הכנסת השמונה-עשרה      נוסח לא מתוקן
מושב ראשון                             



פרוטוקול מס' ‎21
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ז סיוון, התשס"ח (‎9 ביוני ‎2009), שעה ‎09:00



סדר היום:

חינוך סביבתי; בניה ירוקה של מוסדות חינוך


נכחו:
חברי הוועדה:
היו”ר זבולון אורלב - היו"ר
דניאל בן סימון
דב חנין
אלכס מילר


מוזמנים:
ישראל וייסנשטרן - מפמ"ר מדעי החיים, החקלאות והסביבה, משרד החקלאות
אסף דטנר - מנהל גף מיפוי ותכנון, משרד החינוך
יגאל צרפתי, מנהל מיפוי ותכנון - משרד החינוך
שרה רויטר - מנהלת האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך
ד"ר ענת סלע - האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך
עליזה מויאל - מפקחת ארצית למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך
אסנת פרנס - רפרנטית מחוזית לאיכות הסביבה
אסתר ברוקס - הגיל הרך, משרד החינוך
יורם הורביץ - סמנכ"ל חינוך, המשרד להגנת הסביבה
סיגלית רחמו - אגף חינוך, המשרד להגנת הסביבה
זיוית לינדר - המשרד להגנת הסביבה
גלית כהן - המשרד להגנת הסביבה
דנה גן - החברה להגנת הטבע
יהודה גנוט - מנכ"ל, חרדים לסביבה
מיכל יובל - ראש חוג לביולוגיה, מכללת ילין
יובל ארבל - סמנכ"ל ישראלי, ידידי כדה"א
יידס מוחמד - ידידי כדה"א
הדס ילינק - עמותת טבע עברי
ישראל בן-דור - נציג העמותה הישראלית ליזום בניה ירוקה
איל בלוך - מייסד שותף, מכון לחינוך קיימות, מכללת דוד ילין
נאור ירושלמי - מנכ"ל חיים וסביבה
פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה, המרכז לשלטון מקומי
עו"ד נעה בן אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי
יפעת קריב - מנהלת מנהל החינוך, המרכז לשלטון מקומי
אלי ביאליק - סביבה ישראל



נירית טופול - פעילה, תחבורה היום ומחר
כרמי ויסמן - ארגון סביבה ישראל
ד"ר עדנה בן יצחק - מורה למדעים עירוני א' באר-שבע
יותם אביזוהר - מנהל עמותת ישראל בשביל אופניים

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי


רשמת פרלמנטארית: אתי אפלבוים



חינוך סביבתי; בניה ירוקה של מוסדות חינוך




היו”ר זבולון אורלב:

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה שתוקדש היום לחינוך הסביבתי והבניה הירוקה של מוסדות החינוך.

כידוע, הכנסת מציינת היום את יום הגנת הסביבה, איכות הסביבה ושמירת הטבע, שתבוא לידי ביטוי בכך שוועדות הכנסת השונות יקיימו דיונים בסוגיה הזאת. אחר-הצהריים יתקיים דיון במליאה בנושאים אלה. למיטב ידיעתי, יעברו גם שני חוקים בקריאה טרומית.

הסוגיה של החינוך הסביבתי היא סוגיה חדשה יחסית במערכת החינוך. למעשה, מאז החלטת הממשלה ב-‎2003 על פיתוח בר-קיימא, הנושא הזה מקבל תנופה.

בקדנציה הקודמת, כשכיהנתי כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, דנו ארוכות בסוגיה הזאת, בהסתמך על דוחות מבקר המדינה. מתברר שבאופן כללי מדינת ישראל מפגרת בהתייחסות להגנת הסביבה, לשמירת הסביבה ולשמירת הטבע על כל המרכיבים. בעיקר ישנו חוסר פיתוח בר-קיימא.

התקווה היא באמת במערכת החינוך. קשה מאוד לשנות את המבוגרים, ולהביא אותם לכך שהם ישנו אורחות חיים, הרגלים, דפוסי חשיבה וכדומה. לגבי הצעירים, יש לנו עוד תקווה שאם נצליח בתהליך החינוכי, אז לפחות הדור הצעיר יידע להתייחס אחרת, נכון יותר, טוב יותר, ראוי יותר.

לכן אני חושב שנכון תעשה מדינת ישראל ומערכת החינוך יקדישו מחשבה רבה לחינוך הסביבתי, על כל שלל תחומיו. אני אומר שאם מאמץ של ‎100 ק"ג לגבי מבוגרים, ייתן תוצאה של ‎10 ק"ג, אז אני מקווה שהשקעה של ‎100 ק"ג במערכת החינוך, תיתן תוצאה של ‎90 ק"ג. אלה הן בדרך כלל הפרופורציות הנכונות, אם, כמובן, יש מחנכים טובים, ישנם משאבים וכדומה.

לכן, לא רק שנעניתי ברצון לקיום הדיון אלא מלכתחילה הסכמתי. למי שלא יודע, אני תמיד אומר שחלק מתעודת הזהות שלי היא שאני יו"ר הכיפות הסרוגות הירוקות. יושבים כאן אנשי ארגוני הסביבה שמוכרים לי ושיודעים כבר את הבדיחה השחוקה הזאת. לכן אני חושב שנכון וראוי להקדיש את תשומת הלב.

יש בפנינו שני נושאים. סוגיה אחת היא הנושא של החינוך הסביבתי והסוגיה השנייה היא הסוגיה של הבניה הירוקה. מערכת החינוך היא אחת מהקבלנים הגדולים במדינת ישראל. בכל שנה נבנים בערך כ-‎2,000 חדרי לימוד וכל כיתה ברוטו זה ‎125 מ"ר - יש פה מישהו ממנהל הפיתוח?

יגאל צרפתי:

‎128 מ'.

היו”ר זבולון אורלב:

אם נעשה חשבון כמה מטרים מרובעים מערכת החינוך בונה, נראה שמדובר בהיקפים גדולים מאוד. ברור שהבניה הירוקה, ממומנת על-ידי המשרד, הפרוגראמות הן של המשרד, הפיקוח נעשה על-ידי המשרד, אבל הביצוע הוא בידי השלטון המקומי.

ראיתי כאן קודם את פיני קבלו.





נועה בן אריה:

הוא כבר מגיע.

היו"ר זבולון אורלב:

ביקשתי שהשלטון המקומי יהיה נוכח בדיון כי בסופו של דבר הוא מבצע את רוב הבניה החינוכית. בנוסף יש גם את הבינוי של מנהל הפיתוח שמר צרפתי אחראי עליו. לא בטוח שהזמנו אותם, אבל גם שם יש בינוי גדול. מדובר כאן בהיקף גדול מאוד של מבני הציבור.

נתחיל בחינוך הסביבתי.

מי פותח את הדיון מטעם משרד החינוך?

שרה רויטר:

אני אפתח, למרות שהיו צריכים להיות כאן ממנהל מדע וטכנולוגיה. יתכן שהם יאחרו.

אני מנהלת האגף לחינוך מוסדי.

לחינוך הסביבתי במערכת החינוך יש שני היבטים עיקריים. יש תכניות לימודים במדעים ובכל אחת מהכיתות ויש תוכניות שמובילות לחינוך סביבתי. אני לא מצויה מספיק בחומר. אולי אסנת יכולה לדבר בנושא.

יש תכניות עם הגנת הסביבה. יש בתי ספר שמקבלים הסמכה להיות בתי ספר ירוקים ואנחנו משתתפים בוועדות. ב"תוכנית קרב" יש תוכנית של הסמכת בתי ספר ירוקים. יש היום ‎160 בתי ספר כאלה.

היו”ר זבולון אורלב:

מה זאת הסמכה.

אני מבין שעדיין לא כולם הגיעו ממשרד החינוך. מי מוביל את הסוגיה הזאת של החינוך הסביבתי?

שרה רויטר:

ד"ר חנה ויניק שמחתנת עכשיו את בנה שלה בוושינגטון.

היו"ר זבולון אורלב:

קודם כל, שיהיה לה במזל טוב.

אסנת פרנס:

אני נציגה של משרד החינוך.

היו"ר זבולון אורלב:

את עליזה מויאל?

אסנת פרנס:

לא, אני מקבילה לעליזה מויאל, מפקחת על הוראת המדעים במחוז מרכז במשרד החינוך.

זבולון אורלב:

עליזה מויאל לא פה? היא גם מחתנת?

שרה רויטר:

דיברתי איתה והיא היתה אמורה להגיע.

היו"ר זבולון אורלב:

נתחיל עם המשרד להגנת הסביבה. אני לא יודע מה קורה עם משרד החינוך.

אסנת פרנס:

סליחה, אני נציגת מנהלת מחוז מרכז.

היו"ר זבולון אורלב:

אני מקבל את זה אבל עם כל הכבוד, לא מקובל עלי שמפקחת מחוזית תייצג את המיניסטריון הגדול שקוראים לו משרד החינוך והתרבות. כמובן שזה בלי לפגוע בכבודך ואני מאוד מכבד את מה שאת עושה. זה באמת לא רציני. האם ההתייחסות של משרד החינוך הוא שתבוא מפקחת מחוזית לייצג את משרד החינוך - - -

ענת סלע:

אני מהאגף לחינוך קדם יסודי ומנהל מדע וטכנולוגיה.

היו”ר זבולון אורלב:

ד"ר ויניק לא נמצאת ואין לי טענות אלא רק ברכות.

ישראל, מה תפקידך?

ישראל וייסנשטרן:

אני מפמ"ר מדעי הסביבה במשרד החינוך. אני מוכן להתייחס לנושא.

בשנתיים האחרונות חל שינוי מאוד משמעותי בהתייחסות מערכת החינוך לכל הנושא של חינוך סביבתי. הדבר שקידם את העניין הוא שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה. המשרד הקים ועדת היגוי בנושא של קידום החינוך הסביבתי ולימודי הסביבה, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים מהאקדמיה.

היו”ר זבולון אורלב:

אני רוצה להבין. חינוך סביבתי זה מקצוע? זה תחום דעת? יש ועדת מקצוע? יש תכנית לימודים?

ישראל וייסנשטרן:

לצערי, חינוך סביבתי זה לא מקצוע. הוא מתלווה למקצוע בשם מדעי הסביבה, שקיים בחינוך העל-יסודי, כולל בחינת בגרות במדעי הסביבה, שבה נבחנים כ-‎5,000 תלמידים בשנה. הם נבחנים ב-‎3 או ‎5 יחידות. מרבית התלמידים נבחנים ב-‎5 יחידות.

היו"ר זבולון אורלב:

אם זה לא מקצוע, איך אפשר להיבחן בבגרות?

ישראל וייסנשטרן:

הדגשתי ואמרתי שיש חינוך סביבתי ויש מקצוע שנקרא מדעי הסביבה. מדעי הסביבה מלווה את החינוך הסביבתי כמקצוע לבגרות אבל הוא קיים רק בחטיבה העליונה. כל שאר המערכת עוסקת בחינוך סביבתי, שלצערי זה לא מקצוע לימודי אלא זה הקניית ערכים, התנהגויות ומיומנויות שקשורות לאיכות סביבה.

היו”ר זבולון אורלב:

במערכת השעות יש את תחומי הדעת. איפה זה מופיע בתכנית הלימודים?

ישראל וייסנשטרן:

עד לפני כשנתיים זה לא היה מאורגן בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, אלא רק בחטיבה העליונה שלמדו מדעי הסביבה. עם הקמת ועדת ההיגוי המשותפת, אחד המדדים בפעילות של הוועדה היה שבתי הספר קיבלו הנחיות להקציב או להחליט על ייעוד מספר שעות מסוים על פי תכנית ללימוד הנושא בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. זאת אומרת, זה לא הפך למקצוע אבל זה הפך להיות חלק מההיבטים החינוכיים והערכיים שנעשים במערכת החינוך.

היו”ר זבולון אורלב:

יש משוב כמה בתי ספר מילאו אחר בקשתכם ומקציבים לזה זמן?

ישראל וייסנשטרן:

מדובר במאות רבות של בתי ספר שנכנסו לנושא הזה.

היו”ר זבולון אורלב:

יש נתון? אם אני אבקש מחר את הרשימה, יודעים מי הם בתי הספר?

ישראל וייסנשטרן:

אין לי נתונים כרגע, אבל אני בהחלט יכול לספק נתונים. מספר בתי הספר הוא מאוד גדול הודות לפעילות.

באמצעות הוועדה המשותפת בדקו את תכניות הלימודים במקצועות השונים, בעיקר המקצועות שקרובים לנושא של החינוך הסביבתי ולסביבה. הדברים רוכזו והופצו לבתי הספר, גם במסגרת של חוזר מנכ"ל מיוחד ועל פי זה פועלים בתי הספר. יש שם תכני למידה ופעילות במסגרת של החינוך הסביבתי גם בבית הספר וגם מחוץ לבית הספר. זה בהיבט הפורמאלי הכללי לגבי ועדת ההיגוי המשותפת, שלדעתי קידמה מאוד את הנושא במערכת החינוך בשנים האחרונות.

אחת הדוגמאות: השנה ניתן דגש מיוחד לנושא של שימוש מושכל במים. מצוקת המים ידועה לכולנו ובנושא הזה נעשו פעולות רבות, הקשורות גם לנושא של פיתוח ובינוי. ישנם בתי ספר שאי-אפשר לשנות בהם את המבנים אבל אפשר להוסיף דברים שקשורים לנושא של שימוש מושכל במים. יש מקומות שאוגרים אלפי ליטרים של מים. מדובר בהרבה מאוד מים שנאספים במיכלים במהלך השנה. המים האלה משמשים לשירותים, לגינה הלימודית או להשקיה ובעיקר משמשים דוגמה לתלמידים שמביאים את זה לבתים. אנחנו שומעים תגובות של הורים על הפעילות שנעשתה במערכת החינוך וזה מהווה דוגמה וחיקוי.

היו"ר זבולון אורלב:

יורם הורביץ, בבקשה.





יורם הורביץ:

שלום לכולם, אני סמנכ"ל לחינוך מידע וארגונים במשרד לאיכות הסביבה. נמצאת איתי זיוית לינדר, שהיא ראש אגף חינוך והסברה במשרד וגברת סיגלית רחמן, שאחראית על נושא הבניה הירוקה.

בהקשר לחינוך הסביבתי, אני רוצה להמשיך את הדברים של ישראל ולומר שאכן היה שינוי כמעט מהפכני בשנתיים האחרונות בהנחלת החינוך הסביבתי במערכת החינוך. הוקמה ועדה משותפת למשרד החינוך ולמשרד להגנת הסביבה. ד"ר חנה ויניק ואני מרכזים אותה. נמצאים בה גורמי מקצוע משני המשרדים, כולל הארגונים הירוקים. ועדת ההיגוי הזאת הגיעה להסכמה על תכנית משותפת, שכוללת הרבה מאוד תחומי פעולה, החל באיתור אותם נושאים הקיימים במקצועות השונים הקשורים להגנת הסביבה, מיפוי שלהם, והעברה מסודרת של המסמך לכל המורים בכל המקצועות כדי שיוכלו להתמקד בנושא הזה. זה בהקשר לתכנית הלימודים.

אחד הנושאים המשמעותיים הנוספים שאנו עוסקים בו הוא נושא של הכשרת מורים. הגענו למסקנה שיש רתיעה מצד מורים שאינם בקיאים בתחום הזה לעסוק בכך ולכן הדרך לפצח את הבעיה הזאת היא להכשיר אותם. קיימנו שני קורסים למורים מובילים. בכוונתנו לקיים שני קורסים נוספים כדי ליצור מניפה של ידע של מורים מובילים לתוך מערכת החינוך.

בנוסף, יש שורה שלמה של אירועי שיא, של תחרויות, ימי עיון ושורה אירועים על מנת לקדם את המודעות במערכת החינוך לנושא הזה. הבעיה שלנו היא, שמעבר לאותה תכנית, שהיא מוסכמת ותכנית טובה, איך מטמיעים ואיך יוצרים את השינוי ברמה של בית הספר הבודד?

לגבי העניין הזה, חשבנו שנכון ליצור את המחויבות של ההנהלה הבכירה ובמשך השנתיים האחרונות כינסנו פעמיים ישיבות הנהלה משותפות של משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה, כולל מנהלי המחוזות, כולל מערכת הפיקוח. יצאה הנחייה ברורה, כהחלטת הנהלה, כולל חוזרים של מנכ"ל משרד החינוך למערכת, שהנושא הזה נמצא בסדר עדיפות גבוה. השנה האחרונה הוכרזה כשנה ירוקה במערכת החינוך וניתנה הנחייה לכל המערכת לפעול בנושא, קרי, להטמיע לפחות ‎30 שעות לימוד שנתיות לכל תלמיד בישראל.

היו”ר זבולון אורלב:

באיזה שכבות גיל?

יורם הורביץ:

בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים.

מעבר לכך, המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משרד החינוך, מקיימים מערכת של הסמכת מוסדות ירוקים, גם גנים וגם בתי ספר. אנחנו רואים בדבר הזה תהליך מאוד חשוב ומהותי כי מדובר בתהליך שבודק התנהלות לאורך זמן של בתי הספר. אנחנו מוודאים שהנושא אכן נמצא בתוך תכניות הלימוד השונות.

לשאלתך האם זה מקצוע. היה ויכוח גדול, אפילו אידיאולוגי, האם היה ראוי שתהיה שעה נפרדת לנושא איכות הסביבה או שראוי שהנושא ייכנס במקצועות אחרים. הציניקנים יגידו שזה מסיבות תקציביות אבל אני אומר לך שאנשי מקצוע בתחום הגיעו למסקנה, שהיות והנושא הוא נושא רחב אינטר-דיסציפלינארי, עדיף שהוא ייכנס בכל המקצועות, קרי, מדעי הטבע, גיאוגרפיה, אזרחות, של"ח, חקלאות, אזרחות וכדומה. בכל נושא ונושא אפשר למצוא את התכנים לקידום המודעות הסביבתית.

כפי שאמרתי, אנחנו מקיימים מערכת שלמה של הסמכת מוסדות חינוך, אותו תהליך שהוא המשכי וכולל גם הטמעה של הנושא בתכנית הלימודים וגם פעילות של המוסד החינוכי עצמו, פעילות מושכלת מבחינת השימוש במשאבים. בנוסף, קיימת גם פעילות של מוסד החינוך מול הקהילה, כדי ליצור שיתוף של הקהילה וקידום הנושא גם מחוץ למערכת.





היו”ר זבולון אורלב:

יש לכם מושג מה קורה בפועל?

יורם הורביץ:

זאת שאלה מצוינת ואני שואל אותה יום-יום, מהו אותו מדד אובייקטיבי.

היו”ר זבולון אורלב:

אמרת שציפיתם שכל בית ספר יקדיש ‎30 שעות שנתיות, שזה בערך שעה בשבוע. לכם יש מושג בכמה בתי ספר זה פועל?

יורם הורביץ:

אין לי נתון מספרי אבל אנשי משרד החינוך בכל הדרגים אומרים שהם רואים שינוי ויש יותר ויותר בתי ספר שניגשים להליכי הסמכה. הנושא הזה יותר ויותר נכנס כאורח חיים בתרבות של בית הספר. באמת חסר לי סקר - - -
.
עליזה מויאל:

אני יכולה לענות?

היו”ר זבולון אורלב:

מי הגברת?

עליזה מויאל:

מפקחת ארצית למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. איחרתי להגיע כי משום מה השם שלי לא הופיע בכניסה. חיכיתי שם בתור הארוך.

יורם הורביץ:

עוד מילה, אדוני היושב ראש. זה מה שנעשה עד עתה. כמו שלך יש חשש האם באמת קורה משהו, גם אנחנו חוששים ואנחנו לא בטוחים שההטמעה נעשית בכל המערכת.

היו”ר זבולון אורלב:

תבין מה זה ‎30 שעות. אני מעריך שבחינוך היסודי יש בערך ‎25,000 כיתות. כלומר, צריך ש-‎25,000 מורים יעבירו שעה בשבוע. אני לא יודע עם כמה מורים נפגשתם אבל תבין את המושגים. אני מניח שבחטיבות הביניים יש כ-‎13,000 כיתות. מישהו כאן יודע את הנתון? אני רואה שאני יודע את הנתונים יותר טוב מכם.

יש ‎50,000 כיתות במערכת החינוך.

אסנת פרנס:

יש ‎650 חטיבות ביניים. בכל שכבה יש ‎15 כיתות.

היו”ר זבולון אורלב:

בין ‎10,000 ל-‎15,000. אנחנו מדברים על ‎35,000-40,000 כיתות, שאתם מצפים שיינתנו שם ‎30 שעות שנתיות. צריך לקבל מושג מה קורה. תכף נדבר על מחוז מרכז. מחוז מרכז מהווה ‎40% ממערכת החינוך והוא יכול להוות מודל. כמה מבתי ספר שלכם ממלאים את הציפייה הזאת?

אסנת פרנס:

‎90% מבתי הספר לומדים. בדקנו שינוי עמדות - - -

היו"ר זבולון אורלב:

‎90% מבתי הספר לומדים ‎30 שעות שנתיות?

אסנת פרנס:

כן, עם תכניות לימודים ויותר מ-‎30 שעות.

היו"ר זבולון אורלב:


זה נתון בהחלט מעודד.

כמה בתי ספר עברו הסמכה?

יורם הורביץ:

כ-‎200 בתי הספר, מיעוטם חטיבות ביניים.

זבולון אורלב:

כמה בתי ספר יסודיים קיימים?

אסנת פרנס:

‎1,562 בתי ספר.

יורם הורביץ:

רק כדי לסבר את האוזן, בהליכי הסמכה של גני ילדים, שאנחנו מייחסים להם חשיבות רבה, לפני כשנתיים היו כ-‎30 בקשות. בשנה קודמת היו כ-‎60 בקשות ובשנה הזאת יש מעל ‎200 בקשות. זה עדיין מספרים קטנים ביחס למספר הגנים - - -

היו”ר זבולון אורלב:

ההסמכה הזאת עולה כסף?

יורם הורביץ:

ההסמכה הזאת מעניקה לבתי הספר מענק של ‎10,000 שקלים, שלמעשה מממנת את התהליך ואת האמצעים שהם צריכים לרכוש במסגרת התהליך.

היו"ר זבולון אורלב:

זה מתקציב המשרד להגנת הסביבה?

יורם הורביץ:

כן.





אסנת פרנס:

בית הספר צריך לעמוד בקריטריונים כדי לקבל את הכסף ולהוכיח עבודה ועשייה.

יורם הורביץ:

התהליך מאוד מובנה, מסודר, עם קריטריונים מדידים. בחודשיים האחרונים, מאז שהשר ארדן נכנס למשרד, הוא קבע יעד, שהחינוך הסביבתי הוא בראש סדר העדיפויות של עבודת המשרד והוא מתכוון לחזק את הנושא, להקצות תקציבים משמעותיים לתחום. אני מקווה שבעוד שנה נוכל להראות גידול רחב מאוד בפעילות.

היו”ר זבולון אורלב:

הוא אשר אמרתי, התקווה היא מערכת החינוך. אגב, בתוך מערכת החינוך, אני חושב שככל שיורדים בגיל החשיבות רבה יותר.

גברת מויאל, בבקשה.

עליזה מויאל:

ראשית, אני רוצה לומר שאנחנו פועלים בנושא גם במערכת החינוך הפורמאלית וגם במערכת החינוך הלא פורמאלית, יחד עם מנהל חברה ונוער. העבודה שלנו היא בשלושה רבדים. ראשית, הדבר הבסיסי הוא שכדי ליצור מעורבות של תלמידים בנושא נדרש ידע. אנחנו מקנים את הידע והערכים הבסיסיים כדי שתלמידים יוכלו להבין את המושגים ואת הסוגיות בנושא סביבה , וכדי שהם יוכלו גם לנקוט עמדה בסוגיות סביבתיות.

המטרה הסופית שלנו היא שינוי התנהגות. אנחנו יודעים שכדי להשיג שינוי בהתנהגות של תלמידים נדרש תהליך של הקניית ידע בסיסי מתאים וכן עשייה. העשייה נעשית בתוך בתי הספר, בקהילה ובשיתוף כל הארגונים הירוקים. אנחנו עובדים עם המשרד להגנת הסביבה באופן מאוד אינטנסיבי וגם עם משרד התשתיות בנושא של אנרגיה. בנוסף, אנחנו עובדים עם התעשייה ועם מוסדות שונים אקדמיים כדי לקדם את הנושא, כולל עבודה עם פורום מופת להכשרת מורים, כי אנחנו חושבים שמורים צריכים להגיע למערכת כבר בהכשרתם עם הידע המתאים.

היו”ר זבולון אורלב:

אני מסכים איתך. כמה מכלל פרחי ההוראה נחשפים?

עליזה מויאל:

לכל מכללה יש תכניות משלה. ישנה ועדה שישבה במשך השנה והחליטה על פעילות שתיעשה באופן מערכתי ויועבר מסמך לכל המכללות מה לעשות ואיך לעשות. ברור שיש פה הרבה מאוד חופש בחירה בהתאם לצוות ולאנשי המכללה. ישנה עבודה מערכתית בנושא.

היו”ר זבולון אורלב:

כלומר, יכולה להיות גננת שעברה תהליך הכשרה ולא - - -

עליזה מויאל:

היום כן, אבל בעתיד אנחנו לא רוצים שזה יקרה.

היו”ר זבולון אורלב:

מתי זה בעתיד?

עליזה מויאל:

אני חושבת שכבר בשנה הבאה התכנית הזאת תעבור. ברמה הכללית היא תיתן תשובות. איפה יעשו את זה? באלו תחומים? האם דרך מקצועות? זה נתון לבחירתם. אבל, כשהנושא ייכנס תהיה הנחיה. הפורום שאחראי כן חושב שהנושא חשוב ושהוא צריך להיות חלק מההכשרה של פרחי ההוראה. אנחנו גם ממשיכים בקורסים למורים מובילים בתוך המערכת כי אנחנו רוצים שבכל בית ספר יהיה מורה שמוביל את הנושא. אנחנו עושים קורסים למורים מובילים. בשנתיים האחרונות עשינו קורסים כאלה.

היו”ר זבולון אורלב:

כמה מורים עברו קורסים כאלה?

עליזה מויאל:

‎200 מורים בצורה אינטנסיבית.

היו”ר זבולון אורלב:

אני רוצה שהציבור ישמע. אנחנו מדברים על היקפים של ‎40,000 כיתות אבל ‎200 מורים עברו קורסים. אני שמח ש-‎200 מורים עברו.

עליזה מויאל:

אתה לא מבין נכון. ‎200 מורים עברו הכשרה אינטנסיבית של ‎60 שעות של מורה מוביל. במקביל יש כאלה שעובדים כבר שנים.

היו”ר זבולון אורלב:

כמה מורים עובדים כבר שנים?

עליזה מויאל:

ארגוני הסביבה יכולים לומר לך שהם עובדים עם מערכת החינוך - - -

היו”ר זבולון אורלב:

אני מצפה שכשבאים עובדי משרד הם יבואו עם נתונים. אנחנו נודניקים, שואלים שאלות טיפשיות. אנחנו מבקשים מסד נתונים בסיסי. על מה אנחנו מדברים? על איזה היקף אנחנו מדברים?

עליזה מויאל:

עשינו מיפוי ממוחשב של בתי הספר היסודיים כדי לבדוק את כל הפעילות בנושא שנה ירוקה. ‎70% מבתי הספר עשו פעילות משמעותית בשנת הלימודים תשס"ט.

היו”ר זבולון אורלב:

אני מברך על כך שקבעו שנה ירוקה. מה יקרה בשנה הבאה, כשזה לא יהיה הנושא?

עליזה מויאל:

החלטנו שהפעילות ממשיכה אבל כל שנה נשים דגש על נושא אחר. בשנה שעברה היה ניהול משאבי טבע, בשנה הבאה אנחנו ממשיכים בניהול משאבי טבע בדגש על מים, בשל משבר המים.





האו"ם הכריז על נושא שמירה המגוון הביולוגי והוא יהיה נושא מרכז בנושא הסביבה במערכת החינוך בשנה הבאה. אנחנו כל הזמן עובדים אבל משנים הדגשים כדי שהמערכת תתרענן ותתחדש ותיתן הדגשים שונים בנושא סביבה כי זה נושא רחב מאוד.

היו”ר זבולון אורלב:

מה עמדתך ביחס לסוגיה של מקצוע או לא מקצוע?

עליזה מויאל:

התפיסה שלנו היא שזה לא עוד מקצוע. זאת גם התפיסה בעולם. זה יסוד מארגן שצריך לעבור כחוט השני בתוך המקצועות השונים. מעבר לידע אנחנו מדברים על ערכים שצריך להקנות. זה חייב לעבור בתוך בית הספר במסגרת של כל הנושאים. כל המורים צריכים לעסוק בנושא. אנחנו הכנו מסמך לכל מערכת החינוך שבה מיפינו תכניות לימודים שונות, כיצד עקרונות לפיתוח בר-קיימא מתבטאים בתוך תכניות הלימודים שלנו, כך שכל אחד מהמורים יעסוק בזה במסגרת ‎30 השעות שדיברנו עליהם.

היו”ר זבולון אורלב:

גברת מויאל, אבל יש ‎120,000 מורים ואת רוצה שזה יהיה בכל המקצועות. אתם מכשירים ‎200 מורים בשנה באופן אינטנסיבי.

עליזה מויאל:

לא בכל מקצועות זה באותה אינטנסיביות.

היו”ר זבולון אורלב:

בסדר, ‎60,000 מורים. קחי את המורים לספרות, את המורים לתנ"ך, לגיאוגרפיה, לביולוגיה, מדריכי השל"ח.

עליזה מויאל:

יש גם גיאוגרפיה, טכנולוגיה, חקלאות. אלה המקצועות המשמעותיים שיש בהם את בסיס הידע.

היו”ר זבולון אורלב:

מה שעכשיו אמרת זה ‎60,000 מורים. תסבירי לי איך זה יקרה? יש תכנית רב שנתית? איך זה יקרה? איפה המנהלים בתוך כל הסיפור הזה?

עליזה מויאל:

לא שמעתי את תחילת דבריו של מר הורביץ. היו לנו ישיבות שהתחילו מהמטה אל מנהלי המחוזות ואל בתי הספר. יש לנו מערכת עם פירמידה שבה הדברים יורדים עד לכיתות.

יורם הורביץ:

אני רוצה להעיר בקשר להכשרת מורים. אני מסכים לחלוטין לכל השאלות ולכל התהיות האם זה מספיק. זה באמת לא מספיק. התחיל תהליך וזהו תהליך הדרגתי ומתמשך. התהליך חיובי וצועד לכיוון הנכון אבל חייבים להרחיב אותו. הכשרות של ‎200 מורים מובילים זה לא מספיק. בכפוף לאפשרויות התקציביות, אנחנו מתכוונים ליצור השתלמויות בית ספריות ב-‎500 בתי ספר בשנה. זה היעד שלנו, כמובן יחד איתכם. אנחנו ניצור תכנים ונכשיר ‎500 השתלמויות לשנה בבתי הספר. נעשה זאת במשך כמה שנים כך שכל מורה יעבור השתלמות כזאת.





היו”ר זבולון אורלב:

תודה. אני רוצה לחזור לד"ר ענת סלע מהחינוך הקדם יסודי. אני יכול להתייאש מאחרים אבל אולי התקווה.

ענת סלע:

אנחנו התקווה כי אנחנו הכי צעירים. הכול מתחיל בגיל הרך.

אני נמצאת כאן עם ד"ר אסתר ברוקס ואנחנו שתינו מהאגף לחינוך קדם יסודי. ד"ר אסתר ברוקס היא מדריכה ארצית לחינוך סביבתי.

בשנתיים האחרונות אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות עם גננות.

היו”ר זבולון אורלב:

מה הנתונים?

ענת סלע:

יש ‎10,000 גנים ויש כ- ‎12,000 גננות.

ענת סלע:

אנחנו עושים הרבה מאוד הסברה והכוונה לקראת התהליך של ההסמכה של גנים ירוקים, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. אנחנו משחררים הרבה מאוד מידע על התהליכים האלה, על העקרונות, ועל הנושאים.

היו”ר זבולון אורלב:

כמה גנים עברו הסמכה?

ענת סלע:

השנה ניגשו ‎208 גנים. בשנה הראשונה היו לנו ‎38, בשנה השנייה ‎84, השנה ‎208. זה מספר שהולך וגדל.

כפי שנאמר כאן גם על ידי עליזה מויאל, אנחנו משלבים את הנושא בלימודים של מדע וטכנולוגיה בגני ילדים. אנחנו בוחרים לשים דגש על הערכים ועל האזרחות ועל תהליכי החקר, על הפליאה. מתוך עיקרון, אנחנו לא מכבידים על הילדים בעניינים של איום על כדור הארץ אלא מעודדים את הרחבת המבט שלהם.

היו”ר זבולון אורלב:

את יכולה לומר כמה מילים על התוכן?

ענת סלע:

מכיוון שאצלנו אין מקצועות, תחומי לימוד ושעות סדורות ביום לכל אחד מן התחומים, אנחנו רואים במבנה הגן ובחצר שלו יחידה אחת שהלמידה מתרחשת בפנים ובחוץ, בעיקר באמצעות משחק ובאמצעות פעילויות בשגרה שחוזרות על עצמן מידי יום. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים שילדים יביעו פליאה, יתבוננו במה שקורה בטבע ויבחינו בשינויים, אנחנו מכניסים את זה בהנחיות לגננות, להכניס פעולות חוזרות יום-יום של יציאה החוצה.





היו”ר זבולון אורלב:

מה הערכים?

ענת סלע:

שמירה על הסביבה, מגוון ביולוגי, יצורים חיים וסביבות חיים בסביבה הקרובה.

היו”ר זבולון אורלב:

מה זה אומר לילד שמירה על הסביבה?

ענת סלע:

זה אומר שהוא לומד להתבונן בבתי גידול ולזהות ביצורים חיים שונים יצורים חיים כמוהו ושונים ממנו; לפתח את האחריות שלו על יצורים חיים בסביבה שלו, מבחינת בל תשחית; תנאי מחייה של צמחים ושל בעלי חיים, מבחינת האכלה של ציפורים, זימון של ציפורים ופרפרים לחצר הגן על ידי שתילה של צמחים מסוימים; הכוונה של שאריות מזון ויצירת קומפוסט; שימוש בקומפוסט בחזרה אל הגינה.

פעולות שחוזרות באופן שוטף לאורך כל השנה. לכן, מבחינתנו, הנושא שהיינו רוצים לשים על השולחן הוא החצר האקולוגית. אנחנו צריכים שבתכנון ובבניה של גני הילדים שייקחו בחשבון מה שותלים? איפה שותלים? שיאפשרו את שדה הבור הקטן.

היו”ר זבולון אורלב:

מה עושים בנדון?

ענת סלע:

בעבר גני הילדים, גם בקיבוצים, היו יוצאים יום-יום לסיור. היום גם בקיבוצים כבר לא מאפשרים את היציאה החוצה משטח הגן אל הסיור היומי. לכן ההיכרות של הילדים ע הטבע, במיוחד בתוך העיר, הולכת ומצטמצמת. לכן חשוב לנו שתושקע הרבה מחשבה בבניית חצר אקולוגית שתאפשר גם היכרות עם שטח בור וגם היכרות עם גינת ירק, גם היכרות עם עצים נושאי פרי וכן הלאה.

היו”ר זבולון אורלב:

אנחנו עדיין בסוגיה החינוכית. בשעה ‎10:00 נעבור לסוגיה הפיזית יותר.

יובל ארבל, בבקשה.

רבותיי, אני מקציב ‎2 דקות לכל אחד כדי שמקסימום אנשים יוכלו לדבר.

יובל ארבל:

אני סמנכ"ל של ידידי כדור הארץ בתל-אביב. זה ארגון ישראלי-ירדני-פלסטיני. במשך ‎9 שנים אנחנו מפעילים תכנית שנקראת "מים ושכנות טובה" שמתפרסת ב-‎23 קהילות בישראל, ירדן ופלסטין. נמצא איתו פה מוחמד שהוא רכז בקהילת בקעה-ג'ת. אנחנו עושים שם פעילות חינוכית ושמירה על מקורות המים, ניהול הגנים משותף. לכל קהילה יש קהילה שכנה מעבר לגבול ובעצם הם לומדים ועובדים גם עם נוער ועם ילדים וגם עם ראשי מועצות, בנושא של שמירה על המים מבחינת זיהום וגם חיסכון במים.

בנושא של תכניות לימודים, יש לנו ספר שתורגם בשנת ‎1995 ושנקרא "ספר המים". אולי מוחמד ירצה להציג.



היו”ר זבולון אורלב:

אתה לא נותן רשות דיבור, אני נותן רשות דיבור.

יובל ארבל:

הספר מדבר על מקורות המים, הבנה של מחזור המים, גם מי תהום, גם מים בנחלים. המים הם משאב סביבתי שהוא חוצה גבולות ולכן יש לחשוב עליהם בצורה אזורית ולא רק במקום הקטן שלו. זה צד אחד של התכנית.

הצד השני הוא הצד היותר מעשי שבו עושים פעילויות של חיסכון במים. במספר בתי ספר נבנו מתקנים של איסוף מי גשמים, תפיסת מי מזגנים ומחזור של מים אפורים, מי ברזיות דרך שיטה של אגנים ירוקים. הכול נעשה בייעוץ של מהנדסי מים, בפיקוח ובאישור של המנהלים במקום.

היו"ר זבולון אורלב:

אנשי מכללת דוד ילין, בבקשה.

מיכל יובל:

אני מהמכללה האקדמית על שם דוד ילין בירושלים. אני מייסדת שותפה של המכון לחינוך לקיימות במכללה.

אני אדבר בנושא של הכשרת מורים. אנחנו פועלים בשלושה תחומים: אנחנו עושים תהליך כולל של כלל קהילת המכללה, של הטמעת תרבות מקיימת ברבדים הפיזיים, החברתיים והחינוכיים. אנחנו עובדים על תהליך שנקרא "מקורס קיים לקורס מקיים", כשבתוך תכנית הלימודים הקיימת, בדיסציפלינות השונות, אנחנו עובדים עם מרצים שמעוניינים בנושא בהטמעה של הקורסים והטמעה של תכנים, של קיימות, בתוך תכנית הלימודים הקיימת.

הרכיב השלישי הוא, שאנחנו עושים הכשרות ייעודיות של ‎450 שעות בערך, לסטודנטים שמתמחים בנושא של חינוך לקיימות במערכת החינוך. הדגש הוא סביבתי חברתי משולב. אנחנו לא עוסקים רק בסוגיות של איכות הסביבה - - -

היו”ר זבולון אורלב:

איזה אחוז מפרחי ההוראה מסיימים אצלכם את ההכשרות?

מיכל יובל:

כל שנה יוצאים ‎40 איש שעברו הכשרה יסודית ועמוקה. כלל הקהילה נחשפת באופן סמוי וגלוי יום יומי לתרבות מקיימת. יש לנו מרכז ניהול אשפה, יש לנו מועדון קיימות.

היו”ר זבולון אורלב:

מה עם יתר המורים?

מיכל יובל:

לאט לאטי, אנחנו בתהליך.

היו”ר זבולון אורלב:

הסיבה לא מחכה לנו. התהליכים שם הם לא ב"סטנד ביי".





מיכל יובל:

אשמח להעיר בעניין הזה שאנחנו מוצאים שותפים מצוינים במשרד להגנת הסביבה. מאז שד"ר חנה ויניק במשרד החינוך לקחה את הנושא על עצמה, אז גם במשרד החינוך אנחנו מתחילים לראות שותפות.

היו"ר זבולון אורלב:

החברה להגנת הטבע.

דפנה גן:

אני מנהלת החינוך הסביבתי בחברה להגנת הטבע. אנחנו פועלים כבר ‎10 שנים בחינוך סביבתי בתוך בתי הספר. אני דווקא רוצה להתייחס קודם כל לעניין של כמויות. עכשיו אנחנו באמצע סקר מדגמי של כמה בתי ספר באמת מודעים ל-‎30 שעות האלה. בסקר שלנו לא יותר מ-‎50% מודעים בכלל. הסקר הוא סקר מדגמי שנערך בכל הארץ.

היו"ר זבולון אורלב:

כדי להגיד שיש סקר, אתם צריכים לשים נייר על השולחן.

דפנה גן:

הסקר לא גמור. כשזה יהיה גמור, הנייר יהיה על השולחן.

אנחנו נמצאים כבר ‎10 שנים בתוך בתי הספר. יש לנו ‎200 בתי ספר עם ‎20,000 ילדים ששותפים בתכניות שיש בהן הרבה יותר מ-‎30 שעות שנתיות, דרך הכשרת מורים שאנחנו עושים ודרך הנחיית מדריכים שלנו שנכנסים לכיתות. אנחנו רואים התקדמות מאוד גדולה - - -

היו”ר זבולון אורלב:

דפנה, איפה המעצור?

דפנה גן:

המעצור הוא קודם כל תקציבי. אני מסכימה עם האמירה שזה לא צריך להיות מקצוע, זה צריך להיות מוטמע בכלל התכניות. אנחנו עושים שני קורסי הכשרת מורים בשנה ל-‎60 מורים מובילים, זה לא יכול להגיע לכמות כזאת של מורים שבאמת תטמיע את זה הלאה.

אם אנחנו רוצים להשפיע השפעה אמיתית, אנחנו צריכים לעשות את זה בהיקפים הרבה יותר גדולים. גם בתוך השעות שבמערכת. אותן ‎30 שעות הן לא שעות נוספות, אלה ‎30 שעות שמורים צריכים לגזור אותם מתוך תכניות הלימודים. זה בסדר, אבל המורים צריכים להיות מחויבים לזה, מתוגמלים על זה. באיזו דרך המורים צריכים להיות רתומים לעניין. יש הרבה מורים שקשה לרתום אותם לנושא הזה. הרבה פעמים הם מחפשים תגמול לעניין. התגמול יכול להיות בכל מיני צורות אבל הם לא תמיד מקבלים אותו. לכן התהליך כרגע הוא מאוד קטן. הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה. במשך ‎10 שנים אנחנו מנסים להתקדם אבל יש לו עוד הרבה מה להתפתח.

אני חושבת שמורים מובילים זה דבר טוב, אבל צריך לעשות גם השתלמויות מורים בין צוותיות כי יש צוותים מאוד ותיקים בתוך בבתי הספר ופרחי ההוראה והמורים המובילים לא מספיקים, כדי להוביל שינוי מערכתי ברמות גבוהות יותר.





היו"ר זבולון אורלב:

כרמי ויסמן, בבקשה.

כרמי ויסמן:

אני מארגון סביבה ישראל. אנחנו מפעילים תכניות של חינוך סביבתי בתוך בתי ספר בישראל ובחו"ל, בעיקר בבתי ספר ממלכתיים, שיש להם כבר הסמכה לבתי ספר ירוקים. אני לא אעשה יחסי ציבור לארגון כי אתם יכולים לקרוא עליו. אני אדבר יותר על הקשיים.

הקשיים הגדולים, כפי שאנחנו רואים אותם הם כמה. אלף, הרבה מאוד ממה שהוגדר כחינוך סביבתי, הפך להיות חינוך לפרויקטים. הבעיה היא שחינוך סביבתי הוא יותר חינוך לפרויקטים: פרויקטים למנהיגות, פרויקטים ליצירות, פרויקטים ליהדות וסביבה, פרויקטים לאמנות וכדומה. כשאתה מודד מה התלמידים יודעים ומה הם לא יודעים, מה המורים יודעים ומה הם לא יודעים, הידע הסביבתי הוא מאוד מאוד דל.

אם תסתכלו בחוברת שהוצאנו, בהשוואות בין תלמידים בארץ לתלמידים בחו"ל, אצל רוב התלמידים בישראל, כששואלים אותם מהי הדרך הכי אפקטיבית לשמור על הסביבה בישראל? ‎80% מהתלמידים בישראל אומרים מחזור, מחזור. זה הערך היחידי שהם מכירים ושמעו עליו.

יהודית גידלי:

זה כבר טוב.

כרמי ויסמן:

זה לא כל כך טוב, תקראי את ההמשך.

האבות של התנועה הסביבתית, של הידע הסביבתי הם: "הפחת, השתמש ומחזר". התלמידים שלנו בישראל לא שמעו על הנושא של הפחתה כי אין פרויקטים בנושא של הפחתה. לדעתי, העניין של החינוך הסביבתי צריך לבוא מעבר לפרויקטים. זה צריך להיכנס בתוך מקצוע. המורים רוצים ידע, הם רוצים תכניות לימודיות. לא תמיד צריך להכניס עוד שעות במערכת. התוכניות שלנו עובדות עם מחנכים, עם יועצים, עם רבני בתי ספר, עם מורים לאנגלית, עם מורים למדעים. הם רוצים חומר והם רוצים תכניות והם רוצים ידע אמיתי.

היו”ר זבולון אורלב:

לפי דעתך, יש מספיק חומר בבתי הספר?

כרמי ויסמן:

לצערי אין מספיק חומר בבתי הספר. אין חומר מקצועי ברמה גבוהה מספקת. יש דברים יפים ואני לא רוצה להגיד שאין דברים יפים. אני חושב שהמשרד להגנת הסביבה עושה דברים נהדרים וגם משרד החינוך. ללא הסיוע שלהם, הארגון שלנו, סביבה ישראל, לא היה קיים.

היו”ר זבולון אורלב:

לא צריך להגיד להם תודה, הם עושים את תפקידם.

אני רואה שתי נקודות, שאם נצליח להתגבר עליהן, אנחנו נעצים את תהליך השינוי. אני מתרשם שיש תהליך שינוי חיובי, במודעות בערנות וגם אולי בהיקפים, אם כי ברור שאנחנו נמצאים בתחילת הדרך. יש שתי נקודות שבהן צריך להעצים כמה שיותר ולהערכתי, אם שתי הנקודות האלה יטופלו ביתר עוצמה, יש סיכוי להעצים מאוד את הטיפול בחינוך הסביבתי. אחד זה הגיל הרך. כלומר, בדרך הטבע הגיל הרך יהיה גם הגיל הבוגר והמתבגר והוא גם גיל שמוכן




לקבל יותר שינויים. אני לא יודע אם הכלל הזה חל גם על גננות לעומת מורות. פעם חשבתי כך, היום אני לא בטוח. כלומר, זה אומר שצריך להשקיע הרבה.

לא שאלתי האם בתוך המורים המובילים ישנן גם גנות?

ענת סלע:

יש גננות.

היו”ר זבולון אורלב:

אני שמח. הואיל ומנהל המדע והטכנולוגיה מוביל את העניין - זה לא שאני מתייאש מהעל-יסודי, אבל בחלוקה של המאמץ, הייתי שם את המאמץ היותר גדול בגיל הרך. זה לדורות וזה יימשך גם הלאה.

הסוגיה השנייה היא הכשרת מורים והשתלמותם. אם לא תהיה הכשרת לבבות בקרב המורים לא יעזור כלום. זה לא יעזור גם אם ניתן ‎60 שעות או ניתן ‎80 שעות, וגם אם נעשה עוד תכניות ועוד מושגים. צריך להשקיע הרבה מאוד במורים. ההכשרה היא הדרך הארוכה וההשתלמות היא הדרך היותר קצרה אבל היא פחות אפקטיבית כי כל אחד רוצה להשתלם בתחום הדעת שלו.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח של מקצוע או לא מקצוע. אני חושב ששני הדברים נכונים. תחום דעת שהוא לא מקצוע, אז הוא תנועת נוער, ולא שאני מזלזל. אני בוגר תנועת נוער ואני גאה שאני בוגר בני עקיבא. אין לי ספק שחלק מאורח חיי ואישיותו הם מתרומה של תנועת הנוער. לתנועת הנוער יש תרומה מאוד גדולה אבל לתנועת נוער יש את התהליך החינוכי שלה ולבית הספר יש את התהליך החינוכי שלו. בית הספר צריך גם להקנות ערכים אבל גם להקנות ידע. אי-אפשר להקנות ידע אם זה לא תחום ידע. אני לא אומר שהוא מקצוע במובן הזה שהוא שעה במערכת השעות, אבל מקצוע בתחום של ועדת מקצוע, בתחום של מפמ"ר, בתחום של תכניות לימודים. אגב, המורה לא רואה בזה עוד מקצוע שבו הוא צריך להשקיע משאבים בהכנת תכנית לימודים. המכללה להכשרת מורים לא רואה את הדבר הזה.

אני זוכר שהיו ויכוחים בוועדה האם לחייב בחוק את הסוגיה של עזרה ראשונה. בסוף חייבנו את זה בחוק כי מאוד פחדנו שאם זה - הרי כל אחד מבין שעזרה ראשונה זה דבר חשוב, זה הצלת חיים, זה פיקוח נפש, אבל אמרנו שאם זה לא יהיה מחויב בצורה מסודרת, זה לא יהיה.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, ‎30 השעות של לימודי השואה. באמת, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אגב, ראיתי את ההחלטה של הוועדה משעה שעברה. אני לא זוכר אם השתתפתי באותו דיון אבל אני מקריא: "הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תכנית לימודים מסודרת לחינוך הסביבתי, הן כמקצוע והן כנושא אינטגרטיבי".

זאת אומרת, גם אז הוועדה ראתה לנכון לראות את שני הצדדים האלה. אני אומר שמקצוע לא חייב להיות על כל המרכיבים של המקצוע, אבל אי אפשר להתעלם מהאלמנטים החיוניים של המקצוע.

לשמחתי, אני רואה שכיוונתי לדעת גדולים: "הוועדה קוראת להחיל חינוך זה כבר מגיל צעיר". כנראה שגם מלכיאור ראה מה שאני רואה.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

דב חנין:

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון הזה ואני מקווה שהוועדה בראשותך תהיה מאוד נמרצת בקידום חינוך סביבתי בישראל כי צריך את זה. אני מברך, כמובן, את כל המשתתפים על העבודה שלכם. חלק מהעבודה אני מכיר, לא את כולה, אני אשמח ללמוד יותר.

עד כאן הברכות ומכאן לביקורת: הדיון הזה צריך להתמקד במבט רחב. כל אחד מכם או רובכם עושים דברים יפים במערכת החינוך. אבל, אנחנו צריכים לשאול את השאלה איפה עומדת מערכת החינוך בתחום הסביבתי? התשובה לשאלה הזאת, מערכת החינוך בחינוך הסביבתי נמצאת במקום גרוע מאוד.

כדי להסביר לכם למה אני מתכוון, אומר לכם שלצערי הגדול מערכת החינוך ממשיכה להכשיר את תלמידי ישראל למציאות של המאה הקודמת. היא לא מכשירה את תלמידי ישראל להתמודד עם תנאי המציאות החדשה של המאה ה-‎21, עם תנאי העולם הקטן והצפוף, שהוא לא רק קטן לסחורות אלא צפוף לצרות, עולם של משבר אקלים, משברים סביבתיים שמאיימים על עצם קיומה של האנושות. אנחנו לא מכשירים את התלמידים שלנו לעולם הזה. לכן, כל אחד מאיתנו לא צריך לראות את הטיפה המלאה בכוס אלא לראות את החלק העצום שחסר בכוס הזאת.

אני חייב לומר לכם שבנושא הזה היו לי שיחות ארוכות עם שרת החינוך הקודמת, פרופסור תמיר. הספקתי גם להתחיל שיחה עם השר החדש גדעון סער. אני חייב לומר לכם שאני קצת מרגיש כאן כמו בבדיחה על המורה שתמיד נוזף בילדים שבאו לשיעור על אלה שלא הגיעו, אבל זאת המסגרת שבה אנחנו צריכים להעלות את הנושאים.

שאלות סביבתיות במציאות של המאה עשרים ואחת הן לא עוד נושא. שאלות סביבתיות הן הדרך להתמודד עם כל הנושאים. אי אפשר להבין, את הכלכלה שלנו, את התחבורה שלנו, את החברה שלנו ואת התרבות שלנו, בלי הכנסת המימד הסביבתי כמימד מרכזי. הנושא הזה אסור לו להיתפס כנושא טכני, זה הדרך להרוג את הנושא הסביבתי. הנושא הסביבתי הוא גם שאלות טכניות וגם שאלות מדעיות אבל קודם כל הוא נושא ערכי, הוא קודם כל שאלות תרבותיות.

אני מאוד שמח על הדברים שאתה אמרת על החולשה של החינוך הסביבתי. קודם כל אנחנו עוסקים פה בשאלות תרבותיות, בשאלות חברתיות, בשאלות ערכיות. המשבר הסביבתי הוא משבר ערכי וככזה צריך להתייחס אליו. התשובה למשבר הסביבתי גם היא תשובה ערכית. כשאנחנו מדברים על קיימות אנחנו לא מדברים על סט של פיתרונות טכניים, אנחנו מדברים על השקפת עולם, אנחנו מדברים על מערכת הערכים אחרת.

מערכת החינוך היא הכלי החברתי המרכזי לקידום מערכת ערכים. לכן, גבירותיי ורבותיי, אני רואה בכם שגרירים בתוך המערכת החינוך של מערכת מאוד קשה ומסובכת, של שינוי. אני יודע שזאת לא מערכת קלה לשינויים. זאת מערכת מאוד מאוד שמרנית. גם כשמישהו עושה חצי עד קדימה הוא חושב שהוא כבר באמת חצה את ים סוף.

אנחנו צריכים לראות את תפקידנו כחלוצי השינוי הגדול שחייב להתחולל במערכת הזאת, אם אנחנו רוצים להכשיר את ילדי ישראל למציאות האמיתית של העולם אליו הם גדלים.

אני מתנצל, יש היום ‎9 דיונים במקביל בכמה ועדות. אני רוצה לומר משפט אחד בנושא שבו אתם דנים והיא נושא הבניה הירוקה בבתי ספר. אני חושב שזה נושא חשוב. בכנסת הקודמת קידמנו חקיקה שנקראת "סביבה חינוכית בריאה", יחד עם מי שהיה אז חבר כנסת, אחר-כך שר ופרש מהפוליטיקה, עמי אילון. קידמתי הצעת חוק כוללת לטיפול בשאלה איך בית הספר נראה בתחום הסביבתי. הצעת החוק הזאת זכתה לתמיכה מאוד רחבה, מקצועית ואחרת. למרבית הצער היא לא הצליחה לעבור ואנחנו נחדש אותה גם בקדנציה הזאת. אני מציע לכל אחד ואחת מכם שמתעניינים בשאלות איך בית הספר נראה ברמה הסביבתית ואיך הוא מתפקד ברמה הסביבתית, להתעניין בנושא הזה וכמובן אשמח לכל תמיכה אפשרית שלכם בנושא הזה. שיהיה בהצלחה.

היו”ר זבולון אורלב:

יהודה גנוט מארגון "חרדים לסביבה".

יהודה גנוט:

שלום, תודה רבה על כינוס הוועדה החשובה הזאת. זאת פעם שניה שאני מצטרף לדיונים בוועדת החינוך.





ארגון חרדים לסביבה פועל כארגון ארצי. אנחנו עוסקים בחינוך סביבתי בעיקר אזור המרכזי, במימון איגוד ערים דן השפד"ן. מדובר על ‎100 בתי ספר שהארגון ממן בהם פעילות סביבתית.

היו”ר זבולון אורלב:

במגזר החרדי?

יהודה גנוט:

‎100 בתי ספר מתוכם ‎30 הם מהמגזר הסביבתי. היום זה יום איכות הסביבה ויש לנו אירוע גדול במרכז המבקרים.

החינוך הסביבתי במגזר החרדי הוא מאוד קשה. שעות לימודי החול הן מועטות וכדי להכניס את הנושא של החינוך הסביבתי, צריך לעטוף אותו בתוך שאר הדברים. החינוך הסביבתי בכלל לוקה בחסר בשאר הדברים ואני מסתובב בבתי הספר.

במגזר החרדי אני חושב שצריך לחשוב איך אנחנו יכולים להכניס את הלימודים האלה במתכונת הקיימת מכוון שאנחנו כן הצלחנו. בשלוש השנים האחרונות, דרך הלימודים הקיימים. בנושא הלכה הכנסנו את נושא המים וכן הלאה.

אנחנו צריכים את עזרת משרד החינוך בהקצאה מיוחדת של תכנים שיותאמו לתוך הציבור הזה. יש קושי רב בהכנסת תכנים לתכנית הלימודים הרגילה.

היו”ר זבולון אורלב:

אתם מובילים גם את סוגיית תכניות הלימודים?

עליזה מויאל:

כן. אנחנו פועלים גם במגזר החרדי.

יהודה גנוט:

אנחנו עובדים עם בית יעקב ועם "חדרים". צריך רק הכוונה איך לעשות את הדבר הזה בצורה הנכונה.

היו”ר זבולון אורלב:

הדסה יליניק, בבקשה.

הדסה יליניק:

אנחנו מסכימים עם הדברים שנאמרו פה לגבי תכניות הלימודים. אנחנו עוסקים בקידום אחריות יהודית סביבתית. אנחנו עושים זאת מכיוון שהמציאות בארץ ישראל מחייבת גם נאמנות לזהות המקומית ולמורשת שלנו. זה דבר שהוא מאוד פחות מודגש. לתחום היהודי יש המון מה לומר בנושא והוא גם מחבר אותנו לעבר ולעתיד שלנו.

אנחנו גם עוסקים בהכשרת מורים בבתי מדרש למורים שעוסקים ביהדות וסביבה, וליווי מועצות תלמידים ירוקות ברשת "עמית".

הקושי הוא גם קושי תקציבי.





היו”ר זבולון אורלב:

תודה. נתתי רשות דיבור לגברת ילינק ולמר גנוט כדי לומר שאותה בעיה קיימת גם בחינוך הממלכתי דתי. לדעתי, יש צורך בתכנית לימודים שמתאימה לאופיו של החינוך הממלכתי דתי, כלומר, כניסה לנושא הזה דרך המחשבה היהודית, ההלכה היהודית. יש לזה משנה תוקף. ילד יודע לא לפתוח רדיו בשבת כי אנחנו מצווים על שמירת שבת. הוא צריך להבין ששמירת הטבע זה בדיוק אותו דבר. אני בוגר החינוך הממלכתי דתי ולצערי אין מספיק מודעות. לי תמיד היו קשיים לגייס את תנועת בני-עקיבא לכל מיני הפגנות למען הטבע, למען הציפורים, נגד כביש ‎6 ומפגעים נוראיים שקיימים במדינה הזאת.

גם בחינוך הממלכתי דתי יש עדיין הרבה מה לעשות. אני מציע שתהיה גם תכנית לימודים מכוונת. זה יכול להועיל גם בבתי הספר הממלכתיים, כי אני בעד חינוך יהודי לכלל המערכת, אבל במיוחד לחינוך הציוני דתי. זה נוער שאם הוא יירתם לנושא הזה, זה יהפוך להיות חלק מאורח החיים שלו, מהמצוות שהוא מקיים, ומצוות הגנת הסביבה ושמירת הסביבה היא מצווה מובחרת שצריך לשמור עליה.

אחרונה בסבב הזה, הגב' אורלי רונן.

אורלי רונן:

אני מייצגת את מרכז אשל וגם את הרשת הירוקה. זה עוד אחד מהפרויקטים של החברה האזרחית לקידום החינוך הסביבתי. אנחנו מפעילים ‎200 בתי ספר ופועלים ‎10 שנים.

ראינו פה אוסף של הרבה יוזמות ותכניות והן כולן מחוץ למערכת. כולם ביחד מנסים, בצורה קצת יותר ממוקדת או קצת פחות ממוקדת, לנסות להוביל שינוי ולקדם חינוך סביבתי במערכת החינוך. נשאלת השאלה, שכבר שאלתם ונגעתם בה.

נכון שהדברים הם מאוד בתחילת הדרך במשרד החינוך. מה שחסר יותר מכל דבר אחד, בנוסף לדברים שהזכיר חבר הכנסת חנין, זאת יד מכוונת. למעשה אין בעל בית לנושא הזה, לא במשרד החינוך, לא ליד משרד החינוך, לא במסגרות של הכשרת מורים. אם יש משוגע לדבר אז מתייחסים לחינוך הסביבתי ואם אין משוגע לדבר אז לא מתייחסים לחינוך הסביבתי. אם יש אנשים נמרצים, רכזים של המשרד להגנת הסביבה אז תהיה התייחסות ויהיו תקציבים ואם אין, אז לא יהיו.

נדרשת הסתכלות מערכתית שמשתפת גם את הארגונים האזרחיים, גם את כל אותן תכניות יפות, אבל בדיאלוג אמיתי וביצירת תכנית שבה יכולים לבוא לידי ביטוי הידע והניסיון של הארגונים הסביבתיים יחד עם הידע והניסיון של שני המשרדים המעורבים, ולייצר באמת תפיסה חינוכית סביבתית שמתייחסת גם לישראל וגם למשבר הסביבתי בכלל.

היו”ר זבולון אורלב:

אנחנו עוברים עכשיו לדון בסוגיית הבניה הירוקה.

יגאל צרפתי ראש מנהל פיתוח מערכת החינוך.

יגאל צרפתי:

ברצוני לעדכן קיימת ועדה שחברים בה אנשי מפעל הפיס, משרד השיכון, איכות סביבה. הוועדה הזאת, בראשות פרופסור מאיר יצחק, מהפקולטה לתכנון ערים באוניברסיטת באר-שבע, עתידה להניח את המסקנות הסופיות שלה, לגבי מה הפרמטרים הנכונים והרצויים לבניה ירוקה, בחודש אוגוסט הקרוב.

אנחנו מצפים לראות איזו בשורה תהיה פה ומה נדרש מבחינת עלויות. ככל שידוע לנו, הבניה בקונספט הירוק דורש יותר משאבים. אנחנו נלמד את הדוח הזה.





היו”ר זבולון אורלב:

תסביר למה בניה ירוקה כרוכה בהשקעות משאבים בראשית הדרך.

יגאל צרפתי:

חומרי הבניה, שקרויים ידידותיים לסביבה הם הרבה יותר יקרים בבסיס. כלומר, אנחנו היום משתמשים היום בצמנט מסוג מסוים, אבל אם אנחנו מנתחים את המאפיינים שלו - זה כמו בסוג הסולר שמשתמשים. כדי לאמץ את זה, הדבר מייקר מכל ההיבטים.

היו"ר זבולון אורלב:

לפי הנתונים הבינלאומיים, בטווח הארוך הוא חוסר.

יגאל צרפתי:

בהחלט.

זבולון אורלב:

בדרך כלל אנחנו עושים את השיקול של שנת התקציב ולא משהו ארוך טווח.

יגאל צרפתי:

אני מניח שהדבר הזה ידרוש לעדכן את מפתחות התקציב. ברגע שהנייר הזה יונח אצלנו אנחנו נקבע פגישה. אנחנו נלמד את זה ואני מניח שבשלב מאוחר יותר נקבע פגישה עם הרפרנטים שלנו באוצר כדי לראות איך אנחנו יכולים להטמיע, אם לא את הכול אז לפחות חלק מהדברים.

אם תעמוד בפנינו החלטה לבנות ‎20% פחות ולבנות תחת הקונספט הירוק, זאת החלטה מאוד כבדה שיצטרכו לקבל בדרגים מאוד גבוהים. יחד עם זאת, לא המתנו למסקנות הוועדה ויש הרבה פעולות שכבר התחלנו.

למשל, בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד להגנת הסביבה, ערכנו סקר של בדיקת אסבסט במערכת החינוך. לראשונה השנה, בתקציב ‎2009, משרד האוצר העמיד תקנה ייחודית בהיקף של ‎30 מיליון שקל להסרת לוחות אסבסט. המשמעות היא שכדי להוציא ‎240 מ"ר של לוחות אסבסט ממוסדות החינוך אנחנו זקוקים ל-‎120 מיליון. זאת אומרת, אם נעמוד בקצב הזה של התקציב, תוך ‎4 שנים אנחנו צפויים לחסל את התופעה הזאת. שוב, זה דבר חדש וזאת פעם ראשונה שיש תקנה ייעודית לנושא החשוב הזה. אנחנו כבר מפיקים הרשאות לרשויות וכמובן שנתנו עדיפות מאוד גדולה לכפרי הנוער ולמקומות שבהם התלמידים לא רק לומדים אלא גם מתגוררים.

היו”ר זבולון אורלב:

משרד האוצר שותף בוועדה המקצועית?

יגאל צרפתי:

לדעתי לא.

היו”ר זבולון אורלב:

מי מינה את הוועדה הזאת?






יגאל צרפתי:

לדעתי מנכ"ל משרד החינוך מינה אותה. המשרד להגנת הסביבה חברה בוועדה הזאת והיוזמה היתה של מפעל הפיס.

נושא נוסף הוא שימוש באנרגיה סולארית באמצעות בטריות פוטו-וולטאיות. בקרוב מאוד אנחנו נצא בפיילוט ב-‎10 בתי ספר בעלות של ‎1.2 מיליון שקל. רבע מהתקציב נותן משרד התשתיות ואת השאר נותנות הרשויות המקומיות ואנחנו נותנים ‎50%. אנחנו משתדלים שהפן הפיזי שלנו לא יהיה מנותק מהמציאות החינוכית. בתי ספר שיראו שיש להם עבודה מסודרת ותכנית קבועה שהם גיבשו בנושא של איכות הסביבה, אותם בתי ספר יקבלו עדיפות גבוהה לצורך הפיילוט הזה, שבשנים הבאות אנחנו מתכוונים להרחיב אותו.

החיסכון בחשמל, שנובע מתוך הניסוי הזה, הוא גם יבוא לרווחת התלמידים ויאפשר להם לפתח עוד יותר את התחום הזה של הלימודים, כולל רכישת כל מיני חומרים וכל מה שכרוך בזה.

דבר נוסף, שהוזכר פה קודם, זה הנושא של חצרות בתי הספר. מי שמכיר את העשייה שלנו, אנחנו למעשה מעסיקים אדריכלים שבודקים את התכניות שמגיעות אלינו מהרשויות המקומיות. כפי שחבר הכנסת אורלב אמר, אנחנו בונים בהיקפים מאוד גדולים של למעלה ממיליארד שקל מידי שנה, ‎1,600 כיתות בממוצע. הנחיות העבודה של האדריכלים שלנו הן להתמקד בעיקר במבנה.

אני שמח שאנחנו אנשי בשורה כי ועדה שהקמנו לפני שנה סיימה את עבודתה ואנחנו עומדים להוציא את המסקנות לפרוגראמות לחצרות בתי ספר. זאת אומרת, לא להתייחס רק למבנה, כאילו הוא מנותק מאיזה קונטקסט, ולהתייחס לחצר רק כאל מיקום עתידי לאולם ספורט. היום אנחנו בעצם רוצים להראות מיקום פוטנציאלי לגינות אקולוגיות, חצר לימודית. זאת אומרת, הפרוגראמה, כפי שהיא התייחסה למבנה, אנחנו עכשיו רוצים לתת את אותה תשומת לב גם לחצר. זה דבר חדש. ברגע שנסיים את ההגהה הלשונית על המסמך הזה, אנחנו נפיץ אותו, נכניס אותו להנחיות הקבע שלנו בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך וכמובן שנטמיע אותו מול הרשויות.

היו"ר זבולון אורלב:

זה גם לגבי מבנים ישנים?

יגאל צרפתי:

אני אגע בזה. זה בדיוק הסעיף הבא.

כפי שאנחנו יודעים, אנחנו עומדים לקבל תקציבים דיי משמעותיים לחידוש מבנים.

היו"ר זבולון אורלב:

זה כתוצאה מעסקת החבילה?

יגאל צרפתי:

כן. מדובר בהיקפים מאוד גדולים של כ-‎400 מיליון שקל במהלך שנתיים. לאחר שנקבל את מסקנות הוועדה בסוף אוגוסט, נראה איך אפשר לחדש ולשפץ מבנה תוך הטמעה של הנושאים הירוקים. עד היום התקציב הזה היה קטן ולא התאפשר לחשוב בכיוון הזה. הקונספט הזה יוטמע גם בבניה החדשה וגם בחידוש המבנים.

גלית כהן, מהמשרד להגנת הסביבה.






גלית כהן:

אני ראש אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה. אנחנו היינו שותפים ליוזמה של מפעל הפיס. היוזמה באה לאחר ישיבה אצל השר לשעבר, גדעון עזרא, יחד עם מנכ"ל מפעל הפיס, כדי לראות איך אפשר להטמיע אצלם את הנושא של בניה ירוקה ונושאים ירוקים אחרים. זה כלל עוד סדרה של פעולות מול מפעל הפיס.

אני רוצה לציין שהנושא של העלויות הוא קריטי בהיבט של מוסדות חינוך. מאחר ואלה מוסדות ציבור, בעצם הציבור והמדינה, משלמים גם את עלויות התפעול. לכן, חייבים לראות את זה כחלק מהעניין.

היו"ר זבולון אורלב:

כמה זמן את בישראל?

גלית כהן:

רק נולדתי פה ואני ‎40 שנה כאן.

חייבים לראות את עלויות התפעול.

היו"ר זבולון אורלב:

היא מדברת על עלויות התפעול. עכשיו אמנם הבניה יקרה יותר אבל בטווח של ‎10 שנים זה ישתלם ויחסוך הרבה מאוד כסף. היא חושבת שאם זה יחסוך בעוד ‎10 שנים, אז יתנו לה עכשיו יותר כסף כדי לבנות, לא בישראל.

דניאל בן-סימון:

הוא מסביר לי כי אני חדש בארץ.

גלית כהן:

בכל העולם מדברים על כך שחייבים לראות לא רק את עלות הרכישה - - -

היו"ר זבולון אורלב:

היום חברות כלכליות, שהשיקול שלהן הוא רווח והפסד בונות בבניה ירוקה כי הן הגיעו למסקנה שזה משתלם.

גלית כהן:

יש את שיכון בינוי ויש עוד חברות רבות שעושות את זה ומטמיעות את זה. אני חושבת שהדבר הזה הוא קריטי, במיוחד כשאנחנו משלמים את עלויות התפעול.

לגבי הנושא של מפעל הפיס. אני מאוד מקווה שזה ייצא אל הפועל. אם לא יהיה תקצוב נוסף, מפעל הפיס כבר הודיעו שלמרות שהעבודה הזאת מצוינת והמסקנות נהדרות, הם לא רואים איך זה ייצא אל הפועל כי בסופו של דבר הרשויות המקומיות יצטרכו להחליט איפה הן שמות את התקציב שלהן. זה בהיבט של הפרויקט הזה.

בשאר הדברים, המשרד להגנת הסביבה מקדם גם תיקון ועדכון לתקן הבניה הירוקה, כך שיוכל לכלול מבנים נוספים ולא רק מבני מגורים. מבני ציבור בהחלט יכולים להיכנס לתקן הבניה הירוקה הקיים. אנחנו עוד עושים עבודות רבות לא רק במבנה עצמו אלא גם כל התכנון העירוני והאסטרטגי.

יפעת קריב:

אני ראש מנהל החינוך בשלטון המקומי.

אנחנו תומכים בכל מה שנאמר פה בהיבט של החינוך הסביבתי. צריך לקדם את החינוך הסביבתי וזה מתחבר לדיונים אחרים שמתנהלים פה בכנסת, שמדברים על העשרה ולתת לתלמידים הרבה מעבר לחינוך הפדגוגי.

בנושא הבניה הירוקה. ראשית אני רוצה לומר שחילקנו לכם דפי עמדה. ראשית, הרשויות המקומיות קוראות למשרדי הממשלה להשקיע משאבים בפיתוח ובקידום של נושא הבניה הירוקה. אנחנו מאמינים שחייבים לפתח כלים ולהמריץ את כל הנושא של הבניה הפרטית והציבורית, שתהיה בניה ירוקה בכלל.

אנחנו יכולים להפוך לגוף שמייצא ידע בנושא זה בגלל היכולות והכלים שנמצאים בידינו.

בימים אלה מכון התקנים מעדכן ומשדרג את התקן הישראלי לבניה ירוקה, ‎5281, ואנחנו חושבים שראוי שהוא גם ייתן דגש על הנושא של מבני ציבור של בתי ספר. צריך לדרוש את השינוי הזה בתקן.

בימים אלה, כשאנו נמצאים לפני פתיחת שנת הלימודים הקרובה, אותנו מטריד, ואני מדברת בשם ראשי הרשויות וראשי הערים, שבעצם הרבה מאוד מבנים בשלטון המקומי רעועים, מצבם עגום. אי-אפשר בכלל לפתוח את שנת הלימודים הקרובה כשאנחנו נמצאים עם החרב של התקציב ואנחנו לא מודעים כמה כסף יהיה לשיפוצים בקיץ. בנוסף, רוב התקציב הולך לבטיחות. מצב הבטיחות של בתי הספר הוא מצב עגום. לדבר על בניה ירוקה, זה אוטופי.

היו”ר זבולון אורלב:

תהיה ישיבה נפרדת.

יפעת קריב:

חשוב לי לציין את זה כי אני לא רוצה שהדיון יישאר ברמה האוטופית. בואו נלך למקום של בניה ירוקה כאשר אנחנו יודעים שמצב הכיתות ומצב הבטיחות לא מאפשר את פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

כשמדברים על מגזרים כמו המגזר הערבי והחרדי, שם מצב המבנים והבטיחות הרבה יותר עגום ואם יהיה דיון, נציג את זה בנוסף.

יגאל דיבר פה על ועדה משותפת. אנחנו חושבים שצריכה להיות ועדה משותפת למשרדי הממשלה: חינוך, הגנת הסביבה, הבינוי, השיכון וגופים כמו משק וכלכלה, וכמובן מפעל הפיס, שתמליץ לנו על הכלים הנדרשים לבניית מבני חינוך על פי התקנים הנדרשים וגם אולי להקים קרן ממשלתית שתעסוק בנושא הזה.

אנחנו ניקח על עצמנו לפנות למפעל הפיס.

היו"ר זבולון אורלב:

אתם לא שותפים - - -

יפעת קריב:

לא. השלטון המקומי לא הוזכר. העבודה של משרדי הממשלה היא ישירה מול מפעל הפיס וחבל. בעצם, ראשי הערים יושבים בדירקטוריון של מפעל הפיס ואנחנו לוקחים על עצמנו לפנות למפעל הפיס. נשמח להיות שותפים בדברים שהוצגו בפנינו. מפעל הפיס עוסק היום בבניית כיתות. צריך לתת דגש ולדבר עם הדירקטוריון ועם ראשי הערים. אנחנו לוקחים את זה על עצמנו.




היו"ר זבולון אורלב:

יש לכם רוב במפעל הפיס.

יפעת קריב:

כן, זאת תהיה התרומה שלנו.

פיני קבלו:

האוצר הלאים את מפעל הפיס בשנים האחרונות, אין לנו שם - - -

יפעת קריב:

אני מבינה שאתמול הוצג בפניך התקציב והיה דיון בנושא הזה. לאור הקיצוץ הגדול מאוד ברשויות המקומיות אני לא יודעת איך ראשי הרשויות יוכלו להרשות לעצמם לחשוב על בניה ירוקה, למרות שברור שכולם מאמינים בזה.

היו"ר זבולון אורלב:

מוחמד יאדס ואחריו ישראל בן-דור.

מוחמד יאדס:

במסגרת פרויקט שנקרא "מים ושכנות טובה" בנינו מודל לחיסכון במים בשני בתי ספר בבקעה. מדובר באיסוף מי גשם ובאיסוף מי ברזיות. את מי הברזיות ומי הגשם אנחנו אוגרים במיכלים ומעלים אותם לגג באמצעות משאבות מים. המים יורדים להדחת האסלות. אנחנו אוגרים כל יום, רק מ-‎10 ברזיות מים, בבית ספר של ‎700 תלמידים, כ-‎700 ליטר מים ליום. זאת כמות אדירה. אנחנו ממליצים בחום.

היו”ר זבולון אורלב:

מי מימן?

מוחמד יאדס:

הארגון מימן. לנו זה עלה כ-‎5,000 דולר כולל הכול. מדובר בחיסכון של כמות אדירה של מים.

זבולון אורלב:

זאת אומרת שמדובר בליטר לתלמיד ביום.

מוחמד יאדס:

כן. אני מדבר רק על ברזיות.

היו"ר זבולון אורלב:

יש ‎1.8 מיליון תלמידים. אם יעשו את זה לכל התלמידים - - -

יורם הורביץ:

יש היום ‎54 בתי ספר שמחוברים למערכות איסוף מי גשם מהגג. אבל, אין גשם.

מוחמד יאדס:

אני מדבר רק איסוף מי גשם רק מברזיות. בנוסף, התקנו גם חסכמים. אנחנו ממליצים להעתיק את המודל שלנו ואתם מוזמנים לבקר.

היו"ר זבולון אורלב:

תבורך.

ישראל בן דור מהעמותה הישראלית לייזום בניה ירוקה ובת-קיימא.

ישראל בן דור:

(מציג מצגת)

אני מייצג את העמותה הישראלית לייזום בניה ירוקה ובת קיימא, ארגון וולונטרי שהוקם בשנת ‎2004. יושב הראש שלו הוא מר יהודה הולנדר, מנהל היחידה האזורית של רעננה-כפר-סבא, והוא האיש שעומד מאחורי התקן הישראלי ‎5281, התקן שעוסק בבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה יותר.

מעבר לפעילות של התקן, אנחנו בעמותה עושים הרבה מאוד פעילויות כולל פעילות הדרכתיות. העברנו את משרד הביטחון של צה"ל, אגף הבינוי, השתלמות ייעודית לקראת המעבר לעיר הבה"דים, להסביר להם מה זה בניה ירוקה.

בסוף החודש הזה אנחנו מקיימים כנס בתערוכת "קלינטק" שנקרא הנדסת קיימות. בסוף החודש הזה אנחנו מקיימים פורום שנקרא "פורום עסקי ירוק", שבו אנחנו מעודדים חברות להיכנס לתחום של תו תקן ירוק.

זבולון אורלב:

ד"ר עדנה בן יצחק, את רוצה לדבר על הבניה?

עדנה בן יצחק:

רציתי להוסיף כמה דברים שקשורים גם לבניה וגם לחינוך. מאוד שמחתי לשמוע שהשימוש בתאים הפוטו-וולטאים כאמצעי להפקת אנרגיה סולארית הם בדרך לביצוע.

במסגרת של בניה ירוקה היה כדאי לשלב חינוך בבתי הספר, שיחנכו כבר מרמת בית ספר על הפרדה של פסולת. אם היו בבתי הספר המיתקנים המתאימים זה בהחלט היה עוזר לחינוך הילדים בכיוון הזה.

יש אפשרות לשלב בבניה הירוקה בבתי הספר גם משחקים בחצר בית הספר, שהם יהיו על תקן משחקים ירוקים, שילמדו את התלמידים שיש אפשרות לעשות שימוש חוזר בחומרים.

היו"ר זבולון אורלב:

ישראל בן דור, בבקשה.

ישראל בן דור:

כמו שאמרתי, אנחנו ארגון וולונטרי. כולנו אנשי סביבה או אנשים שעוסקים בתחום הבניה. כולנו מתנדבים ולא מקבלים שכר. זאת רשימת הפעילויות שלנו. אנחנו מכשירים גם את מלווי הבניה הירוקה.

היו”ר זבולון אורלב:

מר בן דור, זמננו מאוד קצר. אני אודה לך אם תוכל לדבר על הבניה הירוקה ובת-קיימה.

ישראל בן דור:

בניה ירוקה, בהבנה הכוללת, זה קודם כל להשתמש בכל האלמנטים הפאסיביים של המבנה. אלמנטים פאסיביים של המבנה זה להעמיד את המבנה נכון, להשתמש בתאורה הטבעית, להשתמש באוויר על מנת להסיע את האוויר החוצה ולא להשקיע עדיין כל מיני מכשירים מכאניים כמו תיאורה או מאווררים או מזגנים אלא להשקיע אותם במינון הנכון הדרוש על מנת לקרר נכון את המבנה.

כאשר אנחנו מדברים על פיתוח בר-קיימא, אז כמו כל דבר שמתחלק ל-‎3, זה משהו שמתחלק בין הכלכלה, לבין החברה לבין הסביבה ולא ארחיב.

כאשר אנחנו שואלים מה זה המושג שנקרא בית ירוק או מה התועלות בבית ירוק - בעקבות הרצאה בבית ספר ניצנים במודיעין נשאלו ילדים בכיתה ה' נותנים תשובות: זה עוזר לנו כי יש לנו אוויר טבעי וזה עוזר לנו כי הבית מקבל תאורה טבעית והוא מבודד יותר טוב והוא יותר בריא, והרשימה ארוכה.

כאן אגיד מילה לגבי תקן ‎5281. תקן ‎5281 אכן נמצא כרגע בוועדה של שדרוג, כאשר הנושא של בנייני ציבור אכן נכנס לתוך השדרוג ואין מבחינתנו כל בעיה.

היו”ר זבולון אורלב:

מתי זה יהיה מוכן?

ישראל בן דור:

בינואר ‎2010.

הבאתי להראות לכם כמה פרויקטים שנבנו בבניה ירוקה. הבניין הראשון שהוקם במדינת ישראל כפרויקט שקיבל את תו התקן הירוק הוא מרכז המבקרים של גני הנדיב, שהוא מבנה ירוק לכל דבר. תכננה אותו עדה כרמי. בעצם רואים שבאזור טבעי לחלוטין תכננו מבנה.

אם אני מתקדם הלאה, זאת היתה הפרוגראמה ובתוצאה הסופית אנחנו רואים היום מבנה שיש לו תאורה טבעית, הוא משולב עם הסביבה והוא מיוצר מחומרים מקומיים ואין איתו בעיה מבחינת התפקוד. המבנה הזה יעיל אנרגטית. זה אחד מחדרי ההרצאות שצילמתי. הוא עם תאורה טבעית לחלוטין ואין איתו שום בעיה. יש מעבר מרכזי של מערכות כך שאין שום בעיה.

כפי שאמרת, תוכניות החינוך מתחילות בגן. ריאלי גן בחיפה זה פרויקט שתכנן אדריכל יפתח הררי. אמנם הוא לא קיבל תו תקן ירוק אבל יש בו תאורה טבעית. המבנה מבודד על פי תקן ועוד מעט אדבר על תקנים. יש המון חינוך סביבתי מסביב למבנה הזה. יש מיחזור, יש תאים פוטו-וולטאים, יש קומפוסט. ילדים בגיל הגן יודעים מה קומפוסט ומה זה מיחזור. מבחינתנו, המבנה תרם להעצמת החינוך הסביבתי דרך זה שהילדים היו שותפים והסגל היה שותף, כולל מחלקת ההנדסה בעירית חיפה.

אני מראה את האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. זה אמנם מבנה שלא הוכר כמבנה ירוק אבל יש בו תאורה טבעית ודברים נוספים כמו מיחזור מי מזגנים, שהכול יורד לגינה. אני יכול להמשיך לעוד מוסד לימודים באשדוד אבל אני רוצה לדבר על מערכות נלוות.

במבנים יותר גדולים מבתי ספר יש להשקיע כסף במערכות הנלוות כמו מערכות אגירת אנרגיה, כמו חניונים בקומות של ‎3 מעליות, הפרדת פסולת וכן הלאה אבל לטווח ארוך זאת השקעה שמחזירה את עצמה.

כשאני שואל את עצמי מה התועלות שאנחנו נשיג מבניה ירוקה? קודם כל אנחנו נשתמש בכל האמצעים הפאסיביים. אלף בית בבית ספר לאדריכלות, אמנם בשיעורי רשות ולא בשיעורי חובה, זה העמדה אקלימית, איך להשתמש בשמש ואיך להשתמש ברוח. תסתכלו איך חיו כאן לפני ‎2000 שנה. חיו ונשמו בדיוק כמונו והיה יותר טוב.

יש את כל נושא היעילות האנרגטית והאקוסטיקה ובסוף אנחנו מקבלים בית שהוא יותר בריא, הפיריון של העובדים - - -

היו"ר זבולון אורלב:

האם יש נתון מה תוספת העלות בבניה ירוקה?

ישראל בן דור:

בין ‎6% ל-‎9%, תלוי איך מסתכלים על זה. במדינת ישראל יש תקנים מחייבים בנושא בידוד. אף אחד מהמפרטים של משרד החינוך, שמדבר על בידוד, אינו מתחשב נכון בתקן הקיים. התקן הוא תקן מחייב והמפרטים לא כוללים את זה.

ברשותך, עוד שני שקפים. דיברתי על התועלות. איפה אני רואה את הבעיות כרגע? אז קודם כל תוכנות ומפרטים תואמים לתקן, לאכוף ולבקר.

הדבר האחרון הוא איך מערכת החינוך יכולה למנף את הבניה הירוקה. בהחלטה שאם בית חדש יהיה בית ספר ירוק, אז באמת נקדם. אפשר היום לחסוך המון כסף בבתי הספר הקיימים. רק להכניס שני מגעים יבשים לכל מפסק של תאורה ולכל מפסק של מזגן, שמפיל את החשמל כל כמה שעות וצריך להדליק ידנית, לא רואים מזגנים ותאורה דולקים כל הלילה.

יש תכניות לימוד וצריך רק להמשיך אותן. תודה רבה ותודה על תשומת הלב.

היו"ר זבולון אורלב:

תודה רבה. דורון קליין מהמועצה הישראלית לבניה ירוקה.

דורון קליין:

(מציג מצגת)

מילה קטנה על הארגון. זה ארגון חדש שפועל שנתיים בארץ. אנחנו שותפים עם הארגון של ישראל. בעצם זאת מועצה שמאגדת בצורה דמוקרטית את הממשלה, את האקדמיה, את המלכ"רים, ארגוני סביבה ואת התעשייה, כדי להביא את הפיתרונות הכי טובים והכי רצויים לשוק וגם בעלי יישום.

אנחנו חברים בארגון עולמי בשם "‎World Green Building Council"', שהוא בעצם ארגון של מועצות כמונו בכל העולם. יש מועצות שכבר קיימות ‎15 שנה.

כפי שידוע לרוב האנשים כאן, הבניינים הם הגורם שהכי פוגע בסביבה. הוא צורך הכי הרבה אנרגיה, צורך הרבה מהמים והרבה משאבים. זה גורם שגם בתהליך הבניה וגם בתהליך התפעול הוא פוגע מאוד בסביבה.

בניינים ירוקים זה נושא חדש יחסי בארץ ועדיין לא הוטמע. במקומות אחרים בעולם יש הרבה ניסיון ואנחנו יכולים ליהנות מהניסיון הזה במקום לחשוב מה יהיה בעתיד. יש לכך דוגמאות רבות.

הנתונים שאראה לכם אלה נתונים לגבי בניינים שעומדים בתקן מוכר של בניה ירוקה. זה ירוק ברמה מוכרת וגבוהה. בניין ירוק יכול לחסוך עד ‎50% בצריכת המים. יש חיסכון בפליטת פחמן ב-‎35% וחיסכון של ‎35% בהוצאות אנרגיה.

היתרונות בבתי ספר ירוקים:המטרה והיתרונות של בתי ספר ירוקים זה להוריד את העלויות והשימוש במשאבי טבע וגם להוריד המפגעים למשתמשים בבניין ולהעלות את הבריאות של התלמידים. כמו שכולם יודעים, המרחב הבנוי הוא המצע שבתוכו פועלים אם הוא לא פועל טוב ונכון הוא פועל נגד.

אני אראה לכם כמה מחקרים קצרים. ה-‎EIA, שזה ארגון האדריכלים בארצות הברית, היה לפני כמה שנים בשותפות עם המועצה האמריקאית לבניה ירוקה עשה סקר מאוד גדול שמדבר על העיקרון של בניינים ירוקים.

זה עוד מחקר של המועצה האמריקאית לבניה ירוקה. הם לקחו ‎30 בניינים שעמדו בתקן שלהם ולאור זמן חקרו מה התוצאות וראו שהביא להפחתה של ‎50% הפחתה בעלויות אנרגיה ו-‎30% הפחתה בעלויות בשימוש במים.

איך עושים את זה? שימוש נכון במים, שימוש באנרגיה, בתאורה טבעית, שימוש בחומרים שלא תורמים לאיכות אוויר גרועה. כל החומרים מסביבתנו מיוצרים מחומרים לא בריאים. צריך לבחור בחומרים שכן מייצרים איכות אוויר פנימית נכונה, יחד עם אוורור טבעי, ניהול המשק, העמדה פאסיבית. אפשרות לתחבורה אלטרנטיבית, שזה דבר מאוד חשוב. אם לא מאפשרים מקום טוב לקשור אופניים ומקום להתקלח, למשל, אנשים בסוף לא משתמשים בדברים האלה.

יתרון נוסף הוא שזה כלי חינוכי מעולה.

ב-‎30 בתי ספר ראו חיסכון של ‎100,000 דולר בעלויות תפעול לכל בית ספר. מה זה אומר? מה אתם תעשו היום עם ‎400 שקל לכל בית ספר אם לא תצטרכו להוציא את זה על הוצאות חשמל ומים?

היו"ר זבולון אורלב:

השאלה בכמה עלויות הבניה גבוהות יותר?

דורון קליין:

במחקר הזה ובמחקרים של ‎2,000 בתי ספר שנרשמו לתכנית, הם רואים שיש עלות נוספת של ‎2% בממוצע.

היו”ר זבולון אורלב:

זה שונה ממה שנאמר בין ‎6% ל-‎8%.

דורון קליין:

אני אומר נתונים מארצות הברית ומדובר ב-‎2%

עדנה בן יצחק:

אחד מהדברים המוצלחים שאפשר היה לעשות זה להפעיל תלמידים. על-ידי הקניית ידע אפשר לטייב ולהראות בניה ירוקה, או עיר ירוקה. פעם היתה תכנית שנקראה "לגעת בעולם" שנערכו בה כל מיני תחרויות וכדומה.

כשאתה נותן לתלמידים לתכנן אתה מוצא שבין היתר הם משלבים דברים שלא חשבו עליהם כמו: הסיפור של קרוסלה שיכולה להיות בתחתית של מבנים רב-קומתיים שבהם אפשר לעשות את ההפרדה במקור של פסולת. מי שהמציא את הרעיון היה מרק שנטיז. הוא הציע את הרעיון של קרוסלה למבנים רב קומתיים והיה צריך לראות איך אפשר לשלב את זה במבנים כמו בתי ספר שבהם, למשל, יש מגמת מלונאות, שבה יש פסולת אורגנית וכדומה.

את הדברים האלה כדאי היה לשלב.

ישראל בן דור:

בסוף הדיון אחלק כתובת של אתר אינטרנט בו אנחנו מנהלים פורום. כל אחד מהחברים המשתתפים, שיש לו שאלות מקצועיות, רוצה לקבל פרטים או להיות בקשר עם העמותה הישראלית לבניה ירוקה מוזמן לפנות. אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה עם כל ארגון.






אלכס וינריך:

אני סגן ראש עיר במודיעין מכבים רעות. אנחנו מנסים לקדם בניה ירוקה בכך שאנחנו רוצים לשים בכל ‎30 בתי הספר בעיר, תאים פוטו-וולטאים. יש לנו אישור מועצה לכך, יש חברות שמוכנות לכך.

ישנו חסם אחד שהוועדה יכולה לעזור בו. על פי חוק אסור להשכיר גגות של בתי ספר מעל ל-‎5 שנים. החברות מוכנות לשכור את הגג שלנו תמורת ‎20,000 שקל שיוצבעו לחינוך סביבתי.

היו”ר זבולון אורלב:

אתה יושב מול המלכות, תפנה ליגאל צרפתי.

אלכס וינריך:

אם אפשר לפתוח את ה"פלונטר" כי עירייה לא יכולה להשכיר גג - -

היו”ר זבולון אורלב:

תפנה בכתב למר יגאל צרפתי, שיושב מולך. הוא ראש המנהל לפיתוח מערכת החינוך.

אלכס וינריך:

להם אין פיתרון, זה משרד הפנים.

היו”ר זבולון אורלב:

הוא לא יודע מה הבעיה.

פיני קבלו:

צריך לאשר להשכיר מבני למעלה מ-‎5 שנים.

היו”ר זבולון אורלב:

הואיל ומדובר במבנה חינוך, הכתובת שלנו זה מר יגאל צרפתי.

יגאל, הבעיה הזאת תובא לפניך. אם הבעיה לא תיפתר תחזור אלי וננסה לפתור את "הפלונטר" הזה.

פיני קבלו:

הדיון היה מאוד מעניין. בהכירי את מרבית ראשי הרשויות וחלק ממנהלי בתי הספר, אני חושב שצריך להצית את ראש הרשות או מנהל בית ספר שילכו לעניין. לכן אנחנו עושים השתלמויות בתחום הזה. אם רוצים להטמיע את התכניות היפות עליהן שמענו כאן, תנסו להגיע לאותם מנהלי בתי ספר, לראשי רשויות.

שמחתי לשמוע את אלכס ויינריך ממודיעין. האתר שלי מלא בחומרים שאתה עושה במודיעין. אני חושב שאתה דוגמה.

היו”ר זבולון אורלב:

זה בגלל שראש העיר הוא יוצא בית שאן.






פיני קבלו:

כל התהליך הזה קורה במודיעין כי אנשים שהחליטו ללכת על זה. יש ראשי רשויות שטרודים בדברים אחרים וכדאי להחדיר את העניין הזה, כמו שבזמנו עשה רון נחמן באריאל.

יותם אביזוהר:

אני מאוד שמח שבמשרד החינוך עברו מהמבנה לחצר. לא התייחסנו לזה הפעם אבל נדרשת גם חשיבה על בית הספר ואיפה הוא נמצא במרחב. כלומר, דובר על תכניות חינוכיות, למשל, שנושא התחבורה והתחבורה היא נושא מרכזי ועדיין חלק גדול מילדי ישראל מגיעים לבית הספר עם מוניות אמא, גם כשהמרחק הוא ‎500-800 מטר.

מודיעין, שיש בה הרבה עשייה סביבתית, זאת עיר שמתקיימים בה פרקטיקות של אוטובוס והליכה. בשנתיים האחרונות פיתחנו פרויקטים יחד עם החברה להגנת הטבע וביחד הרשת הירוקה. אנחנו חושבים שצריך לקדם את זה ברמה הארצית. מדובר בפירוש לא רק על סביב אלא גם על "ונשמרתם לנפשותיכם", כי אזור בית הספר הוא אחד המקומות הכי מסוכנים לתלמידים, בגלל הגודש, בגלל החניות הכפולות על המדרכות. יש לזה אספקטים רחבים, לא רק של איכות סביבה, ולא רק של בטיחות בדרכים אלא גם של בריאות.

אגב, משרד הבריאות תומך כי יודע שהילדים של היום עושים פחות מידי פעילות גופנית והדרך לבית הספר זאת אחת הדרכים לשפר את הפעילות הגופנית.

היו”ר זבולון אורלב:

אני רוצה לסכם את הדיון. אם למישהו יש הערה הוא יוכל לעשת זאת בסוף הסיכום.

הוועדה רשמה לפניה את דיווחי משרדי החינוך והגנת הסביבה לפיהם יש תגבור והרחבה של החינוך הסביבתי.

יחד עם זה, הוועדה קובעת כי עדיין ההיקפים מצומצמים ביחס לצורך ועדיין אין מידה ובקרה זמינה ואמינה על הנעשה בתחום.

הוועדה קוראת להמשיך, להרחיב ולהאיץ ככל האפשר את קידום התכניות לחינוך סביבתי בדגש על הגיל הרך והכשרת המורים.

הוועדה חוזרת ומאשרת את החלטת הוועדה משנה שעברה וקוראת למשרד החינוך להכין תכנית לימודים לחינוך סביבתי מסודרת לכל שלבי הגיל, הן כמקצוע ותחום דעת והן כנושא אינטגרטיבי במקצועות ההוראה האחרים.

הוועדה קוראת למשרדי החינוך והגנת הסביבה גם לאגם את פעולות החינוך הנעשות על ידי המגזר של החברה האזרחית. מתברר שיש הרבה פעילויות של הרבה מאוד ארגונים. אני לא בטוח שיש שולחן עגול, אני לא בטוח שכולם יודעים על הכול. לכן, לפי דעתי, תפקידכם ליצור שולחן עגול שיאגם את כל המאמץ הזה למאמץ לאומי אחד גדול.

הוועדה גם קוראת למשרד החינוך לזרז מינוי מורה מוביל לחינוך סביבתי, בכל מוסד חינוכי.

באשר לבניה הירוקה. הוועדה שוכנעה כי בבניה ירוקה יש יתרונות רבים ובכללם חיסכון במשאבים תקציביים לטווח בינוני וארוך בנוסף להיותם, כמובן, חוסכים או מפחיתים במפגעים וזיהומים סביבתיים.









אשר על כן, הוועדה קוראת למשרד החינוך, למשרד להגנת הסביבה, למפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי, לזרז ככל האפשר את האישורים והפעלת התכניות לבניית מוסדות חינוך במתכונת בניה ירוקה.

האם עד כאן יש הערה?

יורם הורביץ:

אני מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. רציתי לציין שפועלת ועדה משותפת ששותפים בה גם הארגונים הירוקים וזה בהחלט הפורום שיכול לאגם את אותה פעילות שאתה מדבר עליה. הפלטפורמה קיימת.

היו”ר זבולון אורלב:

בהחלט, אני לא אומר שלא.

עליזה מויאל:

נעשו אפילו שני ימי עיון משותפים.

היו”ר זבולון אורלב:

פתחתי ואמרתי שרשמנו לפנינו את הדיווחים לפיהם יש תגבור והרחבה.

עליזה מויאל:

נעשו שני ימי עיון משותפים לכל הגופים הירוקים ומשרד החינוך. נעשו דיונים על פעילות ועשייה.

היו”ר זבולון אורלב:

אני שמח לשמוע.

אני מאחל לכולנו הצלחה. הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה ‎11:55