברגע שיהיו התקנות אנחנו נצטרך לבחון את זה בהיבט התעריפי משרד התשתיות יצטרך
לבדוק את זה בהיבט של פיתוח משק החשמל. זה הכל קשור.
היו"ר אופיר פז-פינס:
איפה העלויות העיקריות שלכם?
אילן סולמאן:
בשלב זה זה באגרות. בשלב השני, כאשר ייושם חוק הקרינה עצמו - - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
בשביל מה האגרות?
סטיליאן גלברג:
האגרות הן אך ורק לצרכי פיקוח. דרך אגב, על חשבון הפיקוח שאנחנו עושים על חומרים
רדיו אקטיביים, אנחנו ציידנו את היחידות הסביבתיות של הרשויות המקומיות בציוד
למדידת קרינה, גם עם מתקני תקשורת וגם עם מתקני חשמל. הדרכנו את האנשים של
הרשויות המקומיות כדי שהם יעשו ביקורות בשטח. כל הכסף הולך למשרד האוצר ואנחנו
מקווים שנראה מזה איזה חלק. עד היום לא ראינו כלום.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אני כבר אומר לך שהוועדה לא תסכים שיהיו אגרות לא מיועדות. אם האגרות הולכות
לאוצר אז אנחנו נגיד אגרות אפס. אם האגרות הולכות למימון פיקוח, זה דבר שצריך
להיות כתוב בתקנות.
אילן סולימאן:
אם כבר העלית את נושא האגרות, אין ספק שהוא צריך להיות פרופורציונאלי לפיקוח. רק
לשם השוואה, גובה האגרות השנתיות השנתיות עולה עם השקעה שנדרשת לצורך הימנעות
נבונה. כלומר, אפשר לקחת את הכסף הזה ולהשקיע אותו בהיבט של הפחתת קרינה אבל
ברור הוא שצריך להיות מימד של פיקוח. אני חושב שהקצבת זמן מצד הוועדה, לפני
צעדים של פניה וכדומה, כדי לבוא עם משהו מוסכם, יהיה יותר אופרטיבי מאשר לרוץ.
זאת זכותכם המלאה, אבל זאת ההצעה שלי.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אנחנו כבר קיימנו דיון מקדים בהשתתפות השר להגנת הסביבה לפני כחודשיים. כבר
דיברנו בדבר הזה. חבר הכנסת גפני עסק בזה וגם חבר הכנסת דב חנין. זה כבר דיון
שני ועדיין לא זז דבר. לכן אנחנו לא נותנים יותר זמן. אם היועצת המשפטית של
הכנסת נותנת אישור, מחר בבוקר יהיה בג"צ. הזמן נגמר, היינו שם, היינו פה לפני
חודשיים התרענו וביקשנו וכלום לא קרה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40