הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' ‎322
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום רביעי, ג' במנחם אב התשס"ז - ‎18 ביולי ‎2007 - בשעה ‎10:30



סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' ‎81)(חובת חבישת קסדה), התשס"ז-‎2007, של חה"כ גלעד ארדן (פ/‎724) - בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש



נכחו:


חברי הוועדה:
גלעד ארדן - היו"ר
דב חנין
יעקב כהן
רונית תירוש

מוזמנים:
פקד רוני לוינגר, ר' חוליית תעבורה באגף תנועה, המשרד לביטחון הפנים
גרי גיבזברג, מנהל תחום הערכת טכנולוגיה, משרד הבריאות
עו"ד שי צרפתי, לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט
נורית ג'ין גרוסמן, יו"ר אנשים באדום
עדנה צונץ, אנשים באדום
פרופ' ברוך פולק, אנשים באדום


ייעוץ משפטי: ניר ימין


מנהלת הוועדה: לאה ורון


רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש



הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' ‎81)(חובת חבישת קסדה), התשס"ז-‎2007, של חה"כ גלעד ארדן (פ/‎724) - בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש

היו"ר גלעד ארדן:

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת דב חנין בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' ‎81)(חובת חבישת קסדה), התשס"ז-‎2007, שלי, שאושרה בוועדה ביום ‎2.7 לקריאה שנייה ושלישית. מפאת אבל שחבר הכנסת חנין היה נמצא בו, וכולנו מאחלים לו שלא יידע עוד צער, הוא לא יכול היה להיות נוכח בישיבה, ולכן הוא ביקש דיון חדש בנושא.

אני רוצה לציין שבהמשך לכל העמדות של הרופאים וארגוני הבטיחות שהציגו עמדה אחידה לגבי תמיכה בהצעת החוק והחלתה לגבי כל הגילאים, נתקבל היום מכתב בוועדה מלשכת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, שכותב גם כרופא וגם כרוכב אופניים, ומבקש מהוועדה להחיל את חובת חבישת הקסדה לכלל האוכלוסייה ובכל סוגי הדרכים, עירוניות ובין עירוניות. כותב שלחוות דעתו, "הקסדה תמנע את רוב חבלות הראש בקרב רוכבי האופניים, אל לנו לפטור מחובה זו את אוכלוסיית הבגירים הרוכבים בדרכים עירוניות, שכן גם רוכבים אלו עלולים להיפגע בראשם, אם עקב נפילה עצמית ואם עקב הטחת ראשם בדרך עקב פגיעת רכב. אין ספק כי גם במקרים אלה קסדה תמנע או תמתן את החבלה בראשם, כמו כן חשוב לציין כי ילדים מושפעים בעיקר מחיקוי מבוגרים ולא נוכל לצפות מהם להטמיע את חשיבות חבישת הקסדה כאשר האוכלוסייה המבוגרת מסביבם אינה חובשת קסדה".

כדי להתרשם הבאתי את הקסדה שלי, כיוון שנטענו טענות גם לגבי הקושי לבעלי זקנים, גם לגבי העובדה שזה יגרום ל-‎30% מרוכבי האופניים להפסיק לרכב על אופניים, אז מי מחברי הכנסת שרוצה להרגיש את המשקל או לנסות את זה כדי להחליט האם הוא חושב שיש בטענה הזו מידה של צדק ובהתאם לזה להצביע, מוזמן. בבקשה, חבר הכנסת חנין.

דב חנין:
תודה, אדוני היושב ראש. כולנו מעוניינים בבטיחות רוכבי האופניים, ואנו מעוניינים לקדם בנושא הזה הסדר שיבטיח אותם ככל האפשר בצורה נכונה ושקולה.

נקודת המוצא החברתית שלנו היא שאופניים הם דבר טוב - בריאותית, תחבורתית וסביבתית. אנו רוצים לעודד אנשים לנסוע באופניים ולהימנע מאפקט שמונע את ההתלהבות לנהוג בהתנהגות מסוימת.

ההגנה על רוכבי אופניים היא מכלול של צעדים, ובתוך המכלול הזה יש מקום גם לקסדות. בנושא הזה ראוי שנלמד מהעולם, אנו שואפים להיות מדינה מתקדמת אך בתחום האופניים לצערי איננו מהמתקדמות שבמדינות. יש מעט מאוד מדינות בעולם שיש בהן חוקי קסדה וגם בהן חוקי הקסדה הם דיפרנציאליים ברובן, כלומר מבחינים בין גילאים, אפילו בספרד מבחינים לפי עונות השנה, מבחינים לפי סוגי הכבישים. בכמה מקומות יש מגמה של נסיגה מהסדרי קסדות, למשל בטריטוריות של אוסטרליה, שם היה הסדר של חובת קסדות, אני שומע שיש נסיגה מהחובה הזו. הנושא סבוך, יש התנגדות חריפה לחובת הקסדות בעולם, אבל אני לא הולך לעמדתם של הרדיקלים כמו פדרציית רוכבי האופניים באירופה, הארגון הגדול ביותר של רוכבי אופניים בעולם, שכמובן מתנגדת לחלוטין לחבישת קסדות, אני גם לא הולך לשיטתם של ארגון הרופאים בבריטניה שגם הוא בדיונים שהיו בתחילת שנות ה-‎2000 חזר והביע עמדה של התנגדות משיקולים רבים.

אני מציע הסדר מאוזן, כך גם הבנתי את דבריך בכנסת בעת הדיון בקריאה הראשונה, אני מבין שמאז היו דיונים גם בוועדה, וכמובן, זכותו של כל אחד, גם שלך, לשנות את הדעה.

היו"ר גלעד ארדן:

לא התחייבתי. התחייבתי להיפגש עם הארגונים, לשמוע אותם בלב פתוח ובנפש חפצה, וכך עשיתי, ובסוף השתכנעתי אחרת מהם. אגב, איגוד האופניים תומך בהצעת החוק.

דב חנין:
אך קהילת רוכבי האופניים בישראל היא קהילה גדולה, והארגונים הסביבתיים, שהיא חלק ממנה, מתנגדים לחוק הזה ותומכים בפשרה מהסוג שאני מתכוון להציע.

אני רוצה לומר למען הפרוטוקול: אכן לא התחייבת לדבר, אדוני היושב ראש, אמרת שתהיה מוכן לדיון, והבנתי את עמדתך כעמדה שתשקול בחיוב הסדר מאוזן.

אני מבין שרוב חברי הוועדה בעד החלת העיקרון של חובת חבישת קסדות, והשאלה שנותרה בפנינו היום ברביזיה הזו היא שאלה של מידתיות. צריך לענות עליה לפי שיקולים חברתיים, כמובן ששיקול מרכזי בהם הוא הבטחת הבטיחות של רוכבי האופניים. אנו צריכים לשאול היכן חשוב במיוחד שאנשים יחבשו קסדות בעת נהיגה באופניים, והתשובה שלי היא שלוש קבוצות עיקריות; ילדים - נקודת המוצא שלי, ונמצאים פה נציגי ארגון בטרם, שאני שותף להשקפת העולם שאומרת שילדים אינם מבוגרים קטנים, וראוי שלגבי ילדים נחיל נורמות אחרות ממה שמחילים על מבוגרים. לילדים יש שתי בעיות עיקריות בעת רכיבה על אופניים, אחת זו בעיה של הילדים הקטנים יותר, של חוסר יציבות ושיווי משקל, ובעיה שנייה שלצערי מאפיינת את הנוער, היא בעיה של חוסר אחריות לפעמים והתפרעות בזמן רכיבה על אופניים, לכן אני מציע להחיל את ההוראה כך שתחול על גילאים מסוימים, על ילדים ובני נוער, כך אני מבין גם את המאמר של מקרסון, שהועבר כאן דווקא מטעם מצדדי החוק הזה, הוא מתייחס לילדים ובני נוער.

קבוצה שנייה שאני מציע להחיל עליה את החובה היא קבוצה של ספורטאים, רוכבי אופניים אתגריים או רוכבי אופניים תחרותיים, רוכבי אופניים במסלולי שטח או בכל נסיעה במקום שבו יש סכנה גדולה יותר לנפילה, אם זה בגלל המסלול, בגלל האופי של הרכיבה, התחרותי או האתגרי.

קבוצה שלישית היא קבוצה של רוכבי אופניים שרוכבים בכבישים בין עירוניים, בשולי כבישים בין עירוניים, זו רכיבה שלצערי הגדול היא מסוכנת לא בגלל רוכבי האופניים כמו בגלל היעדר מוחלט של תשתיות והמהירות הגבוהה מאוד של כלי הרכב הממונעים שנוסעים שם.

אדוני היושב ראש, כך אני חושב שנוכל להציע, אם תתקבל ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, חוק שגם תהיה לו הסכמה חברתית יותר רחבה, בהנחה שתתקבל דעתי, שאולי בעוד שנה, אם החוק הזה יוכיח עצמו מאוד באותן קבוצות, תבואו לכנסת ותגידו: הצלחנו ובאותן קבוצות שבהן התחלנו על בסיס של הסכמה חברתית רחבה, ואני חושב שהסכמה חברתית חשובה פה, אנו מציעים להתקדם הלאה ולהחיל את זה על קבוצות נוספות על בסיס הניסיון שהצטבר. תודה.

רונית תירוש:

אחי מאושפז החל מאתמול בלילה בבית חולים משום שרכב על אופניים בתוך כתלי העיר תל אביב והוא בגיר, ומזל שהוא רכב עם קסדה, אז הוא רק שבר צלעות. פגיעת ראש היא במרבית המקרים היא בלתי הפיכה. עם צלעות שבורות אפשר להתמודד - שלושה חודשים וזה יעבור, בעזרת השם.

הניסיון לעשות בידול בחוק והחלה של החוק, ייצא שכרה בהפסדה, בעיקר כשעושים הפרדה בין בגירים וילדים. בכובע או בקסדה החינוכית שלי אני אומרת שזה מודל רע מאוד, כשילד אומר: אבא לא, אז למה אני כן? לך תסביר לו: אתה קטן, ואתה לא אחראי, כלומר כל המסרים השליליים נביא בפניו כדי לתרץ, למה הוא חובש קסדה ואביו לא. אני חושבת שהדוגמה ההדדית הזו היא נכונה, ראויה, ראוי שההורים ילמדו מהילדים. המסר פה צריך להיות ברור לדורותיו, ואי אפשר לומר: עד גיל מסוים זה כך ואז זה אחרת. לכן אני אומרת שוב, שאפילו הצלנו נפש אחת הצלנו עולם מלא. צריך לחייב בחוק את נושא הקסדה. הטיעון היחיד ששמעתי, ובעיניי הוא לא שווה ערך אל מול ההצדקה של ההחלה הכללית, זה שזה ירתיע אי אילו אנשים מלצאת לרכיבה, כי לחבוש קסדה זה סיפור כביכול. אני תומכת בעמדתי המקורית ואעשה הכל כדי שהיא תעבור. אגב, נאחל החלמה מהירה לאחי, רפואה שלמה.




יעקב כהן:

מלכתחילה הייתי בדעה שאת הנושא של קסדה לרוכבי אופניים צריך להחיל רק בבין עירוני, אבל נאמר שהייתי מסכים גם בעירוני. מה שלדעתי לא בא בחשבון זה על קטין. זה לא מעשי. ילד בא הביתה, הורים בעבודה, הוא לוקח אופניים, רק אם הוא נמצא עם אבא שלו? חוק שהקטין נוסע עם אביו - אביו צמוד אליו? אם אתם רוצים להיות כנים, מה זה נקרא שהאב במחיצתו? הוא רץ אחריו?

היו"ר גלעד ארדן:

יש גם עניין של הגיון סביר של שוטר. אם ההורים לידו - הם לידו.

יעקב כהן:

הילד לא מודע לחוק. ילד בגיל ‎5? איזה סוג אופניים? יש לי נכד, קניתי לו בגיל ‎4 אופניים- -

היו"ר גלעד ארדן:

זה לא כולל תלת אופן.

עדנה צונץ:

אתה מלמד אותו ליטול ידיים בבוקר מאז שהוא נולד. תלמד אותו גם את זה.

יעקב כהן:

אני מסכים עם המשל שלך ושמח לשמוע אותו. אם את רוצה להיות מציאותית, הילד לא הולך ללבוש קסדה, רק אם אני אהיה אתו ורץ אחריו. זה לא מעשי. בכל אופן, לדעתי, עיקר ההתמקדות צריכה להיות בכביש בין עירוני, בכביש ראשי, לא כשמישהו יוצא לשדרה או למכולת, גם מבוגר - לא זה המדובר.

היו"ר גלעד ארדן:

אני רוצה להסביר תהליך כדי שאנשים לא ייפגעו וייעלבו. אין פה דיון מחדש אלא אם יהיה רוב בקרב חברי הכנסת שיחליטו לפתוח לדיון מחדש, כי החוק בעצם אושר.

לכן אני מעלה את בקשתו של חבר הכנסת חנין לפתוח לדיון מחדש את הצעת החוק. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת חנין לפתוח מחדש את הדיון בהצעת החוק? מי נגד? הבקשה נדחתה, החוק אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה ‎11:00.