הצ"ח ביטוח בריאות ממלכתי

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' ‎299

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ה בחשוון התשס"ח (‎06.11.2007), בשעה ‎12:00

סדר היום:

‎1. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי רפואת שיניים לילדי משפחות מצוקה), התשס"ו-‎2006, של חה"כ גדעון סער (פ/‎1183).

‎2. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי רפואת שיניים לילדי משפחות מצוקה), התשס"ו-‎2006, של חה"כ שלי יחימוביץ (פ/‎1488)

‎3. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי רפואת שיניים לילדי משפחות מצוקה), התשס"ו-‎2006, של חה"כ אורית נוקד (פ/‎1693)

‎4. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי רפואת שיניים לילדי משפחות מצוקה), התשס"ו-‎2006, של חה"כ יעקב מרגי (פ/‎1041)

נכחו:

חברי הוועדה:

יצחק גלנטי - היו"ר

אריה אלדד

מוזמנים:

חה"כ גדעון סער

חה"כ יצחק זיו

ד"ר לנה נטפוב - בריאות השן, משרד הבריאות

עו"ד שי סומך - משרד המשפטים

אנואר חילף - רפרנט בריאות אגף תקציבים, משרד האוצר

אורי אליאל - ראש אגף תקציבים, שירותי בריאות כללית

ד"ר מרדכי סייפן - מנכ"ל מכבידנט

ד"ר ליאת סלוק - מנהלת רפואת שיניים, קופת חולים מאוחדת

ד"ר יצחק קדמן - יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד

ד"ר טוביה חורב - חוקר ראשי, מרכב טאוב

אתי פרץ - יועצת למרכז טאוב בענייני הכנסת

אבי גור - ארגון ההורים הארצי

מידד גיסין - צב"י-צרכני בריאות ישראל

ייעוץ משפטי: ג'ודי וסרמן, שמרית שקד-גיטלין

מנהלת הוועדה: וילמה מאור

רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום

היו”ר יצחק גלנטי:

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. לפנינו ‎4 הצעות חוק. הייתי מבקש מחה"כ גדעון סער להציג את ההצעה שלו.

גדעון סער:

אנחנו מדברים על שורה של הצעות חוק פרטיות, שעברו במליאת הכנסת לפני ‎5 חודשים, ב- ‎6 ביוני. אני מודה לך על כך, שזמן קצר לאחר שנכנסת לתפקידך כבר קבעת את הדיון בהצעת החוק.

היו”ר יצחק גלנטי:

זה רק מראה לך שאני לא מפריד בין קואליציה לאופוזיציה. כולנו באותו הסיר.

גדעון סער:

זה עולה מהדברים שלי. להצעת החוק שותפים חברים מסיעות אופוזיציה וקואליציה.

אורית נוקד:

אני באתי לומר, שאני באמצע דיון בוועדת הכספים ולכן אני לא אוכל להשתתף. אני סומכת על חה"כ סער, שיציג את הצעות החוק.

גדעון סער:

אני אציג את המשותף בין ההצעות. אדוני היו"ר, הנושא הוא נושא קריטי מבחינת בריאות הציבור. על מה אנחנו מדברים? הנושא של טיפולי שיניים לא נכלל היום בסל הבריאות. המשפחות המשתייכות לשכבות חלשות לא יכולות לממן את הטיפולים, וכתוצאה מכך סובלים ילדים רבים מהזנחה והתדרדרות במצב השיניים. אנו יודעים, ששנות הילדות הן קריטיות כך שבעקבות הזנחה בשנים אלה בהרבה מאוד מקרים לא ניתן לתקן אחר כך את הדברים.

הצעת החוק שלי התייחסה למשפחות שחיות מהבטחת הכנסה או מטופלות על ידי מחלקת רווחה ברשות מקומית, אוכלוסייה חלשה, שהמדינה תישא בעלות טיפולי השיניים שלה כדי להבטיח לאותם ילדים את מה שמגיע להם.

כדי לסבר את האוזן אני אתן כמה נתונים. בישראל ‎95% מעלויות בריאות השן מוטלות על הציבור, ורק ‎5% על הממשלה. זה דבר שאין לו אח ורע במדינות מתקדמות. האחוזים הם שונים לגמרי במדינות העולם המתקדמות. ברוב המדינות האירופאיות יש הסדר ביטוחי כולל לרפואת שיניים, לפחות בכל הקשור לילדים ובני נוער. בישראל המליצה ועדת נתניהו, בראשות שופטת בית המשפט בדימוס, כי טיפול שיניים לילדים עד גיל ‎18 ולקשישים מגיל ‎65 ומעלה יהיו כלולים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה הרבה יותר מרחיק לכת מההצעה שלי, כיוון שזו הצעה שלא עושה הבחנה סוציו-אקונומית. ההמלצה הזאת, למרבה הצער, לא יושמה.

בשנת ‎2004 פורסם דוח קשה של מבקר המדינה, שהתייחס לכשלים של המדינה בפתרון בעיית בריאות השן, וגם הוזכר אי יישום המלצות ועדת נתניהו. יש לזה השלכות קשות ביותר על בני הנוער מהשכבה הסוציו אקונומית הנמוכה. במסמך ממנו אני קורא את הנתונים נאמר: "מצב בריאות השן של אזרחי ישראל הוא הירוד מכל מדינות המערב". צריך להבין, שהדבר הזה יכול להיות מלווה בכאבים, ריח רע ומראה חיצוני לא טוב, תופעות אשר יפגעו בילדים האלה במשך שנים רבות ולעתים לאורך כל חייהם.

אנחנו ברי מזל, ואולי עם הרגישות שלך לנושאים האלה נצליח להביא בשורה להרבה מאוד משפחות. אי אפשר לטעון, כי המצב הקיים יכול להישאר על קנו. לכן, אני מבקש ממך, אדוני היו"ר, לדאוג להתקדמות הצעת החוק. יש דברים שאי אפשר לסגור עד הסוף בהכנה לקריאה ראשונה. יש קטגוריות שונות של אוכלוסייה, כמו מקבלי הבטחת הכנסה, אבל יש גם כאלה שיוצאים לעבוד ומשתכרים שכר נמוך ונמצאים בבעיה דומה, ולעניין זה צריך כללים משלימים. חשוב שהכנסת הזו תביא להתקדמות בנושא הזה, ותביא לשינוי במצב.

היו”ר יצחק גלנטי:

לאיזו קבוצות גיל אתה מתייחס בהצעה שלך?

גדעון סער:

בהצעה שלי לא התייחסתי לקבוצות גיל. בהצעה של יעקב מרגי ואורית נוקד דובר על גילאי ‎14-15. אני דיברתי על ילדים עד גיל ‎18. אם יאמרו לי אנשי המקצוע שיש שנים יותר קריטיות, נחשוב על הדברים. אני חושב, שברגע שאדם בגיר ויכול להסתדר בכוחות עצמו, זה שונה. ילד לא צריך לסבול בגלל שידם של הוריו אינה משגת בדבר כל כך בסיסי.

היו”ר יצחק גלנטי:

האם במסגרת ההצעה שלך מוגדרים אותם שירותי רפואה מסוימים, שאליהם אתה מתכוון? הרי מדובר פה בתחום מאוד רחב.

גדעון סער:

הצעת החוק שלי היא הצעה עם הגדרה רחבה. ההצעה אומרת שהמדינה תישא בעלות שירותי רפואת השיניים לפי קטגוריות, לפי סוגי שכבות סוציו אקונומיות של אוכלוסייה: שירותי רווחה או הבטחת הכנסה. אין הבחנה לגבי שירותי שיניים שונים. אם יציגו פה באופן ענייני את הדברים החיוניים ביותר לבריאות השן, אני אשקול את הדברים. אני חושב, שהילדים האלה הם חסרי אונים. הרבה פעמים אין להם ידע בכל הנוגע להיגיינה ולבריאות השן. הם לא יודעים איזה טיפול הם צריכים לקבל. לכן, אם יביאו על בסיס מקצועי ויעשו הבחנה, אני מוכן לשקול את זה באופן ענייני. אני הלכתי על הגדרה מרחיבה גם לעניין כלל הילדים עד גיל ‎18, וגם בהגדרה רחבה של המושג טיפולי שיניים.

היו”ר יצחק גלנטי:

האם קיבלת הערכה של עלות החוק, הן במונח המצומצם והן במונח המורחב?

גדעון סער:

לא. זה דבר שאנו עושים בוועדה בהכנה לקריאה ראשונה. משרד האוצר לא הציג במליאת הכנסת את העלויות. בכל מקרה, אני לא הייתי מציע לקבל את הערכתו כראה וקדש, אלא להיזקק למקור נוסף על פי הדגם המקצועי עליו נחליט. כפי שאמרתי, יש הצעה שמתייחסת לגילאים מסוימים ויש הצעה יותר רחבה, ולכן קשה עדיין לתת הערכה של העלות.

היו”ר יצחק גלנטי:

אבקש את חה"כ מרגי להציג את הצעת החוק.

יעקב מרגי:

אדוני היו"ר, אני מודה לך שהבאת את כל הצעות החוק במרוכז. לי אין בעיה לאחד את כל הצעות החוק. אני רוצה לומר את הרציונאל שעמד מאחורי תיחום בגיל. לא היתה לי אשליה שהאוצר יממן זאת בשמחה.

גדעון סער:

אולי זה אבוד בגיל הזה.

יעקב מרגי:

יכול להיות. אני אומר מה הרציונאל. בגיל ‎14 הילד מתחיל לעמוד על דעתו, וכל האישיות שלו יכולה להיות מעוצבת בצורה לא נכונה בגלל החוסר הזה שיש לו. צריך לתת לו לצאת לחיים, לגיל הבחרות שלו.

היו”ר יצחק גלנטי:

בשל ההופעה שלו, או בשל המודעות שלו?

יעקב מרגי:

נניח שיש לו מודעות ואין לו יכולת, מה זה עוזר לו? אם עד גיל ‎14 לא טיפל בשיניים, הוא יוצא לחיים עם פאזה שלילית שתשפיע על כל מהלך חייו, הן בלימודים והן מבחינה חברתית. לכן, תחמתי את זה בשנים. אם הייתי במדינה מתוקנת, עדיף לתת זאת כבר בגיל ‎3.

גדעון סער:

לדעתי הגיל הרך הוא עוד יותר קריטי.

יעקב מרגי:

ודאי שזה עדיף. אם נגיע למצב בו המדינה תלך איתנו, אני אגנוז את הצעת החוק שלי ואלך עם הצעות החוק האחרות.

יצחק קדמן:

תוריד את ה-‎1 ותהפוך את זה ל-‎4-5.

יעקב מרגי:

אני מוכן שהשירותים יינתנו מגיל ‎3.

היו”ר יצחק גלנטי:

חה"כ מרגי, האם אתה חושב שכל אלה שנמצאים סביב השולחן הזה עברו טראומה בגלל שהמדינה לא טיפלה בשיניים שלהם?

יעקב מרגי:

אני לא בטוח, שכל מי שיושב פה לא סבל מזה. כמי שיצא ממשפחה ברוכת ילדים, אני זוכר את השנים בהם טיפלו בשיניים שלי בבית הספר. ככל שהמדינה התפתחה והתקדמה, היא זרקה את השירותים האלה מבית הספר.

קריאה:

המדינה לא זרקה, הרשויות זרקו.

יעקב מרגי:

אני מעיד על עצמי, שאם לא הייתי מטפל בפה שלי בבית הספר, הוא היה יותר גרוע ממה שהוא נראה היום. תיקחו ילדים בני ‎16 שהפה שלהם נראה נורא, ותראו איך הם מרגישים. הם מתוסכלים, זה מפריע להם בחיים.

היו”ר יצחק גלנטי:

אני לא מטיל ספק במה שאתה אומר.

יעקב מרגי:

ודאי שהרציונאל הוא מגיל ‎3. אם יתקבל דבר כזה, אני גונז את הצעת החוק שלי. אם זה בלתי אפשרי, לפחות שנתפוס משהו.

היו”ר יצחק גלנטי:

תודה רבה לחה"כ מרגי. צר לי, שחה"כ נוקד ויחימוביץ לא כאן. אני משוכנע, שההצעות שהועלו כאן כוללות גם את ההצעות של שני חברי הכנסת האחרים. אני מבקש מד"ר קדמן לשאת את דברו.

יצחק קדמן:

אני רוצה להודות לחברי הכנסת ששמו את הבעיה על השולחן, אם כי אני מוכרח לומר שחברי הכנסת חששו מ"תפסת מרובה לא תפסת" ולכן התמקדו בקבוצות מאוד מוגדרות ומצומצמות. אמר נכון חה"כ סער, שהפתרון האמיתי של העניין יכול לבוא רק מהכללת בריאות השן לילדים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה הפתרון הנכון.

קיימנו דיונים עם נציגי הממשלה, כולל נציגי האוצר, בחסותו של מזכיר הממשלה הנוכחי, ואני מצטער שההבנות שהגענו אליהן שם, שיש צורך לשנות את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם זה ייעשה בהדרגה לפי גילאים, לא יושמו. אגב, יש לנו הערכות מדויקות על עלויות לפי שנתון. החוק כולו, עם החלה של כל הגילאים עד גיל ‎18, הוא נע בין ‎144,000,000 שקלים ל-‎200,000,000 שקלים.

חה"כ מרגי, מומלץ שלא להתחיל לטפל בגיל ‎14-15, כי מבחינת בריאות השן לילדים זה מאוחר מדי. היום רופאי השיניים ממליצים להתחיל עם ביקורות ראשונות מתחת לגיל ‎3. בוודאי שבגילאי ‎3-5 שהם הגילאים הקריטיים יש לבצע ביקורת וטיפול, כדי שהילד ייכנס לבית הספר עם שיניים בריאות.

המצב היום הוא אבסורד גם מהבחינה הכלכלית. צה"ל משקיע הון בטיפולי שיניים לחיילים, שמגיעים עם שיניים הרוסות לצבא, וזה על חשבון המדינה. כל טיפול שיניים מורכב, שעלותו יכולה להגיע ל-‎15,000,000 שקלים מתחיל בהזנחה של טיפולים זולים מאוד, כמו טיפול בעששת.

אנו יודעים שמצב השיניים של הילדים במדינת ישראל הוא הגרוע ביותר בין כל ילדי ארצות אירופה. יש מחקר מקיף של מכון טאוב, שעסק בנושא הזה. אם בודקים את שיעור מקרי העששת ובעיות החניכיים בקרב ילדים, רואים כי ישראל נמצאת במקום האחרון. אנו רוצים להצטרף ל-‎O.E.C.D, אנחנו רואים את עצמנו כמדינה מתפתחת.

גדעון סער:

אנחנו גם סתם אוהבים את הילדים שלנו.

היו”ר יצחק גלנטי:

מה זה סתם? אנחנו אוהבים את הילדים שלנו.

יצחק קדמן:

אתה צודק במאה אחוז.

היו”ר יצחק גלנטי:

אבל למה סתם?

גדעון סער:

אני אומר את זה ברמת הפשט. זה ברור מאליו. פעם שאלו את יצחק שמיר, למה ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, והוא אמר: "ככה". אנחנו אוהבים את הילדים שלנו. למה? ככה.

יצחק קדמן:

אני מכוון את דבריי דווקא כלפי הגורם היחידי שמתנגד להצעות החוק האלה, ואליהם צריך לדבר גם בנימוקים כלכליים. לצערי, מי שמטרפד את העניין הזה זה משרד האוצר.

היו”ר יצחק גלנטי:

מה אין להם ילדים?

יצחק קדמן:

הם רוצים ילדים שעולים בזול. אני חושב שטוב שהוועדה הזו תציג את העניין על סדר היום. ברור שזה צריך להיות השלב הראשון בלבד. אנחנו לא יכולים להסתפק בזה. אנחנו לא יכולים להסתפק בכך שרק ילדים שהוריהם מקבלים הבטחת הכנסה ייכנסו למעגל הזה. יש הרבה מאוד ילדים עניים, שהם ילדי אנשים עובדים. לפי הנתונים שבידנו, רק שליש מילדי ישראלי ביקרו אצל רופאי שיניים מתחת לגיל ‎3. רק מחצית מבני הנוער מבקרים אצל רופאי שיניים לפחות פעם בשנה. רק ‎29% מהילדים ביקרו בשנה האחרונה אצל שיננית. הנתונים האלה הם נתונים קשים מאוד. ‎60% מהקשישים בישראל מעל גיל ‎65 אבדו את כל שיניהם, לעומת שיעור של בין ‎27% ל-‎50% במדינות המערב האחרות. לעניין הזה יש השלכות לכל אורך הדרך, כולל השלכות כלכליות. חה"כ סער צודק כאשר הוא שואל, האם לא מספיק שהילדים שלנו צריכים שיהיו להם שיניים מתוקנות, האם לא מספיק ילד אחד שכואב לו ואי אפשר לתת לו טיפול. זה ודאי מספיק, אבל אנו צריכים לדבר גם לקובעי המדיניות הכלכלית. הם צריכים להבין, שיש מחיר כלכלי עצום להזנחה הזו של בריאות השן לילדים.

אדוני היו"ר, אני רוצה להציע שאנו ננסה לקדם את הצעות החוק האלה מתוך הבנה שזה צעד ראשון ממה שצריך להיות באמת - הכנסת בריאות השן לילדים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אנחנו לא נהיה בזה חלוצים. הדבר קיים בדנמרק, בצרפת, בגרמניה, בבריטניה, באוסטרליה ובארצות נוספות. בשוויץ רפואת שיניים עד גיל ‎18 היא על חשבון המדינה. אנו צריכים ללכת פה בעקבותיהן של מדינות רבות אחרות, שכך נהגו מתוך דאגה לילדים ומתוך דאגה לכלכלה בריאה של המדינה. לא לטפל בשן חולה של ילדים, עולה אחר כך לכולנו הרבה מאוד.

היו”ר יצחק גלנטי:

כלומר, אתה מדבר על רפואה מונעת בעיקר.

יצחק קדמן:

אני מטפל על זה, שאם לא מטפלים בעששת שהטיפול בה הוא יחסית זול, זה אחר כך מגיע לטיפולים הרבה יותר מסובכים, הרבה יותר יקרים, הרבה יותר כואבים, הרבה יותר רדיקליים בגילאים מתקדמים יותר.

אריה אלדד:

נדמה לי, שעסקנו הרבה פעמים בשאלה, ונאמר גם בוועדה הזו שההשקעה המועילה ביותר בבריאות היא בתחום הרפואה המונעת. משרד האוצר מסרב ללכת לאור ההנחה הזו ולתמוך בה. הוא לא לוקח בחשבון את ימי העבודה שהולכים לאנשים בגין טיפולי שיניים.

אני נחשפתי לעניין הזה בפעם הראשונה כאשר הייתי קצין רפואה ראשי. מתגייס ממוצע מגיע לצבא כאשר הוא זקוק ל-‎6 סתימות. בצבא זה בחינם, כי אנו מטפלים בגופו של החייל על כל ההיבטים שלו. אז המדינה משלמת על זה פי ‎4 ופי ‎5 בגלל ההזנחה. כאשר חיילים בטירונות הולכים לטיפולי שיניים הם חיילים פחות טובים, כי הם מאבדים ימי אימון וימי הכשרה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שחייל שנמצא באיזשהו מקום יגיע למצב שהוא לא יוכל לתפקד בגלל בעיות שיניים. אנחנו היינו צריכים לדאוג למערכים שלמים של עזרה ראשונה, ולחלץ חיילים מהבופור בגלל כאבי שיניים. יש לנושא הזה היבטים כלכליים, היבטים ביטחוניים והיבטים חברתיים. אין ספק, שהצעת החוק הזו היא ראויה מאוד, והיא משקפת את קצה הצורך לתקן, ולהיות מסוגלים לשכנע גם משרד האוצר שהמדינה חייבת להשקיע גם בבריאות, כי זו השקעה כלכלית.

היו”ר יצחק גלנטי:

אבקש מחה"כ זיו לומר את דברו.

יצחק זיו:

לאור ההערות של פרופ' אלדד, אנו מבינים שהילדים האלה מגיעים לצבא והמדינה מתקנת את השיניים. בואו נקטין את ההוצאות של המדינה בצבא, כאשר נטפל בזה קודם. אם נטפל בגיל מוקדם יותר, אותם ילדים לא יגיעו לצבא במצב בו הם מגיעים היום. בואו נתחיל את התהליך מוקדם, ונצא נשכרים.

היו”ר יצחק גלנטי:

אבקש לתת את זכות הדיבור לנציגי בריאות כללית.

אורי אליאל:

הכללית היא בעד ההצעה ובעד הרחבת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לכלל שירותי בריאות השן. ההיבט השוויוני הוא ברור. במונחים כלכליים של עלות-תועלת, הרחבת סל הבריאות לשירותים האלה יהיה יותר זול ברמה הלאומית. לטעמנו, זה השיקול שעל המדינה לשקול.

דבר נוסף, יצטרכו לשנות את נוסחת ההקצאה בין הקופות. היום נוסחת ההקצאה לא לוקחת בחשבון כלל מצב סוציו-אקונומי. ידוע לכולם, שאוכלוסיות ממצב סוציו-אקונומי נמוך צורכות יותר שירותי בריאות ציבוריים במימון המדינה. היום לא לוקחים בחשבון פרמטרים סוציו-אקונומיים. קופה שמספקת שירותים לאוכלוסיות ממצב סוציו-אקונומי נמוך מופלית לרעה מול קופות אחרות. לכן, נכון להכליל בהקצאה גם פרמטרים סוציו-אקונומיים.

היו”ר יצחק גלנטי:

אני מבין, ששירותי בריאות כללית נותנים היום שירותים לבריאות השן.

אורי אליאל:

לא במסגרת הסל, במסגרת חברת בת "כללית סמייל".

יעקב מרגי:

כמו כל מכון שירותי שיניים.

היו”ר יצחק גלנטי:

אני מבקש מנציג מכבי שירותי בריאות לומר את דברו.

מרדכי סייפן:

אני מברך ומצטרף ליוזמי הצעות החוק. גם אני כקצין רפואת שיניים בפיקוד מרכז נחשפתי לבעיה שהעלה פרופ' אלדד. ללא ספק זה מהלך מבוקש ורצוי. כשירות בריאות שמכיר בעובדה שבריאות הפה והשיניים היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית של ילדינו, ואנחנו אוהבים את ילדינו, הובלנו מהלך של הטבה, שמעוגנת במספר זכויות וחובות, של רפואת שיניים חינם לילדים עד גיל ‎6. כאשר הגינו את הרעיון, היו כל מיני תגובות. מינואר עד אוקטובר הצלחנו לאסוף נתונים, כדי לקחת את היוזמה שאנו הובלנו ולהכניסה לסל הבריאות. המספרים הם לא בשמיים. ברמה הערכית אנו מטפלים בילדים, שהוכח שההתערבות המניעתית והשיקומית בשלבים הראשוניים של החיים שלהם היא תועלתית מכל הבחינות, גם מבחינת הבריאות של הילדים, גם מבחינת התדמית העצמית של הילדים, וגם מבחינה כלכלית.

יש לנו נתונים מאירי עיניים על הצורך העצום לרפואת שיניים בגילאים האלה. היו אנשים שאמרו, שלילדים בגיל הזה אין צורך בטיפולי שיניים. אדוני היו"ר, הנתונים מדברים בעד עצמם. מספר הילדים שעברו דרכנו במהלך ‎10 חודשים היה פי חמישה מהממוצע שהיה טרם הכנת היוזמה הזו. באותם אזורים בהם המצב הסוציו אקונומי לא אפשר להורים לתת את השירותים האלה, היתה דרישה עצומה. כארגון בריאות שמכיר ומוקיר את בריאות הפה והשיניים של ילדיו, מצטרפים ליוזמות האלה. היינו שמחים מאוד, אם כל שירותי בריאות השיניים יינתנו לכלל ילדי ישראל במסגרת סל הבריאות.

היו”ר יצחק גלנטי:

אבקש לשמוע את נציג קופת חולים מאוחדת.

ליאת סלוק:

אנחנו מצטרפים ליוזמה שהחוק הזה ייכנס לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ונוכל גם אנחנו לתת את כל הטיפולים לילדים.

היו”ר יצחק גלנטי:

נציג הסתדרות רפואת השיניים בישראל, בבקשה.

חן יצחק:

אני רוצה לברך את כל יוזמי החוק. זה דבר שאנחנו כבר חמש שנים רוצים בו. אנו נותנים טיפולי שיניים לנזקקים ללא תשלום. יש לנו ‎300 מרפאות שיניים בכל הארץ. אנו קשורים עם ועדות רווחה בכל האזורים.

היו”ר יצחק גלנטי:

מה זאת אומרת בלי תשלום?

חן יצחק:

מדובר ברופאים מתנדבים.

היו”ר יצחק גלנטי:

מה לגבי חומרים?

חן יצחק:

חברים בהסתדרות לרפואת השיניים מעניקים טיפול בחינם לנזקקים. אנו בקשר עם לשכות הרווחה בכל המועצות. הם יודעים מי נזקק ומי לא נזקק. לפני שנה אנחנו התחלנו מהלך דומה עם ניצולי שואה. ‎500 מרפאות שיניים מטפלות בניצולי שואה בלי כסף. אני רוצה לומר לכם, שאנו אסירי תודה שאנו יכולים להעניק טיפול. אתם לא יודעים איזה טרגדיות יש לילדים. אנחנו בהסתדרות לרפואת שיניים מוכנים לשבת ולעזור בהכנת החוק. הלוואי שהחוק יעבור, אבל ודאי תהיה מלחמה באוצר. אנחנו מוכנים להגיש את השירותים ולתת הערכה, איפה כדאי יותר להשקיע.

גדעון סער:

באיזה גיל כדאי יותר להשקיע?

חן יצחק:

במניעה. בגיל ‎14-15 אנו נפגוש ילדים שכבר ‎10 שנים סובלים מבעיות שיניים, והעלויות תהיינה פי ‎10. אם ניקח ילד בגיל שנתיים-שלוש ונתחיל את איטום החריצים, ההוצאות יהיו פחותות.

היו”ר יצחק גלנטי:

ד"ר חן, בוא נצא מתוך הנחה שהתקציב הוא לא אינסופי. איפה היית מתמקד בתקציב הנתון מבחינת קבוצת גיל?

חן יצחק:

הייתי מציע להתמקד בגיל ‎3 עד גיל ‎9, אז מתחלפות השיניים לשיניים קבועות. לפי הנתונים הקיימים, ניתן להקים צוות מומחים שיוביל את החוק.

היו”ר יצחק גלנטי:

חה"כ סער, אתה רואה שיש פה איזה שוני. חבל שחה"כ מרגי לא נמצא פה כרגע.

גדעון סער:

לאיזה שוני אתה מתייחס?

היו”ר יצחק גלנטי:

לגיל. ההצעה שלך היא הרבה יותר רחבה.

גדעון סער:

אני מקבל את עמדת ד"ר חן, שהדבר הנכון ביותר הוא לטפל בגילאים המוקדמים ביותר.

היו”ר יצחק גלנטי:

הוא מציע להתמקד בגילאי ‎3 עד ‎9.

יצחק קדמן:

חה"כ מרגי אמר, שהוא מוכן לשנות את הצעתו.

חן יצחק:

רצוי לחשוב עד הסוף גם על המנגנון. אפשר להעביר חוק בלי תקנות, והדברים הטובים ייפלו בדרך. במדינת ישראל כל רפואת השיניים היא רפואה פרטית. בקופות החולים אין רפואת שיניים. יש מכונים פרטיים, שהם בדיוק כמו המרפאה שלי. אני מפחד, שאם נדבר על זה שזה צריך להיות בקשר עם עוד מנגנון אז הרצון הטוב ילך לאיבוד.

דבר נוסף, אסור למנוע מאותם ילדים אפשרות להגיע לטיפול שיניים, כמו ילד מסביון או ממקום אחר. צריכים להשאיר לילד אפשרות בחירה של רופא לפי ראות עיניו. הדוגמא של "מכבידנט", מראה שמי שמקבל טיפול הם אותם אלה שיש להם ביטוח משלים. לאוכלוסייה שעליה אנו מדברים אין כסף לקנות ביטוח משלים.

צריך להקים צוות בראשותו של משרד הבריאות, אשר ידון בהכללת השירותים בסל הבריאות ובעלויות הטיפולים. הצוות הזה יכול ללוות את הוועדה, שמורכבת ממשרד הרווחה וביטוח לאומי. מפעם לפעם יש לשנות את הסל, ומפעם לפעם אפשר להוסיף טיפולים חדשים וכו'. צריך להיות ליווי קבוע של ועדה ניטראלית, שלא קשורה לשום גוף.

אני רוצה לשים דגש על זה שהסתדרות רפואת שיניים והמועצה המדעית מוכנה ללוות את התהליך. הלוואי שהמעגל יתרחב, וייכנסו ילדים שהם לא ממשפחות מצוקה. אני עברתי כמה מלחמות, ואני יודע איזו מלחמה מחכה לכולנו עם האוצר. עקב כך, אני מבקש שברגע שדנים בחוק יחשבו גם על הדרך בה הילדים האלה יקבלו טיפול. במדינת ישראל כל מי שנותן שירותי רפואת שיניים הוא אדם פרטי. אסור להגביל את הילדים האלה לכיוון כזה או אחר. אסור ליצור מנגנון שכסף או המשאבים ילכו לכיוון מסוים. אסור לתת לילדים האלה רק מסלול אחד בו הם יוכלו לקבל טיפול. הילדים זכאים לטיפול מהמומחים הטובים ביותר.

טוביה חורב:

אני יושב כאן כנציג מרכז טאוב ולבי רחב. מרכז טאוב הוציא לאחרונה מחקר מעמיק בנושא של רפואת השיניים במדינת ישראל בכלל, הכולל גם קשישים, והעלה את מה שהועלה כאן על ידי ד"ר קדמן. אנחנו שותפים לדאגה. אני מוכרח לומר משהו בנימה אישית. פרופ' אלדד הזכיר את מה שקורה בצבא. עבדכם הנאמן היה קצין רפואת שיניים ראשי, והוא זה שנתקל בתוצאות של מה שקורה היום במדינת ישראל. אנשים הגיעו לשירות הצבאי עם פה הרוס. ברגע שמישהו פתח את הפה, יכולת לראות מאיזו שכבה סוציו אקונומית הוא הגיע. הדבר הזה הוא בלתי נסבל במדינה מתוקנת.

היו”ר יצחק גלנטי:

אינדיקציה מעניינת.

טוביה חורב:

זה דבר בלתי נסבל במדינה מתוקנת. תמיד כאשר נותנים את הדוגמא של שוויץ שואלים כולם: האם אנחנו דומים לשוויץ? אם כך, בואו נדבר על גרמניה, פינלנד, הולנד ועל כל יתר מדינת אירופה. בכולן רפואת שיניים היא חלק בלתי נפרד מסל השירותים בביטוח הממלכתי, וזה לא מוגבל רק לילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. מעבר לכך, יש ברוב מדינות אירופה אפשרות לאנשים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות לקבל שירותי רפואת שיניים במימון המדינה. כלומר, מדינת ישראל שונה ונמצאת מרחק רב מאוד ממה שקורה במדינות אחרות.

למה הדבר גורם? לפערים גדולים מאוד בבריאות השן, בהוצאה ניכרת בהיבט ההוצאה הלאומית על שירותי בריאות בכלל, ושירותי בריאות השן בפרט, שאין לה אח ורע במדינות אחרות. בסופו של דבר אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף. מי מוציא את הכסף? ‎95% מהמימון משולם על ידי משקי הבית, על ידי המשפחות עצמן. יש מדינות אחרות, שהיקף המימון הציבורי לשירותי רפואת השיניים הוא שונה משלנו. אם אצלנו המימון הציבורי מכסה רק ‎5% משירותי בריאות השן, בדנמרק ‎37% מכסה המדינה, בהולנד ‎27% מכסה המדינה, בגרמניה ‎62% מכסה המדינה. אנחנו מדברים רק על ‎5%. לא פלא, שלא רק בנושא של פערים יש לנו בעיה, אלא גם בנושא של החתך הממוצע והתוצאה הממוצעת באוכלוסייה. שיעור הילדים שסובלים משיניים פגומות, שיניים עם עששת, גבוה יותר בישראל מאשר במדינות אחרות, גם בהיבט מספר הילדים שסובלים מעששת וגם מהיבט של מספר ממוצע של שיניים הנגועות בעששת. משקי הבית משקיעים הרבה מאוד כסף. התוצאה הבריאותית בסופו של דבר היא לא מספיק טובה, והמדינה מפסידה כספים.

הזכירו כאן את הפן הכלכלי. מרכז טאוב במסגרת העבודה האחרונה שלו חישב את הנושא של אובדן ימי עבודה כתוצאה מטיפולי שיניים. אם היינו משקיעים במניעה ומורידים במעט את הדבר הזה, היינו מרוויחים ‎600,000,000 שקלים בשנה. זו דוגמא אחת לפן הכלכלי של נושא רפואת השיניים.

אם אכן נלך לפתרון של שירותי רפואת שיניים לשכבות מצוקה, זה יהיה השירות היחיד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שהוא מפולח פר אוכלוסייה והוא סלקטיבי. אתה הוא זה שאמר, ששכבות האוכלוסייה הן כאלה שמי שיש לו את השקל הנוסף הוא עדיין בגדר עני. חייבים לתת את השירות הזה באופן אוניברסאלי. אני מודע למגבלות התקציב הציבורי, ולכן אפשר לעשות את זה בפתרון רב שנתי, כאשר בכל שנה מוסיפים שכבת גיל נוספת למערכת הכיסוי, כך שהכיסוי יהיה אוניברסאלי לכל הרוחב עד גיל ‎7 או ‎9.

המודל הזה נמצא בעבודה של מרכז טאוב. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם כל ועדה שתוקם בעניין הזה. מרכז טאוב הוציא בשנת ‎1999 פרק שמוקדש לנושא הזה. בשנת ‎1996 עבדכם הנאמן כתב בכתב העת "ביטחון סוציאלי" את אותם דברים. אני אומר לכם, שלבי רחב. בזמנו הייתי קול קורא במדבר בנושא הזה. לא היתה נפש חיה שהיתה מוכנה להצטרף לנושא הזה. הראשונים שהרימו את דגל רפואת השיניים בבית הזה, היתה ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות חבר הכנסת דוד טל, שהכניסה בין ההמלצות שלה גם את הנושא הזה. אני שמח, על כך שאדוני היו"ר מצא לנכון לקיים את הדיון הזה. אנחנו נשמח לתת עזרה ככל שתידרש.

היו”ר יצחק גלנטי:

תודה רבה. אבקש את נציגת משרד הבריאות לומר את דברה.

לנה נטפוב:

נושא של טיפול שיניים לילדים בכלל, וכמובן לילדים נזקקים, הוא מאוד קרוב ללבנו. אנחנו מטפלים בו באופן מואץ. עם זאת, אני חייבת להתנגד להצעת חוק זו במסגרת הנוכחית. אנו חושבים שהניסיון לקשור פתרון של טיפול שיניים לילדי ישראל דרך קשירת הזכאות לילד על פי מבחן הכנסה, הוא שגוי.

גדעון סער:

אני מוכן לבטל את מבחן ההכנסה. זה יהיה אוניברסאלי.

לנה נטפוב:

אז אנחנו בהחלט תומכים. אני מודה לכם מקרב הלב, על כך ששמתם את הנושא על סדר היום הציבורי. אנחנו מתחברים לזה מאוד.

אנחנו הגשנו לוועדת הסל הנוכחית הצעה לטיפול שיניים אוניברסאלי לילדים מגיל אפס עד גיל חמש, ונוכל לראות איך ועדת הסל הנוכחית תתייחס להצעה זו. ההתייחסות היא, שילדים מגיל אפס עד גיל ‎18 צריכים להיות מכוסים על ידי טיפולי שיניים מונעים. אם הילדים יתגייסו לצבא עם שיניים בריאות, כל ההתייחסות ההמשכית תהיה לטובת מדינת ישראל.

אנואר ח’ילף:

אחרי שכולם תמכו, הגיע הזמן להתנגד.

יצחק קדמן:

תחשוב על הילדים שיהיו לך.

אנואר ח’ילף:

אני רוצה להזכיר את העלויות התקציביות של ההצעות. יש פה ‎4 הצעות דומות במהותן, אבל ההבדלים הן בשכבות הגיל אליהן מתייחסות ההצעות. עלות התקציבית של הצעת החוק המדברת על גילאי ‎14-15 נעה בין ‎8,000,000 שקלים ל-‎16,000,000 שקלים לשנה.

היו”ר יצחק גלנטי:

האם אתה יודע על המספרים בהם מדובר?

אנואר ח’ילף:

מדובר ב-‎23,000 ילדי מצוקה בגילאי ‎14-15. זה ‎10% מסך הילדים בגילאים האלה.

היו”ר יצחק גלנטי:

כלומר, אם ניקח את ה-‎100% זה יהיה ‎180,000,000 שקלים בשנה?

אנואר ח’ילף:

לא, זה יהיה ‎130,000,000 שקלים.

היו”ר יצחק גלנטי:

כלומר, אם ניקח את כל קבוצת הגיל בין ‎14 ל-‎15 נגיע ל-‎130,000,000 שקלים.

אנואר ח’ילף:

העלות לגבי קבוצת הגיל בין ‎14 עד ‎15 מדובר בין ‎8,000,000 שקלים ל-‎16,000,000 שקלים. לכל הילדים בכלל מגיל אפס עד גיל ‎18 ממשפחות נזקקות, העלות היא כ-‎130,000,000 שקלים. העלות לגבי כל הילדים בכלל נעה בין ‎220,000,000 שקלים ל-‎320,000,000 שקלים.

יצחק קדמן:

הנתון הוא לא נכון.

היו”ר יצחק גלנטי:

אני רוצה להבין את הנתונים של האוצר. אנחנו עדיין לא הגדרנו, מה הסל של ביטוח בריאות השיניים. איך אתם יכולים לתת את הערכות האלה מבלי לדעת על מה מדובר?

אנואר ח’ילף:

אנחנו נעזרים באנשי המקצוע בקופות החולים.

מרדכי סייפן:

אנחנו העברנו לו את הנתונים, כולל פרוט מדויק של השירותים שאנחנו נותנים במסגרת הזו, שעליה מבוססים הנתונים שלנו.

היו”ר יצחק גלנטי:

לא מטופל בטיפול אורתודנטי.

מרדכי סייפן:

לא.

יצחק קדמן:

הוכן מסמך על ידי משרד הבריאות, שהוא הגורם המקצועי שמוסמך לתת נתונים, גם על סמך הנתונים של מכבי, ושם הנתון המרבי לכלל הילדים עד גיל ‎18, ללא פילוח של אוכלוסיות מצוקה היה ‎240,000,000 שקלים על כלל הילדים בכל הגילאים. זה היה מסמך מוסכם גם על נציג האוצר, ראובן קוגן.

היו”ר יצחק גלנטי:

זה כאשר זה אוניברסאלי מגיל אפס עד ‎18. זאת אומרת, שכאשר נציג האוצר מדבר על הערכה תקציבית שהיא בין ‎220,000,000 שקלים לבין ‎320,000,000 שקלים, זה נופל באמצע. לכן, סביר להניח שזה מוסכם גם על האוצר.

יצחק זיו:

אם נכניס את הנתון של החיסכון של אלה שיתגייסו לצבא, הסכום ירד.

היו”ר יצחק גלנטי:

אם ננקה את החיסכון מהסכום הזה, כמובן שנקבל סכום הרבה יותר קטן.

היו”ר יצחק גלנטי:

אני מבקש לשמוע את נציג ההורים.

אבי גור:

אני גם נציג הילדים. לפי החוק ההורה הוא אפוטרופוס של הילד עד גיל ‎18. אני כרגע משמש נציג הילד ונציג ההורה. משנת ‎1994 אני מרכז את הנושא. הבוקר הייתי במרפאת שיניים בחיפה לילדי מצוקה, שממונת על ידי משרדי ממשלה. אני יכול לספר לכם, שעיקר בעיית העששת קשורה לשיננית ולבדיקת שיניים. החדשות הטובות, הן שהטיפול הזה קיים במסגרת סל הבריאות חינם לאורך ‎4 פגישות. זה שזה בחינם זה בזכותי. בעבר היתה אגרה. משנת ‎1994 שהתחילו הדיונים על חוק הבריאות, קיבלו את הטענה שלנו בממשלת נתניהו, שאי אפשר שיהיה כפל תשלומים בנושא בריאות, וכתוצאה מזה האגרה שונתה. היום כל תלמיד במערכת החינוך זכאי ל-‎4 פגישות עם שיננית, כולל הדרכה.

נשאר לנו להגיע לתפקיד מס' ‎2 של ועדה בכנסת, שיש לה תפקיד של חקיקה וביצוע חוקים. חשוב שלדיון הבא, אנחנו נבקש ממרכז המידע של הכנסת דוח על הנושא הזה, ואולי יגיעו לכאן נציגים של משרדי הרווחה, העבודה והבריאות, שהם מרכזים טיפול יפה מאוד שנעשה בכל הארץ. אולי גם יגיע ד"ר זוסמן, שהוא מרכז מפעל יפה במסגרת השלטון המקומי והוא נמצא במצוקה.

לנה נטפוב:

מה שאתה אומר הוא לא ממש מדויק.

אבי גור:

יש תקציב. כתוצאה ממה שקורה בשלטון המקומי וברשויות המקומיות, בכל שנה מוחזר תקציב לאוצר. יתרה מזו, יש ‎280 רשויות מקומיות ברחבי מדינת ישראל, שמתוכן רק ‎70 משתתפות בפרויקט של רפואת שיניים. בעבר היו ‎240 רשויות שמשתתפות בפרויקט הזה. כלומר, חלק מהשאלה בה נצטרך לדון, היא מי ייתן את הטיפול, מי ייתן את השירות. השירות מופרד לטיפול מונע של ‎4 מפגשים שניתנים חינם לגמרי. הצעות החוק של חה"כ סער, נוקד ומרגי, מדברות על קטע נפרד שעדיין לא ניתן, וזה טיפול משקם. מדובר על סתימת חורים ולא על ניקוי השן. יש לזה גם מחירון מיוחד. אני חושב, שאנו צריכים לעבוד עבודה מקצועית. אני הזדעזעתי לשמוע, שמשרד האוצר לוקח נתונים מחברה כמו "מכבידנט". אותו דבר היה בדיון על שירותי התלמיד. הם הגישו מספרים שהיו פי ‎10 ופי ‎20, כי אלה הן העלויות שלהם. נציג האוצר בא לפה ומנפנף במספרים האלה. זו בושה וחרפה, שהוא לא מציין בפנינו שהתקציב קיים ברובו לנושא העששת. כואב לי בתור נציג ההורים ונציג הילדים, שאנו לא מקבלים לפה מסמכים מסודרים אלא דברים בעל פה.

ג’ודי וסרמן:

אדוני היו"ר, חברי הכנסת, התוספת השלישית של חוק ביטוח בריאות מפרט את השירותים שניתנים על ידי המדינה ולא על ידי קופות החולים. בסעיף ‎5 נאמר: "בריאות השן - בדיקות שגרה, מעקב והדרכה על ידי רופא שיניים ושיננית לתלמידים, בטיפול על פי נהלים הנהוגים במשרד הבריאות". כפי שאני מבינה את הסעיף, מדובר על הדרכה, הסברה ובדיקות שגרה ולא על טיפול. זה לא טיפול בעששת, אלא הדרכה והסברה.

היו”ר יצחק גלנטי:

אבל הוא אומר שכן.

אבי גור:

אני חי עם זה. ברמת השטח מגיעה שיננית.

ג’ודי וסרמן:

האם שיננית מגיעה לבית הספר?

לנה נטפוב:

כפי שהיועצת המשפטית אמרה, התוספת השלישית של חוק ביטוח בריאות ממלכתי מסדירה שירות דנטלי לתלמיד, כפי שהיה נהוג במשרד הבריאות עוד לפני כניסת החוק לתוקפו - ‎1994. נכון להיום, התקציב הציבורי המוזרם לשירות הדנטלי לתלמיד עומד על ‎13,000,000 שקלים, שניתנים ל-‎70 רשויות מקומיות שהביעו רצון להפעיל שירות כזה. חובה להפעיל שירות כזה לא הוטלה על ידי שום חוק על שום רשות מקומית. אם רשות חושבת שהנושא קרוב ללבה, או שוועד ההורים המקומי שכנע אותה בכך, היא רשאית להפעיל שירות דנטלי לתלמיד.

היו”ר יצחק גלנטי:

האם משרד הבריאות מביא את זה לידיעת ההורים?

לנה נטפוב:

זה נכון שאפילו טיפול במרפאת שיניים ניתן ברשויות אלה, כי לחלקן יש מרפאות שיניים. עם זאת, רוב הרשויות לא עומדות בנטל התקציבי של העלות, מכיוון שמשרד הבריאות נוטל רק בחצי מהעלות של השירות. החצי השני מתחלק בין השלטון המקומי לבין אגרת הורים, שמשולמת ומאושרת על ידי ועדת החינוך של הכנסת.

היו”ר יצחק גלנטי:

אם לרשות המקומית אין כסף, מה קורה עם התקציב של משרד הבריאות?

לנה נטפוב:

משרד הבריאות נותן כסף רק לרשות שמשתתפת בעלות.

היו”ר יצחק גלנטי:

רק במצ'ינג.

יצחק קדמן:

ולכן זה פועל רק ב-‎70 רשויות.

מידד גיסין:

ולכן יש עודפים שחוזרים למשרד האוצר.

טוביה חורב:

צודק ידידנו נציג ההורים שאומר, ש-‎67 רשויות משתתפות. צודקת היועצת המשפטית שאומרת, שבתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הוטל על משרד הבריאות והמדינה לספק את השירות הזה. יש הודעה שמופיעה ברשומות, שחתום עליה השר מצא, כשר בריאות, שפרט איזה שירות מופיע בתוספת השלישית, תמצאי שמדובר גם בטיפול. על בסיס הדבר הזה כל הרשויות היו צריכות לתת טיפול. סליחה, לא הרשויות אלא משרד הבריאות שלקח את הרשויות כקבלן. המדינה היתה צריכה לממן ‎100% מהשירות הזה. בפועל זה לא קורה. כפי שאמר ד"ר קדמן, מיעוט מבוטל מקבל את השירות הזה. גם באותן הרשויות בהן השירות ניתן, השירות לא נגיש לילדים והילדים לא מקבלים את הטיפול. לכן, צודקים מגישי ההצעה שבאים לעשות סדר בעניין.

מרדכי סייפן:

אני מומחה לרפואת שיניים לילדים, ואני רוצה להעיר שתי הערות מקצועיות. שיניים חלביות של ילדים לא מתחלפות עד גיל ‎9 או ‎12. אם אנו לוקחים את הפרמטר הזה, אני הייתי רוצה להתייחס לזה. בנוגע לעששת - עם כל הכבוד לשיננית ולניקיון, זו התחמקות מאבחנה נכונה של הבעיה.

אמר ד"ר יצחק חן, שהשירותים במכבי ניתנים רק לילדים שיש להם ביטוח משלים. זה אכן כך. במכבי ל-‎90% מהילדים האלה יש ביטוח משלים וגם הם לא יכולים להרשות לעצמם את שירותי רפואת השיניים. לכן, מספר הילדים שמגיעים אלינו הוא פי חמישה מהממוצע שהיה שנה לפני כן. עם כל הכבוד, אני מבקש להודיע כי גם אנשים שיש להם ביטוח משלים לא יכולים להרשות לעצמם טיפולי שיניים וזקוקים לזה, בוודאי שהאוכלוסייה של כלל ילדי ישראל זקוקה לזה. ברצון רב ובשקיפות מלאה שיתפנו את האוצר בנתונים הוגנים ואמיתיים. שיתפנו גם את ד"ר קדמן בנתונים האלה. פה לא מדובר בסכומים אדירים. זו חובתנו כלפי ילדנו, לקחת את המשימה הזו ולעשות אותה כחלק משירותי הסל.

היו”ר יצחק גלנטי:

אני מבין, שנציג האוצר רוצה לטעון להוזלת השירותים.

אנואר ח’ילף:

העלות התקציבית, היא אחת הסיבות שאנו מתנגדים להצעה, אבל יש פן חשוב נוסף והוא שהכללת שירותים בתוך סל שירותי הבריאות לא נעשית בדרך של חקיקה אלא על פי החלטת ועדת הסל.

היו”ר יצחק גלנטי:

המחוקק נמצא פה ולא במשרד האוצר. פה זה המוסד המחוקק. אם יהיה צורך, נוציא חוק בהתאם.

אנואר ח’ילף:

הכללת שירות בדרך של החקיקה במקרה הזה זה טוב, אבל במקרים אחרים זה יכול לגרום לכל מיני השלכות שליליות.

גדעון סער:

אם במקרה הזה זה טוב, אז נתמקד במקרה הזה.

היו”ר יצחק גלנטי:

אני רוצה לסכם את הישיבה. כל המשתתפים בדעה אחת, שיש מקום במדינת ישראל לעשות ביטוח בריאות שיניים אוניברסאלי. אנחנו נמשיך את הדיון בישיבה נוספת. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה ‎13:30