הסכם ביניים
ישראלי-פלסטיני
בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה
5. נספח IV: פרוטוקול בנושא עניינים משפטיים
חזרה לדף הכניסה של ההסכם
תוכןסעיף I סמכות שיפוט פלילית סעיף II עזרה משפטית בעניינים פליליים סעיף III סמכות שיפוט אזרחית סעיף IV עזרה משפטית בעניינים אזרחיים סעיף I סמכות שיפוט פלילית 1. א. סמכות השיפוט הפלילית של המועצה חלה על כל העבירות המתבצעות על ידי פלסטינים ו/או מי שאינם ישראלים בשטח, בכפוף להוראות סעיף זה. למטרות נספח זה, "שטח" משמעותו שטח גדה מערבית למעט איזור C אשר, למעט היישובים הישראלים והאתרים הצבאיים, יועבר בהדרגה לצד הפלסטיני, בהתאם להסכם זה, ושטח רצועת עזה למעט היישובים הישראלים ואיזור המתקן הצבאי. ב. בנוסף, למועצה יש סמכות שיפוט פלילית על פלסטינים ומבקריהם אשר ביצעו עבירות כנגד פלסטינים או מבקריהם בגדה המערבית וברצועת עזה באיזורים שמחוץ לשטח, בתנאי שהעבירה אינה קשורה לאינטרסים הבטחוניים של ישראל. ג. למרות האמור בהוראות תת-פסקה א לעיל, סמכות השיפוט הפלילית של כל צד בנוגע לעבירות אשר בוצעו באיזור B תהיה בהתאם להוראות פסקה 2.א של סעיף VIII להסכם זה. ד. יחידים אשר נעצרו על ידי משטרה פלסטינית באיזור B לצורך סדר ציבורי וסיבות אחרות, ישפטו בפני בתי-המשפט פלסטינים בתנאי שלבתי-משפט אלה יש סמכות שיפוט פלילית. 2. לישראל נתונה סמכות שיפוט פלילית ייחודית על העבירות הבאות: א. עבירות המבוצעות מחוץ לשטח, למעט העבירות המפורטות בפסקה 1(ב) לעיל; וכן ב. עבירות המבוצעות בשטח על ידי ישראלים. 3. א. בהפעלת סמכות השיפוט הפלילית של בתי-המשפט שלו, יהיה לכל צד הכוח, בין היתר, לחקור, לעצור, להעמיד לדין ולהעניש עבריינים. ב. פעולות של המשטרה הפלסטינית והכוחות הצבאיים הישראלים ליישום פסקה א לעיל יהיו כפי שקבוע בהסכם ובנספח I לו. 4. בנוסף, ובלי לגרוע מתחום הסמכות הטריטוריאלי של המועצה, יש לישראל הכוח לעצור ולהחזיק במשמורת אנשים החשודים בכך שעברו עבירות אשר נופלות בגדר סמכות השיפוט הפלילית הישראלית כמצוין בפסקאות 1.ג, 2 ו-7 של סעיף זה ואשר מצויים באיזורים שבסמכותה הבטחונית של המועצה, כאשר: א. הפרט הינו ישראלי, בהתאם לסעיף II של נספח זה; או ב. (1) הפרט אינו ישראלי החשוד שזה עתה ביצע עבירה במקום בו רשויות ישראליות מפעילות את תפקודיהן הבטחוניים בהתאם לנספח I, והוא נעצר בקרבת המקום בו בוצעה העבירה. המעצר יעשה מתוך כוונה להעביר את החשוד, יחד עם כל ראיה, למשטרה הפלסטינית בהזדמנות המוקדמת ביותר. (2) במקרה ופרט כזה חשוד בביצוע עבירה כנגד ישראל או כנגד ישראלים, ויש צורך בהליכים משפטיים נוספים ביחס לאותו פרט, ישראל רשאית להמשיך להחזיק אותו/אותה במשמורת, ושאלת הפורום המתאים להעמדה לדין של חשוד כזה תטופל, על בסיס של כל מקרה לגופו, בוועדה המשפטית. 5. במקרה של עבירה המתבצעת באיזורים שבסמכותה הבטחונית של המועצה על ידי מי שאינו ישראלי נגד ישראל או נגד ישראלי, המועצה תנקוט באמצעים לחקור את המקרה ולהעמיד לדין, ותודיע לישראל על תוצאות החקירה ועל כל ההליכים המשפטיים. 6. כאשר מתעורר חשד שתייר במעבר לישראל או ממנה דרך השטח בגדה המערבית וברצועת עזה ביצע עברה בשטח, ותייר זה נמצא בדרכים או באתרים יהודים קדושים המצוינים בסעיף V, פסקה 7, סעיף VII, פסקה 9 ותוספת 4 לנספח I, המשטרה הפלסטינית רשאית לעכבו במקום ולהודיע מיד לכוחות הצבאיים הישראלים, שיהיו מוסמכים לעצרו ולתשאלו. במקום שבוצעה עבירה על ידי תייר בניגוד לחוק הנוהג ויש צורך בהליכים משפטיים נוספים ביחס לתייר, יינקטו הליכים כאלה על ידי המועצה. מקום שתייר כזה, המצוי מחוץ לאיזורים אלה, מעוכב או נעצר על ידי המועצה, היא תודיע על כך תוך זמן סביר, שלא יעלה על 24 שעות, לרשויות הישראליות, ותאפשר להן לפגוש את העצור בהזדמנות הקרובה ביותר ולספק כל סיוע דרוש, לרבות הודעה קונסולרית שנתבקשה על ידי העצור. 7. א. מבלי לפגוע בסמכות השיפוט הפלילית של המועצה, ותוך כיבוד העיקרון לפיו לא יעמוד אדם לדין פעמיים בשל אותה עבירה, לישראל יש בנוסף להוראות שלעיל בסעיף זה סמכות שיפוט פלילית בהתאם לחוקיה הפנימיים על עבירות שבוצעו בשטח נגד ישראל או ישראלי. ב. בהפעלת סמכות השיפוט הפלילית שלה בהתאם לתת-פסקה א לעיל, פעילויות של הכוחות הצבאיים הישראלים הנוגעים לתת-פסקה א לעיל יהיו כפי שקבוע בהסכם ובנספח I שלו. סעיף II עזרה משפטית בעניינים פליליים 1. כללי א. ישראל והמועצה ישתפו פעולה ויספקו זו לזו עזרה משפטית בעניינים פליליים. שיתוף פעולה כזה יכלול את ההסדרים המפורטים בסעיף זה. ב. מסמכים המומצאים על ידי צד אחד בשטח הנתון לאחריותו של הצד השני, ילוו בתרגום לשפתו הרשמית של הצד השני. 2. שיתוף פעולה בעניינים פליליים א. משטרת ישראל והמשטרה הפלסטינית ישתפו פעולה בניהול חקירות. בכפוף להסדרים מפורטים שיוסכם עליהם, יכלול שיתוף פעולה כזה החלפת מידע, רשומות מרשם פלילי וטביעות אצבעות של חשודים, רשומות ממרשם בעלויות על רכב וכו'. ב. מקום שנעברת עבירה בשטח על ידי ישראלי הפועל בשיתוף עם פרט המצוי בתחום הסמכות האישית הפלסטינית, הכוחות הצבאיים הישראלים והמשטרה הפלסטינית ישתפו פעולה בניהול חקירה. ג. הרשויות הפלסטיניות לא יעצרו ישראלים ולא יחזיקו אותם במשמורת. ישראלים יכולים לזהות עצמם על ידי הצגת תיעוד ישראלי. עם זאת, מקום שישראלי מבצע פשע נגד אדם או רכוש בשטח, המשטרה הפלסטינית, עם הגעתה לזירת העבירה, אם יש צורך בדבר, עד להגעתם של הכוחות הצבאיים הישראלים, תעכב את החשוד במקום, תוך אבטחת הגנתו והגנתם של כל המעורבים, תמנע התערבות בזירת העבירה, תאסוף את הראיות הנחוצות ותערוך תשאול ראשוני, ובכל מקרה תודיע מייד לרשויות הישראליות באמצעות המת"מ הרלבנטי. ד. מבלי לפגוע בתחום הסמכות של המועצה על רכוש המצוי או מובל בתוך השטח, מקום שהרכוש מובל או נישא על ידי ישראלי יחול הנוהל הבא: לרשויות הפלסטיניות יש הכוח לנקוט בכל האמצעים הנחוצים בקשר לכלי רכב או רכוש ישראלים במקום שכלי רכב או רכוש כזה שימשו בביצוע פשע ומהווים סכנה מיידית לביטחון הציבור או לבריאותו. כאשר ננקטים אמצעים כאלה הרשויות הפלסטיניות יודיעו מיד לרשויות הישראליות באמצעות המת"מ הרלבנטי, וימשיכו לנקוט באמצעים הנחוצים עד להגעתם. 3. כאשר ישראלי חשוד בביצוע עבירה והוא מצוי בשטח, יהיו הכוחות הצבאיים הישראלים רשאים לעצור, לחפש ולעכב את החשוד כנדרש; באיזורים בהם המשטרה הפלסטינית מפעילה כוחות ואחריות לבטחון פנים וסדר ציבורי, פעולות כאלה יבוצעו בתיאום עם המשטרה הפלסטינית, בנוכחותה ובסיועה. 4. ישראל תעביר למשטרה הפלסטינית את העבריינים הפלסטינים עליהם חל סעיף I פסקה 1.ב, יחד עם כל ראיה שנאספה. 5. צווי עיכוב כל צד יוציא לפועל צווים שהוצאו ע"י הגופים המוסמכים של הצד האחר, אשר מונעים מאדם המצוי בתחום הסמכות של צד זה מלצאת או מחוץ-לארץ. 6. זימון ותשאול עדים א. מקום שהודעה של עד שהוא ישראלי או אדם אחר המצוי בישראל דרושה לצורך חקירה פלסטינית, ההודעה תיגבה על ידי משטרת ישראל בנוכחות שוטר פלסטיני במתקן ישראלי באתר מוסכם. ב. מקום שהודעה של עד שאינו ישראלי המצוי בשטח דרושה לצורך חקירה ישראלית, ההודעה תיגבה על ידי המשטרה הפלסטינית בנוכחות שוטר ישראלי במתקן פלסטיני באתר מוסכם. ג. במקרים חריגים, רשאי כל צד לגבות את ההודעה המבוקשת על ידי הצד האחר בעצמו ללא נוכחות של הצד המבקש. 7. העברת חשודים ונאשמים א. מקום שאדם שאינו ישראלי, אשר חשוד, נאשם או מורשע בעבירה הנופלת בגדר סמכות השיפוט הפלילית הפלסטינית מצוי בישראל, רשאית המועצה לבקש מישראל לעצור את האדם ולהעבירו לידי המועצה. ב. מקום שאדם אשר חשוד, מואשם או מורשע בעבירה הנתונה לסמכות השיפוט הפלילית הישראלית מצוי בשטח, רשאית ישראל לבקש מהמועצה שתעצור את האדם ותעבירו לידי ישראל. ג. בקשות על פי תת-פסקאות א ו-ב לעיל יפרטו את עילת הבקשה ויהיו נתמכות בצו מעצר שהוצא על ידי בית משפט מוסמך. ד. כאשר הבקשה היא להעברת חשוד שאינו פלסטיני אשר מבוקש על ידי המועצה: (1) צו המעצר יוצא רק לפי בקשה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מטעמו, המאשרת שיש בסיס ראייתי סביר לכך שהעבירה בוצעה על ידי החשוד; (2) העונש הקבוע לעבירה אינו פחות מ-7 שנות מאסר לפי הדין של הצד המבקש. ה. (1) אנשים החשודים בעבירות שהעונש הקבוע עליהן הוא פחות מ-7 שנות מאסר, ייחקרו על ידי הצד החוקר במתקן של הצד האחר או באתר מוסכם. (2) החקירה תתבצע בנוכחות שוטר של הצד האחר. (3) על פי בקשת הצד החוקר, רשאי הצד האחר להחזיק את החשוד במשמורת עד לחקירה ובמהלכה. (4) מקום שנוכחותו של החשוד דרושה בשל סיבה אובייקטיבית, כגון: עימות עם עדים וזיהוי אתר, יועבר החשוד למטרה זו בלבד. ו. (1) שני הצדדים יבצעו את המעצר וההעברה המבוקשים עם קבלת בקשה בהתאם לסעיף זה. (2) אם האדם המבוקש מצוי במשמורת או מרצה עונש מאסר, רשאי הצד שקיבל את הבקשה להשהות את ההעברה לצד המבקש למשך תקופת המעצר או המאסר. ז. לא יועבר אדם בקשר לעבירה שעונשה מוות, אלא אם הצד המבקש מתחייב שלא יוטל עונש מוות במקרה זה. ח. (1) שני הצדדים ינקטו בכל האמצעים הנחוצים על מנת להבטיח שהטיפול באנשים שהועברו על פי סעיף זה יעלה בקנה אחד עם ההסדרים המשפטיים החלים בישראל ובשטח, וכן עם אמות מידה בין-לאומיות מקובלות בדבר זכויות אדם ביחס לחקירות פליליות. (2) חשודים המועברים על פי פסקה זו יהיו זכאים להיעזר במהלך תקופת החקירה בעורך דין לפי בחירתם. ט. כל צד רשאי, על פי בקשת הצד השני, לעכב, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אדם שלגביו עומדת להיות מוגשת בקשה למעצר ולהעברה, עד להגשת בקשה כזו. י. העברתם של זרים על ידי ישראל לידי המועצה על פי סעיף זה תהיה כפופה לאמנות החלות שישראל היא צד להן, בתיאום עם מדינת המוצא של הזר. יא. שני הצדדים רשאים להסכים שאדם אשר הורשע בבתי המשפט של צד אחד ירצה את עונשו בבית סוהר של הצד השני, בכפוף להסדרים ולתנאים שעליהם יוסכם בין הצדדים. 8. עזרה בביצוע של צווי בית משפט לצרכי חקירה א. ישראל והמועצה יבצעו צווים שהוצאו על ידי בתי משפט של הצד האחר לצרכי חקירות (קרי, צווי חיפוש, צווים להמצאת מסמכים (וצווי תפיסה), בכפוף להוראות הדין המקומי. ב. מקום, שלצרכי חקירה, דורשות ישראל או המועצה שיבוצעו בדיקות או בחינות (כגון: טביעת אצבעות או בדיקת דם) בקשר לפריט המצוי בשטח הנתון לאחריותו של הצד האחר, יבצע צד זה את הבדיקות או הבחינות הנדרשות ויעביר את התוצאות לצד המנהל את החקירה, כאשר הדבר ניתן לביצוע. מקום שתוצאות אלה אינן מספיקות לצורכי החקירה, ייעשו הסדרים להעברתו של הפריט לידי הצד המנהל את החקירה. 9. עזרה משפטית בניהול הליכים שיפוטיים א. (1) צווי זימון וצווי הבאה המוצאים על ידי בית משפט ישראלי לגבי נאשמים או עדים המצויים בשטח, יבוצעו באמצעות המועצה, אשר תהיה אחראית להמצאת צווי זימון, וכן לביצוע צווי ההבאה באמצעות המשטרה הפלסטינית. (2) צווי הבאה המוצאים לגבי נאשם או עד ישראלים הנמצאים בשטח יבוצעו על ידי הכוחות הצבאיים הישראלים. באיזורים בהם המשטרה הפלסטינית מפעילה כוחות ואחריות לבטחון פנים ולסדר ציבורי, יבוצעו פעולות אלה בנוכחות ובסיוע של המשטרה הפלסטינית. ב. צווי זימון וצווי הבאה המוצאים על ידי בית משפט פלסטיני לגבי נאשמים ועדים המצויים בישראל, יבוצעו באמצעות משטרת ישראל, אשר תהיה אחראית להמצאת צווי הזימון ולביצוע צווי הבאה. ג. מקום שעדותו של עד ישראלי דרושה בקשר להליכים המתנהלים בבית משפט פלסטיני, העד יעיד בבית משפט פלסטיני היושב באתר מוסכם, והעד ילווה על ידי נציגים של הכוחות הצבאיים הישראלים יחד עם המשטרה הפלסטינית. ד. מקום שעדותו של עד דרושה בקשר להליכים המתנהלים בבית משפט של צד אחד, הודעה על בקשה כזו תינתן לרשויות של הצד האחר לזמן את העד. 10. דבר בהסכם זה לא יגרע מהכוחות והסמכויות של כל צד כפי שפורטו בנספח I. סעיף III סמכות שיפוט אזרחית 1. לבתי המשפט ולרשויות השיפוטיות הפלסטינים יש סמכות שיפוט בכל העניינים האזרחיים, בכפוף להסכם זה. 2. במקרים שישראלי הוא צד, לבתי המשפט ולרשויות השיפוטיות הפלסטינים יש סמכות על תביעות אזרחיות במקרים הבאים: א. נושא התביעה הוא עסק ישראלי מתמשך הממוקם בשטח (רישומה של חברה ישראלית כחברה נוכרית בשטח מהווה ראיה לכך שיש לה עסק (מתמשך הממוקם בשטח); ב. נושא התביעה הוא נכס דלא ניידי המצוי בשטח; ג. הצד הישראלי הוא נתבע בתביעה והסכים לסמכות שיפוט כזו בהודעה בכתב לבית המשפט או לרשות השיפוטית הפלסטינים; ד. הצד הישראלי הוא נתבע בתביעה, שהנושא שלה הוא הסכם כתוב, והצד הישראלי הסכים לסמכות שיפוט כזו בהוראה מפורשת בהסכם זה; ה. הצד הישראלי הוא תובע אשר הגיש תביעה לבית משפט פלסטיני. אם הנתבע בתביעה הוא ישראלי, הסכמתו לסמכות שיפוט כזו בהתאם לתת-פסקאות ג או ד לעיל תהיה נחוצה; או ו. תביעות הנוגעות לעניינים אחרים כפי שיוסכם בין הצדדים. 3. סמכות השיפוט של בתי המשפט והרשויות השיפוטיות הפלסטינים אינה חלה על תביעות נגד מדינת ישראל, לרבות רשויות סטטוטוריות שלה, גופיה ושלוחיה. 4. ישראלים, לרבות חברות רשומות של ישראלים, המנהלים פעילות מסחרית בשטח, כפופים לדין האזרחי החל בשטח ביחס לפעילות זו. אכיפה של פסקי-דין וצווים שיפוטיים ומנהליים המוצאים נגד ישראלים ורכושם תבוצע על ידי ישראל, תוך זמן סביר, בתיאום ובשיתוף פעולה עם המועצה. סעיף IV עזרה משפטית בעניינים אזרחיים 1. המצאה של כתבי בי-דין א. ישראל והמועצה תהיינה אחראיות להמצאת כתבי בי-דין, לרבות צווי הבאה, המוצאים על ידי גופים שיפוטיים המצויים תחת אחריות הצד האחר. ב. מסמכים המומצאים על ידי צד אחד בשטח הנתון לאחריותו של הצד השני, ילוו בתרגום לשפתו הרשמית של הצד האחר. 2. גביית עדויות ישראל והמועצה יעשו הסדרים לגביית עדויות מעדים, בהתאם לצורך, כאשר עדות כזו דרושה בקשר להליכים המתנהלים על ידי הגופים השיפוטיים שתחת אחריותו של הצד האחר. 3. אכיפת פסקי דין א. ישראל והמועצה יאכפו פסקי דין שניתנו על ידי הגופים השיפוטיים שתחת האחריות של הצד האחר, בתנאי שלגוף השיפוטי הנוגע בדבר יש סמכות לתת את פסק הדין, וכן בתנאי שהאכיפה אינה נוגדת את תקנת הציבור. לשכות ההוצאה לפועל שתחת האחריות של כל צד יוציאו לפועל פסקי דין כאלה כאילו ניתנו על ידי הגופים השיפוטיים שלהם עצמם. ב. במסגרת הוצאה לפועל של פסק דין כלשהו נגד ישראלים תהיה לשכת ההוצאה לפועל הפלסטינית מוסמכת להוציא צווים (קרי: עיקולים, כינוס נכסים, פינוי) נגד רכוש ישראלי המצוי בשטח. המשטרה הפלסטינית תבצע צווים אלו במשותף עם המשטרה הישראלית, המתחייבת לכבד צווים אלו. תת-פסקה זו אינה נוגעת לעיקולים באמצעות המצאת מסמכים שאינם מצריכים פעולות פיזיות, כגון עיקול חשבונות בנק. ג. מבלי לחרוג מסמכות השיפוט האזרחית של בתי המשפט והרשויות השיפוטיות הפלסטיניות בהתאם לסעיף III, צווי מאסר נגד ישראלים וצווי עיכוב יציאה מהארץ נגד ישראלים (למעט צווי ביניים לפני מתן פסק-דין), יבוצעו רק על ידי לשכות הוצאה לפועל ישראליות ויבוצעו על ידי המשטרה הישראלית. |
 © כל הזכויות שמורות, 2000, מדינת ישראל נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il |