הכנסת השמונה-עשרה      נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' ‎334
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום רביעי, ט"ו בטבת תשע"א (‎22 בדצמבר ‎2010), שעה ‎09:30




סדר היום:         מתנ"ס קרית שמונה.



נכחו:
חברי הוועדה:
היו"ר - אלכס מילר

אורי אורבך



מוזמנים:
דוד פלבר - ממונה על מערך הסיוע ומלגות, משרד החינוך
ויקטור בן-נעים - מנהל מח' ספרייה - משרד התרבות והספורט
כפיר מצויינים - רפרנט תקציבים רשויות מקומיות, משרד הפנים
פאיז חנא - ממונה רשויות, משרד הפנים
אמיתי ברק - מנהל מחוז צפון, החברה למתנ"סים
יוסי בנבנישתי - ראש מינהל ארגון וכספים, החברה למתנ"סים
בוריס סידלקובסקי - חבר מועצה, עיריית קרית שמונה
אברהם פינטו - מבקר העירייה, עיריית קרית שמונה
ניסים מלכה - רוה"ע קרית שמונה, עיריית קרית שמונה
יונה פרטוק - יו"ר מרחב גליל עליון, ההסתדרות החדשה
דוד כהן - מזכיר איגוד מקצועי - מעו"ף, ההסתדרות החדשה
עו"ד אהוד רז - מפרק זמני
אורן ירמיהו - מנהל המתנ"ס



מנהלת הוועדה:         יהודית גידלי


רשמה:             אתי בן שמחון    




מתנ"ס קרית שמונה


היו"ר אלכס מילר:

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בנושא: מתנ"ס קריית שמונה. נעלה את הנושא ונראה מה קורה מבחינת העניין בקריית שמונה. הוועדה דנה בעניין הספרייה לפני כחודשיים, הובטחו לנו הרבה דברים. אגב, הנושא של ההקרנה של הסרטים יצאה לדרך - על זה ברכות. אם נמשיך להיות כך עם יד על הדופק, אולי בסופו של דבר שאר הבעיות ייפתרו.

ניסים מלכה:

בוקר טוב לכולם, אני שמח ואני מודה לך היושב ראש שאתה מקדיש ישיבה שכל כולה בנושא המתנ"סים בקריית שמונה.

היו"ר אלכס מילר:

אגב, תכין ביקור, אנחנו בדרך לאילת, נעשה סיור ועדה שם באילת עם כל מה שקשור למערכת החינוך התרבות והספורט באילת. אני מאמין שתוך חודשים ספורים אנחנו נבקר גם אצלך.

ניסים מלכה:

ברוכים הבאים.

ברשותך היושב ראש, הייתי רוצה לתת סקירה קצרה בקריית שמונה כדי שנוכל להיכנס לדיון. כפי שידוע, אמרת אתה הולך לאילת, זה עיר הקצה בצד השני זו קריית שמונה. מספר תושבים - ‎24,500 תושבים בקריית שמונה, שהגילאים, אם ניקח גילאים מאפס עד ‎18, ישנם ‎30%, מ-‎19-44 40%.

היו"ר אלכס מילר:

איך אתה מבחינת הגילאים - בעלייה או בירידה, אם נסתכל שלוש-ארבע שנים אחורה.

ניסים מלכה:

לצערי, בירידה יש מאזן הגירה שלילי, זה מסיבה אחת עיקרית שיש לנו בעיה שאין לנו עתודות קרקע לבנייה בקריית שמונה. אנחנו נאבקים היום כדי לקבל עתודות קרקע. מה שקורה, הצעירים שלנו הולכים ובונים את ביתם באזור, בהרחבות, בקיבוצים ובמושבים, שזה דבר שמקשה עלינו להמשיך ולהשאיר את הצעירים במקום, אבל בסופו של דבר, במאבק הזה בעזרת השם אנחנו נצליח.

כפי שאמרנו יש לנו מאזן הגירה שלילי, כל שנה בסביבות ה-‎200-230 שעוזבים את קריית שמונה ויוצאים לאזור. במערכת החינוך יש לנו ‎4,303 תלמידים שלומדים במערכת החינוך, בגני ילדים ועד התיכון. ‎7 בתי ספר יסודיים שבסך הכל לומדים ‎1,664 תלמידים, ‎3 בתי ספר תיכונים ‎1,654 תלמידים, זאת אומרת, ‎34 גני ילדים - ‎870 תלמידים. יש לנו בית ספר חינוך מיוחד אזורי של ‎115 תלמידים.

יש לנו וחייבים לציין את זה, בקריית שמונה זו אחת הערים הבודדות במדינה שהיא מתחזקת ‎545 מקלטים, מקלטים ציבוריים ושותפים שאין להם אח ורע במדינת ישראל, כמובן זה נופל על הרשות, והרשות צריכה לטפל ולתחזק את כל המקלטים ולהכין אותם לכל רגע שיהיה.

אנחנו בקריית שמונה, אם אנחנו מדברים על תקציב של עיריית קריית שמונה במענק האיזון בעבר היה מענק האיזון של העיר ‎30 מליון שקלים, היום ‎20 מליון שקלים, זה אומר שמענק האיזון הולך ויורד, זה משפיע על מתן השירותים בעיר, כאשר במענקים בעבר, עיריית קריית שמונה בגלל המצב הביטחוני שהיה קיבלה ממשרד הביטחון ‎2.5 מליון שקלים וממשרד החינוך עוד ‎3 מליון שקלים, אלה מה שעזרו כדי לתחזק את המקלטים, ומהצד השני כדי לתגבר את כל מערך החינוך, כולל החינוך הבלתי פורמאלי, היום בבת אחת אחרי מלחמת לבנון השנייה קיצצו לנו את הכל - הורידו לנו את כל המענקים האלה, ברור שזה יצר איזה פער גדול מאוד בין מה שהרשות יכולה לתת לבין היכולת שלה.

עיריית קריית שמונה עברה לפני ‎4 שנים תכנית הבראה כואבת, קשה, שמשפיעה היום מאוד על העיר, בסופו של דבר, הרי כל מי שהיה בתכנית הבראה מגיע בדלת האחורית ללשכת הרווחה, בחלקם הגדול עיריית קריית שמונה עברה תכנית הבראה כואבת, פיטרה כמעט כ-‎200 עובדים שהוציאה מחוץ למערך העבודה מתוך העיר. היום התקציב של העיר רק לפנסיה לבד אנחנו ב-‎2010 - 16.5 מליון שקלים, שזה מהווה ‎12.5 אחוז מהתקציב, ומלוות ב-‎2010 בסביבות ‎10 מליון שקלים שזה עוד ‎8%. זה אומר,לפני שאתה מתחיל את שנת העבודה שלך אין לך ‎27 מליון שקל שלא קיימים בתוך המערך. ב-‎2011 זה הולך להיות פחות או יותר אותו דבר, כאשר השכר לא כולל פנסיה, זה עומד על ‎41.5%, שזה כמו ‎54 מליון שקלים, והפעולות הכלליות זה עוד ‎50 מליון שקל - זה ‎37. במלחמת לבנון השנייה, רק כדי להמחיש מה שקרה בקריית שמונה, כשבכל הצפון כולו נפלו ‎4,100 טילי קטיושה ועד חדרה והלאה, קריית שמונה לבד חטפה ‎1,2010 קטיושות, זה אומר שהמצב הביטחוני לא משתנה, ולא נראה לי שהולך להשתנות, אנחנו חיים במצב שזה מאוד מדאיג מה שקורה היום בלבנון וההתעצמות של החיזבאללה בלבנון.

אנחנו היום הצלחנו בסיוע של משרד הפנים, יש לנו היום חשב מלווה בעיריית קריית שמונה, הצלחנו לצמצם את הגרעון מ-‎62 מליון ל-‎20 מליון שקלים, אנחנו מקווים שב-‎2011 נוכל להגיע כבר לתקציב מאוזן, שזה אומר כפי שאומרים נרים את הראש מעל המים, נתחיל לעבוד בצורה מסודרת.

בעבר, כמו שאמרתי, היו הרבה קרנות והרבה גופים שהזרימו כספים, חוץ ממשלת ישראל עוד גופים נוספים שהם הזרימו הרבה כסף לקריית שמונה. מה שקרה, כל הקרנות האלה הפסיקו את הפעילות שלהן, הפסיקו להזרים לקריית שמונה, ומי שבעצם נפגע מכל העניין הזה, זה החינוך הבלתי פורמלי בגדול. היו שנים שהיה מגיע לתקציבים בצינור דרך עיריית קריית שמונה, היו מגיעים למצב של שנה שמקבלים ‎3-3.5 מליון שקלים שעוברים דרך עיריית קריית שמונה לחינוך הבלתי פורמלי.

היום עיריית קריית שמונה לא מסוגלת ולא יכולה לתקצב גופים אחרים. היא לא מצליחה היום לתת אפילו את השירותים המינימאליים שצריכים להינתן בעיר לאזרח, התושבים לא זוכים לקבל את זה, לכן אין לה את היכולות גם להתחיל להזרים. נכון, קרה נס בשנה שעברה שדובר פה על הספרייה, הנס היה שבנק הפועלים עשו את הנס ובאו והם מתחזקים את הספרייה. אני לא יודע מה יקרה בסוף השנה כאשר יסיימו את התרומה שלהם, אם הם ימשיכו עוד שנה או לא. בכל אופן מאוד קשה לעירייה להמשיך ולתפקד. היום בגלל המצ'ינג הרבה נושאים אנחנו מוותרים עליהם גם בפיתוח, גם ברווחה, גם בחינוך, גם תקציב שאנחנו מקבלים אנחנו מחזירים אותו חזרה כי אין לנו את היכולת.

מי שצריך היום להרים את הדגל, הדגל החברתי של חברת המתנ"סים זה ממשלת ישראל, זה משרד החינוך, זה משרד התרבות והספורט, כל המשרדים האלה. הם צריכים היום לבוא, אם חשוב להם, וחשוב שחברת המתנ"סים בקריית שמונה, והחינוך הבלתי פורמלי ימשיך לפעול, הם צריכים להכניס את הידיים לכיסים, אי אפשר להטיל את זה על עיריית קריית שמונה, עיריית קריית שמונה לא מסוגלת, ופה יש נציגים של משרד הפנים שמלווים אותנו והם יודעים בדיוק מה מצב הקופה של עיריית קריית שמונה. אנחנו מוכנים, כמו שעשינו אתמול, יש לנו דברים מה שנקרא - כיבוי שרפות. חשוב לנו שיהיו סרטים, אתמול ישבנו עם המפרק, חשוב לנו שיקרינו סרטים, אבל זה לא העיקר, זה לא כל הפעילות, הפעילות היא ענפה, היא גדולה. היום המפרק, בצדק או לא בצדק אומר אני מפעיל, אני עושה פעילות, רק ש יש בה רווח, אם אין בה רווח אני לא עושה. אני לא מכיר דבר כזה, מושג במדינת ישראל שתרבות צריך לשלם בכסף, ופעילות לחינוך בלתי פורמלי זה תלוי בכסף, גם כך בפריפריה ובקריית שמונה בפרט החינוך שאנחנו משקיעים על הילדים כבר פורסם הרבה, שאנחנו משקיעים אולי ‎25% מה שמשקיעים במקומות אחרים בארץ.

היו"ר אלכס מילר:

תוכל להיכנס לממדים של המספרים בכסף מבחינת הנושא של המתנ"סים.

ניסים מלכה:

כשנבחרתי להיות ראש עיר לפני שנתיים, קיבלתי מה שנקרא נדוניה של המתנ"ס - גרעון. יש חילוקי דעות אם הגרעון הוא ‎7 מליון או ‎9 מליון שקל, אבל זו עובדה שקיבלנו את זה בגרעון. היום לעניות דעתי אם רוצים היום לחזור חזרה לפעילות במתנ"סים וכדי שתוכל להיות פעילות בעיר, צריכים לשים ‎5 מליון שקל, כי ישנם עובדים, הרבה עובדים, עשרות עובדים שעבדו במתנ"סים היום בבית ללא שכר, לא מקבלים שקל אחד, בעלי משפחות יושבים בבית ולא יודעים מה העתיד שלהם.

היו"ר אלכס מילר:

‎5 מליון שקל שאתה מבקש כביכול מהממשלה, או העוגה שלמה. כמה מתוך ה-‎5 מליון שקל אתה יכול לתת?

ניסים מלכה:

אני יכול לקחת עלי אם אני לוקח את זה בפריסה של ‎3 שנים, מליון וחצי שקלים.

היו"ר אלכס מילר:

זאת אומרת ‎500 אלף כל שנה, ‎5 מליון פרוס לכמה?

ניסים מלכה:

אפשר בשלוש שנים.

היו"ר אלכס מילר:

זאת אומרת, אנחנו צריכים משהו כמו מליון ושבע מאות באופן כללי כל שנה, אם נפחית משם ‎500 אלף שאתה יכול לתת, מדובר על ‎1.200 כל שנה בשביל שהמתנ"ס יחזור לפעילות מלאה.

יוסי בנבנישתי:

אני אתן רקע היסטורי קצת יותר. החברה פעלה בקריית שמונה ופועלת בקריית שמונה כבר ‎40 שנה. אני חושב שזה אחד המתנ"סים הראשונים שהוקמו בחברה. לאורך כל התקופה היו עליות וירידות, זאת אומרת, תמיד היה לנו שם מנהל.

היו"ר אלכס מילר:

כמו בכל דבר בחיים.

יוסי בנבנישתי:

אחד מנקודות השיא של הפעילות היה בתקופות המלחמות למיניהם, כי המתנ"ס לקח על עצמו הרבה פעולות שמתבקשות מהמלחמה. דרך אגב, העירייה יושבת היום במבנה המתנ"ס.

היו"ר אלכס מילר:

מה, עוד לא שופץ?

ניסים מלכה:

לצערי, אני כבר הפניתי מכתבים לכל הגורמים כולל ראש הממשלה. אנחנו יושבים בבניין שנפגע מטיל הקטיושה שנהרגו בפיתחו של הבית שני עובדים. עד היום הזה נכון שבעבר קיבלו כסף עבור מס רכוש לשיפוץ, ראש העיר הקודם משיקולים שלו החליט שהוא רוצה להשקיע את הכסף בתכנון לבניין חדש, אז יש לנו היום מבנה חדש דגם יפה בכניסה לעירייה, אבל אנחנו יושבים בצורה זוועתית, אי אפשר לתפקד בצורה כזו איפה שאנחנו נמצאים, חייבים לחזור למבנה ואני הגשתי בקשה.

היו"ר אלכס מילר:

זה תוספת תקציב למה שבעצם קיבלת מבחינת החוק של פיצויים שהיית אמור לקבל על המלחמה.

ניסים מלכה:

כן, התקבל, אבל אושר להם לרשות, הם לא עשו את זה שלא ברשות, הם עשו ברשות, קיבלו אישור שהם יכולים להשקיע את הכסף בתכנון לבניין חדש לעירייה.

היו"ר אלכס מילר:

איפה זה נעצר?

ניסים מלכה:

כשנגמר הכסף של התכנון, שזה הכסף של מס רכוש, וכשביקשו כסף לבנייה, אין כסף.

היו"ר אלכס מילר:

לא הוגשו תכניות מסודרות כמה זה יעלה?

היה לנו דיון אחרי השריפה, ישבנו, ראינו מה צריך, כמה כסף, הוגשו תכניות.

ניסים מלכה:

הוגשו תכניות, בסופו של דבר משיקולים גם של משרד הפנים וגם של משרד האוצר לא הסכימו לאשר סכומים כאלה גבוהים לקריית שמונה. זה לא בתל-אביב, שם זה היה מאושר מייד.

יוסי בנבנישתי:

בשנתיים האחרונות - לאורך כל התקופה האחרונה ב-‎10 השנים האחרונות, הרשות, גם בתקופה הזאת, אבל בעיקר גם בשלטון הקודם, לא עמדה בהתחייבות המסורתית שהיתה לה לתת למתנ"ס כל שנה תקציבים, מה שנקרא אצלנו תקציבים לא מיועדים לימי פעילות שוטפת, שלא נדבר על התחייבויות שוטפות ועשו לנו דבר זה וזה ולא עמדו בהתחייבות.

לכן המתנ"ס המשיך לפעול עד כמה שהוא יכול, והגיע לגרעון של כמעט ‎6-7 מליון שקל שהפריע לו לצורך התיפקוד היום-יומי. ניסינו בכוחות משותפים לנסות להזיז משהו קדימה, צריך לי להגיד את זה, אבל לא הרגשנו נכונות מצד הרשות לפתור את הבעיה משיקולים שלהם. בשלב מסויים לא היה טעם שנחזיק שם מנהל כי בעצם לא היה מה לעשות - נכנס מפרק באותה ישיבה.

היו"ר אלכס מילר:

אתה מדבר על היסטוריה של כמה שנים?

יוסי בנבנישתי:

ההידרדרות לקחה לדעתי ‎4-5 שנים. נכנס מפרק עו"ד רז, הוא נכנס לתמונה. ניסינו לשתף איתו פעולה, גם פה לא הצלחנו כל כך הרבה, כי אנחנו באנו מהצד של בכל אופן לקיים פעילות עד כמה שאפשר, אבל במצב כזה שהעירייה מוכרת או מעבירה את כל הפעילויות לגורמים אחרים, או הם הולכים לבד ומפרק שהאינטרס שלו זה לקיים - - -

ניסים מלכה:

שמת לב, אתה עושה את עצמך צדיק וכולם רשעים, זה מה שאתה.

יוסי בנבנישתי:

לא אמרתי, זה מהצד שלנו.

ניסים מלכה:

חוצפה.

קריאה:

המנהל היה שלכם.

יוסי בנבנישתי:

בכל מקרה המצב להיום הוא שאין לנו מנהל שם, המתנ"ס מנוהל על ידי המפרק, אני אומר כאן שלא יובן אחרת, אנחנו בשמחה נחזור לקריית שמונה, בשמחה נתחיל להפעיל שם את המערכות מחדש. אנחנו רואים בקריית שמונה כאחד הדגלים של החברה למתנ"סים.

היו"ר אלכס מילר:

זה המעטפת. תכל'ס.

אמיתי ברק:

אני אכנס לזה. קודם כל אני חושב שצריך לעשות איזשהו צדק, ואני אצור את האיזון בקצת יותר עובדות.

העובדה שבשנים האחרונות היה גרעון שהלך והצטבר או שמר פחות או יותר עם עליות וירידות מטחי קטיושות זו היתה עובדה קיימת, אבל אפשר היה להתקיים איתה בקושי, בקושי מפני שזכויות עובדים לא יכלו להישמר מבחינת הכספים שהיו צריכים להיכנס, פיצויים, קרנות השתלמות וכל קופות התגמולים האחרות.

יונה פרטוק:

לא נשמרו ‎7 שנים.

אמיתי ברק:

ציינתי את זה. אותו מחסור כספי תזרימי הוא זה שגרם לזה כשסגרנו וזה בימים האלה, גם לא היו קופות שאפשר לשלם לצערנו. בסביבות אוקטובר ‎2009, בעשייה משותפת של החברה למתנ"סים ועיריית קריית שמונה, החלטנו לבנות תכנית הבראה, תכנית הבראה שעל פי חוות דעת מקצועית על כ-‎6.8 מליון שקלים גרעון, ובתכנית הזאת העירייה היתה אמורה לגייס ממשרד הפנים סכום שיאפשר את ההזרמה המיידית כדי אולי להוציא חלק מהאנשים לפיצוי עם הקופות שלהם, עם מה שמגיע להם, וכדי להחזיר לחלק מהספקים, ובלבד שנוכל לקיים את זה דרך עסק חי ונושם, ולא עסק במצב של להיות או לא להיות.

יהודית גידלי:

כמה כסף היתה צריכה לגייס?

אמיתי ברק:

הדיון היה סביב ה-‎4 פלוס מינוס כשהיתה אפשרות אולי ל-‎3, היתה מחשבה אם יש אפשרות ל-‎5, כשבתוך זה גם כבוד הרב נגע בנקודה שדובר על זה שחלק מהכספים יהיו על חשבון שנים קדימה כדי שיועברו ונוכל להריץ את הדברים, כל זה היה עד מאי ‎2010. עד מאי ‎2010 עוד קיווינו וחשבנו שאפשר, זה היה מאוד תלוי גם בכספים שמשרד הפנים היה אמור להעביר.

היו"ר אלכס מילר:

כמה משרד הפנים היה צריך להעביר?

ניסים מלכה:

משרד הפנים לא צריך להעביר שום דבר, אנחנו ביקשנו ממשרד הפנים הלוואה, בישיבה שישבנו עם משרד הפנים אמרו חד משמעית לא מוכנים לתת הלוואה כל זמן שיש פרק.

אמיתי ברק:

יסלח לי ראש הרשות, משרד הפנים היה בתמונה עוד לפני כניסת מפרק. כדי להשלים את התמונה בשלב מסויים, במאי החלטת בית משפט, הוא קבע שיש מפרק זמני, בשלב הזה החברה למתנ"סים נאלצה באופן פורמלי לצאת, נכון להיום החברה למתנ"סים מעורבת בקריית שמונה בעיקר מול הפרק בנושא של מעון יום שפועל דרך רשת שהחברה מפעילה אותה, זה בעצם הקשר שלנו היום מעבר לקשר.

היו"ר אלכס מילר:

מבחינת ההיבט הכספי, כלכלי. כמו שראש העיר, בשביל להפעיל צריך משהו כמו ‎5 ומשהו מליון פרוס לשלוש שנים. הוא יש לו ‎500 אלף, כמה מבחינתכם אתם יכולים להשתתף כל שנה אני מדבר מתוך אותם מליון שבע מאות, נוריד את החמש מאות, זה מליון מאתיים, כמה חברת מתנ"סים יכולה להשתתף פר שנה - סכומים.

יוסי בנבנישתי:

מבחינת תקציב החברה אין שום דרך לתת כסף.

היו"ר אלכס מילר:

כמה אתה צריך להשתתף תקציבית?

יוסי בנבנישתי:

בעיקר במנהל ובפרויקטים בערך ‎350-400 אלף.

היו"ר אלכס מילר:

ניסים, זה צריך להיות מתוך הסכום הזה או שזה בנפרד?

ניסים מלכה:

מה שקורה, שחברת המתנ"סים כופה עליך מנהל, אנחנו יכולים לוותר למנהל שתעבירו כסף.

היו"ר אלכס מילר:

אי אפשר, זה החוק הם חייבים.

יוסי בנבנישתי:

נכון להיום, אנחנו העברנו מקדמות לקריית שמונה עוד לפני תקופת המפרק, וקצת אחרי, נכון להיום בספרים שלנו המתנ"סים חייב לנו ‎400 אלף שקלים.

אהוד רז:

בכמה מלים אני אשתדל לגעת רק בעובדות ולא בשאר הדברים. בחודש מאי לאחר שהמתנ"ס הגיע למצב ש חדלות פרעון, הוגשה לבית המשפט בקשת פרוק כנגד החברה. בית המשפט בחר למנות מפרק שיפעיל את החברה ומאז זה מה שאנחנו עושים בעצם.

לגבי רקע היסטורי אם אני אומר ‎7 השנים האחרונות - עיריית קריית שמונה תיקצבה את המתנ"ס בממוצע במליון וחצי שקל בשנה. בניגוד למה שאמרו חברת המתנ"סים, הסכומים האלה הועברו במשך השנים. הועברו גם סכומים גדולים יותר בגין פרויקטים מסוימים והכל, אבל בגין תיקצוב יש לזה גם משמעות לעתיד.

היו"ר אלכס מילר:

עורך דין רז, עזוב היסטוריה. גם כשבונים משהו חדש, בסופו של דבר בונים על זה כך שהטעויות הישנות אנחנו לומדים מהן. מה שמעניין אותי איפה עומדים כרגע. היית אצלנו פה במאי, נכון?

אהוד רז:

כרגע אנחנו עומדים במקום שאחרי שהיינו פה במאי, הייתה סקפטיות רבה לגבי הפעלת המתנ"ס באופן הזה דרך בית המשפט בניהול מפרק. אני חושב שרוב מי שמעורב גילה שאפשר להפעיל את המקום הזה באופן יעיל וראוי. נכון להיום המתנ"ס פועל באופן מלא, מפעיל את הספרייה העירונית, מפעיל חוגים רבים, מפעיל גני ילדים, קיבל תחת חסותו את היכל התרבות בקריית שמונה ומפעיל גם אותו. עורכי דין מקבלים שכר כמובן והכל מתנהל כשורה, כל זה מבלי לקבל כל תיקצוב מכל גורם כלשהו, על אף שגורמים מסוימים חייבים כספים. לדוגמה, אנחנו מפעילים מעון יום תחת הרשת של "התחלה חכמה", אבל לא קיבלנו שום כסף, סיבסוד.

יהודית גידלי:

איך הנס הזה פועל?

אהוד רז:

הנס הזה קורה במאמצים רבים, ביעילות רבה, ועדיין העסק הזה עובד ועובד טוב.

יונה פרטוק:

תוך פגיעה בעובדים ואי העברת נלווים סוציאליים גם בתחילת כהונתו במאי, עד היום הוא לא מעביר את הנלווים כאשר הוא יודע שזה בניגוד לחוק וכל מה שמצורף לשכר.

היו"ר אלכס מילר:

זה בית הדין לעבודה, זה לא אנחנו.

יונה פרטוק:

העלות של העובדים היא פשוט יותר זולה.

היו"ר אלכס מילר:

צריך להפריד באלה שאחראים. אנחנו ככנסת כפופים כמו שאתם כפופים לחוק, מבחינתנו העניין של היבט התרבות והאמנות בקריית שמונה זה דבר חשוב. אנחנו מנהלים פה דיון על הנושא הזה, אם יש אי הסדרים וכל מה שקשור לנושא הפנסיוני, לנושא של השכר, יש בית דין לעבודה שגם עובד לפי החוקים והוא מכריע. לדעתי, כל מי שבא וטוען שיש בעיה כזאת או אחרת, בטוח שוועדת חינוך של הכנסת לא יכולה להכריע בנושא הזה.

יונה פרטוק:

אדוני היושב ראש, הוא מדבר על העניין הכלכלי בלבד, המקום כאן הוא תרבותי, השיקול הכלכלי הוא לא בראש סדר העדיפויות בפריפריה בעניין התרבותי. מן הראוי היה שהחשיבה תהיה קצת שונה פריפריאלית תוך התחשבות בנתונים.

אהוד רז:

כדי לא להעליב את מי שדיבר במקביל אליי, אני רק אומר שדבריו לא שהם לא מדוייקים, אין להם קשר למציאות, גם אין צורך לפנות לבית דין לעבודה. יש בית משפט מחוזי שמנהל את תיק הפירוק, כל מי שיש לו טענה ומענה יכול לפנות בבקשה פשוטה - יקבל תשובה.

העובדים שעובדים היום במתנ"ס, נמצא פה מנהל המתנ"ס, הוא היה גם קודם לכן, יכול להעיד - מקבלים את שכרם ב-‎1 לחודש, לא ב-‎10, לא ב-‎09, ולא ב-‎20 לחודש שלאחר כך כמו שהיה קודם לכן, מקבלים ב-‎1 לחודש את שכרם.
ההפרשות הסוציאליות לקופות משולמות, הפרשות לביטוח לאומי משולמות, התשלומים למס הכנסה משולמים, חברת חשמל מקבלת את התשלום, בזק מקבלים את התשלום וכולם גם בזמן.

מתחילת הפירוק אנחנו לא חייבים לאף גורם כלשהו. ברגע שנהיה חייבים או נרגיש שאין לנו יכולת להפעיל, זה מאוד קל עבורנו, אנחנו מגישים בקשה לבית המשפט ואומרים שאין לנו יכולת להפעיל ופשוט נועלים את הדלתות. כשנגיע לעת הזאת, אני מקווה שלא נגיע, אז נעשה את זה. כל עוד אנחנו יכולים להפעיל, אנחנו משתדלים לעשות את זה. מי שיקרא היום עיתון "מעריב" או מי שהיה מעורה קצת יודע, היכל התרבות, למשל היתה עצומה, אין סרטים בצפון, אז החל מהשבוע הבא הסרטים חוזרים, אנחנו משתדלים איפה שיש עודף כמו בהיכל התרבות שזה מקום שמנוהל בתור משק סגור להעביר את העודפים האלה לצורך פעילות נוספת. זה נכון גם בהיכל התרבות, וזה נכון גם במקומות אחרים, כמו הספריה - חבר הכנסת אורבך זה הנושא שקרוב לליבו, אז בעזרת תרומה אדיבה של בנק הפועלים וסיוע שלהם היא פועלת בצורה הטובה ביותר שהיא פעלה בשנים האחרונות עם פעילות רבה ומגוונת.

היו"ר אלכס מילר:

אם מחר בנק הפועלים יוצא משם, אז אין לך כסף של בנק הפועלים, ברגע זה אתה מגיש בקשה לבית המשפט - וסוגרים את הדלתות של הספרייה?

אהוד רז:

הספרייה היא לא חלק נפרד מהמתנ"ס, לצורך תרומת בנק הפועלים בנינו - - - משק סגור, אבל באופן כללי היא תהיה חלק מהמתנ"ס כמו שאר הפעילויות, הכספים הם כספים שהם לא צבועים דווקא לספרייה בנושא של ניהול המתנ"ס כרגע, לנושא הספרייה באופן ספציפי יש את חוק הספריות, משרד התרבות צריך להעביר ‎50% מהעלות של ההפעלה שהוא לא העביר ב-‎2010, 50% השניים זה תשלום של העירייה על פי חוק.

אורי אורבך:

הטענה של הספרייה נגד המתנ"ס שהם יש להם את המקורות הפרטיים שלהם, בגלל סגירת המתנ"ס גם הם יסגרו.

אהוד רז:

זה נכון, אבל כשאין תקציב ספציפי לספרייה אז זה ברור שהיא כחלק מהמתנ"ס. על פי חוק צריך להיות תקציב ספציפי לספרייה, ככל שיהיה כזה וייועד לספרייה, אין שום בעיה לנהל בדיוק כמו שאנחנו עושים את זה עכשיו עם התרומה. אין בעיה, ככל שלא תהיה תרומה ולא יהיו תקציבים שעל פי חוק צריכים להיות מועברים, זה יהיה כחלק מהמתנ"ס ככל שיהיה אפשר להפעיל את זה נשמח להמשיך, זה בעניין של הספרייה.

לעניין העתיד, בסך הכל המשך ההפעלה של המתנ"ס תלוי גם בראייה אחורה של פתרון של בעיות העבר. כאשר ראש העיר דיבר על כ-‎5 מליון שקלים זה לצורך פתרון בעיות העבר וזה אחרי שהעירייה, אני מניח, לוקחת בחשבון שהיא תצטרך גם להכניס מעט את היד לכיס לצורך פעילות עתידית כזאת או אחרת, לדאוג לתרבות ולחינוך בלתי פורמלי.

היום גרעון המתנ"ס, החוב שבעצם הוא חוב עומד כרגע ומשוערך כ-‎9 מליון שקלים, כשאנחנו סבורים שניתן בין ‎4-5 מליון שקלים להגיע לאיזשהו הסדר נושים ולפתור את החוב הזה לתמיד - להוציא את המקום הזה לדרך חדשה ומסודרת עם פלטפורמה הכי יפה שאפשר מבחינת תכנית והפעלה, ומי שמביט מהצד רואה שבחצי השנה הזאת המקום הזה עובד ויכול לעבוד.

היו"ר אלכס מילר:

זה חוב של העירייה.

אהוד רז:

זה לאו דווקא חוב של העירייה, זה חוב של המתנ"ס כרגע. העירייה נכונה לשלב ידיים כי המקום הזה חשוב לה.

היו"ר אלכס מילר:

מי צריך לשלם את החוב - חברת המתנ"סים?

אהוד רז:

החוב הזה לכאורה אין לו אבא, האבא שלו זה החברה הזאת שהבעלים שלה זה הסוכנות והמגבית היהודית, ככל שזה יגיע למקום של תביעות ולמצוא חייבים, אני מניח שיהיו הרבה - - -

היו"ר אלכס מילר:

כל עוד לא יסגרו את החוב אתם לא תצאו משם.

אהוד רז:

כל עוד לא יסגרו את החוב אנחנו לא נצא משם, אבל הכספים שדובר עליהם פה זה כספים לצורך פתרון חובות העבר. זה לא לצורך הפעלה עתידית, זה לצורך פתרון חובות העבר כדי שיהיה ניתן להפעיל בעתיד.

היו"ר אלכס מילר:

אין דבר כזה אשם ולא אחראי, כי מישהו צריך לקחת אחריות, הרי בסופו של דבר אתה לא מצפה שהעירייה תשלם חובות עבור מישהו אחר, אתה לא מצפה שהמתנ"ס ישלם חובות עבור מישהו אחר, גם משרד התרבות וגם משרד החינוך, אלא אם יש לכם כתובת - - -

אהוד רז:

המתנ"ס הוא חברה שהופעלה משך שנים לטובת העיר קריית שמונה, כמובן שעם קשר לא קטן לעירייה, ועם קשר עצום לחברה הארצית למתנ"סים, כל השנים עד היום שבו נכנסתי, עד השעה שבה נכנסתי למתנ"ס היה מנהל מטעם החברה הארצית למתנ"סים, אותו מנהל שעולה ‎350-400 אלף בשנה, שזה סכומים לא מבוטלים, אולי האחריות היא לא מעתה שלהם בניהול העסק הזה.

אורי אורבך:

זה ניהול של המתנ"ס הזה או של כל המתנ"סים?
אהוד רז:

לא, זה ניהול של המתנ"ס הזה עם מנהל של החברה הארצית למתנ"סים, כשיועד רק לעניין הזה עם דירקטוריון שחלקם מהחברה הארצית למתנ"סים, חלקם ממקומות אחרים. חלקם בעניין הזה, הם לא יכולים להגיד אנחנו העברנו איזושהי פעילות, הפעילות הזאת כרגע לא מתקיימת אז בסדר יצאנו, אני רק יכול להגיד שמי שיעיין בפרוטוקול של הישיבה הקודמת, הם סיפרו באהבה ובחיוכים רבים איזה שיתוף פעולה פורה יש להם עם המפרק, כשזה הגיע למקומות שהם צריכים לשלם בגין הפעילות השוטפת שאנחנו עושים כרגע, ובגין פעילויות אחרות שהם היו חייבים, הם חיפשו דרכים להתחמק מזה, זה מה שהם עושים כרגע, הם מנסים לפגוע, להוציא פעילויות, להוציא חברים, אולי זה לא המקום להרחיב עליהם. בסדר, אלה דברים שהתבהרו בבית משפט כזה או אחר, אבל נכון לעכשיו, לצורך המשך פעילות החברה הזאת, נדרש כסף לצורך פתרון הבעיות הקיימות, הבעיות הן לא בעיות באוויר, זה לא כסף שמשלמים בתור קנס מינהלי, זה כספים שחייבים לעובדים שעבדו משך השנים ולא הפרישו להם לקופות משך עשר שנים ותקופות ארוכות יותר. יש שם כמעט ‎5 מליון שקלים מתוך ה-‎9 שהם חובות לעובדים, העובדים האלה הם תושבי קריית שמונה.

דוד פלבר:

אנחנו רואים בפעילות של המתנ"סים בכלל, ובקריית שונה בפרט ערך חשוב. עבודה בפריפריה זה הייעוד של החברה למתנ"סים, וברור שקריית שמונה היא - - -

יונה פרטוק:

במה זה בא לידי ביטוי?

דוד פלבר:

אם תאפשר לי אני אומר. או שקריית שמונה היא - - -

היו"ר אלכס מילר:

את הפתיחה הזאת אפשר לוותר.

דוד פלבר:

אני אומר את זה בשביל החברים שמטילים בזה ספק.

היו"ר אלכס מילר:

אין בעיה, הפתרונות בסופו של דבר הם באים בתכ'לס.

דוד פלבר:

שיטת התיקצוב שלנו את החברה למתנ"סים מבוססת על זה אנחנו פורסים רשת של מתנ"סים מממנים את המנהל, מממנים לחברה שירותים מסוימים שהם נותנים, הדרכות, הכשרות, ליווי משפטי, ליווי של תכניות ארציות, אנחנו לא מתקצבים בכלל באף מתנ"ס בכל הארץ פעילויות, זה באחריות הרשות המקומית, יש הסכמים בין הרשות לבין העמותה המקומית, במקרה הזה עמותה סוכנותית שאנחנו נותנים את המנהל ואנחנו לא נותנים את עלותו במזומן, מה שפה אמרו - תנו את השלוש מאות אלף ונסתדר, זה לא עובד, זה השיטה שלנו. אנחנו נותנים מנהל מתנ"ס, נותנים הדרכה באמצעות החברה למתנ"סים איך אנחנו חושבים שצריכים לעשות את זה, אנחנו לא מממנים בשום מקום וכנראה גם לא בקרית שמונה.

היו"ר אלכס מילר:

יש פה טענה שיש חובות שהצטברו בגלל הניהול של אותו מנהל מטעם חברת המתנ"סים - מי מחזיר את החובות? אם הניהול לא תקין, אני מאמין שיש פיקוח על ניהול של אותם המנהלים שיש לכם מטעם המשרד או מטעם החברה.

דוד פלבר:

מטעם החברה.

היו"ר אלכס מילר:

יפה. שיש איזשהו פיקוח, לא יכול להיות, הרי אפשר לצבור חוב בגלל ניהול לא תקין של חודשיים, חצי שנה, שנה, אבל חוב של ‎9 מליון זה משהו שמצטבר.

דוד פלבר:

- - בין ‎5 ל-‎9 מליון שקלים.

היו"ר אלכס מילר:

מי לוקח אחריות על החוב הזה?

דוד פלבר:

לא משרד החינוך.

אמיתי ברק:

אני רוצה קודם כל להתייחס לאחריות, סוף סוף יש את מי להאשים ויש לו כתפיים רחבות - זה מנהל המתנ"ס. התחלפו כמה וכמה מנהלים, העובדות בקריית שמונה זה לא מנהל שיצא אולי פה ושם אבל בסכומים קטנים, החוב הגדול הוא חוב שנוצר דרך כל מיני אילוצים שעיריית קריית שמונה מעורבת בהם בקבלת עובדים, לא תמיד בהעברת תקציבים, אנחנו מדברים לאורך כל השנים, אדרבא, בקדנציה של ניסים ניסינו להפסיק את זה ולפתור, כולל לצמצם את מספר העובדים שצריך לעבוד במקום כזה - זה בעצם אווירה מסויימת שהיתה.

אהוד רז:

היה מנהל מטעמכם יכול היה לעצור, אם כך זה היה כזה נורא, ‎10 שנים מנהל שלכם לא אמר שום דבר?

אמיתי ברק:

זה כמה וכמה מנהלים.

אהוד רז:

הדירקטוריון? אתה ישבת?

אמיתי ברק:

זאת שאלה מאוד מעניינת את הדירקטוריון.

ניסים מלכה:

קודם כל היו שני מנהלים בלבד.

היו"ר אלכס מילר:

חברים, אמנם זה קצת שונה מקריית שמונה, יש פרוטוקול, זה לא עניין. אתם יכולים לשבת ולריב, אין בעיה. העניין הוא שברגע שאתם מדברים ביחד, אי אפשר לנהל פרוטוקול בצורה כזאת, כי כל מה שאתם אומרים צריך להיות רשום. בבקשה.

אמיתי ברק:

המנהל תמיד קיבל את גיבוי ראש הרשות שגם קבע לו דברים ושביקש ממנו, אז יכול להיות שיהיו רק ‎3 מנהלים, אפשר לספור לא רק את ראשי רשות שעברו בתקופה הזאת, אם זה שניים או שלושה, זה לא משנה כרגע. בעיקרון, המנהל חלקו באחריות כמו הדירקטוריון קיים, צריך להבין את התנאים שבהם נמצאת קריית שמונה שנוצר גרעון.

ויקטור בן-נעים:

אני עוסק רק בתחום של הספרייה בכל המכלול. נפגשנו במעמד הזה לפני כשישה חודשים, עדיין התמיכה שלנו לא העברנו אותה לספרייה, כי ההשתתפות שלנו מיועדת בראש וראשונה לרכישת ספרים, לקיום פעולות תרבות.

אהוד רז:

זה לא מה שאומר החוק.

ויקטור בן-נעים:

החוק אומר שהדברים נעשים בהדרגה עד שנת ‎2013.

אהוד רז:

לא דיברנו על ההדרגה, דיברנו על איך נותנים את זה - אפשר לתת את זה בכסף, לא צריך את זה בספרים, אנחנו לא זקוקים כרגע לספרים, זקוקים לכסף כדי להפעיל.

ויקטור בן-נעים:

ישבתי איתך, דיברתי איתך, לא פעלת כפי שהצעתי לך. ביקשתי מכתב פשוט ממך - ‎109 אלף שקלף והכסף עדיין לא הלך לאיבוד הוא עדיין עומד לרשות הספרייה.

אהוד רז:

אם אפשר רק מילה, היושב ראש הקודם אפילו אמר להם, אתם חייבים להעביר כסף בהתאם לחוק, תעבירו את הכסף.

ויקטור בן-נעים:

אבל יש דרכים.

אהוד רז:

יש חוק, מעבירים.

ויקטור בן-נעים:

אם אנחנו נמשיך את הויכוח הזה שאתה חושב שבגלל שיש חוק - - -

היו"ר אלכס מילר:

מה הוא צריך לתת לך בשביל שתעביר לו את הכסף?

ויקטור בן-נעים:

פנייה מסודרת לשלטונות של המשרד, אמרתי לו את זה, לאחר מכן הפסיק כבר לענות לפלאפונים.

היו"ר אלכס מילר:

מה הבעיה לכתוב מכתב?

יהודית גידלי:

אני מציעה שתכתוב לו את המכתב.

אהוד רז:

בשום מקום הם לא מעבירים כסף, זה מין מדיניות כזאת. הוא אומר בואו ננסה לשנות את זה, בואו ננסה להתחכם, בואו נפנה לזה, ולזה.

ויקטור בן-נעים:

לא להתחכם, ללכת לפנים משורת הדין לקריית שמונה.

אהוד רז:

למה אני צריך לפנות משורת הדין אם זה מה שאומר החוק?

ויקטור בן-נעים:

החוק אומר, אדוני היקר, אני חוזר פעם שלישית, שבשנת ‎2013 - - -

היו"ר אלכס מילר:

מכתב שלי כיושב ראש הוועדה, זה מספיק לך?

ויקטור בן-נעים:

זה לא לי, זה לשרה.

היו"ר אלכס מילר:

אין בעיה.

ויקטור בן-נעים:

יש מערכות במשרד - - -

אורי אורבך:

מה הקריטריונים שלך?

ויקטור בן-נעים:

אני אחזור בקצרה. היום אנחנו משתתפים ב-‎28% בקריית שמונה. שנה הבאה יהיה ‎35%, החוק עוד פעם אומר ‎50% בשנת ‎2013, וחלק מהכסף מיועד לרכישות של ספרים.

היו"ר אלכס מילר:

הם צריכים לדעת, יש להם סכום שהם מקצים לטובת קריית שמונה, הם אומרים דבר כזה - אתם מבקשים מאיתנו עכשיו כסף, תכתבו שאתם מבקשים כסף במקום דבר אחר, כך עובד המשרד, ביקשתם כסף, נתנו לכם כסף, עכשיו אתם מבקשים לספרים, אז אין לנו כסף - - -

אהוד רז:

לא, זה לא הסיבה. בשום מקום הם לא נותנים כסף, לכן הם אומרים ננסה תקדים, אני אומר לא צריך תקדים, זה מה שאומר החוק. אם אני צריך לפנות משורת הדין, סימן שאני מקבל את זה שזהו הדין ואני לא מקבל את זה.

ויקטור בן-נעים:

כדי שנוכל לתת פנים משורת הדין עד ‎50% אפילו, המשרד מוכן אז צריך שתהיה פנייה כדי שבמערכות שלנו יהיה הסבר מה פתאום, מה בקריית שמונה שונה מאילת.

אורי אורבך:

אתם יכולים לתת להם כסף לפנים משורת הדין שלא ייועד לרכישת ספרים.

ויקטור בן-נעים:

נשתדל מאוד.

אהוד רז:

זה תקדים שהוא אומר נשתדל מאוד, לפני כן זה היה אומר סיכוי שזה יקרה.

ויקטור בן-נעים:

חבל שאפילו לטלפונים הפסקת לענות.

אברהם פינטו:

אני מבקר העירייה שעשיתי שלוש ביקורות. אמנם ביקרתי את העבר, אבל כתבתי דברים לעתיד, זה נכון אדוני היושב ראש, העיקר זה העתיד ולא הסיפורים.

אני אתחיל מזה שרשת המתנ"סים הארצית יש לה סמכות, היא קבעה מי המנהל, היא שותפה במועצת המנהלים, אבל הליווי לאורך כל הדרך ואחריות זה בלשון המעטה, קשה להתבטא, אבל לא היתה אחריות. זה התדרדר עד כדי כך שיש מבקר. אני רואה את המפרק גם מחצי הכוס המלאה. המפרק עושה עבודה שהיא יכולה לתרום להתייעלות, הביא אדם שהיה לי בו תקווה, שיש לו ניסיון ברענון וחידוש ושדרוג מתנ"סים זו היתה התקווה שלי. עכשווית אי אפשר להתעלם מהמצב הנתון, יש גם משפחות שזועקות שהם לא קיבלו אפילו דמי אבטלה בגלל שלא שילמו בשבילם את הנלווים, משפחות קשות יום קיימות בקריית שמונה.

לכן אני אומר, הפתרון הוא שרשת המתנ"סים תישא בנטל ותשתתף עם המפרק באיש שהביא כדי לבנות רשת כפי שהיא היתה, כי אם אתה שואל אותי, ואני חבר מועצת המנהלים, מהמועצה הראשונה איך שנבנה בית אדלשטיין. הליווי שכולם ישבו על הרשות, זה היה קיים מאוד עוד מלפני במשך כל השנה, כל הפוליטיקאים עמדו בלחץ של ראשי רשת המתנ"סים, עשו תכניות הבראה, לא הולך, צריך את הגיבנת הזאת להזיז, לא בסיפורים שאני שומע מהספרייה, אולי נעקוף אולי יתנו, אלה ספריה מעבר לתקציב, היא תקצה עכשיו, כי הספריה היתה גם נטל על העירייה, מה עוד שגם הממשלה קבעה לא לגבות מהמשאירים כסף, אז ממה מנהלים? אותו דבר התכניות.

יכול להיות שאתם תשבו כגוף מקצועי עם כל המנהלים, עם ראש העיר ותקבעו מדיניות. יש היום מחשבים, יכול להיות שצריך לשנות תפיסה, אז בינתיים גם האידיאולוגיה של רשת המתנ"סים לא מיושמת, אמורה להיכנס לשכונות לתת לנכשלים, לקדם, זה לא מתבצע. אנחנו רק שומעים משק סגור, מי יכול להיכנס למשק סגור? אדם שיש לו, אם אין לו איך הוא יבוא לחוג מוסיקה? איך הוא ייכנס לחוג יוקרתי. לכן אני אומר אין פה מקום לטמון את הראש בחול. יש ‎9 מליון צריך לדון בהם. לדעתי, רשת המתנ"סים צריכה לשאת ולתת את חלקה לדעתי חלק המירבי, העירייה כמי שגם מבקר, ראש העיר לפנים משורת הדין הוא עכשיו פורס לשלוש שנים, זה ‎1.5 כי בלי זה הגיבנת תמשיך לגדול והמפרק יצטרך לנעול את הדלתות באחד הימים.

היו"ר אלכס מילר:

מנהל המתנ"ס, אתה יכול לספר לנו קצת מה קורה שם?

אורן ירמיהו:

כן. אני עובד ‎10 שנים ברשת המתנ"סים בקרית שמונה. התחלתי כרכז פשוט, מאז מינוי המפרק מינו אותי למנהל המתנ"ס. בכוחות משותפים, אני שמח שגם עיריית קריית שמונה הצטרפה לכוחות האלה. הצלחנו להחזיר את הפעילות של המתנ"ס שהייתה מושבתת בגלל ההשבתה שהעובדים לא קיבלו שכר. בוצעה תכנית הבראה שקיבלה את גיבוי בית המשפט באופן מיידי, כך שלצערי גם עובדים יצאו מהמערכת. אני לא רוצה להיכנס לחילוקי הדעות של החברה למתנ"סים - - -

היו"ר אלכס מילר:

זה לא מה שביקשתי, ביקשתי לדעת מה קורה ביום-יום.

אורן ירמיהו:

החוגים פועלים בצורה של משק סגור, כל חוג מתומחר בצורה ריאלית ונכונה, כך שכל חוג אפילו משאיר כמה שקלים במתנ"סים כדי לקיים אותו גם מבחינת התחזוקה שלו, גם מבחינת תשלומים אחרים. יש לנו מעון יום שעובד תחת רשת "התחלה חכמה" שזה אחת הרשתות הטובות שיש בארץ. מעון יום שהיה סגור ועבר טלטלה גדולה בשנת ‎2009, נמצא היום כאחד המעונות הטובים ביותר בקריית שמונה, נמצאים אולי עשרות של אנשים שעומדים בתור כדי להיכנס אליו, וזה בעצם ההוכחה לכך שהמתנ"ס עושה עבודה מצויינת והציבור מביע אמון ומגיע למתנ"ס.

יחד עם זאת, אני כמנהל לא יכול לעשות שום תכנית אסטרטגית למתנ"ס, לא יכול לראות את העתיד. אני לא יכול לראות מה יהיה מחר בבוקר. אנחנו מנהלים את ההווה, את העכשיו. מחר בבוקר בית המשפט יחליט תסגור את המתנ"סים כי אין היתכנות לשלם לנושים, אז אנחנו נאלץ לסגור את השערים ולפטר את העובדים שנשארו, פשוט מאוד.

לכן אני קורא מפה לך כיושב ראש הוועדה וגם מודה לכם שהרמתם את הכפפה בדיון הזה. אתה צריך לחתוך ולהורות למשרד החינוך, למשרד התרבות ולחברה למתנ"סים וכמובן עיריית קריית הביע כבר נכונות להכניס את היד לכיס, לשלם את חובות העבר ולקבל פלטפורמה אמיתית ופעם אחת יסודית גם לתיקון המצב והעוול שנעשה פה בעבר.

אהוד רז:

תרשה לי להשלים את דבריו. הפעילות של המתנ"ס בא לידי ביטוי בעוד דברים רבים נוספים, כמו טיפול באוכלוסיות חלשות בקריית שמונה, יש את המועדון לעיוור שפועל באופן מלא ללא שום תיקצוב, יש שם מועדון למפגר שנעשות שם פעולות נפלאות וביוזמה של אורן יש להם קורסים לטבחות, וכל מיני דברים כאלה, מי שמגיע לשם יכול רק להתרגש מלראות את זה. יש פעילויות לילדים בחוגים כאלה מחוגי מוסיקה ועד אחרים, כל מיני הפעלות שונות - היכל התרבות שפועל, הספריה שפועלת, זה מקום שהוא שוקק חיים נכון להיום, אם תיעצר הפעילות בו, לא בטוח שיהיה מענה לכל הפעילויות האלה בטח לא לאוכלוסיות החלשות.

ניסים מלכה:

מועדון לעיוור תוקצב על ידי עיריית קריית שמונה ולא על ידי המתנ"ס עם כל הכבוד.

יונה פרטוק:

אני בין היתר מטפל גם במתנ"סים בקריית שמונה. אני מפנה את תשומת לב הוועדה, הערה ראשונה שאולי לא קשורה, אבל אני מפנה אותה כאן לשלושה. מתנ"ס מטולה הוציא את העובדים לחודשיים חל"ת גם מבחינה תקציבית לא יכול להחזיק את עצמו. אני לא רוצה לדבר על שאר המתנ"סים, כל המרחב כולו יש בעיה, צריך להיות כאן שינוי בקונספציה, צריך לשנות אני לא יודע איך זה הולך לעבוד, אני לא רוצה להיכנס. לעצם העניין, אנחנו כולנו טומנים את החול בחול כי הבעיה כאן היא הרבה יותר עמוקה. זה נכון שיש פעילות היום הפעילות שמרוויחה, אבל הפעילות הקיימת מתבססת על תרומות, אם זה בנק פעולות שנותן לספרייה, נוחי דנקנר משפץ את האולם, נוחי קונה את המקרנה לאולם, אשתו של נוחי משפצת את מעונות הילדים, כדי שיהיו מעונות מכובדים הכי יפים.

אהוד רז:

זה היסטוריה.

יונה פרטוק:

אני הייתי יושב ראש דירקטוריון היכל התרבות, ואני מטעם המתנ"סים מטעם העירייה. אני רוצה להגיד, רבותיי, במתכונת הנוכחית ברור שמוסד תרבותי שהוא הכי חשוב באזור שלנו, הכי חשוב באזור בכלל, אין הרי תרבות נוספת, זה לא שאנחנו עשירים במוסדות תרבות. חייבים להפעיל אותה בכל מתכונת, זאת אומרת, עם תקציב, עם השוטף, עם כל מה שצריך. בטח לא לעבוד על הבסיס הזה של ריווחיות, אני אעיר בעדינות, אנחנו הרי עוברים בסופו של דבר למה שנקרא מפרק קבוע, או בסופו של דבר מנהל מיוחד, אדוני עורך הדין מכיר את זה. לנו אין ברירה, יש חובות עתק לעובדים, אנשים יצאו לפנסיה כשלא היה להם שבע שנים או שמונה שנים לא העבירו לקרנות, הם איבדו את כל הזכויות שלהם. טומנים את הראש בחול כי הם ידעו שבמשך שבע שנים לא העבירו, זה לא שלא יודעים. אז רוצים לשמור על שקט תעשייתי גם זה חלק מהשיטה של טמינת הראש בחול. אנחנו ביחסים טובים עם חיים ראש העיר הקודם, אז לא עושים רעש, נותנים למנהל מטעמו שהוא ימשיך, ולמעשה נתאים את עצמנו כדי שהכל ימשיך ויתפקד כמו שצריך. רבותיי, יש פה גם אשמים, צריך להחליט החלטה אמיצה, או שסוגרים ופותחים ומעבירים את הכל לרשות המקומית שתנהל את זה כמו שהיה בעבר נוער וספורט, כמו שהיתה רשות כזאת בתוך הרשות המקומית, או לחילופין להזרים במהרה את הסכומים שמגיעים למתנ"סים את החובות, לפתוח מחדש במתכונת חדשה. כל אחד שייקח את האחריות על עצמו, כי להגיד רשת מתנ"סים, ואני נותן משכורת בזה לא פתרנו את הבעיה. זאת לא הבעיה של המתנ"ס, אנחנו מדברים על תוכן. אז זה נכון שהם מסייעים, והם עושים כל מיני, יש להם תכנים שהם מעבירים, על הרעיונות משלמים, אני לא יודע מה, אבל צריכה להשתנות כל הקונספציה שבה עובד המתנ"ס כדי שאנחנו בסופו של דבר - אני רואה את עצמי כתושב - נוכל להינות ממה שהמתנ"ס אמור לתת לנו, זה לא מה שקורה בפועל.

אנחנו צריכים לשמוע תשובות הרבה יותר ברורות מהגורמים שיושבים כאן מולנו, כדי שאנחנו נחליט רוצים מתנ"סים, רוצים פעילות, ולא יש משרד הפנים, יש רשות מקומית, בואו ניתן להעביר את הכל ואז נראה איך זה יפעל במתכונת שאולי תחייה את המקום.

היו"ר אלכס מילר:

תודה.

כפיר מצויינים:

משרד הפנים באופן עומד מאחורי עמדת העירייה, כפי שגם אמר כבוד המפרק, באופן תמידי העירייה העבירה את מה שהתחייבה לו גם בזמנים קשים בהם היתה היא היתה בתכנית הבראה. כל עוד יש מפרק יש משרד הפנים, לא מוכן, לא יכול, לא רוצה גם להעביר כספים ולאשר הלוואת למתנ"ס, לעירייה שתעבור למתנ"ס.

אהוד רז:

הרעיון הוא לאשר לעירייה הלוואות כדי שלא יהיה מפרק, כדי שיגיע פתרון יוצע הסדר ודרך הזה הסתיים התהליך.

היו"ר אלכס מילר:

יש פה עניין של תרנגול והביצה, אם לא תתן הלוואה המפרק - - -

כפיר מצויינים:

אני רוצה להבהיר גם שהקשר של משרד הפנים לכל הסיפור הזה, לכל המעגל הזה - שהרי מתנ"ס יש לו תקציבים מכמה גורמים, בין היתר העירייה, חברה למתנ"סים, סוכנות היהודית הג'ויינט, וכמובן גם הכנסות עצמיות מחוגים ופעילויות שונות. החלק היחיד של משרד הפנים, זה בסך הכל כספים שהוא מעביר לעירייה שהיא מתקצבת את המתנ"ס, שום דבר כאן שמגיע ממשרד הפנים הוא לא באופן ישיר, אז משרד הפנים לא יכול לבוא ולתת כספים כל עוד יש מפרק, כל עוד אין תכנית התייעלות, אתם יכולים לקרוא לזה ביצה ותרנגולת, אבל במקרה הזה...

אהוד רז:

זה סיסמאות, מה זה אין תכנית התייעלות? המתנ"ס כרגע נמצא אחרי ההתייעלות שלו, הוא נמצא על פלטפורמה שרואה עתיד ויכולה להפעיל אותו באופן יעיל וטוב.

כפיר מצויינים:

זה לא התמונה שאני ראיתי.

אהוד רז:

אני לא יודע מה ראית, אבל פרקטית אתם צריכים לתת גיבוי לעירייה כדי שתוכל להעמיד תקציב לפתרון - - -

היו"ר אלכס מילר:

כפיר, מתי לאחרונה היית שם?

כפיר מצויינים:

בקריית שמונה, במסגרת תפקידי עוד לא ביקרתי שם.

היו"ר אלכס מילר:

אז תבקר שם לבקשת הוועדה.

חנא פאיז:

אני ממונה הרשויות, נציג משרד הפנים מחוז צפון. אני כן ביקרתי בקריית שמונה, אני בתפקידי מלווה את המתנ"ס, מלווה את ראש הרשות ואת העירייה. נגעו בנקודה אחת, אני מבין שכל הצדדים כבר נתנו תמונה שלמה על מה מצבה של העירייה ושל המתנ"ס. אנחנו מדברים על נתונים של ‎9 מליון שקלים, אני כן, כבוד המפרק, אני בעד הנתון הזה, זה נתון משוערך של סך הכל החובות, לא כמו שמוצג ב-‎5 או ב-‎6 מליון שקל. מצבה של העירייה, נימק אותו ראש הרשות, אני יכול לסכם ולומר, תקציב קשיח וקשיח מאוד מבחינה כלכלית להוסיף לכל שקל הוצאות זה מחייב את ראש הרשות לנקוט באמצעי אכיפה ובאמצעים מעל ומעבר לדבר הרגיל.

בנושא של הפתרון למתנ"ס. אני בשונה מחבריי מהחברה המתנ"סית נפגשתי עם ראש הרשות שלוש פעמיים ולפחות פעמיים עם הנציגים הבכירים ביותר גזברות הרשות המקומית. ראיתי ראש רשות שרוצה לפתור את הבעיה, לתמוך בהפעלת המתנ"סים. אנחנו הובלנו, אני כנציג המחוז הצפוני בפני ההנהלה הראשית תכנית כזאת שאנחנו נפעל מפני שאנחנו מבינים שהמערכת הבנקאית שהיא גם כלי עזר בלי להיכנס עכשיו לנושא של הספריה, לא מוכנה לתת הלוואות ישירות למתנ"ס מפני שהוא בהליך ש פירוק ואו גרעון שהוא מעל ומעבר. שמשרד הפנים יעביר הלוואת איזון, אני רוצה להיכנס למונחים כי זה חשוב, אין למשרד הפנים מענקים שהוא יכול להעביר.

היו"ר אלכס מילר:

לא מענק, הלוואה.

חנא פאיז:

בדיוק. הלוואה, לא כל הלוואה, יש הלוואה לכיסוי גרעון, אין לנו מצב כזה, כי זה שתי יישויות משפטיות נפרדות, לכן הגרעון של המתנ"ס לא משתף בספרי הרשות, אי אפשר להעביר הלוואות לכיסוי גרעונות.

אורי אורבך:

אבל החוב של הרשות למתנ"ס?

חנא פאיז:

שולם. זה גם העלה המפרק.

אהוד רז:

לא אמרתי שכל החוב שולם, אמרי שהתקצוב השנתי הועבר בכל שנה, והיה תקציב של כ-‎1.5 שקלים, זה תקציב מכובד.

חנא פאיז:

אמרנו כך, השיטה היחידה שהרשות המקומית תקבל ממשרד הפנים הלוואת איזון בגובה עד כ-‎3 מליון שקל, והרשות המקומית תעביר את הלוואת האיזון בתקציב הרגיל כתמיכה למתנ"ס, העברה למתנ"ס בשביל לעזור לפתרון הבעיה. זה היה מותנה בשני דברים, קבלת הלוואה מחייב היתר של המנכ"ל, לכן אנחנו מעבירים את הנושא למטה. שנית, המתנ"ס מעביר לנו תכנית הבראה שמבוססת על בסיס של איזון מה שהמפרק מציע עכשיו, אז הרשות המקומית מקטינה את התמיכה השנתית, זה היה התנאי השלישי ממליון ‎200, מליון חמש מאות לשנה, לסכום שלא יעלה באופן עקיף החזר פרעון המלוות שעכשיו הרשות נותנת על עצמה, באופן ישיר עד ‎200 אלף שקלים, אם נחבר את שני הסכומים ביחד זה ‎500 אלף שקל שמעלה ראש הרשות, באופן ישיר ועקיף - ישיר - עד ‎140 אלף שקל למתנ"ס תזרים שוטף חודשי, ו-‎40 עד ‎60 אלף שקל היתה הצעה שלנו מחוזית למנות רואה חשבון או מישהו מהחשבות ברשות המקומית כתמיכה עקיפה לבדוק את המתנ"ס באופן חודשי, כל מה שאני מעלה לפני קיום המפרק בכלל בשביל לאזן ולשרוק במשרוקית לפני שיוצרים גרעון שוטף, זאת היתה ההצעה שלנו, ההצעה שלנו הועברה לירושלים, התקיים דיון בירושלים ואז נכנס המפרק לתמונה. הנהלת המשרד, אני חוזר למה שכפיר אמר, נתקבלה החלטה שכל עוד מדובר במפרק את ההמלצה להעביר את הכל לידיה של הרשות המקומית בשביל לפתור נעצר.

אמיתי ברק:

אני שמח על ההעברה הזאת, מפני שבמרץ אפריל או טרם המפרק כל התכניות האלה שאתה מדבר עליהם היו קיימות בעצה אחת ובשיתוף פעולה.

חנא פאיז:

אתה מטעה את הוועדה, בדיון האחרון אתם הצעתם ‎400 אלף שקל, אנחנו אמרנו מקסימום ‎200 אלף שקל שמתוכם ‎60 אלף שקל - - -

אמיתי ברק:

אתה מדבר על הסכומים, אני מדבר על העיקרון שלא היה קשור במפרק. חייבים לשים את הדברים על השולחן.

דבר אחר ולא כמתגונן אלא כעובדה. כבוד ראש העיר היה יחד איתי חבר בדירקטוריון והיה שותף לתכניות התייעלות שלא יצאו לפועל, קריית שמונה לא הייתה מסוגלת לפטר אנשים ולכווץ הוצאות ולהתמודד עם הבעיות, לפני חמש, שש שנים היינו יחד בהנהלה, צריך לשים את הדברים על השולחן שמים את הכל על מנהל שלא פעם קשה לו להתמודד, יש תיעוד. אני רוצה להסביר דברים ולא כדי להוריד אשמה, איפה שיש לנו אחריות אנחנו שמים אותו ולא מתביישים בה, אדרבא, לא נוח לנו איתה ואנחנו מתמודדים איתה, הוזכר השם מטולה, זה התפרקות של רשות מקומית שכשלא שילמה משכורות המתנ"ס עדיין שילם, אז בוא לא נשים את הכל על המתנ"סים.

יונה פרטוק:

עובדתית, הוציאו אותם השבוע, עובדתית.

אמיתי ברק:

הוציאו כי רשות לא מסוגלת לשלם. אי אפשר לשים הכל - אני חושב שלפריפריה צריך התייחסות שונה מאשר למרכז, זה ברור, ופה אנחנו בעצה אחת.

אהוד רז:

באופן פרקטי לאמירות של משרד הפנים, אני חושב, זה גם הוכח במהלך החצי שנה אחרונה, אבל הפלטפורמה של מפרק בסיטואציה שהמתנ"ס היה עם גרעון של ‎9 מליון שקלים ומה שהוצע בזמנו זה היה ‎3 מליון שקלים, שברור שזה יכול לתת לזה מענה זמני, אבל זה לא היה נותן פתרון לגיבנת הזאת, אז הפלטפורמה של מפרק שיכול להביא הסדר שפותר את החובות לחלוטין ומציג חברה נקייה מחובות, עובדת, קיימת, בדמות שהרשות תרצה שהיא תיראה, כולל ההתייעלות, לצערנו סיום עבודה של חלק מהעובדים, אבל הפעלה באופן יעיל וראוי, הפלטפורמה הזאת של המפרק היא הפלטפורמה הכי טובה שיכולה להיות לכל מי שרצה לתמוך ועדיין חושב שראוי לתמוך.

ניסים מלכה:

היום בפועל, אם זה מה שצריך להיות בקריית שמונה וזה מה שצריך להיות בפריפריה, היום כמו שנאמר כאן, שנדע ונאמר שהיום התרבות והחוגים רק לעשירים בלבד, מפני שהיום אוכלוסייה גדולה מאוד בקריית שמונה היא לא יכולה, כי ברגע שהחוג ובצדק - כמו שאמר המפרק, אני צריך לכסות, אני צריך להיות מאוזן, אני צריך לפעול, רק שנדע שזה המצב היום בקריית שמונה, זה אומר שהרבה משוטטים בחוץ ואין להם איפה להיות.

עיריית קריית שמונה יכולה ומסוגלת לקחת את כל נושא הפעילות התרבות והפעילות של החינוך הבלתי פורמלי בלי חברת המתנ"סים, היא יכולה לעשות את זה, עשתה את זה בעבר עוד בתקופה שחבר הכנסת אורי אורבך היה בקריית שמונה ויודע את זה, שעשתה את זה טוב, היתה מחלקת תנועה בקריית שמונה, והיום, לדוגמה, אנחנו לקחנו לעצמנו את הנוער ואנחנו מפעילים את זה בצורה הכי יפה והכי טובה שיכולה להיות לתפארת כל האזור כולו.

רק שנדגיש שהמנהל הוא לא מינוי של ראש העיר, רציתי למשל למנות מנהל ולא נתנו לי למנות מנהל, הם מינו מנהל שהם רצו, אז המנהל בא מחברת המתנ"סים, ושלא יספרו סיפורים שהוא המנהל של ראש העיר. הפיקוח - אנחנו לא מפקחים שם, הביקורת היא של חברת המתנ"סים, הנציגים שבהנהלה הם נציגים שמאושרים על ידי חברת המתנ"סים והסוכנות, כך שאי אפשר לבוא ולהגיד עיריית קריית שמונה מעורבת, עיריית קריית שמונה רוצה תרבות, רוצה חינוך בלתי פורמלי, רוצה לעשות, ולא איכפת לה שתעשה את זה על ידי גוף של חברת המתנ"סים, אז שלא תבוא חברת המתנ"סים ולהגיד אתם הבעיה, עיריית קריית שמונה יודעת לעשות את זה יותר טוב. תודה רבה.

היו"ר אלכס מילר:

אני אפנה לשרת התרבות והספורט לימור לבנת עם בקשה מטעם הוועדה להסדיר את ההעברה הזאת שדובר גם בישיבה הקודמת בהיבט של המרה לכספים, שיעברו אותם הכספים שאתם הייתם אמורים להעביר משום מה - - -

ויקטור בן-נעים:

חלקם, כי צריך לקנות ספרים בתוך ספריה ציבורית, אחרת אין טעם שתהיה קיימת ספריה ציבורית.

אורי אורבך:

כבר יש.

ויקטור בן-נעים:

אני מוכן, אני רק אומר לא כל הסכום.

אהוד רז:

למה לא, אז אתה אומר אנחנו רוצים לנהל את הספרייה לדעת אם צריך ספרים או לא צריך.

ויקטור בן-נעים:

אז אין על מה לדבר. אם המפרק אומר לי שלא צריך ספרים בספרייה ציבורית - - -

אהוד רז:

זה לא אמרתי. ספרים אנחנו מקבלים מבנק הפועלים בסיוע שלו לספריה ובתרומה שלו של ה- ‎400 אלף שקלים להפעיל את הספרייה למשך שנה, מעבר לזה נותן גיבוי גם בספרים וגם בציוד ומנסה לסייע ולתמוך יותר רחב מתרומתו, ולכן מה שנדרש זה כסף. גם אם צריך ספרים לקנות בכסף הזה, כנראה שאנחנו יודעים לקנות יותר בזול ממה שאתם מחייבים אותנו.

ויקטור בן-נעים:

אין לי בעיה, תנוח דעתך.

היו"ר אלכס מילר:

אתה יכול להוציא פירוט לאיזה מטרה אתה צריך כסף?

אהוד רז:

כן, בוודאי. אבל ניתן לומר שבהתאם לחוק הספריות שמשרד התרבות יעביר את תמיכתו בכסף כמו שהוא מחוייב.

ויקטור בן-נעים:

לפי הפרשנות שלך לחוק.

היו"ר אלכס מילר:

לא נכנס לזה. אני אבקש מכם לעשות צעד חריג ולתת תמיכה כספית לספריה בקריית שמונה. אבקש מעו"ד רז לשלוח בצורה מסודרת למטרת מה אתה צריך כסף, כי כמו שאתה אומר אין צורך בספרים אז יש צורך בנושאים אחרים, אתה לא יכול לבקש כסף מהמדינה ואתה תנהל אותו בצורה חופשית, אתה צריך לתת לנו איזשהו פירוט ולכך משרד התרבות, ואני אבקש מהשרה לבנת - - -

אהוד רז:

תוכלו לקבל תכנית פעילות מלאה של הספרייה.

היו"ר אלכס מילר:

אקבל החלטה לפי הפירוט שתתן הספריה לטובת הכסף שתעבירו.

אני כן חושב שיש לפחות בשלב הזה פעילות מסודרת, אמנם לא בצורה שהיינו חולמים ורוצים שיהיה בקריית שמונה, אבל עדיין יש פעילות מסודרת כבר צעד נכון. מה שאני דואג, מהעתיד, איפה אנחנו יכולים להגיע. אם המצב הזה הסתמך אך ורק על רווח כלכלי וכספי זה בסופו של דבר לא יחזיק מעמד.

אני מודה לך אדוני ראש העיר, על כך שמאחר שהיו משברים אצלך בעיר, מצאתם לנכון למצוא תקציבים ולהיות עדיין אחראים על מה שיהיה גם בעתיד עם אותו המתנ"ס. מה שחסר לי כאן זה שיתוף הפעולה בין כל אותם הגופים שאחראים לביצוע של אותו עתיד שאנחנו מצפים שיהיה בקריית שמונה, בשביל זה כפיר, אני מבקש ממך, אמרת ואתה בודק את העניינים, תבוא תבקר יחד עם כל הגורמים, ותראה אם המצב מצב שקיבלת את הדיווח האחרון אם המצב השתנה ומשרד הפנים יכול להתאמץ, צריך פה להיות מאמץ, הרי בסופו של דבר מה יקרה? מה שיקרה דבר כזה, יהיה בלאגן תקשורתי, גם כך השר שלכם נלחם באלף ואחד חזיתות, אם יש צורך להוסיף עוד חזית אין שום בעיה, אפשר. אז יוסיפו עוד חזית, הוא יגיע לקריית שמונה, הוא יישב בישיבה עם ראש העיר, ואז ראש העיר יגיד לו אלף, בית, גימל, דלת, אז הוא יגיד, אתה יודע מה, קח, עדיף שלא נגיע למצב כזה כי חבל.

הרי כשהוא יגיד אני נותן לך את הכסף, יבואו אליך ויגידו כפיר, תמצא את הדרך. זה מה שיהיה, אנחנו לא היום הראשון כאן.

מה שאני מציע לך לעשות דבר כזה, תעשה בדיקה מקיפה. אני למשרד החינוך, אני פונה גם למשרד תרבות, ולכל הגופים הרלבנטיים, כמובן שאני חושב שגם אתה, עורך דין רז צריך גם להיות איכשהו החלק המוביל הזה, אני יודע שאתה עובד לפי הנוסחה המתמטית, מבחינתך כל עוד העניין הזה לפי מה שקבעתם עובד, זה עובד, ברגע שזה לא מכניס כסף, אין שום טעם זה נסגר.

אהוד רז:

אם הייתי עובד כך הייתי סוגר אחרי חודש, תאמין לי שאנחנו עושים הרבה מעבר.

היו"ר אלכס מילר:

אני מבקש מכם תוך חודש לארגן ישיבה ביניכם של כל הגורמים הרלבנטיים, לבנות תכנית לעתיד, אני מבקש מכם לקחת בחשבון שבגלל המצב של קריית שמונה ופריפריה בכלל, צריך לקחת בחשבון את כל המצב הסוציו-אקונומי ולתת מענה למשפחות שלא יכולות להרשות לעצמן כספית לקחת פעילות בחוגים, בשביל זה צריך להיות קצת יצירתיים.

אהוד רז:

אנחנו מאוד משתדלים שזה יקרה. זה קורה גם בגן גם במקומות אחרים. מצד שני באופן ברור אנחנו חייבים להיות כאלה שלא גרעוניים כי אן לנו מאיפה להביא את זה, הגרעון יגרום לזה שלא נשלם שכר לאותם אלה שנזקקים.

היו"ר אלכס מילר:

יש מערך של מלגות, יש מערך של שיתוף פעולה בינמשרדי שאפשר לקיים. יש את משרד ראש ממשלה שאפשר לפנות אליו ולבקש סיוע מיוחד, אלף ואחד דברים. ראיתי שמוצאים פתרונות יצירתיים על כל כך הרבה דברים במדינה שאני לא חושב שהדבר הזה צריך להיתקע בגלל חוסר קשר בין המשרדים הרלבנטיים. אני רואה שיש ויכוח, רבותיי, תפסיקו לחפש מי באמת אחראי על ה-‎5 שנים, צריך למצוא כסף - אותם ‎9 מליון. אתם צריכים לשבת ביחד לפזר את הכסף, לשלם לעובדים מה שמגיע להם, מפה לצאת לדרך. אם תמשיכו לחפש מי אשם ב-‎9 מליון, אז מקסימום מה שתגיעו זה אולי יאשימו מישהו, יגישו על איזשהו התנהלות הלא מתוקנת, יעשו לו שימוע במקום איפה שהוא עובד ובזה סיימנו, עדיין זה לא ישפר את המצב.

צריך למצוא דרך לבוא ולשלב כמה וכמה משרדים ולסגור את החוב שהיה בעבר ולצאת לדרך חדשה. אם צריך שיהיה קצת מאמץ, הרי אי אפשר להתעלם, אנחנו אותה מדינה, אי אפשר לבוא ולהגיד שחברת מתנ"סים מנותקת מממשלה, או שמשרד הפנים מנותק ממה שקורה בעיר. בסופו של דבר צריך להיות ניהול תקין, הרי גם משרד הפנים לא יכול להרשות לעצמו מצב שיש ירידה דרמטית של הצעירים מהעיר, מה תעשה? מי ישלם בסופו של דבר ארנונה? מי ישלם גנים? אז יבואו אליך בעוד שנתיים, יגידו למה בקריית שמונה סוגרים גנים וסוגרים בתי ספר? יבוא ראש העיר יגיד, אין לי צעירים, יגידו לו למה אין לך צעירים, כי אין לי תרבות, מה אתם רוצים, ואז תצטרך לצאת ולחפש פתרונות יצירתיים בשביל לתת איזשהו תכנית לעידוד רכישת דיור בקריית שמונה לזוגות צעירים, כל דבר זה נגזרת של דבר אחר. צריך לעשות תכנית, צריך להחזיר למה שהיה, בעבר לפחות, מתי שזה עבד כמו שצריך. להבא אני מציע לחברת המתנ"סים, רבותיי, לא יעלה על הדעת שמצב כזה קורה. אתם צריכים להרחיב את מערך הפיקוח שלכם על ניהול של המתנ"סים בישראל, כי לא יכול להיות שניהול של לא משנה מי, אבל בסופו של דבר מישהו ניהל את זה, גם אם יש איזשהו מצב של לחץ של ראש העיר על דבר כזה או אחר, לא תמיד חייבים לבוא וללכת, כי אתה יודע שבעתיד זה יבוא אליך למגרש שלך, אז תבוא ותרים טלפון למי שאחראי כמנהל, למישהו שאחראי בחברת המתנ"סים, תגיד, תשמע ראש העיר מבקש ממני לבצע מהלים שיכולים להביא את המתנ"ס לגרעון בעוד שנה, שנתיים, אני פונה אליך במכתב שאני לא יכול לעשות כך וכך, אז יכול להיות שימצאו דרך אחרת לתת מענה לאותם הדברים שמחפש ראש העיר, אני לא מדבר רק על קריית שמונה, אני מדבר באופן כללי בישראל. אם נתחיל כל יום שני וחמישי לשבת בוועדת החינוך ולחפש פתרונות - - - שנסגרו במתנ"סים במקומות שונים בישראל - לבוא ולפתור את הבעיה של קריית שמונה אנחנו עוד איכשהו נצליח, אם נצליח לפתור בעיות של כל המדינה עם אותם הגרעונות שיהיו בעקבות ניהול לא תקין או שהפיקוח הוא לא מספיק חזק, אנחנו באמת נגיע למצב של אי פתרון, זה לא מה שחשבו כשהקימו את חברת המתנ"סים.

אהוד רז:

אם מותר לבקש מהוועדה שתצא איזושהי קריאה לחברה הארצית למתנ"סים, שלפחות בעת הזו את חובותיה, התחייבויותיה השוטפות כרגע תעביר למתנ"ס - זה אלמנטרי.

היו"ר אלכס מילר:

בשביל זה אני ביקשתי לתת תוך חודש דיווח של כל אותם הגופים שאחראים למתן פתרונות לקריית שמונה בנושא של המתנ"ס, לתת לנו דיווח על כל מה שהולך להיות בעתיד, כלומר, פריסה בתכנית, ואם חברת מתנ"סים שצריכה לבוא ולתת את הפתרונות שהם מחוייבים לפי החוק, אז יש לעשות על זה גם דיון על כך במשרד החינוך, ולמצוא דרך לפתור את המשבר הזה. מי שיש לו ומי שחייב לשלם שישלם, שלא יהיו פה מאבקי כוחות או הורדת ידיים, זה בטוח לא ארשה, מי שצריך לשלם לפי החוק, שיסגור את החוב שלו.

אורן ירמיהו:

יש תקדים לידנו בחצור, גם המתנ"ס לפני שנה קרס ונסגר, ומשרד החינוך הכניס את היד לכיס, שם חצי מליון שקל, והעביר את זה לטובת ההפעלה, זה יכול לקרות גם פה.

היו"ר אלכס מילר:

כן, זה לא יכול להיות שמשרד החינוך על כל פעם של מישהו שלא מנהל נכון מכניס יד לכיס.

אורן ירמיהו:

היתרון הגדול הוא שמקבלים פה פלטפורמה חדשה ונקייה מחובות עבר.

היו"ר אלכס מילר:

אני גם מבטיח שאני אפנה אישית לשר החינוך ואני גם אשוחח איתו על הנושא הזה.

כהן דוד:

בחודש הבא אני מקווה, כנראה יהיה מהלך שאולי ישפיע על כל הנושא הזה. עורכת דין מטעם העובדים תגיש בקשה למפרק קבוע כדי שהעובדים יוכלו לקבל את הזכויות שלהם מביטוח לאומי, יש הרי תביעה, ואז הכל ייסגר, חלק מהחוב יכול להיעלם.

היו"ר אלכס מילר:

אני לא נכנס להחלטות של בית הדין לעבודה. כל דבר שיסייע למצב הכלכלי של אותם העובדים שעבדו במתנ"סים, עובדים במתנ"סים ויש להם קושי כלכלי בגלל אי הסדר שהיה עם הנושא של המשכורת וישפר את המצב שלהם זה מבורך. רבותיי, אנחנו מדברים על פתרון כולל, אי אפשר לשבת בוועדה, הישיבה האחרונה היתה ב-‎15 ביוני, אני זוכר לפחות ‎3-4 ישיבות על הנושא של קריית שמונה, אי אפשר כך, צריך שיהיה פתרון פעם אחת, אבל שיהיה מערך אחריות הרבה יותר חזק ממה שהיה בעבר. זאת אומרת, שאדם שלוקח על עצמו אחריות על כך שהוא מבצע אלף, בית, גימל, דלת, שיהיה אחראי בצורה מלאה ושיהיה פיקוח, אם זה מבקר עירייה, אם זה מבקר מתנ"סים, מבקר משרד החינוך, אם זה מבקר משרד הפנים וכל מה שקשור להתנהלות של הכסף, אם משרד הפנים נותן שקל לטובת הדבר הזה, הוא צריך לוודא שהשקל הזה הגיע בדיוק לאיפה שהוא הגיע ולא למקום אחר.

תודה רבה חברים. הישיבה נעולה.



(הישיבה ננעלה בשעה ‎11:30)