הסכם ביניים
ישראלי-פלסטיני
בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה
4. נספח III: פרוטוקול בנושא עניינים אזרחיים
חזרה לדף הכניסה של ההסכם
תוכןסעיף I: קישור ותיאום בעניינים אזרחיים סעיף II: העברת כוחות ואחריות אזרחיים סעיף III: דרכי העברה סעיף IV: הוראות מיוחדות הנוגעות לאיזור C תוספת I: כוחות ואחריות לעניינים אזרחיים סעיף 1: חקלאות סעיף 2: ארכיאולוגיה סעיף 3: שמאות סעיף 4: בנקאות ועניינים מוניטריים סעיף 5: עובדי המינהל האזרחי סעיף 6: מסחר ותעשייה סעיף 7: ביקורת סעיף 8: מיסוי ישיר סעיף 9: חינוך ותרבות (חסר) סעיף 10: חשמל (חסר) סעיף 11: תעסוקה סעיף 12: איכות הסביבה סעיף 13: דיג סעיף 14: יערות סעיף 15: גז, דלק ונפט סעיף 16: אדמות מדינה, אדמות נפקדים ומקרקעין סעיף 17: בריאות סעיף 18: מיסוי עקיף סעיף 19: ביטוח סעיף 20: ענייני פנים סעיף 21: עבודה סעיף 22: רישום מקרקעין סעיף 23: משפטים סעיף 24: שלטון מקומי סעיף 25: שמורות טבע סעיף 26: פארקים סעיף 27: תכנון ובנייה סעיף 28: מרשם אוכלוסין ותיעוד סעיף 29: שירותי דואר סעיף 30: עבודות ציבוריות ושיכון סעיף 31: מחצבים ומכרות סעיף 32: אתרים דתיים סעיף 33: רווחה חברתית סעיף 34: סטטיסטיקה סעיף 35: מדידות סעיף 36: בזק סעיף 37: תיירות סעיף 38: תחבורה סעיף 39: אוצר סעיף 40: מים וביוב לוח 1: ארכיאולוגיה - אתרים ארכיאולוגים בעלי חשיבות לצד הישראלי לוח 2: הגנת הסביבה לוח 3: בריאות לוח 4: אתרים דתיים לוח 5: בזק - רשימת תדרים מאושרים (חסר) לוח 6: בזק - רשימת ערוצי טלוויזיה מאושרים ומיקום משדרים לוח 7: תחבורה - הסדרי תחבורה לוח 8: מים וביוב - ועדת המים המשותפת לוח 9: מים וביוב - מנגנון פיקוח ואכיפה לוח 10: מים וביוב - מידע בנוגע לאקויפרים לוח 11: מים וביוב - רצועת עזה מכתב לוואי בנוגע לחתימת הסכם מסחרי עם בזק סעיף I קישור ותיאום בעניינים אזרחיים 1. ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה בעניינים אזרחיים א. מוקמת בזאת ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה בעניינים אזרחיים (להלן "וע"א"). ב. הוע"א תפעל בנוגע לענייני מדיניות תחת ההכוונה של ועדת הקישור המשותפת, ותוך תיאום מתמשך שתספק ועדת הפיקוח וההיגוי. ג. הוע"א תדון בעניינים הבאים: 1) עניינים אזרחיים, כולל נושאים הקשורים להעברת כוחות ואחריות אזרחיים מהממשל הצבאי הישראלי ומהמינהל האזרחי שלו למועצה. 2) עניינים המתעוררים בנוגע לתשתיות, כגון דרכים, מערכות מים וביוב, קווי כוח ותשתיות בזק, הדורשים תיאום בהתאם להסכם זה. 3) שאלות הנוגעות למעבר אל ומהגדה המערבית ורצועת עזה, ומעבר בטוח בין הגדה המערבית ורצועת עזה, כולל נקודות מעבר ומעברים בין-לאומיים. (4) היחסים בין שני הצדדים בעניינים אזרחיים, בנושאים כגון מתן היתרים. 5) עניינים המטופלים על ידי תת-הוועדות המקצועיות השונות המוקמות בהתאם לנספח זה, אשר דורשים דיון נוסף או תיאום כולל. (6) עניינים אחרים בעלי ענין משותף. ד. הוע"א תתכנס לפחות פעם בחודש, אלא אם כן יוסכם אחרת. ה. כל צד רשאי ליזום כינוס ישיבה מיוחדת בהתראה קצרה. ו. הוע"א תקבע בהסכמה את דרך פעולתה. 2. תת-ועדות משותפות איזוריות לעניינים אזרחיים א. שתי תת-ועדות משותפות איזוריות לעניינים אזרחיים יפעלו תחת הוע"א, אחת לגדה המערבית ואחת לרצועת עזה (להלן "תוע"א"). ב. התוע"א בגדה המערבית וברצועת עזה יטפלו בנושאי העניינים האזרחיים האיזוריים בגדה המערבית וברצועת עזה בהתאמה, כמפורט בפסקה 1.ג לעיל, ובענינים אזרחיים המופנים אליהן על ידי משרדי הקישור האזרחיים המחוזיים. ג. כל תוע"א רשאית להקים קבוצות עבודה אד-הוק אם וכאשר נוצר צורך. ד. כל תוע"א תתכנס לא פחות מפעם בשבועיים. ה. ענינים עקרוניים ועניני מדיניות אשר לא יוסדרו בתוך התוע"א יועברו הלאה אל הוע"א. 3. משרדי תיאום אזרחיים מחוזיים א. כל צד יקים ויפעיל משרדי תיאום אזרחיים מחוזיים בגדה המערבית (להלן "מתא"מ"). מתא"מ כאלה יוקמו באיזורים הבאים: ג'נין, טול כרם, קלקיליה, שכם, רמאללה, בית-לחם, חברון ויריחו. ב. ברצועת עזה ניתן יהיה להקים מתא"מ לשם פעולה במחוזות שנקבעו למת"מ, כפי שנקבע בנספח I. ג. המתא"מ יטפלו בעניינים האזרחיים היומיומיים שפורטו בפסקה 1.ג לעיל, לפי איזורי הפעולה שלהם. ד. המתא"מ יפעלו על בסיס יומי, נציגים של המתא"מ, בהתאמה, ייפגשו על בסיס יומי, וראשי המתא"מ, בהתאמה, יכנסו ישיבות רשמיות לפחות פעם בשבוע. 4. כללי א. אמצעי תקשורת ייקבעו מתוך רצון להבטיח קשר יעיל וישיר במשך 24 שעות ביממה, במטרה לטפל בכל נושא דחוף המתעורר בתחום העניינים האזרחיים. ב. הוע"א והתוע"א יורכבו ממספר שווה של נציגים מישראל ומהמועצה. ג. כל צד יודיע לצד האחר על נציגיו לוע"א ולתוע"א לפני הישיבות. ישיבות של הוע"א ושל התוע"א יאורגנו ויתארחו ע"י שני הצדדים לסירוגין, אלא אם כן יוסכם אחרת. ד. הוראות סעיף זה לא ימנעו מגעים יומיים בין נציגי ישראל והמועצה בכל העניינים בעלי ענין משותף. סעיף II העברת כוחות ואחריות אזרחיים כוחות ואחריות של הממשל הצבאי הישראלי והמינהל האזרחי שלו יועברו אל המועצה וינטלו על ידה בהתאם להוראות נספח זה ותוספת 1. סעיף III דרכי העברה 1. בשלב הראשון של ההיערכות מחדש, ההעברה של כוחות ואחריות אזרחיים תבוצע בו זמנית עם שלבי היערכות מחדש זו, כפי שפורטו בנספח I, סעיף I.1, ותוספת 1 הנוספת לו. 2. ההעברה של כוחות ואחריות אזרחיים תתואם דרך הוע"א ותיושם בהתאם להסדרים שנקבעו בנספח זה, באופן חלק, מסודר ושלו. 3. הכנות ליישום נספח זה תחלנה מיד עם חתימת הסכם זה. 4. הרשויות הישראליות תספקנה כל סיוע נחוץ למועצה כולל גישה למשרדים, מרשמים, רישומים, מערכות וציוד, וכל מידע, נתונים וסטטיסטיקה נחוצים, הדרושים להעברת כוחות ואחריות. 5. בהתאמה עם שלבי העברת כוחות ואחריות, תעביר ישראל מחזקתם של הממשל הצבאי הישראלי והמינהל האזרחי שלו אל המועצה, משרדים הממוקמים בשטחים שתחת סמכות טריטוריאלית פלסטינית, ציוד, מרשמים, תיקים, תכניות מחשב, דו"חות, ארכיונים, רישומים, מפות, נתונים מדעיים, רשיונות רלבנטיים, מתקנים, מרשמים (לרבות מרשמים הנוגעים לאדמות הממוקמות באיזורים שתחת הסמכות הטריטוריאלית של המועצה) ומיטלטלין ומקרקעין אחרים הנחוצים לתפקודיה. 6. הסדרים הנוגעים להעברת קרנות, נכסים וחוזים קבועים בסעיף 39 של תוספת 1 (אוצר). סעיף IV הוראות מיוחדות הנוגעות לאיזור C 1. באיזור C, בשלב הראשון של ההיערכות מחדש, יועברו כוחות ואחריות שאינם קשורים לשטח, כפי שנקבעו בתוספת 1, אל המועצה וינטלו על ידה בהתאם להוראות תוספת זו. 2. במהלך שלבי ההיערכות מחדש הנוספת, כוחות ואחריות הנוגעים לשטח כפי שנקבעו בתוספת 1, יועברו בהדרגה לסמכות פלסטינית אשר תכסה שטח גדה מערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע. 3. בהתאם להצהרת העקרונות, באיזור C, תהיה למועצה סמכות תפקודית ביחס לכוחות ולאחריות שהועברו לפי נספח זה. סמכות זו לא תחול על נושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, כפי שנקבעו בפסקה 1 של סעיף XVII להסכם זה. 4. העברת כוחות ואחריות באיזור C לא תשפיע על הסמכות המתמשכת של ישראל להפעיל את הכוחות והאחריות שלה ביחס לבטחון פנים וסדר ציבורי, כמו גם ביחס לכוחות ואחריות אחרים שלא הועברו. 5. סגירת שטחים או ההטלה של הגבלות אחרות על תנועת אנשים או סחורות באיזור C, הנחוצות לשם יישום הכוחות והאחריות שהועברו למועצה בהתאם לנספח זה (כגון לשם מניעת (התפשטות של מחלות), יחייבו הסכמה ישראלית מוקדמת. 6. א. המועצה רשאית למנות מפקחים אזרחיים לפקח על הציות לחוקים ולתקנות במסגרת הכוחות והאחריות שיועברו לה באיזור C, במספר הנחוץ למילוי תפקידיה כפי שיוסכם בוע"א. ב. הסדרים הנוגעים לפעולה של מפקחים כאלה, כולל תיעוד זיהוי מוסכם, יהיו כפי שיוסכם במסגרת הוע"א. ג. המפקחים האזרחיים לא יקיימו פעילות הכרוכה במאסרים או במעצרים של אנשים, תפיסת רכוש או כל פעילות אחרת המערבת שימוש בכוח. ד. מפקחים אלה לא ילבשו מדים בעלי אופי צבאי או משטרתי, ולא ישאו נשק. תוספת 1 כוחות ואחריות בעניינים אזרחיים בהתאם לסעיף II לנספח זה, כוחות ואחריות של הממשל הצבאי הישראלי והמינהל האזרחי שלו יועברו ויתקבלו על ידי המועצה בהתאם לנספח זה ולהוראות להלן: סעיף 1 חקלאות 1. תחום זה כולל, בין היתר, שירותים וטרינריים, גידול בעלי חיים, כל התחנות הניסיוניות הקיימות, מים להשקיה (כלומר, ניצול מי השקיה שהוקצו למטרה זו), נתונים מדעיים, יערות, מרעה טבעי ומרעה, רישוי ופיקוח של חקלאות, העיבוד והשיווק (כולל ייצוא וייבוא) של יבולים, פירות וירקות, משתלות, מוצרי יערנות, ומוצרים מן החי. 2. מים להשקיה, וכן מתקנים, משאבי מים ורשתות שבשימוש בחקלאות מוסדרים בסעיף 40 (מים וביוב). 3. היחסים בתחום החקלאות בין הצד הישראלי לבין הצד הפלסטיני, כולל תנועת תוצרת חקלאית, מוסדרים בנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). 4. שני הצדדים ישתפו פעולה בהכשרה ובמחקר, ויקבלו על עצמם מחקרים משותפים בפיתוח כל תחומי החקלאות, ההשקיה והשירותים הווטרינריים. 5. תחום היערות הוא חלק מתחום החקלאות ומוסדר בסעיף 14 (יערות). סעיף 2 ארכיאולוגיה 1. כוחות ואחריות בתחום הארכיאולוגיה בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, הגנה על אתרים ארכיאולוגיים ושימורם, ניהול, פיקוח, רישוי וכל הפעילויות הארכיאולוגיות האחרות. 2. באיזור C, כוחות ואחריות הקשורים לתחום הארכיאולוגיה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא-ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. הצד הפלסטיני ישמור ויגן על כל האתרים הארכיאולוגיים, ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על האתרים האמורים ולמנוע נזק להם, וינקוט בכל אמצעי הזהירות בעת ביצוע פעילויות, לרבות פעילויות אחזקה ובנייה, העשויות להשפיע על האתרים האמורים. 4. ועדה משותפת של מומחים משני הצדדים תוקם על ידי הוע"א כדי לטפל בנושאים ארכיאולוגיים שיש בהם עניין משותף. 5. הצד הפלסטיני יכבד את החופש והזכויות האקדמיים בתחום זה. 6. בכפוף לשיקולים אקדמיים, ובהתאם לחוק, בהעניקו רשיונות חפירה לארכיאולוגים, חוקרים ואקדמאים, יפעל הצד הפלסטיני בלי אפליה. 7. הצד הפלסטיני יבטיח גישה חופשית לאתרים ארכיאולוגיים, הפתוחים לציבור בלי אפליה. 8. שני הצדדים יודיעו זה לזה, באמצעות הוועדה המשותפת, על גילוי אתרים ארכיאולוגיים חדשים בגדה המערבית וברצועת עזה. 9. כל צד מקבל על עצמו לכבד אתרים בגדה המערבית וברצועת עזה הנחשבים לקדושים, או שיש להם ערך ארכיאולוגי. לכל צד תהיה הזכות להעלות נושאים הקשורים לאתרים אלה בפני הוועדה המשותפת אשר תדון בנושא שיועלה ותגיע להסכם על הנושא האמור. האתרים הרשומים בלוח 1 הם בעלי חשיבות ארכיאולוגית והיסטורית לצד הישראלי. הצד הישראלי רשאי להודיע לצד הפלסטיני על אתרים אחרים אשר יתווספו לרשימה זו. הצד הפלסטיני יביא בחשבון שפעולות העשויות להשפיע על אתרים אלה יופנו לוועדה המשותפת לשם שיתוף פעולה מלא. 10. באזורים המועברים לתחום הסמכות הטריטוריאלית של הצד הפלסטיני, הצד הישראלי יספק לצד הפלסטיני את כל הרישומים הארכיאולוגיים, לרבות, בין היתר, רשימה של כל אתרי החפירות ורשימה ותיאור מפורטים של ממצאים ארכיאולוגיים אשר נחשפו החל מ1967-. מתוך התחשבות נאותה בדרישה הפלסטינית שישראל תחזיר את כל הממצאים הארכיאולוגיים אשר נחשפו בגדה המערבית וברצועת עזה החל מ-1967, יידון נושא זה במסגרת המשא ומתן על מעמד הקבע. 11. א. שני הצדדים ינקטו בכל האמצעים הנחוצים כדי למנוע גניבה של ממצאים ארכיאולוגיים. ב. שני הצדדים יאכפו את האיסור על סחר לא חוקי בממצאים ארכיאולוגיים, ובהקשר זה, ימנעו כל העברה של ממצאים כאמור לישראל או אל מחוץ-לארץ. ג. בהקשר זה, ובמגמה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם, ישראל והצד הפלסטיני ישתפו פעולה, יחליפו מידע וינקטו באמצעים הנחוצים כדי להיאבק בגניבה, ובסחר ובהעברה לא חוקיים, של ממצאים ארכיאולוגים, לרבות בין אזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית של שני הצדדים, ויתאמו את הפעילות האמורה באמצעות הוועדה המשותפת. סעיף 3 שמאות כוחות ואחריות בתחום השמאות בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי שמאים. סעיף 4 בנקאות ועניינים מוניטריים 1. תחום זה כולל, בין היתר, נושאים הקשורים לשירותי מטבע חוץ, הסדרת רישוי, פיקוח וביקורת של פעילויות בנקאיות והסדרה ופיקוח של פעילויות שוק הון, וכוחות ואחריות בנוגע למדיניות מוניטרית, הכל כפי שנקבע בנספח V (פרוטוקול בדבר יחסים כלכליים). 2. בנק ישראל ימציא לרשות המוניטרית הפלסטינית (רמ"פ) מידע רלבנטי ודוחו"ת לגבי הפעילויות של בנקים הפועלים בגדה המערבית לפני העברת הכוחות והאחריות בתחום זה. 3. בנק ישראל והרמ"פ ימשיכו לקיים שיחות שוטפות וחילופי מידע בעניינים בעלי עניין משותף, לרבות, במיוחד, בנושאים בנקאיים ומוניטריים. 4. בנק ישראל והרמ"פ ישתפו פעולה כדי לאפשר תנועה של "שטרי כסף" בין בנקים מסחריים ומוסדות כספיים אחרים וביניהם לבין הרמ"פ, בתוך הגדה המערבית ורצועת עזה וביניהן. סעיף 5 עובדי המינהל האזרחי 1. הצד הפלסטיני ימשיך להעסיק את העובדים הפלסטינים של המינהל האזרחי המועסקים כיום, מבלי לגרוע מהכוחות והאחריות של הצד הפלסטיני לטפל בכל העניינים הנוגעים לעובדים. הצד הפלסטיני יקיים את הזכויות, לרבות זכויות הפנסיה של עובדים קיימים וקודמים. 2. בהתאם לסעיף XX להסכם (זכויות, חבויות והתחייבויות): א. הצד הפלסטיני יקח על עצמו את החבויות החוקיות והחוזיות כלפי עובדים וגמלאים פלסטינים, בקשר לזכויותיהם ולתשלום הגמלאות שלהם, וישראל תחדל מלשאת בכל חבות כספית בעניין זה. ב. אם ישראל תיתבע בקשר לזכויות האמורות, הצד הפלסטיני ישפה את ישראל במלוא הסכום שייפסק על ידי בית משפט או טריבונל כלשהו. הצד הישראלי יודיע לצד הפלסטיני על כל תביעה נגדו בענין זה ויאפשר לצד הפלסטיני להשתתף בהגנה מפני התביעה. 3. א. הצד הפלסטיני ינכה מן המשכורות והגמלאות המשולמות בהתאם לפסקה 1 לעיל, את הסכומים המגיעים ביחס להחזרי הלוואות לבנק יהב לעובדי המדינה בע"מ, ויעביר אותם לבנק יהב באמצעות הצד הישראלי. ב. הצד הישראלי ימציא לצד הפלסטיני רשימה המפרטת את ההחזרים החודשיים של ההלוואות שיש לנכותם ולהעבירם ביחס לכל עובד או מקבל גמלה לפי פסקה 3.א לעיל. סעיף 6 מסחר ותעשייה 1. תחום זה כולל, בין היתר, ייבוא וייצוא, את התכנון, הקביעה והיישום של קווי מדיניות, כמו גם את הרישוי והפיקוח על כל הפעילויות התעשייתיות והמסחריות, לרבות מוצרים, שירותים, מידות ומשקלות והסדרת המסחר. 2. במתן אישור להקמה ולהפעלה של מפעלי תעשייה, מפעלים או קונצרנים בגדה המערבית וברצועת עזה, שני הצדדים יבטיחו כי לא תהיה כל השפעה שלילית על הסביבה, ועל בטיחותו של הצד האחר. עניינים הנוגעים לסביבה מוסדרים בסעיף 12 (איכות הסביבה). 3. הייצור של כלי נשק, תחמושת או חומרי נפץ והשימוש בהם מוסדרים בסעיף XIV להסכם זה ובנספח I. 4. ההיבטים הכלכליים של תחום זה מוסדרים בנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). סעיף 7 ביקורת כוחות ואחריות בתחום הביקורת בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, הנהגת ביקורות ופיקוח נאות על פעילויות כל משרדי הצד הפלסטיני, ורישוי רואי חשבון. סעיף 8 מיסוי ישיר 1. כוחות ואחריות בתחום המיסוי הישיר בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מן הצד הישראלי לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, מס הכנסה על יחידים ותאגידים, מיסי רכוש, מיסים עירוניים ואגרות, בהתאם לסעיף V של הפרוטוקול בנושא יחסים כלכליים כפי שמוחלף בתוספת 1 של התוספת לפרוטוקול (להלן "סעיף V"). 2. א. באיזור C, יועברו הכוחות והאחריות לגבי מס רכוש בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה למעט נושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. אולם, מס רכוש ייגבה על ידי הצד הישראלי, בשיתוף פעולה ובתיאום עם הצד הפלסטיני, וההכנסה תועבר למועצה. ב. הכוחות והאחריות של הצד הישראלי להטלת מס הכנסה וגבייתו וניכוי במקור, לגבי ישראלים (לרבות תאגידים שרוב מניותיהם המקנות זכויות לחלוקת רווחים מוחזקות בידי ישראלים) ביחס להכנסות שנצמחו או הופקו באיזור C מחוץ ליישובים הישראלים ולאתרים צבאיים, יופעלו בהתאם לקודקס המסים הפלסטיני והמס שייגבה יועבר לצד הפלסטיני. 3. אכיפת מס בגדה המערבית וברצועת עזה תהיה בהתאם לדינים החלים ובהתאם להוראות הסכם זה. 4. הוראות סעיף זה וסעיף V ייושמו ב-1.1.96. ההוראות המובאות בפסקאות 5-8 של סעיף V יהיו בתוקף עד 31.12.96, וימשיכו לתקופה נוספת על פי הסכמה משותפת של שתי רשויות המס. סעיף 11 תעסוקה 1. כוחות וסמכויות של המינהל האזרחי בתחום התעסוקה בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו לצד הפלסטיני. 2. תחום זה כולל, בין היתר, ארגון ותכנון, מן הצד הפלסטיני, של תעסוקתם של פלסטינים העובדים או מתכוונים לעבוד בישראל ובישובים וכן איסוף מידע ובניית בסיס נתונים. 3. הצד הפלסטיני ימציא לצד הישראלי פרטים בדבר עובדים פלסטינים המחפשים עבודה בישראל ובישובים. כאשר ישראל מקבלת החלטות חיוביות, ישראל תנפיק את ההיתרים הנדרשים. 4. הצד הישראלי ימשיך לספק את הסיוע הניתן כיום לעובדים פלסטינים העובדים בישראל או בישובים, בעניין זכויותיהם הסוציאליות לפי החוקים הקיימים. 5. ועדה משותפת תוקם לאחר חתימת הסכם זה כדי לקבוע את הנהלים וההסדרים הנוגעים לתחום זה וליישומם, לרבות הענינים של פגיעות בעבודה. 6. ישראל תמציא לצד הפלסטיני רשימות של כל העובדים הפלסטינים אשר משכרם ישראל מנכה דמי בריאות ("בול בריאות"). ורשימות של עובדים פלסטינים שפרשו ומקבלים גמלאות המשולמות באמצעות מדור התשלומים של שירות התעסוקה הישראלי. 7. ישראל תודיע לצד הפלסטיני על תיקונים שנעשו בחוקים ובתקנות הנוגעים לפלסטינים המועסקים בישראל או ביישובים הישראליים. 8. ענינים הקשורים להשמה בעבודה ולזכויות של פלסטינים המועסקים בישראל מוסדרים בסעיף VII לנספח V (פרוטוקול בדבר יחסים כלכליים). סעיף 12 איכות הסביבה א. העברת סמכות הצד הפלסטיני וישראל, בהכירם בצורך להגן על איכות הסביבה ולנצל משאבים טבעיים על בסיס בר-קיימא, מסכימים כדלהלן: 1. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי מלאכות ותעשייה, והיבטי איכות הסביבה של התחומים הבאים: ביוב, פסולת מוצקה, מים, הדברת מזיקים (לרבות פעילויות נגד מלריה), חומרי הדברה וחומרים מסוכנים, תכנון ובנייה, פיקוח על רעש, זיהום אוויר, בריאות הציבור, כרייה וחציבה, שמירת הנוף וייצור מזון. 2. הצד הישראלי יעביר לצד הפלסטיני והצד הפלסטיני יקבל על עצמו סמכויות ואחריות בתחום זה בגדה המערבית וברצועת עזה המוחזקות כעת בידי הצד הישראלי לרבות סמכויות ואחריות באיזור C אשר אינן קשורות לשטח. באיזור C, סמכויות ואחריות בתחום זה הקשורות לשטח אשר כוללות רק היבטים סביבתיים של ביוב, פסולת מוצקה, חומרי הדברה וחומרים מסוכנים, תכנון ובנייה, זיהום אוויר, כרייה וחציבה ושימרת הנוף, יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. ב. שיתוף פעולה והבנות 3. שני הצדדים ישאפו להשתמש במשאבי הטבע ולנצלם, בהתאם למדיניות איכות הסביבה והפיתוח של כל אחד מהם, באופן אשר ימנע נזק לאיכות הסביבה וינקטו בכל הצעדים הדרושים כדי להבטיח שפעילויותיהם כל אחד באיזורו לא תגרומנה נזק לאיכות הסביבה של הצד האחר. 4. כל צד יפעל להגנה על איכות הסביבה ולמניעת סיכונים, מפגעים ומטרדים סביבתיים, לרבות כל סוגי זיהום הקרקע, המים והאוויר. 5. שני הצדדים יאמצו, יחילו ויבטיחו את קיום אמות המידה המוכרות במישור הבין-לאומי בנוגע לאמור להלן: רמות של חומרים מזהמים המשתחררות בפליטות ובשפכים; רמות מקובלות של טיפול בפסולות נוזלות ומוצקות, ודרכים ואמצעים מוסכמים לסילוק פסולת כאמור; השימוש, הטיפול וההובלה (בהתאם להוראות סעיף 38 (תחבורה) והאחסון של חומרים ופסולות מסוכנים (לרבות מדבירי מזיקים, מדבירי חרקים ומדבירי עשבים); ותקנים למניעה ולסילוק של רעש, ריח, מזיקים ומטרדים אחרים אשר עלולים להשפיע על הצד האחר. 6. כל צד ינקוט באמצעים הדרושים והמתאימים על מנת למנוע הזרמה בלתי-מבוקרת של ביוב ו/או שפכים למקורות מים, למערכות מים וגופי מים, לרבות מי תהום, מים עיליים ונהרות, אשר עלולה להשפיע על הצד האחר, ולקדם את הטיפול הנאות בביוב ביתי ותעשייתי וכן בפסולות מוצקות ומסוכנות. 7. שני הצדדים יבטיחו שייערך תסקיר מקיף של השפעה סביבתית (EIA לתוכניות פיתוח (גדולות, לרבות אלה הקשורות לפארקי תעשייה ותוכניות אחרות המפורטות בלוח 2.) 8. שני הצדדים מכירים בחשיבות של הקמת מפעלי תעשייה חדשים, כל אחד באיזורו, בתוך איזורים תעשייתיים מתוכננים ומאושרים, בכפוף להכנת תסקירים מקיפים של השפעה סביבתית, וישאפו להבטיח ציות לאמור לעיל. 9. שני הצדדים מכירים בחשיבות של נקיטת כל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת זיהום מים וקרקע, וכן מפגעים בטיחותיים אחרים כל אחד באיזורו כתוצאה מהאחסון ומהשימוש של מוצרי גז ונפט, וישאפו להבטיח ציות לאמור. 10. עד להקמתם של אתרים חלופיים מתאימים על ידי הצד הפלסטיני, סילוק של פסולות כימיות ורדיואקטיביות יהיה רק לאתרים המורשים בישראל, תוך ציות לנהלים הקיימים באתרים אלה. הבנייה, ההפעלה והתחזוקה של המתקנים החלופיים תתבצענה לפי קווים מנחים בין-לאומיים מקובלים, ותיושמנה לאחר הכנת תסקירי השפעה סביבתית. 11. שני הצדדים ישתפו פעולה ביישום הדרכים והאמצעים הדרושים למניעת מטרדי רעש ואבק ומטרדים אחרים ממחצבות, העלולים להשפיע על הצד האחר. למטרה זו הצד הפלסטיני ינקוט בכל האמצעים הדרושים והמתאימים, בהתאם להוראות הסכם זה, נגד כל מחצבה שאינה עומדת בתקנים הסביבתיים הנוגעים לדבר. 12. שני הצדדים מכירים בחשיבות נקיטת כל האמצעים הדרושים והמתאימים כל אחד באיזורו לניטור ולפיקוח על מחלות המועברות על ידי חרקים, לרבות זבובי חול, יתושי אנופלס וכל מיני היתושים האחרים, וישאפו להבטיח ציות לאמור לעיל. 13. שני הצדדים ישתפו פעולה ביישום עקרונות ותקנים בין-לאומיים מקובלים הנוגעים לנושאי איכות הסביבה שיש בהם עניין עולמי, כגון ההגנה על שכבת האוזון. 14. ישראל והצד הפלסטיני ישתפו פעולה ביישום עקרונות ותקנים, אשר יעלו בקנה אחד עם עקרונות ותקנים בין-לאומיים מקובלים, בנוגע להגנה על מינים שנשקפת להם סכנה ועל בעלי חיים וצמחי בר, לרבות הגבלת הסחר, שימור מינים נודדים של חיות בר ושימור יערות ושמורות טבע קיימים. 15. ישראל והצד הפלסטיני יפעילו בהתאמה מערכת התראה לשעת חירום כדי להגיב לאירועים או תאונות העלולים לגרום זיהום, נזק או מפגע סביבתיים. יוקם מנגנון ליידוע ותיאום הדדי למקרים של אירועים או תאונות כאלו. 16. בהכירה במצב הבלתי משביע רצון של איכות הסביבה בגדה המערבית, ובהכירה עוד בענין ההדדי בשיפור מצב זה, תסייע ישראל באופן פעיל לצד הפלסטיני, על בסיס מתמשך, בהמשך יעד זה. 17. כל צד יקדם את המודעות הציבורית לנושאי איכות הסביבה. 18. שני הצדדים יעבדו על אמצעים מתאימים למאבק במדבור. 19. כל צד ישלוט ויפקח על העברתם של מדבירים מזיקים וכל חומר כימי אסור ומוגבל במישור הבין-לאומי באיזור. 20. כל צד ישפה את האחר על שירותי איכות הסביבה שניתנו במסגרת תוכניות מוסכמות הדדית. 21. שני הצדדים ישתפו פעולה בביצוע מחקרים סביבתיים, לרבות פרופיל בגדה המערבית. 22. לתועלתם ההדדית של שני הצדדים, הרשויות הישראליות הנוגעות בדבר והרשות הפלסטינית להגנת איכות הסביבה ו/או רשויות פלסטיניות אחרות הנוגעות בדבר, ישתפו פעולה בתחומים שונים בעתיד. שני הצדדים יקימו ועדת מומחים לאיכות הסביבה לשיתוף פעולה ולהבנות בנושא איכות הסביבה. סעיף 13 דיג 1. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי דיגים, חקלאות ימית ורישוי כלי שיט, ברצועת עזה. 2. הגבלות בטחוניות מוסדרות בסעיף XIV (ביטחון לאורך חוף הים של ים עזה) לנספח I. סעיף 14 יערות 1. כוחות ואחריות בתחום היערות בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, את ההקמה, הניהול, הפיקוח, ההגנה והשימור של כל היערות (שתולים ולא שתולים). 2. באיזור C, כוחות ואחריות הקשורים לתחום היערות יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. הצד הפלסטיני ישמור, יגן וישמר את כל היערות בגדה המערבית וברצועת עזה. הצד הפלסטיני ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח הגנה על היערות האמורים ומניעת נזק להם. 4. לצד הפלסטיני תהיה זכות לנטוע יערות חדשים, כדי, בין היתר, להגן על הקרקע מפני סחף ומדבור, למטרות נוף, תוך התחשבות בשיקולי בטיחות ובטחון ביחס לכבישים ראשיים ותשתית. 5. שני הצדדים ישתפו פעולה בענינים הנוגעים להגנה על יערות ולשימורם, לרבות כיבוי אש והדברת מזיקים, ויחליפו מידע בענינים הקשורים למזיקים, למחלות ולמחקר מדעי. 6. הצד הישראלי יתאם עם הצד הפלסטיני פעילויות באיזור C, מחוץ לישובים הישראליים ולאתרים הצבאיים, אשר עשויות לשנות את המעמד הנוכחי של תחום זה. סעיף 15 גז, דלק ונפט 1. א. תחום זה כולל, בין היתר, את התכנון, הקביעה והיישום של קווי מדיניות, וכן רישוי ופיקוח של מתקני גז, דלק ונפט. למטרות פסקה זו, "מתקני גז, דלק ונפט" יכללו, בין היתר, את כל התחנות, המתקנים, המסופים והתשתית של גז ודלק, לרבות סוכנויות לשיווק, הפצה, הובלה, אחסנה, מכירה או אספקה של מוצרי גז, דלק או נפט. תחום זה יכלול גם את הרישוי והפיקוח על הייבוא, הייצוא והובלה, נוסף על החיפוש, הייצור וההפצה של גז, דלק ונפט. ב. באיזור C, כוחות ואחריות בנוגע לחיפוש ולייצור של נפט וגז יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 2. במתן אישור להקמה ולהפעלה של מתקני גז, דלק ונפט כהגדרתם בפסקה 1, יבטיח הצד הפלסטיני כי לא תהיה כל השפעה שלילית על הסביבה או על הבטיחות בישראל, ביישובים הישראלים ובמתקנים הצבאיים וכי ישמר מרחק ביטחון מישראל, מהיישובים הישראלים ומהמתקנים הצבאיים. אי לכך, יחיל הצד הפלסטיני את תקני הסביבה והבטיחות האמריקניים, הבריטיים ו/או הישראלים. 3. הצבע של כל בלוני הגז אשר בשימוש בידי הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה יהיה שונה מזה שבשימוש בישראל ובידי ישראלים. 4. א. הצד הפלסטיני יודיע לצד הישראלי על כל חיפוש וייצור של גז ונפט המבוצעים על ידי הצד הפלסטיני או בהרשאתו. ב. ישראל והצד הפלסטיני מסכימים לשתף פעולה בנוגע לחיפוש ולייצור של נפט וגז במקרים של מבנים גיאולוגיים משותפים. 5. א. כל הובלה של מוצרי גז או דלק, בישראל ובגדה המערבית וברצועת עזה תהיה בהתאם לחוקים המתאימים החלים, אשר בכל מקרה לא יהיו פחותים מהדרישות והתקנים הבין-לאומיים בנוגע לבטיחות ולהגנה על איכות הסביבה כפי שישראל מחילה אותם. הובלת מוצרי גז ודלק לתוך ישראל, ליישובים הישראליים ולמתקנים הצבאיים תהיה כפופה גם לדרישות ולהסדרים בנוגע לכניסה לתוך ישראל. ב. על מנת להקל על תנועה של הובלת מוצרי גז ודלק בגדה המערבית וברצועת עזה: 1) הצד הפלסטיני ינפיק רשיונות לבעלים, נהגים ומלווים פלסטינים של כלי רכב המובילים מוצרי גז או דלק. הנפקת הרשיונות האמורים תהיה כפופה לאמות המידה בנוגע לגיוס למשטרה הפלסטינית בהתאם להסכם זה. הנפקת הרשיונות האמורים אינה מותנית באישור הצד הישראלי. הצד הפלסטיני יודיע לצד הישראלי על הרשיונות שהנפיק. 2) הצד הפלסטיני יבטיח שכלי רכב המובילים מוצרי גז או דלק, וכן מגרשי החנייה שלהם, יהיו מוגנים מפני כל גניבה או שימוש בלתי-מורשה. הצד הפלסטיני יודיע לצד הישראלי, בהזדמנות המוקדמת ביותר, על כל חשד לגניבה של כלי רכב כאמור או לשימוש בלתי-מורשה בהם. 6. הצד הישראלי ישתף פעולה עם הצד הפלסטיני ביחס להקמה על ידי הצד הפלסטיני של 4-3 מתקני אחסנה לגז ולדלק, לרבות על ידי הקלה, בין היתר, במיקום, קרקע וסיוע טכני, על מנת להבטיח את צורכי הרכש של הפלסטינים מהשוק הישראלי. 7. עניינים הנוגעים לסביבה ולתחבורה מוסדרים בסעיף 12 (איכות הסביבה) ובסעיף 38 (תחבורה) בהתאמה. סעיף 16 אדמות מדינה, אדמות נפקדים ומקרקעין 1. כוחות ואחריות של הממונה על רכוש ממשלתי ונכסי נפקדים (להלן "הממונה") בגדה המערבית וברצועת עזה, ביחס לאדמות ולמקרקעין השייכים למדינה ולנפקדים, יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. 2. באיזור C, כוחות ואחריות הקשורים לתחום זה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. הצד הפלסטיני יכבד את הזכויות החוקיות של ישראלים (לרבות תאגידים בבעלות ישראלים) הקשורות לאדמות מדינה ונפקדים, הנמצאות באיזורים תחת תחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה. 4. א. לבתי המשפט הפלסטינים תהיה סמכות לטפל בסכסוכים הנוגעים לזכויות הקשורות לאדמה. ב. על אף האמור לעיל, כשנראה לישראלי או לפלסטיני שזכויותיו עלולות להיפגע עקב הליכי אכיפה, אישור או רישום, הוא רשאי לבקש, בתוך 30 יום ממועד קבלת המידע מהוע"א בהתאם לתת-פסקה ג להלן, שהעניין יובא בפני ועדה מקצועית משותפת שיקימו שני הצדדים להלן - "הועדה המשותפת"), לפני ביצוע ההליכים האמורים. הועדה המשותפת תתכנס בתוך 14 ימים מיום הגשת ההתנגדות על מנת לטפל בכל ההיבטים הנוגעים לעניין, ותחליט אם לאשר את ביצוע ההליכים שבנוגע אליהם הוגשה ההתנגדות. עד לאישור הועדה המשותפת, אין לבצע או לרשום במרשם המקרקעין או בכל מרשם אחר רלבנטי שום הליכי אכיפה, אישור או רישום שבנוגע אליהם הוגשה ההתנגדות. ג. לצורך פסקה זו, הצד הפלסטיני, בהזדמנות המוקדמת ביותר, ימציא לוע"א את המידע הנוגע לכל פסיקה או בקשה לאכיפה, אישור או רישום (לרבות רישום ראשון של מקרקעין), העלולים להשפיע על זכויות ישראלים. סעיף 17 בריאות 1. כוחות ואחריות בתחום הבריאות בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו לצד הפלסטיני, לרבות מערכת ביטוח הבריאות. 2. הצד הפלסטיני ימשיך ליישם את הסטנדרטים הקיימים לחיסון פלסטינים וישפר אותם בהתאם לסטנדרטים הבין-לאומיים המקובלים בנושא, תוך התחשבות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי. בהקשר זה, הצד הפלסטיני ימשיך את חיסון האוכלוסייה בחיסונים הרשומים בלוח 3. 3. הצד הפלסטיני יודיע לישראל על כל ישראלי המאושפז במוסד רפואי פלסטיני מיד עם אשפוזו. הסדרים להעברת ישראלים מאושפזים כאמור יסוכמו בוועדה המשותפת. 4. הצד הפלסטיני מחד גיסא, ומשרד הבריאות הישראלי או מוסדות בריאות ישראלים אחרים מאידך גיסא, יסכימו על הסדרים בנוגע לטיפול ואשפוז של פלסטינים בבתי חולים ישראלים. 5. הרשויות הישראליות ישתדלו להקל על מעבר אמבולנסים פלסטינים בתוך ובין הגדה המערבית, רצועת עזה וישראל, בכפוף להוראות נספח I. 6. ישראל והצד הפלסטיני יחליפו מידע לגבי מגיפות ומחלות מדבקות, ישתפו פעולה במאבק בהן ויפתחו שיטות להעברת תיקים ומסמכים רפואיים. 7. מערכות הבריאות של ישראל ושל הצד הפלסטיני תקיימנה יחסי עבודה טובים בכל התחומים, לרבות סיוע הדדי במתן עזרה ראשונה במקרי חירום, הוראת רפואה, הכשרה מקצועית וחילופי מידע. 8. א. הצד הפלסטיני ישמש כערב לכל התשלומים עבור חולים פלסטינים המאושפזים במוסדות רפואיים ישראלים, בתנאי שיקבלו אישור מראש מרשויות הבריאות הפלסטיניות. ב. על אף האמור לעיל, בכל מקרי החירום של אשפוז בישראל של פלסטיני חולה או פצוע שלא אורגן מראש דרך משרד הבריאות של המועצה, ידווח בית החולים הישראלי ישירות ומייד לצד הפלסטיני, ובכל מקרה לא יותר מ-48 שעות אחרי האשפוז, את עובדת האשפוז ואת מצבו של האדם ואבחונו. הדיווח ייעשה בטלפון ובפקס ומשרד הבריאות הישראלי ייודע באותו הזמן. בתוך 24 שעות מקבלתו של הדיווח האמור, הצד הפלסטיני חייב לתת התחייבות לכיסוי כל ההוצאות של האשפוז או לפנות את החולה, באמצעיו שלו, לבית חולים פלסטיני. אם הצד הפלסטיני לא עשה אף לא אחד מן הדברים האמורים לעיל בזמן הנתון, בית החולים הישראלי יפנה את החולה ברכב ישראלי ויחייב בכל ההוצאות את הצד הפלסטיני לפי התעריף הישראלי המקובל. בכל המקרים, הצד הפלסטיני יכסה את כל הוצאות האשפוז מקבלה לאשפוז ועד לשחרור לשטח של הצד הפלסטיני. במידה שבית חולים ישראלי לא ידווח כנדרש לצד הפלסטיני, בית החולים עצמו יישא בכל ההוצאות. 9. ועדה שתוקם באמצעות הוע"א תקל על התיאום ושיתוף הפעולה בעניני בריאות ורפואה בין הצד הפלסטיני לבין ישראל. 10. ייבוא מוצרים רפואיים לגדה המערבית ולרצועת עזה יהיה בהתאם להסדרים הכלליים בנושא ייבוא ותרומות, כפי שהם מוסדרים בנספח V (הפרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). סעיף 18 מיסוי עקיף 1. תחום זה כולל, בין היתר, מע"מ, מיסי קניה על ייצור מקומי ומיסי ייבוא, כפי שנקבע בנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). 2. במגמה לחזק את הסחר האיזורי בין השטחים הפלסטינים ושווקי חוץ, ניתן יהיה להקים מתקני אחסון שונים בנקודות הכניסה במסופי רפיח וגשר אלנבי, למטרות אחסון זמני, לפני שחרור טובין מהמכס (על ידי חברות פלסטיניות ומחלקת המכס הפלסטינית). המיקומים וההסדרים המדויקים של האמור לעיל יוסכמו על ידי הוועדה הכלכלית המשותפת. הניהול של מתקני אחסון אלה יהיה בהתאם להוראות הנוגעות להעברת מטענים המפורטים בסעיף III לנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). הסדרים ונהלים מפורטים יוסכמו בין שני הצדדים. 3. אם יהיו נקודות כניסה נוספות שלגביהן תחול פסקה 14.א של סעיף III לנספח V, ניתן יהיה להקים גם שם מתקני אחסון נוספים כאלה המפורטים בפסקה 2 לעיל. 4. בעוד שעסקים מתמשכים קבועים ישראלים הממוקמים באיזור C מחוץ ליישובים הישראליים ולאתרים הצבאיים יירשמו לצרכי מע"מ בצד הישראלי, הכללים של חקיקת המע"מ הפלסטינית יחולו על עסקים אלה והצד הישראלי יעביר לצד הפלסטיני את המע"מ הנקי שנגבה מעסקים אלה לאחר ניכוי ההחזרים שלהם. האמור לעיל יתואם עם הצד הפלסטיני. לצורך זה, ישראלי כולל תאגיד שבו רוב המניות אשר מקנות זכויות לחלוקת רווחים מוחזקות בידי ישראלים. 5. אכיפת מס בגדה המערבית וברצועת עזה תהיה בהתאם לדינים החלים ובהתאם להסכם זה. סעיף 19 ביטוח 1. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי מבטחים וסוכני ביטוח, ופיקוח על פעילויותיהם, לרבות פיקוח על מקדמות וקרנות של מבטחים ועל הקרן לבטיחות בדרכים. 2. הסדרים הנוגעים לביטוח חובה של כלי רכב ולפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוסדרים בסעיף XI (נושאי ביטוח) לנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים) (להלן: סעיף (XI.) 3. א. הקרן הקיימת, כהגדרתה בסעיף XI, תועבר לצד הפלסטיני. העברה זו תכלול את כל נכסיה וחבויותיה של הקרן הקיימת. ב. הצד הפלסטיני יהיה אחראי לכל חבויותיה של הקרן הקיימת בין אם הן נובעות מתאונות שאירעו לפני תאריך ההעברה או מתאונות שתתרחשנה אחריו. ג. אי לכך, ישראל תפסיק לשאת בכל אחריות כספית בהקשר זה. אם ישראל תיתבע ביחס לחבויות האמורות, ישפה הצד הפלסטיני את ישראל במלוא הסכום שנפסק על ידי כל בית משפט או טריבונל. הצד הישראלי יודיע לצד הפלסטיני על כל תביעה נגדו בהקשר זה ויאפשר לצד הפלסטיני להשתתף בהגנה מפני התביעה. 4. במגמה לסייע לצד הפלסטיני להתמודד עם תביעות נגד הקרן הקיימת, יחולו ההוראות הבאות: א. תוקם ועדה משותפת של מומחים לבחינת תביעות נגד הקרן הקיימת (להלן "הוועדה (המשותפת"). ב. מבלי לפגוע בפסקה 3.ג לעיל, הוועדה המשותפת תבחן ותעריך האם נכסי הקרן הקיימת מספיקים לעמידה בחבויותיה כפי שהן עומדות ביום ההעברה (ברצועת עזה ובאזור יריחו - 4 במאי 1994; בגדה המערבית - 10 בספטמבר 1995). במקרה שהוועדה המשותפת מגיעה למסקנה שנכסי הקרן הקיימת אינם מספיקים לעמידה בחבויותיה, יכסה הצד הישראלי את הגרעון המוסכם, לרבות תביעות שנוצרו אך לא דווחו (IBNR.) אם אין הוועדה המשותפת יכולה להסכים על הסכום הנ"ל, יובא העניין בפני הוועדה הכלכלית המשותפת (JEC.) ג. הוועדה המשותפת תגיש המלצות לצד הפלסטיני בנוגע לשינויים מנהליים או משפטיים במטרה לזרז את יישוב התביעות. ד. הוועדה המשותפת תסיים את עבודתה בתוך שלושה חדשים. שני הצדדים רשאים להסכים על הארכה חד-פעמית של שלושה חודשים נוספים. 5. בנוסף, הצד הישראלי יתן לצד הפלסטיני את כל הסיוע הדרוש ביחס לקרן הקיימת, ועצה וייעוץ כאשר יתבקש. 6. כל התביעות, לרבות תביעות תלויות ועומדות כנגד הקרן הקיימת, אין להביא אותן או לדון בהן בפני כל בית משפט או טריבונל ישראלי ויש להביאן רק בפני בתי משפט פלסטינים. למטרה זו, שני הצדדים רשאים לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לרבות, אם אפשר, חקיקת חוקים. סעיף 20 ענייני פנים 1. כוחות ואחריות בתחום ענייני הפנים בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי עיתונים ופרסומים וצנזורה על סרטים ומחזות. 2. עניינים מוניציפליים מוסדרים בסעיף 24 (שלטון מקומי). סעיף 21 עבודה 1. תחום העבודה כולל, בין היתר, זכויות עובדים, יחסי עבודה, פישור בעבודה, בטיחות וגהות במקומות העבודה, תאונות עבודה ופיצויים, קורסי הכשרה מקצועית וקורסים יעודיים, אגודות שיתופיות, ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים, ציוד מיכון כבד. 2. שני הצדדים יקבעו נהלים מוסכמים להכרה הדדית בתעודות מקצועיות ובדיפלומות. 3. הצד הפלסטיני יבטיח את השלמת קורסי ההכשרה המקצועית והקורסים היעודיים המנוהלים כיום על ידי המינהל האזרחי. בהקשר זה, המינהל האזרחי יעביר לצד הפלסטיני סכום יחסי של אגרות שהתקבלו תמורת קורסים כאמור, ביחס לתקופה שלאחר מועד ההעברה. 4. הצד הפלסטיני ימשיך לקיים קורסי הכשרה מקצועית, לפחות באותו היקף שערך המינהל האזרחי, בין היתר, במקצועות הבאים: נהגי רכב כבד ותחבורה ציבורית, מנהלי מוסכים, טכנאי רכב, בוחני רכב, מורים לנהיגה ומנהלי בתי ספר לנהיגה. 5. אגודות שיתופיות, ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים יפעלו באופן שאינו מפר את חוקי האגודות השיתופיות, חוקי ועדי העובדים וחוקי האיגודים המקצועיים. 6. הצד הפלסטיני יודיע לצד הישראלי על כל תאונה הקשורה לעבודה שתוצאתה פציעתו של ישראלי. הצד הישראלי רשאי לערוך חקירה של תאונה כאמור בתיאום עם הצד הפלסטיני. 7. כל העניינים הנוגעים לייצור חומרי נפץ ואבק שריפה ולשימוש בהם מוסדרים בסעיף XIV להסכם זה ובנספח I. סעיף 22 רישום מקרקעין 1. כוחות ואחריות בתחום רישום המקרקעין בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, רישום במרשם המקרקעין של עסקות נכסי דלא ניידי, רישומים ראשונים של מקרקעין, רישום של החלטות בתי משפט, רישום פרצלציות בהתאם לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 76 משנת 1966, וניהול משרדים ותהליכים של רישום מקרקעין. 2. באיזור C, הכוחות והאחריות הקשורים לתחום זה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח גדה מערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. הצד הפלסטיני יכבד את הזכויות החוקיות של ישראלים (לרבות תאגידים בבעלות (ישראלים) הקשורות לאדמות הנמצאות באיזורים תחת הסמכות הטריטוריאלית של המועצה. 4. א. לבתי המשפט הפלסטינים תהיה סמכות לטפל בסכסוכים הנוגעים לבעלות או לזכויות הקשורות לאדמה. ב. על אף האמור, כשנראה לישראלי או לפלסטיני שזכויותיו עלולות להיפגע עקב הליכי אכיפה, אישור או רישום, הוא רשאי לבקש, בתוך 30 יום מתאריך קבלת המידע מוע"א בהתאם לתת-פסקה ג להלן, שהעניין יובא בפני ועדה מקצועית משותפת שיקימו שני הצדדים להלן "הוועדה המשותפת"), לפני ביצוע ההליכים האמורים. הוועדה המשותפת תתכנס בתוך 14 ימים מיום הגשת ההתנגדות ותטפל בכל הבחינות הנוגעות לעניין ותחליט אם לאשר את ביצוע ההליכים שבנוגע אליהם הוגשה התנגדות. עד לאישור הוועדה המשותפת, אין לבצע או לרשום במרשם המקרקעין או בכל מרשם רלבנטי אחר שום הליכי אכיפה, אישור או רישום שבנוגע אליהם הוגשה ההתנגדות. ג. לצורך פסקה זו, ימציא הצד הפלסטיני לוע"א, בהזדמנות המוקדמת ביותר, את המידע הנוגע לכל פסיקה או בקשה לאכיפה, אישור או רישום (לרבות רישום ראשון של מקרקעין), העלולים להשפיע על זכויות ישראלים. סעיף 23 משפטים 1. כוחות ואחריות בתחום המשפטים יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. 2. תחום זה כולל, בין היתר, את: א. המינהל, התכנון והניהול של מערכת המשפט הפלסטינית וגופיה השונים; ב. מינוי השופטים; ג. רישוי עורכי דין ופיקוח עליהם; ד. רישוי נוטריונים ציבוריים ופיקוח עליהם; וכן ה. רישום חברות וזכויות הקנין רוחני, לרבות, אך בלי להגביל, פטנטים וסימני מסחר. 3. רישום חברות: א. הצד הישראלי יעביר לצד הפלסטיני את מרשם החברות בגדה המערבית. ב. כל צד ירשה לאנשים או ליישויות משפטיות של הצד האחר לרשום חברות במרשם שלו. ג. כל צד יבטיח שמרשם החברות שלו יהיה פתוח לציבור למטרת מידע. ד. כל צד ימציא לצד האחר, לפי בקשה, ועל בסיס של כל מקרה לגופו, מידע מעודכן בנוגע לרישום חברות, בעלות על מניות, בטוחות ומידע רלבנטי אחר המצוי בידי רשמי החברות של כל אחד מהם. שני הצדדים יסכימו על הסדרים לחילופי מידע מעודכן ביחס לרישום חברות. 4. זכויות קנין רוחני: א. זכויות קנין רוחני כוללות, בין היתר, פטנטים, מדגמים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וזכויות נלוות להן, כינויי מקור, וסודות מסחריים. ב. (1) כל צד יעשה ככל יכולתו לאמץ לחוקיו את הכללים להגנת קנין רוחני המתיישבים עם אלו של אמנת GATT על סחר והיבטים נלווים של זכויות קנין רוחני (להלן "GATT-TRIPS"). 2) כל צד יחתור להקמת שיטה מתאימה לבחינה של בקשות לרישום זכויות קנין רוחני המתיישבת עם אלו של אמנת GATT-TRIPS. ג. כל צד יכיר בזכויות יוצרים וזכויות נלוות להן ב"זכויות ספרותיות ואמנותיות" מקוריות, לרבות במיוחד, יצירות מוזיקליות, תוכנות מחשב, הקלטות קוליות וויזואליות, שנוצרו על פי דין בשטחים שבתחום הסמכות של הצד האחר. ד. כל צד יכיר בזכויות של סודות מסחריים שנוצרו בשטחים שבתחום סמכותו של הצד האחר. ה. (1) לאור המעבר החופשי של סחורות תעשייתיות בין ישראל מחד גיסא, והגדה המערבית ורצועת עזה מאידך גיסא, כל צד בטפלו בבקשה המוגשת על ידי כל תושב או אישיות משפטית של הצד האחר לרישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור (להלן "זכויות רשומות") יזרז את הליכי הבחינות כולל פרסום לצורך התנגדות לזכויות רשומות קיימות ובתוקף בשני הצדדים, במועד העברת הכוחות והאחריות בתחום המשפטים. 2) במקרה של מחלוקת בענין הרישום של זכויות רשומות בישראל או בגדה המערבית ורצועת עזה, יחול הרישום של כל צד בשטחים שבתחום סמכותו. ו. במטרה לעודד השקעות באיזור, ובמטרה לאפשר הגנה על ידי רישום של זכויות קנין רוחני, הצד הפלסטיני, בטפלו בבקשות לרישום, יקח בחשבון את העובדה שזכות מסוימת נבחנה כבר במקום אחר. ז. מבלי לפגוע בתנאים הכלולים בנספח IV (פרוטוקול בנושא ענינים משפטיים), כל צד יעניק את ההגנה המנהלית והמשפטית שלו לבעלי זכויות קנין רוחני של הצד האחר. המטרה של הגנה זו הינה לאפשר פעילות יעילה כנגד כל מעשה של הפרת זכויות קנין רוחני לפי הסכם זה, ותכלול תרופות מהירות למניעת הפרות, ותרופות שירתיעו מפני הפרות עתידיות. ח. שני הצדדים יספקו זה לזה על בסיס של כל מקרה לגופו מידע הקשור לרישומן של זכויות רשומות הנמצא במרשמי זכויות קנין רוחני של כל צד. ט. שני הצדדים יבטיחו שמרשמיהם יהיו פתוחים לציבור. 5. נושאים משפטיים הנוגעים לסמכות השיפוט הפלילית והאזרחית של בתי המשפט הפלסטינים מוסדרים בנספח IV (פרוטוקול בנושא ענינים משפטיים). סעיף 24 שלטון מקומי 1. תחום זה כולל, בין היתר, קביעה ויישום של קווי מדיניות בתחום השלטון המקומי, מינוי פקידי השלטון המקומי, אישור תקציבים, מכרזים, רכישות, אגרות ותעריפים של שלטון מקומי, שינוי גבולות שלטון מקומי, הקמה ופירוק של שלטון מקומי, הליכי בחירות לשלטון המקומי, ביקורות בשלטון המקומי והקמת מועצות שירות משותפות, מועצות עירוניות בכשירותן כוועדות לתכנון מקומי, והפעלה ותחזוקה של מערכות עירוניות לחלוקה של מים וחשמל ותמחור של השירותים הללו. המונח "שלטון מקומי" בסעיף זה כולל מועצות עירוניות, מועצות כפריות וכל הקהילות האחרות שאין להן מעמד מוניציפלי. 2. לצד הפלסטיני יש זכות לבצע כל שינוי שהוא בגבולות השלטון המקומי בגדה המערבית, בתחומי איזורים A ו-B כהגדרתם בהסכם זה. 3. נושאים הקשורים למתן שירותי שלטון מקומי ליישובים ישראלים ולמתקנים המשרתים את הכוחות הצבאיים הישראלים מוסדרים בסעיפים המתאימים של תוספת זו. 4. הצד הפלסטיני ימסור לצד הישראלי הודעה על כל בחירות לשלטון המקומי. במגמה להימנע מחיכוך בהקשר של הבחירות האמורות, הסדרי ביטחון מיוחדים יוסכמו במנגנון הקישור לענייני ביטחון. 5. נוסף על הכוחות והאחריות הקיימים של מועצת עיר, בכשירותה כוועדה לתכנון מקומי, היא תהיה מוסמכת גם להנפיק רשיונות בנייה למטרות שונות, לרבות בתי חרושת, בתי חולים ובתי ספר, בהתאם ובכפוף לתוכניות מתאר מפורטות קיימות שבתוקף. 6. רשויות מוניציפליות תמשכנה לספק מים וחשמל ממערכות קיימות בהתאם לכמויות ולנהגים הקיימים. 7. עניינים הנוגעים לתכנון ובנייה, מים וחשמל, מוסדרים בסעיף 27 (תכנון ובנייה), סעיף 40 (מים וביוב) וסעיף 10 (חשמל) בהתאמה. סעיף 25 שמורות טבע 1. כוחות ואחריות בתחום שמורות הטבע בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני ויתקבלו על ידיו, לרבות, בין היתר, ההקמה, ההכרזה, הניהול, הפיקוח, ההגנה והשימור של שמורות טבע ושל מיני בעלי חיים, ערכי טבע וצמחים. 2. באיזור C, כוחות ואחריות הקשורים לתחום שמורות הטבע יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית, אשר תכסה שטח גדה מערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. הצד הפלסטיני ישמור ויגן על שמורות הטבע בהתאם לאמות מידה מדעיות מבוססות. 4. שני הצדדים יסכימו על שיטות לשיתוף פעולה בנוגע להגנה על שמורות טבע ולשימורן באמצעות ועדה משותפת של מומחים משני הצדדים. שיתוף פעולה זה יכלול חילופי מידע ונתונים בנושאים כגון מחלות בעלי חיים וצמחים, מזיקים ומחקר מדעי. 5. כל אחד משני הצדדים ינקוט באמצעים מתאימים כדי להגן על שמורות טבע, נכסי טבע מוגנים וכן מיני בעלי חיים, צמחים ופרחים מזנים מיוחדים, וכן כדי ליישם כללי התנהגות בשמורות טבע. 6. כל צד יאכוף, בשטחים שיהיו תחת אחריותו, את התקנות הנוגעות לציד, ובמיוחד את האיסור לצוד מינים מוגנים ומינים הנתונים בסכנת הכחדה. 7. הצד הישראלי יתאם עם הצד הפלסטיני פעילויות באיזור C, מחוץ ליישובים הישראלים ולאתרים הצבאיים, אשר עשויות לשנות את המעמד הנוכחי של תחום זה. סעיף 26 פארקים 1. הכוחות והאחריות בתחום הפארקים בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני לרבות, בין היתר, ההקמה, הניהול, הפיקוח, ההגנה והפיתוח של פארקים. 2. באיזור C, כוחות ואחריות הקשורים לתחום זה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח גדה מערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. כל צד, בשטח שבתחום אחריותו, יישם כללי התנהגות בפארקים, וינקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע השפעות שליליות על הנוף, ועל מוקדי משיכה טבעיים ותרבותיים. 4. שני הצדדים יערכו הסדרים, לרבות בעניינים הנוגעים למימון, להכרה הדדית בכרטיסים רב-אתריים שמנפיק כל צד. 5. אין באמור לעיל כדי לפגוע בהוראות סעיף 31 (אתרים דתיים) וסעיף 2 (ארכיאולוגיה). 6. הצד הישראלי יתאם עם הצד הפלסטיני פעילויות באיזור C, מחוץ ליישובים הישראלים ולאתרים הצבאיים, אשר עשויות לשנות את המעמד הנוכחי של תחום זה. סעיף 27 תכנון ובנייה 1. כוחות ואחריות בתחום התכנון והבנייה בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. הדבר כולל ייזום, הכנה, תיקון וביטול תוכניות מתאר, וחקיקה אחרת הנוגעת לנושאים המוסדרים על ידי תוכניות מתאר (להלן: "תוכניות (מתאר"), הנפקת היתרי בנייה ופיקוח וניטור על פעילויות בנייה. 2. באיזור C, הכוחות והאחריות הקשורים לתחום התכנון והבנייה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח גדה מערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. א. הצד הפלסטיני יבטיח ששום עבודות בניה בקרבת היישובים הישראלים והאתרים הצבאיים לא יגרמו נזק, פגיעה או השפעה שלילית להם או לתשתית המשרתת אותם. ב. אי לכך כאשר ייראה לצד הפלסטיני שתכנית מתאר מוצעת נוגעת לבנייה העשויה להיכלל בפסקה א לעיל (במיוחד: אתרי סילוק פסולת, תחנות כוח של חשמל ופרויקטים הקשורים לביוב, חומרים מסוכנים או אשר עשויה להיות להם השפעה מזהמת), הוא ימציא לוע"א עותק של תכנית המתאר האמורה לפני כניסתה לתוקף. תת-ועדה שתקים הוע"א תדון בתוכניות מתאר כאלה, לפי בקשה של הצד הישראלי, עד לקבלת החלטת הוועדה, לא יושלמו הליכי התכנון ולא תתבצע כל פעילות בנייה בהתאם לתוכנית המתאר האמורה. סעיף 28 מרשם אוכלוסין ותיעוד 1. כוחות ואחריות בתחום מרשם האוכלוסין ותיעוד בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. 2. הצד הפלסטיני יחזיק וינהל מרשם אוכלוסין וינפיק אישורים ותיעוד מכל הסוגים, בהתאם להוראות הסכם זה ובכפוף להן. לשם כך, הצד הפלסטיני יקבל מישראל את מרשם האוכלוסין ביחס לתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, בנוסף לתיקים ולרישומים המתייחסים אליהם, כמפורט להלן: - הודעות לידה. - רישומים ישנים בכתב יד של לידות ופטירות והאינדקסים מ-1918 ועד 1981. - תיק תמונות עם כל ציודו. - כל התקני המחשבים וציודם עם כל האביזרים (מסכים, מדפסות וציוד תקשורת). 3. תוקם ועדה משותפת לפתור את הנפקתן מחדש של תעודות זהות לאותם התושבים שאיבדו את תעודות הזהות שלהם. 4. תעודת הזהות הקיימת של התושבים הנוכחים וכן של תושבים חדשים, תוחלף בתעודת זהות חדשה, עם מספר זהות חדש. תעודות הזהות החלופיות הללו יונפקו על ידי הצד הפלסטיני וישאו את סמליו. הצד הפלסטיני יוכל לנפק מספרי זהות חדשים שנה לאחר חתימת הסכם זה. מספרי הזהות החדשים ושיטת המספור יועברו לצד הישראלי. כל הכותרות והערכים בתעודות הזהות הללו יהיו בערבית ובעברית, ומספרי תעודות הזהות הללו יהיו בספרות ערביות (כלומר 0-9). 5. החזקת תעודת הזהות המוזכרת לעיל, בין אם הונפקה על ידי הממשל הצבאי והמינהל האזרחי שלו ובין אם הוחלפה או הונפקה על ידי הצד הפלסטיני, וכל תיעוד נדרשת אחרת אשר הודעה אודותיהן תימסר לצד הפלסטיני באמצעות הוע"א, יידרשו לצורך כניסתם של תושבים לישראל. 6. מעבר בטוח בין רצועת עזה והגדה המערבית, כמפורט בנספח I, יצריך החזקת תעודת הזהות המוזכרת לעיל, בין אם הונפקה על ידי הממשל הצבאי והמינהל האזרחי שלו ובין אם הוחלפה או הונפקה על ידי הצד הפלסטיני, וכל תיעוד נדרש אחר אודותיו תימסר לצד הפלסטיני הודעה באמצעות הוע"א. 7. ישראל מכירה בתוקף הדרכונים/תעודות המסע הפלסטינים שהונפקו על ידי הצד הפלסטיני לתושבים פלסטינים של רצועת עזה והגדה המערבית בהתאם להסכם עזה-יריחו ולהסכם זה. הדרכונים/תעודות מסע הללו יאפשרו למחזיקים בהם לצאת לחוץ לארץ דרך המעברים או דרך נקודות יציאה ישראליות. 8. המחזיק בדרכון/תעודת מסע פלסטיני של אח"ם יעבור את המעברים הבין-לאומיים ללא תשלום האגרות ויהנה מטיפול אח"ם בנקודות היציאה הבין-לאומיות הישראליות. 9. ניתן להנפיק תעודות אח"ם מיוחדות כמוסכם בפרוטוקול בדבר הסדרים בנוגע למעברים מ-31 באוקטובר, 1994 ובהסכם זה. 10. כדי להבטיח סדרי מעבר תקינים ולמנוע שיבושים בהם ובמגמה לאפשר לישראל לשמור על מרשם מעודכן ושוטף, הצד הפלסטיני ימציא לישראל באורח סדיר באמצעות הוע"א, את המידע הבא ביחס לדרכונים/תעודות מסע ותעודות זהות: א. ביחס לדרכונים/תעודות מסע: שם מלא, שם האם, מספר זהות, תאריך לידה ומקום לידה, מין, מקצוע, מספר הדרכון/תעודת מסע ותאריך הנפקתו, ותמונה עדכנית של האדם הנדון. ב. ביחס לתעודות זהות: מספר תעודת זהות, שם מלא, שם האם, תאריך לידה, מין ודת ותמונה עדכנית של האדם הנדון. הצד הפלסטיני יידע את ישראל לגבי כל שינוי במרשם האוכלוסין שלו, כולל, בין היתר, כל שינוי במקום המגורים של כל תושב. 11. בכדי לשקף את רוח תהליך השלום, הצד הפלסטיני רשאי, באישורה המוקדם של ישראל, להעניק תושבות קבע בגדה המערבית וברצועת עזה ל: א. משקיעים לצורך עידוד השקעות; ב. בני זוג וילדים של תושבים פלסטינים; וכן ג. אנשים אחרים, מטעמים הומניטריים במטרה לקדם ולשפר איחוד משפחות. 12. הצד הפלסטיני יהיה רשאי לרשום במרשם האוכלוסין את כל האנשים שנולדו בחוץ לארץ או בגדה המערבית וברצועת עזה, אם גילם למטה מ-16 שנים ואחד מהוריהם הוא תושב של הגדה המערבית ורצועת עזה. 13. א. אנשים ממדינות אשר אין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל המבקרים ברצועת עזה ובגדה המערבית יידרשו להצטייד באשרת ביקור מיוחדת שתונפק על ידי הצד הפלסטיני ותאושר על ידי ישראל. בקשות לאשרות הללו תוגשנה על ידי כל קרוב משפחה או מכר של המבקר שהינו תושב, באמצעות הצד הפלסטיני, או על ידי הצד הפלסטיני עצמו. כל הכותרת והערכים ברשיון ביקור זה יהיו באנגלית. ב. מבקרים לרצועת עזה ולגדה המערבית יורשו לשהות באיזורים אלו לתקופה מירבית של שלושה חודשים שתוענק על ידי הצד הפלסטיני ותאושר על ידי ישראל. מבקרים אלה יהיו רשאים לבקר בישראל במשך תקופת תוקף רשיון הביקור שלהם, ללא צורך ברשיון אחר. הצד הפלסטיני יהא רשאי להאריך תקופה זו של שלושה חודשים לתקופה מירבית נוספת של ארבעה חודשים. הצד הפלסטיני יידע את ישראל לגבי הארכה זו. הארכות נוספות טעונות אישורה של ישראל. הצד הפלסטיני רשאי להנפיק, לאחר אישורה של ישראל, אשרות ביקור למטרת לימודים או עבודה, לתקופה של שנה אחת הניתנת להארכה בהסכמה עם ישראל. בכל מקרה תוקף אשרות ביקור אלה לא יהיה ארוך מתקופת תוקף הדרכונים או תעודות המסע של המבקרים הללו. הצד הפלסטיני יהיה רשאי להעניק תושבות קבע לעובדים לאחר הסכמה עם ישראל בנדון. 14. אנשים ממדינות שיש להן יחסים דיפלומטים עם ישראל המבקרים ברצועת עזה ובגדה המערבית יידרשו להצטייד באשרת ביקור המוזכרת לעיל או להחזיק בדרכון תקף ובאשרת כניסה לישראל, כאשר זו נדרשת. המבקרים הללו יהיו רשאים להיכנס לישראל, ללא צורך ברשיון נוסף. 15. הצד הפלסטיני יוודא שמבקרים המוזכרים לעיל לא יישהו תקופה העולה על הנקוב באשרת הכניסה שלהם על הארכותיה המוסמכות. 16. הצד הפלסטיני ישתמש, בגדה המערבית וברצועת עזה, בבולי הכנסה פלסטינים ויקבע את השיעור שיידרש בגינם. 17. הוע"א תקים תת-ועדה לפיקוח על יישום סעיף זה. סעיף 29 שירותי דואר 1. תחום זה כולל, בין היתר, את התכנון, הקביעה והיישום של קווי מדיניות, וכן את הניהול של והפיקוח על משרדי דואר, שירותי דואר וכל הפעילויות והעסקאות הכספיות ביחידות דואר (הידועות בפומבי כ"בנק הדואר"). 2. הצד הפלסטיני ינפיק בולי דואר ודברי דואר (להלן: "בולים"), חותמות דואר וכל החומרים הקשורים האחרים, בכפוף להוראות הבאות: א. בולים יכללו רק את הביטויים "המועצה הפלסטינית" או "הרשות הפלסטינית", את הערך הנקוב ואת נושא הבול. אם חותמות דואר כוללות את שם הרשות המנפיקה, ניתן להשתמש רק בביטויים האמורים לעיל ב. הערך הנקוב יצוין רק בהילך חוקי מוסכם מאלה הנמצאים במחזור בגדה המערבית וברצועת עזה, כמפורט בנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). ג. העיצוב, הסמלים, הניסוח ונושאי הבולים וחותמות הדואר המונפקים על ידי הצד הפלסטיני יהיו ברוח השלום. 3. בקביעת תעריפי דואר לשירותי דואר בין-לאומיים, שני הצדדים יתאמו ביניהם בדרך שתמנע נזק כלכלי הדדי. 4 . שני הצדדים יבטיחו את ההעברה והמסירה היעילות של פריטי דואר, לרבות חבילות, שיעדן או מקורן הוא הצד האחר. באופן דומה, הם יבטיחו את ההעברה והמסירה היעילות של פריטי דואר כאמור, שיעדם או מקורם הוא מדינות זרות. 5 . הדרכים וההסדרים למשלוח ולקבלה של כל דברי הדואר, לרבות חבילות, בין שני הצדדים יוסדרו באמצעות הסכם מסחרי בין רשות הדואר הישראלית לבין הצד הפלסטיני. 6 . א. הדרכים וההסדרים למשלוח ולקבלה של דברי דואר, לרבות חבילות, בין הצד הפלסטיני לבין מדינות זרות יוסדרו באמצעות הסכמים מסחריים בין אש"ף, לתועלת הצד הפלסטיני, לבין רשויות הדואר של ירדן ושל מצרים, והסכם מסחרי בין הצד הפלסטיני לבין רשות הדואר הישראלית. ב. בלי לגרוע מכלליותה של פסקה 5 לסעיף IX להסכם זה (יחסי חוץ), מעמד הצד הפלסטיני להסכם זה באיגוד הדואר העולמי יישאר כפי שהוא בהווה, והצד הפלסטיני לא יהיה צד לפעולה כלשהי לשינוי או לתיקון מעמדו. 7. עקרונות המכס הרלבנטים המפורטים בנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים) יחולו גם על דברי דואר, לרבות חבילות, המועברים לגדה המערבית ולרצועת עזה. סעיף 30 עבודות ציבוריות ושיכון 1. כוחות ואחריות בתחום העבודות הציבוריות והשיכון בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי והמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, את האחזקה והתיקון של דרכים ואת עניני מחלקת השיכון. 2. א. באיזור C, כוחות ואחריות הקשורים לתחום העבודות הציבוריות והשיכון יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית, אשר תכסה את שטח גדה מערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. ב. בהפעילו את כוחותיו ואחריותו, באיזור C, יעסוק הצד הישראלי ככל האפשר, פלסטינים בביצוע עבודות בדרכים. 3. א. הצד הפלסטיני יתחזק את הדרכים ויונחה על ידי תקנים בין-לאומיים לאחזקת דרכים ולבנייה, ויבטיח התאמה לתקנים האמורים במדינות השכנות. נוסף על כך, הצד הפלסטיני יבצע את כל העבודות הדרושות על מנת להבטיח את מצבה הנאות של תשתית הכבישים, לרבות ניקוי תעלות מים ושוחות, וידאג שהדרכים תהיינה פנויות וחופשיות מכל מכשול פיסי. ב. לפי בקשת הצד הישראלי, אחד מן הצדדים או שני הצדדים יחדיו רשאים לבצע כל עבודה דרושה המפורטת בפסקה א לעיל, לאחר תיאום מלא ביניהם. 4. א. הצד הפלסטיני יודיע לצד הישראלי ולמשתמשים בדרכים, בזמן סביר ולפני ביצוע פעילויות משמעותיות העלולות לשבש את הזרימה הסדירה של התנועה בדרכים או עלולות לפגוע בתשתית המצויה בקרבת הדרכים. ב. מקום שנראה לשני הצדדים שהפעילויות האמורות לעיל פוגעות בתנועה בדרכים או בתשתית המצויה בקרבת הדרכים האמורות, תתבצענה הפעילויות הללו בתיאום בין הצד הישראלי לבין הצד הפלסטיני. 5. ועדה מקצועית משותפת תוקם על ידי הוע"א על מנת לטפל בנושאים הדורשים שיתוף פעולה ותיאום בתחום זה, לרבות תיאום של עבודות בדרכים, בגדה המערבית בדרכים המשרתות הן את הפלסטינים והן את הישראלים. סעיף 31 מחצבות ומכרות 1 . כוחות ואחריות בתחום המחצבות והמכרות בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני, לרבות, בין היתר, רישוי האתר והפיקוח עליו, ההגדלה וההפעלה של מחצבות, מתקני ריסוק ומכרות (להלן "מחצבות"). 2 . באיזור C, הכוחות והאחריות הקשורים לתחום זה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה שטח גדה מערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. א. הצד הפלסטיני רשאי לרכוש זכויות של ישראלים (לרבות תאגידים בבעלות ישראלים) בנוגע למחצבות הממוקמות באיזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית של הצד הפלסטיני, אשר אינן פעילות, בהסכמתו של ישראלי הנוגע לדבר, באמצעות ועדה משותפת אשר תוקם על ידי הוע"א למטרה זו. הסכום שישולם לכל ישראלי בזיקה לזכויותיו במחצבות האמורות יתבסס על השקעותיו באתר. הצד הישראלי יקפיא רשיונות למחצבות האמורות. לאחר יום החתימה על הסכם זה, המחצבות האמורות לא תהיינה פעילות. ב. הועדה המשותפת האמורה לעיל תדון גם בנושא המחצבות שישראלים מפעילים או משתמשים בהן. שני הצדדים יכבדו את המלצותיה של ועדה זו. עד לקבלת החלטתה של הועדה, הצד הפלסטיני לא ינקוט בכל אמצעי העלול להשפיע באופן שלילי על מחצבות אלה. ג. הוראות תת-פסקאות א ו-ב יחולו על מחצבות הממוקמות באיזור C, כשהן יעברו לתחום הסמכות של הצד הפלסטיני, בד בבד עם ההעברה ההדרגתית של כוחות ואחריות בהתאם לפסקה 2 לעיל. 4. הצד הישראלי ישקול לגופה כל בקשה של יזמים פלסטינים להפעיל מחצבות באיזור C. סעיף 32 אתרים דתיים 1. אחריות על מקומות בעלי משמעות דתית בגדה המערבית וברצועת עזה (להלן - "מקומות קדושים") תועבר לצד הפלסטיני. באזור C, אחריות זו תועבר בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 2. שני הצדדים יכבדו ויגנו על הזכויות הדתיות של יהודים, נוצרים, מוסלמים ושומרונים המנויות להלן: א. הגנה על המקומות הקדושים; ב. גישה חופשית למקומות הקדושים; ג. וחופש הפולחן והתפילה. 3. (א) הצד הפלסטיני יבטיח גישה חופשית לאתרים היהודים הקדושים המנויים ברשימה מס' 1 של לוח 4, יכבד את דרכי הפולחן בהם ולא יכניס בהם שינויים כלשהם. ב) הצד הפלסטיני יבטיח גישה חופשית לאתרים היהודים הקדושים המנויים ברשימה מס' 2 של לוח 4 ויכבד את דרכי הפולחן בהם. (ג) לוח 4 יעודכן בד בבד עם ההעברה ההדרגתית של הסמכויות והאחריות בהתאם לפסקה 1. 5. האתר הקדוש נבי מוסא יהיה תחת חסות של הצד הפלסטיני למטרות דתיות. 6 . במהלך אירועים דתיים המתקיימים שלוש פעמים בשנה ובהזדמנויות מיוחדות אחרות אשר יתואמו עם הרשויות הישראליות, תהיה לפלסטינים זכות לעלות לרגל למטרות דתיות לאל מורתאס תחת הדגל הפלסטיני. מעבר בטוח יסופק מאיזור יריחו לאל מורתאס לצורך זה. סעיף 33 רווחה חברתית 1 . כוחות ואחריות בתחום הרווחה החברתית בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, את כל השירותים החברתייים ואת רישום אגודות הצדקה המקומיות והבין-לאומיות והפיקוח עליהן. 2 . על ארגוני צדקה, ארגונים התנדבותיים ומוסדות ללא כוונת רווח, מקומיים או בין-לאומיים, לפעול באופן שאינו מפר את החוקים שבתוקף. 3 . מערכות הרווחה החברתית הישראלית והפלסטינית ישתפו פעולה ביחס לאמור להלן: א. קציני מבחן והכנת תסקירים בקשר לעבירות קטינים. ב. חילופי דו"חות סוציאליים הדרושים לעבריינים קטינים לפי בקשה. ג. הסדרים להגנה על הסודיות וצנעת הפרט במהלך חילופי המידע. 4. שני הצדדים יקיימו יחסי עבודה חיוביים בתחום ההכשרה המקצועית. סעיף 34 סטטיסטיקה 1. תחום זה כולל, בין היתר, את כל שלבי התכנון, ההפקה, ההפצה והשמירה בארכיונים של נתונים סטטיסטיים ממפקדים ומסקרים בכל תחומי הסטטיסטיקה, לרבות, אך לא רק, בנושאים דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים, איזוריים וסביבתיים. 2. ישראל תעביר מהמינהל האזרחי לצד הפלסטיני את כל החומר הדרוש לקיום ולניהול המערכת הסטטיסטית, כגון: א. נוהלי ההערכה, טופסי שאלונים, מדריכים, מדריכי קידוד, נהלים ותוצאות של אמצעים לבקרת איכות וניתוח סקרים. ב. המפות הסטטיסטיות. ג. מסגרות הדגימה, לרבות רשימות בתי האב. ד. סל מוצרי הצריכה וכל החומר הקשור, לרבות המשקלות שבשימוש במדד המחירים לצרכן. ה. כל חומר מקצועי סטטיסטי אחר כאשר מתבקש. כל האמצעים והשיטות הסטטיסטיים המקצועיים האחרים שבשימוש הממשל הצבאי, המינהל האזרחי, או מטעמם, יועברו אף הם לצד הפלסטיני. 3. א. הצד הישראלי, באמצעות ועדה משותפת שתוקם, יעביר לצד הפלסטיני, אם יתבקש, את כל הנתונים המוקדמים של מפקדים וסקרים שנערכו על ידי הממשל הצבאי, המינהל האזרחי, או מטעמם, ורישומים ארכיוניים מינהליים שבשימוש הממשל הצבאי, המינהל האזרחי, או מטעמם. ב. הוועדה המשותפת תחליט בנוגע לדרכים ולהסדרים הנוגעים להעברת החומרים הנזכרים לעיל. 4. נושאים הקשורים לזכאות להיכלל במרשם האוכלוסין מוסדרים בסעיף 28 (מרשם (אוכלוסין). 5. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הפלסטינים תקיימנה יחסי עבודה טובים ותשתפנה פעולה בעניינים סטטיסטיים. סעיף 35 מדידות 1. כוחות ואחריות בתחום המדידות בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי מודדים, ביצוע מדידות ואימות מפות מדידות. 2. באיזור C, כוחות ואחריות הקשורים לתחום המדידות יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית, אשר תכסה שטח גדה מערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. כל צד ישמור ויבטיח את המיקום והמצב הנאות של נקודות הטריאנגולציה, נקודות החצייה וציוני הגובה הנמצאים בגדה המערבית וברצועת עזה. הצד הישראלי יתן לצד הפלסטיני את כל המידע הדרוש בנוגע לנקודות ולציונים אלה. 4. שני הצדדים יקימו ועדה משותפת של מומחים לטיפול בכל צורך העשוי להתעורר. סעיף 36 בזק א. כללי 1. תחום זה כולל, בין היתר, את הניהול והניטור של השימוש בספקטרום תדרי הרדיו, השימוש בלווינים הנמצאים במסלול קבוע סביב כדור הארץ, התכנון, הקביעה והיישום של קווי מדיניות, תקנות ומסגרות משפטיות בתחום הבזק. האמור לעיל יהיה בהתאם להוראות הבאות ובכפוף להן: 2. א. באיזור C, למרות שכוחות ואחריות מועברים לצד הפלסטיני, כל חפירה או בניה הנוגעת לבזק וכל הצבה של ציוד בזק, תהיה כפופה לאישור מוקדם של הצד הישראלי, באמצעות הוע"א. ב. למרות האמור בפסקה א לעיל, אספקת שירותי בזק באיזור C לישובים ישראלים ואתרים צבאיים, והפעילויות הנוגעות לאספקת השירותים הללו, יהיו תחת הכוחות והאחריות של הצד הישראלי. ב. עקרונות 1. ישראל מכירה בכך שלצד הפלסטיני יש זכות לבנות ולהפעיל מערכות ותשתיות תקשורת נפרדות ועצמאיות, לרבות רשתות בזק ורשת טלוויזיה ורשת רדיו. 2. מבלי לפגוע בתת-פסקה ד.5.ג לסעיף זה, לצד הפלסטיני יש זכות להקים רשתות לווינים לשירותים שונים, למעט שירותים בין-לאומיים. 3. לצד הפלסטיני יש זכות לקבוע קווי מדיניות, מערכות ותשתיות משלו בתחום הבזק. לצד הפלסטיני יש גם זכות לבחור במערכות תקשורת (לרבות מערכות תקשורת) ובטכנולוגיות מכל סוג שהוא המתאימות לעתידו, בין היתר, בשירותים בסיסיים ובשירותי ערך מוסף (כולל (טלפוניה תאית). 4. מפעילי ומספקי שירותים, בהווה ובעתיד בגדה המערבית וברצועת עזה נדרשים להשיג את האישורים הדרושים מהצד הפלסטיני. נוסף על כך, כל המפעילים ו/או מספקי השירותים, בהווה ובעתיד בגדה המערבית וברצועת עזה, המבקשים להפעיל ו/או לספק שירותים בישראל, נדרשים להשיג את האישורים הדרושים ממשרד התקשורת הישראלי. 5. שני הצדדים יימנעו מכל פעולה המפריעה למערכות ולתשתיות התקשורת והשידור של הצד האחר. במיוחד, יוודא הצד הפלסטיני שייעשה שימוש אך ורק בתדרים ובערוצים המפורטים בלוח 5: רשימת תדרים מאושרים (להלן "לוח 5") ובלוח 6: רשימת ערוצי טלוויזיה מאושרים ומיקום משדרים (להלן "לוח 6"), וכי שימוש זה לא יפריע או ישבש את פעילות ישראל בתחום התקשורת האלחוטית, וישראל תוודא שלא ייגרמו שיבוש או הפרעה בתדרים ובערוצים האמורים. 6. ועדה משותפת של מומחים טכניים שייצגו את שני הצדדים תוקם כדי לטפל בכל סוגייה המתעוררת בעקבות סעיף זה, לרבות הצרכים העתידיים הגדלים של הצד הפלסטיני (להלן ("הוועדה הטכנית המשותפת" או וט"מ). הוט"מ תתכנס באופן סדיר על מנת לפתור את כל הבעיות הנוגעות לדבר, וכפי שיידרש כדי לפתור בעיות דחופות. ג. התחום האלקטרומגנטי 1. לצד הפלסטיני יש זכות להשתמש בספקטרום תדרי הרדיו, בהתאם לעקרונות מקובלים על שני הצדדים, לצרכים בהווה ובעתיד, ובתדרים המוקצים או מוקצים מחדש בגדה המערבית וברצועת עזה המכסים את כל השירותים הדרושים לו בגלי ..L.F. ,M.F. ,H.F. ,V.H.F U.H.F. ,S.H.F, וE.H.F.- . על מנת לספק את הצרכים הנוכחיים של הצד הפלסטיני, התדרים המפורטים בלוח 5 מוקצים לשימוש הצד הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה. 2. צרכים עתידיים לתדרים יוסכמו בין שני הצדדים. לצורך זה, הצד הפלסטיני יגיש את דרישותיו באמצעות הוט"מ, אשר חייבת למלא את הדרישות הללו בתוך פרק זמן שלא יעלה על חודש אחד. יוקצו תדרים או קטעי תדרים, או תחליף להם שיעניק את השירות הנדרש בתוך אותו תחום תדרים, או התחליף הטוב ביותר לכך, המקובל על הצד הפלסטיני, ואשר ישראל מסכימה לו בוט"מ. 3. א. התדרים המפורטים בלוח 5 ישמשו, בין היתר, לתמסורת של רשת טלוויזיה ורשת רדיו. ב. ערוצי הטלוויזיה ומיקום המשדרים שישמשו את הצד הפלסטיני מפורטים בלוח 6. אולפני ההפקה וציוד שידור הקשור להם יהיו ממוקמים בגדה המערבית וברצועת עזה. ג. משדר הרדיו ימוקם באיזור הערים רמאללה ואל בירה, באתר המוסכם כעת. ד. לצד הפלסטיני יש זכות לשנות את מיקום(י) משדרי הרדיו בהתאם להסכם בין שני הצדדים באמצעות הוט"מ., ובכך לשרת את התוכניות הפלסטיניות בהשגת הכיסוי הטוב ביותר. ד. בזק 1. עד להקמתה של רשת טלפונים פלסטינית עצמאית, יכרות הצד הפלסטיני חוזה מסחרי עם "בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ" (להלן "בזק"), ביחס לאספקת שירותים מסוימים בגדה המערבית וברצועת עזה. בתחום הטלפוניה הבין-לאומית, ייכרת(ו) חוזה(ים) מסחרי(ים) עם בזק או עם חברות ישראליות אחרות המורשות כדין. האמור לעיל יתקיים מבלי לפגוע בתת-פסקה 5.ג להלן. 2. כל עוד הרשת הפלסטינית משולבת ברשת הישראלית, ישתמש הצד הפלסטיני בציוד טלפוני התואם את התקנים שאומצו ויושמו בישראל על ידי משרד התקשורת, ויתאם עם הצד הישראלי כל שינוי במבנה ובצורה של מרכזיות הטלפון וציוד תמסורת. לצד הפלסטיני יותר לייבא ולהשתמש בכל הסוגים של מכשירי טלפון ופקסימיליה, משיבונים, מודמים ומסופי נתונים, מבלי שיצטרכו לעמוד בדרישות התקנים האמורים לעיל (אי לכך, יעודכנו רשימות א1 ו-א2 של נספח V (פרוטוקול כלכלי). ישראל מכירה בכך ומבינה שלצורך בניית רשת נפרדת, יש לצד הפלסטיני זכות לאמץ תקנים משלו ולייבא ציוד העומד בתקנים אלה (אי לכך, יעודכנו רשימות א1 ו-א2 של נספח V (פרוטוקול כלכלי). ייעשה שימוש בציוד רק כאשר הרשת הפלסטינית העצמאית תתחיל לפעול. 3. א. הצד הפלסטיני יאפשר את אספקתם של שירותי בזק לישובים הישראלים ולמתקנים הצבאיים על ידי בזק, וכן אחזקה על ידי "בזק" של תשתית הבזק המשרתת אותם ושל התשתית החוצה את האיזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית של הצד הפלסטיני. ב. הצד הישראלי יאפשר את אספקתם של שירותי בזק לאיזורים הפזורים גיאוגרפית בתוך הגדה המערבית ורצועת עזה. הדבר יכלול אספקה, בכפוף לאישור הרשויות הישראליות המתאימות, חינם אין כסף, של זכויות מעבר או אתרים בגדה המערבית לתחנות תגבורת מיקרוגל וכבלים שיחברו את הגדה המערבית, ולחבר את הגדה המערבית עם רצועת עזה. ג. ישראל מכירה בזכותו של הצד הפלסטיני להקים קשרי בזק (מיקרוגל ופיסי) על מנת לחבר את הגדה המערבית ורצועת עזה דרך ישראל. הסדרי ההקמה של קשרי הבזק האמורים ואחזקתם יוסכמו על ידי שני הצדדים. אבטחת הקשרים האמורים תהיה באחריותה של ישראל. 4. מבלי לפגוע בפסקה 3 לעיל: א. הצד הפלסטיני ינקוט באמצעים הדרושים כדי להבטיח את ההגנה על תשתית הבזק המשרתת את ישראל, את הישובים הישראלים ואת המתקנים הצבאיים, המצויים באיזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית של הצד הפלסטיני. ב. הצד הישראלי ינקוט באמצעים הדרושים כדי להבטיח את ההגנה על תשתית הבזק המשרתת את הגדה המערבית ורצועת עזה, והמצויה באיזורים שבאחריות ישראל. 5. א. לצד הפלסטיני יש זכות לגבות תשלומים תמורת כל שירותי הבזק הפנימיים והבין-לאומיים המתחילים והמסתיימים בגדה המערבית וברצועת עזה (למעט בישובים (הישראלים ובאתרים הצבאיים). ב. פרטים בנוגע לתשלום של הצד הפלסטיני ל"בזק" או לחברות ישראליות אחרות מורשות כדין, ולקיזוזים מצד "בזק" והחברות האמורות לצד הפלסטיני, הנזכרים בתת-פסקה א לעיל, יוסכמו בחוזה(ים) המסחרי(ים) ביניהם. ג. הוראות תת-פסקאות א ו-ב לעיל יחולו בין הצדדים עד למועד שבו יסכימו שני הצדדים על התקנה והפעלה של "שער בין-לאומי", וכן קוד בין-לאומי, לצד הפלסטיני, וההתחלה בפועל של הפעלת השער האמור. ד. הצד הפלסטיני ייכנס למשא-ומתן עם "בזק" לשם הגעה להסכם על שימוש באיזור חיוג נפרד ובתוכנית מספור נפרדת, עד להקמתה של רשת פלסטינית נפרדת. 6. לצד הפלסטיני יש זכות לגבות מיסים על כל שירותי הבזק שעבורם נשלחים חשבונות בגדה המערבית וברצועת עזה בכפוף להוראות נספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). 7. א. הצד הישראלי ימסור לצד הפלסטיני את כל מדריכי ההפעלה, האחזקה והמערכת, מידע בנוגע לשיטות התחשבנות ואת כל נהלי ההפעלה ותכנות המחשבים של כל הציוד אשר יועבר לצד הפלסטיני, בכפוף להגנה על זכויות של סודיות מסחרית. ב. כן יספק הצד הישראלי לצד הפלסטיני את כל ההסכמים החוזיים בין המינהל האזרחי לבין גופים מקומיים ובין-לאומיים בתחום הבזק. עיתוי אספקת החומרים האמורים יהיה לפי הוראות נספח זה. ג. "בזק", בהתאם לחוזה המסחרי, תספק לצד הפלסטיני את כל האימות המשפטי לבעלותה לכאורה על כל המיטלטלין או המקרקעין בגדה המערבית וברצועת עזה אשר אינם חלק מהרשת הקיימת של המינהל האזרחי. סעיף 37 תיירות 1. כוחות ואחריות בתחום התיירות בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, תקינה, רישוי, סיווג ופיקוח על שירותים, אתרים ותעשיות של תיירות. הוא כולל גם קידום תיירות פנים וחוץ ופיתוח מקורות ואתרי התיירות הפלסטינים. כן הוא כולל פעילויות פיקוח, שיווק, קידום ומידע הקשורות לתיירות פנים וחוץ. 2. באיזור C, בעוד שהכוחות והאחריות בנוגע לפיתוח התעניינות מבקרים באתרי תיירות ולעידוד הפיתוח של שירותי התיירות סביבם, בתיאום עם הצד הישראלי, יועברו במשך השלב הראשון של ההיערכות מחדש, כוחות ואחריות אחרים בנוגע לאתרים אלה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח גדה מערבית ורצועת עזה למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש הנוספת, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה. 3. נושאי תיירות מטופלים בסעיף X לנספח V (פרוטוקול כלכלי). 4. מבלי לגרוע מהוראות פסקה 9 של סעיף X לנספח V (פרוטוקול כלכלי), ועדה משותפת, שתוקם באמצעות הוע"א, תקל על תיאום ושיתוף פעולה בנושאי תיירות יומיומיים. סעיף 38 תחבורה כללי כוחות ואחריות ביחס לתחבורה בגדה המערבית וברצועת עזה תעבורנה מהממשל הצבאי הישראלי והמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני בכפוף לאמור להלן: 1. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי של נהגים וכלי-רכב ופיקוח עליהם, הובלת מטענים, תחבורה ציבורית, פיקוח על התנועה, קביעת אמות מידה מתאימות בתחבורה, מטאורולוגיה ואחרים. 2. אמות מידה מתאימות וברמה גבוהה לגבי בטיחות התחבורה ואיכות הסביבה יהוו בסיס לשיתוף פעולה ולהסכמה בתחום זה. 3. הצד הפלסטיני יקיים בתחום זה אמות מידה בין-לאומיות, כגון אמות המידה אירופיות, כפי שהן מיושמות באיזור. אמות מידה ותקנות אלו יותאמו באופן שוטף במטרה לשקף התפתחויות טכנולוגיות וקדמה, וכן שיקולי בטיחות ואיכות הסביבה. 4. הסידורים לגבי העברת הכוחות והאחריות לגבי פעילות ימית ותעופתית מטופלים בהתאם להוראות הסכם ביניים זה. רישוי נהגים וכלי רכב 5. לימוד, הכשרה ורישוי בכל התחומים הנוגעים לתחבורה, כולל מבחני נהגים, הכשרה ורישוי, יקומו לפחות בהתאם לסטנדרטים הקיימים. 6. הצד הפלסטיני ינפיק רשיונות נהיגה ורשיונות רכב, כולל לוחיות הרישוי, בהתאם למתכונת ולאמות המידה המיושמות כיום וכפי שמופיע בלוח 7 שיצורף לנספח זה, כפי שיוסכם בין הצדדים. 7. כדי להקל על כניסת כלי הרכב הרשומים על ידי הצד הפלסטיני לישראל, הצד הפלסטיני ישגר תקופתית לצד הישראלי באמצעות הוע"א, מידע מעודכן לגבי נהגים וכלי רכב הרשומים על ידו. פיקוח על התנועה 8. תמרור והסדרי תנועה א. לצד הפלסטיני יהיו כוחות ואחריות לגבי תמרור והסדרי תנועה באיזורים שבתחום סמכותו הטריטוריאלית וישתף פעולה עם הצד הישראלי בהקשר לפעילויות הקשורות אשר עלולות להפריע להסדרי התנועה. ב. כל תמרור התנועה, לרבות הצבת שלטי דרך, סימונים והסדרי תנועה יהיו בהתאם לאמות המידה הבין-לאומיות, כפי שהן מיושמות באיזור. במקומות בהם יש צורך באזהרות כתובות או הודעות על השלטים, תהינה אלה כתובות בשפות הערבית, העברית והאנגלית. 9. היתרים לתחבורה ציבורית א. כוחות ואחריות לגבי התחבורה הציבורית הישראלית אל ובין ישראל והיישובים הישראלים והאתרים הצבאיים תהינה מופעלות על ידי ישראל. ב. כוחות ואחריות לגבי התחבורה הציבורית הפלסטינית לגדה המערבית ולרצועת עזה וביניהן תהינה מופעלות על ידי הצד הפלסטיני. ההסדרים לשימוש במעבר הבטוח למטרה זאת קבועים בנספח I. 10. נתיבי תחבורה ציבורית א. נתיבי תחבורה ציבורית פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, מלבד לתוך היישובים הישראלים והאתרים הצבאיים, ייקבעו על ידי הצד הפלסטיני. ב. נתיבי התחבורה הציבורית הישראלית מישראל ליישובים הישראלים ולאתרים צבאיים וביניהם ו/או למקומות אחרים בישראל או ביניהם ייקבעו על ידי ישראל. ג. נתיבי התחבורה הציבורית יהיו עד כמה שניתן קצרים ובטיחותיים. 11. תחנות אוטובוס א. תחנות האוטובוס המיועדות להעלאה ולהורדה של נוסעים באיזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית הפלסטינית תיקבענה על ידי הצד הפלסטיני. ב. תחנות האוטובוס בצמתים העיקריים המובילים ליישובים הישראלים ולאתרים הצבאיים או לכפרים פלסטינים בגדה המערבית תקבענה בשיתוף בין מפקחי התנועה הישראלים והפלסטינים. ג. תחנות האוטובוס הקיימות באתרים יהודים קדושים תשארנה. כלי רכב ואחזקת כלי רכב 12. ישראל והצד הפלסטיני ישתפו פעולה במטרה לשמור על אמות המידה של הבטיחות, הידע הטכני וההכשרה המקצועית ויחליפו מידע לגבי אחזקה, תיקון ושרותי רכב, על בסיס אמות מידה בין-לאומיות כפי שהן מיושמות באיזור. 13. מבלי לגרוע מההוראות האחרות של הסכם זה, כל רכב אב טיפוס המיובא על ידי הצד הפלסטיני, אשר לא נבחן ואושר על ידי ישראל, יורשה להיכנס לישראל ולגדה המערבית, בתנאי שכל רכב כאמור נבדק ואושר על ידי מעבדה מוסמכת המוכרת על ידי שני הצדדים, המיישמת אמות מידה בשימוש באיחוד האירופי, כפי שהן מיושמות באיזור. 14. כל סוגי כלי הרכב ומוצרי הרכב המיוצרים על ידי הצד הפלסטיני ייבדקו ויאושרו לשימוש על ידי מעבדה מוסמכת המוכרת על ידי שני הצדדים, לפני כניסתם לישראל ולגדה המערבית ולרצועת עזה. 15. ייבוא כלי הרכב על ידי הצד הפלסטיני יהיה בהתאם לנספח V סעיף III פסקאות 10 ו11-. 16. נושא העברת הבעלות על כלי רכב יידון בין משרדי התחבורה של שני הצדדים מיד לאחר החתימה על הסכם זה. הובלת מטענים 17. כלי רכב המיועדים להובלת מטענים הרשומים על ידי הצד הפלסטיני יורשו להיכנס לישראל בכפוף להוראות לגבי כניסה לישראל, החוקים והתקנות הישראלים שבתוקף לגבי הובלת מטענים על ידי רכב מנועי וההוראות המופיעות בלוח 7. הובלת חומרים מסוכנים 18. א. הוראות סעיף 15, פסקאות 5.א ו-ב לגבי הובלת גז, דלק ונפט תיושמנה לגבי הובלת כל החומרים המסוכנים. ב. ההוראות לעיל תיושמנה לגבי הובלת חומרים מסוכנים פרט לגז ביתי ומוצרי דלק ונפט לרכבים, בכבישים בגדה המערבית המובילים ישירות ליישובים הישראלים ולאתרים הצבאיים. ג. בנוסף להוראות פסקה א לעיל, ההובלה בתוך ישראל ובכבישים בגדה המערבית של חומרים מסוכנים המסווגים כ"חומרים מסוכנים מאוד" כפי שהם מופיעים בפרסומי או"ם עדכניים יחייב רשיון החתום על ידי שני מפקחי התנועה. תחבורה ציבורית מהגדה המערבית ורצועת עזה לירדן ומצרים, ומהן 19. שני הצדדים מסכימים עקרונית להפעיל תחבורה ציבורית מהגדה המערבית ורצועת עזה לירדן ומצרים ומהן. הנהלים וההסדרים, כולל הקווים, יפורטו בלוח 7 לנספח זה. מטאורולוגיה 20. שני הצדדים מסכימים על קיום שיתוף פעולה נרחב בתחומי המטאורולוגיה ובמיוחד לגבי עדכון תחזיות מזג אויר, עיבוד נתונים והעברת מידע. הצד הישראלי יספק שירותים מטאורולוגיים לצד הפלסטיני בתחומים הבאים: תעופה, התחום הימי, תחנות סינופטיות, תחזיות מזג אוויר, הכשרה מקצועית, וכו'. תת-ועדה לענייני תחבורה 21. פרטים לגבי יישום הוראות סעיף זה, כולל כל העניינים האחרים לגבי התחבורה בין שני הצדדים ינוסחו על ידי תת-הוועדה לתחבורה של הוע"א. סעיף 39 אוצר 1. העברת הכוחות והאחריות מן המינהל האזרחי למועצה בתחום זה תכלול את מסירת הפרטים המצויים בנוגע לתקציבי המינהל האזרחי, הכנסותיו, הוצאותיו וחשבונותיו. ישראל תמציא למועצה הפלסטינית את כל המידע הדרוש, הוראות הפעלה, טפסים, נוהלי ביצוע וכדומה, של המערכת הפיננסית של המינהל האזרחי, שהינם רלבנטיים להעברה חלקה ומסודרת של הכוחות והאחריות בתחום זה ולהפעלתם בידי המועצה. 2. הצד הישראלי יעביר למועצה, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מתשעה חודשים לאחר מועד העברת הכוחות והאחריות, את יתרת העודף של תקציב המינהל האזרחי. 3. א. ישראל תמציא למועצה רשימה של יחידות המינהל האזרחי ומשרדיהן, מחסניהן, מקומות האחסון שלהן וכו', הממוקמים באיזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה. ב. בכל מקרה שנכסי דלא ניידי כאלה ממוקמים ברכוש פרטי, לרבות רכוש נפקדים, ישראל תספק למועצה את החוזים שנעשו בין המינהל האזרחי לבין בעלי הרכוש. 4. א. המינהל האזרחי יביא את כל חוזי השירות והפיתוח שלו לסיומם, ויישא באחריות הנובעת במישרין מסיום כזה. ב. חוזי שכירות וחכירה עם הואקף, הממונה על הרכוש הנטוש או בעלי רכוש פרטי באיזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה, יועברו למועצה. ג. כל חוזי השכירות והחכירה של קרקע ורכוש שנכרתו על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש והנוגעים לאיזורים שבתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה, יועברו למועצה. ישראל תתן הודעה על העברה כאמור לשוכרים ולחוכרים. 5. מבלי לגרוע מן ההוראות שלעיל, עם העברת הכוחות והאחריות, ישראל תחדל לשאת בכל אחריות כספית בנוגע לחוזים של המינהל האזרחי והמועצה תישא בכל האחריות הכספית לגביהם, בהתאם לסעיף XX להסכם (זכויות, חבויות והתחייבויות). סעיף 40 מים וביוב על בסיס רצון טוב, שני הצדדים הגיעו להסכם שלהלן בתחום של מיום וביוב: עקרונות 1. ישראל מכירה בזכויות המים של הפלסטינים בגדה המערבית. אלה יידונו במשא-ומתן על מעמד הקבע ויסוכמו בהסכם על מעמד הקבע יחס למשאבי המים השונים. 2. שני הצדדים מכירים בצורך לפתח מים נוספים לשימושים שונים. 3. תוך כיבוד הסמכויות והאחריות של כל צד בתחום המים והביוב כל אחד באיזורו, שני הצדדים מסכימים לתאם את הניהול של המשאבים והמערכות של מים וביוב בגדה המערבית בתקופת הביניים, בהתאם לעקרונות הבאים: א. שימור כמויות קיימות של שימוש במשאבים, תוך התחשבות בכמויות של מים נוספים עבור הפלסטינים מן האקויפר המזרחי וממקורות מוסכמים אחרים בגדה המערבית כמפורט בסעיף זה. ב. מניעת התדרדרות של איכות המים במשאבי מים. ג. ניצול משאבי המים באופן אשר יבטיח שימוש בר-קיימא בעתיד, בכמות ובאיכות. ד. התאמת השימוש של המשאבים בהתאם לתנאים אקלימיים והידרולוגיים משתנים. ה. נקיטת כל האמצעים הדרושים לשם מניעת כל נזק למשאבי מים, לרבות אלה המשמשים את הצד השני. ו. טיפול, שימוש חוזר או סילוק נאות של כל ביוב ביתי, עירוני, תעשייתי וחקלאי. ז. מערכות מים וביוב קיימות יופעלו, יתוחזקו ויפותחו באופן מתואם, כמפורט בסעיף זה. ח. כל צד ינקוט בכל האמצעים הדרושים למנוע כל נזק למערכות המים והביוב של כל אחד באיזורו. ט. כל צד יבטיח כי הוראות סעיף זה ייושמו לגבי כל המשאבים והמערכות, לרבות אלה בבעלות פרטית או בתפעול פרטי, כל אחד באיזורו. העברת סמכות 4. הצד הישראלי יעביר לצד הפלסטיני, והצד הפלסטיני ייטול, סמכויות ואחריות בתחום מים וביוב בגדה המערבית המתייחסים לפלסטינים בלבד, המוחזקים כעת בידי הממשל הצבאי והמינהל האזרחי שלו, למעט הנושאים אשר יידונו במשא-ומתן על מעמד הקבע, בהתאם להוראות סעיף זה. 5. נושא הבעלות על תשתית הקשורה למים ולביוב בגדה המערבית יידון במשא ומתן על מעמד הקבע. מים נוספים 6. שני הצדדים הסכימו כי הצרכים העתידיים של הפלסטינים בגדה המערבית מוערכים בין 70 ל-80 מלמ"ק. 7. במסגרת זו, ובכדי להיענות לצרכים המידיים של הפלסטינים במים שפירים לצרכים ביתיים, שני הצדדים מכירים בצורך להעמיד לרשות הפלסטינים בתקופת הביניים כמות כוללת של 28.6 מלמ"ק/שנה, כמפורט להלן: א. מחויבות ישראלית 1) אספקה נוספת לחברון ולאיזור בית לחם, לרבות בניית הצינור הדרוש - 1 מלמ"ק/שנה. (2) אספקה נוספת לאיזור רמאללה - 0.5 מלמ"ק/שנה. 3) אספקה נוספת לנקודת חיבור מוסכמת באיזור סלפית - 0.6 מלמ"ק/שנה. (4) אספקה נוספת לאיזור שכם - 1 מלמ"ק/שנה. (5) קידוח באר נוספת באיזור ג'נין - 1.4 מלמ"ק/שנה. (6) אספקה נוספת לרצועת עזה - 5 מלמ"ק/שנה. (7) הוצאות ההון של פרטים (1) ו-(5) לעיל יהיו על חשבון ישראל. ב. אחריות פלסטינית (1) באר נוספת באיזור שכם - 2.1 מלמ"ק/שנה. 2) אספקה נוספת לאיזורי חברון, בית לחם ורמאללה מן האקויפר המזרחי או ממקורות מוסכמים אחרים בגדה המערבית - 17 מלמ"ק/שנה. 3) צינור חדש להעברת ה-5 מלמ"ק/שנה ממערכת המים הישראלית הקיימת לרצועת עזה. בעתיד, כמות זאת תבוא מהתפלה בישראל. (4) הצינור המחבר מנקודת החיבור של סלפית אל סלפית. (5) חיבור הבאר הנוספת באיזור ג'נין אל הצרכנים. 6) היתרה של הכמות המוערכת של הצרכים הפלסטינים הנזכרת בפסקה 6 לעיל, מעבר לכמויות הנזכרות בפסקה זו (51.4 - 41.4 מלמ"ק/שנה), יפותחו על ידי הפלסטינים מן האקויפר המזרחי וממקורות מוסכמים אחרים בגדה המערבית. לפלסטינים תהיה הזכות להשתמש בכמות זו לצרכיהם (סביבתיים וחקלאיים). 8. הוראות פסקאות 6 ו-7 לעיל לא יפגעו בהוראות פסקה 1 לסעיף זה. 9. ישראל תסייע למועצה ביישום האמור בפסקה 7 לעיל כמפורט להלן: א. המצאת כל הנתונים הרלבנטיים. ב. קביעת המקומות הנאותים לקידוח בארות. 10. על מנת לאפשר את יישום האמור בפסקה 7 לעיל, שני הצדדים יידונו ויסכמו בהקדם האפשרי פרוטוקול באשר לפרויקטים הנזכרים לעיל, בהתאם לפסקאות 18 ו-19 לעיל. ועדת המים המשותפת 11. על מנת ליישם את התחייבויותיהם על פי סעיף זה, שני הצדדים יקימו, עם חתימת הסכם זה, ועדת מים משותפת קבועה (ומ"מ) לתקופת הביניים, בחסות הוע"א. 12. תפקיד הומ"מ יהיה לטפל בכל הנושאים הקשורים למים וביוב בגדה המערבית, לרבות, בין היתר: א. ניהול מתואם של משאבי מים. ב. ניהול מתואם של מערכות מים וביוב. ג. הגנה על משאבי מים ומערכות מים וביוב. ד. החלפת מידע המתייחס לחוקי ותקנות מים וביוב. ה. פיקוח על פעולת מנגנון הפיקוח והאכיפה. ו. יישוב סכסוכים הנוגעים למים ולביוב. ז. שיתוף פעולה בתחום מים וביוב , כמפורט בסעיף זה. ח. הסדרים לאספקת מים מצד אחד למשנהו. ט. מערכות ניטור. התקנות הקיימות באשר למדידות וניטור יישארו בתוקפן עד אשר הומ"מ תחליט אחרת. י. נושאים אחרים בעלי עניין משותף בתחום מים וביוב. 13. הומ"מ תורכב ממספר שווה של נציגים מכל צד. 14. כל החלטות הומ"מ יהיו בקונצנזוס, כולל סדר היום, ההליכים ונושאים אחרים. 15. אחריות ומחויבויות מפורטות של הומ"מ ליישום תפקידיו קבועות בלוח 8. מנגנון פיקוח ואכיפה 16. שני הצדדים מכירים בצורך להקים מנגנון משותף לפיקוח על ואכיפה של הסכמותיהם בתחום המים והביוב, בגדה המערבית. 17. למטרה זו, שני הצדדים יקימו, עם חתימת הסכם זה, צוותי פיקוח ואכיפה משותפים (צפ"א), אשר מבנם, תפקידם ואופן פעולתם מפורט בלוח 9. רכישות מים 18. שני הצדדים הסכימו כי במקרה של רכישת מים על ידי צד אחד מן האחר, הרוכש ישלם את העלות הריאלית שנגרמת לספק, כולל הייצור במקור וההולכה כל הדרך לנקודת המסירה. הוראות הנוגעות לעניין תכללנה בפרוטוקול הנזכר בפסקה 19 להלן. 19. הומ"מ תפתח פרוטוקול המתייחס לכל ההיבטים של אספקת מים מצד אחד לאחר, לרבות, בין היתר, אמינות האספקה, איכות המים המסופקים, תוכנית האספקה וקיזוז חובות. שיתוף פעולה 20. שני הצדדים ישתפו פעולה בתחום המים והביוב, לרבות, בין היתר: א. שיתוף פעולה במסגרת הוועדה המתמדת הישראלית-פלסטינית לשיתוף פעולה כלכלי, בהתאם להוראות סעיף XI ונספח III של הצהרת העקרונות. ב. שיתוף פעולה בנוגע לתוכניות פיתוח איזורי, בהתאם להוראות סעיף XI ונספח IV של הצהרת העקרונות. ג. שיתוף פעולה במסגרת הוועדה הישראלית-פלסטינית-אמריקאית המשותפת, בפרויקטים הנוגעים לייצור ולפיתוח מים אשר יוסכם עליהם על ידי הומ"מ. ד. שיתוף פעולה בעידוד ופיתוח פרויקטים משותפים הקשורים למים ולביוב, במסגרות רב-לאומיות קיימות או עתידיות. ה. שיתוף פעולה בהעברת טכנולוגיה הקשורה למים, למחקר ולפיתוח, הכשרה וקביעת תקנים. ו. שיתוף פעולה בפיתוח מנגנונים לטיפול בתנאי חירום ובתנאים קיצוניים טבעיים או מעשי-אדם, הקשורים למים ולביוב. ז. שיתוף פעולה בחילופי מידע זמין רלבנטי הקשור למים ולביוב, לרבות: (1) מדידות ומפות הקשורים למשאבי מים ולשימושים. 2) דו"חות, תוכניות, מחקרים ומסמכי פרויקטים הקשורים למים ולביוב. 3) נתונים בדבר הפקות קיימות, שימושים והפוטנציאל המוערך של האקויפרים המזרחי, הצפון-מזרחי והמערבי (מצורף בזה כלוח 10). הגנה על משטרי מים ועל מערכות מים וביוב 21. כל צד ינקוט בכל האמצעים הדרושים למנוע כל נזק, זיהום או הרעה באיכות המים של משאבי המים. 22. כל צד ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשם הגנה פיסית על מערכות המים והביוב, כל אחד באיזורו. 23. כל צד ינקוט בכל האמצעים הדרושים למנוע כל זיהום של מערכות המים והביוב, לרבות אלה של הצד האחר. 24. כל צד ישפה את הצד האחר עבור כל שימוש בלתי מורשה או חבלה למערכות מים וביוב הנמצאות בשטחים אשר תחת אחריותם והמשרתות את הצד האחר. רצועת עזה 25. ההסכמים וההסדרים הקיימים בין הצדדים בנוגע למשאבי מים ומערכות מים וביוב ברצועת עזה יישארו ללא שינוי, כמפורט בלוח 11. לוח 1 אתרים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות לצד הישראלי בהתאם לסעיף 2, פסקה 9, לתוספת זו: 1. בית הכנסת בסמוע/אשתמע 2. בית הכנסת מעון/מעין 3. בית הכנסת ביאטא 4. תל רומיידה (קבר ישי ורות בחברון המקראית) 5. ביתר/בתיר 6. ארמונות החשמונאים 7. סבסטיה/שומרון 8. אלוני ממרא/חראם אר-ראמה 9. בית הכנסת בנערן (עין דיוק) 10. בית הקברות היהודי בתל סמאראת 11. בית הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו 12. בית הכנסת היהודי בעיר עזה. לוח 2 בהתאם לסעיף 12, פסקה 7, לתוספת זו: 1. תחנות כח (לרבות טורבינות גז, תחנות משנה וקווי מתח) (עליון). 2. מחצבות ומכרות (לרבות הרחבה של מחצבות ומכרות קיימים). 3. מפעלים לטיפול במי-שופכין לרבות מערכות ביוב ראשיות. 4. אתרי סילוק פסולת מוצקה. 5. אתרי סילוק פסולת מסוכנת. 6. מפעלים המייצרים, מאחסנים, או משתמשים בחומרים מסוכנים. 7. נמלי תעופה ומנחתים. 8. נמלי ים, מזחים ונמלים. 9. מפעלי-זיקוק. 10. פארקים תעשייתיים. 11. סכרים ומאגרים ראשיים. 12. דרכים ראשיות. לוח 3 בהתאם לסעיף 17, פסקה 2 לתוספת זו: חיסונים מערכת החיסונים השגרתיים המבוצעת בגדה המערבית וברצועת עזה לרבות: (א) חיסונים לפעוטות 1. חיסון נגד דלקת כבד ב' I. לפעוט שנולד בבית חולים או בבית יולדות: בגילים 6 ,1 ,0 חודשים. II. לפעוט שנולד בבית: בגילים 6 ,2 ,1 חודשים. 2. חיסון משולש נגד קרמת, שעלת וצפדת (DPT:) ניתן בגילים 12 ,6 ,4 ,2 חודשים. 3. חיסון נגד שיתוק ילדים (פוליו) תרכיב סייבין (OPV ניתן בגילים 12 ,6 ,4 חודשים.) תרכיב סאלק (IPV ניתן בגילים 12 ,4 ,2 חודשים.) הערה: אם בעתיד נעבור לשיטת החיסון המרובע המשלבת DPT עם תרכיב סאלק נגד פוליו, תהיה השיטה: מרובע (IPV+DPT: בגילים ,2 (12 ,4 חודשים.) DPT: בגיל 6 חודשים. 4. חיסון משולש נגד חזרת, חצבת, אדמת (MMR) ניתן בגיל 15 חודשים. הערה: יש צורך לציין שסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו"ם נותנת מנה נוספת של התרכיב נגד חצבת בגיל 9 (חודשים-בתוך גבולות מחנות הפליטים). (ב) חיסונים לילדים ולנוער: 1. נגד שיתוק ילדים - (OPV=סייבין) בגיל 6 שנים. 2. נגד חצבת - בגיל 6 שנים. 3. נגד שחפת - ניתן ה-BCG (אחרי בדיקת טוברקולין-בדיקת (מאנטוקס) בגיל 6 שנים. הערה: יש צורך לציין שסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של (האו"ם נותנת מנה נוספת של תרכיב BCG מיד אחרי הלידה). 4. חיסון נגד קרמת וצפדת - DT (בריכוז מיוחד המתאים לילדים) ניתן כחיסון דחף בגיל 6 שנים. חיסון דחף נוסף - dT (בריכוז מיוחד המתאים למבוגרים) ניתן בגיל 15 שנים. 5. נגד אדמת, לבנות בלבד, בגיל 12 שנים. (ג) חיסון נגד צפדת לנשים הרות: חיסון טטנוס טוקסיד ניתן על מנות למנוע צפדת יילודים. מנה ראשונה ניתנת בתחילת השליש השני להריון (בחודש הרביעי או (החמישי) ומנה שנייה לפני הלידה (במהלך החודש השמיני להריון). (ד) חיסון נגד דלקת כבד ב' לקבוצות מסוימות באוכלוסיה: 1. יילוד שנמצא כי אמו סבלה מדלקת כבד ב' בזמן הריונה או שהיא נושאת את המחלה (שהתגלתה לאחר בדיקה שגרתית לגילוי מחלה זו אצל נשים הרות) - מקבל חיסון נגד דלקת כבד ב. החיסון ניתן כמה ימים אחרי הלידה וכולל תרכיב פעיל ותרכיב סביל: HBV ו-HBIG. 2. בעלה של אישה הרה שהיא חולה או נושאת את המחלה (שעבר (בדיקת דלקת כבד ב' ונמצא בריא) - מקבל תרכיב פעיל - HBV. 3. עובדי בתי חולים, לרבות אחיות, טכנאים ואחרים, הבאים במגע רצוף עם דם: במעבדות, ביחידות המודיאליזה, ביחידות לטיפול נמרץ, בחדרי ניתוח, בחדרי לידה ובחדרי מיון, כמו גם רופאי שיניים - מקבלים את החיסון הפעיל HBV. (ה) חיסון דלקת קרום המוח MENINGOCOCCAL סוג א': ניתן לעולי רגל לערב הסעודית, 10 ימים לפני יציאתם דרך גשרי נהר הירדן. לוח 4 בהתאם לסעיף 32, פסקה 3 לתוספת זו: רשימה מס' 1 1. קבר אלעזר, קבר איתמר וקבר 70 הזקנים בעווארתה. 2. קבר יהושע בכפל-ח'ארס. 3. מערת עתניאל בן-קנז בחברון. 4. בית הכנסת אשתמוע בסמוע. 5. בית הכנסת יאטא. 6. בתיר. 7. סבסטיה/שומרון. רשימה מס' 2 1. קבר נון וקבר כלב בכפל-ח'ארס. 2. קברי נתן הנביא וגד החוזה בחלחול. 3. בית הכנסת נערן - עין דוק. 4. בית הקברות היהודי בסאמראת. 5. בית הכנסת בעיר עזה. לוח 6 רשימה של ערוצי טלוויזיה מאושרים ומיקומי משדרים בהתאם לסעיף 36 פסקה ב.5 לתוספת זו: יריחו ערוץ 24 שכם (הר גריזים) ערוץ 5 ג'נין ערוץ 31 רמאללה ערוץ 25 חברון ערוץ 30 עזה ערוץ 31 לוח 7 הסדרי תחבורה בהתאם לסעיף 38 פסקאות 17 ,6, ו-19 לתוספת זו: הערה: יצורף בעתיד לוח 8 ועדת המים המשותפת בהתאם לסעיף 40 פסקה 15 לתוספת זו, המחויבויות והאחריות של הומ"מ תכלולנה: 1. ניהול מתואם של משאבי המים המפורטים להלן, תוך שימור השימושים הקיימים מן האקויפרים כמפורט בלוח 10, ותוך התחשבות בכמויות של מים נוספים עבור הפלסטינים כמפורט בסעיף 40. מובן כי לוח 10 הנזכר לעיל כולל כמויות שנתיות ממוצעות, אשר יהוו בסיס וקוים מנחים לפעולת ולהחלטות הומ"מ: א. כל רישוי וקידוח של בארות חדשות והגדלת הפקה מכל מקור מים, על ידי כל אחד מן הצדדים, יהיה חייב באישור מוקדם של הומ"מ. ב. כל פיתוח של משאבי ומערכות מים, על ידי כל אחד מן הצדדים, יהיה חייב באישור מוקדם של הומ"מ. ג. על אף האמור בתת-פסקאות א ו-ב לעיל, מובן כי הפרויקטים למים נוספים המפורטים בפסקה 7 של סעיף 40 הינם מוסכמים עקרונית בין שני הצדדים. בהתאם לכך, רק הפרטים והמפרטים הביו-הידרולוגיים והטכניים של פרויקטים אלו יובאו בפני הומ"מ לאישורה קודם לתחילת הליך התכנון והיישום הסופי. ד. כאשר תנאים, כגון שונות אקלימית או הידרולוגית, מחייבים הפחתה או מאפשרים הגדלה של ההפקה ממשאב, הומ"מ תקבע את השינויים בהפקה ובאספקה הנובעים מכך. שינויים אלה יוקצו בין שני הצדדים על ידי הומ"מ בהתאם לשיטות ונהלים אשר ייקבעו על ידה. ה. הומ"מ תכין, תוך שלושה חודשים מחתימת הסכם זה, לוח אשר יצורף להסכם זה, של מכסות הפקה ממשאבי המים, המבוססות על הרשיונות וההיתרים הקיימים. הומ"מ תעדכן לוח זה על בסיס שנתי וככל שיידרש. 2. ניהול ותיאום של מערכות מים וביוב בגדה המערבית, כלהלן: א. מערכות מים וביוב קיימות, המשרתות את האוכלוסייה הפלסטינית באופן בלעדי, יופעלו ויתוחזקו על ידי הצד הפלסטיני באופן בלעדי, ללא התערבות או הפרעות, בהתאם להוראות סעיף 40. ב. מערכות מים וביוב קיימות המשרתות ישראלים תמשכנה להיות מופעלות ומתוחזקות על ידי הצד הישראלי באופן בלעדי, ללא התערבות או הפרעות, בהתאם להוראות סעיף 40. ג. המערכות הנזכרות בתת-פסקאות א ו-ב לעיל תוגדרנה על ידי מפות אשר יוסכם עליהן על ידי הומ"מ בתוך שלושה חודשים מחתימת הסכם זה. ד. תוכניות להקמת מערכות מים וביוב חדשות או לשינוי מערכות קיימות מחייבות אישור מוקדם של הומ"מ. לוח 9 מנגנון פיקוח ואכיפה בהתאם לסעיף 40 פסקה 17 לתוספת זו: 1. שני הצדדים יקימו, עם חתימת הסכם זה, לא פחות מחמישה צוותי פיקוח ואכיפה משותפים (צפ"א) לגדה המערבית, תחת השליטה והפיקוח של הומ"מ, ואשר יחלו בפעילותם באופן מיידי. 2. כל צפ"א תורכב מלא פחות משני נציגים מכל צד, כל צד ברכבו הוא, אלא אם כן יוסכם אחרת. הומ"מ רשאית להחליט על שינויים במספר הצפ"א ובמבנם. 3. כל צד ישלם את הוצאותיו הוא, כנדרש למילוי כל המשימות המפורטות בלוח זה. הוצאות משותפות תתחלקנה שווה בשווה. 4. הצפ"א יפעלו בשטח, לבקר, לפקח ולאכוף את היישום של סעיף 40 ולוח זה, ולתקן את המצב מקום שאותרה הפרה, ביחס לבאים: א. הפקה ממשאבי מים בהתאם להחלטות הומ"מ והלוח אשר יוכן על ידה בהתאם להוראות פסקה 1.ה ללוח 8. ב. חיבורים בלתי-מאושרים למערכות האספקה ושימושי מים בלתי-מאושרים. ג. קידוח בארות ופיתוח פרויקטים חדשים לאספקת מים מכל המקורות. ד. מניעת זיהום של משאבי ומערכות מים. ה. וידוא יישום הוראות הומ"מ בנוגע להפעלת מערכות ניטור ומדידה. ו. הפעלת ותחזוקת מערכות איסוף, טיפול, סילוק ושימוש חוזר של ביוב ביתי ותעשייתי, של נגר עירוני וחקלאי ושל מערכות ניקוז עירוניות וחקלאיות. ז. מערכות החשמל והאנרגיה המספקות כוח לכל המערכות שלעיל. ח. מערכות בקרת שליטה ואיסוף מידע (SCADA לכל המערכות שלעיל.) ט. בדיקות איכות מים וביוב המבוצעות במעבדות מאושרות, על מנת לוודא כי המעבדות פועלות בהתאם לתקנים ולנהלים מקובלים, כמוסכם בומ"מ. רשימת המעבדות המאושרות תפורסם על ידי הומ"מ. י. כל משימה אחרת לפי הוראות הומ"מ. 5. פעולות הצפ"א תהיינה בהתאם למפורט להלן: א. הצפ"א, תהיינה זכאיות, לאחר תיאום עם המת"מ הרלבנטי, לגישה חופשית, ללא מגבלות, ובטוחה, לכל מתקני ומערכות מים וביוב, לרבות אלה בבעלות או בתפעול פרטי, כנדרש לשם מילוי תפקידן. ב. כל חברי הצפ"א, יצטיידו בכרטיסי זיהוי, בערבית, עברית ואנגלית, המכילים את שמם המלא ותמונה. ג. כל צפ"א תפעל בהתאם לתוכנית קבועה של ביקורי אתרים, בארות, מעיינות ומקורות מים אחרים, מתקני מים ומערכות ביוב, כפי שתפותח על ידי הומ"מ. ד. בנוסף לכך, כל צד רשאי לדרוש כי צפ"א תבקר במתקן או מערכת מים וביוב מסוים, על מנת לוודא כי לא ארעו הפרות. כאשר הוגשה דרישה כאמור, הצפ"א תבקר באתר הנדון בהקדם האפשרי, ולא מאוחר מאשר בתוך 24 שעות. ה. עם הגיעה למתקן או למערכת מים או ביוב, תאסוף הצפ"א ותתעד כל מידע הנוגע לעניין, לרבות תצלומים כנדרש, ותוודא אם אירעה הפרה. במקרים מסוג זה, הצפ"א תנקוט בכל האמצעים הדרושים לתקנה, ולהשיב את הססטוס קוו, בהתאם להוראות הסכם זה. אם הצפ"א אינה מסוגלת להסכים בנוגע לצעדים שיש לנקוט, הנושא יופנה מיידית לשני יושבי הראש של הומ"מ להחלטה. ו. הצפ"א תקבל סיוע מהמת"מ ומנגנוני הביטחון האחרים אשר הוקמו על פי הסכם זה, על מנת לאפשר לצפ"א לבצע את תפקידיה. ז. הצפ"א תדווח אודות ממצאיה ופעילותה לומ"מ, באמצעות טפסים אשר יפותחו על ידי הומ"מ. לוח 10 מידע בנוגע לאקויפרים בהתאם לסעיף 40, פסקה 20 ולוח 8 פסקה 1 לתוספת זו: ההפקות הקיימות, השימושים והפוטנציאל המוערך של האקויפרים המזרח, הצפון-מזרחי והמערבי הינם כלהלן: אקויפר מזרחי - בעמק הירדן, 40 מלמ"ק לצרכנים ישראלים מבארות; - 24 מלמ"ק לפלסטינים, מבארות; - 30 מלמ"ק לפלסטינים, ממעינות; - 78 מלמ"ק כמויות נותרות שיפותחו מהאקויפר המזרחי. סה"כ=172 מלמ"ק. אקויפר צפון-מזרחי - 103 מלמ"ק לצרכנים ישראלים, ממעינות הגלבוע ובית שאן, לרבות מבארות; - 25 מלמ"ק לצרכנים פלסטינים בסביבות ג'נין; - 17 מלמ"ק למשתמשים פלסטינים ממעינות מזרח שכם. סה"כ=145 מלמ"ק. אקויפר מערבי - 340 מלמ"ק צריכה בתוך ישראל; - 20 מלמ"ק לפלסטינים; - 2 מלמ"ק לפלסטינים, ממעינות בקרבת שכם. סה"כ=362 מלמ"ק. כל הנתונים הינם הערכות שנתיות ממוצעות. סך כל ההעשרה השנתית הינה 679 מלמ"ק. לוח 11 רצועת עזה בהתאם לסעיף 40 פסקה 25: 1. כל מערכות ומשאבי מים וביוב (להלן "מים") ברצועת עזה יופעלו, ינוהלו ויפותחו (לרבות קידוחים) על ידי המועצה, באופן שימנע כל נזק למשאבי המים. 2. בחריג לפסקה 1, מערכות מים קיימות המספקות מים ליישובים הישראלים ולאיזור המתקנים הצבאיים ומערכות ומשאבי המים בתוכם ימשיכו להיות מופעלים ומנוהלים על ידי מקורות. 3. כל שאיבה ממשאבי מים ביישובים הישראלים ובאיזור המתקנים הצבאיים תהיה בהתאם לכמויות קימות של מי שתייה ומים לחקלאות. מבלי לגרוע מהסמכויות והאחריות של המועצה , המועצה לא תפגע לרעה בכמויות אלה. ישראל תספק למועצה כל מידע הנוגע למספר הבארות ביישובים הישראלים ובנוגע לכמויות ולאיכות המים השאובים מכל באר, על בסיס חודשי. 4. מבלי לגרוע בסמכויות ובאחריות של המועצה, המועצה תאפשר את אספקת המים לאיזור היישובים הישראלים בגוש קטיף וליישוב כפר דרום על ידי מקורות, וכן את התחזוקה על ידי מקורות של מערכות המים המספקות לאתרים אלה. 5. המועצה תשלם למקורות עבור מחיר המים המסופקים מישראל ועבור ההוצאות הריאליות הנגרמות כתוצאה מאספקת מים למועצה. 6. כל היחסים בין המועצה למקורות יוסדרו בהסכם מסחרי. 7. המועצה תנקוט באמצעים הדרושים על מנת להבטיח את הגנתן של כל מערכות המים ברצועת עזה. 8. שני הצדדים יקימו תת-ועדה לדון בכל הנושאים בעלי עניין משותף, לרבות חילופי כל מידע רלבנטי לניהול ולתפעול של משאבי ומערכות המים ומניעה משותפת של נזק למשאבי מים. 9. תת-הוועדה תסכים על סדר יומה ועל הנהלים ואופן קיום פגישותיה, וראשית להזמין מומחים או יועצים כראות עיניה. מכתב לוואי בנוגע לחתימת הסכם מסחרי עם בזק אל: האלוף אורן שחור ראש הצד הישראלי של הועדה לעניינים אזרחיים 22 בספטמבר, 1995 הנדון: חתימת חוזה מסחרי עם "בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ " 1. הריני להודיעך כי הצד הפלסטיני מתחייב להיכנס למשא-ומתן עם "בזק" מייד לאחר החתימה של הסכם הביניים למטרת השגת חוזה מסחרי. 2. החוזה המסחרי בין הצד הפלסטיני ו"בזק" יחתם בתוך שלושה חודשים מחתימת הסכם הביניים. בכבוד רב, ג'מיל טריפי ראש הצד הפלסטיני של הועדה לענינים אזרחיים |
 © כל הזכויות שמורות, 2000, מדינת ישראל נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il |