הסכם בניים - בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה

הסכם ביניים
ישראלי-פלסטיני
בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה

6. נספח V: פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים

תוכן

מבוא
סעיף I: המסגרת וההיקף של פרוטוקול זה
סעיף II: הוועדה הכלכלית המשותפת
סעיף III: מסי יבוא ומדיניות ייבוא
סעיף IV: נושאים מוניטריים ופיננסיים
סעיף V: מיסוי ישיר
סעיף VI: מיסוי עקיף על יצור מקומי
סעיף VII: עבודה
סעיף VIII: חקלאות
סעיף IX: תעשייה
סעיף X: תיירות
סעיף XI: ענייני ביטוח

מבוא

שני הצדדים רואים את התחום הכלכלי כאחת מאבני הפינה של יחסיהם ההדדיים, במטרה
לחזק את עניינם בהשגת שלום צודק, בר קיימא וכולל. שני הצדדים ישתפו פעולה בשטח זה
כדי להקים בסיס כלכלי יציב ליחסים אלה, אשר יוסדרו בתחומים הכלכליים השונים על פי
עקרונות של כיבוד הדדי של כל צד לגבי האינטרסים הכלכליים של משנהו, הדדיות, צדק
והגינות.

פרוטוקול זה מניח את התשתית לחיזוק הבסיס הכלכלי של הצד הפלסטיני ולמימוש זכותו
לקבלת החלטות כלכליות בהתאם לתכנית הפיתוח שלו ולעדיפויותיו. שני הצדדים מכירים
בקשרים של כל אחד מהם עם שווקים אחרים ואת הצורך ביצירת סביבה כלכלית טובה יותר
לעמיהם וליחידים.

סעיף I

המסגרת וההיקף של פרוטוקול זה

1. פרוטוקול זה הינו הסכם חוזי אשר יסדיר את היחסים הכלכליים בין שני הצדדים ויחול
על הגדה המערבית ורצועת עזה בתקופת הביניים. היישום יהיה בהתאם לשלבים שנחזו
בהצהרת העקרונות על הסדרי ממשל עצמי זמני שנחתמה בוושינגטון הבירה ב-13 בספטמבר
1993 ובזיכרון הדברים המוסכם שלה.
לפיכך הוא יתחיל ברצועת עזה ובאזור יריחו ובשלב מאוחר יותר יחול גם על יתר הגדה
המערבית, בהתאם להוראות הסכם הביניים או כל הסדרים מוסכמים אחרים בין שני
הצדדים.

2. פרוטוקול זה, לרבות נספחיו, ישולב לתוך ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו
בפרוטוקול זה - "ההסכם"), יהיה חלק בלתי נפרד ממנו ויפורש בהתאם לכך. סעיף קטן זה
מתייחס רק לרצועת עזה ולאזור יריחו.

3. פרוטוקול זה יכנס לתוקף עם החתימה על ההסכם.

4. למטרת פרוטוקול זה, המונח "שטחים" פירושו האזורים שבתחום סמכותה של הרשות
הפלסטינית, בהתאם להוראות ההסכם בעניין סמכות טריטוריאלית.

תחום הסמכות הפלסטיני בהסכמים הבאים עשוי לכלול שטחים, תחומים ופעילויות בהתאם
להסכם הביניים. לפיכך, למטרות פרוטוקול זה, כאשר ישים, המונח "שטחים" יפורש כמתכוון
גם לפעילויות ותחומים, לפי העניין, בשינויים הדרושים.

סעיף II

הוועדה הכלכלית המשותפת

1. שני הצדדים יקימו ועדה כלכלית משותפת פלסטינית-ישראלית (להלן ה(-JEC כדי לעקוב
אחר יישומו של פרוטוקול זה ולהחליט בבעיות הקשורות אליו אשר עשויות להתעורר מפעם
(לפעם. כל צד רשאי לבקש בחינה של כל נושא הקשור להסכם זה על ידי הJEC-.

2. ה-JEC תשמש כוועדה מתמדת לשיתוף פעולה כלכלי שנחזתה בנספח III של הצהרת
העקרונות.

3. ה-JEC תהיה מורכבת ממספר חברים שווה מכל צד והיא רשאית להקים ועדות משנה כפי
שתראה לנחוץ, בנוסף לוועדות המשנה המצוינות בפרוטוקול זה.
ועדת משנה יכול שתכלול מומחים לפי הצורך.

4. ה-JEC וועדות המשנה שלה יקבלו החלטות בהסכמה ויקבעו לעצמן את סדרי הנוהל,
לרבות תדירות ישיבותיהן ומקומן או מקומותיהן.

סעיף III

מסי ייבוא ומדיניות ייבוא

1. מדיניות הייבוא והמכס של שני הצדדים תהיה בהתאם לעקרונות ולהסדרים המפורטים
בסעיף זה.

2. א. לרשות הפלסטינית יהיו כל הכוחות והאחריות בתחום המדיניות וההליכים של
הייבוא והמכס ביחס לאלה:

1) טובין ברשימה א1 המצורפת כנספח I, המיוצרים בירדן ובמצרים בפרט ובמדינות ערב
האחרות, אשר הפלסטינים יוכלו לייבא בכמויות מוסכמות בין שני הצדדים עד לצרכי השוק
הפלסטיני כפי שהם נאמדים בהתאם לפסקה 3 להלהן.

2) טובין ברשימה א2 המצורפת כנספח II, מארצות ערב והאיסלם ומארצות אחרות, אשר
הפלסטינים יוכלו לייבא בכמויות מוסכמות בין שני הצדדים עד לצרכי השוק הפלסטיני כפי
שהם נאמדים בהתאם לפסקה 3 להלן.

ב. מדיניות הייבוא של הרשות הפלסטינית לרשימות א1 ו-א2 תכלול קביעה שינוי מזמן לזמן,
באופן עצמאי, של שיעורי מכס, מס קנייה, היטלים, בלו ותשלומי חובה אחרים, והסדרה של
התנאים וההליכים של רישוי ושל דרישות התקינה. הערכה לצרכי מכס תתבסס על הסכם
גאטט 1994 החל מהמועד שבו יונהג בישראל, ועד אז - על פי שיטת בריסל להערכה (BVD סיווג
טובין יבוסס על עקרונות "השיטה המתואמת לתיאור וסיווג של טובין". לגבי ייבוא הנדון
(בסעיף VIII של פרוטוקול זה (חקלאות) יחולו הוראות אותו סעיף.

3. לעניין פסקה 2(א) לעיל, צרכי השוק הפלסטיני לשנת 1994 ייאמדו בידי ועדת משנה של
מומחים. אומדנים אלה יבוססו על הנתונים המצויים הטובים ביותר ביחס לצריכה, ייצור,
השקעות וסחר חיצוני של השטחים בעבר. ועדת המשנה תגיש את אומדנה תוך שלושה חדשים
מחתימת ההסכם. אומדנים אלה ייבחנו ויעודכנו בידי ועדת המשנה כל שישה חדשים, על
בסיס הנתונים המצויים הטובים ביותר ביחס לתקופה האחרונה שלגביה קיימים נתונים
רלוונטיים, בהתחשב בכל המדדים (האינדיקטורים) הכלכליים והחברתיים.

עד להסכם על צרכי השוק הפלסטיני, האומדנים לתקופה הקודמת כשהם מתואמים לפי גידול
האוכלוסייה ועליית התל"ג לנפש בתקופה הקודמת, ישמשו כאומדנים זמניים.

4. לרשות הפלסטינית יהיו כל הכוחות והאחריות לקבוע ולשנות מזמן לזמן, באופן עצמאי,
את השיעורים של מכס, מסי קנייה, היטלים, בלו ותשלומי חובה אחרים על טובין ברשימה ב,
המצורפת כנספח III, של מוצרי מזון בסיסיים וטובין אחרים לתכנית הפיתוח הכלכלי
הפלסטינית, אשר ייובאו בידי הפלסטינים לשטחים.

5. א. לגבי כל הטובין שאינם מצוינים ברשימות A2 ,א1 ו-ב, ולגבי כמויות העולות על אלה
שנקבעו לפי פסקאות 2(א) ו-3 לעיל (להלן - הכמויות), השיעורים הישראליים של מכס, מס קנייה,
היטלים, בלו ותשלומי חובה אחרים, שבתוקף ביום חתימת ההסכם, כפי שישתנו מזמן לזמן,
ישמשו כבסיס מינימלי לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית רשאית להחליט על העלאות
בשיעורים על טובין אלה ועל כמויות חורגות המיובאים בידי הפלסטינים לשטחים.

ב. לגבי כל הטובין שאינם מצוינים ברשימות א1 ו-A2, ולגבי כמויות החורגות מן הכמויות,
ישראל והרשות הפלסטינית יפעילו לכל הייבוא אותה שיטה של ייבוא, כמצוין בפסקה 10 להלן,
לרבות, בין היתר, תקנים, רישוי, ארץ מקור, הערכה לצרכי מכס וכדומה.

6. כל צד יודיע למשנהו מיד על כל שינוי בשיעורים ובעניינים אחרים של מדיניות ייבוא,
תקנות ונוהלי ייבוא, שנקבע על ידו בתחום כוחותיו ואחריותו כמפורט בסעיף זה. לגבי שינויים
שאינם מחייבים יישום מיידי עם קבלת החלטה, יהיה הליך של הודעות מוקדמות
והתייעצויות הדדיות אשר יתחשבו בכל ההיבטים וההשלכות הכלכליות.

7. הרשות הפלסטינית תטיל מע"מ בשיעור אחד הן על טובין מייצור מקומי ושירותים והן על
ייבוא בידי הפלסטינים (בין אם נכלל בשלוש הרשימות הנזכרות לעיל ובין אם לאו) והיא רשאית
לקבעו ברמה של % 15 עד % 16.

8. טובין המיובאים מירדן, מצרים וארצות ערב אחרות לפי ס"ק 2(א) (1) לעיל (רשימה א1) יהיו
בהתאם לכללי מקור שיוסכמו בוועדת משנה משותפת תוך שלושה חודשים מיום חתימת
ההסכם. עד להסכם, טובין ייחשבו כמיוצרים במדינות אלה אם מתקיימים בהם אלה:

(i) הם גודלו, הופקו או יוצרו, בשלמותם, באותה ארץ, או ששונו שם מהותית והפכו לטובין
חדשים או שונים, בעלי שם, אופי או שימוש חדשים, הנבדלים מן הטובין או החומרים שמהם
הם שונו כך;

(ii) הם יובאו במישרין מאותה ארץ;

(iii) ערכם או עלותם של החומרים שיוצרו באותה ארץ, ביחד עם העלויות הישירות של פעולות
העיבוד, אינו פחות משלושים אחוזים מן השווי לייצוא של הטובין. שיעור זה יהיה ניתן
לבחינה מחדש בידי הוועדה הנזכרת בפסקה 16 בתום שנה מחתימת ההסכם.

(iv) הטובין מלווים בתעודת מקור מוכרת בינלאומית.

(v) שום טובין לא ייראו כחדשים או שונים מהותית, ושום חומר לא יהא כשיר להכללה
כמרכיב מקומי, מטעם זה בלבד שנעשו בהם פעולות חיבור או אריזה או מהילה במים או
בחומרים אחרים, אשר אינם משנים מהותית את תכונותיהם של אותם טובין.

9. כל צד ינפיק רשיונות ייבוא ליבואנים שלו בכפוף לעקרונות סעיף זה, ויהיה אחראי ליישום
דרישות הרישוי והליכי הרישוי הקיימים במועד הנפקת הרשיונות. ייעשו הסדרים הדדיים
לחילופי מידע הנוגע לענייני רישוי.

10. למעט לגבי טובין המנויים ברשימות א1 ו-א2 והכמויות שלהם - שבהם כל הכוחות
והאחריות הינן של הרשות הפלסטינית, יקיימו שני הצדדים אותה מדיניות ייבוא (למעט בעניין
השיעורים של מסי ייבוא והיטלים אחרים על טובין שברשימה ב) ואותן תקנות לרבות סיווג,
הערכה והליכי מכס אחרים, המבוססים על העקרונות החלים על קודים בינלאומיים, ואותה
מדיניות של רישוי ייבוא ושל תקינה לטובין מיובאים, הכול כפי שמפעילה ישראל ביחס לייבוא
שלה. ישראל רשאית להנהיג מזמן לזמן שינויים בכל האמור, ובלבד ששינויים בדרישות
תקינה לא יהוו הגבלות-לא- מכסיות ויהיו מבוססים על שיקולים של בריאות, בטיחות והגנת
הסביבה באופן התואם את סעיף 2.2 להסכם בדבר הגבלות טכניות על סחר בהסכם הסופי של
סיבוב אורוגוואי של המשא-ומתן על סחר. ישראל תיתן לרשות הפלסטינית הודעה מוקדמת על
כל שינוי כאמור, והוראות ס"ק 6 לעיל יחולו.

11. א. הרשות הפלסטינית תקבע את שיעורי המכס ומסי הקנייה שלה על כלי רכב
המיובאים ככאלה, אשר יירשמו בידי הרשות הפלסטינית. התקנים לכלי הרכב יהיו אלה
המיושמים ביום חתימת ההסכם כפי שישתנו לפי ס"ק 10 לעיל. ואולם, הרשות הפלסטינית
רשאית לבקש, באמצעות ועדת המשנה לתעבורה, כי במקרים מיוחדים יופעלו תקנים שונים.
כלי רכב משומשים ייובאו רק אם הם רכב נוסעים או רכב נוסעים דו- שימושי, משנת ייצור
שאינה קודמת ביותר משלוש שנים לשנת הייבוא. ועדת המשנה לתחבורה תקבע את ההליכים
לבדיקה ולאישור כי כלי הרכב המשומשים כאמור תואמים את דרישות התקינה לאותה שנת
ייצור. נושא הייבוא של רכב מסחרי משנת ייצור הקודמת לשנת הייבוא יידון בוועדת המשנה
המשותפת הנזכרת בס"ק 16 להלן.

ב. כל צד רשאי לקבוע את הכללים והתנאים להעברה של כלי רכב הרשומים בצד האחר
לבעלותו או לשימושו של תושב שלו, לרבות תשלום הפרש מסי הייבוא, אם קיים, ולרבות
בדיקה של הרכב ווידוא התאמתו לתקנים הנדרשים אותה עת על ידי מינהל הרישוי שלו, והוא
רשאי לאסור העברה של כלי רכב.

12. א. תקנים ירדניים, כמפורט בנספח I המצורף, יהיו קבילים בייבוא מוצרי דלק
לשטחים, לאחר שיעמדו בממוצע של התקנים הקיימים במדינות האיחוד האירופי, או בתקנים
של ארה"ב, אשר משתניהם נקבעו בערכים הנדרשים לתנאים הגיאוגרפיים של ישראל, רצועת
עזה והגדה המערבית. מקרים של מוצרי דלק שאינם עומדים במפרטים אלה יופנו לוועדת
מומחים משותפת לשם פתרון נאות. הוועדה רשאית להחליט במשותף לקבל תקנים שונים
לשם ייבוא של בנזין אשר יעמדו בתקנים הירדניים אף שבכמה ממשתניהם הם אינם עומדים
בתקנים על הקהילה האירופית או של ארה"ב. הוועדה תיתן את החלטתה תוך שישה חדשים.
עד להחלטת הוועדה, לתקופה של לא יותר מששה חדשים מחתימת ההסכם, רשאית הרשות
הפלסטינית לייבא לשטחים בנזין לשוק הפלסטיני בשטחים, לפי צרכי שוק זה, ובלבד:

(1) שהבנזין יסומן בצבע נפרד כדי להבחין בינו לבין בנזין המשווק בישראל;

(2) שהרשות הפלסטינית תנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי להבטיח שהבנזין לא ישווק
בישראל.

ב. ההפרש במחיר הסופי של בנזין לצרכנים בישראל ולצרכנים בשטחים לא יעלה על 15%
מהמחיר הרשמי הסופי לצרכן בישראל. הרשות הפלסטינית זכאית לקבוע את מחירי מוצרי
הדלק, שאינם בנזין, לצריכה בשטחים.

ג. אם התקנים המצריים לבנזין יעמדו בתנאים הקבועים בפסקה (א) לעיל, יורשה גם ייבוא של
בנזין מצרי.

13. בנוסף לנקודות היציאה והכניסה המיועדות, לפי הסעיף בדבר מעברים בנספח I להסכם,
למטרת ייצוא וייבוא של סחורות, זכאי הצד הפלסטיני להשתמש בכל נקודות היציאה
והכניסה בישראל המיועדות למטרה זו. לייבוא ולייצוא של הפלסטינים דרך נקודות היציאה
והכניסה בישראל יינתן יחס מסחרי וכלכלי שווה.

14. בנקודות הכניסה של נהר הירדן ורצועת עזה:

א. משלוח מטענים

לרשות הפלסטינית יהיו אחריות וכוחות מלאים בנקודות המכס הפלסטיניות (אזור המטענים)
לשם יישום מדיניות המכס והייבוא כמצוין בפרוטוקול זה, לרבות בדיקה וגביית מסים
והיטלים אחרים, כאשר חבים בהם.

פקידי מכס ישראליים יהיו נוכחים ויקבלו מפקידי המכס הפלסטינים העתק מהמסמכים
הנדרשים הנוגעים לדבר הקשורים לטובין המסוימים ויהיו זכאים לבקש בדיקה בנוכחותם הן
של טובין והן של גביית מסים.

פקידי המכס הפלסטינים יהיו אחראים לטיפול בהליך המכס לרבות בדיקה וגביית המסים
שחבים בהם.

במקרה של אי הסכמה בדבר התרת טובין לפי סעיף זה, יעוכבו הטובין לבדיקה לתקופה שלא
תעלה על 48 שעות שבמהלכה תפתור ועדת משנה משותפת את הנושא על יסוד הוראות סעיף זה
הנוגעות לדבר. הטובין ישוחררו רק בהחלטה של ועדת המשנה.

ב. מסלול המכס לנוסעים

כל צד ינהל את הליכי המכס שלו לנוסעים, לרבות בדיקה וגביית מסים.
הבדיקה וגביית המסים שחבים בהם במסלול המכס הפלסטיני תבוצע בידי פקידי מכס של
הרשות הפלסטינית.

פקידי מכס ישראליים יהיו נוכחים באופן בלתי-נראה במסלול המכס הפלסטיני ויהיו זכאים
לבקש בדיקה של טובין וגביית מסים כאשר חבים בהם. במקרה של חשד, הבדיקה תבוצע בידי
הפקיד הפלסטיני בחדר נפרד בנוכחות פקיד המכס הישראלי.

15. הסליקה של הכנסות מכל מסי הייבוא וההיטלים, בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית,
תבוסס על עקרון של מקום היעד הסופי. בנוסף, הכנסות ממסים אלה יוקצו לרשות הפלסטינית
אף אם הייבוא בוצע בידי יבואנים ישראליים כאשר היעד הסופי המצוין במפורש במסמכי
הייבוא הינו תאגיד שנרשם בידי הרשות הפלסטינית ומנהל פעילות עסקית בשטחים. סליקת
הכנסות זו תבוצע תוך שישה ימי עבודה מיום גביית המסים וההיטלים האמורים.

16. הוועדה הכלכלית המשותפת או ועדת משנה שהיא תקים למטרות סעיף זה תטפל בין
היתר באלה:

(1) הצעות פלסטיניות להוספת פריטים לרשימות א2 ,א1 ו-ב. הצעות לשינויים בשיעורים
ובהליכי ייבוא, סיווג, תקינה ודרישות רישוי לכל ייבוא אחר;

(2) אמידת צרכי השוק הפלסטיני, כאמור בפסקה 3 לעיל;

(3) קבלת הודעות על שינויים וקיום התייעצויות, כאמור בפסקה 6 לעיל;

(4) הסכמה על כללי מקור כאמור בפסקה 8 לעיל ובחינה של יישומם;

(5) תיאום החלפת מידע הנוגע לענייני רישוי כאמור בפסקה 9 לעיל;

(6) דיון ובחינה של כל עניין אחר הקשור ליישומו של סעיף זה ופתרון בעיות הנובעות ממנו.

17. הרשות הפלסטינית תהיה זכאית לפטור שבים פלסטינים אשר יקבלו תושבות קבע
בשטחים ממסי ייבוא על חפצים אישיים לרבות מכשירים ביתיים ומכוניות נוסעים כל עוד הם
לשימוש אישי.

18. הרשות הפלסטינית תפתח שיטה משלה לכניסה זמנית של מכונות וכלי רכב נדרשים
המשמשים את הרשות הפלסטינית ואת תוכנית הפיתוח הכלכלי הפלסטינית.

לגבי מכונות וציוד אחרים, שאינם נכללים ברשימות א2, א1 ו-ב , הכניסה הזמנית תהיה חלק
ממדיניות הייבוא כמוסכם בפסקה 10 לעיל, עד אשר ועדת המשנה המשותפת הנזכרת בפסקה
16 תחליט על שיטה חדשה שתציע הרשות הפלסטינית. הכניסה הזמנית תתואם באמצעות
ועדת המשנה המשותפת.

19. תרומות בעין לרשות הפלסטינית יהיו פטורות ממכס וממסי ייבוא אחרים אם הן מיועדות
ומשמשות למיזמי פיתוח מוגדרים או למטרות הומניטריות לא-מסחריות. הרשות הפלסטינית
תהיה אחראית בלעדית לתכנון ולניהול הסיוע של התורמות לעם הפלסטיני. הוועדה הכלכלית
המשותפת תדון בנושאים הנוגעים ליחסים שבין הוראות סעיף זה לבין יישום העקרונות
שבפסקה שלעיל.

סעיף IV

נושאים מוניטריים ופיננסיים

1. הרשות הפלסטינית תקים רשות מוניטרית (רמ"פ) בשטחים. לרמ"פ יהיו הכוחות והאחריות
להסדרה וליישום של מדיניות מוניטרית במסגרת התפקידים המתוארים בסעיף זה.

2. הרמ"פ תפעל כיועץ הכלכלי והפיננסי הרשמי של הרשות הפלסטינית.

3. הרמ"פ תפעל כסוכן הפיננסי היחיד של הרשות הפלסטינית ושל מוסדות המגזר הציבורי,
בשוק הפנימי ובשווקים הבינלאומיים.

4. רזרבות מטבע חוץ (לרבות זהב) של הרשות הפלסטינית ושל כל מוסדות המגזר הציבורי
הפלסטיניים יופקדו רק בידי הרמ"פ וינוהלו על ידה.

5. הרמ"פ תפעל כמלווה לעת מצוקה למערכת הבנקאית בשטחים.

6. הרמ"פ תסמיך סוחרים במטבע חוץ בשטחים ותפעיל פיקוח (הסדרה ובקרה) על עסקאות
במטבע חוץ בתוך השטחים ועם שאר העולם.

7. א. לרמ"פ תהיה מחלקת פיקוח על הבנקים אשר תהיה אחראית לתפקוד הנאות,
ליציבות, לכושר הפרעון ולנזילות של הבנקים הפועלים בשטחים.

ב. מחלקת הפיקוח על הבנקים תבסס את פיקוחה על עקרונות ותקנים בינלאומיים הבאים
לביטוי באמנות בינלאומיות ובמיוחד על עקרונות "ועדת בזל".

ג. מחלקת הפיקוח תופקד על הפיקוח הכללי על כל בנק כאמור, לרבות:

- הסדרת כל סוגי הפעילויות הבנקאיות, לרבות פעילויות החוץ שלהם;

- רישוי של בנקים מקומיים ושל סניפים, חברות בנות, מיזמים משותפים ונציגויות של
בנקים זרים ואישור בעלי מניות שולטים;

- הפיקוח והביקורת על בנקים.

8. הרמ"פ תרשה מחדש כל אחד מחמשת הסניפים של הבנקים הישראליים הפועלים כיום
ברצועת עזה והגדה המערבית, ברגע שמיקומו של הסניף או הסמכויות הנוגעות אליו ייכנסו
לתחום סמכותה של הרשות הפלסטינית. סניפים אלה יידרשו לפעול בהתאם לכללים ולתקנות
הכלליים של הרמ"פ לגבי בנקים זרים, המבוססים על "קונקורדט בזל". פסקאות 10ד, ה ו-ו
להלן יחולו על סניפים אלה.

9. א. כל בנק ישראלי אחר שירצה לפתוח סניף או חברה-בת בשטחים יפנה לרמ"פ בבקשה
לרשיון ויקבל טיפול זהה לבנקים זרים אחרים, בתנאי שאותו דין יחול לגבי בנקים פלסטינים
שירצו לפתוח סניף או חברה-בת בישראל.

ב. הענקת רשיון בידי שתי הרשויות תהיה כפופה להסדרים הבאים המבוססים על
"קונקורדט בזל" כתקפה בתאריך חתימת ההסכם ולכללים ולתקנות הכלליים של הרשות
המארחת שבתוקף לגבי פתיחת סניפים וחברות-בנות של בנקים זרים.

בפסקה 10 זו, "רשות מארחת" ו"רשות-הבית" יחולו רק לגבי בנק ישראל והרמ"פ.

ג. בנק הרוצה לפתוח סניף או להקים חברה-בת יפנה בבקשה לרשות המארחת, לאחר שהשיג
תחילה את הסכמת רשות-הבית שלו. הרשות המארחת תודיע לרשות-הבית על תנאי הרשיון,
ותיתן את אישורה הסופי זולת אם רשות- הבית מתנגדת.

ד. רשות-הבית תהיה אחראית לפיקוח המאוחד והמקיף על הבנקים, לרבות סניפים
וחברות-בת בשטח שבתחום סמכותה של הרשות המארחת. ואולם, חלוקת אחריות הפיקוח
בין רשות-הבית והרשות המארחת לגבי חברות-בנות תהיה לפי "קונקורדט בזל".

ה. הרשות המארחת תבדוק באופן סדיר את פעילויותיהם של סניפים וחברות- בנות בשטח
שבתחום סמכותה. רשות-הבית תהיה זכאית לקיים ביקורת בסניפים ובחברות-הבנות בשטח
המארחת. ואולם, אחריות הפיקוח של רשות-הבית לגבי חברות-בנות תהיה לפי "קונקורדט
בזל". בהתאם לכך, כל רשות תעביר לרשות האחרת העתקים מדוחות הביקורת שלה וכל מידע
הנוגע לכושר הפרעון, היציבות והאיתנות של הבנקים, סניפיהם וחברות- הבת שלהם.

ו. בנק ישראל והרמ"פ יקימו מנגנון לתיאום ולהחלפת מידע בנושאים בעלי ענין משותף.

10. א. השקל הישראלי החדש (ש"ח) יהיה אחד מן המטבעות במחזור בשטחים וישמש שם
באופן חוקי כאמצעי תשלום לכל מטרה לרבות פעולות רשמיות. כל מטבע במחזור, לרבות
הש"ח, יתקבל בידי הרשות הפלסטינית ובידי כל מוסדותיה, הרשויות המקומיות והבנקים
שלה כאשר יוצע כאמצעי תשלום לכל פעולה.

ב. שני הצדדים ימשיכו לדון, באמצעות ה-JEC, באפשרות הנהגה, בהסכמה הדדית, של
מטבע פלסטיני או הסדר מטבע חילופי זמני עבור הרשות הפלסטינית.

11. א. שיעורי הנזילות על כל הפקדונות בבנקים הפועלים בשטחים ייקבעו ויפורסמו בידי
הרמ"פ.

ב. בנקים בשטחים יקבלו פקדונות בש"ח. שיעורי הנזילות על הסוגים השונים של פקדונות
בש"ח (או פקדון צמוד לש"ח) בבנקים הפועלים בשטחים לא יפחתו מ-4% עד 8%, לפי סוג
הפקדונות. שינויים בשיעור שמעל 1% בשיעורי הנזילות על פקדונות בש"ח (או פקדונות צמודים
(לש"ח) בישראל יחייבו שינויים תואמים בשיעורים הנזכרים לעיל.

ג. הפיקוח והבקרה על יישום כל שיעורי הנזילות יבוצעו בידי הרמ"פ.

ד. הרזרבות והנכסים הנזילים הנדרשים לפי ס"ק זה יופקדו ברמ"פ לפי הכללים וההסדרים
שהיא תקבע. קנסות על אי קיום דרישות הנזילות ייקבעו בידי הרמ"פ.

12. הרמ"פ תסדיר ותנהל שיטת חלון אשראי ומתן מימון זמני לבנקים הפועלים בשטחים.

13. א. הרמ"פ תקים או תיתן רשיון למסלקה כדי לנכות את כל הפקודות הכספיות בין
בנקים הפועלים בשטחים ועם מסלקות אחרות.

ב. ניכוי פקודות כספיות ועסקאות בין בנקים הפועלים בשטחים ובנקים הפועלים בישראל
ייעשה בין המסלקה הישראלית והמסלקה הפלסטינית על בסיס אותו יום עסקים, לפי הסדרים
מוסכמים.

14. שני הצדדים יאפשרו יחסי ייצוג (יחסים קורספונדנטיים) בין הבנקים שלהם.

15. הרמ"פ תהיה זכאית להמיר בבנק ישראל עודפי ש"ח שהתקבלו מבנקים הפועלים
בשטחים למטבע חוץ שבו בנק ישראל סוחר בשוק הבין-בנקאי המקומי, עד לסכומים שייקבעו
לכל תקופה, לפי ההסדרים המפורטים בפסקה 16 להלן.

16. א. סכום עודפי הש"ח, הנובעים מזרמי מאזן התשלומים, אשר הרמ"פ תהיה זכאית
להמיר למטבע חוץ, יהיה שווה ל:

1) אומדנים של כל "הייבוא" הישראלי של טובין ושירותים מן השטחים, שיוערכו לפי מחירי
שוק (כולל מסים) אשר תמורת שולמה בש"ח, פחות:

(i) המסים שהרשות הפלסטינית גבתה על כל "הייבוא" הישראלי מהשטחים ואשר הוחזרו
לישראל בש"ח, וכן

(ii) המסים שישראל גבתה על כל "הייבוא" הישראלי מהשטחים ואשר נכללו בערך השוק
שלהם, ולא הועברו לרשות הפלסטינית,
פחות:

2) אומדנים של כל "הייצוא" הישראלי של טובין ושירותים לשטחים שיוערכו לפי מחירי שוק
(כולל מסים) אשר תמורתם שולמה בש"ח, פחות:

(i) המסים שישראל גבתה על "ייצוא" כאמור ואשר הועברו לרשות הפלסטינית, וכן

(ii) המסים שהרשות הפלסטינית גבתה על "ייצוא" כאמור ואשר נכללו בערך השוק שלהם, ולא
הועברו לישראל;

בתוספת:

3) הסכומים המצטברים נטו של מטבע חוץ שהומר קודם לכן לש"ח בידי הרמ"פ, כפי שנרשם
בחדר העסקאות של בנק ישראל.

ב. הזרמים והסכומים האמורים יחושבו החל מיום חתימת ההסכם.

הערות לפסקה 16:

(i) האומדנים של "הייבוא והייצוא" האמורים של טובין ושירותים יכללו בין היתר שירותי
עבודה, הוצאות בש"ח של תיירים וישראלים בשטחים והוצאות בש"ח של פלסטינים מן
האזורים בישראל.

(ii) מסים והפרשות לפנסיה על "ייבוא" של שירותי עבודה, ששולמו לצד "המייבא" והוחזרו
לצד "המייצא", לא ייכללו באומדנים של הסכומים שיש להמירם, משום שהכנסות "הייצוא"
של שירותי עבוד הנכללים ברישום הסטטיסטי כוללות אותם, למרות שהם אינם ניתנים
ליחידים המספקים אותם.

17. הרמ"פ ובנק ישראל ייוועדו פעם בשנה כדי לדון ולקבוע את הסכום השנתי של ש"ח שיומר
במשך שנת הלוח הבאה וייוועדו אחת לחצי שנה כדי לתאם את הסכום האמור. הסכומים
שייקבעו אחת לשנה ויתואמו אחת לחצי שנה יתבססו על נתונים ואומדנים המתייחסים לעבר
ועל תחזיות לתקופה הבאה, לפי הנוסחה הנזכרת בפסקה 16. הפגישה הראשונה תתקיים
בהקדם האפשרי בתוך שלושה חדשים לאחר תאריך חתימת ההסכם.

18. א. החלפת מטבע חוץ לש"ח ולהיפך בידי הרמ"פ תבוצע באמצעות חדר העסקות של בנק
ישראל, בשערי החליפין של השוק.

ב. בנק ישראל לא יהיה חייב להמיר בחודש אחד כלשהו יותר מ-1/5 מהסכום החצי- שנתי,
כנזכר בפסקה 17.

19. לא תהיה תקרה להמרות השנתיות של מטבע חוץ בידי הרמ"פ לש"ח, ואולם, כדי להימנע
מתנודות לא רצויות בשוק מטבע חוץ, יוסכם על תקרות חודשיות של המרות כאלה בפגישות
השנתיות והחצי-שנתיות הנזכרות בפסקה 20 .17. בנקים בשטחים ימירו ש"ח למטבעות
אחרים במחזור ולהיפך.

21. לרשות הפלסטינית יהיו הסמכויות, הכוחות והאחריות לגבי ההסדרה והפיקוח על
פעילויות הון בשטחים, לרבות רישוי מוסדות שוק הון, חברות פיננסיות וקרנות השקעה.

סעיף V

מיסוי ישיר

1. ישראל והצד הפלסטיני יקבעו ויסדירו כל אחד מהם באופן
עצמאי את מדיניות המס שלו בענייני מיסוי ישיר, לרבות מס
הכנסה על יחידים ותאגידים, מיסי רכוש, מיסים מקומיים ואגרות.

2. לכל מינהל מס תהא הזכות להטיל את המיסים הישירים הנובעים
מפעילויות כלכליות המתבצעות בתוך האיזור אשר תחת אחריות
המיסוי שלו.

3. כל מינהל מס רשאי להטיל מיסים נוספים על תושביו (יחידים
ותאגידים), המנהלים פעילויות כלכליות באיזורים אשר תחת אחריות
המיסוי של הצד האחר.

4. ישראל תעביר לצד הפלסטיני סכום השווה ל:

א. 75% ממס ההכנסה שייגבה מפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת
עזה המועסקים בישראל.

ב. הסכום המלא של המיסים שייגבו מפלסטינים מהגדה המערבית
ורצועת עזה המועסקים ביישובים הישראלים.

5. כאשר פלסטיני מעביר תשלום לישראלי יחולו הכללים הבאים
לגבי ניכוי במקור:

א. לא ינוכה במקור כל מס מההכנסה ממכירות של טובין מהאיזור
אשר תחת אחריות המיסוי הישראלית, אשר אינם מסופקים באמצעות
מקום עסקים קבוע באיזורים אשר תחת אחריות המיסוי הפלסטינית.
כאשר הכנסה ממכירות טובין ניתנת לייחוס למקום עסקים קבוע
באיזורים אשר תחת אחריות המיסוי הפלסטינית, ניתן לנכות מס
במקור, אך ורק מהכנסה כאמור הניתנת לייחוס למקום עסקים קבוע
כאמור.

ב. לא ינוכה כל מס במקור מהכנסה שהופקה בידי ישראלי
מפעילויות תחבורתיות, אם נקודת המוצא או נקודת היעד הסופי
מצויה באיזורים אשר תחת אחריות מיסוי ישראלית.

6. כאשר ישראלי מעביר לפלסטיני תשלום שהינו הכנסה שהופקה או
נצמחה בגדה המערבית ורצועת עזה, יחולו הכללים הבאים לגבי
ניכוי במקור:

א. לא ינוכה כל מס במקור מהכנסה ממכירות של טובין מאיזורים
אשר תחת אחריות מיסוי פלסטינית אשר אינם מסופקים באמצעות
מקום קבוע באיזורים אשר תחת סמכות מיסוי ישראלית. כאשר הכנסה
ממכירות טובין ניתנת לייחוס למקום עסקים קבוע באיזורים אשר
תחת אחריות מיסוי ישראלית, ניתן לנכות מס במקור אך ורק
מהכנסה כאמור הניתנת לייחוס למקום עסקים קבוע כאמור.

ב. לא ינוכה מס במקור מהכנסה שהופקה בידי פלסטיני מפעילויות
תחבורתיות, אם נקודת המוצא או נקודת היעד הסופי מצויה
באיזורים אשר תחת אחריות מיסוי פלסטינית.

7. אי-ניכוי מס במקור לפי הוראות פסקאות 5 ו-6 לעיל יבוצע
באמצעות שימוש בתעודות מוסכמות בנוסח המובא בלוח 1. תעודות
כאמור יוצאו על גבי נייר מיוחד כדי להבטיח שהתעודות הינן
מקוריות. התעודות ינוסחו הן בעברית והן בערבית וימולאו בשפה
של הצד האחר או באנגלית, והמספרים ייכתבו בספרות ערביות (לא
הינדי).

8. א. בכל מקרה, אם התעודה המתאימה הנזכרת בפסקה 7 לא
הוצגה למשלם לפני תשלום ההכנסה האמורה בפסקאות 5 ו-6 לעיל,
ינוכה מס במקור על ידי המשלם בהתאם חוק החל.

ב. לגבי הכנסה שאינה כנזכר בפסקאות 5 ו-6 לעיל, ניתן להטיל
מס בידי מינהל המס האחראי לאיזורים שבהם ההכנסה נצמחה או
הופקה.

9. כל צד יעניק לתושביו הקלת מס בשל מס הכנסה ששילמו על
הכנסה שהופקה או נצמחה באיזורים אשר תחת אחריות המיסוי של
הצד האחר.

10. שני הצדדים מסכימים שוועדת משנה מיוחדת תוקם לסכם את
ההסדרים וההליכים הנוגעים לנושאי מיסוי (לרבות נושאים הנוגעים
בכפל מס).

סעיף VI

מיסוי עקיף על ייצור מקומי

1. מינהלי המס הישראלי והפלסטיני יטילו ויגבו מע"מ ומיסי
קנייה על ייצור מקומי, וכן מיסים עקיפים אחרים, כל אחד
בשטחו.

2. שיעורי מס הקנייה בתחום סמכותו של כל מינהל מס יהיו זהים
ביחס לטובין מייצור מקומי ולטובין מיובאים.

3. בעוד שהתפיסות והעקרונות הקיימים של מע"מ ימשיכו להיות
מופעלים על ידי שני הצדדים בדרך תואמת, שיעור המע"מ הפלסטיני
לא יהיה נמוך מ-2% מתחת לשיעור המע"מ הישראלי (שיעור המע"מ
(הקיים בישראל הינו 17%).

4. הצד הפלסטיני יחליט על המחזור השנתי המירבי לעסקים
שבתחום סמכותו אשר יהיה פטור ממע"מ, בתחום שגבולו העליון
12,000 דולר ארה"ב.

5. א. עסקים מתמשכים קבועים יירשמו לצורכי מע"מ במינהל המס
של הצד המפעיל אחריות במקום הימצאם.

ב. כאשר תת-פסקה א אינה חלה, עוסקים ירשמו לצרכי מע"מ
במינהל המע"מ של הצד שבו הם תושבים, על אף מקום פעילותם.
חברה תירשם לצרכי מע"מ לפי תושבותם של היחידים המחזיקים ברוב
מניותיה המעניקות זכויות לחלוקת רווחים.

ג. מקרים מיוחדים של עוסקים בעלי פעילות מתמשכת בצד השני
בלי שיהיה להם שם מקום עסקים קבוע, יטופלו בוועדה המשותפת
המוקמת לפי פסקה 11 להלן, לפי בקשה של כל אחד מהצדדים.

ד. כל צד ימציא לצד האחר, על פי בקשה, מידע בדבר מכירות של
עוסקים מסוימים מצד אחד לעוסקים מסוימים מן הצד האחר. ישראל
תיתן למינהל המס הפלסטיני סיוע באיסוף מידע בדבר הפעילויות
בישראל של עוסקים פלסטינים הרשומים לצרכי מע"מ במינהל המע"מ
הפלסטיני אשר להם פעילות מתמשכת בישראל, ותאפשר לפקחים
פלסטינים לעקוב אחר פעילויותיהם בישראל, כנדרש לצרכי אכיפת
מס ומותר על פי דין.

6. המע"מ על רכישות בידי עוסקים הרשומים לצרכי מע"מ ייוחס
למינהל המע"מ שבו רשום העוסק.

7. העקרונות הקבועים בפסקאות 6‎-1 של סעיף זה יחולו גם לגבי
מס שכר ורווח על מוסדות כספיים.

8. תהיה התחשבנות של הכנסות מע"מ בין הצד הישראלי והצד
הפלסטיני בהתאם לתנאים הבאים:

א. התחשבנות המע"מ תתייחס למע"מ על עסקאות בין עוסקים
הרשומים במינהלי מע"מ שונים.

ב. ההליכים הבאים יחולו על ההתחשבנות לגבי ההכנסות ממע"מ
הנצמחות מעסקאות בידי עוסקים הרשומים לצרכי מע"מ:

1) לצורך עסקאות בין עוסקים הרשומים במינהלי המע"מ השונים,
חובה להשתמש בחשבוניות מיוחדות שיסומנו במיוחד למטרה זו, והן
יהיו מקובלות לצרכי התחשבנות.

2) חשבוניות אלה ינוסחו הן בעברית והן בערבית וימולאו באחת
משתי שפות אלה או באנגלית, ובלבד שהמספרים ייכתבו בספרות
ערביות (לא הינדי) ושהסכומים שימולאו בחשבונית יצוינו גם בש"ח.
סכום המע"מ יצוין הן בספרות והן במילים.

3) למטרת החזרי מס, חשבוניות אלה יהיו תקפות למשך ששה חודשים
מתאריך הוצאתן.

4) נציגים של שני הצדדים יפגשו אחת לחודש ביום ה-25 בחודש,
כדי להגיש זה לזה רשימת חשבוניות שהוצגו להם לשם החזר מס,
להתחשבנות מע"מ. רשימה זו תכלול את הפרטים הבאים לגבי כל
חשבונית;

(א) מספר העוסק הרשום שהוציא אותה;

(ב) שם העוסק הרשום שהוציא אותה;

(ג) מספר החשבונית;

(ד) תאריך ההוצאה;

(ה) סכום החשבונית - עם התייחסות נפרדת לסכום המע"מ; וכן

(ו) שם ומספר הרשום של מקבל החשבונית.

5) תביעות ההתחשבנות ייושבו תוך ששה ימים מיום הפגישה, בדרך
של תשלום מאת הצד שנגדו קיימת יתרת תביעות, לצד האחר.

6) כל צד ימציא לצד האחר, לפי בקשה, חשבוניות למטרות אימות.
כל מינהל מס יהיה אחראי להמצאת חשבוניות למטרות אימות למשך
שנתיים לאחר קבלתן.

7) כל צד ינקוט צעדים דרושים לאמת את נכונות החשבונות שהצד
האחר מגיש לו למטרות התחשבנות.

8) תביעות להתחשבנות מע"מ שלא יימצאו תקפות ינוכו מתשלום
ההתחשבנות הבא.

9) עם הפעלתה של שיטה ממוחשבת משולבת לצורך החזרי מס לעוסקים
ולצורך התחשבנות מע"מ בין שני הצדדים, היא תחליף את הליכי
ההתחשבנות המפורטים בתת-פסקה (4) לעיל.

10) שני מינהלי המס יחליפו ביניהם רשימות של עוסקים הרשומים
אצלם וימציאו זה לזה את התיעוד הנחוץ, אם נדרש, לאימות
עסקאות.

11) ועדת המשנה המשותפת שהוקמה לפי פסקה 10 תטפל ביישום
הוראות פסקה זו.

9. מע"מ ששולם על עסקאות שנעשו עם עוסקים הרשומים בצד
הישראלי בידי ארגונים ומוסדות פלסטינים - ללא כוונת רווח, או
בידי מוסדות כספיים, הרשומים בצד הפלסטיני, או בידי רשויות
מקומיות פלסטיניות, או בידי הצד הפלסטיני עצמו, יועבר לצד
הפלסטיני לפי שיטת ההתחשבנות שנקבעה בפסקה 8 לעיל.

10. מע"מ שישולם על עסקאות שנעשו עם עוסקים הרשומים בצד
הפלסטיני בידי ארגונים ומוסדות ישראלים-ללא כוונת רווח, או
בידי מוסדות כספיים, הרשומים בצד הישראלי, או בידי רשויות
מקומיות ישראליות, או בידי הצד הישראלי עצמו, יועבר לצד
הישראלי לפי שיטת ההתחשבנות שנקבעה בפסקה 8 לעיל.

11. שני הצדדים יקימו ועדה משותפת שתורכב מנציגים של שני
מינהלי המס. ועדה זו תטפל בכל הסוגיות הדורשות תיאום ושיתוף
פעולה ביחס לסעיף זה.

סעיף VII

עבודה

1. שני הצדדים ישתדלו לקיים את תקינותה של תנועת העובדים ביניהם, בכפוף לזכותו של
כל צד לקבוע מזמן לזמן את ההיקף והתנאים של תנועת עובדים לתוך תחומו. אם התנועה
התקינה תושעה זמנית בידי אחד הצדדים, הוא ייתן לצד האחר הודעה מיידית, והצד האחר
רשאי לבקש שהעניין יידון בוועדה הכלכלית המשותפת. ההשמה וההעסקה של עובדים מצד
אחד בתחומו של הצד האחר תהיה באמצעות שירות התעסוקה של הצד האחר ובהתאם
לחקיקה של הצד האחר.
הצד הפלסטיני זכאי להסדיר את ההעסקה של עובדים פלסטינים בישראל באמצעות שירות
התעסוקה הפלסטיני, ושירות התעסוקה הישראלי ישתף פעולה ויתאם בעניין זה.

2. א. פלסטינים המועסקים בישראל יהיו מבוטחים במערכת הביטוח הסוציאלי הישראלית
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי עבור תאונות עבודה שאירעו בישראל, פשיטת רגל של מעסיקים
ודמי לידה.

ב. דמי הביטוח הלאומי המנוכים מן השכר עבור ביטוח אימהות יופחתו בהתאם להיקף
המופחת של ביטוח האימהות, וניכויי ההשוואה המועברים לרשות הפלסטינית, אם יוטלו,
יוגדלו בהתאמה.

ג. נוהלי יישום הקשורים לאמור יוסכמו בין המוסד לביטוח לאומי הישראלי לבין הרשות
הפלסטינית או המוסד הפלסטיני המתאים לביטוח סוציאלי.

3. ישראל תעביר לרשות הפלסטינית, על בסיס חודשי, את ניכויי ההשוואה כפי שיוגדרו
בחקיקה ישראלית, אם יוטלו ובמידה שייגבו בידי ישראל. הסכומים שיועברו כאמור ישמשו
להטבות סוציאליות ולשירותי בריאות, שהרשות הפלסטינית תחליט עליהם, לפלסטינים
המועסקים בישראל ולמשפחותיהם.

ניכויי ההשוואה שיועברו כאמור יהיו אלה שייגבו אחרי חתימת ההסכם משכרם של
פלסטינים המועסקים בישראל וממעסיקיהם. סכומים אלה לא יכללו:

(1) תשלומים בעד שירותי בריאות במקומות העבודה.

3/2 (2) מהעלויות המינהליות הממשיות בטיפול בעניינים הקשורים בפלסטינים המועסקים
בישראל בידי מדור התשלומים בשירות התעסוקה הישראלי.

4. ישראל תעביר, על בסיס חודשי, למוסד לביטוח פנסיוני הנוגע לדבר שהרשות הפלסטינית
תקים, ניכויי ביטוח פנסיוני שייגבו אחרי הקמתו של המוסד האמור והשלמת המסמכים
הנזכרים בפסקה 6.

ניכויים אלה ייגבו משכרם של פלסטינים המועסקים בישראל וממעסיקיהם, לפי השיעורים
הנוגעים לעניין שנקבעו בהסכמים הקיבוציים הישראלים החלים.
3/2 מהעלויות המינהליות הממשיות בטיפול בניכויים אלה בידי שירות התעסוקה הישראלי
ינוכו מן הסכומים המועברים. הסכומים שיועברו כאמור ישמשו למתן ביטוח פנסיוני לעובדים
אלה. ישראל תמשיך להיות אחראית לזכויות הפנסיה של העובדים הפלסטינים בישראל,
במידה שנצברו בידי ישראל לפני כניסתו לתוקף של פסקה 4 זו.

5. עם קבלת הניכויים, הרשות הפלסטינית ומוסדותיה הסוציאליים הנוגעים לעניין יקבלו על
עצמם אחריות מלאה בהתאם לחקיקה ולהסדרים הפלסטיניים, לזכויות הפנסיה ולהטבות
סוציאליות אחרות לפלסטינים המועסקים בישראל, הנובעות מהניכויים המועברים הקשורים
לאותן זכויות והטבות. כתוצאה מכך, ישראל ומוסדותיה הסוציאליים הנוגעים לעניין
והמעסיקים הישראליים יהיו משוחררים ולא יחובו בכל התחייבויות ואחריות לגבי תביעות,
זכויות והטבות אישיות הנובעות מניכויים מועברים אלה או מהוראות פסקאות 4‎-2 לעיל.

6. לפני ההעברות האמורות, הרשות הפלסטינית או מוסדותיה הנוגעים לעניין, לפי העניין,
ימציאו לישראל את המסמכים הדרושים למתן תוקף משפט להתחייבויותיהם האמורות,
לרבות נוהלים מוסכמים הדדית ליישום העקרונות שהוסכמו בפסקאות 5‎-3 לעיל.

7. ההסדרים האמורים לעיל בדבר ניכויי השוואה ו/או ניכויים פנסיוניים יכול שייבחנו
מחדש וישונו בידי ישראל אם בית משפט מוסמך בישראל יקבע כי את הניכויים או כל חלק
מהם יש לשלם ליחידים או כי יש להשתמש בהם להטבות או לביטוח סוציאליים בישראל, או
שהם בלתי חוקיים באופן אחר. במקרה כזה חבותו של הצד הפלסטיני לא תעלה על הניכויים
הקשורים למקרה שהועברו בפועל.

8. ישראל תכבד כל הסכם שיושג בין הרשות הפלסטינית, או ארגון או איגוד מקצועי המייצג
את הפלסטינים המועסקים בישראל, לבין ארגון יציג של עובדים או מעבידים בישראל, לגבי
הפרשות לארגון כאמור בהתאם לכל הסכם קיבוצי.

9. א. הרשות הפלסטינית רשאית לשלב בשירותי ביטוח הבריאות שלה את התוכנית
הקיימת לביטוח בריאות לפלסטינים המועסקים בישראל ולמשפחותיהם. כל עוד תוכנית זו
נמשכת, בין במשולב ובין בנפרד, תנכה ישראל משכרם את דמי ביטוח הבריאות ("בול בריאות")
ותעבירם לרשות הפלסטינית למטרה זו.

ב. הרשות הפלסטינית רשאית לשלב בשירותי ביטוח הבריאות שלה את התוכנית הקיימת
לביטוח בריאות לפלסטינים שהועסקו בישראל והמקבלים תשלומי פנסיה באמצעות שירות
התעסוקה הישראלי. כל עוד תוכנית זו נמשכת, בין במשולב ובין בנפרד, תנכה ישראל את
הסכום הדרוש של דמי ביטוח בריאות ("בול בריאות") מתשלומי ההשוואה ותעבירם לרשות
הפלסטינית למטרה זו.

10. הוועדה הכלכלית המשותפת תיפגש לפי בקשתו של צד כלשהו ותבחן את יישומו של סעיף
זה ונושאים אחרים הנוגעים לעבודה, ביטוח סוציאלי וזכויות סוציאליות.

11. ניכויים אחרים שלא הוזכרו לעיל, אם קיימים, ייבחנו במשותף בוועדה הכלכלית
המשותפת. כל הסכם בין שני הצדדים לגבי ניכויים אלה יהיה בנוסף להוראות שלעיל.

12. פלסטינים המועסקים בישראל יהיו זכאים להביא סכסוכים הנובעים מיחסי עובד-מעביד
ועניינים אחרים בפני בתי הדין לעבודה הישראליים בתחומי סמכותם של בתי דין אלה.

13. סעיף זה חל על היחסים העתידיים בתחום העבודה בין שני הצדדים ולא יפגע בזכויות
עבודה שקדמו לתאריך חתימת ההסכם.

סעיף VIII

חקלאות

1. בין שני הצדדים תהיה תנועה חופשית של תוצרת חקלאית, חופשית ממכס וממסי ייבוא,
בכפוף לחריגים ולהסדרים הבאים:

2. השירותים הווטרינריים הרשמיים והשירותים הרשמיים להגנת הצומח של כל צד יהיו
אחראים, במסגרת תחומי הסמכות שלהם, לפיקוח על בריאות בעלי חיים, מוצרים מן החי
ומוצרים ביולוגיים, וכן על ייבואם וייצואם.

3. היחסים בין השירותים הווטרינריים ושירותי הגנת הצומח של שני הצדדים יתבססו על
הדדיות בהתאם לעקרונות הבאים, אשר ייושמו בשטחים שבתחומי סמכותם:

א. ישראל והרשות הפלסטינית יעשו כמיטב יכולתם לשמר ולשפר את התקנים הווטרינריים.

ב. ישראל והרשות הפלסטינית ינקטו בכל הצעדים כדי להשיג תקנים וטרינריים שווים
ותואמים ביחס לשליטה במחלות של בעלי חיים, כולל חיסון המוני של בעלי חיים ועופות,
הסגרים, פעולות הדברה והשמדה של בעלי חיים חולים ותקנים לפיקוח על שאריות חומרי
הדברה.

ג. ייעשו הסדרים הדדיים למניעת חדירה והתפשטות של נגעי צמחים (מזיקים ומחלות),
להכחדתם, וביחס לפיקוח על תקנים של שאריות חומרי הדברה במוצרים מן הצומח.

ד. השירותים הווטרינריים ושירותי הגנת הצומח הרשמיים של ישראל ושל הרשות
הפלסטינית יתאמו ביניהם, ויחליפו ביניהם באופן סדיר נתונים ומידע בכל הקשור למחלות של
בעלי חיים, וכן נגעי צמחים, ויקימו מנגנון ליידוע מיידי על פריצת מחלות כאלה.

4. הסחר בין שני הצדדים בבעלי חיים, במוצרים מן החי ובמוצרים ביולוגיים יהיה בהתאם
לעקרונות ולהגדרות כפי שנקבעו במהדורה האחרונה של הקוד הבינלאומי לבריאות בעלי
החיים, של הארגון העולמי לבריאות החי (OIE כפי שיעודכנו מעת לעת (להלן - "I.A.H.C.").)

5. יש לקיים הובלה של בעלי חיים, של מוצרים מן החי ושל מוצרים ביולוגיים, מצד אחד דרך
השטח שבתחום סמכותו של הצד האחר, באופן המכוון למניעת התפשטותן של מחלות אל
המשלוח או ממנו בעת הובלתו. כדי להרשות משלוח כזה, תנאי מוקדם הוא שהתנאים
הווטרינריים אשר הוסכם עליהם בין שני הצדדים יקוימו בכל הנוגע לייבוא של בעלי חיים,
מוצריהם ומוצרים ביולוגיים משווקים חיצוניים. לפיכך הצדדים מסכימים על ההסדרים
הבאים.

6. השירותים הווטרינריים הרשמיים של כל צד יהיו בעלי הסמכות להנפיק היתרי ייבוא
וטרינריים לשם ייבוא של בעלי חיים, מוצרים מן החי ומוצרים ביולוגיים, אל השטחים
שבתחום סמכותם. כדי למנוע חדירה של מחלות בעלי חיים מצדדים שלישיים יאומצו
ההליכים הבאים:

א. היתרי הייבוא יעמדו בקפידה בתנאים הווטרינריים המקצועיים הנהוגים בעת מתן
ההיתרים בישראל לשם ייבוא דומה. ההיתרים יפרטו את ארץ המקור ואת התנאים הנדרשים
שיש לכלול בתעודות הווטרינריות הרשמיות אשר ינופקו על ידי הרשויות הווטרינריות
בארצות המקור ואשר יש לצרפן לכל משלוח.

כל צד רשאי להציע שינוי בתנאים אלה. השינוי ייכנס לתוקפו 01 ימים לאחר ההודעה לצד
האחר זולת אם הצד האחר ביקש שהעניין יובא בפני ועדת המשנה הווטרינרית, כמפורט
בסעיף 14 (להלן - (VSC. אם השינוי יהא לחומרא ביחס לתנאים הקיימים - הוא ייכנס לתוקפו
20 יום לאחר הבקשה, זולת אם שני הצדדים יחליטו אחרת באמצעות ה-VSC, ואם יהיה
(לקולא - הוא ייכנס לתוקפו רק אם יוחלט עליו על ידי שני הצדדים באמצעות הVSC-.

ואולם, אם השינוי דחוף ודרוש לשם ההגנה על בריאות בעלי החיים והציבור - הוא ייכנס
לתוקפו מיד לאחר ההודעה של הצד האחר ויישאר בתוקפו אלא אם ועד אשר שני הצדדים
יסכימו אחרת באמצעות הVSC-.

ב. התעודות הווטרינריות הרשמיות יכללו את ההוראות ביחס לרשימות המחלות א ו-ב של
ה-OIE, כפי שפורטו בI.A.H.C.-. כאשר הI.A.H.C.- מתיר דרישות חלופיות ביחס לאותן
מחלות, תאומץ החלופה המחמירה יותר זולת אם יוסכם אחרת על ידי הVSC-.

ג. כאשר מחלות מידבקות אשר אינן נכללות ברשימות א' וב' של הI.A.H.C.- קיימות, או
שעל בסיס מדעי - יש חשד שהן קיימות, בארץ המייצאת, ידונו ב-VSC על תנאי הייבוא
הווטרינריים שיידרשו ושייכללו בתעודות הווטרינריות הרשמיות, ואם יהיו דעות מקצועיות
שונות, תאומץ הדעה היותר מחמירה.

ד. ייבוא של חיסונים חיים יורשה רק אם יוחלט על כך בVSC-.

ה. שני הצדדים יחליפו ביניהם, באמצעות ה-VSC, מידע המתייחס לרישוי ייבוא, כולל
הערכת מצב המחלות ותיפקודן של המדינות המייצאות בתחום הפיקוח על בריאות בעלי
החיים, אשר יתבסס על מידע רשמי כמו גם על מידע זמין אחר.

ו. משלוחים שאינם תואמים את הדרישות האמורות לעיל לא יורשו להיכנס לשטח שבתחום
סמכותו של כל אחד מהצדדים.

7. הובלה של בעלי חיים ושל עופות, של מוצרים מן החי ושל מוצרים ביולוגיים בין שטחים
הנמצאים בתחום סמכותו של אחד הצדדים דרך שטח שבתחום סמכותו של הצד האחר -
תהיה כפופה לכללים הטכניים הבאים:

א. ההובלה תבוצע באמצעות כלי רכב שיהיו חתומים באמצעות חותם של השירותים
הווטרינריים הרשמיים של מקום המקור, ויסומנו בשלט בולט "הובלת בעלי חיים" או
"מוצרים מן החי" בערבית ובעברית, בצבע ובאותיות הנראות בבירור על רקע לבן.

ב. לכל משלוח תצורף תעודה וטרינרית שתונפק על ידי השירותים הווטרינריים הרשמיים של
מקום המקור, אשר תעיד שבעלי החיים או מוצריהם נבדקו והם חופשיים ממחלות מדבקות,
ושמקורם ממקום שאינו תחת הסגר, ולא חלות לגביו הגבלות על תנועת בעלי חיים.

8. הובלה של בעלי חיים ועופות, מוצרים מן החי ומוצרים ביולוגיים המיועדים לישראל
מהשטחים ובכיוון ההפוך, תהיה כפופה להיתרים וטרינריים שיונפקו על ידי השירותים
הווטרינריים הרשמיים של הצד המקבל, תוך שמירה על התקנים של OIE הנוהגים בהובלה
בינלאומית בתחום זה. כל משלוח כזה יובל בכלי רכב מתאים ומסומן בליווי תעודה וטרינרית
בטופס שהוסכם עליו בין השירותים הווטרינריים הרשמיים של שני הצדדים. תעודות כאלה
יונפקו רק אם יוצגו היתרים של הצד המקבל.

9. כדי למנוע חדירה של מזיקים ומחלות צמחים לאזור, יש לאמץ את ההליכים הבאים:

א. ההובלה בין השטחים לבין ישראל של צמחים וחלקיהם (כולל פירות וירקות) וכן הפיקוח
על שאריות חומרי ההדברה עליהם וההובלה של חומר ריבוי צמחי ושל מזון לבעלי חיים אפשר
שתבוקר ללא עיכוב או נזק על ידי השירותים להגנת הצומח של הצד המקבל.

ב. ההובלה בין השטחים דרך ישראל של צמחים וחלקיהם (כולל ירקות ופירות) וכן של חומרי
הדברה עשויה להידרש לעבור בדיקה פיתוסניטרית ללא עיכוב או נזק.

ג. לשירותי הגנת הצומח הפלסטינים הרשמיים תהיה הסמכות להנפיק היתרים ליבוא של
צמחים וחלקיהם וכן של חומרי הדברה משווקים חיצוניים.
ההיתרים יתבססו על התקנים והדרישות הקיימים. ההיתרים יפרטו את התנאים הדרושים
אשר ייכללו בתעודות הפיתוסניטריות הרשמיות שיתבססו על התקנים והדרישות של האמנה
הבינלאומית להגנת הצומח (.(I.P.P.C ושל הארגון האירופאי והים תיכוני להגנת הצומח
.(E.P.P.O ואשר יצורפו לכל משלוח. התעודות הפיתוסניטריות יונפקו על ידי שירותי הגנת
הצומח בארצות המוצא. מקרים מפוקפקים או שיש לגביהם חילוקי דעות יובאו לפני ועדת
(המשנה להגנת הצומח.

10. לתוצרת החקלאית של שני הצדדים תהיה גישה חופשית ובלתי מוגבלת לשווקים של הצד
האחר, בכפוף לחריגים הזמניים ביחס למכירות של צד אחד למשנהו של הפריטים הבאים
בלבד: עופות, ביצים, תפוחי-אדמה, מלפפונים, עגבניות ומילונים. ההגבלות הזמניות על
פריטים אלו יוסרו באופן הדרגתי, בסדר עולה, עד לביטולן כליל בשנת 1998. (חסר כאן מספרים מדויקים.)

11. הפלסטינים יהיו זכאים לייצא את תוצרתם החקלאית לשווקים חיצוניים ללא הגבלות,
על בסיס תעודות מקור שתנפיק הרשות הפלסטינית.

12. מבלי לפגוע בהתחייבויות העולות מהסכמים בינלאומיים קיימים, יימנע כל צד מלייבא
מוצרים חקלאיים מצדדים שלישיים העלולים להשפיע לרעה על האינטרסים של החקלאים של
הצד האחר.

13. כל צד ינקוט בצעדים הדרושים בשטח שבתחום סמכותו כדי למנוע נזקים העלולים
להיגרם בידי החקלאות שלו לסביבה של הצד האחר.

14. שני הצדדים יקימו ועדות משנה של השירותים הווטרינריים ושל השירותים להגנת
הצומח של כל אחד מהם, אשר יעדכנו את המידע ויבחנו נושאים, מדיניות והליכים בתחומים
אלה. כל שינוי בהוראות סעיף זה יהיה מוסכם על שני הצדדים.

15. שני הצדדים יקימו ועדת משנה של מומחים בענף הרפת כדי להחליף מידע, לדון ולתאם
את הייצור בענף זה במטרה להגן על האינטרסים של שני הצדדים.
עקרונית, כל צד ייצר בהתאם לצריכה המקומית שלו.

סעיף IX

תעשייה

1. בין הצדדים תהיה תנועה חופשית של טובין תעשייתיים ללא הגבלות כלשהן לרבות
מכסים ומסי ייבוא אחרים, בכפוף לחקיקה של כל צד.

2. א. לצד הפלסטיני הזכות להפעיל אמצעים שונים של עידוד וקידום הפיתוח של התעשייה
הפלסטינית בדרך של העמדת מענקים, הלוואות, סיוע למחקר ופיתוח והטבות במיסוי ישיר.

ב. שני הצדדים יחליפו ביניהם מידע בדבר השיטות שהם מפעילים בעידוד התעשיות שלהם.

ג. החזרים והטבות במיסוי עקיף וסובסידיות אחרות למכירות לא יורשו בסחר בין שני
הצדדים.

3. כל צד יעשה כמיטב יכולתו למנוע נזק לתעשייה של הצד האחר ויתחשב במדיניותו
התעשייתית באינטרסים של הצד האחר.

4. שני הצדדים ישתפו פעולה במניעת נוהגי תרמית, סחר בטובין העלולים לסכן את
הבריאות, הבטיחות והסביבה וסחר בטובין שפג תוקפם.

5. כל צד ינקוט בשטח שבתחום סמכותו בצעדים הדרושים כדי למנוע נזק העלול להיגרם על
ידי התעשייה שלו לסביבה של הצד האחר.

6. לפלסטינים תהא הזכות לייצא את תוצרתם התעשייתית לשווקים חיצוניים ללא הגבלות
בהתבסס על תעודות מקור שיוצאו על ידי הרשות הפלסטינית.

7. הוועדה הכלכלית המשותפת תיפגש ותבחן נושאים הקשורים לסעיף זה.

סעיף X

תיירות

1. הרשות הפלסטינית תקים רשות תיירות פלסטינית אשר תפעיל, בין היתר, את הסמכויות
הבאות:

א. הסדרה, רישוי, סיווג ופיקוח של שירותי תיירות, אתרים ומפעלי תיירות.

ב. קידום תיירות חוץ ופנים ופיתוח משאבי תיירות ואתרי תיירות פלסטיניים.

ג. פיקוח על פעילויות שיווק, עידוד ואספקת מידע ביחס לתיירות פנים וחוץ.

2. כל צד, בתחום סמכותו, יגן, ישמור ויבטיח את האחזקה התקינה של אתרים היסטוריים,
ארכיאולוגיים, תרבותיים ודתיים וכל אתרי התיירות האחרים באופן התואם את מעמדם ואת
מטרתם כיעד למבקרים.

3. כל צד יקבע שעות וימי ביקור סבירים לכל אתרי התיירות במטרה לאפשר ביקורים במגוון
רחב של ימים ושעות, תוך התחשבות בחגים דתיים ולאומיים.
כל צד יפרסם את זמני הפתיחה האמורים. שינויים משמעותיים בזמני הפתיחה יביאו בחשבון
תוכניות תיירות שכבר קיימת מחויבות לגביהן.

4. אוטובוסים לתיירים וכל צורה אחרת של תעבורה תיירותית המורשים בידי כל צד,
והמופעלים על ידי חברות רשומות אצלו שניתן להן רשיון על ידו, יורשו להיכנס לשטח
שבתחום סמכותו של הצד האחר ולהמשיך בסיורם בו, בתנאי שהאוטובוסים או כלי הרכב
האחרים תואמים את התקנים הבינלאומיים המאומצים גם כיום. כל כלי הרכב האמורים
יסומנו בבירור ככלי רכב תיירותיים.

5. כל צד יגן על הסביבה והאקולוגיה מסביב לאתרים התיירותיים שבתחום סמכותו. לאור
חשיבותם של חופים ופעילויות ימיות לתיירות, יעשה כל צד את מיטב המאמצים להבטיח
שפיתוח ובינוי בחוף הים התיכון, ובמיוחד בנמלים (כגון אשקלון ועזה), יתוכננו ויבוצעו באופן
שלא יפגע לרעה באקולוגיה, בסביבה או בתפקוד של קו החוף והחופים של הצד האחר.

6. חברות תיירות וסוכנויות תיירות שניתן להן רשיון על ידי צד אחד יהנו מגישה שווה
לשירותים הקשורים לתיירות בנקודות כניסה ויציאה בגבולות בהתאם לתקנות של הרשות
המפעילה אותן.

7. א. כל צד יעניק רשיונות, לפי התקנות והכללים שלו, לסוכני תיירות, חברות תיירות,
מדריכי תיירות ועסקי תיירות אחרים (להלן - גופי תיירות) בתחום סמכותו.

ב. גופי תיירות המורשים על ידי כל צד יהיו רשאים לקיים סיורים הכוללים את השטח
שבתחום סמכותו של הצד האחר בתנאי שהסמכתם ופעילותם יהיו לפי כללים, דרישות
מקצועיות ותקנים שיוסכמו בין הצדדים בוועדת המשנה הנזכרת בפסקה 9.

עד להסכם כאמור, גופי תיירות קיימים באזורים, המורשים כיום לקיים סיורים הכוללים את
ישראל, יורשו להמשיך לעשות כן, וגופי תיירות מוסמכים ישראליים ימשיכו להיות מורשים
לקיים סיורים הכוללים את השטחים.

בנוסף, כל גוף תיירות של צד אחד אשר רשויות התיירות של הצד האחר יאשרוהו כממלא אחר
כל הכללים, הדרישות המקצועיות והתקנים שלו, יורשה לקיים סיורים הכוללים את הצד
האחר.

8. כל צד יעשה הסדרים משלו לפיצוי תיירים בשל פגיעות גוף ונזקי רכוש הנגרמים על ידי
אלימות פוליטית בשטחים שבתחום סמכותו.

9. הוועדה הכלכלית המשותפת או ועדת משנה לתיירות שתוקם על ידה תתכנס לפי בקשת כל
צד כדי לדון ביישום ההוראות של סעיף זה ולפתור בעיות העשויות להתעורר. ועדת המשנה גם
תדון ותבחן נושאים תיירותיים שהם לתועלת שני הצדדים, תעודד תוכניות חינוכיות לגופי
תיירות של שני הצדדים כדי לקדם את רמתם המקצועית ואת האתיקה שלהם. תלונות של צד
אחד נגד התנהגות של גופי תיירות של הצד האחר יתועלו דרך הוועדה.

סעיף XI

ענייני ביטוח

1. הסמכויות, הכוחות והאחריות בתחום הביטוח, לרבות, בין היתר, רישוי מבטחים, סוכני
ביטוח והפיקוח על פעילויותיהם, יועברו לרשות הפלסטינית.

2. א. הרשות הפלסטינית תקיים שיטת ביטוח חובה באחריות מוחלטת לנפגעי תאונות
דרכים עם תיקרה לסכום הפיצוי המבוססת על העקרונות הבאים:

1) אחריות מוחלטת למוות או פגיעה גופנית לנפגעי תאונות דרכים, ואין נפקא מינה אם היה
או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים, וכל נוהג
אחראי לפיצוי הנוסעים ברכבו והולכי הרגל שייפגעו על ידי רכבו.

2) ביטוח חובה לכל כלי הרכב, המכסה מוות או פגיעה גופנית לכל נפגעי תאונות דרכים, לרבות
נהגים.

(3) שלילת כל עילת תביעה בנזיקין למוות או לפגיעה גופנית שנגרמו עקב תאונות דרכים.

4) קיום קרן סטטוטורית (להלן - הקרן) לפיצוי נפגעי תאונות דרכים אשר אין בידם לתבוע
פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:

(I הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;)

(II אין לנוהג ביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; או)

(III המבטח אינו יכול לקיים את התחייבויותיו.)

ב. למונחים בסעיף זה תהיה אותה משמעות כבחקיקה הקיימת ערב חתימת ההסכם לגבי
ביטוח חובה של רכב מנועי ופיצוי נפגעי תאונות דרכים.

ג. כל שינוי בידי אחד הצדדים בכללים ובתקנות הנוגעים ליישום העקרונות המנויים לעיל
יצריך הודעה מוקדמת לצד האחר. שינוי אשר עלול להשפיע מהותית על הצד האחר, יצריך
הודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפחות.

3. א. עם חתימת ההסכם תקים הרשות הפלסטינית קרן למטרות המצוינות בפסקה 2(א4)
לעיל ולמטרות המפורטות להלן (להלן - הקרן הפלסטינית).
הקרן הפלסטינית תקבל על עצמה את החבויות של הקרן הסטטוטורית לפיצויי נפגעי תאונות
דרכים הקיימת כיום בגדה המערבית וברצועת עזה (להלן - הקרן הקיימת) לגבי השטחים לפי
החוק הקיים

באותה עת. לפיכך, הקרן הקיימת תחדל מלהיות אחראית לכל חבות לגבי תאונות דרכים
בשטחים החל מחתימת ההסכם.

ב. הקרן הקיימת תעביר לקרן הפלסטינית, לאחר שתקבל על עצמה את החבויות האמורות
לעיל, את הפרמיות ששולמו לקרן הקיימת בידי מבטחים של כלי רכב הרשומים בשטחים,
יחסית לתקופה שטרם חלפה של כל פוליסת ביטוח.

4. א. פוליסות ביטוח רכב חובה שהוציאו מבטחים שהורשו בידי אחד מהצדדים יהיו
תקפות בשטחים של שני הצדדים. לפיכך רכב הרשום בצד אחד המכוסה בפוליסה כזו לא
יידרש לרכוש כיסוי ביטוחי נוסף כדי לנסוע בשטחים שבתחום סמכותו של האחר. פוליסות
ביטוח אלה יכסו את כל החבויות לפי החקיקה של מקום התאונה.

ב. על מנת לכסות חלק מהחבויות העשויות לנבוע מתאונות דרכים בישראל, שייגרמו בידי
כלי רכב בלתי מבוטחים הרשומים ברשות הפלסטינית, תעביר הקרן הפלסטינית לקרן
הישראלית, על בסיס חודשי, בעד כל רכב מבוטח, סכום השווה ל-30% מהסכום שמשלם
מבטח מורשה בישראל לקרן הישראלית לגבי אותו סוג רכב ולגבי אותה תקופת ביטוח (אשר לא
תפחת מ-30 ימים).

5. במקרים שבהם נפגע בתאונת דרכים מבקש לתבוע פיצוי ממבטח שהורשה בידי הצד
האחר או מהקרן של הצד האחר או במקרים שבהם נהג או בעל רכב נתבע בידי נפגע, בידי
מבטח או בידי הקרן של הצד האחר, הוא רשאי למנות את הקרן של הצד שלו כמיופה כוח
מטעמו למטרה זו. הקרן שמונתה כאמור רשאית לפנות לכל נתבע הנוגע בדבר מהצד האחר
ישירות או באמצעות הקרן של הצד האחר.

6 . במקרה של תאונת דרכים שבה לא ידועים מספר הרישוי של הרכב וזהות הנוהג, הקרן
של הצד שלו סמכות לגבי מקום התאונה תפצה את הנפגע, לפי התחיקה שלו.

7 . הקרן של כל צד תהיה אחראית כלפי נפגעי תאונות דרכים של הצד האחר למילוי כל
התחייבויותיהם של מבטחים של הצד שלה בקשר לביטוח החובה ותערוב להתחייבויותיהם.

8 . כל צד יערוב להתחייבויותיה של הקרן שלו על פי סעיף זה.

9 . תוך שלושה חודשים ממועד חתימת ההסכם ינהלו שני הצדדים משא ומתן להסכם
חיתוך בין הקרן הקיימת והקרן הפלסטינית לגבי תביעות שאירעו לפני תאריך חתימת
ההסכם, בין שהתביעות דווחו ובין שלא. הסכם החיתוך לא יכלול פיצויי לנפגעים ישראלים
שהיו מעורבים בתאונות שאירעו בשטחים לפני תאריך חתימת ההסכם.

10. א. מיד עם חתימת ההסכם יקימו שני הצדדים ועדת משנה של מומחים (להלן - ועדת
(המשנה) אשר תטפל בנושאים הקשורים ביישום סעיף זה, לרבות:

1) נהלים הקשורים לטיפול בתביעות נפגעים של צד אחד ממבטחים או מהקרן של הצד
האחר;

(2) נהלים הקשורים בהעברת הסכומים בין הקרנות של שני הצדדים כאמור בפסקה 4(ב) לעיל;

(3) פרטי הסכם החיתוך בין הקרן הקיימת והקרן הפלסטינית, כקבוע בפסקה9 לעיל;

(4) כל נושא אחר הנוגע לעניין שיעלה אחד מהצדדים.

ב. ועדת המשנה תשמש כוועדה המתמדת בנושאים הקשורים לסעיף זה.

ג. הצדדים יחליפו ביניהם, באמצעות ועדת המשנה, את המידע הנוגע לעניין היישום של סעיף
זה, לרבות דוחות משטרתיים, מידע רפואי, סטטיסטיקה רלבנטית, פרמיות וכו'. שני הצדדים
יעניקו זה לזה סיוע אחר כנדרש בקשר לכך.

11. כל צד רשאי לדרוש בדיקה חוזרת של ההסדרים שנקבעו בסעיף זה שנה לאחר תאריך
חתימת ההסכם.

12. מבטחים משני הצדדים רשאים לבקש רשיון מהרשויות הנוגעות בדבר של הצד האחר לפי
הכללים וההסדרים הנהוגים אצל הצד האחרון לגבי רישוי מבטחים זרים. שני הצדדים
מסכימים שלא לנקוט באפליה נגד הפונים.

הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה

6. נספח V: פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים

תוכן

הסכם ביניים
ישראלי-פלסטיני
בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה