הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' ‎87
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ג' בחשוון התש"ע (‎21 באוקטובר ‎2009), שעה ‎09:30



סדר היום:
הרפורמה בתחבורה הציבורית
בהשתתפות שר התחבורה והבטיחות בדרכים, מר ישראל כץ

נכחו:

חברי הוועדה:
אופיר אקוניס - היו"ר
שלי יחימוביץ
אמנון כהן
יריב לוין
מנחם אליעזר מוזס
גדעון עזרא
חמד עמאר
כרמל שאמה
נחמן שי

מוזמנים:
שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ
יעקב גנות, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אלכס לנגר, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד מלי סיטון, היועצת המשפטית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבנר עובדיה, דובר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
גבריאל נבון, מנהל אגף תחרות בתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יהודה אלבז, מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דרור גנון, סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דפנה עין-דור, מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אושיק בן-עטר, חשב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
רן שדמי, יועץ תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תימור דיל, יועץ מקצועי לשר התחבורה והבטיחות בדרכים
עפרה ברכה, יועצת בכירה למנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עמית לנג, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אודי אדירי, רכז תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
מיכה פרלמן, רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
ד"ר דן לינק, ראש מינהל תשתיות ותנועה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
עו"ד עמי רוטמן, היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
נצ"מ מאיר אור, ראש מחלקת תנועה, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק רוני לוינגר, קצין חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים
עו"ד גולן קנטי, הלשכה המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים
גיא גולדברג, כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים
אמיר זלצברג, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה
יצחק הראל, סמנכ"ל רכבת ישראל
אריה מצליח, כלכלן, מרכז השלטון המקומי
אינג' נורית כספית, מנהלת מחלקת התנועה, עיריית חולון, מרכז השלטון המקומי
אינג' שגית דניאל, מהנדסת התנועה, עיריית חולון, מרכז השלטון המקומי
מיכאל זיסלין, מנהל מחלקת התנועה, עיריית באר-שבע, מרכז השלטון המקומי
ישי דותן, מנכ"ל נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
חיים כהן, מזכיר ומנהל הסיכונים, נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
יוסף צצקס, מנהל אגף הכספים ואזור ירושלים, אגד
חיים תמאם, יו"ר ועד ארצי, חברת אגד
שלמה כהן, ועד עובדים, חברת אגד
חליל שווא, ועד העובדים, חברת אגד
שמואל רפאלי, מנכ"ל חברת דן
אופיר קרני, מנהל הכספים, חברת דן
מצליח קזיס, ראש חטיבת התנועה, חברת דן
יורם נגר, יו"ר ועד הנהגים השכירים, חברת דן
שייקה בקלש, ועד העובדים, חברת דן
אריה חיים, ועד העובדים, חברת דן
אסף קבדה, ועד העובדים, חברת דן
יוחנן אור, מנכ"ל חברת הרכבת הקלה בגוש דן
איליה וולקוב, סמנכ"ל ביצוע, חברת הרכבת הקלה בגוש דן
אבי חודין, מנהל קשרי קהילה, חברת הרכבת הקלה בגוש דן
מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל-אביב-יפו
משה טיומקין, ראש רשות תחבורה, תנועה וחניה, עיריית תל-אביב-יפו
חגי ירון, מתכנן, עיריית תל-אביב-יפו
קובי ממליה, סגן מנהל אגף לתחבורה ציבורית ופרוייקטים, עיריית ירושלים
זוהר זילר, יועץ ראש העיר ירושלים
אריאלה רג'ואן, עוזרת ראש העיר ירושלים
ישעיהו ברס, מנכ"ל חברת נתיבי איילון
שמעון בן-דוד, מתאם קשרי לקוחות-משרדי ממשלה, חברת נתיבי איילון
אלכס קרוסקין, מהנדס חברת סיטיפס
אלי בליליוס, מנכ"ל חברת סופרבוס ושות'
אילן קרני, מנכ"ל חברת מטרופולין
שרון שביט-אגם, מנהלת שירות ובקרה, חברת מטרופולין
נאיף דעקה, מנהל תכנון ותנועה, חברת נתיב אקספרס
נסאר חסן, מנהל לוגיסטי, חברת נתיב אקספרס
יוסי דסקל, מנכ"ל חברת בומברדייר ישראל (חברת רכבות)
אריק טפיירו, רכז תחבורה, החברה להגנת הטבע
עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין
מאיה קרבטרי, מנהלת קשרי ממשל, חיים וסביבה
עתר פרידמן, חברת מזכירות התנועה הירוקה מימד
קרני פוקס, רכזת קשרי ממשל, מגמה ירוקה
סטלה אבידן, רכזסתודת התחבורה, הפורום הירוק
ד"ר עומר שגיא, חבר בפורום הירוק
אורלי אליצור, חברה בפורום הירוק
בן בדרי, מנכ"ל ארגון מוניות השירות
בדרה סולימאן, חבר הנהלת ארגון מוניות השירות
עובדיה פריד, יו"ר ארגון בעלי המוניות
עו"ד נסים מזרחי, יועץ משפטי, המועצה לצרכנות
טוביה גודיס, מזכיר חטיבה באיגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה
נמרוד בלילי, איגוד לשכות המסחר
דוד כוכבא, מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים
אינג' רענן חסידוף, פורום למען תחבורה ציבורית
אליעזר אלג'ם, יו"ר מועדון האופנועים הישראלי
עו"ד עמית ברגמן, מועדון האופנועים הישראלי
יהודה סקר, ארגון הורים ארצי
עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מנהלת הוועדה:
לאה ורון

רשמה וערכה:
אהובה שרון - חבר המתרגמים בע"מ



הרפורמה בתחבורה הציבורית
בהשתתפות שר התחבורה והבטיחות בדרכים, מר ישראל כץ




היו"ר אופיר אקוניס:

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה שעוסקת ברפורמה בתחבורה הציבורית אותה יציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ ואנשי משרדו. אחד הנושאים המרכזיים שלנו כאן בוועדה הוא נושא התחבורה בכלל והתחבורה הציבורית בפרט. אני חושב שכמובן מעבר לדבר העיקרי של התחבורה הציבורית והתחבורה יש את החשיבות החברתית. בעיניי לתחבורה הציבורית יש חשיבות חברתית. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לשאוף לכך שאדם שקם בבוקר והוא לא בעל רכב פרטי, יקבל את התחבורה הציבורית הטובה ביותר שהחברות יכולות לתת לו, כמובן באישור הרגולטור ובאישור משרד התחבורה.

אני מקווה ואני מאמין שהרפורמה המוצעת תביא לכך. אדוני השר, כבר ראיתי את עיקריה והיא הוצגה בפניי. אנחנו מדברים בעיקר על הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, אבל אנחנו נעסוק גם בנושאים אחרים כמובן ככל שיותיר לנו הזמן, כמו צמצום מספר הקווים, ריכוז בצירי תנועה מרכזיים, קיצור משך הנסיעה בחלק מהקווים, הגברת התדירות בחלקם, קידום תשתית התחבורה הציבורית, תחנות אוטובוס חכמות, שיפור השירות לאזרח ואפילו רפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית.

האוטובוסים, המוניות, מוניות השירות, הרכבת הקלה והרכבת הכבדה חייבים להוות מארג תחבורתי משותף ואני מקווה כי הרפורמה שתציג אדוני השר תסייע לכך ותייעל את המערכת. בשנים הקודמות עשיתי עבודת מחקר ואני יודע שכבר משנות ה-‎70 מוצגות רפורמות ותוכניות כאשר ממשלות ישראל לדורותיהן מציגות אותן. אני נוסע ברחבי הארץ ואין ספק שהכבישים הם בתנופה אדירה וכך גם הרכבת. אני שמח שנושא התחבורה עלה לראש סדר העדיפויות, דבר שהוא מבורך וחשוב. אנחנו רוצים להעמיק את הדבר הזה ואנחנו מסייעים לכם. אתה יודע, גם המנכ"ל יודע ויודעים אנשי משרדך שהוועדה הזאת מסייעת בדברים שהיו תקועים חודשים ארוכים או אפילו שנים באין הידברות מסודרת בין הגורמים במדינה.

אדוני השר, יש לך איזושהי מצגת?

השר ישראל כץ:

אני אומר דברי פתיחה ואחר כך יתייחסו אנשי המשרד.

היו"ר אופיר אקוניס:

אחר כך גם נפתח את הנושא לדיון ונשמע את כל הגורמים, את המוניות, את מוניות השירות, את הרכבת, את המשטרה ואת אגד ואת דן.

השר ישראל כץ:

אני מודה לך אדוני יושב-ראש הוועדה, גם על הדיון וגם על הטיפול האינטנסיבי של הוועדה בראשותך, ועדת הכלכלה שהיא ועדה חשובה, בנושא תחבורה על כל היבטיה.

אין ספק שלצד הדברים שנציג כאן, שחלקם מבוצעים וחלקם מתוכניים ויבוצעו, אחד מצווארי הבקבוק היה גם היכולת לאשר כאן בוועדה הזאת יוזמות ותקנים כאשר האויב של הטוב הוא הטוב מאוד, למרות שיש לפעמים ויכוח מהו הטוב מאוד. אפשר היה להעביר דברים ב-‎80-90 אחוזים ולתקן תוך כדי תנועה ב-‎10 אחוזים ואכן דברים לא עברו ונשארו לא מעט דברים מונחים שכמו שאמרת יש להם משמעות חברתית, משמעות כלכלית, משמעות בטיחותית ומשמעות לאומית כאשר אנחנו מדברים על חיבור הפריפריות והסרת הגודש באזורי המרכז.

כאשר אני נכנסתי לתפקידי, בהחלט מצאתי תוכניות. הדבר הכי קל היה לאתר תוכניות טובות והדבר הקשה ביותר היה לוודא שהתוכניות תצאנה לפועל בזמן סביר. לעניין הזה, כדי שהתוכניות תצאנה לפועל, דרושה גם הנהגה והכוונה, דרוש גם הידע המקצועי שבהחלט קיים בקרב אנשי משרד התחבורה, בקרב החברות שקשורות למשרד ושיתוף פעולה עם משרד האוצר, ואני רואה כאן את נציגיו. אני חייב לומר שבדברים העיקריים, בראייה כללית ובהשקפה, יש זהות השקפות לגבי הצורך לקדם. אם אנחנו עוסקים היום בתחבורה הציבורית, כולם מסכימים שחייבים לקדם את התחבורה הציבורית וזה מכל ההיבטים כאשר כל אחד עם הדגש המיוחד שלו על ההיבטים למה לעשות זאת. כאמור, כולם מסכימים על הצורך לקדם, על הצורך לגרום ליותר בעלי רכבים פרטיים להשתמש בתחבורה הציבורית כאשר אנחנו המדינה הצפופה בעולם המערבי מבחינת גודש הרכבים בכבישים למרות שמספר הרכבים לאלף נפש אצלנו עוד רחוק מהמספרים האמריקאיים וגם האירופאים, למרות שמספר הכבישים הוא הנמוך ביותר, אבל באותם כבישים הגודש הוא גבוה.

היו"ר אופיר אקוניס:

בשנות ה-‎70 דובר על מכונית לכל פועל. יכול להיות שאנחנו מממשים את החזון הזה.

השר ישראל כץ:

כאשר החזון הזה יתממש, בתנאים האלה אי אפשר יהיה לזוז אלא אם כן יקרה מה שאנחנו רוצים.

המגמה היא לגרום לחלק מהמשתמשים ברכב הפרטי למכלול הנסיעה שלהם או לקטעים מהנסיעה שלהם להשתמש בסוגים שונים של תחבורה ציבורית. הרכבת - נמצא כאן גם מנכ"ל הרכבת - היא כלי שמעבר למספר המשתמשים בו הוא נותן פתרונות מאוד ייחודיים. הרכבת הכבדה מגיעה לאזורי הפריפריות ולמקומות גדולים שמחברים בין אזור המרכז לאזורים קרובים. מדובר בכ-‎30 מיליון נוסעים בתקופה הזאת והמגמה היא להכפיל את המספר בהמשך.

יש את נושא הרכבות הקלות. אנחנו אחת המדינות המפגרות ביותר בנושא הזה של מימוש הפעלת הרכבות הקלות. לא רק המדינות המתפתחות אלא מדינות מפותחות רבות יש להן רכבת תחתית, עילית, רכבות קלות שמבחינת היקף הנוסעים שמשתמשים בהן, מדובר באחוז גבוה כאשר כשליש מנוסעי התחבורה הציבורית בדרך כלל עוברים להשתמש ברכבות הקלות.

היו"ר אופיר אקוניס:

כבוד השר, אם אני יכול להעיר. המדינה החליטה במחצית השנייה של שנות ה-‎90 להאיץ בצורה דרמטית את נושא הרכבת הכבדה שקפאה על שמריה משנות ה-‎50, ואני לא רוצה ללכת יותר אחורה, אבל הרכבת הכבדה בישראל, לא עסקו בה במשך שלושים שנים ומעלה אלא היא פשוט קפאה על שמריה. כולם זוכרים קו אחד בין תל-אביב לחיפה ועוד קו של רכבת בין תל-אביב לירושלים כאשר מספר הנוסעים היו קטן והיו קרונות בהם ישבו חמישה נוסעים, אבל הדבר הזה קיבל, אם אינני טועה, תפנית דרמטית בשנת ‎1996 בעיקר. אני זוכר את חנוכת הקו בזמן ממשלת נתניהו בין תל-אביב לבאר-שבע כאשר שרון היה שר התשתיות, וזה היה רק חלק, ואת קותל-אביב-רחובות שנפתח כמה שנים לפני כן וכדומה. אתה משבח את ההתפתחות של הרכבת הכבדה אבל אני רוצה שתתייחס לנושא הרכבת הקלה כי קראנו אתמול איזושהי אמירה לגבי הרכבת הקלה. אם אנחנו במתווה של התפתחות של הרכבת הכבדה בצורה טובה מאוד, אני מקווה מאוד שזה יהיה גם לגבי הרכבת הקלה.

השר ישראל כץ:

ראשית, עוד לא שיבחתי שום דבר אלא רק ציינתי עובדות. יש עוד הרבה עבודה לעשות בבניית הרכבת, בראש ובראשונה הקו מתל-אביב לירושלים מעבר לקו של תל-אביב-מודיעין שחילצנו עכשיו חזרה אחרי עיכוב של שנים. הדבר החשוב ביותר מבחינה מעשית ועקרונית הוא רכבת לעיר הבירה שיש בה הרבה עובדי מדינה וצריך לדאוג לכך שיוכלו להגיע ולחזור באמצעות הרכבת. יש בהחלט כוונה להרחיב את כל חלקי הארץ בשירותי הרכבת.

לגבי הרכבות הקלות, אנחנו בפיגור רציני ובמצב בלתי אפשרי. המקום היחידי שיצא לדרך ביצוע של הקמת תשתית הרכבת הקלה הוא באחד משלושת הקווים בירושלים. היו עיכובים רבים. דרך ההקמה הייתה מאוד לא ידידותית לסביבה, לאזרחים, לסוחרים והמאיסו את הרעיון על הרבה אנשים, אבל על מנת לתקן את הדבר אנחנו עומדים בתוקף על כך שאותו תאריך שנקבע לאחר העדכונים, ‎8 בספטמבר ‎2010, יהיה התאריך בו הרכבת הזאת תתחיל לפעול. זה מחייב את השלמת התשתיות, מחייב את השלמת תוכנית התמרור עם עדיפות לרכבת.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו מדברים על פחות משנה.

השר ישראל כץ:

בהחלט.

היו"ר אופיר אקוניס:

זו אמירה חשובה. זאת אומרת, הקו הראשון ייסע בעזרת השם כקו פעיל בספטמבר ‎2010.

השר ישראל כץ:

זה התאריך שנקבע ואנחנו נעמוד בכל תוקף על התאריך הזה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מקווה שוועדת הכלכלה תוזמן לנסיעה.

השר ישראל כץ:

יש לה קודם משימות וזה הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו ולפרט אותו וזה נושא התקנות. על מנת לא לחכות לספטמבר שנה הבאה ואז להביא תקנות, ביקשתי והוריתי לאנשי המשרד, למנכ"ל ולצוות שעוסק בזה, להכין כבר בתיאום עם כל הגורמים את כל מכלול התקנות - אמנם העברנו עכשיו בחקיקה אפשרות להפעלה ניסיונית של הרכבת ככלי תחבורה. זה יחייב דיון רציני גם בוועדה - כדי שהכל יהיה מוכן עוד לפני המועד. זאת אומרת, התשתיות הפיזיות, הרמזור שהוא לא פחות חשוב ועלול לעכב, והתקנות - שלושת המרכיבים האלה כמובן בליווי שוטף של הביצוע ואנחנו הכבדנו את ידינו על המבצעים וכל מרכיבי הממשלה ביחד נוהגים במדיניות אחידה בעניין הזה של אפס נכונות לוויתורים, כולל עיריית ירושלים שכרגע גם התייצבה באותו קו. כולנו פועלים כדי לקדם את הנושא.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו קיבלנו את הפנייה אדוני השר, ואנחנו קבענו כבר בעניין הזה ישיבה ב-‎3 בנובמבר, שזה בעוד שבוע וחצי. אנחנו מסייעים בעניין הזה למשרד התחבורה. קודם כל אנחנו מסייעים לתושבי ירושלים.

השר ישראל כץ:

יותר מקיום הישיבה, חשוב לי שתגענה התקנות.

היו"ר אופיר אקוניס:

התקנות יתוקנו. גם תיקון החוק וגם התקנות ביחד.

השר ישראל כץ:

הישיבה תהיה לצורכי דיווח, זה בסדר וזה דבר שתמיד הוא טוב.

היו"ר אופיר אקוניס:

לא. אנחנו נקדם את הנושא. אמרתי לך את זה, הבטחתי לך ואני אומר את זה כאן בישיבת הוועדה וזה נאמר גם לפרוטוקול וגם לציבור שצופה בנו כרגע בערוץ ‎99. אני מכיר את הסבל של תושבי ירושלים. גם אנחנו סובלים ממנו, כמי שמשתמשים בכבישים ורואים שהפקקים הולכים ונערמים כל יום. אנחנו נקדם במהירות את העניין הזה על מנת שתושבי ירושלים יוכלו לנשום קצת לרווחה.

השר ישראל כץ:

אתם תפקחו על הקידום, אם אנחנו עדיין עושים הפרדת רשויות סבירה.

היו"ר אופיר אקוניס:

בהחלט.

השר ישראל כץ:

אנחנו נקדם ואתם תפקחו.

היו"ר אופיר אקוניס:

נכון. בדיוק כך. נחוקק ונתקן בהתאם.

השר ישראל כץ:

נחסוך עבודה ממבקר המדינה.

יש כבר הסכמה, כולל עם ראש העיר והגורמים השונים, לקדם גם את שני הקווים הבאים ולהאריך את הקו הזה שיהיה בגדר פתרון חלקי.

בחיפה המצב מתקדם ואולי מתקדם ביותר מבחינת מרכיבי התחבורה הציבורית. אני מדבר על המטרונית מתקדמת, האוטובוסים הגדולים עם עדיפות ברמזור, הנושא של הכרמלית והנושא של הרכבת הרגילה ואפילו הרכבל שירד מהאוניברסיטה למטה.

הבעיה העיקרית, כמו שרמזת אדוני היושב-ראש, והיינו גם בישיבה משותפת בעיריית תל-אביב, היא בגוש דן. בתל-אביב ובגוש דן, שם יש מספר מרכיבים. אם נתחיל ברכבת הקלה, יושבים כאן נציגי חברת נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים, שמופקדים על קידום הדברים. דווקא המדינה ביצעה השקעות בלמעלה ממיליארד שקלים מפתח-תקווה ועד בת-ים והבעיה העיקרית היא אותה סגירה פיננסית עם יזמים בקו האדום. חייבים למצוא את הפתרון. כך או אחרת, חייב להיות פתרון שיאפשר תחילת ביצוע. הפרוייקט הזה הוא מהפרוייקטים הגדולים ביותר והמשמעותיים ביותר שיהיו במדינת ישראל בהיקפו ובחשיבותו, בהיקף הנוסעים שמוערך במעל מאה מיליון נוסעים בשנה בקו הזה ויש עוד את הקו הירוק ואת הקו הסגול. המכלול הזה צריך באמת לאפשר לאנשים לנסוע ברכבת.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו עסקנו בנושא הרכבת הקלה וניסינו לקיים דיון בתל-אביב ובירושלים ואכן הדיון התקיים. אתה גם קיבלת דיווח על הישיבה הזאת. הדבר העיקרי שעמד לנגד עינינו, קודם כל, בוודאי לגבי תקנות וקידום הצעת חוק. מה שצריך בעניין העבודה הזאת, זה בסדר, כמובן שעל זה תקבלו כאן שיתוף פעולה אבל הדבר העיקרי הוא להסיק את המסקנה של מה שהתרחש בבירה בעשר השנים האחרונות.

השר ישראל כץ:

בזה אנחנו עוסקים.

היו"ר אופיר אקוניס:

ודאי. אתם תקבלו גם את הסיוע, אבל זה הדבר שעמד לנגד עינינו.

השר ישראל כץ:

אלא שבבירה המצב יותר טוב. לפחות זה מבוצע. חלק מהבעיה הוא בגלל הבעיה הכספית והיעדר הסגירה - חלק בגלל השינויים שהיו בעולם בשוק ההון - וחלק הוא בגלל החשש של הזוכים בגוש דן, בתל-אביב, ממה שקרה מבחינת התיאום עם הרשות בירושלים כאשר כאן יש לפחות חמש רשויות. התפקיד שלנו להרגיע בנקודה הזאת. יחד עם זאת, יש עוד פערים שיש להם משמעות כספית אמיתית וכספית מותנית כאשר השאלה היא מה יקרה אם, מי יישא באחריות אם. חייבים להכריע בנקודה וחייבת להיות רכבת קלה בתל-אביב. אני קורא לפעמים ושומע אומרים שנעשה פתרונות אחרים, ה-‎BRT, האוטובוסים וכולי, אבל זה לא במקום. כך או אחרת, חייבים להכריע בנושא הזה ולקדם את הדבר הזה. כמו שאמרתי, ההיקף והיכולת למשוך ציבורים נוספים שיפנו את הרכב הפרטי וייסעו ברכבת הקלה, יש לזה משמעות רבה.

לגבי הנושא העיקרי גם בדיון הזה, שהוא גם נכון לעכשיו נושא במרבית הנטל של ההיסעים הציבוריים, כתוב לי כאן ‎675 מיליון. אלכס, אני ידעתי על ‎550 מיליון.

אלכס לנגר:

כמעט ‎2 מיליון נוסעים ביום.

השר ישראל כץ:

המספר הוא ‎6785 מיליון בשנה?

אלכס לנגר:

‎675 מיליון.

קריאה:

כולל חיילים.

השר ישראל כץ:

כולל המוניות.

אלכס לנגר:

אגב, זאת עלייה של מכ-‎590-600 מיליון שהיו לפני ארבע שנים. כלומר, בארבע השנים בהחלט גדל השימוש בתחבורה הציבורית.

השר ישראל כץ:

זה הפער בין המסמכים שראיתי.

אלכס לנגר:

כן.







השר ישראל כץ:

הגידול הוא חשוב. יש כאן את הנתונים ויציגו לכם אותם ובהם נתונים לגבי מספר הנסיעות, מה גובה הפדיון, מה גובה הסובסידיה, מה גובה הפדיון מהציבור כאשר יש מוניות ויש אמצעים אחרים.

אנחנו כרגע בתוכנית שהייתה בהתהוות גם קודם. הנושא של הרפורמה בתחבורה הציבורית בתל-אביב ובגוש דן כוללת גם רפורמה בהפעלת הקווים הקיימים והיא כוללת גם שילוב של המערך הזה במסגרת הכוללת שאנחנו מתכננים של הבאת התחבורה הציבורית - כמו שאמרתי, האוטובוסים נושאים בנטל הגדול ביותר מבחינת מספרי הנוסעים וגם ימשיכו לשאת בעתיד - שתביא את זה למצב של רמת שירות על כל מה שנובע מהמלים רמת שירות שיוסברו כאן בהמשך, מרמת הנהג והאוטובוס ועד המחשוב, האלקטרוניקה, המידע וכל יתר הדברים.

עד תחילת שנת הלימודים הבאה אנחנו חייבים לבצע את רוב הרפורמה הזאת. בירושלים, היא תתחיל להתבצע מינואר. גם חתמתי על היטל מסוים בנושא הזה שיאפשר לבצע את המערכת השילובית. גם בחיפה זה דבר שקורה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אולי תספר לנו עליה. אולי אלכס לנגר ירחיב אחר כך בנושא.

השר ישראל כץ:

בסוף זה צריך לכלול מצב שאדם נוסע ברכבת וכאשר תהיה רכבת קלה, הוא יכול לעבור אליה. בינתיים הוא יכול לעבור לאוטובוס, מחברה אחת לחברה אחרת, או לכל אמצעי התחבורה הציבורית והוא עושה זאת באותו כרטיס כאשר יש מערכת התחשבנות בין החברות, מערכת מרכזית שצריכה לקום, ושצריך לנהל אותה באופן מרכזי. יש מגעים עם גופים שונים, ביניהם בנק הדואר וגורמים אחרים, כדי לדעת מי יוכל לעשות את הדברים ובודקים את ההיבטים המעשיים, החוקיים והכספיים של כל הדברים האלה.

האתגר שלי כשר, ביחד עם מנכ"ל המשרד ועם כל המערכת, תחת הפיקוח שלכם, הוא לוודא שאכן זה יצא לפועל בזמן. גם אם נדייק ב-‎80 או ב-‎90 אחוזים ותוך כדי תנועה, תרתי משמע, נצטרך לתקן ‎10 אחוזים, זה עדיף מאשר לחכות עוד שנה ועוד שנה ועוד חמש שנים, כי מה שמאפיין פרוייקטים בתחבורה זה שהם כבדים, הם מורכבים ואם הדברים לא נחתכים, יכול כל שנתיים-שלוש להתקיים דיון בדיוק באותה נקודה בה התקיים הדיון הקודם אבל בלי שהדברים מבוצעים. לכן חייבים לוודא את הביצוע של המהפכה הזאת.

יש מספר דברים כמו נושא נתיבי תחבורה ציבוריים ואני חייב להודות למנכ"ל המשרד, ליעקב גנות, שניווט את הנושא ולהודות גם למשרד האוצר שהקצה את הסכומים המתאימים לצורך ביצוע הפיקוח הנדרש על אכיפת החוק בנתיבי התחבורה הציבוריים. אם השקיעו מאות מיליוני שקלים ואולי מיליארדי שקלים בנתיבי תחבורה ציבוריים ברחבי הארץ ויש פחות או יותר כמעט אפס מימוש, הנושא של האכיפה שם הוא קריטי וכבר ביום ראשון הקרוב, בתיאום עם משטרת ישראל, עבודה בשתי משמרות - הם נמצאים כאן ויוכלו להישאל ולהשיב - הנושא הזה ייכנס.

היו"ר אופיר אקוניס:

ננצל את ההזדמנות לספר לציבור שמיום ראשון מתחילה אכיפה מוגברת בנתיבי התחבורה הציבורית, דבר שבשנים האחרונות לא התקיים, וזאת עובדה. לכן מצאנו את עצמנו רואים את כלי הרכב הפרטיים לוקחים לעצמם את המסלול הימני המיועד לתחבורה ציבורית. לא מדובר במסלולי התחבורה הציבורית במרכז הכביש אלא בצדי הכבוש. האנדרלמוסיה התחבורתית הייתה בעיצומה. אנחנו כמובן צריכים לברך, אדוני השר, את משרדך, אותך ואת המשטרה. אני חושב שהאכיפה הזאת תועיל לכולם. אנחנו לא רוצים לתפוס את הנהגים אלא אנחנו רוצים שמלכתחילה הציבור יתנהל בהתאם. אגב, איך מיידעים את הציבור בעניין? יש איזה קמפיין?

השר ישראל כץ:

אנחנו בשידור. לא?

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מבין. בשידור הזה. השידור הזה מגיע להרבה מאוד אנשים, אבל לא בטוח שהוא מגיע למספיק אנשים. הוא מגיע למספר מסוים של אנשים שצופים בנו עכשיו. אם כן, איך מיידעים את הציבור?

השר ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, יש שמועות שעוברות מהר. ברגע שביום ראשון תתחיל אכיפה ויינתנו הקנסות, מיד ידעו כולם.

היו"ר אופיר אקוניס:

מה הקנס שיושת?

השר ישראל כץ:

זה יגיע אליכם. הכל יגיע אליכם.

יעקב גנות:

הקנס היום הוא ‎250 שקלים.

היו"ר אופיר אקוניס:

ממילא הקנס לא ניתן כי אנחנו מדברים על חוסר אכיפה כאשר לא הייתה אכיפה בעניין.

השר ישראל כץ:

ודאי.

היו"ר אופיר אקוניס:

עכשיו אנחנו בוודאי נשמע את עמדת חברות אגד, דן, מוניות השירות שגם הן בוודאי יכולות לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית האלה, וכך גם המוניות הקטנות יותר. השימוש בנתיבים האלה יעזור לאנשים שמשתמשים בתחבורה הציבורית להגיע ליעדם במהירות וזה אכן דבר טוב.

השר ישראל כץ:

התוכנית תהיה משולבת. בשלב הראשון דרשתי שיהיו שוטרים בפועל שיעשו את העבודה ולאחר מכן יתווסף לזה נושא של המצלמות - ויש כבר פיילוטים שנעשו - שיצטרכו להשלים את המלאכה. אני חושב שהציבור מבין שזה לטובתו, ואם זה יקל, זה טוב. אם מי שעולה על אוטובוס או על כל כלי אחר של תחבורה ציבורית - אני לא מדברת על הרכבת - יראה שהוא מגיע מהר יותר, אז הוא ייסע יותר בתחבורה הציבורית. היום, כאשר אין לך עדיפות במהירות ההגעה ואתה מגיע לתחנה המרכזית שהיא בתת-תנאים, אתה לא משתמש בתחבורה הציבורית. גם בנושא התחנות המרכזיות הורינו לשקם ולהסדיר את כל נושא התחנות המרכזיות ויש כבר פיילוט בנתניה ובבאר-שבע כאשר אל מול הבעלים עושים הסדרים כאלה ואחרים כדי לוודא שבסופו של דבר כל התחנות המרכזיות - שמהוות את היעד - צריכות להיות אנושיות ובתנאים טובים. כאשר השירות יהיה טוב ומהיר, אנשים ישתמשו בתחבורה הציבורית.

עוד הערה לגבי נתיב האגרה.

היו"ר אופיר אקוניס:

זה הכל אצלנו.

השר ישראל כץ:

אלה דברים בהם היו סיבוכים ואולי לאחר מכן יעדכנו ויאמרו היכן הדברים עומדים. כרגע הם לא זורמים.

היו"ר אופיר אקוניס:

הנתיב הוא בבנייה?

השר ישראל כץ:

לא בדיוק. אולי כדאי שיעדכנו כאן לגביו ויאמרו מה נסגר ומה לא. אגב, זה תכנון מורכב שכמעט אין כמוהו בעולם והוא צריך להביא לנוסחה בה יש שילוב בין המחיר לבין מהירות הנסיעה בסוף ומספר הרכבים שנכנסים לנתיב. המחיר הוא הכלי שמווסת את מספר הרכבים שכדאי להם להיכנס בתנאי שתהיה לפחות מהירות נסיעה מינימלית ולפחות מהירות סבירה בה יוכלו לנוע בנתיב הזה. הייתה שם בעיה תכנונית, הבעיה עם המממנים, וזה דבר שלדעתי הוא עוד אופציה נוספת כי זה אחד הפקקים שאנחנו מזהים בדרך לתל-אביב כאשר שם יש גם תוכנית לחניון שהוא לא רחוק משדה התעופה בן-גוריון כאשר מי שיחנה, יוכל לקבל היסעים לתל-אביב וחזרה מתל-אביב לשדה התעופה.

היו"ר אופיר אקוניס:

ההסעה תהיה חינם לתל-אביב. לאן בתוך העיר?

אלכס לנגר:

ההסעה תהיה ליעדים המרכזיים. אי אפשר להגיע לכל מקום.

השר ישראל כץ:

יש כאן הנחות יסוד שאמורות להפעיל שיטה שתגרום לתחבורה הציבורית לנוע.

מצליח קזיס:

החניה תהיה בצומת שפירים.

עמית לנג:

בעניין הנתיב המהיר, חתמנו על התקנות.

היו"ר אופיר אקוניס:

הן הגיעו אלינו. אני חושב שמשרד התחבורה לא יכול להתלונן על מהירות העבודה בוועדת הכלכלה מאז אתה נכנסת לתפקידך כשר ואני נכנסתי לתפקידי כיושב-ראש הוועדה, אם אינני טועה שבועיים או שלושה לאחר מכן. אגב, למדתי רבות בנושא הזה.

השר ישראל כץ:

אנחנו גם רואים את זה. אני בהחלט משבח אותך ואת הגישה שלך.






היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו נעלה את התקנות לסדר היום.

השר ישראל כץ:

זה דבר חשוב מאוד כי זה מהווה עוד אופציה שתגרום לעדיפות התחבורה הציבורית ולפינוי של נוסעים ברכב פרטי שישתמשו בה.

אני חושב שבאופן כללי מאוד דיברתי על הדברים השונים. שוב אני רוצה להדגיש שאני רוצה את העזרה של הוועדה ושל חברי וחברות הכנסת ושל כל מי שיכול בקידום הנושא של הרכבות הקלות בגוש דן.

נחמן שי:

יש תאריך לגבי הרכבת הקלה בירושלים?

היו"ר אופיר אקוניס:

חבר הכנסת שי, נכנסת באיחור.

השר ישראל כץ:

דיווחתי על כך. בירושלים לפחות, עם הכשלים של העבר, זה מתבצע והקו הראשון ייפתח עד סוף שנה הבאה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אמרת בספטמבר ‎2010.

השר ישראל כץ:

‎8 בספטמבר ‎2010.

היו"ר אופיר אקוניס:

הוספנו גם בעזרת השם.

השר ישראל כץ:

כולל אישור התקנות.

היו"ר אופיר אקוניס:

אתה היית בישיבה בה דנו על ירושלים, ואני מוכרח לומר, גם לטובתה של הממשלה, אם זה מותר כאן, שלאחר שיצאנו מכאן ודיברנו על תקנות ועל חקיקה בעניין הזה, הדברים התרחשו בקיץ, הובאו לכאן בשבוע שעבר ואנחנו כבר קבענו מועד לישיבה שתתקיים ב-‎3 בנובמבר, ואתה מוזמן כדי לקדם את העניין.

מנחם אליעזר מוזס:

בדיון הקודם מי שייצג את רכבת התקלה בירושלים, דיבר על ניסיון של שנה שלמה.






היו"ר אופיר אקוניס:

אמרת רכבת תקלה. אתה רוצה לענות לחבר הכנסת מוזס?

השר ישראל כץ:

אולי עמית רוצה להעיר הערה.

היו"ר אופיר אקוניס:

שר התחבורה דיבר על ספטמבר ‎2010 כמועד הפעלת הקו הראשון ואנחנו מסייעים לו. חבר הכנסת מוזס, אתה חבר קבוע בוועדה ואם תוכל לבוא ב-‎3 בנובמבר גם להצביע בעד אישור התקנות ובעד המשך החקיקה המהירה בעניין הזה.

נחמן שי:

תלוי אם יביאו אותו.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני יכול להצביע גם לבד. אני מוצא את עצמי כאן מצביע לבד פעמים רבות בנושאים שונים.

השר ישראל כץ:

אגב, התקנות כמעט מוכנות.

עמית, רצית להוסיף משהו?

עמית לנג:

כן, באותו עניין. יש הצעת חוק, תיקון שפוצל מחוק ההסדרים, בעניין אכיפה על תשלומים של כאלה שמתפלחים - נקרא לזה כך בשפת העם - לתחבורה הציבורית. היום באוטובוסים משלמים כאשר נכנסים, כך שקשה יותר, אבל מחר, ב-‎BRT, ברכבות הקלות, אפשר יהיה לעלות מכל הדלתות בלי היכולת לאכוף בצורה יותר משמעותית, כך שיהיה קשה מאוד לזכיינים לקחת את הסיכון הזה של הגבייה. אני מציע שתנסו לקדם גם את זה.

השר ישראל כץ:

ככל שייכנס הכרטיס החכם, הוא יועבר או באוטובוס או אפילו בתחנה לפני האוטובוס ואז הפיקוח הוא על ידי בקרה מדגמית וקנס למי שמתפלח ולא משלם באמצעות הכרטיס הזה את התשלום. זה כדי להקל ולמנוע מגע של כל נוסע עם הנהג, דבר שהיום מעכב. לכן חשוב להעביר את הדברים.

עד כאן דבריי באופן כללי. הייתי מבקש מאלכס לנגר להמשיך.

היו"ר אופיר אקוניס:

גבירתי, אני מבקש להעביר בקשה ליושב-ראש הכנסת להאריך - בזמן המליאה - את הישיבה לפחות בחצי שעה, אם זה אפשרי מבחינת סדר היום של הכנסת כי אני לא רוצה להיות מוגבל עד שעה ‎11:00. אנחנו רוצים לשמוע גם את ההתייחסויות של חברי הכנסת וגם של הגורמים המקצועיים עליהם תחול הרפורמה והם בסופו של דבר יהיו המפעילים, כמו המוניות, אוטובוסים, רכבת כבדה וקלה.

השר ישראל כץ:

אלכס יתייחס במהירות ויתמקד בדברים העיקריים.

אלכס לנגר:

אדוני היושב-ראש, יש לנו כאן שלוש מצגות. יש מצגת, אני מקווה קצרה, שעוסקת במדיניות של משרד התחבורה ונותנת תמונה כוללת של התחבורה הציבורית. יש לנו מצגת שעוסקת ברפורמה בשירות האוטובוסים, ולאחר מכן בשינוי המבני שעשינו בענף האוטובוסים. המצגת השלישית עוסקת ברה-ארגון מערכת קווי התחבורה הציבורית בתל-אביב ואני מבין שאתם מביעים עניין גם בזה.

אני אשתדל לקצר וככל שתרצו, אני אדלג או אאריך.

מצאתי לנכון לפתוח את המצגת בהיבט של הבעיות בתחבורה היבשתית כאשר חלקן הועלו על ידכם כמו הנושא של גודש במטרופולין. אנחנו מדינה קטנה וצפופה, מהצפופות בעולם. יש אצלנו ירידה בשימוש היחסי בתחבורה הציבורית. אם בשנות ה-‎60, 70 אחוזים מהנוסעים השתמשו בתחבורה הציבורית, היום התמונה היא ששיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית קטן מ-‎20 אחוזים ו-‎80 אחוזים משתמשים ברכב הפרטי.

יש אצלנו פיגור מתמשך, והשר דיבר על כך, בתשתיות, גם בתשתיות של תחבורה ציבורית ויש קושי להביא פרוייקטים לזמינות.

הייתי אומר שמערכת התחבורה סובלת מבעיות של אינטגרציה גם בתחבורה הציבורית וגם בכלל בין מערכות תחבורה ודוגמאות לא חסרות וצריך לטפל בהן. יש פיצול של מבנה השלטון המקומי שמאוד מקשה על ניהול תחבורה תקינה.

המדיניות של משרד התחבורה יושבת על העיקרים שאתם רואים כאן: עידוד שימוש בתחבורה ציבורית כקו מוביל בכל מהלכי הפיתוח של המשרד, פיתוח של מערכות הסעת המונים בערים הגדולות, יצירת שילוביות בין אמצעי ההסעה, תכנון ותפעול יעיל ומוטה צרכים כאשר המדינה משתנה, האכלוס, הערים נושאות אופי חדש וצריך כל הזמן לשפר בקטע הזה. הממשלה משקיעה תקציבים גדולים בסבסוד תעריפי השירות, ותכף אני אראה נתונים על הדבר הזה. אנחנו משתדלים לקדם טכנולוגיות חדשות בתחום התחבורה הציבורית, והשר הזכיר כמה מהן ואמצעי מדיניות משלימים למהלך הזה.

אם מסתכלים על מבנה התחבורה הציבורית, אנחנו הוספנו לשני המפעילים ההיסטוריים הגדולים - אגד ודן - עוד כ-‎10 מפעילים פרטיים שמפעילים כ-‎25 אחוזים מהיקף הפעילות בענף. כאשר דיברנו על אי-ביצוע של רפורמות בתחום התחבורה, זה מהלך של שינוי מבני שקרה, התרחש ויצא לפועל בזמן שנקבע לו, סוף ‎2008.

ענף התחבורה הציבורית כולל כ-‎6,000 אוטובוסים, כמעט כפול מועסקים, עם כמעט ‎700 מיליון נסיעות שנתיות. אם מביאים בחשבון גם את המוניות, התמונה היא למעלה מ-‎700 מיליון נוסעים בשנה.

ההכנסות של הענף. היקף הפעילות הוא כ-‎4.2 מיליארד שקלים מתוכם למעלה מ-‎40 אחוזים באים בצורת סובסידיה ממשלתית, חלקה להנחות וחלקה תפעול למפעילים ולהורדת התעריפים שלהם.

נחמן שי:

הייעודי זה הנחות?

אלכס לנגר:

ייעודי זה על הנחות. כן. אנחנו נותנים ‎50 אחוזים הנחה לתלמיד והמדינה נושאת בעול ההנחה ולא המפעיל.

נחמן שי:

זה סכום שהוא שנוי במחלוקת?

אלכס לנגר:

אגב, אלה נתונים בלי רכבת ישראל.

מצליח קזיס:

משנה שעברה.

אלכס לנגר:

לזה צריך להוסיף עוד כ-‎300 מיליון שקלים לרכבת.

עמית לנג:

סך הסובסידיה לתחבורה הציבורית בלבד, בלי רכבת, עמד בשנים האחרונות על למעלה מ-‎2.2-2.3 מיליארד שקלים. כאן זה בלי תמיכה באוטובוסים.

אלכס לנגר:

נכון. אם אנחנו מסתכלים על צעדי המדיניות שאנחנו צריכים להפעיל בתחבורה הציבורית על מנת לשפר אותה, קודם כל העלינו את הרמה באמצעות מערכת של תחרותיות שהשפיעה על כל המפעילים והגברנו את הנושא של פיקוח ובקרה ומערכת אכיפה.

שלי יחימוביץ:

איך התחרותיות השפיעה ושיפרה?

אלכס לנגר:

התחרותיות הביאה לתוצאות טובות מאוד. גם מפעילי אשכולות חדשים הצליחו להגדיל בשיעורים ניכרים את מספרי הנוסעים, ואני חושב שזה מדד של הצלחה, מעבר לשביעות רצון.

נחמן שי:

יש לכם מדד של שביעות רצון?

אלכס לנגר:

כן, אבל עוד לא הגענו לזה. בשלב הזה יצרנו מנגנונים.

היו"ר אופיר אקוניס:

האם זה נבדק?

אלכס לנגר:

כן, בצורה של מספרים.








היו"ר אופיר אקוניס

בוא נדבר על העלייה במספר המשתמשים, אבל זה גם חלק מהריבוי הטבעי. אני שואל האם נעשתה בדיקה, כלומר, סוג של בדיקת ביניים? האם הציבור נשאל על שביעות רצונו? על זה שואלים חברי הכנסת יחימוביץ ושי.

שלי יחימוביץ:

לא רק יש עוד מדדים להצלחה חוץ משביעות רצון. אגב, זה שיש יותר נוסעים, זה בכלל לא אומר שזה כתוצאה מההפרטה או מהרפורמה אלא יכול להיות שיש יותר קווים. כאשר אתה בא ואומר לנו שזה סיפור הצלחה, אתה צריך להראות לנו שזה סיפור הצלחה.

אלכס לנגר:

אני אגע בזה. אנחנו מקיימים מערך בקרה באמצעות חברה פרטית.

לאה ורון:

מה שמה של החברה?

אלכס לנגר:

ריבה. זאת חברה פרטית.

שלי יחימוביץ:

כלומר, הפרטתם גם את הרגולציה.

אלכס לנגר:

לא רגולציה.
היו"ר אופיר אקוניס:

לא, היום יש להם יותר כלים.

אלכס לנגר:

את הבקרה.

נחמן שי:

עשו אאוט-סורסינג.

היו"ר אופיר אקוניס:

מר לנגר התבקש לענות על השאלה וזאת שאלה חשובה. השאלות הן שאלות לגיטימיות והן שאלות במקום. תענה על זה.

אלכס לנגר:

זה בסדר גמור. יופי של שאלה. אנחנו פירקנו את הפעילות, את רמת השירות, לכ-‎30 מרכיבים שאנחנו בודקים אותם כמו לוחות זמנים, ניקיון, נהיגת הנהג, תחנות וכולי. פירקנו את זה לכ-‎30 מרכיבים שחברת הבקרה בודקת אותם.

קריאה:

גם בירושלים?

היו"ר אופיר אקוניס:

קריאות ביניים או שאלות הבהרה מותרות רק לחברי הכנסת. אם אתה רוצה, אתה יכול להירשם לזכות דיבור.

אלכס לנגר:

חלק ממרכיבי הבקרה האלה הם בקרה סמויה וחלקם בקרה גלויה. הבדיקות האלה, מערך הנתונים של הבדיקות האלה, מצטבר למעקב שוטף על הביצועים של כל זכיין שלנו באשכולות החדשים.

היו"ר אופיר אקוניס:

אם זה לא בבחינת סודי, אדוני השר והמנכ"ל, וגם מר לנגר, אני מבקש להעביר את הדברים לוועדה. אתה מרכז הנושא?

אלכס לנגר:

כן. ראה את בקשתך כעשויה.

היו"ר אופיר אקוניס:

חברי הכנסת מתעניינים בזה.

השר ישראל כץ:

אולי גם תציין את המחיר.

היו"ר אופיר אקוניס:

על איזה בסיס נעשית הבדיקה? מבחינת זמנים.

אלכס לנגר:

שוטף. כל הזמן. כל הזמן דוגמים כחצי אחוז מהנסיעות.

היו"ר אופיר אקוניס:

הבדיקה נעשית כל הזמן?

אלכס לנגר:

כל הזמן. אז אתה יכול ללמוד מחודש לחודש ומתקופה לתקופה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו לא צריכים חודש אלא אפשר אולי אחת לרבעון. תעביר אלינו דוח.

אלכס לנגר:

ניתן דוחות שמסכמים תקופות, ואז אתה רואה את מגמת השיפור או מגמת הבעיות, אתה יכול לנתח אותן, אתה יכול להגיב להן וכולי. במערכת ההסכמים שיש לנו עם האשכולות החדשים, עם הזכיינים החדשים, אלה מערכות שיש בהם גם קנסות והסכמה. כלומר, אתה מבצע עבירות שירות, אתה לא מצליח לבצע את הפעילות שנדרשת ברשיון ובהסכם אתך, אתה נקנס בגלל זה, וזה חידוש. אנחנו משתדלים לעבור בתחום הזה עם כל המפעילים כאשר גם עם אגד וגם עם דן נעבור להסכמים שמבוססים על מדדים של רמת שירות ושיש בהם אוטומטית קנסות בהסכמה על מנת שלא נצטרך לנקוט בהליכים משפטיים.

היו"ר אופיר אקוניס:

בוא נסכם שאחת לרבעון תרכז לנו את הנתונים כדי להעביר אותם לעיונם של חברי הוועדה. לא כל חודש ולא כל חודשיים אלא אחת לרבעון.

השר ישראל כץ:

אני רוצה להדגיש דבר אחד, בהמשך לדברים שנאמרו כאן, שהחברות, אגד ודן, עדיין הן הנתח הגדול וכמובן שאנחנו מדברים על רמת שירות, בחינה אמיתית של הנושא, כי קבענו תאריך יעד כאשר בשנה הבאה נשלים את מהפכת הטכנולוגיה ומהפכת הארגון מחדש של הנושא, אז - צריך לבדוק גם בינתיים - תהיה הבחינה האמיתית כי הכל צריך להיות ברמה אחרת לגמרי מבחינת הנוסעים והמשתמשים.

היו"ר אופיר אקוניס:

אגב, כל ההיבט הטכנולוגי שציינת כאן, זה עדיין מצוין במצגת. ייעול השימוש באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, זה רעיון שבא ממשרד התחבורה ויורד לחברות או שהחברות מציעות? איך עובד הייעול הטכנולוגי? אתם כופים את זה על החברות או על המוניות או על האוטובוסים או על הרכבת?

אלכס לנגר:

אנחנו בהחלט כופים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. השר ציין את מערכת הכרטוס. אנחנו כפינו כרטיס חכם בתחבורה הציבורית. אנחנו בנינו עבורו תקינה מיוחדת על מנת שכולם יעבדו באותו ציוד, באותם מכשירים, לא מאותו יצרן אבל תחת אותה תקינה כדי שתהיה שילוביות בין כל המפעילים. אני מוכרח לומר שאנחנו זוכים לשיתוף פעולה מכל המפעילים. בהחלט זאת דרישה או יוזמה שבאה מהממשלה וכמובן שהמפעילים עוזרים לנו להשיג את ההישגים האלה.

הערה לגבי הכרטיס החכם. יושב כאן נציג חברת דן שכבר הפיצה כ-‎400 אלף כרטיסים חכמים.

מנחם אליעזר מוזס:

יש בעיה כי כאשר יש תקלה צריכים לשלם במזומן.

אלכס לנגר:

בהמשך אני אומר על זה כמה מלים.

כאשר דיברתי על תחרותיות, זה משפיע גם על המפעילים הקיימים ומביאים אותם לרמת הישגים טובה יותר מאשר הייתה בעבר.

הנושא של מערכות הסעת המונים שמשתלבות בסביבה, השר דיבר על זה. כל מערכת הסעת המונים צריכה להשתלב בסביבה התחבורתית ולהיות חלק ממנה.

נושא של שינוי מבני בסקטור הציבורי, בהמשך נאמר על זה כמה מלים.

כפי שאמרתי אנחנו משיקים את הטכנולוגיות. השקעות בכל מיני תשתיות תומכות בתחבורה הציבורית.

בהמשך, ארגון וייעול מחדש של מערכות התחבורה הציבורית. עשינו רה-ארגון כזה בחיפה, שכלל בתוכו גם רה-ארגון של מערכת הכרטוס בחיפה והוזלת התעריפים ברמה המטרופולינית. אנחנו משיקים ב-‎1 בינואר רפורמה בתעריפים בירושלים ועשינו כאן כמה פעימות ושינויים בקווי התחבורה הציבורית על מנת להכין את עצמנו ליום שהרכבת הקלה תפעל כאן ותתממשק עם כל קווי האוטובוסים שיזינו אותה.

היו"ר אופיר אקוניס:

מה אומרת הרפורמה בירושלים?

אלכס לנגר:

הרפורמה הזאת בונה מערך אוטובוסים שמשלים את הרכבת הקלה, שמאפשר לנוסע להשתמש ברשת הזאת בצורה חלקה בלי שיהיה איכפת לו אם אגד מפעיל את הקו הזה או סיטיפס מפעילה קו אחר.

היו"ר אופיר אקוניס:

זה כרטיס משולב.

אלכס לנגר:

זה כרטיס משולב, הנסיעות משולבות ולוחות הזמנים משולבים. מדובר ביצירת מערכת אינטנסיבית שתהיה נוחה לשימוש.

נושא נוסף שהוא במדיניות הוא נושא של התמריצים להשתמש בתחבורה הציבורית ולהפחית את הכדאיות של שימוש ברכב פרטי. בקטע הזה עוד יש לנו הרבה מה לעשות. כל נושא של תשלומי אחזקת הרכב אצל מעסיקים, כל נושא של חניה חינם שמעניקים, רכב הליסינג והעידוד שלו או אפלייתו לטובה - אלה דברים שבעצם מגלגלים לפתחכם כאן בכנסת ותצטרכו לעזור לנו לעשות את השינויים האלה. כמובן ניסיון לשפר את התדמית. אני חושב שרכבת ישראל היא דוגמה נהדרת איך תדמית השימוש בתחבורה הציבורית משתנה.

נחמן שי:

לפעמים היא שבויה בתדמית שלה כי הציפיות הן יותר גדולות מהמציאות. התדמית הצליחה לפעמים יותר טוב מהשירות בפועל.

אלכס לנגר:

אני מסכים אתך שזה כמובן מחייב מאוד.

נחמן שי:

הציבור מצפה ולא מקבל תמיד.

אלכס לנגר:

אם אנסה בחטף לעבור על הפרוייקטים, בתל-אביב כולם מכירים את הקו האדום שאנחנו מקווים שיצא לדרך עם סגירה פיננסית. הקו הירוק שאנחנו מקווים להגיע בימים הקרובים להסכמה.

השר ישראל כץ:

בקרוב נכריע אם זה מתחת אבן-גבירול או מעל אבן-גבירול.






אלכס לנגר:

אנחנו בשיחות עם עיריית תל-אביב.

השר ישראל כץ:

ויכוח בעניין הזה שנמשך עשר שנים יהיה חייב להסתיים. הוויכוח שנמשך עשר שנים מונע את התחלת הנושא.

היו"ר אופיר אקוניס:

עכשיו משפצים את רחוב אבן-גבירול. אפשר היה לקחת את זה בחשבון. שר התחבורה, אין לנו אליך טענה. אתה בתפקידך כחצי שנה.

אלכס לנגר:

אנחנו אופטימיים בקטע של ההגעה להסכמה.

היו"ר אופיר אקוניס:

מה המלצתכם בקטע הזה?

אלכס לנגר:

אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי זה שנוי במחלוקת. אני אופטימי.

היו"ר אופיר אקוניס:

שאלתי להמלצתך.

אלכס לנגר:

אני אופטימי בקטע שנגיע להסכמה וזה הכי חשוב. לא חשוב מה דעתי אלא חשוב מה יוסכם. לכן בכוונה אני נמנע.

היו"ר אופיר אקוניס:

מה יקרה אחרי ההסכמה?

אלכס לנגר:

נצא לתכנון של הקו.

מנחם לייבה:

יש כבר קווים להסכמה. אפשר לסכם את העניין אחרי שהגענו לאיזושהי פשרה לגבי איך נתקדם.

אלכס לנגר:

העיר לי מנכ"ל נת"ע שחסר כאן הקו הסגול שהוא בעצם יוצא מקריית אונו ומדרום פתח-תקווה ומגיע לתל-אביב למסוף ארלוזורוב. זה עוד קו, הקו הסגול, שנמצא כבר על שולחן השרטוט ואנחנו משתדלים לקדם אותו.

בנוסף לזה יש סדרת קו ה-‎BRT, כאשר מדובר בעצם בקווי אוטובוסים משודרגים דוגמת המטרונית שמכסים את מטרופולין תל-אביב. בסך הכל כשבעה קווים שייתנו רשת טובה למשתמש.

מנחם אליעזר מוזס:

בירושלים לא תהיה מטרונית?

אלכס לנגר:

בירושלים תהיה, כן. בכל עיר תהיה.

בחיפה הפרוייקט של המטרונית שכולם מכירים אותו מהווה בעצם שלושה קווים בין העיר חיפה לעיר הקריות, כאשר קו אחד הוא לקריית אתא, קו אחד על ציר ההסתדרות וקו אחד הולך ליד הים לקריית ים. זה לגבי ה-‎BRT. הוא נמצא בבנייה והתשתיות שלו - ‎30 קילומטרים של תשתיות - אמורות להיות מושלמות בעוד כשנתיים ואנחנו נמצאים בהליך מכרז כדי לבחור מפעיל למטרונית. המפעיל הזה אמור להיות מוכן בעוד שנתיים עם צי האוטובוסים החדיש והמיוחד לפרוייקט הזה והוא יכלול בתוכו גם חמישה אוטובוסים איברידים שננסה את הפעלתם לראשונה בארץ.

השר ישראל כץ:

אולי תאמר את מספר הנוסעים מטרונית.

אלכס לנגר:

היום יש לנו ארבעה מתמודדים על המכרז הזה.

במטרונית יהיו כ-‎90 כלי רכב.

היו"ר אופיר אקוניס:

כמה נוסעים בכל כלי?

אלכס לנגר:

כ-‎120 אנשים.

היו"ר אופיר אקוניס:

איך משתלבת הרכבת הכבדה בחיפה, המוניות ושאר הגורמים?

אלכס לנגר:

השילוב הוא מצוין כי התחנות מתממשקות. אנחנו נבנה תחנה אחת בכורדני, בצפון הקריות, שהיא תהיה תחנה משותפת לרכבת ולמטרונית.

היו"ר אופיר אקוניס:

שם יהיה מרכז תחבורתי, בכורדני?

אלכס לנגר:

בכורדני יהיה מרכז תחבורה, הוא מתוכנן שם ואנחנו כבר עוסקים בפרטים שלו.






היו"ר אופיר אקוניס:

בעלי המוניות בצפון חולקים עליך אבל תכף נשמע אותם.

אלכס לנגר:

המטרונית מובילה ללב המפרץ, שם תהיה תחנת רכבת. בלב המפרץ, תחנת המטרונית תהיה גם רכבת, גם קווי אוטובוסים בין-עירוניים ליעדים שונים והיא ממשיכה לעיר חיפה. גם שם יש תחנת רכבת, בת גלים, עד למתם, גם שם יש תחנת רכבת ותחנת אוטובוסים גדולה. כלומר, זאת מערכת אחת.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו מקווים שמנהרות הכרמל ישחררו את פקקי התנועה. אם אינני טועה, גם הן אמורות להיפתח בספטמבר ‎2010. כך נמסר לי בביקורי שם.

אלכס לנגר:

אנחנו מקווים.

היו"ר אופיר אקוניס:

ספטמבר ‎2010.

אלכס לנגר:

חלק מהן, כן. המערכת המזרחית שהיא חשובה יותר.

היו"ר אופיר אקוניס:

אבל היא אמורה לפתוח את הפקק הבלתי אפשרי הזה בעיר התחתית ולקצר את זמן הנסיעה בין תל-אביב לצפון, לפריפריה הצפונית בעיקר, לנשר, לקריות, לנהריה, לעכו וכדומה.

אלכס לנגר:

בהחלט.

במקביל לדבר הזה יש את פרוייקט הרכבל שיוצא מלב המפרץ ומהווה רכבל תחבורתי. זה לא רכבל תיירותי אלא רכבל תחבורתי שיקשר את תחנת לב המפרץ - שהיא תחנת אוטובוסים מהגדולות - לאוניברסיטה ולטכניון.

מנחם אליעזר מוזס:

מתי זה יהיה?

אלכס לנגר:

עיריית חיפה צריכה לצאת במכרז. היא קיבלה מהממשלה את האישורים הכספיים.

מנחם אליעזר מוזס:

יש תקציב?

אלכס לנגר:

כן. העירייה צריכה להוציא את זה לפועל. זה באחריותה.

את ירושלים ובאר-שבע, אני חושב שכולם מכירים ולכן אולי אני אדלג.

מנחם אליעזר מוזס:

לא, לא לדלג על ירושלים. זאת עיר הבירה.

היו"ר אופיר אקוניס:

תתייחס לירושלים למענו של חבר הכנסת מוזס ולמעננו.

אלכס לנגר:

הקו הראשון של הרכבת הקלה נמצא בבנייה ואני מקווה שפתיחתו באמת תהיה בזמן. בעוד כחודש נראה רכבות קלות נוסעות לניסוי ברחובות העיר.

נחמן שי:

אוי ואבוי. כל נגיעה במערכת הזאת, זה משבר בירושלים.

היו"ר אופיר אקוניס:

אתה מאוד פסימי, חבר הכנסת שי. אתה הצגת את זה בצורה מאוד ברורה בישיבה הקודמת ואני חושב שהסקנו מסקנות, גם מדבריך. אם נמשיך לומר שזה נורא ואיום וזה גרוע, אז בוא נשאיר את זה כך ולא נתקדם. נשאיר את זה ונבכה.

נחמן שי:

החיים בעיר הזאת השתבשו.

היו"ר אופיר אקוניס:

בסדר. המטרה שלנו היא לקדם. הבעיה ידועה ועכשיו השאלה מה עושים כדי לפתור אותה ולא מה עושים כדי להשאיר אותה ואם אינני טועה, זה תפקידנו.

השר ישראל כץ:

חבר הכנסת שי, כדובר צה"ל לשעבר אתה מכיר את המושג חילוץ לפנים.

אלכס לנגר:

ירושלים היא עיר עתירת תחבורה ציבורית. רק לאגד יש היום למעלה מ-‎400 אלף נסיעות ביום בתחבורה הציבורית, שזה כמעט שליש מההיקף של אגד בכלל בנסיעות, בבורדינגס.

נחמן שי:

השירות שלהם בירושלים, יגיד לך את זה מנכ"ל אגד, השתבש לחלוטין.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו יודעים. זה נכון. הכל נכון, אבל עכשיו אנחנו שואלים מה עושים כדי שהשיבוש יסתיים.





אלכס לנגר:

אנחנו מתכננים את העיר באופן שבהגעה למרכז העיר תהיה עדיפות מכרעת לשימוש בתחבורה הציבורית והיא תהיה עדיפה, פשוט עדיפה, על פני הנסיעה ברכב פרטי למרכז העיר. רכב פרטי לא יוכל לחצות את מרכז העיר ירושלים, הוא כבר לא יכול גם היום, אלא הוא יכול רק לחדור ולחזור. הוא לא יוכל לחצות. רק תחבורה ציבורית תחצה גם את הרכבת הקלה.

מנחם אליעזר מוזס:

מי שגר בצפון ירושלים, לא יוכל לחצות את העיר ולא יוכל להגיע לצד השני?

אלכס לנגר:

עם תחבורה ציבורית לא תהיה שום בעיה.

נחמן שי:

מה אמרת על רכב פרטי? אני חושש. נאמרה כאן הערה על רכב פרטי.

היו"ר אופיר אקוניס:

אם אינני טועה, נאמר שלא תתאפשר לו כניסה למרכז העיר.

אלכס לנגר:

לא יחצה את מרכז העיר.

נחמן שי:

מה זאת אומרת, את רחוב יפו אי אפשר יהיה לחצות מצד לצד?

אלכס לנגר:

לא, תוכל להגיע אליו ולחזור בחזרה.

לנושא ירושלים, תמיד אשמח לתת מצגת מיוחדת.

נחמן שי:

זאת העיר הגדולה ביותר בארץ.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מבקש ממר לנגר לארגן סיור על התוואי ולהסביר לחבר הכנסת שי.

נחמן שי:

לא נוכל לחצות את העיר. ניסע לרמאללה, לרשות הפלשתינאית, לשם כן נוכל להגיע.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני לא יודע אם אתה יודע, אבל רמאללה היא פרבר של ירושלים.





היו"ר אופיר אקוניס:

השר, ברשותך, אני מבקש מהמנכ"ל לקיים סיור לחברי ועדת הכלכלה בתוואי הרכבת הקלה בירושלים גם כדי שנראה בעיניים איך לא נוכל לחצות את העיר. גם אני לא הבנתי איך לא נוכל לחצות את רחוב יפו. חבר הכנסת שי, אנחנו הבטחנו שירושלים לא תחולק ואנחנו נדאג לא לחלק את ירושלים.

אלכס לנגר:

לגבי ה-‎BRT. אנחנו בונים מערכת ‎BRT צפון-דרום שמתחילה מגילה לאורך דרך חברון, מרכז העיר, עד למסוף הר חוצבים, דרך רמות. זאת תהיה השלמה לקו הרכבת הקלה. ביחד עם עיריית ירושלים אנחנו עוסקים בקידום ותכנון הקווים הבאים שאני מקווה נוכל להגיע בימים הקרובים להחלטות איזה קווים אלה יהיו ואיזה טכנולוגיה תופעל. את הדבר הזה אנחנו עושים בצוות משותף עם עיריית ירושלים.

השר ישראל כץ:

מי יפעיל את המערכת הזאת? את ה-‎BRT בירושלים.

אלכס לנגר:

את ה-‎BRT, אגד.

השר ישראל כץ:

זה דבר שכבר נקבע?

אלכס לנגר:

כן. סוכם עם אגד.

היו"ר אופיר אקוניס:

מר לנגר, אני מבקש להתקדם. נרשמו לדיבור חברי כנסת ואורחים שמשתתפים בישיבה ואנחנו חייבים לשמוע את ההערות שלהם.

אלכס לנגר:

אם אני מנסה לסקור את הפרוייקטים המרכזיים שאנחנו צריכים לעסוק בהם, הרי שמדובר בהקמת רשויות לתחבורה ציבורית, אם זאת רשות ארצית ואם אלה רשויות מטרופוליניות בכל מטרופולין, להשלים את הרפורמה בתעריפים, רפורמה בכל הרמות, לפשט את מבנה התעריפים ולעסוק באינטגרציה שלהם אצל כל המפעילים. אנחנו מתכוונים לחתום הסכמי תחרות חדשים עם אגד ועם דן. אנחנו ביצענו את השינוי המבני בהסכמה ולא בכפייה ואני חושב שבגלל זה הצלחנו לעשות אותו. אנחנו מתכוונים גם את המהלך הבא, את הפעימה הבאה, של השינוי המבני לעשות בהסכמה. אנחנו הגענו להסכמה עם מפעילים על רה-ארגון של הקווים בגוש דן כאשר בירושלים חלק גדול כבר בוצע אבל בגוש דן זה עומד לפנינו. לקראת שנת הלימודים הבאה אנחנו נבצע את הרה-ארגון הזה, שהוא פרוייקט מהגדולים שהיו בעולם בכלל בתחום תכנון רשת קווי אוטובוסים שהתפתחה במשך ‎70 שנים בצורה היסטורית ופעם ראשונה שהתמודדנו עם התכנון שלה.

אנחנו נשתדל לקדם בכל הערים בארץ את התשתיות לתחבורה הציבורית שבלעדיהן זה לא יפעל. בנושא של הכרטיס החכם במסלקה דיברנו עליו. תחנות חכמות, מה שקוראים עכשיו ‎NEXT BUS, אנחנו מכניסים אותם.

נחמן שי:

קפצת על מרכז המידע לציבור.

אלכס לנגר:

אני אתייחס לזה.

מנחם אליעזר מוזס:

כבר מדברים על זה זמן רב.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו מוגבלים בזמן.

קריאה:

כולם יודעים לקרוא.

היו"ר אופיר אקוניס:

אם תוכל לפרט דבר שעדיין לא קיבלתי תשובה לגביו. רפורמה בתעריפים, מה היא אומרת? מה יהיו המחירים החדשים? כאשר עושים רפורמה, משנים את המצב הקיים. מה יהיה המצב החדש? חבר הכנסת מוזס, אני יודע שרבים משתמשים בתחבורה הציבורית בירושלים, גם מן המגזר החרדי, והם זכאים לתשובה. על מה תהיה הרפורמה בתעריפים?

אלכס לנגר:

אני הייתי אומר שמאחר שאנחנו חושבים שהתחבורה המטרופולינית היא החשובה ביותר, רוב הנוסעים נוסעים בתחומי המטרופולין, כ-‎80 אחוזים ורק ‎20 אחוזים משתמשים בשירותים הבין-עירוניים, חשובות לנו ההנחות לנוסעים, מערכת תעריפים פשוטה וברורה, מערכת כרטיסים שמאפשרת מעברים בין האוטובוסים.

היו"ר אופיר אקוניס:

היום זה לא קיים בירושלים?

אלכס לנגר:

לא. למשל, כרטיס שנותן לך מעבר לקווים אחרים בתחום של השעה או של השעתיים של הבוקר.
לב.
היו"ר אופיר אקוניס:

אם אינני טועה חופשי-חודשי קיים בתל-אביב כבר עשרים שנים.

קריאה:

זה משהו אחר.

השר ישראל כץ:

לא בין החברות.

היו"ר אופיר אקוניס:

אתה מדבר על מעבר בין החברות. בסדר. בירושלים בכל מקרה יש רק חברה אחת. בינואר לא יהיו עוד חברות בירושלים. רק אגד פועלת בירושלים.

אלכס לנגר:

אתה מדבר על כרטיס חופשי-חודשי שנותן לך שימוש חופשי ברשת אבל לא כל הנוסעים משתמשים בחופשי-חודשי.

היו"ר אופיר אקוניס:

ברור שלא.

אלכס לנגר:

יש נוסעים שמשתמשים בכרטיס בודד או בכרטיסיה או באמצעים אחרים ואתה צריך לאפשר להם ליהנות מהתחבורה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני אשאל את זה אחרת. האם המחיר יהיה נמוך יותר או גבוה יותר? רפורמה בתעריפים, מה היא אומרת?

אלכס לנגר:

הוזלה.

היו"ר אופיר אקוניס:

מר לנגר אמר רפורמה בתעריפים בירושלים.

אלכס לנגר:

מדובר בהוזלת תעריפים. לכן גם היינו זקוקים לתוספת תקציב וסובסידיה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מבקש לראות את הטבלה של התעריפים החדשים. תעביר לוועדת הכלכלה את הטבלה של התעריפים החדשים.

אלכס לנגר:

בשמחה.

השר ישראל כץ:

הערה כללית. כאשר אדם רוצה לעבור מכלי תחבורה אחד לשני, באופן כללי זה עולה לנוסע פחות. לכן אתה צריך ליצור איזון בין המחיר שהוא יכול להיות מעט יקר יותר לבין זה שכל אחד משלם פחות כי בשעה שהוא יכול לעבור הוא לא צריך לשלם שוב לאוטובוס הזה ושוב לאוטובוס השני. זה השקלול שעושים כאן.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו נקבל את הטבלה ובוודאי נדון בה.

מר לנגר, אני מודה לך.



שלי יחימוביץ:

אדוני היושב-ראש, אדוני שר התחבורה, אני רוצה להאיר ספציפית נקודה אחת שאני מניחה שהיא לא תעלה כאן וגם לא שמעתי עליה מילה וחצי מילה בדברי הדוברים והיא הציבור. כאשר אנחנו אומרים הציבור, מן הסתם אתם חושבים אוטומטית על מי שמשתמשים בקווי התחבורה הציבורית אבל אני חושבת על ציבור הנהגים, וגם הם ציבור.

אני מבינה שיש ‎11 אלף מועסקים בענף. ‎25 אחוזים מקווי התחבורה הציבורית כבר עברו מהמפעילים המסורתיים לידי עשרה מפעילים פרטיים. מה ההבדל בין תנאי ההעסקה של נהג שכיר - כבר גמרנו עם העניין של חברי אגד שהרוויחו משכורת סבירה - באגד ובדן לעומת נהג שכיר בקווים מופרטים. כאשר אתם מדברים אתי על ייעול ועל צמצום בהוצאות, כל המלים היפות האלה, אני חושבת מאיפה אתם מצמצמים ועל חשבון מי. שאלתי כאן כמה עולה אוטובוס ואמרו לי שאוטובוס רגיל עולה מיליון ו-‎200 אלף שקלים ואוטובוס ארוך עולה מיליון וחצי שקלים. אני מבינה שאי אפשר להתייעל ברכישת אוטובוסים. אוטובוס עולה מה שהוא עולה והוא יעלה לעולם מיליון ו-‎200 אלף שקלים, ואם כן, איפה מתייעלים? מאיפה מגיעה ההתייעלות? מה ההבדל בין התנאים של הנהגים בחברה המופרטת לבין השכירים בחברת דן או השכירים באגד? אתה יודע שיש הבדל. המודל הקלאסי שכולנו מכירים הוא מטרו-דן כאשר הנהגים הועבדו בתנאי עבדות ולא נתנו להם הפסקות כי ככה מייעלים, כאשר בין היתר נותנים פחות הפסקות לנהג. היו מקרים בהם נהגים בלית ברירה עשו את הצרכים שלהם בתוך בקבוק כיוון שאסור היה להם לעצור.

כאשר אתם מדברים אתי על פיקוח ורגולציה, אתם מדברים גם על פיקוח ורגולציה של תנאי הנהגים?

האם במהלך אותו תהליך של הפרטה והוצאת קווים לידיים פרטיות, יש לכם איזשהו ניטור ובקרה על הדבר הזה? היום יש הוראות תק"ם כבר שנתיים - הוראות תק"ם של החשב הכללי באוצר - שמחייבות את המדינה לבדוק את התנאים בהם מועסקים עובדי הקבלן ולעשות ביקורות רצופות. האם במסגרת ההפרטה אתם עושים ביקורת על תנאי העסקה של הנהגים שם? האם אתם באים בדברים עם נציגות העובדים של אגד ודן במהלך ההפרטה הזאת? האם בכלל אתם נותנים את הדעת על כך שבתהליך ההפרטה אתם פוגעים באנשים שמתפרנסים מעט, עובדים קשה, אבל איכשהו משתכרים בכבוד ובעצם מעבירים את אותם אלפים שאתם מדברים עליהם ממצב של העסקה הוגנת למצב של העסקה בתנאי עבדות ואין לזה שם אחר.

אני מודעת לחלוטין לכך שצריך להרחיב את היריעה ואני מניחה שחבריי יעשו את זה בעניין של השירות. אני טוענת שבמהלך ההפרטה אתם פוגעים גם במקבלי השירות. שוב אני אומרת שאין דרך להתייעל בכסף הגדול אלא יש דרך להתייעל בצמצום השירות ולא בהרחבתו באותם כלים כספיים בדיוק ואנחנו כבר ראינו בבקעת אונו מה קורה, ראינו כישלון של ההפרטות האלה בחלק מההפרטות, ואני לא מוכנה שתבואו לכאן ותאמרו שזה מצליח בצורה יפהפייה וכי השירות נפלא. אני רוצה לראות מדדים. אני מקבלת המון תלונות גם של נוסעים על כך שיש בלבול גדול מאוד בגלל ריבוי האשכולות באותו אזור. אגב, יש גם חוסר ידע מאוד גדול של המשתמשים. יש תחושה שרצתם קדימה עם ההפרטה בלי נקודות ציון בהן אתם בוחנים מה ההשלכות של ההפרטה הזאת, גם על מקבלי השירות, גם על העובדים ובכלל על כל הממשק התחבורתי.

יש הצעת חוק שהגשנו ביחד השבוע ממש, חבריי יריב לוין, נחמן שי ואנכי, שמפרטת בתוכה את הליקוי הגדול מבחינת המשתמשים והוא היעדר הידע המוחלט של המשתמשים, איזה מפעיל משרת אותם, איך עוברים ממפעיל למפעיל, שעות, זמני העצירה של האוטובוסים בתחנות וכך הלאה.

נחמן שי:

לכן שאלתי על מרכז מידע.





שלי יחימוביץ:

אין מקור מידע מרכזי - ואני כבר בעניין אחר, לא בעניין העובדים - בו מתכנסת יחד האינפורמציה שהציבור זכאי לה. גם זאת דוגמה לבהילות כי הרי כאשר מפריטים באופן תבוני ובהדרגה ובוחנים כל פעם, גם יוצרים במקביל את אותו מאגר מידע שלא ייצור את אותו תוהו ובוהו שקיים היום.

שאלה אחרונה והיא תהיה קצרה. אדוני השר, זאת שאלה אליך. אתה בוודאי יודע שבתל-אביב יש תוכנית שכבר קרמה עור וגידים והייתה רגע לפני ביצוע, של השכרת אופניים לתושבים.

השר ישראל כץ:

זאת דוגמא שאני תומך בה ואת יודעת מה מעכב אותה.

שלי יחימוביץ:

נכון. זה דבר שקיים ברומא ובפאריז, שם אדם יכול לקחת אופניים, לרכוב עליהם כברת דרך, להחזיר אותם למקומם וזה שירות נפלא שפותר בעיות של זיהום אוויר, שמפחית את העומס בכבישים וכן הלאה. אי אפשר ליישם את התוכנית בתל-אביב בגלל חוק הקסדה. אני רוצה לדעת מה אתם עושים כדי להוריד מסדר היום את חוק הקסדה ולאפשר החלה של הפרוייקט המבורך הזה, לא רק בתל-אביב אלא בכל הארץ. בקיצור, מתי הצעת החוק שלי על ביטול חוק הקסדה תעבור?

היו"ר אופיר אקוניס:

השר גלעד ארדן חוקק את חוק הקסדה.

שלי יחימוביץ:

נכון.

השר ישראל כץ:

לגבי ההערה הראשונה שלך שהיא מהותית ומשמעותית. מאחר שהרפורמה יצאה לדרך עוד בזכות קודמיי, יכולתי להכות על חזם, אבל אני חושב שלאור הנתונים שהראו לי שיש ליקויים, אבל באופן בסיסי המגמה היא כן נכונה. שני הנתונים - כאשר לגבי הנתון האחד לאלכס לא הרשו להשלים את המשפט - הראשון הוא עלייה במספר הנוסעים והשני הוא ירידת המחיר במקומות האלה, כאשר נדמה לי שגם מדובר על ירידה.

אלכס לנגר:

כן, האמת היא שיש לי מצגת על ההפרטה.

השר ישראל כץ:

לא, אנחנו לא צריכים עוד מצגת.

היו"ר אופיר אקוניס:

יכול להיות שנקיים על זה דיון נוסף.

השר ישראל כץ:

זה לטובת ציבור המשתמשים.

עם כניסתי לתפקיד, אני איתרתי שבתחילת התהליך הזה אכן רוב הרווח היה על חשבון הנהגים מאחר שהחברות האלה עוד לא יכלו לשכלל את עצמן מיד לתחרות ולהשיג הישגים יותר טובים מאגד ודן, שהן חברות - היו ונשארו - מבוססות ורציניות. לכן הנחיתי שבכל מגע לקראת מכרז או זיכיון והמשך הפעילות, אחד מתנאי המכרז יהיה רמת השכר לנהג עצמו וזאת ראשית במכרז עצמו, תוך הקפדה כמובן על תנאי מינימום. זאת אומרת, מי שרוצה לקבל אפשרות להאריך או לזכות במכרז, אחד התנאים שהוא צריך להתחרות עליהם אלה הם התנאים לנהג עצמו.

שלי יחימוביץ:

אתה יודע ששכר המינימום הוא ‎20.70 שקלים לשעה.

השר ישראל כץ:

זה לא שכר מינימום.

שלי יחימוביץ:

זה יותר משכר המינימום?

קריאה:

כן.

השר ישראל כץ:

בעוד ‎40 שנים, כאשר תסיימי להיות חברת כנסת ואולי אפילו שר התחבורה, תקימי חברה פרטית של אוטובוסים ותצטרכו להתחרות סביב אותם עקרונות, תצטרכי לשלם כמה שיותר לנהגים כדי לזכות במכרז הזה. זאת תחרות שהיא דווקא לתנאים של הנהג. אגב, כל החברות הן פרטיות וזה אמור גם לגבי דן ואגד. נכון שהן חברות לאומיות במובן שזה כמו אל-על וכמו חברות אחרות, שלא משנה מה הבעלות כי הן תמיד חברות לאומיות, אבל החברות הפרטיות האלה צריכות להתחרות על התנאים לנהג ועל רמת השירות שצריכה להינתן לנוסעים עצמם. אני חושב שעברנו את חבלי הלידה האלה שהרווח העיקרי היה על חשבון הנהג ואם יוצא קו, יש הנחיה מפורשת לוודא שהנהגים האלה יקבלו עדיפות ראשונית. אני לא בטוח שאגד ודן יוותרו עליהם כי יש להם עוד עיסוק אתם, אבל אם במקום כזה או אחר, עדיפות בקליטתם של תושבי העיר הזאת לעבודה עצמה. אז בא גם המרכיב של השכר עצמו.

אני לא מוכן בשום פנים שתהיה כאן תחרות על חשבון שכר הנהגים ותנאי הנהגים.

קריאה:

זה לא נכון מה שאמרת.

השר ישראל כץ:

זה נכון כעובדה כי אלה התנאים שיהיו עכשיו.

קריאה:

זה לא קיים. זה לא נכון מה שאתם אומרים.

היו"ר אופיר אקוניס:

תבקש זכות דיבור ותוכל להתייחס לזה. לא בקריאות ביניים לדברי השר. אני מזמין אותך לשבת ליד השולחן ואחר כך תוכל להתייחס.



השר ישראל כץ:

הרפורמה הזאת וההמשך שלה, אחרי ‎25 אחוזים, ה-‎15 אחוזים הנוספים, נעשית במשא ומתן עם חברות דן ואגד. בסופו של דבר מגיעים להסכם שכולל את כל המרכיבים, את המקום בו החברות עצמן מוותרות על חלק מהקווים ולכל שאר הדברים. אגב, אגד ודן בהחלט יכולות - ואני מניח שזה גם יקרה - להשתלב בנושא הפעלת המטרוניות וגם בחלק מהרכבות הקלות. לכן, עם התפתחות התחבורה הציבורית, אין שום סיבה שהיקף הפעילות של החברות, של אגד ודן, כמו גם חברות אחרות, לא יעלה במקום לרדת, שזה מה שאני מעריך שיקרה בסופו של דבר. התהליך הוא תהליך נכון של כל חברה להתאים את עצמה למהפכה הזאת שחייבת לקרות, אם רוצים שהתחבורה הציבורית לא תרד מ-‎20 אחוזים ל-‎10 אחוזים ואז כל הכסף הזה שנשפך וכל הדיון יהיה תיאורטי כי זה ישרת חלק זניח באוכלוסייה. אם רוצים שזה יעלה מ-‎20 אחוזים לאחוזים יותר גבוהים של משתמשים בתחבורה הציבורית - לא כמו עם קום המדינה, אז לא היו אלטרנטיבות אחרות כמעט ולא היו רכבים - חייבים גם להציע לנוסע מחיר טוב, שירות טוב ותנאים טובים, ואת זה הדגשתי גם בתחילת הדרך.

לגבי הקסדות. אחרי שהתעמקתי בסוגיה, בהתייעצות עם גורמים במשרד, הצעת התיקון לחוק הקסדות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ נראתה לי נכונה. לא אימצתי אותה מיד במאה אחוזים אבל את העיקרון כן כאשר השאר כפוף לדיון בוועדת הכנסת. מדובר על גיל ‎16 נדמה לי כגיל ממנו בתוך העיר זה יכול להיות שיהיה פטור מחבישת קסדה. פנה אלי ראש עיריית תל-אביב, ובהרבה ביקורים וסיורים בערים ובישובים אני רואה את המגמה הזאת של ניסיון לשלב שבילי אופניים בפרוייקטים, אנחנו בהחלט מעודדים את זה. אנחנו מטמיעים את זה בתוכנית של הרכבות החדשות ושל הפרוייקטים החדשים, שיהיו שבילי אופניים שיאפשרו להגיע. הנחיתי לאשר הרכבת האופניים על הקרונות ועל אמצעי התחבורה האחרים למי שמשתמש באופניים.

אני חושב שאתם כמחוקקים צריכים לשקול בכובד ראש איך להגמיש. יותר מזה, אנחנו מסייעים גם לעיריית תל-אביב בנושא התשתית לפרוייקט הזה. אנחנו ממש מעודדים את הפרוייקט הזה גם ביתר המקומות בהן זה מתאפשר. אנחנו רוצים לעודד את זה ובהחלט אני חושב שצריך למצוא את האיזון הנכון כדי לאפשר לפרוייקט כל כך חשוב לצאת לדרך.

היו"ר אופיר אקוניס:

סטלה אבידן, רכזת תחבורה של הפורום הירוק, מטרופולין תל-אביב. מעתה ידברו לסירוגין, פעם חבר כנסת ופעם אורח. לאחר דבריה של גברת אבידן, יתייחס חבר הכנסת מוזס.

סטלה אבידן:

שלום. אני מברכת על קיום הישיבה. אני מדברת בשם תושבי מטרופולין תל-אביב, ולא בשם חיפה ולא בשם ירושלים. זאת השנה הרביעית או החמישית שאנחנו חוגגים יום תחבורה ציבורית ואנחנו ממשיכים לשמוע את אותן התוכניות ולצערנו בפועל לא רואים. נאמר קודם שבשנת ‎2010 תהיה רכבת, אחר כך אמרו ‎2013.

היו"ר אופיר אקוניס:

הרכבת הקלה.

סטלה אבידן:

כן. אני מדברת על הקו האדום בלבד. יש הסכמה טוטלית של כל ראשי הערים ורק ביום ראשון כולם התכנסו במסיבת עיתונאים ואמרו שהם רוצים בזה, אבל יום למחרת שמענו את הרפרנט באוצר, אודי אדירי, שאמר שבודקים עכשיו איך להתמודד עם ההיבט הכלכלי.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מבין שאת מתכוון לכך שאת קוראת את דבריו. אני קראתי על הלאמה.

סטלה אבידן:

הוא אמר שהם בודקים עכשיו איך להתמודד עם ההיבט הכלכלי, עם הכישלון של היזמות.

אני רוצה להזכיר לשר התחבורה ולאוצר שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת ‎2004, קרוב לשני מיליארד שקלים לשנה מבזבז תקציב מדינת ישראל על הוצאות כתוצאה מתחלואה, מוות והפסד ימי עבודה וכולי. אין הרבה מה לחשוב על אחריות המדינה לקדם את הקו הזה שהוא השלד הבסיסי לפתור את הבעיות המוסריות והכלכליות של גוש דן כדי שהוא יוכל להמשיך ולהתפתח.

היו"ר אופיר אקוניס:

גם התחבורתיות.

סטלה אבידן:

בטח. לא מדברים כבר על היקף של המוות, הסבל והתחלואה אלא מדברים על ‎2 מיליארד שקלים לשנה. חברים, אתם ועדת כלכלה, תחשבו כמה קווים תת-קרקעיים אפשר לעשות בסכום הזה.

ברור שהקו האדום או הקווים הבודדים שנוכל להוציא בקרוב, לבדם לא מהווים פתרון אלא חייבים את הרה-ארגון וסוף סוף להוציא מהכוח אל הפועל. משנת ‎2003 מארגנים את הרה-ארגון. גם שם דרושה החלטה תקציבית של מתן מיניבוסים וכדי שהרה-ארגון יצא לפועל, מה שכולם אומרים - דן כמפעיל, עיריית תל-אביב ולמזלנו שמענו גם את המנכ"ל אומר השבוע - שחייבים נתיבים תחבורתיים, אבל נתיבים תחבורתיים לא מקוטעים אלא בתכנון מטרופוליני. לשם כך צריכים את הרשות המטרופולינית אבל לא לתחבורה אלא כזאת שיהיו לה סמכויות כללית.

לכן אני מבקשת לקדם את התוכניות האלה.

היו"ר אופיר אקוניס:

השר צריך לצאת להשיב על שאילתה אחת, אבל המנכ"ל נשאר כאן. אני מבקש שאחרי כן תחזור אלינו.

מנחם אליעזר מוזס:

ברשות היושב-ראש, ברשות השר, הצרכן הגדול ביותר של התחבורה הציבורית הוא הציבור החרדי אותו אני מייצג. אם ניקח לדוגמה את קו ‎402 - אם נמצא כאן נציג אגד - זה הקו הרווחי ביותר או המהיר ביותר באגד. השר הבטיח מעל במת הכנסת לפני כמה חודשים שהשותפות הזאת של קו ‎402 בין אגד ודן תבוא לקיצה. השותפות הזאת בין אגד לדן על קו אחד, כאשר בשעות מסוימות זה עובד ובשעות אחרות ההוא עובד, גורמת לכך שאין אפילו על מי להתלונן כי לא כל אחד זוכר אם זה היה אוטובוס אדום או ירוק. בשעות התפר כל אחד זורק על השני. הציבור שלנו הוא צרכן כזה שזה לא פלא שרוב מכתבי המערכת בעיתונות החרדית מתייחסים לנושא התחבורה הציבורית.

עכשיו למשל היה סיפור עם קו ‎2 ואני רוצה באמת לשבח את אגד. ראיתי כאן שמדובר ב-‎285 אלף נסיעות שבועיות כאשר מתוך זה כמעט ‎10,000 נסיעות היו לכותל. כך פרסמתם. אגד שינע ‎600 אלף אנשים לכותל בימי חול המועד סוכות.

נחמן שי:

אולי יזיזו קצת את הכותל במסגרת הרפורמה, כי זאת יותר מדיי תחבורה בירושלים.






מנחם אליעזר מוזס:

אליה וקוץ בה. אתם החלטתם למשל לשנות את קו ‎2 ולא לעלות לאלי הכהן ולבטל את כל הגוש על אלפי יושביו כך שיצטרך לשרך את רגליו במעלה ההר כי קו ‎2 לא פונה היום לבר-אילן. פניתי למשרד התחבורה לפני החגים והתחננתי. אמרתי שמדובר בזקנים ובזקנות שמעלות השחר עובדים ואלפי אנשים צריכים לעלות במעלה ההר, אבל אין קול ואין עונה לא מטעם משרד התחבורה ולא מהחברה.

היו"ר אופיר אקוניס:

השר עלה למליאה. אנחנו קיבלנו אישור מיוחד להמשיך את הישיבה עד ‎11:30.

מנחם אליעזר מוזס:

לגבי הממשק בתחבורה הציבורית, בין האוטובוסים לרכבות. יש תחנת רכבת ואני חושב ש-‎90 אחוזים מתושבי הדרום לא יודעים בכלל שיש להם תחנת רכבת כי אף אחד לא דואג ליידע את הציבור ואין גם דרך להגיע למקום. אני לא יודע אם יש אפילו קו אוטובוס אחד שמגיע לתחנת הרכבת. אם ניקח את תחנת מודיעין שהיא תחנה מאוד חשובה, כל כביש ‎44 אלעד-שוהם, לתחנת הרכבת יש רק פעמיים ביום אוטובוס, בבוקר ובערב. זאת דוגמה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אולי יותר קרוב להם לנסוע לתחנת הרכבת בראש העין. אולי יתגברו את הקו מאלעד לראש העין.

מנחם אליעזר מוזס:

הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי.

אם זקוקים לקו, יהיה קו חדש ויעברו שבעה מדורי גיהינום כי הרי צריכות לעבור כמה שנים עד שמאשרים קו.

היו"ר אופיר אקוניס:

לא, זה באישור משרד התחבורה.

מנחם אליעזר מוזס:

זה לוקח זמן רב. אני יודע שממודיעין לנתניה, הקמת קו לקח זמן רב. אנחנו צריכים לנער קצת את הבירוקרטיה ולהוציא אותה מהסרבול.

אני מבין שאנחנו נקיים ישיבה נוספת ב-‎3 בנובמבר.

היו"ר אופיר אקוניס:

כן, אבל גם ביקשתי לקבוע סיור. מלבד הדיון בתקנות, ייקבע סיור בקו הרכבת הקלה בירושלים. חבר הכנסת מוזס, תצטרף בבקשה לסיור.

אברהם פריד:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המנכ"ל. כאשר פתחת ואמרת בדבריך, מנית את התחבורה הציבורית ומנית גם את המוניות, לקחתי אוויר ואמרתי שהנה, יש יושב-ראש שמחשיב גם את המוניות כתחבורה ציבורית.

היו"ר אופיר אקוניס:

ודאי.

אברהם פריד:

‎20 אלף מוניות ו-‎40 אלף מועסקים, מתוכם ‎2,300 מוניות שירות, וכולם עושים עבודה ונותנים שירות, שירות משלים, בימים ובלילות גם כאשר אין תחבורה ציבורית תרתי משמע.

היו"ר אופיר אקוניס:

נכון.

אברהם פריד:

לכן מאוד היה חשוב שההתייחסות למוניות בכלל ולמוניות השירות בפרט תיתן להם להרגיש שהם תחבורה ציבורית מכיוון שלאט לאט נתיבי התחבורה הציבורית, הנת"צים, הולכים ודוחקים אותן מהם וזה קרה בכמה מקומות וזה קורה, והצפון הוא הדוגמה הקלאסית לעניין הזה.

היו"ר אופיר אקוניס:
אתה מדבר על מסלול המטרונית.

אברהם פריד:

אני אגע בו רק בקצהו.

היו"ר אופיר אקוניס:

שמעתי ששם אין כניסה.

אברהם פריד:

כן. אני אגע בנושא בקצרה ורק כדוגמה.

אלכס לנגר:

אתה מדבר על חצי הכוס הריקה.

אברהם פריד:

אני אגע בחצי הכוס הריקה. מר לנגר ידידי הטוב שעושה עבודה נפלאה, הוא נוגע בחצי הכוס המלאה אבל אני חייב לגעת בחצי הכוס הריקה שהיא שייכת לנו, שייכת לי, שייכת לאותם ‎20 אלף מועסקים ואפילו ‎40 אלף מועסקים.

בעיקרון, אם ניגע באותם ‎400 מוניות שיש להן רשיון ממשרד התחבורה להפעיל קווים על ציר ההסתדרות, דוחקים אותן הצידה, הופכים אותן לרכב רגיל. לקחו את המסלול הזה שלמעשה הפתיחה הפורמלית שלו היא בשנת ‎2011 ואולי ‎2012 ואולי ‎2013. משנה שעברה הזיזו את כולם הצידה ונתנו למסלול האדום הזה שטיח אדום ואמרו שרק אותם ‎80 או ‎50 או ‎90 אוטובוסים ייסעו בו מתי שהם רוצים, ייסעו וידהרו, וכל היתר - שיעמדו בתור.

אדוני, אני לא נגד מטרונית אלא אני בעדה.

היו"ר אופיר אקוניס:

זה מקשה עליכם במתן שירות לציבור.

אברהם פריד:

עד שתפעל המטרונית, תמצאו תשובה למוניות, לאותם ‎20 אלף נהגים, לאותם ‎40 אלף נהגים, לאותם ‎2,300 קווי שירות אלא אם כן תאמרו שאתם לא רוצים מוניות ותשלחו אותנו הביתה לעבוד בבניין ואולי אנחנו נעשה את זה. תודה.

חמד עמאר:

אני מציע שנקבל תשובה.

היו"ר אופיר אקוניס:

ודאי שנקבל תשובה.

חמד עמאר:

אדוני היושב-ראש, מה שאמר נציג המוניות, אני מציע לקבל תשובה מאלכס לנגר בנושא הזה כי שם יש הרבה משפחות שמתפרנסות ולא מאפשרים לנהגים לעלות. אני עצמי גר בצפון ואני עובר שם ורואה. אני אומר לכם שמדובר בסכנת חיים לנוסעים במוניות כי הם צריכים לרדת בכל מיני מקומות. אתם דחקתם אותם הצידה ואתם לא מאפשרים להם לעלות.

היו"ר אופיר אקוניס:

קיבלתי פנייה דומה בחול המועד סוכות, בדיוק באותה נקודה ועל הנקודה הזאת.

חמד עמאר:

אני מבקש לקבל תשובה ברורה בנושא הזה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני רוצה להבין. באכיפה המוגברת - אני שואל גם את המשטרה וגם את המנכ"ל שהקים את משטרת התנועה - בנת"צים, לא בדמות המטרונית החיפאית, בנת"צים הרגילים שהם בימין הכביש, שהם במסלול הימני של הכביש, לאוטובוסים מותר לנסוע בהם ולמוניות שירות ומוניות כמובן כלולים בתוך העדיפות הזאת שהם יקבלו. אני מדבר על תל-אביב, על ראשון לציון וכדומה.

יהודה סקר:

בירושלים לא.

היו"ר אופיר אקוניס:

אתה אומר שצריך לשים לב לתמרור, אבל מוניות רגילות כן, נכים וארבעה נוסעים ומעלה.

יעקב גנות:

קיבלנו תקציב ממשרד האוצר ואנחנו מציבים שם עשרות רבות של שוטרים בשכר כדי לפנות נתיבים מכביש ההסתדרות וצפון, חדרה, ירושלים, תל-אביב, פתח-תקווה, ראשון לציון וכך הלאה.

היו"ר אופיר אקוניס:

הוא מדבר על הנת"צים בצד ימין.




יעקב גנות:

כן. לוודא שהנת"צים האלה יהיו לשירות מוניות ואוטובוסים.

היו"ר אופיר אקוניס:

יש לי בקשה אחת. שנים רבות לא הייתה אכיפה והציבור לא קיבל את השירות הזה. ודאי לא המפעילים, לא המוניות ולא האוטובוסים פעלו כך כי שנים רבות היה סוג של בלבול כאשר בתוך הנת"צים נסעו. אתם מתכוונים להגביר אכיפה וזה בסדר. פשוט, ליידע בעוצמה את הציבור שמיום ראשון הקרוב תתחיל אכיפה וצריך לעשות זאת באמצעות פרסומות, ברדיו ובטלוויזיה.

יעקב גנות:

שר התחבורה הופיע בטלוויזיה כבר פעמיים ובישר זאת לכולם. מכיוון שהשוטרים האלו יעמדו, יכול להיות - ואני מוכן להרים את הכפפה - שביום הראשון וביום השני השוטרים יתבקשו רק להזהיר מבלי להגיש את הדוחות. ברגע שיראו את הנוכחות שלהם, ההרתעה תהיה הרבה יותר אפקטיבית לעומת מצלמות. ביום השלישי או ביום הרביעי ירשמו דוחות. אור נמצא כאן והוא מתבקש להעביר את הבקשה לראש אגף התנועה כאשר ביומיים הראשונים לא יירשמו דוחות אבל בהמשך נגביר את הפעילות ואת האכיפה.

היו"ר אופיר אקוניס:

מצוין. תודה רבה.

יעקב גנות:

אור, סיכמנו? תודה.

היו"ר אופיר אקוניס:

יפה. כל הכבוד.

חמד עמאר:

אני יכול לקבל תשובה לשאלתי?

היו"ר אופיר אקוניס:

כן. בהמשך. אתה רוצה לקבל תשובה עכשיו? עלתה כאן הבעיה של חיפה.

יעקב גנות:

אני מבין את הבעיה. יש טענה של נהגי ובעלי המוניות שאנחנו מאפשרים את השימוש בשלב זה לנתיב העתידי של המטרונית רק לאוטובוסים. מדויק. זאת הטענה.

חמד עמאר:

נכון.

היו"ר אופיר אקוניס:

כן, שאתם מונעים מהם בעצם את הנסיעה בנתיב הזה.






יעקב גנות:

ברגע שנתחיל להעלות את מאות האוטובוסים, אנחנו בעצם עוד פעם פותחים את הנושא לדיון. יהיו גם אוטובוסים, גם מוניות, גם רכב אחר מעל ארבעה נוסעים וכך הלאה, כך שבעצם אנחנו מבטלים את הנת"ץ. זאת הסיבה. מדובר בפרק זמן מוגדר ומוגבל לנסיעה רק לאוטובוסים.

חמד עמאר:

כמה זמן?

היו"ר אופיר אקוניס:

מתי? האם הייתם בהידברות? מר פריד, אתה היית אצל המנכ"ל? המנכ"ל, אני מבקש לקיים פגישה כזאת.

קריאה:

תפתחו נת"ץ נוסף. בינתיים אין מטרונית.

היו"ר אופיר אקוניס:

המנכ"ל, מר פריד ונציגי מוניות השירות בצפון, תתקיים פגישה אצל המנכ"ל.

חמד עמאר:

אני מבקש שזה יצא לפועל כמה שיותר מהר כי יש סכנת חיים לנוסעים.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני למדתי משהו על המנכ"ל הזה. מילה שלו היא מילה.

יעקב גנות:

עם אגד סיכמנו ביום חמישי וביום ראשון נפגשנו.

חמד עמאר:

ועם המוניות מתי תפגשו?

היו"ר אופיר אקוניס:

הוא ייפגש.

חמד עמאר:

אני רוצה לברך על המצגת שהוצגה בפנינו. ראינו משהו מאוד יפה, אבל לא ראיתי את מגזר המיעוטים. כל התחבורה הציבורית שאני רואה כאן, אני לא רואה את המגזרים. אם אני מדבר ספציפית על המגזר הדרוזי, אני אומר לך שבישובים דרוזים בצפון, בגליל, אוטובוס מגיע רק בבוקר ובערב, ושם אנשים משתמשים רק ברכב הפרטי שלהם. אם אנחנו מדברים על הורדת השימוש ברכב הפרטי ולעבור לתחבורה הציבורית, אנחנו צריכים לאפשר גם למגזר המיעוטים ולתת לו את הפתרון והתשובה.




בנוסף, בתוך מגזר המיעוטים אין תחבורה פנימית בתו הישובים, חוץ מאשר בשפרעם. אני עבדתי במשרד התחבורה ואני זוכר שבשנת ‎2003 הכנסנו אוטובוס פנימי לישוב. להוציא את נצרת ושפרעם, כמעט ואין לנו תחבורה בתוך הישובים.

היו"ר אופיר אקוניס:

אתה מדבר על הקווים הפנימיים.

חמד עמאר:

כן. גם כאן צריך לתת את הדעת.

יעקב גנות:

בנצרת אין קווים?

היו"ר אופיר אקוניס:

לא יודע.

יעקב גנות:

אני יודע. אני הייתי תושב נצרת. בנצרת אין תחבורה ציבורית?

חמד עמאר:

אני אמרתי להוציא את נצרת ושפרעם. בשאר הישובים כמעט ואין תחבורה ציבורית. בבית ג'אן מגיע אוטובוס בבוקר ובערב אבל במשך כל היום אין אוטובוסים.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה. בוודאי תקבל תשובה.

זמן ההארכה שקיבלנו לישיבה, גם היא מסתיימת ונותרו לנו עוד ‎17 דקות.

חמד עמאר:

אני חושב שהשר היה צריך להתייחס לעניין של האופנועים. נכון שאנחנו מדברים על התחבורה הציבורית, אבל צריך להתייחס גם לנושא הזה.

היו"ר אופיר אקוניס:

האם משרד התחבורה שולח בשבוע הבא נציג לישיבה מיוחדת בנושא האופנועים?

אלכס לנגר:

אני לא יודע אם הוא שולח נציג, אבל אני יודע ששר התחבורה הביע עמדה.

היו"ר אופיר אקוניס:

הוא הביע את עמדתו ושמעתי אותה. אפילו זכיתי להיות באותו שידור עם שר התחבורה ושנינו הבענו את אותה עמדה, אבל לעניין הזה אני מבקש מהמנכ"ל לשלוח את נציג המשרד לישיבה שתתקיים ביום רביעי הבא בשעה ‎9:30 בבוקר. אנחנו נקיים אז ישיבה בנושא העלאת דמי הביטוח ודיון מאוד נוקב בעניין האופנועים. המנכ"ל, אם אתה רוצה להשתתף בעצמך, אתה כמובן מוזמן.





מנחם אליעזר מוזס:

הערה. באיזה ערים יוצאים למכרז והיכן לא יוצאים?

היו"ר אופיר אקוניס:

זה הוצג. הייתה מצגת.

בן בדרי, אתה ביקשת את רשות הדיבור בנושא מוניות השירות.

בן בדרי:

ניתנה מצגת יפה שדיברה על הרכבת, על האוטובוסים ועל הרכבל, אבל ממוניות השירות כמו תמיד מתעלמים מאתנו ומדלגים עלינו.

לפני כחמש שנים יצאה הרפורמה וחייבו אותנו לצבוע את המוניות בצבע צהוב, כך שכולם רואים אותן ברחבי הארץ. נכנסנו לאיזה שהן התחייבויות. מה שקורה זה שאנחנו מופלים בכל תחום. אנחנו מבקשים ודורשים שוויון. דיברו על הכרטיס החכם. לפני שנתיים הייתי במשרד התחבורה והופניתי לחברה כדי לשלב את מוניות השירות גם בפרוייקט הזה. אמרו שיש נכונות. קיבלתי מכתב מדרור גנון ומיהודה אלבז על כך שיש נכונות בעתיד לשלב אותנו אבל אני רואה שעדיין לא פנו למוניות השירות. עד היום לא פנו אלינו. אמרו שישלבו אותנו בעתיד, אבל דבר לא קורה. גם בנושא הסובסידיות מתעלמים מהמוניות כאשר האוטובוסים עובדים במחירי תחרות ובגלל הסובסידיות שהם מקבלים, מוחקים קווי מוניות שירות.

היו"ר אופיר אקוניס:

למנכ"ל יש כבר תשובה.

יעקב גנות:

ברשותך אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה צודק. אנחנו רואים במערך הזה חלק משלים ממערך התחבורה הציבורית. נשב אתכם ונבדוק את האפשרות לשלב אתכם.

היו"ר אופיר אקוניס:

המנכ"ל, תודה רבה.

יעקב גנות:

אלכס, נזמן אותם ונשב אתם.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה רבה. אני חושב שאנחנו יוצאים מכאן עם כמה דברים חשובים שלא קרו הרבה מאוד זמן. תודה רבה לך המנכ"ל.

נחמן שי:

אני רואה בעין באמת שמחה את ההצלחה של הרפורמה למרות שהיישום שלה נראה לי - אולי דווקא על הרקע הזה - איטי. אם החלטת הממשלה התקבלה בשנת ‎1997, לפני ‎12 שנים, הקצב צריך להיות יותר מהיר, מה גם שמרכז המחקר שלנו ציין - אלה ודאי נתונים שהועברו אליו - שעדיין ‎60 אחוזים מן הקווים ממתינים למכרזים ולתהליך של הוצאה לתחרות בפני



שחקנים חדשים. לכן רציתי לדעת, ואולי זה הוצג בקטע שהחמצתי לצערי, האם יש לוח זמנים לגבי המשך התהליכים האלה או שזה בא עם החיים. זאת נקודה שמעניינת אותי.

דבר שני שאני רוצה להעיר בהקשר הזה זה שעם כל הכבוד לשחקנים החדשים שנכנסים, אסור לפגוע בשני הארגונים הקיימים, גם באגד וגם בדן, ולא רק בגלל הזכויות שלהם שבג"ץ באיזשהו מקום לא כל כך הכיר בהן, אבל אני חושב שלא רק זכויות אלא מרכזי הידע והניסיון שלהם הם ללא תחליף. ציין חבר הכנסת מוזס מה זה להסיע ‎600 אלף אנשים במשך יומיים מקצה אחד לקצה שני בעיר וזה בעיר שנראית כמו תעלת בלאומילך, עם תעלות הלוך וחזור. אגב, האם אגד יכול להפעיל דוגיות כמו בוונציה? יכול להיות שהמנדט שלכם מאפשר לכם להיכנס גם בתחום ההובלה הימית.

היו"ר אופיר אקוניס:

זאת כבר ישיבה בנושא המים שאתה מוזמן להשתתף בה.

נחמן שי:

בהקשר הזה, שמעתי בשתי אוזניים ומיד יצטרף אלי גם עמיתי, את העניין הזה של לחצות את ירושלים ושאי אפשר יהיה לעבור מקצה לקצה, ואגב, גם היום אי אפשר לעבור מקצה לקצה וזה בלי הרפורמה. אנא בטובכם תסבירו לנו את זה. יש ‎600 אלף אנשים שחיים בעיר הזאת, לפחות משתדלים, וצריך לדאוג שתהיה להם נוחיות והם ייהנו מהשירות הציבורי ולא יעשו את הדבר הגרוע מכל ויעזבו את העיר. צריך לחשוב שבסוף גם צריך נוסעים לצורך הקווים האלה ולא להפך.

לא הבנתי - או לא ראיתי - בנושא הרכבות, את קצב ההתפתחות שלהן ובעיקר עניין הקו לירושלים שגם בנושא זה יש סאגה נצחית. אני מדבר על רכבת לירושלים ולא על הרכבות בתוך ירושלים.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני אבקש ממנכ"ל הרכבת לעדכן בעניין הקו לירושלים. אתה עדיין לא היית אז חבר בוועדה, אבל אנחנו קיימנו סיור.

נחמן שי:

כל פעם איכשהו לא הייתי.

היו"ר אופיר אקוניס:

לא יודע איך זה קרה. אתה באמת מפסיד את הדברים הכי טובים. היינו בסיור בתוואי. הייתה התנגדות באותה עת של הארגונים הירוקים.

נחמן שי:

אני יודע. תמכתי בהם.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני לא תמכתי בהם. ההתנגדות הוסרה.

נחמן שי:

אני ארצה לשמוע בנושא הזה של הרכבת לירושלים.




היו"ר אופיר אקוניס:

בסדר גמור. אנחנו נשמע את מנכ"ל הרכבת היכן הדברים עומדים לאחר ההסטה הסופית בעניין הזה.

נחמן שי:

בעניין רכב דו-גלגלי, אני רוצה שגם דעתי תירשם. אני חושב שהרכב הדו-גלגלי הוא חיוני לתנועה בתוך ערים וצריך לחפש דרכים להקל עליו, אם מדובר באופניים או באופנועים. יש בעיות של בטיחות, אני יודע, אבל בעיקרון זה דבר נכון וזה קורה בכל הערים הגדולות בעולם כך שאין סיבה שזה לא יקרה גם אצלנו.

דבר אחרון שאני לא יודע איפה זה נלקח על ידכם בחשבון, אבל אני רוצה שזה יישמע גם כאן. לגבי הפריפריה ובכלל זה גם האוכלוסייה הערבית שנמצאת מרוחקת ושם המצב הכלכלי שונה ומספר המכוניות הפרטיות יותר קטן, איפה אתם נותנים את דעתכם ברפורמות האלה לאוכלוסיות החלשות? אני אומר פעמיים, גם הפריפריה וגם האוכלוסייה הערבית.

שמואל רפאלי:

המנכ"ל, אני רוצה לברך על הנושא של האכיפה. אני חושב שזה הישג אדיר. בימים האחרונים מדברים על הרפורמה שאנחנו הולכים לעשות או על הרה-ארגון בתל-אביב. אנחנו השחקן המרכזי. חברת דן היא השחקנית המרכזית. יחד עם משרד התחבורה, נתיבי איילון, רותי וכל הצוות, אנחנו יושבים, בונים ומכינים מערכת חדשה בהסעה.

אני רוצה לציין כאן דבר אחד ולומר שכל זה, אם לא יהיו נתיבים בלעדיים לכל הקווים, הסיכוי הוא שכל הרה-ארגון הזה יכול להיכשל.

היו"ר אופיר אקוניס:

זה מעבר לנת"צים?

שמואל רפאלי:

מעבר למה שהחלטתם. אני מברך על מה שהחלטתם, אבל אני אומר את הדברים. אני שמח מאוד על החלטתו של השר לעשות אכיפה לנת"צים הקיימים, אבל כל הרה-ארגון שאנחנו מדברים עליו כל הזמן ואנחנו שותפים, חברת דן, לרה-ארגון הזה, אם לא יהיו נתיבים בלעדיים לכל הקווים החדשים, המהירות המסחרית לא תרד בדקה אחת וציבור הנוסעים לא ייהנה מזה. היה חשוב לי לומר את הדברים האלה.

השר הגיע ואני רוצה להודות לו על כך שביום ראשון יוצאים באכיפה, דבר שיעזור לחברות התחבורה.

דיברו כאן על העובדים וצריך לדעת שחברת דן קולטת כל עובד שלנו בהסכם קיבוצי. אני מציע שיאמצו את זה גם חברות התחבורה האחרות. אנחנו קולטים בהסכם קיבוצי.

היו"ר אופיר אקוניס:

חברת הכנסת יחימוביץ העלתה את הנושא ושאלה לגביו.

שמואל רפאלי:

לסיום דבריי אומר שאנחנו יוצאים ביחד עם משרד התחבורה לרה-ארגון ואני מקווה שהוא יצליח. אנחנו מקווים שיקצו יותר נתיבים בלעדיים לכל התוכנית הזאת כדי לגרום להצלחת התוכנית במאה אחוזים.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה רבה לך. מנכ"ל הרכבת, אנחנו יודעים שיש הרבה עניינים ברכבת הכבדה, אבל אם אפשר, בגלל קוצר הזמן, לענות לשאלתו של חבר הכנסת שי שמעניינת אותנו מאוד לגבי הקו לירושלים ומה קורה אתו אחרי ההחלטה הסופית לגבי נחל יתלה.

יצחק הראל:

הקו לירושלים נמצא היום בעבודה ועתיד להסתיים ב-‎2016 כאשר הזמן היחידי הוא זמן העבודה. דהיינו, כרגע התחילו לכרות את המנהרות. חבר הכנסת שי, המנהרות האלה ארוכות מאוד.

נחמן שי:

יש אור בקצה המנהרה?

יצחק הראל:

יש אור בקצה המנהרה. העיכוב העיקרי, וכאן אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו, הוא מהרגע שמקבלים החלטה של הרשות המבצעת והגיבוי של כל המערכות, בין ‎2002-2003, אז ההחלטה התקבלה והלכו חזרה כמה פעמים. היום, אחרי שהתקבלה החלטה, יש עבודה לאורך כל הקו.

היו"ר אופיר אקוניס:

היא מתקיימת כרגע?

יצחק הראל:

עובדים כרגע לאורך כל הקו לפי התוכנית.

היו"ר אופיר אקוניס:

כמה שעות ביממה?

יצחק הראל:

מותנה בכל אחד מהקבלנים כאשר כרגע אנחנו מפעילים מנגנון של פרס על קיצור לוח זמנים וזאת מתוך הבנה שאם נצליח לקצר, כל שנת קיצור התשואה למשק היא אדירה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אין ספק.

יצחק הראל:

זה היעד.

היו"ר אופיר אקוניס:

זאת אומרת, כרגע אנחנו מדברים על שנת ‎2016 ואני מבין שזה עוד אחרי קיצור שהיה עלול לדחות.

נחמן שי:

הפרוייקט הזה הרי הופסק.

היו"ר אופיר אקוניס:

ודאי, פעמים רבות לדאבון הלב.

יעקב גנות:

הפרוייקט היה תקוע ארבע שנים.

היו"ר אופיר אקוניס:

אחרי השלמת הגשר מעל כביש ‎3, הוא היה תקוע ארבע שנים?

יעקב גנות:

כן.

מנחם אליעזר מוזס:

בגלל מה?

יעקב גנות:

בגלל דרך מילוט בין נחל יתלה, כאשר הדרך הייתה אמורה להיות מוכנה ב-‎2017.

נחמן שי:

המנהרות בכרמל חיכו זמן רב יותר.

היו"ר אופיר אקוניס:

לא. העיכוב שם היה מז'ורי, אגב, גם להגנת הסביבה בעיניי. בעיניי גם הסביבה סבלה בשנים הללו.

מנחם אליעזר מוזס:

מי מבטיח שלא תהיה דרך מילוט?

היו"ר אופיר אקוניס:

אין יותר דרכי מילוט. העבודה מתקיימת ויש התחייבות של שר התחבורה, של המנכ"ל, של מנכ"ל רכבת ישראל. האישור הוא סופי ומוחלט. אם תהיה התקדמות והפרסים יוענקו, האוצר, אתם שמעתם על הפרסים? זה בסדר מבחינתכם? מקובל עליכם. זה גם על דעתכם.

לא נעים לי לומר, אבל כאשר אני שאלתי את שר התחבורה הקודם שסיכם את פועלו בכנסת, בתחילת כהונתה של הכנסת השמונה עשרה, הוא דיבר - ואני לא יודע למה - ונקב בתאריך הרבה יותר מוקדם, בשנה יותר מוקדמת, וזה הפתיע, אבל אז זה עוד היה אפילו בלי ההחלטה הסופית לגבי הקו.

מה יהיה זמן הנסיעה? ‎28 דקות? מדובר ברכבת מהירה מבנייני האומה לתחנת ההגנה. או שהיא תעבור במודיעין?

נחמן שי:

עם תחנה במבשרת.





יצחק הראל:

זאת בדיוק הנקודה. אנחנו צריכים להבין שמערך של תחבורה ציבורית הוא מארג. לחבר את ירושלים לתל-אביב בנסיעה של ‎30 דקות, זאת מהפכה. הרכבת הזאת לא צריכה לעצור בשום מקום כי זה לחבר שתי ערים מטרופוליניות מרכזיות. אגב, רכבות מהירות, זה פתרון אחד, אבל אנחנו לא יודעים לסגור את הפערים. לכן היום אנחנו הולכים במסלול של מארג של רשת שלמה שבטח שר התחבורה יוסיף דברים בנושא, אבל תחבורה ציבורית זה מארג והקושי הגדול של כולנו, של כל מפעילי התחבורה הציבורית, הוא לסגור פער של חמישים שנים ואת הפער הזה לא סוגרים ביום.

אנחנו, לפחות ברכבת ישראל, עושים מאמצים לקצר את לוחות הזמנים כך שהקו לבאר-שבע ייפתח מוקדם יותר וכך גם לגבי יתר הקווים. הפתרון המשולב הזה של רכבת מהירה, רכבות פרבריות, תחבורה ציבורית אחרת משלימה, זה המארג הנכון.

נחמן שי:

לאילת אין רכבת.

השר ישראל כץ:

בעוד עשר שנים, כאשר קדימה תחזור לשלטון, יוכלו לגזור את הסרט.

נחמן שי:

אני לא שאלתי שאלה פוליטית. קדימה חוזרת הרבה קודם אדוני השר. יכול להיות שאתם אז תחזרו שוב.

כרמל שאמה:

לגבי הקו לאילת, הייתה החלטה של ממשלת שרון השנייה.

השר ישראל כץ:

לגבי אילת היו כבר שמונה החלטות ממשלה. זה התחיל בזמן בן-גוריון אבל אני מקווה שבקרוב תהיה החלטת ממשלה שתתממש.

נחמן שי:

אתה בעד?

השר ישראל כץ:

בהחלט.

היו"ר אופיר אקוניס:

ודאי. כולנו.

השר ישראל כץ:

אמרתי, מאילת ועד קריית שמונה. אמנם בחזון של ‎10-15 שנים חלק מזה, בהחלט אני רואה את החיבור הזה כדבר לאומי, כלכלי וחברתי ואני מקווה שהקו הזה לאילת יצא לדרך ואני אופטימי.



נחמן שי:

גם האוצר חושב כך?

השר ישראל כץ:

בסוף יש ממשלה אחת וכולם בסוף חושבים אותו הדבר אחרי דיונים וויכוחים לגיטימיים. אני מניח שהדיונים יבשילו ויוציאו את הקו הזה לדרך.

היו"ר אופיר אקוניס:

הזכיר כאן קודם אלכס לנגר שעבדתי במשרד התחבורה, אבל אני עבדתי גם במשרד האוצר. יצא לי לעבוד עם שר האוצר שהיום הוא ראש הממשלה ואני יודע את עמדתו הנחרצת לגבי הקו. אני כמובן תמכתי בה בצורה מוחלטת, לגבי הקו לאילת ואני חושב שזה קו חשוב מאוד. אני לא יודע מה עמדת האוצר לגבי הקו לאילת, אבל הוא קו חשוב. אני חושב שלרשת את המדינה ברכבות כפי שמתבצע כעת, כולל הכפלת הקו לבאר-שבע שמקצר את זמן הנסיעה מהפריפריות, זה דבר חשוב. אגב, רכבות יבטלו את הפריפריות. דיבר מנכ"ל הרכבת על חמישים שנים עיכוב, כן, במשך חמישים שנים היה עיכוב.

מנחם אליעזר מוזס:

מה מצב הרכבות לגליל? למירון?

היו"ר אופיר אקוניס:

מאה אחוז, גם זה. לגבי מירון, אני לא יודע.

מנחם אליעזר מוזס:

במירון מבקרים מיליון אנשים בשנה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אם היה תהיה בצפת, זה יעזור לך?

להשלים את התשובה לגבי הרכבת. מדיניות הממשלה, אם אינני טועה, היא באמת רישות המדינה ברכבות ובמסילות ברזל.

השר ישראל כץ:

מאילת ועד דן, כולל מירון. אגב, יש נקודה מאוד חשובה.

היו"ר אופיר אקוניס:

זאת מדיניות נבונה, חבר הכנסת שי.

השר ישראל כץ:

משך הביצוע, אני לא מדבר על הקו לירושלים שהוא מאוד מסובך, גם ברכבות וגם בכבישים הוא דבר שניתן לזרז אותו ולהמריץ אותו. הקושי העיקרי הוא בהליך התכנון, מול הוועדות, מול ההפקעות והדברים האחרים וכרגע אנחנו עוסקים בהסדרת הנושא הזה על מנת שיהיה הליך כזה שמצד אחד יאפשר למי שרוצה לערער לעשות זאת, אבל הוועדות וכולם יעבדו בקצב מהיר ביותר. לא יתכן שמדברים נגיד על המזלג שאנחנו רוצים לעשות מיוקנעם, כביש חוצה ישראל שימשיך עד צומת כברי ולאחר מכן יהיה חיבור רוחב לנהריה וכולי, ושיהיה כביש מע"צ משודרג עם מחלפים במקום רמזורים וכולי עד צומת גולני ועד עמיעד. כאשר מדובר מצומת גולני לעמיעד, ביצוע יכול לקחת למשל שנתיים, התכנון בתנאים הקיימים ייקח חמש שנים למרות שזה על תוואי קיים.

מנחם אליעזר מוזס:

בגלל בירוקרטיה.

היו"ר אופיר אקוניס:

כן, בגלל בירוקרטיה. בגלל חסמים בירוקרטיים ולא בגלל ביצוע.

השר ישראל כץ:

גם אם זה יתבצע בטווח של שנים, אז אתה גם דוחף את זה ומלווה את זה עד לגזירת הסרט, כך שבאותה קדנציה יהיה אפשר גם להוציא לפועל וגם לחנוך. אנחנו הולכים לעשות תיקוני חקיקה וזה יגיע לכנסת. אני מקווה שגם תהיה כאן עזרה בעניין הזה כדי שפרוייקט יהיה לו שנה של תכנונים, שנתיים של ביצוע, ואפשר יהיה לעשות בשלוש שנים כאשר יש מדינות בעולם שזה נעשה שם בהרבה פחות זמן.

מנחם אליעזר מוזס:

זה אמור גם לגבי כביש ‎38?

היו"ר אופיר אקוניס:

חבר הכנסת מוזס, נדמה לי שאחרי שכבר קובעים מדיניות, וקובעים מדיניות, יש חסמים מטורפים.

השר ישראל כץ:

כביש ‎38 הוא דוגמה טובה. זה כביש אדום. החברה הלאומית לדרכים מוכנה לבצע ואנחנו מוכנים להכניס את הכביש לסדר עדיפות והוריתי גם לקדם את התכנון לכל אורכו עד בית שמש ומבית שמש אבל מחכים למוסדות התכנון. במקרה הזה, ההפקעות שצריכות להתלוות לדבר הזה.

בחוצה ישראל, היתרון הוא שיש חוק מיוחד, חוק חוצה ישראל, שמאפשר להיכנס לביצוע ואז לדון לגבי הפיצויים ובכל יתר הדברים ולכן זה גם עבד ועובד.

מנחם אליעזר מוזס:

אי אפשר ליישם את זה בכבישים אדומים?

השר ישראל כץ:

בכבישים שהוכרזו כפרוייקט לאומי, אנחנו כרגע מנסים להתאים את החוק וזה יובא לכנסת כדי שאפשר יהיה באותה דרך לקדם את הדברים.

מנחם אליעזר מוזס:

אני מוכן להציע את הצעת החוק הזאת.

השר ישראל כץ:

אם תתמוך בה, זה כבר טוב.





מנחם אליעזר מוזס:

היא כבר קיימת?

השר ישראל כץ:

אנחנו כרגע יושבים על הנושא הזה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו חורגים מהזמן, אבל זה מראה על חשיבות הנושא, זה שכולם רוצים לדבר ולהביע את עמדותיהם. הנושא הוא אכן חשוב.

חיים תמם:

אני יושב-ראש ארגון עובדי אגד. אדוני השר, אני רוצה להדליק נורה אדומה. תבדקו במלחמת לבנון השנייה איזה חברות הסעה הסכימו להיכנס ללבנון ואיזה חברות לא הסכימו להיכנס ללבנון. כדאי מאוד שתבדקו את זה כי במצב של מלחמה, מי יבוא? אני לא רוצה לפגוע כאן באף אחד, אבל מי שהיה במלחמות אלה אנחנו ותמיד נמשיך להיות בפנים. חוץ מאגד, ואולי חברת דן, לא ראיתי אף אחד שם ושמעתי שהחברות לא רצו להיכנס ללבנון. מה תעשו כשתהיה מלחמה? עם כל הכבוד, הרפורמה הצליחה או לא הצליחה, אבל מי עובר את הרפורמה הזאת? משנת ‎2000 אני עובר את ההפרטה באגד. אתם יודעים מה זה לבוא להסכם קיבוצי עם משכורת, תודה לאל, ולבוא בלי הסכם? נהג שעובד עשרים שנים מדימונה ומבאר-שבע, אתה זורק אותו לאשפתות. אז על מה אתם מסתכלים? עליית נוסעים? עליית נוסעים בגלל המצב הכלכלי, בגלל שאנשים השאירו את המכוניות הפרטיות בבית ובאו לנסוע באוטובוסים. על מה אתם מדברים? רבותיי, יש כאן אנשים מפוטרים ואנשים הולכים הביתה בבכי. אני אומר לכם שבזמן מלחמה, לא יהיה כאן שום דבר. אתם תהיו עם עצמכם ועם הלשון בחוץ. כדאי שתדעו את הדברים האלה. אני מציע לכם להקים ועדה חיצונית שתבדוק את כל הרפורמה הזאת, אם היא הצליחה או לא הצליחה, וזה לפני שאתם ממשיכים. תבדקו את הנושא הזה. עברתי ‎20 הפרטות בכל הארץ. אני מדבר כוועד העובדים ותודה לאל אני מסתדר עם ההנהלה די טוב ומשתדלים למנוע פיטורים, אבל אחד שהולך הביתה, זאת מכת גרזן בראש. אני מרגיש שכך גם קורה בחברת דן. אם אני משאיר את אותו אדם לעבוד בבאר-שבע, זה לא אותו דבר כי הוא בקושי עובד ארבע-חמש שעות ביום והולך הביתה. אתם לא חושבים על הדברים האלה אלא מה שמעניין אתכם זה כסף. כסף והקומבינות למעלה בין כל החברות. מספיק עם זה. זה מאוד כואב לי ולכן התפרצתי כך. תודה.

יורם נגר:

אדוני השר, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת. רציתי לדבר בעיקר על הנושא של הקנסות שמשרד התחבורה משית על חברות התחבורה. הקנסות האלה לא מגיעים לחברות התחבורה אלא הם מגיעים לנהגים ומדובר בנהגים שמרוויחים ‎20.80 שקלים לשעה והם עובדים קשה. הם גם נוהגים, הם גם גובים את הכסף, הם גם צריכים להיות אנשי ביטחון ולהיות דרוכים כל הזמן לראות מי עולה ומי יורד מהאוטובוס, הם גם צריכים להתמודד עם התחבורה הצפופה במטרופולין תל-אביב, בירושלים ובחיפה שהיא בלתי אפשרית לאוטובוס גדול. אחר כך הנהג צריך להיצמד למדרכה, לדאוג לקלוט את הנוסעים כמו שצריך, לקלוט אותם בביטחון. אתם לא אוכפים את השמירה ודואגים שתחנות האוטובוסים יהיו פתוחות. למה למשל אתם לא עושים תקנה שמי שחונה בתחנת אוטובוס תופקע לו המכונית הפרטית שלו למשך שבועיים-שלושה? או משאיות שעומדות באמצע תל-אביב. בתל-אביב אתה לא יכול לנסוע. תעשו תקנה שמי שחונה בתחנת אוטובוס, ייקחו לו את האוטובוס. מי שנוהג שיכור, אתם לוקחים לו את המכונית למשך חודש. אם תעשו כך גם כאן, נראה מי יחנה בתחנת אוטובוס. אנשים יפחדו ואז תהיה לנו אפשרות כנהגי אוטובוס להיכנס למפרצים ולקלוט נוסעים בבטחה. תדאגו לכך שיהיו לוחות זמנים, כך שנהג יוכל לעבוד בקצב נורמלי.

היו"ר אופיר אקוניס:

זה דבר אחר. זאת חקיקה נפרדת.

חליל שווא:

הנהג מקבל קנס והוא לא יכול לערער עליו. הקנס הוא אוטומטי ותפסנו מוקדים שלכם שבכלל לא בדקו את האוטובוס. אין אפשרות לערער על הקנס כי זה אוטומטי.

היו"ר אופיר אקוניס:

אין מערכת של ערעור?

יורם נגר:

אצלנו בחברה יש מערכת ערעור. אני לא יודע מה קורה בחברות פרטיות.

חליל שווא:

נותנים קנסות בגין איחור, אבל גם אם אתה רוכב על וספה, לא תוכל להגיע בזמן לירושלים. אתה מקבל קנס, אבל אין אפשרות ערעור. אסור לפגוש את הבודק ולראות אם הוא משקר או לא? הנהג צריך להתמודד עם קנס בגובה של ‎500 ו-‎1,000 שקלים. אין פה צדק.

יורם נגר:

אני חושב שדבר מאוד חשוב, כמו שהעידה כאן חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הוא שהיו בחברות הפרטיות נהגים שלא יורדים אפילו לשירותים. צריך לדאוג לחייב את החברות לשנות את לוחות הזמנים. אני נהג אוטובוס כבר כשלושים שנים ואני עובד בקו מסוים ואני יכול להעיד על כך שלוחות הזמנים כמעט ולא השתנו.

השר ישראל כץ:

אני מבקש שבתנאי שירות, אלה גם התנאים של הנהגים ולא רק המשכורת. זה חייב להיכנס לתוך תנאי ההפעלה.

קריאה:

זה מופיע במסגרת המכרז.

יורם נגר:

אולי על הנייר.

השר ישראל כץ:

עם דגש על התנאים ועל הבדיקה.

אילן קרני:

אני מבקש לדבר בשם החברות הפרטיות ואני מבקש להתייחס לשני היבטים. אם אנחנו מדברים על הרפורמה, ההצלחה הבטוחה שיש לה הוא שכל הנושא הזה עלה על סדר היום הציבורי. אין היום עיתון אחד שלא מתייחס לנושא ואין יום שאין דיונים בכנסת בנושא של הרפורמה בתחבורה הציבורית או על התחבורה הציבורית. אני חושב שזה כבר הישג אחד גדול.

בנושא שכר הנהג, שזאת החוליה הכי חשובה לכולנו. אני רוצה לומר לכם דבר אחד פשוט. לפני כשנתיים וחצי-שלוש אנחנו יזמנו - אנחנו, החברות הפרטיות - הבנו שזאת החוליה הרלוונטית והחלשה ביותר ולכן יזמנו עבודה שנעשתה על ידי יוסי קוצ'יק, וכולם יודעים באיזה נושאים הוא מטפל. העלינו את הנושא הזה, העברנו כנס בים המלח על נושא מעמד הנהג וכתוצאה מכך זה אחד מהטריגרים שבמכרזים האחרונים יש במפורש התייחסות מאוד פרטנית לנושא של שכר הנהג ומעמדו. היום שני מכרזים שהיו, שכר הנהג שבאמת הסתובב סביב ה-‎20 שלים לשעה, במכרז הראשון שכר הנהג היה ‎27 שקלים כשכר יסוד ובמכרז השני השכר הוא מעל ‎30 שקלים כשכר יסוד. אני אומר את הדברים כנציג החברות הפרטיות ובעידודן. זה מהלך שאנחנו הרמנו אותו כקפיטליסטים. אנחנו קפיטליסטים. באנו באמת להרוויח כסף מהתחבורה הציבורית.

אני רוצה להדגיש דבר נוסף. התחלנו בדיאלוג - אני אומר שהתחלנו כי אני זהיר בדבריי - עם משרד האוצר כדי לפתוח מנגנון שיפצה וישפה גם את הנהגים הקיימים עכשיו. זאת אומרת, כולנו יודעים להביא אוטובוסים והנהגים מבחינתנו זה הערך העליון וכך זה אצל כל החברות.

השר ישראל כץ:

גם זמני מנוחה ותנאים.

אילן קרני:

גם זמני מנוחה. הכל. האנשים שלך בודקים את זה.

היו"ר אופיר אקוניס:

הכל מאושר על ידי משרד התחבורה.

אילן קרני:

משרד התחבורה, כל הנושא של בקרה תפעולית שבמיקרו אני מאוד לא אוהב אותו ואני מודה בכך, הוא קונס אותי, הוא מבקר אותי וכולי, אבל גם הבקרה התפעולית צריכים לומר עליה רק דבר אחד, שהיא בסופו של דבר הפכה את כל החברות להיות יותר טובות. אפשר לדבר על המינון, אפשר לדבר על הצורה, יש לנו הרבה מאוד מה לומר, אבל בסך הכל הזאת מהווה מנגנון שמיישר אותנו במפורש. אנחנו עומדים עכשיו מול ציבור תובעני ושקוף ואנחנו חייבים להיות שקופים.

הדבר האחרון שאני רוצה לציין וכבוד השר, זה מאוד חשוב לי שתשמע אותו. מעמד הנהג זה לא רק השכר שלו אלא זה גם אופק תעסוקתי. כאשר אנחנו באים ומדברים על כך שהיום יש עשר חברות, לא צריכים למכרז אותן לדעת, את הפעילות שלהן בכל שמונה שנים או בכל שש שנים או בכל עשר שנים. אפשר באמת לשחרר את אלה שהן פחות טובות.

היו"ר אופיר אקוניס:

אולי נעבור לשיטת הרשיונות.

אילן קרני:

לעבור לשיטת הרשיונות. זה מאוד חשוב כי גם זה מעמד הנהג.

היו"ר אופיר אקוניס:

יש עכשיו איזו הצעת חוק בעניין.

אילן קרני:

זה אופק תעסוקתי לנהג שידע מה קורה שלושים שנים קדימה ולא כל שמונה שנים הוא צריך לחפש מעסיק אחר. גם זה מעמד הנהג. הנושא הזה של הנהג מאוד רלוונטי לכולנו.

עמית ברגמן:

אני מטעם מועדון האופנועים הישראלי, אבל אני מייצג את האינטרסים של כל הרוכבים ואני רוצה לדבר על בטיחות.

בעולם קיימת מגמה עולמית של מתן רשות לרכב דו-גלגלי לרכב בנתיבי תחבורה ציבוריים.

היו"ר אופיר אקוניס:

למשל היכן?

עמית ברגמן:

למשל בארצות-הברית, החוק הפדרלי מאשר לרכב לנסוע בכל נתיב תחבורה ציבורית ובכל נתיב שקוראים לו ‎HOV שהוא מעל ארבעה אנשים אבל בכל נתיב שמותר לו לנסוע, בכל נתיב שמותר לתחבורה הציבורית, מותר גם לאופנוע גם אם מדובר באדם אחד שרוכב עליו.

יתר על כן, במקום שמותר למדינות לגבות אגרה - מה שנקרא טול - בארצות-הברית, אסור לגבות אגרה מאופנוע שנוסע בנתיב תחבורה ציבורית. באנגליה המדיניות השתנתה בשנת ‎2005 כאשר המדיניות הקודמת הייתה שלא לעודד אבל המדיניות הנוכחית היא לעודד. בלונדון מה-‎5 בינואר יש ניסוי של ‎18 חודשים כאשר כל רכב דו-גלגלי נוסע בכל נתיב תחבורה ציבורית. היתרון של זה הוא ברור והסיבה היא להגביר את הבטיחות של הרוכבים ולהגדיל את שדה הראייה שלהם, לא לגרום להם להתחכך עם התנועה ולהשתחל בתוך התנועה העמוסה. זאת מגמה עולמית שקיימת ובאנגליה השינוי הוא לאור מחקרים שנעשו. עדיין אין תוצאות סופיות למחקרים, אבל המחקרים מצביעים על שיפור בבטיחות.

אני אשמח להגיע לפגישה במשרד המנכ"ל בנושא הזה כי פגישה כזאת יכולה להציל חיים. אני מזכיר ש-‎50 אחוזים מההרוגים ברכב דו-גלגלי נהרגים בעיר כאשר מדובר במהירות נסיעה קטנה. זה קורה סביב החיכוך עם התחבורה אבל אנחנו יכולים להקטין אותו על ידי זה שיהיה שדה ראייה גם של נהגים אחרים וגם של הרוכב.

מילה לגבי המטרונית בחיפה. יש שם הפרדה מפלסית, דבר שמהווה קטסטרופה בטיחותית. כבר נהרג שם אדם אחד ולצערנו אנחנו חוזים שזה עלול לקרות שוב.

היו"ר אופיר אקוניס:

זה קצת יותר גבוה.

עמית ברגמן:

מדובר בשבעה סנטימטרים. יכול להיות שאותו אדם ניסה לחמוק ממישהו שבלם לפניו. התנועה מאוד מאוד צפופה. אנשים לא רואים את שבעת הסנטימטרים האלה. אותו נהג נפל ואוטובוס עלה עליו.

היו"ר אופיר אקוניס:

זאת נקודה חשובה.

עמית ברגמן:

אני מודה לאדוני. אני חושב שהדברים האלה צריכים להידון במשרד התחבורה.

היו"ר אופיר אקוניס:

בהחלט. מקיימים ישיבה בנושא המטרונית. זה בעניין אחר של שילוב המוניות. המנכ"ל, הוא רוצה לקבל תשובה ואולי תעביר לו תשובה נפרדת.

יהודה סקר:

אדוני השר, קודם כל נברך בשם כולם את ראש-הממשלה שהיום הוא בן שישים. מזל טוב.

אדוני השר, אתה שר התחבורה והבטיחות בדרכים. בנושא של ירושלים, יש בעיה במעבר לרכבת הקלה. אני מבקש את אדוני השר והמנכ"ל. שלשום נהרגה ילדה בת שלוש ועוד ילד נפצע קשה ועוד ילד נפצע בינוני.

מנחם אליעזר מוזס:

ומורה איבד את רגלו.

יהודה סקר:

נכון. אדוני השר, חייבת להיות הדרכה. אני גם בקשר עם המשטרה שעושה עבודה מצוינת, גם עם העירייה וגם עם משרד החינוך. חייבים להרגיל את הילדים בירושלים איך להתנהג עם הפעלת הרכבת הקלה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מציע שתשתתף בסיור ותעלה את הנקודה הזאת.

יעקב גנות:

אם נצטרך להשקיע הדרכה, הכשרה, הסברה, כל מה שנצטרך - משרד התחבורה מתחייב עכשיו לעשות זאת. אנחנו נעזור, נממן, נתרום ונעשה מה שאתם רוצים.

יהודה סקר:

תודה רבה. רשמנו את הדברים.

יעקב גנות:

נעשה מה שצריך מפני שברור לנו שבכל הארץ יתר המפעילים רואים את מה שקורה בירושלים ומשיתים את זה על משרד האוצר.

יהודה סקר:

היום לומדים בתיכון חצי שעה שבועית תעבורה. חסרים ‎15 מיליון שקלים לשנת ‎2010. אם אדוני השר יעזור לנו בזה, להשלים את השעה החסרה.

השר ישראל כץ:

אני חייב לומר כאן שמשרד החינוך הקצה בשנה הזאת ‎11 מיליון שקלים והוא הפסיק את ההקצאה לשנה הבאה.

יהודה סקר:

השר, נפגשתי עם שר החינוך והוא אמר שאין לו תקנה תקציבית לתיכון.

השר ישראל כץ:

יסדרו לו תקנה.

יהודה סקר:

אני מדבר על השנה, על ‎2010.






יעקב גנות:

משרד התחבורה ממשיך לשלם בדיוק את אותו סכום ששילם לפני שנה ולפני שנתיים והשנה. משרד החינוך, בגלל ההתחייבות של שנת ‎2009 להוסיף ‎11 מיליון שקלים, השקיע והשנה הודיע שאין לו יותר תקציב והם לא משקיעים.

יהודה סקר:

השר אמר לי שאין לו תקנה תקציבית.

יעקב גנות:

אין שינוי בתקציב של משרד התחבורה.

השר ישראל כץ:

אם השר אמר כך, זה ודאי נכון, אבל ניתן לפתור את זה.

היו"ר אופיר אקוניס:

כבוד השר, האם אתה רוצה לסכם? או המנכ"ל? יש לך כמה תשובות בקצרה? המנכ"ל, בבקשה.

יעקב גנות:

לחבר הכנסת מוזס. אין לי תשובות. ניתן לו תשובות בסיום הדיון, מפני שאני לא מכיר את הקווים בירושלים.

לגברת ששאלה ובינתיים עזבה, כל מילה שהיא אמרה, בסלע אבל אין לנו תשובות. זה שיש עיכובים, זה שהבטחנו, נעשה את הכל כדי לעמוד בכל ההתחייבויות.

לחבר הכנסת נחמן שי, גם הוא יצא, כך שחבל לתת תשובות.

היו"ר אופיר אקוניס:

צודק. חבר הכנסת עמאר טוען שלא קיבל תשובה.

יעקב גנות:

לגבי תחבורה ציבורית במגזר המיעוטים. נבדוק עם אלכס. מדובר למעשה בבית ג'אן, בחורפיש ובמקומות כאלו. אני מתחייב לבדוק עם אלכס ותקבל תשובה.

אלכס לנגר:

קיבלנו הנחיה משר התחבורה, אני חושב שזה היה בשבוע הראשון שהוא נכנס לתפקיד, ונפגשנו עם כל ראשי המועצות והצגנו להם את התוכנית שלנו איך אנחנו חושבים שצריך לארגן את התחבורה הציבורית במגזר הדרוזי. אנחנו נמצאים אתם עכשיו בעבודה על פרטי התוכניות בכל ישוב וכבר הוצאנו מכרז לתחבורה פנימית בדלית אל כרמל ובעוספיה והקשר שלהם עם יוקנעם. לכן אנחנו עושים טיפול אינטנסיבי גם במגזר הדרוזי וגם בכלל במגזרי המיעוטים. אני יכול גם לתת לך דוגמאות של דברים שכבר עשינו כמו ברהט, שם ארגנו תחבורה מודרנית בישוב שלא הייתה בו תחבורה במשך שישים שנים, כמו במזרח העיר ירושלים שם יצרנו תשתית תחבורה ציבורית שפרוסה על פני כל מזרח ירושלים.






השר ישראל כץ:

אני ביקשתי להכין תוכנית אב למגזר הערבי.

אלכס לנגר:

יש תוכנית אב ואנחנו ניכנס בגליל לתוכניות כבדות מאוד לשיפור התחבורה הציבורית על מנת שבאמת נגדיל את הנגישות.

חמד עמאר:

מתי נראה יותר משני אוטובוסים שמגיעים, אחד בבוקר ואחד בערב, לישובים הדרוזים?

אלכס לנגר:

אני מקווה בימים הקרובים. יש לנו מכרז באוויר.

חמד עמאר:

זה נרשם בפרוטוקול.

היו"ר אופיר אקוניס:

השר, אתה רוצה משפט סיכום?

השר ישראל כץ:

כן. אני מודה ליושב-ראש הוועדה על הדיון ולחברים, חברי הכנסת והחברים האחרים שהשתתפו בו. גם אני למדתי מהדיון הזה דברים ואנחנו ניקח אותם לתשומת לבנו ונקווה שכל המטרות שהושגו כאן, גם תתממשנה. תודה רבה.

היו"ר אופיר אקוניס:

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הישיבה.

הוועדה תסייע לממשלה ולמשרד התחבורה בעידוד, פיתוח וקידום התחבורה הציבורית. זאת משימה לאומית. אחת הבעיות העיקריות שלמדנו עליה כאן היא חסמים ובירוקרטיה, ואלה דברים שצריך להסיר אותם אדוני השר. לפי הישיבה הזאת וישיבות נוספות שקיימנו ביחד, דברים שיועברו כהצעות חוק, כתקנות, כחקיקה ראשית, כאן אין חסמים. כאן לא יהיו בלמים. יהיו בלמים רק כאשר זה יהיה שייך לבטיחות בדרכים.

אנחנו נקיים מעקב אחר הפרוייקטים שהציג לנו מר לנגר ובהם הרכבת הקלה בתל-אביב, הקווים במטרופולין תל-אביב, חיפה, ירושלים, סוגיית ההפרטה של הקווים של האוטובוסים, סוגיית מוניות השירות והמוניות.

מר לנגר, ביקשנו להעביר אחת לרבעון - לא צריך אחת לחודש - את אותו דוח של חברת ריבה שעוסקת בבקרה ופיקוח על האוטובוסים ועל קווי האוטובוסים, וגם להעביר לוועדה בהקדם את טבלת המחירים החדשה שמתבססת על הרפורמה במחירים שהצגת, בעיקר רפורמת התעריפים בירושלים.








אנחנו נקיים סיור בתוואי הרכבת הקלה בעיר ירושלים וככל שהדברים יידרשו בתחום התחבורה, אנחנו כאן.

ראיתי את העניין הגדול שהיה כאן וזה גם בא לידי ביטוי בכך שכל כך הרבה זמן ישבנו כאן. תודה רבה לכם השר והמנכ"ל על כך שנפתרו דברים גם תוך כדי הישיבה, דבר שהוא נדיר וטוב.

תודה רבה לכם.






הישיבה ננעלה בשעה ‎11:50