הכנסת השבע עשרה
נוסח
לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 593
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח בסיון תשס"ח , (1 ביולי 2008), שעה 15:00
סדר היום:
| 1. |
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ההתנכלות הברוטאלית של המתנחלים במשפחה
פלסטינית בדרום הר חברון. |
של חה"כ אברהים צרצור.
| 2. |
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אלימות קשה כנגד רועי צאן פלסטינים בדרום הר
חברון. |
של חה"כ דב חנין
| 3. |
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אלימות והתנכלויות מתנחלים לפלסטינים בהר
חברון. |
של חה"כ ג'מאל זחלאקה
| 4. |
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אלימות המתנחלים באזור חברון כלפי פלסטינים
וישראלים בשבוע האחרון. |
של חה"כ זהבה גלאון
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן ששון - היו"ר
זהבה גלאון
נסים זאב
ג'מאל זחאלקה
דב חנין
יצחק לוי
אברהם מיכאלי
עתניאל שנלר
מוזמנים:
נצ"ב אבשלום פלד - ממ"ר חברון, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ יעקב בן משה - ק. אח"מ חברון, המשרד לביטחון פנים
סא"ל אביב פייגל - רמת"ק חברון, משרד הביטחון
יובל רויטמן - פרקליט במחלקת הבג"צים, משרד המשפטים
שירה שוהם - מתמחה, פרקליטות המדינה
שרית מיכאלי - ראש אגף הסברה, ארגון בצלם
חגית עופרן - צעירי מרצ-יחד
אורית סטרוק - דוברת ארגון הישוב היהודי בחברון
מיכאל מנקין - ארגון שוברים שתיקה
עו"ג מר משירקי אסעד - מנהלת המח' המשפטית, שומרי משפט, רבנים למען זכויות
אדם
זכריה מוחי אדין סדה - שומרי משפט, רבנים למען זכויות אדם
מנהלת הוועדה: דורית ואג
רשמה וערכה: סמדר לביא - חבר המתרגמים
בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ההתנכלות הברוטאלית של המתנחלים במשפחה
פלסטינית בדרום הר חברון, של חה"כ אברהים צרצור.
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אלימות קשה כנגד רועי צאן פלסטינים בדרום הר
חברון,
של חה"כ דב חנין
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אלימות והתנכלויות מתנחלים לפלסטינים בהר
חברון,
של חה"כ ג'מאל זחלאקה
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אלימות המתנחלים באזור חברון כלפי פלסטינים
וישראלים בשבוע האחרון, של חה"כ זהבה גלאון
היו"ר מנחם בן ששון:
חבריי, חברי הכנסת, ברוכים הבאים. דיון מהיר, לבקשת כמה מציעים. כתבו חבר הכנסת
ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת אברהים צרצור, חברת הכנסת זהבה גלאון, חבר הכנסת דב
חנין, כל אחד בסגנונו, כל אחד מכם ביקש שאני אדבר באלימות והתנכלויות של
מתנחלים לפלסטינים בהר חברון, במשפחה פלסטינית בהר חברון, כלפי פלסטינים
וישראלים בשבוע האחרון ואלימות קשה כנגד רועי צאן פלשתינים בדרום הר חברון.
אז למרות שאנחנו לא בכל המקומות בחברון ודרום הר חברון, אבל ניסיתי לקבץ את
כולכם תחת מטרייה אחת כדי לצאת ידי חובת הדיון המהיר.
בינתיים קיבלתי גם מארגון 'בצלם', אני לא יודע אם גם אתם קיבלתם, פירוט של 51
מקרים.
זהבה גלאון:
אדוני, ראשית תודה על הדיון. אני רוצה לומר כמה דברים ובעיקר נראה לי שחשוב
שאנשים שהוזמנו לכאן היום, הארגונים שנשוא הדיון מתייחס אליהם, יוכלו---
היו"ר מנחם בן ששון:
הם ידברו. יש לנו מספיק זמן.
זהבה גלאון:
כשביקשנו את הדיון היינו עדים לעוד עימותים, גם ביום שישי האחרון, יש לי כאן קטע
שפורסם. חברון הפך להיות משולש ברמודה, אדוני, של שלטון החוק. מה שנעשה שם נעשה
במשך 40 שנה, זה לא חדש, אבל מה שנעשה בעת האחרונה, זה פשוט בלתי מתקבל על
הדעת והוא בלתי מתקבל על הדעת בגלל שני טעמים. אנחנו עדים לכך שיושב בחברון
גרעין פשיסטי גזעני, שלא לומר כהניסטי, שבמשך שנים הצליח לעשות מעין טרנספר שקט
לערביי העיר ובעיקר בכל מה שקשור לרחוב השוהדה.
יצחק לוי:
זה הכל רכוש יהודי, הם לא ערביי עיר.
זהבה גלאון:
ברור, בסדר.
יצחק לוי:
רק שתדעי שזה רכוש יהודי. הרי אין שם שום בית שלא---
היו"ר מנחם בן ששון:
הרב לוי, אתה לא מעוניין שנסיים את הדיון המהיר היום? אתה רוצה עוד דיון?
יצחק לוי:
חבר הכנסת בן ששון, יושבת שם המשפחה שלך.
דב חנין:
גם המשפחה שלי משם, אבל זה לא אומר שזה מתיר לסלק משם אנשים שחיים שם.
יצחק לוי:
בסדר, רק שנדע שמדובר ברכוש יהודי. בוא נתחיל מהתחלה---
היו"ר מנחם בן ששון:
הרב לוי---
דב חנין:
אם אתה רוצה להתחיל מהתחלה, אז---
היו"ר מנחם בן ששון:
קוראי קריאות הביניים, אתם רוצים לשבת בראש הישיבה כדי למנוע מכם את קריאות
הביניים?
דב חנין:
אז אתה רוצה לעשות אינתיפאדה בחברון?
יצחק לוי:
אני לא עושה אינתיפאדה בחברון, אני מתיישב שם ברשות---
היו"ר מנחם בן ששון:
הרב לוי, מר חנין. דר' זחאלקה, למה אתה לא צועק?
יצחק לוי:
לא, פשיסטים, כהניסטים, איזה מלים אלה? מה זה?
זהבה גלאון:
פגע רע.
יצחק לוי:
פגע רע אפשר להגיד, כי יש כל מיני אנשים שהם פגע רע.
היו"ר מנחם בן ששון:
כל אחד והסגנון שלי. הרב לוי, אתה לא תשתמש בסגנון כזה, היא משתמשת.
זהבה גלאון:
אדוני, יש שם קבוצה שמשליטה טרור ופחד. זה התחיל מזה שהם הכו פלסטינים, הם היו
בריונים כלפי הפלסטינים ואחר כך כלפי החיילים ועכשיו כנגד אנשי שמאל שמבקשים
לבקר בחברון ולראות במו עיניהם, כדי להעביר באופן בלתי אמצעי את מה שנעשה
שם.
נדמה לי לפני שבועיים, סיעת מרץ ביקרה שם. אני לא רוצה להגיד לך איך התקבלנו, לא
שחשבתי שנתקבל בתופים, איך אומרים?
היו"ר מנחם בן ששון:
בתופים ובמחולות? איך את רצית שיקבלו אותך? תגידי לי ואני אגיד לך את הביטוי.
זהבה גלאון:
בכל אופן, מה שמטריד אותי שבמשך שבועות מונעים מאנשי שמאל, מ'שלום עכשיו',
מארגון 'בני אברהם' ואחרים, לעשות את מה שהם חושבים כמלאכתם, וגם אם נותנים להם
להיכנס, אנחנו עדים להתנהגות בלתי מתקבלת על הדעת, ואני רוצה כאן למתוח ביקורת
קשה מאוד על המשטרה. כשהמשטרה מכנה את הסיורים של הקבוצות האלה כ'פרובוקציה',
כשהמשטרה בעצם לא מגבה את הארגונים האלה ובעיקר מפקד מרחב חברון במשטרה מתייחס
ומכנה את האנשים האלה כמסיתים, מיליטנטים ומסוכנים, אני חושבת שהדבר הזה בלתי
מתקבל על הדעת. כשמתנחלי חברון, שהכרוניקה של הבריונות שלהם ידועה כבר שנים,
מקבלים עכשיו גם גיבוי ממשטרת ישראל, זה דבר שהכנסת הזאת חייבת להתריע עליו
ואני רוצה להסתפק בשלב הזה בדברים.
ג'מאל זחאלקה:
כבוד היושב ראש, מטבעו של העידן הזה הוא שרק דברים מצולמים מקבלים הד ציבורי
גדול והמקרה שבגינו ביקשתי את הדיון המהיר תועד במצלמה, במסגרת מבצע של 'בצלם'
'חמושים במצלמה'. אחת הבחורות צילמה את המקרה, אבל מקרים כאלה, ומתוך ידיעה
ישירה, הם עניין של יום יום, התופעה היא בקנה מידה גדול מאוד. אנחנו לא רוצים
עכשיו להיכנס לניתוחים מדוע המתנחלים חושבים שהם אדוני הארץ, שהם מעל החוק, שהם
יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה אולי מפתח נטיות סדיסטיות שהם מתעללים באנשים,
אבל המתנחלים, נשים אותם בצד, מה עושה המשטרה והמדינה? היא מעודדת אותם. יש
הרבה צורות של עידוד, המשטרה מתייחסת לעניין בקריצת עין, סלחנות, הבנה, אי
מיצוי דין. כמובן להיפך לגמרי מהיחס כלפי הפלסטינים שכל מקרה של אלימות מקבל
סוללה של חוקרים ומאסר ויחס שונה לגמרי, שתי מערכות. אם להגיד שזה משטר של
אפרטהייד, זה מחמאה גדולה מאוד, אני חושב שזה הרבה יותר גרוע. אני נסעתי לדרום
אפריקה, כבוד היושב ראש, ונפגשתי עם חברי פרלמנט ועם מנהיגים מן השורה הראשונה.
אלה שביקרו בגדה המערבית, ביניהם סגן יושב ראש ה-INC, חברי ועדת החוץ בפרלמנט
בדרום אפריקה, והם אמרו 'סליחה, זה לא אפרטהייד, מי אמר שזה אפרטהייד? זה הרבה
יותר גרוע מאפרטהייד. אפרטהייד לא היה ככה'.
אנחנו יזמנו את הדיון, לא שיש לנו הרבה תקוות, אבל אנחנו חושבים שזה יביא לאיזה
שהיא דחיפה ציבורית. יכול להיות שהמשטרה תתייחס, איזה שהוא שוטר יתייחס ביתר
חומרה. אני לא מצפה מהם לשום דבר, כי הם הפכו לחלק מהמערכת, שיש בה מתנחלים, יש
בה שוטרים, יש בה צבא, יש בה פוליטיקאים תומכים. זו מערכת של דיכוי, של נישול,
והמאמץ שאנחנו יכולים לעשות בוועדה הזאת ובמקומות אחרים זה לרסן אותם קצת. יותר
מזה אני לא מצפה. אולי אם ייצא מזה דבר כזה, אז זה הישג עצום. אחרת נואשם בכך
שאנחנו פוגעים ברגשותיהם האנטי ערביים. אני יכול להגיע למצב שנצא מכאן 'אתה
פגעת בי, אני שונא ערבים, למה אתה פוגע ברגש הזה שלי?'
דב חנין:
אני מודה על קיום הדיון הזה. אני חייב לומר שאנחנו לא עוסקים במקרה אחד ולא
בשורה של מקרים, אלא אנחנו עוסקים בתופעה קבועה. אנחנו עוסקים באזור שהפך להיות
אזור פורענות. אני רוצה לומר שהטענה שלי איננה רק לאותם אלה שמבצעים את מעשי
הפוגרום והפורענות, בוודאי שיש לי טענה כלפיהם, אבל הטענה העיקרית שלי היא כלפי
המשטרה וכלפי כוחות הביטחון שנמצאים בשטח. אני מאשים אתכם בכך שאתם נותנים
לדברים האלה להתרחש, אתם לא עושים את מה שמוטל עליכם, אתם לא עושים את חובתכם.
אני מסתכל פה על רשימת הפורענויות והפוגרומים שהתרחשו בשטחים בחצי השנה
האחרונה, ואני לא רואה מולה רשימה מקבילה של אנשים שמועמדים לדין, של אנשים
שמשלמים את המחיר על המעשים האלה ובהתנהגות הזו שלכם אתם מעבירים מסר. אתם
מעבירים מסר שאומר אין דין ואין דיין, כל דאלים גבר, מי שרוצה לפרוע ולפגוע
יוכל לפרוע ולפגוע, אף אחד בעצם לא יעסוק בעניין הזה, ואם יעסוק, אז העיסוק לא
יבשיל לכתב אישום, אם יבשיל לכתב אישום, לא יבשיל לישיבה בבית סוהר. לכן נעשים
פה מעשים שאני חייב לומר לך, אדוני היושב, שכשאני קורא אותם---
היו"ר מנחם בן ששון:
אגב, לא כולם ממחוז חברון.
דב חנין:
לא כולם ממחוז חברון, חלקם הגדול ממחוז חברון. אני קורא אותם ואני לא יכול אלא
להזדעזע. אני רוצה לומר בעניין הזה עוד שני דברים. דבר ראשון הוא שכל הכבוד
לארגונים האזרחיים שנמצאים בשטח, 'בצלם', האגודה לזכויות האזרח, אותם אלה
שמצלמים ומתעדים לפחות.
היתה התבטאות מבישה של מפקד משטרת חברון, ביחס לארגונים ולפעילות שלהם במקום.
מפקד המשטרה כנראה רואה במצלמה ובתיעוד את האויב הגדול ואני חושב שזה רק הוכחה
לכך שהוא כנראה לא לגמרי מבין את התפקיד שלו.
ג'מאל זחאלקה:
יש מה להסתיר.
דב חנין:
לא לגמרי מבין את התפקיד שלו ואולי יאמר חברי, חבר הכנסת זחאלקה, מבין את התפקיד
שלו יותר מדי טוב. אבל לא זה יכול להיות התפקיד של מפקד משטרה בחברה שרוצה
לטעון שהיא חברה דמוקרטית וחברה שמכבדת זכויות אזרח. להיפך, מפקד משטרה, בחברה
שרוצה להיות דמוקרטית ורוצה לטעון שהיא מכבדת זכויות אזרח, צריך לברך על התיעוד
הזה ולהגיד 'כן, אני מבקש שתבואו, אני רוצה שתתעדו, אנא תעבירו לי את החומרים
כדי שאני אוכל בעזרתם לחקור ולבדוק ולפעול' וכדומה.
אדוני היושב ראש, אני הייתי מציע לוועדה לבקש מהמשטרה הרלוונטית, תקרא לזה כך,
אם זה משטרת חברון ואם זה משטרת המחוז, לתת לנו תשובה עניינית על כל אחד ואחד
מהמקרים שהובאו פה בטבלה הזו מכיוון שכרגע לי אין תשובה ואני גם לא יודע אם יש,
אולי יש, ואני מאוד אשמח שתהיינה תשובות ואולי נראה שבחלק מהדברים כן טיפלו, כן
מצאו, כן חקרו, כן הענישו. טוב מאוד. אבל כל אחד מהמקרים האלה ראוי לתשובה בפני
עצמו. ההצטברות של המקרים, אסור לה שתטשטש את החומרה שבכל מקרה ומקרה. תודה
רבה.
היו"ר מנחם בן ששון:
חבר הכנסת לוי, אתה רוצה להמתין. אגודת 'בצלם', מישהו מכם רוצה לדבר?
שרית מיכאלי:
אנחנו היינו רוצים בייחוד להראות את חומרי הווידיאו שצולמו על ידי פלסטינים.
היו"ר מנחם בן ששון:
עכשיו אנחנו לא נספיק להתארגן לזה, לדעתי.
שרית מיכאלי:
אני אשמח אם אפשר יהיה לארגן את זה.
היו"ר מנחם בן ששון:
דברים כאלה צריך לתת מראש. עוד מישהו מהארגונים?
זכריה סדה:
אני פלסטיני תושב אזור קלקיליה, עובד בארגון 'רבנים למען זכויות אדם', כנציג
השטח שלהם. אני לא רב, אני מכבד את כולם ואני לא רב עם אף אחד.
רציתי לדבר על אחד המקרים שהיה לפני שבועיים וכולכם שמעתם עליו, שהגיעה משטרת
אזור השומרון לפנות שני קרוונים באזור יצהר ואז התקרית חזרה אל הפלסטינים ועל
האוכלוסייה הפלסטינית והמשטרה מהבוקר ידעה והתקשרה גם אליי, ואמרו---
היו"ר מנחם בן ששון:
אדוני מתכוון למקרה מספר 2 ברשימה? מה היה התאריך?
זכריה סדה:
19 לחודש.
היו"ר מנחם בן ששון:
19 לשישי, זה מקרה שמתועד ברשימה.
זכריה סדה:
שריפת אלפי שדות.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני אקריא לאדוני, לחסוך לו, כי כאן הניסוח הוא ניסוח ממצה, כי הוא בתוך טבלה -
'לאחר שהמשטרה פינתה שני מבנים שהוצבו בלא היתר בהתנחלות יצהר, יצאו עשרות
מתנחלים למסע נקמה' (אני קורא מלה במלה, זה לא הסגנון שלי), 'והציתו שריפות
במוקדים רבים באדמותיהם של תושבי כפרים סמוכים להתנחלות. השריפות השתוללו מן
הבוקר עד שעות הלילה המאוחרות ואלפי עצי זית נשרפו. מבדיקה ראשונה עולה כי
נשרפו כ-6,000 עצים, כעשרות משפחות איבדו את מקור הכנסתן. מקום האירוע: סמוך
ליצהר. בורין, עורף, סרל כבלייה וח'ווארה. במקום נכחו כוחות גדולים של צבא.
מעדויות שגבה בצלם עולה כי הצבא עיכב את הכבאיות שהגיעו למקום וכבאית ישראלית
שהגיעה למקום, כ-3 שעות לאחר ההצתות, כדי לכבות את האש שהתפשטה לאזורים קרובים
להתנחלות'.
הדיון היום הוא על חברון. מה שאתם שואלים, אני מניח, זה האם אכן הצבא מנע את
הכיבוי?
ג'מאל זחאלקה:
כמובן שעשרות מתנחלים בבית סוהר בעקבות המקרה.
היו"ר מנחם בן ששון:
דר' זחאלקה, אחד הדיונים שקיימנו פה היה בדיוק על צווים מנהליים נגד אנשי יצהר,
והיו 15 או 16.
זכריה סדה:
אני רוצה להגיד שהמשטרה בבוקר הודיעה לנו, להזהיר את התושבים הפלסטינים מפעולת
נקמה שהמתנחלים יעשו. למשטרה היה מידע שתהיה פעולת נקמה אחרי כל הפינוי והיא לא
עשתה כל כך מאמץ למנוע את זה. זה אחד הדברים שרציתי להגיד.
גם הצבא מנע מכבאי האש להגיע וגם יש לנו עוד מקרה שנעקרו אלפי עצי זית מתחת
למצלמות של הצבא, שלוש פעמים, באזור קדומים, והצבא לא הזיז שום דבר, למרות שאם
פלסטיני מגיע לאזור הזה בלי תיאום, ישר הצבא מגיע אליו ומגרש אותו מהאדמה.
היו"ר מנחם בן ששון:
אתה רוצה להגיד לי תאריך, מקום?
זכריה סדה:
המקום - על יד קדומים. התאריך - מקרה אחד ב-18.2.2008.
קמר משירקי-אסעד:
זה לא נמצא בתוך הטבלה של 'בצלם'.
היו"ר מנחם בן ששון:
אז אני צריך את המידע הזה גם. 'בצלם' שלח מראש, אצלכם זה לא נמצא.
זכריה סדה:
רציתי לדבר על עוד תקרית שהיתה ב-17.10.2007, שאני לא אשכח כל עוד שאני חי.
תקרית שקרתה איתי. אני אישית הייתי עם חקלאים פלסטינים על יד חוות גלעד ורדפו
אחרינו המתנחלים. היינו באוטו שלנו, עם שתי מכוניות והיה מרדף. התקשרתי למשטרה,
הזעקתי כוחות משטרה וכשהגיעה המשטרה, המתנחלים התנפלו עלינו ובסוף המשטרה לקחה
אותנו לאריאל, להתלונן ואחרי שהגענו לאריאל כבר התחילו המתנחלים עם כל הקשרים
שלהם וזה נהפך לתיק נגדנו ואני אישית נעצרתי לחמישה ימים וחקרו אותי על הצתה
ולקחו לי את הנעליים ואת החולצה לבדיקת עשן ונעצרתי ולראשונה, לצערי הרב אני לא
אשכח את זה, נעצרתי והייתי מעצר ללא שום עבירה.
אני אומר לך שאני אף פעם ואני לא אחשוב לעשות עבירה בשום פנים ואופן, וזה בא
ממני, מהמקום שגדלתי ומהבית שלי, מהמשפחה, ונעצרתי חמישה ימים ולצערי הרב החוקר
סירב לקבל ממני תלונה. נחקרתי ושמעתי את אחד החוקרים במשטרה באריאל שאמר 'כולה
מדובר על כמה קוצים שנשרפו על יד הכביש הראשי'. זה היה על יד חוות גלעד שכולם
יודעים שזה נהפך למקום ייצור התנכלויות נגד הפלסטינים ונגדנו. זה על יד הכפר
שלי, תוך שתי דקות המתנחלים מגיעים, עוקרים מאות ואלפי עצי זית, בלי שאף אחד
יעשה להם שום דבר ובלי שאף
אחד ימנע את זה. הצבא שומר עליהם ואם פלסטיני מהכפר שלי, ג'יב, מגיע לאדמה שלו,
ישר ההאמר מגיב ומגרש אותו. ישר.
היו"ר מנחם בן ששון:
אדוני התלונן בזמנו, כי במקרים אחרים כתוב כאן מה היתה פעילות כוחות הביטחון.
במקרה הזה שעצרו אותך, עצרו אותך, אבל אחרי זה אתה התלוננת על כך?
זכריה סדה:
לא נתנו לי להתלונן ובסוף אמרו שנסגר התיק מחוסר אשמה.
היו"ר מנחם בן ששון:
שלך, אבל השאלה אם התלוננת אחר כך.
זכריה סדה:
לא קיבלו את התלונה שלנו בזמנו וזה המצב. אני רואה שהמשטרה בימים האלה יש לה את
היכולת למנוע את כל ההתנכלויות בנו, כעם פלסטיני שרוצה לחיות וכחקלאים, אבל הם
לא עושים את זה, וגם אם התקרית וההתנכלויות קורים על יד הצבא והצבא רואה את זה,
הוא לא מוכן למנוע את זה, וגם עוד משהו חמור, אני חושב שביטחונם של התושבים
הפלסטינים, זו אחריות מלאה של הצבא שמשרת אצלנו באזור.
היו"ר מנחם בן ששון:
מה שתואר כאן שמישהו מונע מכבאיות להגיע לאזור, חוץ מסכנת רכוש יש כאן סכנת
נפשות. כל אחד עם האסוציאציות שלו. אני מכיר את התיאור של מה שקרה בח'לבה
ב-1947, בדצמבר. האסוציאציה, כל אחד עם מה שהוא זוכר, שהודיעו ליהודים 'אל
תצאו, כל נפש לא תיפגע' אבל אז נשרפו באמת כל בתי הכנסת. אני מכיר את זה
מתולדותיהם של כתבי היד באותה תקופה.
בואו נראה את הסרט.
זהבה גלאון:
אחרי הסרט, יש פה נציגי ארגונים, יש 'שוברים שתיקה', 'שלום עכשיו'.
שרית מיכאלי:
אולי הקדמה זריזה לנושא הסרט. מדובר בחומר שצולם על ידי פלסטינית בת 25 מחירבת
סוסיא, ישוב מאוד מאוד קטן בדרום הר חברון, שצילמה אותו במצלמת וידיאו שקיבלה
במסגרת פרויקט של ארגון 'בצלם', שבמסגרתו מחולקות מצלמות לפלסטינים בדיוק כדי
שיתעדו את האירועים האלה. החומר הוא מקוטע מאוד. זה חומר שאנחנו העתקנו את מה
שקיבלנו מהמשטרה. כלומר החומר צולם על ידי האישה הצעירה הזאת, ההתקפה, ואחר כך
קרוב משפחה נוסף, שגם הוא משתתף בפרויקט, צילם את הקטע שבו השוטרים מגיעים
למקום, לוקחים את הקלטת וגם את מה שקרה אחרי ההתקפה.
יש כאן שני קטעים - הקטע הראשון מתעד התרחקות של טרקטור שעליו נסעו שני אנשים
שהזהירו את הרועים הפלסטינים, להתרחק מאזור התנחלות סוסיא. בחלק השני רואים
ארבעה גברים צעירים מתקרבים אל עבר קבוצת הרועים, רואים מכה אחת או שתיים וברגע
הזה האישה רצה להזעיק עזרה. אלה שני קטעים שאנחנו קיבלנו, כמו שאמרתי, מהמשטרה.
מאוחר יותר יש גם קלטת נוספת. אתם תראו את כל החומר, מדובר בסך הכל בשתי דקות.
נדמה לי שזה מדבר בעד עצמו.
היו"ר מנחם בן ששון:
עד שתסדרי, מי רצה לדבר, 'שוברים שתיקה'?
מיכאל מנקין:
כחלק ממסגרת הפעילות שלנו אנחנו עורכים סיורים בחברון. לפני כחודש, לאחר שהמשטרה
תקופה די ארוכה מנעה מאיתנו לבצע סיורים, המשטרה הסכימה שאנחנו נעשה סיורים כל
עוד אנחנו מתאמים איתם, משהו שאנחנו ממילא עושים בשנה האחרונה. מה שמאוד מטריד,
ואני מפנה את זה כלפי המשטרה, לא כלפי המתנחלים, ואני גם אשמח לשמוע תשובה
מהמשטרה בהקשר הזה, כי אנחנו לא שומעים, זה שגם בסיורים המתואמים, כשאנחנו
מגיעים לחברון, מתנחלים חוסמים את הכביש. זה קרה פעמיים בשבועיים וחצי
האחרונים. המתנחלים חוסמים את הכביש והמשטרה מסרבת לעצור אותם ולאפשר לנו
לסייר. המשטרה נותנת לנו תשובה, למה היא מסרבת לעצור והיא אומרת שהגישה של
השוטרים בשטח, וגם לא בשטח, הגישה של משטרה היא לא לעצור מתנחלים, אלא להגיע
איתם להסכמים. כלומר הם מעדיפים לא לעצור אותם אלא להגיע איתם להסכמים והבנות
אחר כך. זה קורה תוך כדי שהם מפרים את החוק. בסופו של דבר מה שקורה אחרי שעתיים
שמפרים את החוק ולא מגיעים להסכם, אז אנחנו הולכים הביתה.
מה שמטריד אותי זה שהמשטרה אומרת, בריש גלי, שהם מסרבים לאכוף את החוק. זה נראה
לי משהו די מהותי במסגרת דיון שכזה, אם המשטרה אומרת 'אנחנו מעדיפים לא לאכוף
את החוק, אלא להגיע להבנות', תוך כדי שאנשים מפרים חוק, אז אני אשמח לשמוע
מהמשטרה מה בעצם הגישה הזאת, מאיפה היא באה, מאיפה היא נובעת, ואיך אנחנו
אמורים לקבל את הזכויות המגיעות לנו כאזרחים.
היו"ר מנחם בן ששון:
עוד מישהו רצה לדבר? תודה. את מצליחה?
שרית מיכאלי:
מתקדמת לקראת זה.
חגית עופרן:
אני מ'שלום עכשיו'. גם אני נעצרת כשאני בא להדריך סיורים בחברון, על ידי
מתנחלים, אבל גם המשטרה סגרה בפניי את חברון כמה פעמים. אני רואה את זה
כהתחמקות של המשטרה מלאפשר את אחת הפעולות הלגיטימיות. כמו שיש בכל שנה
בירושלים ריקוד דגלים לרגל איחוד ירושלים, שתמיד הוא מסתיים בללכת להרביץ
לערבים בעיר העתיקה, ואף אחד לא---
יצחק לוי:
זה לא נכון מה שאת אומרת.
חגית עופרן:
אף אחד לא מציע את ריקוד הדגלים---
יצחק לוי:
אדוני היושב ראש, אין לזה שום קישור עובדתי ל---
היו"ר מנחם בן ששון:
אדוני ידבר ואתה תוכל להגיד את זה על כל הדברים ששמעת.
חגית עופרן:
לא אמרתי שכל מי שרוקד עם הדגלים הולך להרביץ, אבל יש דבר כזה. או למשל משחקי
כדורגל שקרו בארץ הזאת---
יצחק לוי:
זו ממש עלילה.
חגית עופרן:
שנסתיימו באלימות, אבל בכל זאת המשטרה מאפשרת קיום של משחקי כדורגל. אני חושבת
שאם יש מקרי אלימות כלפי קבוצה של אנשים שבאה לטייל בחברון, צריך לטפל באלימות,
לא צריך למנוע את ה---
היו"ר מנחם בן ששון:
גברתי מתייחסת לדברים מסוימים או באופן כללי?
חגית עופרן:
מה? על זה שעוצרים אותי ולא נותנים לי להיכנס?
היו"ר מנחם בן ששון:
קודם אמר אדון מיכאל שכך וכך היה ולא נתנו לו להיכנס ואמרו לו שזאת המדיניות.
חגית עופרן:
אני הייתי בסיור עם קבוצה של אנשים שהגיעו לישראל מדרום אמריקה, צעירים במסגרת
הסוכנות, והגענו למערת המכפלה, להתחיל בסיור, והשוטרים פתאום אומרים 'רגע, רגע,
אי אפשר ללכת', 'מה הבעיה?', 'אסור לכם להדריך כאן', אבל אמרתי 'מה? הם באו
מדרום אמריקה לראות את מערת המכפלה, לא תתנו להם להיכנס לחברון?' אז הם אמרו
'בסדר, הם ייכנסו, את תחכי להם פה'.
היו"ר מנחם בן ששון:
תודה. זה משום שמבית אבותייך את יודעת שמקומות קדושים זה מקום שראוי לבקר בו.
חגית עופרן:
אבנים זה הכי חשוב.
היו"ר מנחם בן ששון:
בבקשה, אפשר לראות את הסרט.
שרית מיכאלי:
כמו שאמרתי, זה סרט שצולם בזום מאוד רציני, מרחוק, אז התמונה רועדת.
(הקרנת סרט).
היו"ר מנחם בן ששון:
מה הוא היישוב שמאחורי הגב שלהם? היישוב סוסיא, מול חירבת סוסיא.
זהבה גלאון:
שם המתנחלים רעולי פנים? שאני אבין.
יצחק לוי:
לומדים, לומדים. לומדים מהפלסטינאים.
(סוף הסרט).
היו"ר מנחם בן ששון:
אתם קיבלתם את זה חזרה אחרי זה.
שרית מיכאלי:
קיבלנו עותק מהמשטרה. המדיניות שלנו היא תמיד לתת את הקלטת המקורית למשטרה לצורך
חקירה.
היו"ר מנחם בן ששון:
גב' סטרוק, את תושבת חברון? בבקשה.
אורית סטרוק:
אני קודם כל רוצה לציין שלפני שנה בדיוק, ב-25 ליוני 2007, התקיימה פה ישיבה,
עוד פעם לפי הזמנה של כל ארגוני השמאל וחברי הכנסת מהשמאל וכולי וכולי. שכחו
לזמן אותי ואז הובטח לי בפרוטוקול שאני אוזמן כדי להציג את הצד השני של התמונה
ועד היום זה לא קרה. שנה זה כנראה מעט מדי זמן. עכשיו אני מקווה שיינתן לי
להשיב, טיפונת, לפי מספר דוברי השמאל שהיו פה, אנחנו פשוט לא מקבלים את המימון
שהם מקבלים מהאיחוד האירופי, אז אין לנו כל כך הרבה גופים וארגונים ומצלמות, אז
לשם האיזון אני אשיב---
דב חנין:
יש לכם טבלה אלטרנטיבית?
אורית סטרוק:
סליחה, כשהיושב ראש יכנס דיון על הנושא שאני ביקשתי, אני אביא לכם טבלה מאוד
יפה.
היו"ר מנחם בן ששון:
שלחת לי ראשית של חומר.
אורית סטרוק:
לא, זה היה לפני שנה, בינתיים הערבים הצליחו הרבה לעשות וגם השמאלנים.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני לא רוצה לכוון אותך בדברים, את לא חייבת לייצג את משטרת ישראל, גם משטרת
ישראל יכולה לשבת ולקחת חומר. יש לך זכות דיבור, את יכולה להשתמש בה
לצורך---
אורית סטרוק:
אני לא מתכוונת לגונן על משטרת ישראל, כי אני מתכוונת, אדוני היושב ראש, לתקוף
את משטרת ישראל.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני זוכר את הטענות שלך מהפעם הקודמת.
אורית סטרוק:
בהחלט.
יצחק לוי:
אז הכל בסדר.
אורית סטרוק:
אני רוצה לומר שיש לנו ביקורת מאוד חריפה על משטרת חברון, מאוד חריפה, וזה גם
בהתייחס לאוזלת ידה וגם בהתייחס לאיפה ואיפה שהיא נוהגת ואני אפרט בקצרה רבה,
כי אני מתכוונת שיהיה דיון נפרד על הדבר הזה, כפי שהובטח לי.
אוזלת ידה - אני רק אקח שתי דוגמאות קטנות. אחת קיבלתי היום. היום קיבלנו את
המכתב הזה, ילד קטן בן 13, לא חמוש בשום מצלמה שהוא לא קיבל משום איחוד אירופי
דרך שום ארגון שמאל, שקורא לעצמו 'זכויות אדם', עלה לבית שלו דרך ציר המעיינות
והותקף על ידי קבוצה של בחורים ערבים ובא עם הוריו להגיש תלונה במשטרה. האירוע
הזה היה ב-13 לשישי, החודש, והתיק כבר נסגר עכשיו, מחוסר ראיות. כי מה הוא
יעשה, הילד? הוא לא היה חמוש במצלמה---
ג'מאל זחאלקה:
הוא לא צריך להיות שם. פשוט מאוד.
יצחק לוי:
הוא צריך להיות, כי זה הבית שלו.
ג'מאל זחאלקה:
הוא לא צריך להיות שם.
יצחק לוי:
זה הבית שלו.
ג'מאל זחאלקה:
אני חס על הילד, הוא לא צריך להיות שם. זה הוויכוח.
יצחק לוי:
זה הבית שלו. אל תחוס על הילד, תחוס על עצמך.
אורית סטרוק:
אדוני חבר הכנסת, הילד הזה גר בתל רומיידה לפי החלטה של ממשלת ישראל והוא עלה
בדרך הנורמלית והסטנדרטית הביתה ובדרכו הותקף. זה מה שקרה והמשטרה סגרה את התיק
מחוסר ראיות. זאת אוזלת יד נוראה, כי הוא לא הלך לאיזה שדה רחוק, הוא לא הלך
לטייל בהרים, הוא הלך בכביש הרגיל לבית שלו ושם הותקף על ידי קבוצה של בחורים
ערבים, בכמטחווי קשת מעמדת צה"ל. ההורים היו בסדר, באו עם הילד להגיש תלונה,
כלום.
אירוע אחר, ב-31 למרס. רבנית מכובדת מקרית ארבע הגיעה להתפלל במערת המכפלה ואיך
שהיא הגיעה לרחבה שלפני המערה, קפץ מהסמטה, רץ לעברה נער ערבי ותלש לה את כיסוי
הראש מהראש וברח איתו. למי שלא יודע, בשביל אישה דתייה זה פשוט כמו להפשיט אותה
באמצע הרחוב. השוטרים שהיו שם, שוטרי מג"ב, אפילו לא העלו בדעתם שהם צריכים
לרדוף אחריו, קל וחומר לתפוס אותו. רק אחרי הרבה הסברים למשטרה, התחילו לחפש את
הנער הזה ובינתיים הרבנית עומדת מבוישת כפי שהיא עומדת ואני לא רוצה אפילו
להרחיב בתיאור הסיטואציה שהוא בעיניי מזעזע. אם זה יכול להתרחש במקום שיש בו
תחנת משטרה, פשוט למרגלות תחנת המשטרה, אז אני שואלת איפה המשטרה. אני שואלת
איפה המשטרה, אם זה מה שהנער הזה חושב שהוא יכול לעשות מתחת לתחנת המשטרה, אז
כנראה שאין שום מורא של החוק לערביי חברון מפני הצקות יומיומיות, וכמו שאמרתי
אני עוד אביא טבלה ליהודים של חברון.
זה לגבי אוזלת היד. לגבי האיפה ואיפה - אני רק 27 שנים תושבת חברון. זה לא כל
כך הרבה, אבל ב-27 השנים האלה אני אישית הכרתי מאות אנשים ובתוכם עשרות רבות
שהם תושבי חברון ממש, גרים, הבית שלהם הוא בחברון, שהורחקו מהעיר בצווים כאלה
ואחרים, מנהליים ושיפוטיים, רק בגלל דבר אחד, בגלל שהם העזו להפר סדר בחברון.
כל אנשי הפרקליטות ואנשי המשטרה ושופטי בתי המשפט הצדיקו את הדבר הזה ודחפו
לעניין הזה וגרמו שאנשים יורחקו מחברון כי הם הגדירו את חברון כחבית חומר נפץ.
אסור בעיר הזו לעשות שום דבר שהוא בבחינת הפרת סדר, שמא המזרח התיכון יבער. אני
חולקת על הקביעה הזו, אבל זאת היתה קביעתם במשך שנים רבות. אני מכירה שכנה שלי,
אם ל-11 ילדים, שהורחקה מביתה למשך שבועיים כי העזה לשפוך מים על שוטר, כשאף
שוטר לא נפגע. מים, מים. אז כשאני רואה שמגיעה חבורה של אנשי שמאל וחוסמת את
ציר הגישה היחיד ליישוב היהודי בחברון, ביום שישי בצהריים, ומתעמתת עם שוטרים
והאנשים האלה אינם מורחקים מחברון, זו איפה ואיפה.
אדוני היושב ראש, אתה שמעת את הטענות האלה לא אחת ולא שתיים, נדמה לי, וגם
גיביתי אותן לא פעם בטבלאות ובנתונים עובדתיים ואני גם מתכוונת לעשות כך ברגע
שתכנס ישיבה לעניין הזה. אני חושבת שזה לא יעלה על הדעת שהמשטרה בחברון תהיה
קיימת רק כדי להגן מפני המתנחלים ולא כדי להגן על המתנחלים.
דבר אחרון שאני רוצה לציין. בחודש האחרון היתה הפרה חמורה מאוד של זכויות אדם.
היתה פגיעה קשה מאוד, דרסטית, בגופם, בחייהם וברכושם של פלסטינים בחברון שמשום
מה כל הארגונים שיושבים פה לא שמו לב אליה, אז אני אסב את תשומת לבם. אני
מחזיקה פה מסמך שקיבלתי מחטיבת יהודה וכתוב פה שבמהלך יוני 2008, זאת אומרת
החודש שלנו, היו עימותים אלימים בין שתי חמולות בחברון. כתוצאה מהן נהרגו 3
פלסטינים מכל משפחה, זאת אומרת ביחד 6, נפצעו רבים אחרים, נורו מאות כדורים
מעשרות כלי נשק ואף ממקלעים, הפלסטינים עשו פוגרומים (אני מקריאה מהמסמך של
חטיבת יהודה) ושרפו כחמישה בנייני מגורים ומכוניות והיו חילופי אש ומעשי אלימות
רבים, וזה במשך כשבועיים בתוך חודש יוני. איפה היו ארגוני זכויות האדם? איפה
היתה המשטרה כשחלק מהכדורים האלה שנועדו לפגוע מערבים לערבים נכנסו לתוך הבתים
שלנו, היהודים שגרים בחברון, כי המרחק הוא קטן מאוד. איפה היתה המשטרה, חוץ
מלבוא ולתת לנו פתק למס רכוש? אני חושבת שצריך להסתכל על התמונה הגלובלית.
התמונה הגלובלית היא שמי שמותקף וגם מי שמופקר זה היהודים שיושבים בחברון כחוק,
לפי החלטת ממשלה, ועליהם צריכים להגן. תודה רבה.
היו"ר מנחם בן ששון:
חברי הכנסת, שימו לב לדבר אחד שעליו, אני מניח, נהיה תמימי דעים, שהמקום לוהט.
זאת אומרת, אם לא נגדיר את זה חבית של אבק שריפה, לפחות המקום, מבחינת המתח,
הוא מן הגבוהים. התפקיד שלנו בוועדה הוא לא לקטב עמדות, אבל לפחות להשתדל להבין
מה היא תפיסתם של רשויות החוק והסדר בחברון. אני מבקש מהמשטרה לומר את דברה
ואחרי זה מהפרקליטות. בבקשה.
אבשלום פלד:
אני מפקד משטרת ישראל. אני נושא באחריות ונמצא איתי יעקב בן משה, שהוא קצין אגף
חקירות מודיעין והוא יוכל אחר כך להתייחס ספציפית, אולי, למקרה שהוצג פה.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני רק חייב לומר מבחינת סדרי זמנים יכול להיות שאת חלק מהחומר אני אצטרך לקבל
מכם בכתב משום שאנחנו נצטרך לסיים לפני תחילת המליאה.
אבשלום פלד:
קודם כל אני אתייחס לדברים שהעלו פה חברי הכנסת, אמירה שהמשטרה לא מגבה את
ארגוני השמאל, 'שלום עכשיו', 'בני אברהם', 'שוברים שתיקה'. אז המשטרה לא מגבה
אף ארגון, המשטרה לא מגבה אף אחד, המשטרה עושה כל מאמץ לאכיפת חוק שוויונית,
ללא משוא פנים, אפילו בצורה יזומה ותיכף נדבר קצת על נושא חקירות ונתוני
חקירות. אבל באמת שאנחנו לא מגבים אף ארגון, אנחנו נמצאים באמצע. אני תמיד אומר
בבדיחות, לא שזה מצחיק, שאני יודע שאני שומר על איזון כשהערימות על השולחן שלי,
התלונות מהשמאל והתלונות מהימין, פחות או יותר שוות, אז אני יודע שאני עושה
אכיפת חוק שוויונית, אבל לא כך אנחנו מודדים את זה וזו בדיחה בטח חסרת טעם, אבל
מודדים את זה בנתונים ותיכף אני אדבר.
אמרו שני חברי הכנסת, וחבל שחבר הכנסת הנכבד יצא, הוא דיבר מלים קשות על סלחנות
שלנו כלפי המתנחלים, הבנה, אפרטהייד, הלך רחוק, עד דרום אפריקה זה רחוק מאוד
מכאן, וגם חבר הכנסת על רשימה של פורענויות ושהמצלמה והתיעוד זה האויב הגדול
שלנו. אל"ף, אני אומר שאם יש טבלה כזאת ויש בידך טבלה, אני חושב שהדבר הנכון
ביותר היה להעביר את זה אלינו והיינו באים מוכנים עם תשובות לזה. רוב העיסוק
שלי ביומיום זה לענות משני הצדדים על הסוגיות האלה, וזה בסדר, זה חלק מהתפקיד
שלי---
יצחק לוי:
זה לא צריך להיות הרוב.
אבשלום פלד:
חלק מסוים מיום העבודה שלי, ואני אומר שהדבר החשוב ביותר כדי לבוא ולא להתלהם
כאן זה לבוא ולבדוק את הנתונים. בסדר, כל אחד מייצג את הצד שלו ואנשי ארגוני
השמאל, כמו גם אלה מהימין, באים ומציגים מקרים שבהם כביכול המשטרה מגלה אוזלת
יד. אני מוכן להציג את הנתונים, יש את הנתונים, לא הכנו את זה אמנם במצגת
ובמקרה אנחנו, בהרכב הנוכחי, טירונים בהיבט של ועדות כנסת, אבל אני מוכן להציג
את הנתונים ואתם תראו בדיוק את הנתונים של אכיפת החוק. כשאני מדבר על נתונים או
על תלונות, זה כמובן הדברים שגלויים לנו. כמו כל דבר, באכיפת חוק לא כל העבירות
מדווחות, אבל כל העבירות המדווחות, ואי אפשר לומר שאנחנו לא עושים גם מאמץ אם
זה קבלת קהל פלסטיני, אם זה הגעה לשטח. מקרה חם, מלפני שעתיים, זה פלסטיני
שהתלונן ביישוב כרמל, שנמצא בדרום הר חברון, לא היה לנו איפה לחקור אותו כי הוא
בדווי שגר באוהל, הכנסנו אותו לתוך היישוב וקמה קול צעקה גדולה, ממש עד הרגע
שנכנסתי לפה, באו כל ההתיישבות של דרום הר חברון למה הכנסנו אותו לגבות תלונה
נגדם. אבל זה חלק מהמציאות שאנחנו מתמודדים איתה.
אני אומר, יש נתונים, אני מבקש שתבדקו את הנתונים. אני מוכן להעביר את הנתונים,
הם לא סודיים, הם גלויים, נתונים של תיקי חקירות. תוכלו לראות גם מה כמות
הנתונים, התפלגות העבירות וגם מה איכות העבודה בתיקים. כלומר איך זה מתפלג
מבחינת תיקים גלויים, תיקים שהלכו לפרקליטות, תיקים שנסגרו בעבריין לא נודע או
חוסר עניין ציבורי, ואתם תראו גם, ואני חייב לומר פה, שבמרחב חברון, כמו גם
בשאר היחידות של מחוז ש"י, יש צוות שנקרא צוות תפס"ד יהודי שקם בעקבות ועדת
שמגר, שהוא מטפל רק בתלונות נגד הפס"ד, הפרות סדר של יהודים. אגב, דבר שמאוד
מקומם עלינו , כמשטרה, את ההתיישבות ביהודה ושומרון על חוסר שוויוניות. אני
חייב לציין את זה. כמעט בכל ישיבה בשטחים המוניציפליים שלי עם ראשי ההתיישבות,
זה 'אם ערבי יקרא לך, תגיע מיד, אם יהודי יקרא לך, לא תגיע' ואם יש תלונה כנגד
יהודי, הוא נכנס לצוות, זה צוות של קצין וארבעה שוטרים, בסדרי הגודל שלנו זה
צוות גדול, כל תיק מטופל שם כמו צח"ם, כמו צוות חקירה מיוחד. זה לא קורה הפוך,
אגב. אין טיפול מהסוג הזה הפוך וזה, עוד פעם, צוות שקם בעקבות ועדת שמגר.
אני רוצה לומר מלה כללית על המציאות בחברון, וזה רק בזעיר אנפין מה שהציפה פה
הוועדה הזאת. המציאות בחברון, קודם כל המציאות הביטחונית, היא מאוד מורכבת, היא
חיכוכים מתמידים על רקע ביטחוני ואחר כך גם על רקע פוליטי ומדיני, בין יהודים
לערבים, לפעילי שמאל, כאשר הכל נמצא במקום שהוא מסוכן מאוד מבחינה ביטחונית. אי
אפשר להגיד את זה במלים יותר יפות, מסוכן מאוד, הוזכר ריב החמולות שהיה בג'בל
ג'ורה, שזו שכונה שסמוכה ליישוב היהודי בחברון, שזו מלחמה. זה כמו לבנון, זה
יריות במשך מספר ימים, יריות, פגיעות בבתים, יריות לכיוון המשטרה. בתנאים האלה
צריך לעבוד. חרף כל זאת, ואני אומר את זה בצורה גלויה, ואני תיכף אדבר במלה אחת
על הכרונולוגיה של הזמן, מתי הפסקנו את הסיורים של ארגון 'בני אברהם'. אחר כך
קצת נחדד, כי זה לא בדיוק רק 'בני אברהם', מבחינתי זה 'בני אברהם'. חרף כל
המציאות המורכבת הזאת לא עלה במוחי ולא חלף בראשי אפילו פעם אחת להפסיק את
הסיורים של השמאל, של ארגונים, שמאל, זכויות אדם וכולי, בחברון, כי יש פה עניין
של חוק יסוד, של הזכות להביע דעה וכולי, ולא חשבנו אפילו לרגע להפסיק את זה.
חרף כל המציאות הזאת שמחייבת אותנו להשקיע כוחות ולהחזיק כוחות ואני רק מציין,
אנחנו לא משטרה של הפרות סדר. אני, כמפקד משטרה, אגב, אני לא מעמיד את זה לפי
סדרי חשיבות, אבל אני רואה חשוב ביותר, חוץ מלהתעסק בהפרות סדר, לתת שירותי
משטרה לקהילה שנמצאת בגזרה שלי. במקרה הקהילה שבגזרה שלי זה היהודים שגרים
בחברון, זה גם, אגב, פלסטינאים, שאנחנו נותנים להם שירותי משטרה, אזור גוש
עציון, אזור דרום הר חברון, העיר בית"ר עילית. אני נותן להם שירותי משטרה.
שירותי משטרה, בעיניי, קודם כל זה להוריד פשיעה, זה השירות הטוב ביותר שאני
יכול לתת לאזרח בשביל לשפר את רמת החיים שלו. אז אנחנו מתעסקים המון בנושא של
הפרות סדר ובחיכוכים בין הזרמים השונים, אבל בד בבד אנחנו חייבים גם להתעסק
בפעולות משטרה אחרות. אני לא מתלונן, אגב, אנחנו עושים את זה טוב מאוד, אפילו
במדדים שלנו היינו הראשונים, בסיום 2007, במשטרה, ולכן אני לא מתלונן, אנחנו
עושים כל מאמץ לעמוד במשימות האלה.
עתניאל שנלר:
אגב, הצוותים המיוחדים של הפרות סדר של יהודים, הם לגבי כל יהודי באשר הוא
יהודי, או לגבי מתנחלים, בניגוד ליהודים שאינם מתנחלים?
אבשלום פלד:
לכל יהודי באשר הוא יהודי, הם מטפלים בעיקר בתושבי יהודה ושומרון ובארגוני
שמאל.
עתניאל שנלר:
לא משנה שמאל וימין, יש ארגונים שבאים, או אדם שהוא לא תושב המקום שמגיע לשם,
הוא עובר עבירה לכאורה, הוא מקבל את אותו טיפול.
אבשלום פלד:
כן. בצוות הזה, המיוחד הזה. רוב התלונות ואפשר ללמוד את זה מהנתונים, רוב
התלונות הן תלונות של פלסטינאים וארגוני שמאל. זאת אומרת הרוב המכריע של תיקי
חקירה אצלנו הם נגד יהודים ולאו דווקא נגד פלסטינאים או ארגוני שמאל, שפה גם לי
יש בעיה מקצועית עם עצמי, של יושרה מקצועית, ואני לא נכנס כרגע מי מתפרע יותר
בשטח, זו לא שאלה בכלל שאפשר לשאול אותה כרגע, וזה לא נכון גם בעקבות הכתבה
בעיתון וגם הדרישה של מספר אנשים להשעות אותי מתפקידי בגלל שהפרתי את האיזון או
אמרתי שלא היו נכונים, זה גם לא נכון. אפשר להתייחס לזה, כי הרי לא רק אני
הייתי מצוטט בכתבה הזאת, היו כמה גורמים בכירים במחוז שצוטטו. מה שאני
אומר---
עתניאל שנלר:
עוד לא הבנתי. רק כדי להבין, החקירה עצמה היא לאירוע, או גם לגורמי האירוע,
למחוללי האירוע?
אבשלום פלד:
החקירה בצוות מתחילה מהמתלונן וכמובן היא מתרחבת בהתאם למספר המעורבים בתיק הזה.
עתניאל שנלר:
אבל נחקרות גם הסיבות, כמובן. כמו כל חקירה.
אבשלום פלד:
ודאי. אני רק אומר, ופה צריך להגיד עובדה, אני כרגע לא מפרש אותה, שיש פחות
תלונות מיהודים כנגד פלסטינאים וארגוני שמאל. יש הרבה מאוד תלונות מצד
פלסטינאים, חלק מזה---
זהבה גלאון:
מה, זה לא ברור?
אבשלום פלד:
ואני אומר, לצערי חלק מזה שמגזרים מסוימים, ואני אומר לצערי כי אני רוצה להיתפס
כשוויוני בקרב כל המגזרים, חלק מזה שיהודים מתנחלים לא מגישים תלונה, זה כי הם
טוענים שהם לא מאמינים במשטרה. זו בעיה מבחינתי, זו בעיה.
זהבה גלאון:
וגם כי אין סימטריה במצב של מי שנכבש למצב של מי שכובש ושולט בשטח. אל תתעלמו
מזה.
יצחק לוי:
מה זה קשור למשטרה?
זהבה גלאון:
לא קשור, בכלל לא... אנחנו חיים במציאות וירטואלית.
היו"ר מנחם בן ששון:
רבותיי, אנחנו לא פותחים את הדיון שוב. רבותיי, אתם טועים.
עתניאל שנלר:
למה אין הבדל בין אחד שזה מקום מגוריו לבין אחד שבא להתגרות בכוונה?
זהבה גלאון:
אתם יוצרים פה איזה מציאות שוויונית.
עתניאל שנלר:
למה השלטון לא גמיש איתם ומי שבא---
היו"ר מנחם בן ששון:
אדוני, סגן יושב ראש הכנסת, אתה רוצה שנגיע בזמן לישיבה?
אבשלום פלד:
זו היתה רק הערת אגב, שהיא באמת מטרידה. אני אומר, חרף המציאות הביטחונית, ולא
רק ביטחונית, אלא מציאות בכלל בשטח, ש---
היו"ר מנחם בן ששון:
מר פלד, אתה היית באמצע מהלך, אם אני זוכר נכון, לפני חמש דקות להסביר באיזה יום
ומדוע עצרת סוג מסוים של סיורים.
אבשלום פלד:
אני מגיע לזה.
זהבה גלאון:
למה ארגוני השמאל לא יכולים לסייר בחברון?
היו"ר מנחם בן ששון:
חברת הכנסת, את שאלת את השאלות שלך.
זהבה גלאון:
אבל בינתיים לא קיבלתי תשובה.
אבשלום פלד:
אני אמרתי, עד לפני 25 באפריל השנה, לדעתי ולא לדעתי, אין ולא היתה שום בעיה
לכל מי שרצה לסייר באזור חברון, לבוא ולסייר. יתרה מכך, עוד לפני תקופתי
בחברון, אני כבר כמעט שנה ומחצה בחברון, סיורים של 'בני אברהם', שאני מכיר אותם
גם כ'שוברים שתיקה', גם וגם---
זהבה גלאון:
שני ארגונים.
אבשלום פלד:
זה אותו בן אדם, מר יהודה שאול, אותו בן אדם מבחינתי. ומעולם לא מנענו מהם. מה
שקרה זה תהליך, ואני חייב להסביר אותו לא כדי להסביר איזה שהוא צד, איזה שהוא
תהליך שהתחיל כמה חודשים לפני אפריל השנה, שלפניו אני לא זוכר שמישהו הפריע
לבני אברהם/שוברים שתיקה לסייר שם, לא הפריעו להם.
מיכאל מנקין:
לא, הפריעו להם.
היו"ר מנחם בן ששון:
מר מנקין, תחכה בחוץ, עוד חמש דקות החבר'ה יבואו להצטרף אליך.
אבשלום פלד:
מה שקרה הוא שמר יהודה שאול, שהוא מוכר לי גם כראש ארגון 'בני אברהם' וגם
'שוברים שתיקה', שבאמת עשה סיורים, אני גם התרשמתי מהסיורים שהם סיורים
לימודיים וכולי, התחיל בפעילות קצת יותר אקטיבית. אני לא נוקט עמדה, אני אומר
'אקטיבית', כלומר ראיונות בטלוויזיה, היה שותף באיזה שיפוץ של בית פלסטיני,
שאנחנו קוראים לו בשם קוד 'בית השוטר', באזור תל רומיידה, התחיל להיות יותר
אקטיבי מבחינת פעילות השמאל שלו.
זהבה גלאון:
וזה לא בסדר.
אבשלום פלד:
אני לא אמרתי דבר כזה. אני רק מסביר את התהליך. מה שקרה, בתהליך הזה התחילו
אנשים ביישוב היהודי לראות בו גורם שהוא מפריע, בעיניהם. הוא נכנס לבתים שלהם,
הוא מסתובב בשכונות שלהם והוא מקבל את כל החופש לעשות את זה, ויחד עם זה יש לו
פעילות שמתחילה להיות אקטיבית יותר ויותר שמאלנית בעיניהם. זה הצריך אותי,
כמשטרה, מאותו שלב להתחיל ללוות אותו בסיורים כדי שלא יפגעו בו. עדיין היו
סיורים שהפריעו לו והיו סיורים שהוא עשה אותם בצורה חלקה. מה שקרה ב-25.4
מבחינתי זה היה קו פרשת המים. ארגון של בני אברהם/שוברים שתיקה (מבחינתי זה
אותו דבר) נכנס לסיור ביישוב היהודי, מבחינתי בחסות המשטרה, כי אמנם זה ללא
תיאום, אבל עדיין אנחנו מנסים למנוע אירועים ולא להגיב אליהם, כאשר המשטרה
מלווה אותו. הניידת הלכה לאיזה שהוא אירוע אחר, קראו לה, ופתאום קיבלנו הפגנה
של מספר גורמים. אגב, עכשיו שאני יושב באולם הזה עם עוד אנשים, אני מבין שזה לא
היה רק שוברים שתיקה ואנרכיסטים, אלא היו עוד כמה אנשים שגם יושבים פה, שאני
רואה. אולי זה יעזור בחקירה אחר כך, שלא הכרתי אותם לפני זה.
'שוברים שתיקה', אנחנו לא מכנים אותם אנרכיסטים. אנרכיסטים זה ארגון אחר. אני
מוכן להעביר, יש טבלה---
זכריה סדה:
עזרא נאווי זה אנרכיסטים?
היו"ר מנחם בן ששון:
תנו לו להשלים את הדברים.
זהבה גלאון:
עזרא נאווי הוא אימפריה.
אבשלום פלד:
עזרא נאווי זה הרצאה בפני עצמה.
היו"ר מנחם בן ששון:
אדוני, תשלים בבקשה את הדברים.
אבשלום פלד:
ולמעשה קיבלנו הפגנה, הפגנה ביישוב היהודי בחברון, של כנראה מספר ארגוני שמאל.
אנחנו זיהינו אותם כאנרכיסטים ובני אברהם, בהתחלה. לטעמי, לפחות, לטעמי ארגון
שנכנס בחסותי לשם ועשה הפגנה כזאת בחוסר רגישות, בבוטות, בסמוך לבתים של
היהודים שגרים שם -ואי אפשר להתעלם, גרים שם וגרים שם, רובם המכריע כחוק. אני
נותן להם שירותי משטרה, המדינה שלך נותנת להם שירותי משטרה- בבוטות נוראית, דבר
כזה מתסיס את כל האזור מיד. אזור שב-2007, ואני אומר לכם את זה באחריות, יש
ירידה של 40% באירועי הפרות סדר ביישוב היהודי בחברון, מבחינתי, אני כמפקד
משטרה רואה בזה הישג, אני חותר לזה, שיהיו פחות התנכלויות, פחות התנגשויות בין
יהודים וערבים, אירוע כזה מתסיס לי את הכל והכי גרוע בעיניי שזה בחסות המשטרה.
עשינו התייעצות לאחר מכן עם יועצים משפטיים, עם מפקד החטיבה שהוא למעשה הריבון
בשטח, ומאותו רגע בייעוץ המשפטי ועל פי צו שטח צבאי סגור מנענו את הכניסה של
הארגונים האלה ליישוב היהודי בחברון, מתוך הכוונה לשמור על שלום הציבור, גם
מתוך כוונה שלי להגיע בהידברות, ובאיזה שהוא סוג של גישור, לזה שנוכל לחדש את
הסיורים, אבל בשליטה שלנו ושנדע שהסיורים שם יהיו חוקיים ונוכל גם לאבטח אותם
כמו שצריך. אכן הגענו לאיזה שהוא שלב, יושב פה הפרקליט גם, אחרי תהליך, הגענו
לאיזה שהוא הסכם איתם, עם 'שוברים שתיקה'. אגב, כשאני מדבר על שמנענו את
הסיורים של 'שוברים שתיקה', מבחינתי, אז, היה לי קשה להבחין מי ומה מהארגונים.
למשל תאעיוש ממשיכים להסתובב חופשי ביישוב היהודי בחברון, בלי שום הגבלה, בלי
שום בעיה. וארגונים אחרים, מבחינתי יכולים להסתובב שם באופן חופשי, והם אפילו
לא כפופים להסכם שנערך מול 'שוברים שתיקה'.
היו"ר מנחם בן ששון:
ניצב משנה פלד, אנחנו הולכים לעצור פה מסיבות טכניות.
אבשלום פלד:
מלה אחרונה, אם אפשר. אני מוכן להעמיד את כל הנתונים שלנו לבדיקה. אני טוען
וחוזר וטוען שמרחב חברון, לפחות בשנה וחצי שאני מפקד שלו, שאני מכיר את זה
מקרוב, אבל גם לפניי, עושה אכיפת חוק שוויונית, יזומה אפילו. כי אם ועדת שמגר
אמרו שהמשטרה לא הלכה לגבות תלונות שידעו עליהם, אבל אין מתלונן, אז אנחנו
הולכים גם לגבות תלונות גם כשאין מתלונן וללא משוא פנים.
היו"ר מנחם בן ששון:
אנחנו לא סיימנו את הדיון. יש רשימה שנמצאת פה, אני אעביר אותה אליכם, תראו מה
אתם יכולים להשיב לי על הדברים. דברים שאי אפשר להשיב, תגידו שאתם אינכם
יודעים, כדרככם.
גב' סטרוק, אם את רוצה שאני אעביר אותה רשימה, אני אעשה את זה, כדי להרחיב את
הדיון---
אורית סטרוק:
לא, אני רוצה ישיבה. הבטיחו לי ישיבה, תהיה ישיבה.
היו"ר מנחם בן ששון:
תודה, גברתי. אני אעביר לך את הרשימה שיש לי, ואם יש לי דברים נוספים אני אעביר
אליכם ובינתיים בשלב הזה אני אוכל לדווח לכנסת כדלהלן: שאני שמעתי את הדברים
שבגינם אספו את הדיון. שמעתי דברים שתיארו לנו ארגונים שונים וגם שמעתי את
המאמץ שעושים
כוחות הביטחון, במקרה הזה בעיקר המשטרה, על מנת מצד אחד לשמור על השקט ומצד שני
לשמור על האיזון. כשיהיו לי הנתונים, אוכל גם להשתמש בהם על מנת לדווח לכנסת.
יצחק לוי:
אדוני, אני מבקש לראות את הדיווח, אם זה דיווח מטעם הוועדה.
היו"ר מנחם בן ששון:
איזה דיווח?
יצחק לוי:
אדוני אמר שהוא ידווח לכנסת.
היו"ר מנחם בן ששון:
רק מה שאני מדווח עכשיו, זה הכל.
עתניאל שנלר:
בשבוע הבא עורכת ועדת חוץ וביטחון דיון דומה מאוד על התופעה. יכול להיות שאפשר
לתכנן איזה משהו, כדי שלא נשב פעמיים או שלוש פעמים.
היו"ר מנחם בן ששון:
אז אולי זה פוטר אותי.
עתניאל שנלר:
יכול להיות שזה יפטור. ועדת החוץ והביטחון עורכת בשבוע הבא דיון מקיף על נושא
האנרכיסטים.
היו"ר מנחם בן ששון:
לא דיון מהיר, אלא דיון מקיף. אז אולי זה פוטר אותי.
דב חנין:
אדוני, אין קשר עם הדיון הזה.
זהבה גלאון:
כיוון שוועדת חוץ וביטחון היא ועדה סגורה, אם תפתח אותה, אז אנחנו אולי---
יצחק לוי:
רבותיי, סיימנו את הדיון.
דב חנין:
תזמין את האנרכיסטים לדיון ואז נדבר.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00