הכנסת השבע-עשרה                         נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' ‎544
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ג באדר ב' התשס"ח (‎30 במארס ‎2008), שעה ‎10:00



סדר היום: פיקוח משרד החקלאות על הוטרינרים העירוניים ועל עבודת הוטרינר העירוני באשקלון

נכחו:
חברי הוועדה: גלעד ארדן-היו"ר
יורם מרציאנו

מוזמנים: ד"ר משה חיימוביץ - הוטרינר הראשי ומנהל השירותים הוטרינריים, משרד החקלאות
ופיתוח הכפר
ד"ר רוני עוזרי - מנהל מחלקת יבוא ויצוא בשירותים וטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח
הכפר
ד"ר חורי ג'רסי - מנהל המחלקה הוטרינרית, מרכז השלטון המקומי
ניסים סויסה - מנהל אגף איכות הסביבה, עיריית אשקלון
ד"ר דרור דגן - מנהל השירות הוטרינרי בחיפה
ד"ר טיקה בראון - מנהלת המחלקה הוטרינרית בעיריית פתח תקווה
ד"ר תומי שדה - רופא וטרינר בדימוס של עיריית ירושלים
יוני ליטווין - יו"ר עמותת הרופאים הוטרינרים לחיות מחמד
מיכל צוויג - חברת ועדת "נח"
אלה אבין - "קבוצת אזרחים למעין החיות במכלאות הרשותיות"
עדן פוגל - יו"ר ארגון הרופאים הוטרינריים לחיות הבית
אהוד פלג - עו"ד, יו"ר ועדת זכויות בע"ח, לשכת עו"ד
ד"ר יצחק סמינה - יו"ר הסתדרות הרופאים הוטרינריים
ד"ר אלכס מרקוביץ - סגן יו"ר הסתדרות הרופאים הוטרינריים
אדלה גרטנר - "נח"
סבלה חמלניצקי - ארגון "ראשון אוהבת חיות"
אתי אלטמן - דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות"
ראובן לדיאנסקי - מנכ"ל ויועץ משפטי, "תנו לחיות לחיות"
ערן לב - "נח"
אורי יפה - יו"ר "נח"
שרית איילון - "תנו לחיות לחיות"
אפרת בן-עמי
חגי בן-שלוש - עובד בשירות הוטרינרי בעיריית אשקלון



מנהלת הוועדה: לאה ורון

קצרנית: יפעת שפרכר









פיקוח משרד החקלאות על הוטרינרים העירוניים ועל עבודת
הוטרינר העירוני באשקלון




היו"ר גלעד ארדן:


בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום פיקוח משרד החקלאות על הוטרינרים העירוניים ועל עבודת הוטרינר העירוני באשקלון. ועדת הכלכלה לא עוסקת בחוק צער בעלי חיים והגנה על בעלי חיים - זה תפקיד שמסור לוועדת החינוך של הכנסת - אולם בנושא הזה גם ועדת הכלכלה צריכה לתת את דעתה.

רבים בעם ישראל ראו את התחקיר המזעזע שהוצג בתוכנית כלבוטק, שבו הוצגה הפעילות של הוטרינר העירוני באשקלון. הוטרינר הארצי יכול להשעות וטרינר או לקחת ממנו את רשיונו במידה והוא פועל בניגוד לכללים שמחייבים אותו , או בניגוד למה שתפקידו מחייב אותו. לעניין הזה נדרשת הוועדה.

אני כינסתי את הדיון כיוון שמשרד החקלאות ופעילות הוטרינר כפופים לפיקוח של ועדת הכלכלה. אני רוצה לברר אם הייתה חריגה מהכללים בפעילותו של הוטרינר העירוני באשקלון, מה מתכוון לעשות משרד החקלאות בנושא. אם לא הייתה חריגה כזאת והתוצאה היא שמומתים מאות בעלי חיים שיש להם בעלים, אז יכול להיות שהוועדה ואני נצטרך לתת את דעתנו לתיקוני חקיקה שיסדירו ויקבעו במפורש מה חייב לעשות כל וטרינר עירוני בארץ כדי ליצור קשר עם בעלי הכלב. אם אין היום חוק שמחייב, אז אולי צריך להגביר משמעותית את רף הענישה הפלילית כלפי וטרינרים כאלה. בעיני - אני בטוח שגם בעיניכם - אין שום הבדל בין מי שמתעלל או הורג בעלי חיים חסרי ישע ובין מי שמתעלל והורג בני אדם חסרי ישע. ההקבלה הזאת לא מוגזמת. אני מאמין בה. זאת נקודת המוצא לדיון הזה.

אהוד פלג:

אנחנו נדרשים לסוגייה הזאת של פיקוח על וטרינרים רשותיים בפעם השלישית בשנתיים האחרונות, לאחר שני דיונים קודמים שנערכו בוועדת החינוך של הכנסת ובעקבות מקרים דומים או טענות דומות של ביצוע עבירות על ידי וטרינריים רשותיים ואי מיצוי האמצעים נגדם מצד השירותים הוטרינריים.

בפרוטוקול הכנסת ניתן לראות את הביקורת החריפה שיושבי ראש הוועדות הפנו כנגד השירותים הוטרינריים ומשרד החקלאות בעניין הזה . בדיון האחרון שהיה בעניין הפנו גם ביקורת כלפי פרקליטות המדינה, משום שהסתמן שם מהלך מאוד מסוכן של קביעת נוהל חדש שיכפיף את שיקול דעתה של המשטרה בשאלה אם לחקור ולהעמיד לדין וטרינריים רשותיים לאישור של משרד החקלאות, דבר שהוא לטענתנו מנוגד לחוק.

לאה ורון:

עו"ד פלג, האם אתה מדבר על תיקון בחוק צער בעלי חיים?

אהוד פלג:

לא. אני מדבר על נוהל, בהנחיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, עו"ד יהושע למברגר, שעל פיו הסתמן שעומדים להכפיף את שיקול דעתה של המשטרה אם להעמיד לדין וטרינריים רשותיים למשרד החקלאות, דבר שלטענתנו הוא נגד חוק סדר הדין הפלילי. זה דבר מאוד חמור שהארגונים להגנה על בעלי חיים התריעו כנגדו. הוא זכה לביקורת חריפה של יושב-ראש ועדת החינוך, הרב מלכיאור. כיוון שהנוהל הזה היה בתהליכי חיבור לא ניתן היה להתייחס לממצאים סופיים.

אם הדברים שהוצגו בתכנית כלבוטק אכן נכונים, אז אנחנו מדברים על עבירה לכאורה על חוק הפיקוח על הכלבים. החוק הזה, שהכניס את חובת השיבוב, נועד למטרה של איתור הבעלים של כלבים שהלכו לאיבוד. אותם כלבים שעליהם דובר בתחקיר כלבוטק, שהיו להם שבבים, הורדמו בתום ‎10 ימי הסגר, וזאת בניגוד מפורש לחובה על פי סעיף ‎13 ב לחוק הפיקוח על הכלבים. אנחנו מדברים על עבירה אכזרית במיוחד. מדובר בהמתה של כלב שיש לו בית אוהב, בעלים שמחכים לו. גורלו של הכלב הזה היה יכול להיות שונה לחלוטין.

הטענה שאומרת שיש לווטרינרים הרשותיים חסינות בעת ביצוע פעולותיהם מוגבלת בחוק, מסויגת בחוק רק כאשר הם פועלים לפי הוראות החוק, בין אם זה לפי הוראות חוק צער בעלי חיים, בין אם זה לפי הוראות חוק הפיקוח על הכלבים ובין אם זה לפי פקודת הכלבת. פה הם לא פעלו בהתאם לחוק, הם פעלו בניגוד לחוק. אסור להם ליהנות מחיסיון מפני חקירה.

קיים כשל מובנה של ניגוד עניינים בין העובדה שהשירותים הוטרינריים שואפים להגן על הוטרינריים הרשותיים בהיותם אנשים שהם מומחים מקצועית על ידם, לבין העובדה שהם אלה שהיו צריכים למצות איתם את ההליכים. התפקיד של ממונה על חוק צער בעלי חיים, שנמצא היום בשירותים הוטרינריים, הוא תפקיד של כפיפות למנהל השירותים הוטרינריים. הוא היה הראשון שהיה צריך לקום ולהזדעק מול עבירות שהם מבצעים. הם כפופים למנהל השירותים הוטרינריים שמנהיג מדיניות אחרת. אנחנו מזמן כבר קבענו שהפונקציה הזאת לא צריכה להיות בתוך השירותים הוטרינריים . אנחנו רואים פעם אחר פעם את ההשלכות הנזקיות שלה.

במידה ואכן מתגבש נוהל כזה שיחייב אישור של משרד החקלאות להחלטה של המשטרה להעמיד לדין, הדבר יהיה חמור מאוד. כנגד זה יצאה האחראית על האכיפה במשרד לאיכות הסביבה, עו"ד זוהר שקלים, בדיון שהיה לפני שנה בוועדת החינוך של הכנסת. נגד העניין הזה יצא יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, הרב מלכיאור. במידה והנוהל יתקדם לקראת המגמה הזאת אנחנו נבקש מהכנסת להתערב ולעצור את הדברים.

היו"ר גלעד ארדן:

מה הפסול בכך שיהיה נוהל ראוי? זה בדיוק כמו שהמשרד הייעודי, בשיתוף הפרקליטות מחליטים על מדיניות העמדה לדין. אני לא מצליח להבין מה הבעיה בכפיפות המקצועית. אם הוטרינר הארצי היה מנהיג מדיניות קשוחה בעניינים האלה היית חושב שזה טוב שיש לו סמכות. בסעיף ‎19, כתוב שהשר רשאי בצו לבטל את רשיונו של רופא וטרינר, להתלותו לתקופה שקבע, או לתת לרופא וטרינר נזיפה או התראה. לשר יש סמכות לקחת לו את הרשיון. אני לא רואה בזה שום פסול. זה קיים בהרבה מאוד תחומים. זה תלוי במדיניות של הדרג המקצועי ובמדיניות של השר. הישיבה הזאת באה לבחון אם יש פגמים בפיקוח שלהם.

אהוד פלג:

הבה ונראה כמה פעמים הסמכות הזאת של מנהל השירותים הוטרינריים הופעלה כנגד אירועים שיש לגביהם עובדות חותכות ביחס להתנהגות וטרינרים רשותיים. הממונה על חוק צער בעלי חיים, על פי חוק צער בלי חיים, אמור להיות מחויב להגן על בעלי החיים.

היו"ר גלעד ארדן:

יש הגדרה מה זה וטרינר. בסעיף ‎2 כתוב ששליחותו של הוטרינר היא למנוע ולהקל על סבלם של בעלי חיים. ברור שאם יש דרך למצוא את הבעלים והוא לא עושה כך זה מנוגד להקלה על סבלם של בעלי חיים. אני לא חושב שהבעיה היא דווקא במבנה של הפיקוח.



אהוד פלג:

מכוח חוק צער בעלי חיים, חוק הפיקוח על הכלבים מדובר באמצעים שהיו צריכים להינקט על ידי הממונה על חוק צער בעלי חיים.






היו"ר גלעד ארדן:

זה שהם לא ננקטים לא אומר שהבעיה היא במבנה. זה שהמשטרה לא אוכפת את החוק לא אומר שצריך מישהו אחר שיאכוף את החוק. אני לא אומר שזה מה שקורה במקרה הזה. אולי קודם נברר את הפרטים ורק אז נסיק אם הבעיה היא מבנית או פרסונאלית.

אהוד פלג:

הממונה על האכיפה במשרד לאיכות הסביבה אמר שהמשטרה לא אוכפת את החוק משום שהיא הבינה שעד שהנוהל לא יגובש היא לא יכולה להעמיד לדין את הרופאים הרשותיים.

ראובן לדיאנסקי:

לא צריך להיות וטרינר או עו"ד כשרואים את התמונות הקשות בתחקיר כלבוטק על מנת להבין שיש פה מימד של התעללות. חוק צער בעלי חיים, שזה לא המקום להרחיב מאחר וועדת הכלכלה היא לא המוסמכת לדון בחוק צער בעלי חיים, קובע במפורש בסעיף ‎2 איסור התעללות, התאכזרות, עינוי. בצידו יש סנקציה פלילית של עד ‎3 שנות מאסר. הזכיר פה חברי, עו"ד פלג, את עניין הממונה על חוק צער בעלי חיים.זה נכון שיש היום - אנחנו נתקלים בזה לא מעט - בעייתיות מסוימת בעובדה שהממונה על פי חוק צער בעלי חיים הוא חלק ממשרד החקלאות. "תנו לחיות לחיות" דורשת מזה זמן רב להקים בישראל רשות להגנה על בעלי חיים, להעביר את הממונה לאותה רשות ולתת לו גם את הכוח ואת היכולת לשנע פקחים מטעמו על מנת להגביר את האכיפה. עד עתה זה נפל על אוזניים ערלות מצד ממשלת ישראל.

החוק להסדרת הפיקוח על כלבים קובע במפורש שלכל כלב אמור להיות שבב. בשבב הזה אמורים להיות הפרטים של הבעלים, כתובתו של הבעלים, שמו המלא, מספרי הטלפון ואפילו מספר הטלפון של הוטרינר. לתחנת ההסגר באשקלון ובכלל מגיעים ‎3 סוגים של כלבים להתאכסן. סוג אחד זה בעלי חיים שמגיעים להסגר כלבת, הסוג השני זה כלבים משוטטים שאין להם שבבים, והסוג השלישי זה כלבים שיש להם שבב שניתן לאתר את הבעלים שלהם.

יושבת איתנו אפרת שרעבי שחוותה על בשרה מה זה בעצם חוסר יכולת מצד וטרינר רשותי למצוא את בעל הכלב. כלבים שמגיעים לתחנת ההסגר נשארים ימים רבים ובסופו של דבר מוצאים להורג. עצם החזקת אותם כלבים, שידוע לאותו וטרינר את פרטי הבעלים, הוא לכשעצמו התעללות בבעלי חיים. אם היו עושים את הפעולה של מציאת הבעלים הכלב היה חוזר לביתו.

אנחנו שמענו, לפחות מהודעות לעיתונות שהוציאה עיריית אשקלון, לגבי סוג של השעיה מפעילות של הוטרינר צדוק בכל הנוגע למגע עם כלבים. היינו רוצים לדעת מנציגי העירייה אם זה מתקיים ובאיזה מידה הוטרינר בא במגע עם כלבים ובעלי חיים בכלל. נכון ששר החקלאות, על פי חוק הרופאים הוטרינריים, מוסמך לבטל רשיונו של רופא וטרינר, להתלותו לתקופה שיקבע וגם לנזוף. עד עתה לא שמענו אמירה מצד שר החקלאות. אני חושב שבטרם יוסקו מסקנות ארוכות טווח לגבי עתידו של הוטרינר צריך להושיב את הוטרינר בביתו ולומר לו שיש חשדות קשים של התעללות והתאכזרות ולא נכון ולא ראוי שהוא ימשיך לכהן כוטרינר. אנחנו שומעים שאותו ד"ר צדוק ממשיך להגיע למשרדו, אולי מקבל קהל, אולי חותם על מסמכים. היינו רוצים לדעת את המצב לגבי העניין הזה.

אני רוצה להתייחס לדברים שאומר השופט חשין, בפסק דין חמת גדר, לגבי עניין ההתעללות. הוא אומר כך: "התעללות בבעל חיים, התאכזרות אליו הינם מעשים בלתי מוסריים. תחושת החמלה שאנחנו חשים כלפי בעל חיים שמתעללים בו נובעת ממקום עמוק בליבנו, מרגש המוסר שבנו, מרגש הנחרד מנוכח פגיעה בחלש ובחסר ההגנה. צווינו מלידה להגן על החלש. בעל החיים הוא חלש. בעל חיים הוא כילד תמים וחסר הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו. כך גם התעללות בחיה. החיה הינה תמימה. אין היא מכירה ברוע, אין היא יודעת כיצד להתמודד עמו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם. המלחמה בין האדם לבין החיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים. האדם מצווה להגן על החיה כחלק מהציווי המוסרי להגן על החלש. מצוות צער בעלי חיים באה להגן על בעלי החיים באשר הם כיצורים שאלוהים נתן בהם נשמה. כל מי שאלוהים בלבבם יעשו ככל שיוכלו - איש איש ממקומו - כדי שהאדם לא יענה בעלי חיים, לא יתאכזר אליהם ולא יתעלל בהם.




היו"ר גלעד ארדן:

הדיון הזה נועד לברר אם הוטרינר באשקלון עבר על החוק על ידי כך שהוא בכוונת זדון או ברשלנות לא יצר קשר עם הבעלים. החוק בעניין הזה הוא חוק כללי. האם משרד החקלאות הוציא הנחיות מה הם המאמצים שבהם נדרש הוטרינר כדי להודיע, או שהוא יכול להסתפק בחיוג אחד ואם לא הייתה תשובה בבית לעבור להמתת הכלב? במידה והוועדה תתרשם שיש כללים או יש הנחיות שהוטרינר הפר, הדרישה תהיה ממשרד החקלאות לבטל או להשעות את רשיונו של הוטרינר העירוני.

אורי יפה:

הבעיה היא לא שמשרד החקלאות יכול לשלול רשיון של וטרינר, אלא שהמשטרה לפי הנוהל לא יכולה לפעול. אלה שני דברים שונים לגמרי. מה לגבי התלונות על מנהל השירותים הוטרינריים? אנחנו לא מצליחים להוציא מידע.

היו"ר גלעד ארדן:

אנחנו לא נרחיב היום את הדיון. הדיון הוא על הפיקוח.

אורי יפה:

משרד החקלאות החליט להפסיק את המימון של המחלקה במשטרה שנוגעת לצער בעלי חיים. מאז אין מימון. ברשות מקומית שאי אפשר לאמץ כלבים, שאי אפשר לקבל טיפול רפואי או לחנך על ידי התנדבות אין שקיפות. כשאין שקיפות קורים הרבה מאוד דברים. באשקלון נעברה עבירה שהיא לא מהחמורות שיש היום ברשויות המקומיות. יש רשויות מקומיות שזורקות את הכלבים שלהן להמתה ברשות אחרת. לא עושים את המאמץ להקים מכלאה. יש רשויות אחרות שקולטות מרשויות אחרות בשביל הכסף. יש רשויות שאי אפשר להתנדב, כמו באשקלון. יש היום כ- ‎10 עד ‎15 רשויות מתוך ‎266 שאפשר לאמץ ולהתנדב במקום. הטלפון לבעל הכלב צריך להיות מיידי. אם לא, צריך לשלוח מברק.

היו"ר גלעד ארדן:

צריך להבין שברגע שבעל הכלב בא לקחת את הכלב הוא משלם קנס של מאות שקלים. הקנס הזה אמור לממן את הפעילות של הרשות המקומיות בעניין הזה של הפיקוח של הכלבים, כולל החובה של הרשות להודיע לבעל הכלב. הקנס הוא הרבה יותר גבוה מהעלות האמיתית של החזקת הכלב לאותם מספר ימים עד שהוא מומת.

אורי יפה:

ועדת הכלכלה יכולה לקבוע שאין קנס במידה ולא הודיעו לבעל הכלב. באשקלון, כמו ברשויות אחרות, בוחרים לא לאפשר למתנדבים להיכנס. אני פניתי למנהל השירותים הוטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ, בבקשה להורות למכלאות הרשותיות לאפשר אימוץ. ביקשתי שיאפשרו אימוץ. הוא אמר שאי אפשר להכריח אותן כי הן לא כפופות לו. אמרתי לו לא להורות אלא להמליץ במכתב. גם זה לא נעשה. אנחנו פנינו, יחד עם חברי כנסת נוספים, למ.מ.מ. רצינו שהם יתחילו מחקר בנושא. הגיעו להרבה מאוד מדינות, להרבה מאוד מידע לגבי איך שמנהלים את שוק החיות. צריך רשות אחת שתהיה תחת המשרד להגנת הסביבה.

יוני ליטווין:

ועדת חוקה, חוק ומשפט דנה לאחרונה בחוק הפיקוח וקבעה קנסות מינהליים. בקנסות המינהליים מי שקיבל את סמכות הפיקוח על עצמו זה הרופאים הרשותיים. הרופאים הרשותיים מפקחים על עצמם כשהם מבצעים את הוראות החוק. מי שיכול לתת קנס לרופא הרשותי זה הרופא הרשותי עצמו. זה לא הגיוני ולא סביר. חוק הפיקוח לא מקוים בהרבה דברים כיוון שהרופאים לא קיבלו תקציב לקיים אותו. המון רשויות לא מדווחות למרכז השבבים. כלב שנמצא ברשות לא מאותר כי אין תקציב לקיומו של החוק.

לפי נתונים שונים ממיתים בארץ כל שנה ‎50 אלף כלבים. זה לא משנה איך עושים את זה. זה אכזרי. נתנו לרופאים הרשותיים להיות פועלי הזבל של החברה שלנו. הכנסת לא קיבלה השנה את התקציב לחוק קבוע שיאפשר עיקור של בעלי חיים. הכדור מונח לפתחי הכנסת במקרה הזה, לא לפתחי הרופאים הרשותיים.

יצחק סמינה:

אני חייב להודות שטוב עשתה התקשורת בכלל ותכנית כלבוטק בפרט שהעלתה לשיח הציבורי את כל הנושא של הכלבים המשוטטים במדינת ישראל. לפי הנתונים של שירותים הוטרינריים, במדינת ישראל משוטטים כ‎100 אלף כלבים בשנה. כבוד היושב ראש יודע שכאשר הכלב שלו נעלם פעמיים הוא קיבל טלפון מהמכלאה על מנת שיבוא לשחרר אותו.

היו"ר גלעד ארדן:

השאלה היא אם זה בגלל שאני חבר כנסת או בגלל שזאת הפעילות הרגילה.

יצחק סמינה

ציבור הוטרינריים עושה את עבודתו נאמנה בתחומים שהוא אמון עליהם. טוב היה אם הדיון הזה היה על הנושא של כלבים משוטטים ולא על הרופא הזה באשקלון, משום שהנושא הזה נמצא תחת בדיקה שמינה מנהל השירותים הוטרינריים. על כל חבר כנסת שיש תלונה נגדו נותנים לוועדה לבדוק. אני חושב שמן הדין ומן הראוי ומן הצדק היה אם היו נותנים לוועדות הבדיקה ולמשטרה לחקור את הנושא עד תומו. אני מניח שמנהל השירותים הוטרינרים יעשה את עבודתו נאמנה. הסתדרות הרופאים הוטרינריים תעשה את עבודתה נאמנה. הדיון הזה הוקדם שלא לצורך. הייתי מציע שהדיון יעסוק בנושא של הכלבים המשוטטים. אני גר במושב. אני יכול להעיד שכל בוקר ליד הבית שיל יש ‎20, 30 חתולים או כלבים. מה עושים איתם? מדינת ישראל צריכה לדון בנושא הזה.

ניסים סויסה:

גם אנחנו ראינו את הכתבה. היא זעזעה אותנו לא פחות מאשר אתכם. בעניין הזה היו שתי ישיבות וסוכם שתוקם ועדה בראשות שופט. זה מעבר לוועדה שהקים ד"ר חיימוביץ. המסקנות צריכות להיות מוגשות עד ‎17 באפריל.

היו"ר גלעד ארדן:

מי זה השופט?

נסים סויסה:

צבי נדיב. בוועדה חברים מבקר העירייה, נציגים מהציבור .פרק הזמן של המסקנות הוא פחות או יותר חופף לפרק הזמן של המסקנות שצריכים להגיש השירותים הוטרינריים.

היו"ר גלעד ארדן:

מה הידע המקצועי שיש לוועדה כזאת בעירייה? אם הוא פעל בניגוד לחוק, הרי שזאת עבירה על החוק. מה היכולות של העירייה לבדוק עניין מקצועי?

נסים סויסה:

תכנית כלבוטק לא יכולה להגיש כתב אישום.

היו"ר גלעד ארדן:

גם אתם לא מגישים כתבי אישום.





נסים סויסה:

אנחנו לא יכולים לזכות או להאשים. אם היו חריגות שמצריכות טיפול של המשטרה, אז המסקנות יועברו למשטרה על מנת שתחקור. יש את כל הנושא של הבקרה על תהליך האיתור של בעלים. אני בעצמי ניסיתי לבדוק את זה. רציתי לראות האם פנינו בכתב, בעל-פה. זה אולי חלק מהדברים שהוועדה צריכה לטפל בהם. קיים נוהל. הנוהל לא מושלם.

היו"ר גלעד ארדן:

האם יש הודעות בכתב בעיריית אשקלון לבעלים של כלבים משוטטים?

נסים סויסה:

לא שאני יודע.

היו"ר גלעד ארדן:

הכלב שלי הוא עם שבב. אדוני יודע שמספר רב של פעמים הוא הגיע לכלבייה. מעולם לא נתקבלה הודעה בכתב. ההודעה צריכה להיות כתובה. אם אנחנו קוראים את סעיף ‎13(ג), אז כתוב שלעניין זה יראו הודעה כאילו התקבלה בדרך שקבע השר, לפי כתובת בעליו של הכלב המופיעה במרכז הרישוי. הכוונה בכתובת היא הודעה בכתב.

נסים סויסה:

הדבר הראשון שעלה בדעתי זה העניין של איך מנהלים את הפנייה לתושב. הבנתי שיש פה בעיה. זה לא כתוב בנוהל. זה דבר שצריך לתקן. חובתנו היא לאתר את הבעלים.

היו"ר גלעד ארדן:

זה לא נוהל שאתם קובעים, זה נוהל שמשרד החקלאות צריך לקבוע.

נסים סויסה:

אני יכול לקחת נוהל ולשפר אותו. יש הרבה נהלים באיכות סביבה שהם לא ברורים ואנחנו משפרים אותם. אני מתאר לעצמי שעל סמך המסקנות הנהלת העירייה תקבל את ההחלטות הנכונות.

אנחנו העברנו תגובה מסודרת לתכנית כלבוטק. התחקיר מזעזע. התחקיר עושה עוול גם למחלקה הוטרינרית וגם לעיריית אשקלון. המחלקה הוטרינרית והרופא הרשותי מטפלים במכלול של דברים, כשהכלבייה היא חלק מהם. הייתה החלטה של ראש העיר שד"ר יואב צדוק לא יטפל בכל הקשור לכלבים עד גמר הבדיקה של שתי הוועדות. הרופא הרשותי מטפל בבריאות הציבור. יש לו תפקידים נוספים.

היו"ר גלעד ארדן:

השאלה היא אם הוא עוסק במגע עם בעלי חיים.

נסים סויסה:

הרופא הרשותי מטפל במכלול מאוד רחב של בריאות הציבור. במסגרת הטיפול הוא צריך לעשות דברים אחרים שהם לא רק כלבים, כמו למשל בנושא של איכות המים, איכות הבשר. בנושא של כלבים הוא לא מתעסק.






היו"ר גלעד ארדן:

כל עוד הוא מתעסק בחיות מתות זה פחות מטריד אותנו. יכול להיות שכשהוא מתעסק בחיות חיות יש לו בעיה שדורשת בדיקה. האם הוא עדיין עוסק בבעלי חיים בעודם בחיים?

נסים סויסה:

הוא לא עוסק בבעלי חיים. אם הוא צריך לעשות תוכנית עבודה למדבירים של חולדות בשוק העירוני, אז הוא עושה את זה. מעבר ל‎4 מקרים שהוצגו בכתבה יש תיק שלם של כל בעלי החיים המשוטטים שנתפשו. לא נאמר בתחקיר שאותרו ‎80 בעלים של כלבים משוטטים מתוך ‎90 כלבים בעלי שבב שנתפשו.

היו"ר גלעד ארדן:

מספיק שהוא הרג כלב אחד שהוא לא היה צריך להרוג שזה אסון למשפחה.

נסים סויסה:

עובדים שם הרבה אנשים נוספים. זה שירות עירוני. יצא מהכתבה כאילו מה שעושים בכלבייה באשקלון זה רק תופסים כלבים ורוצחים אותם.

היו"ר גלעד ארדן:

מספיק שזה נעשה במקרים בודדים.

נסים סויסה:

אני לא יודע אם זה נעשה במקרים בודדים. בשביל זה יש ועדות שיחקרו.

היו"ר גלעד ארדן:

האם העובד שפוטר בעקבות התחקיר הוחזר לעבודתו?

נסים סויסה:

העובד לא פוטר. הוא לא הגיע לעבודה ב-‎3 הימים האחרונים.

חגי בן-שלוש:

קיבלתי מכתב פיטורים יומיים אחרי פרסום הכתבה. ראש העיר יצא בהצהרות בעיתונים שאני לא מפוטר. עד היום לא קיבלתי מכתב שמבטל את הפיטורים.

נסים סויסה:

חגי עבד דרך חברת כוח אדם. ברגע שהוטרינר החליט לסיים את עבודתו, חגי קיבל מכתב מחברת כוח אדם שעבודתו הסתיימה. ברגע שהתקבלה החלטה על ידי ראש העיר שההשעיה מבוטלת, חגי קיבל הוראה להמשיך לעבוד. חגי עובד באגף לאיכות הסביבה, לא בשירות הוטרינרי. בכמה ימים האחרונים הוא לא הגיע לעבודה.

היו"ר גלעד ארדן:

אני פניתי למבקר המדינה כדי לבדוק האם העובד ראוי להגנה של חושפי שחיתויות עד לתום הבדיקה. אני יכול להבין שיש בעיה ביחסים בין הוטרינר העירוני ובינו. אני קורא לראש העיר להוציא מכתב ברור שקובע שהעובד הזה ממשיך לעבוד במחלקה אחרת עד לתום הבדיקה. צריך להיות ברור שבמידה ויימצא שהוטרינר נהג בניגוד לחוק העובד יוחזר למקום בו הוא עבד.




נסים סויסה:

את המכתב הזה ניסחנו ביום שישי. חברת כוח אדם תוציא לו את הנוסח שאמרת כרגע.

היו"ר גלעד ארדן:

אני מבקש לקבל העתק לכנסת.

תומי שדה:

נאמר כאן שהמקרה באשקלון הוא כסף קטן לעומת מה שקורה ברשויות אחרות. זו לא התכנית הראשונה על כלביות.הייתה תכנית של כלבוטק על כלביית צער בעלי חיים בתל-אביב, שבה נקטלה העמותה והכלבייה הרבה יותר גרוע מאשר באשקלון. הם הגישו תביעת דיבה שנמשכה ‎5 שנים. לאחר ‎5 שנים תכנית כלבוטק התנצלה בפניהם על כך שהכתבה לא הייתה צריכה להיות משודרת בכלל. אני לא יודע אם לא יקרה אותו הדבר במקרה של אשקלון. אני יודע שמתגבשת שם תביעת דיבה. העניינים לא פשוטים. אני זוכר עוד כתבה בכלבוטק על כלבייה בעירית באר שבע, שבה לא היה כל קשר בין הטקסט המילולי לתמונות שהראו. אני לא הייתי בונה את כל הזעזועים על התוכנית הזאת. אני כמובן מקווה שלא אתבדה. אני יודע שנמצאו שם עם מיקרופונים סמויים במשך ‎8 חודשים. ‎8 חודשים נדרשו בשביל להביא את התמונות המזעזעות. זה כבר תמוה בעיני.

אני יכול לרשום רשימה קצרה של חברי כנסת שסרחו. האם זאת סיבה לבדוק את תפקודם של ‎120 חברי כנסת? אני מרגיש את עצמי מותקף כוטרינר רשותי לשעבר. זאת עבודה כפוית טובה. היא לא מצטלמת טוב גם אם היא תעשה בצורה האופטימאלית. אני זוכר שלבית מטבחים שהיה בניהולי רצו להיכנס ולצלם ולא אפשרתי. אלי זה היה בניגוד לחוק. יש דברים שלא מצטלמים טוב. צריך לעשות את הכל כדי שיהיה הכי טוב שניתן. להרדים בעלי חיים זה לא דבר שמצטלם טוב.

היו"ר גלעד ארדן:

האם הייתם מודיעים בכתב לבעלים של כלב משוטט?

תומי שדה:

כן.

היו"ר גלעד ארדן:

אף אחד לא בא בטענות לכל הוטרינרים. אנחנו באים כדי למצוא בעיות מערכתיות. אולי העובדה שהומתו באשקלון הרבה יותר כלבים באופן יחסי מערים אחרות נובעת מזה שלא טרחו להסדיר שם נוהל הודעה מסודר. אני לא מבין את הטענה שלך כנגד חברי כנסת. אף אחד לא מכריח אף אחד להיות חבר כנסת. כל תפקיד ציבורי חשוף לביקורת.

תומי שדה:

בסדר גמור, אבל לא על בסיס הכתבה של כלבוטק. תבדוק ועדה את המצב ורק אז תגיע למסקנה. לא על סמך תכנית כזאת. האווירה שכאן מבצבצת מאוד בגלוי היא שהתוכנית הזאת תנ"ך. זאת עובדה. לא חסרים טריקים. אני מבקש שזה ייבדק בצורה רצינית על ידי הוועדה.

העירו הרבה הערות על מה שוטרינרים צריכים לעשות. חובת השיבוב הוכנסה על ידי הוטרינריים הרשותיים במשרד החקלאות. משרד החקלאות עשה כאן דבר שלא קיים בכל העולם, שזה מרכז ארצי של מידע. זה לא קיים. רק במשרד החקלאות בארץ זה קיים. לבוא בטענות שזה לא מופעל טוב ולהקיש מכאן שמשרד החקלאות לא בסדר זה פשוט עיוות משווע. זה קל מאוד לעמותות שאין להן שום חובות מכוח החוק. אנחנו, הוטרינרים הרשותיים, חייבים לנקוט בהמתת




חסד. יש כאן עמותות שהמתת חסד עבורן זה רצח. יש ‎100 אלף כלבים משוטטים. איך תתייחס לזה בלי המתת חסד? אנחנו לא ממציאים את הגלגל במדינת ישראל. אנחנו עושים את מה שמקובל, את מה שמוכתב על ידי ועדות של האום.

אפרת בן-עמי:

הכלב שלי הגיע לכלבייה וד"ר צדוק רצח אותו. אני יודעת שרצו לאמץ אותו אבל הוא לא איפשר את זה. פניתי לד"ר חיימוביץ לפני ‎8 חודשים. עד היום לא קיבלתי תשובה. במשטרה, כשבאתי להגיש תלונה, אמרו לי שהתלונה תיגנז ברגע שאני אצא מהמבנה. מבקר עיריית אשקלון אמר שיש עדויות של שנים אבל ידיו כבולות. התחלתי לחקור את העניין. הכלב שלי מת. הוא לא יחזור. לפחות שזה לא ימשיך. אם הכלב שלי היה תוקף מישהו, עושה נזק היו הופכים את העולם בשביל למצוא אותי. פה כל מה שהיה צריך לעשות זה להרים טלפון. ב‎144 השם שלי מופיע. הם לא עשו את זה.

לגבי הדרך של המתת החסד. וטרינרים שראו את התמונות שצורחות בעד עצמן דיברו על הדרך. אני לא וטרינר ולא איש חוק. אי אפשר להתעלם ממה שהיה שם. ממה שהבנתי, הוטרינר עדיין מסתובב בכלבייה ומתעסק עם כלבים. אנשים במשך חודשים פחדו לדבר איתי. אני לא יודעת מה קורה שם. אנשים שמסרו לי שמות נעלמו פתאום מהארץ, לא יכולים פתאום לדבר. אנשים מבוהלים. אני במשך חודשים חוקרת את זה. עד התכנית של כלבוטק ד"ר יואב צדוק הכחיש שהכלב שלי היה שם. הוא מרח אותי בסיפורים. רק לפני שבועיים הוא הודה שהוא הרג אותו.

היו"ר גלעד ארדן:

ד"ר צדוק הוזמן לדיון אבל בחר שלא להגיע.

משה חיימוביץ:

אני צפיתי באותה כתבה. למחרת היום, בשיחה עם השר, מיניתי ועדה שתבדוק את ההתנהלות של השירות הוטרינרי העירוני. הודעתי לראש העיר שאני ממנה ועדה שתבדוק את הפעילות של השירות הוטרינרי העירוני. הודענו גם למשטרה. ברגע שהוועדה תסיים את העבודה, שזה ב‎17 באפריל, הנושא יעבור לשיקול של יועצים משפטיים במשרד החקלאות. אחרי זה זה ילך לשופט זיילר, שאותו מינינו לפני כשנתיים. זה כדי שלא יגידו ששר החקלאות או שאני לא מטפלים כראוי באותן תלונות נגד רופאים וטרינריים. נכון שלשר החקלאות יש סמכות, אבל הוא האציל את הסמכות הזאת לשופט זיילר. הוא מקבל מאיתנו את כל הנתונים אחרי החקירה. הוא ישפוט. הוא יגיד את דברו. לזה הייתי רוצה שכולם יחכו בסבלנות. יהיו החלטות. ברגע שיתקבלו אותן החלטות השופט זיילר יגיד את דברו. אז תהיה החלטה לגבי מה שקרה פה. אני לא אתייחס לטענות שנמסרו פה, כי ברגע שמיניתי ועדה היא זאת שתקבע.

מאוד קל לחבוט בשירות הוטרינרי המוניציפאלי. זה מכלול דברים מאוד לא פופולארי.מדובר בפיקוח על המזון מן החי, על העסקים, על שוטטות בעלי חיים, על נושא של הטלת צואה בגנים. כל הדברים האלה לא פופולאריים, אבל מישהו צריך לעשות אותם. נכון שמאוד קל לזרוק רפש על בן אדם, מאוד קל להטיל בו דופי. כל רופא וטרינר נמצא תחת הפיקוח של השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות. בכל חודש נדרש דיווח מכל רופא וטרינר רשותי. ממנו זה מגיע למנהל השירותים הוטרינריים. כל תלונה שמוגשת נגד רופא וטרינר נבדקת לגופו של עניין.

לפני כשבוע ביקר אצלי במשרד מנהל השירותים הוטרינריים ההולנדיים, שהוא גם יושב-ראש של הארגון האירופאי בנושא של בעלי חיים. הוא אמר שדוגמה כמו שקיימת אצלנו לא קיימת בעולם. החוק יצא לפני כשנתיים. יש בדרך הרבה חוליים. כדאי לעשות את זה בצד הטוב ביותר. הוצאתי הנחיות ברורות לגבי איך לדווח כאשר מוצאים כלבים עם שבבים.






היו"ר גלעד ארדן:

החוק להסדרת כלבים נחקק ב‎1 בנובמבר ‎2004.

משה חיימוביץ:

יש היום בעיות, במיוחד במגזר המיעוטים בגלל הכמות שצריך להשקיע בנושא. אני מאמין שגם שם נסדיר את העניין שאם כלב יימצא יקבלו אנשים בכתובים. אני גם שוקל לשלוח מברקים לאותם אנשים. בעלים של בעלי חיים צריכים לדעת שברגע שהכלב שלהם הלך לאיבוד הם צריכים להודיע. אם יש שינוי כתובת צריך להודיע למרכז על שינוי הכתובת. אז נוכל למצוא את אותם הבעלים של אותם כלבים.

היו"ר גלעד ארדן:

אני מניח שאם מישהו היה הורג את כלבו של אדוני הוא היה מאוד עצוב. אני לא מטיל בכך שום ספק. הדוגמה שנתת היא לא רלוונטית, כי אנחנו לא יודעים מה הם הנהלים בעולם כאשר מוצאים כלב שיש לו בעלים או אין לו בעלים ומתי ממיתים אותו. כאשר החוק בישראל נותן סמכות בידי וטרינר עירוני להרוג כלב שיש לו שבב אבל הבעלים לא מאותר, אז תפקידו של משרד החקלאות בעניין הזה זה לוודא שלא כל אחד מפרשן את הסמכות הזאת כרצונו. הנה כאן בוועדה ראינו שבירושלים מודיעים בכתב. אני מודיע לך שבאשקלון אין הודעה בכתב. העירייה מאשרת את זה. האם אתם הסדרתם את הנוהל הזה בצורה ראויה? האם אתם חושבים שהמינימום שהפרשנות של וטרינר עירוני שהייתה צריכה להינתן זה שכאשר יש לכלב שבב צריך לשלוח הודעה בדואר ולוודא שהיא נשלחה לכתובת שמסר בעל הכלב?

משה חיימוביץ:

אני לא אתייחס ספציפית למקרה של אשקלון. מה שכתוב בחוק צריך להתקיים. היום יישלח לכל הרופאים הוטרינריים הרשותיים חוזר שאומר שעליהם לפעול על פי מה שכתוב בחוק.

היו"ר גלעד ארדן:

האם החוק היום מחייב הודעה בכתב?

משה חיימוביץ:

כן.

אתי אלטמן:

‎100 אלף כלבים מומתים כל שנה על ידי משרד החקלאות. האם זה לא אומר שמשרד החקלאות נכשל? האם זה לא אומר שד"ר משה חיימוביץ וכל מי שנמצא תחתיו צריכים ללכת הביתה? האם לא הגיע הזמן להחליף את הוטרינריים הרשותיים שאין להם טיפת חמלה וטיפת רגש? ברגע שממיתים ‎100 אלף כלבים בשנה זה אומר שהם נכשלו בתפקידם. זה אומר שהם צריכים לארוז זאת התיקים שלהם וללכת הביתה. הם לא עושים שום דבר למען בעלי חיים. לא עיקור ולא סירוס. אני מציעה לכם להיכנס לעוד תחנות הסגר בארץ ולראות את המצב. זאת בושה שבמדינת ישראל כך מתייחסים לבעלי חיים. רופאים וטרינריים למדו איך להציל את בעלי החיים אבל מה שהם עושים זאת רק המתה. תתביישו לכם.

יורם מרציאנו:

יצא לי לראות את התחקיר של כלבוטק. תמונה שווה אלף מילים. איך אפשר להתווכח מול מראות של וטרינר שתוקף כלב והורג אותו? הייתי מציע קצת יותר צניעות פה בוועדה. צריך לבוא ולראות איך אנחנו מתקנים את הליקויים.





תומי שדה:

הייתי בשנות ה‎90 בכלבייה של "תנו לחיות לחיות" בגליל ים. ראיתי שם כ‎100 גוויות של כלבים שהם המיתו וקברו מחוץ לגדר. אני פרסמתי וכתבתי את זה. איימו עלי במשפט דיבה שכמובן לא מומש. אין לי בעיה שדבריי אלה יאומתו בבית משפט.

היו"ר גלעד ארדן:

לאחר ששמעתי את דבריו של הוטרינר הארצי אין ספק שהוועדה תמתין את השבועיים וחצי האלה למסקנות הוועדה שהוקמה במשרד החקלאות. אנחנו מבקשים להסב את תשומת לב הוועדה לכך שבעיריית אשקלון לא נמסרו הודעות כתובות לבעלי הכלבים שכלביהם נתפשו. על פי פרשנותה של הוועדה הדברים מנוגדים לרוח החוק. במידה וניווכח שעל פי הוועדה של משרד החקלאות הוטרינר פעל בניגוד לחוק, אנחנו נדרוש שהוא יפוטר וכי רשיונו כוטרינר יישלל. אנחנו נבקש למצות את חקירת המשטרה בעניין הזה עד תום.

אנחנו חושבים שלאור חוסר הבהירות והעובדה שאדוני לא התייחס לשאלה אם יצאו הנחיות ברורות בכתב מטעם משרד החקלאות לכל הוטרינריים העירוניים כיצד יש לפעול כאשר נתפס כלב שיש לו שבב, הוועדה תשקול לקדם חקירה שתסדיר במפורש את העניין הזה, כולל כמה זמן צריך להמתין.

לגבי עובד הכלבייה שחשף את הנושא . אין שום קשר האם החשיפה נכונה או לא. גם אני לא מקבל תוכניות טלוויזיה כפסק דין, אבל בוודאי שכאשר עובד שמצא פעילות שהיא בניגוד לחוק מקבל מכתב פיטורים בסמוך לאחר מכן הדברים זועקים לשמיים. הוועדה דורשת מהעירייה להוציא מכתב שמודיע על ביטול החלטתה הקודמת לפטרו עד לתום הבדיקה. תודה רבה, הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה ‎11:55