|
| מבוא |
מדינת ישראל (להלן "ישראל") וארגון שחרור פלסטין (להלן: "אש"ף") כנציגוּת העם הפלסטיני, (להלן: "הצדדים"):
מאשרים מחדש את נחישותם לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסכסוך ולחיות בדו-קיום בשלום, כבוד הדדי וביטחון, המבוססים על שלום צודק, מתמשך וכולל, ועל השגת פיוס היסטורי;
מכירים בכך ששלום מחייב מעבר מתפישה של מלחמה ועימות לתפישה של שלום ושיתוף פעולה, ושמעשים ודיבורים המאפיינים מצב של מלחמה אינם מתאימים ואינם מקובלים בעידן של שלום;
מאשרים את אמונתם העמוקה שתפישה של שלום דורשת פשרה, ושהפתרון בר-הקיימא היחיד הוא פתרון של שתי מדינות, המבוסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"מ 242 ו-338;
מאשרים שהסכם זה מציין את ההכרה בזכותו של העם היהודי למדינה ואת ההכרה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה, מבלי לפגוע בזכויותיהם השוות של אזרחי שני הצדדים.
מכירים בכך שאחרי שנים של חיים בפחד ובחוסר ביטחון הדדיים, על שני העמים להיכנס לעידן של שלום, ביטחון ויציבות, ובכך שכדי להבטיח זאת, על שני הצדדים לנקוט את כל הצעדים הדרושים לכך.
מכירים בזכות של הצד השני לקיום בשלום ובביטחון בתוך גבולות בטוחים ומוכרים, חופשי מאיומים או ממעשי אלימות;
נחושים ליצור קשרים המבוססים על שיתוף פעולה ועל מחויבות לחיות זה לצד זה כשכנים טובים, המתכוונים לתרום, כל צד בנפרד ושני הצדדים יחדיו, לרווחת עמיהם;
מאשרים מחדש את מחויבותם לנהוג בהתאם לנורמות המשפט הבין-לאומי ומגילת הזכויות של האומות המאוחדות;
מאשרים שהסכם זה נכלל במסגרת תהליך השלום במזרח התיכון שהחל במדריד באוקטובר 1991, דרך הצהרת העקרונות ב-13 בספטמבר 1993, ההסכמים העוקבים לרבות הסכם הביניים מספטמבר 1995, מזכר וואי מאוקטובר 1998 ומזכר שארם א-שייח מ-4 בספטמבר 1999, והמשא ומתן להסדר הקבע, כולל פסגת קמפ-דיויד מיולי 2000, רעיונות קלינטון מדצמבר 2000 ושיחות טאבה מינואר 2001;
חוזרים על מחויבותם להחלטות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (להלן: "האו"מ") 242, 338 ו-1397, ומאשרים את הבנתם כי הסכם זה מבוסס עליהן, וכי יהווה עם מימושו ביצוע מלא של החלטות אלה ויישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני על כל היבטיו;
מצהירים שהסכם זה מהווה מימוש של מרכיב שלום הקבע שהופיע בנאומו של הנשיא בוש מיום 24.06.2002 ובמפת הדרכים של הקוורטט.
מצהירים שהסכם זה מציין פיוס היסטורי בין הפלסטינים והישראלים, וסולל את הדרך לפיוס בין העולם הערבי וישראל וליצירת יחסים נורמליים של שלום בין מדינות ערב לישראל, בהתאם לסעיפים הרלוונטיים בהחלטת הליגה הערבית בביירות מיום 28 במארס 2002;
ונחושים לפעול למען הגשמת המטרה של שלום אזורי כולל, ובכך לתרום ליציבות, לביטחון, לפיתוח ולצמיחה בכל האזור כולו;
הסכימו על הכתוב להלן: |
|
סעיף 1 - מטרת הסכם הקבע |
1.
הסכם הקבע (להלן:
"ההסכם") מסיים את עידן הסכסוך ופותח עידן חדש המבוסס על שלום, שיתוף פעולה ויחסי
שכנות טובים בין הצדדים.
2.
יישום ההסכם יישב
את כל תביעות הצדדים שיסודן באירועים שהתרחשו לפני חתימתו. הצדדים יהיו מנועים
מלהעלות כל תביעה המתייחסת לאירועים שמועדם לפני חתימת ההסכם זה. |
|
סעיף 2 - היחסים בין הצדדים |
1. מדינת ישראל תכיר במדינה הפלסטינית (להלן: "פלסטין") עם הקמתה. מדינת פלסטין תכיר מיד במדינת ישראל.
2. מדינת פלסטין תירש את אש"ף על כל זכויותיו וחובותיו.
3. ישראל ופלסטין יקיימו מיידית יחסים דיפלומטיים וקונסולריים מלאים אחת עם השניה, ויחליפו שגרירים בתוך חודש אחד מן ההכרה ההדדית ביניהן.
4. הצדדים מכירים בפלסטין ובישראל כבתים הלאומיים של עמיהן. הצדדים מחויבים שלא להתערב בענייניו הפנימיים של הצד השני.
5. הסכם זה בא במקום ומחליף כל הסכם קודם שנעשה בין הצדדים.
6. היחסים בין ישראל ופלסטין יהיו מבוססים על הוראות מגילת הזכויות של האו"מ מבלי לפגוע בהתחייבויות שהן לוקחות על עצמן בהסכם זה.
7. לשם קידום היחסים בין שתי המדינות ושני העמים, פלסטין וישראל ישתפו פעולה בתחומים של אינטרס משותף. מבלי לפגוע בכלליות, תחומים אלה יכללו דיאלוג בין הגופים המחוקקים ומוסדות המדינה, שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות המתאימות, קידום שיתוף פעולה בין גופים אזרחיים-חברתיים לא ממשלתיים ותוכניות משותפות וחילופים בתחומי תרבות, תקשורת, נוער, מדע, חינוך, סביבה, בריאות, חקלאות, תיירות ומניעת פשע. ועדת שיתוף הפעולה הישראלית-פלסטינית תפקח על שיתוף הפעולה הזה בהתאם לסעיף 8.
8. הצדדים ישתפו פעולה בתחומים של אינטרס כלכלי משותף כדי לנצל באופן הטוב ביותר את הפוטנציאל האנושי של שני העמים. בהקשר זה יפעלו הצדדים באופן בילטרלי, באופן אזורי ועם הקהילה הבין-לאומית על מנת למקסם את יתרונות השלום לחתך הרחב ביותר של אוכלוסיותיהם. למען השגת מטרה זו הצדדים יקימו גופים רלבנטיים.
9. הצדדים יגבשו מודלים יציבים של שיתוף פעולה בטחוני, ויחלו במאמץ כולל ובלתי פוסק להביא קץ לטרור ולאלימות המכוונים נגד אנשים, רכוש, מוסדות או שטחים משני הצדדים. מאמץ זה יימשך בכל הזמנים ויהיה מנותק מכל משבר אפשרי או מהיבטים אחרים של הקשרים שבין הצדדים.
10. ישראל ופלסטין יפעלו, ביחד ולחוד, עם צדדים אחרים באזור כדי להגדיל ולקדם שיתופי פעולה אזוריים ותיאומים בתחומים של אינטרס משותף.
11. הצדדים יקימו ועדת היגוי פלסטינית-ישראלית גבוהה בדרג מיניסטריאלי כדי להדריך, לפקח ולסייע בתהליך ביצוע ההסכם, הן באופן בילטרלי והן בהתאם למנגנונים בסעיף 3 להלן. |
|
סעיף 3 - קבוצת ביצוע ואימות |
1. הקמה והרכב
א. תוקם בזאת קבוצת ביצוע ואימות (להלן: "קב"א") כדי להקל, לסייע, להבטיח, לפקח וליישב מחלוקות הקשורות לביצוע ההסכם.
ב. קבוצת הביצוע והאימות תכלול את ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי, האו"מ וצדדים אחרים, אזוריים ובין-לאומיים, שיוסכמו על ידי הצדדים.
ג. הקב"א תעבוד בתיאום עם ועדת ההיגוי הפלסטינית-ישראלית הגבוהה המוקמת בסעיף 2(11) לעיל ובעקבות זאת עם ועדת שיתוף הפעולה הישראלית-פלסטינית המוקמת בסעיף 8 להלן.
ד. המבנה, הנהלים ואופני הפעולה של הקב"א מפורטים להלן ובנספח X.
2. מבנה
א. קבוצת קישור ברמה פוליטית בכירה (להלן: "קבוצת הקישור") המורכבת מנציגי כל הגופים החברים בקב"א תהיה הסמכות העליונה בקב"א.
ב. קבוצת הקישור תמנה, תוך התייעצות עם הצדדים, נציג מיוחד שיהיה המנהל הביצועי של הקב"א בשטח. הנציג המיוחד ינהל את עבודת הקב"א ויקיים מגע קבוע עם הצדדים, עם ועדת ההיגוי הפלסטינית-ישראלית הגבוהה, ועם קבוצת הקישור.
ג. המטה הקבוע ומזכירות הקב"א ישכנו במקום שעליו יוסכם בירושלים.
ד. הקב"א תקים את גופיה המוזכרים בהסכם זה וגופים נוספים כפי שתמצא לנכון. גופים אלה יפעלו תחת סמכותה ויהוו חלק בלתי נפרד ממנה.
ה. הכוח הרב-לאומי המוקם בסעיף 5 יהווה חלק בלתי נפרד מהקב"א. הנציג המיוחד ימנה, בכפוף לאישור הצדדים, את מפקד הכוח הרב-לאומי, אשר יהיה אחראי לפיקוד השוטף של הכוח הרב-לאומי. פרטים הקשורים לנציג המיוחד ולמפקד הכוח הרב-לאומי מפורטים בנספח X.
ו. הקב"א תקים מנגנון ליישוב מחלוקות בהתאם לסעיף 16.
3. תיאום בין הצדדים
תוקם ועדה תלת-צדדית המורכבת מהנציג המיוחד, וועדת ההיגוי הפלסטינית - ישראלית הגבוהה, אשר תפגש, לכל הפחות, על בסיס חודשי כדי לבחון את יישום ההסכם. הוועדה התלת - צדדית תתכנס בתוך 48 שעות ממועד בקשת אחד משלושת הצדדים המיוצגים.
4. תפקידים
בנוסף לתפקידים המפורטים במקומות אחרים בהסכם, הקב"א:
א. תנקוט צעדים נדרשים על פי דו"חות שתקבל מהכוח הרב-לאומי.
ב. תסייע לצדדים לבצע את ההסכם, תגשר במהירות על מחלוקות שייווצרו בשטח, ותסייע במניעתן.
5. סיום עבודתה של הקב"א
בהתאם להתקדמות בביצוע ההסכם, ועם מילוי התפקידים הקבועים לה, הקב"א תסיים את פעילויותיה בתחומים הנ"ל. הקב"א תמשיך להתקיים ולפעול בתחומים אחרים, אלא אם כן יוסכם אחרת ע"י הצדדים. |
|
סעיף 4 - הגבולות |
1. הגבולות הבין-לאומיים בין מדינת פלסטין ובין ישראל
א. בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו"מ 242 ו-338, הגבול בין מדינת פלסטין לבין ישראל יהיה מבוסס על קווי ה-4 ביוני 1967 עם שינויים הדדיים ביחס של 1:1, כמפורט במפה 1 המצורפת.
ב. הצדדים מכירים בגבול המפורט במפה 1 המצורפת, כגבול בין-לאומי קבוע, בטוח ומוכר ביניהם.
2. ריבונות ואי-יכולת הפרה
א. הצדדים מכירים ומכבדים את הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של הצד האחר, ומכירים בהיעדר יכולתם לערער על שטחו, כולל מים טריטוריאליים ומרחב אווירי. כיבוד הריבונות ההדדי ייעשה בהתאם להסכם זה, למגילת הזכויות של האו"מ ולחוקים בין-לאומיים אחרים.
ב. הצדדים מכירים בזכותו של כל צד לגבי האזורים הכלכליים הבלעדיים שלו [exclusive economic zones] בהתאם למשפט הבין-לאומי.
3. נסיגה ישראלית
א. ישראל תיסוג בהתאם לסעיף 5.
ב. פלסטין תקבל את האחריות על האזורים שמהם ישראל תיסוג.
ג. העברת הסמכויות מישראל לפלסטין תהיה בהתאם לנספח X.
ד. הקב"א תפקח, תוודא ותסייע לביצוע סעיף זה.
4. תיחום
א. תוקם נציבות גבול טכני משותפת (להלן: "נציבות גבול") המורכבת משני הצדדים, כדי לבצע את הסימון הטכני של הגבולות בהתאם לסעיף זה. נהלי העבודה המנחים של נציבות הגבול מפורטים בנספח X.
ב. כל אי הסכמה בנציבות הגבול תובא לקב"א בהתאם לנספח X.
ג. הסימון הפיסי של הגבול הבינלאומי יושלם ע"י הנציבות לא יאוחר מתשעה חודשים לאחר כניסת הסכם זה לתוקף.
5. התנחלויות
א. מדינת ישראל תהיה אחראית ליישובם מחדש של ישראלים הגרים בשטחי הריבונות של פלסטין, מחוץ לשטחים אלה.
ב. היישוב מחדש יושלם בהתאם ללוח הזמנים המפורט בסעיף 5.
ג. הסדרים קיימים בגדה המערבית וברצועת עזה בנוגע למתנחלים ולהתנחלויות ישראליות, כולל הסדרי ביטחון, יישארו בתוקף בכל אחת מההתנחלויות עד למועד המפורט בלוח הזמנים להשלמת הפינוי של ההתנחלות הרלוונטית.
ד. האופן שבו תיתפש הסמכות על ההתנחלויות על ידי פלסטין מפורט בנספח X. הקב"א תפתור כל מחלוקת שתעלה במהלך הביצוע.
ה. ישראל תשאיר בשלמותם את כל נכסי הדלא ניידי, התשתיות והמתקנים בהתנחלויות הישראליות שיועברו לריבונות פלסטינית. הצדדים והקב"א יכינו רשימת מצאי מוסכמת לפני השלמת הפינוי ובהתאם לנספח X.
ו. למדינת פלסטין תהיה בעלות בלעדית על כל קרקע וכל מבנה, מתקן, תשתיות או רכוש אחר שיישאר בהתנחלויות במועד המצוין בלוח הזמנים להשלמת פינוי ההתנחלות.
6. פרוזדור
א. מדינת פלסטין וישראל יקימו פרוזדור המקשר את הגדה המערבית ורצועת עזה. פרוזדור זה יהיה:
i. תחת ריבונות ישראלית
ii. פתוח באופן תמידי
iii. בניהול פלסטיני בהתאם לנספח X של הסכם זה. החוק הפלסטיני יחול על אנשים המשתמשים בפרוזדור ועל הנהלים הקשורים בפרוזדור.
iv. לא ישבש תנועה ישראלית ומערכות תשתיתיות אחרות, או יסכן את הסביבה, את בטיחות הציבור או את בריאות הציבור. במקרה הצורך יחפשו פתרונות הנדסיים כדי למנוע הפרעות שכאלה.
v. יאפשר הקמת מתקני תשתית חיוניים המקשרים את הגדה המערבית ורצועת עזה. מתקני תשתית יכולים לכלול, בין השאר, קווי צינור, כבלי תקשורת וציוד נלווה כמפורט בנספח X.
vi. לא יהיה בשימוש הנוגד את הסכם זה.
ב. מכשולי הגנה יוצבו לאורך הפרוזדור; פלסטינים לא ייכנסו דרכו לישראל, וישראלים לא ייכנסו דרכו לפלסטין.
ג. הצדדים יבקשו את סיוע הקהילה הבינלאומית בהקמתו ובמימונו של הפרוזדור.
ד. הקב"א תבטיח ביצוע סעיף זה בהתאם לנספח X.
ה. כל מחלוקת בין הצדדים שתעלה מפעולת הפרוזדור תיושב בהתאם לסעיף 16.
ו. ההסדרים המוסכמים בסעיף זה יסתיימו או ישונו רק בהסכמת שני הצדדים. |
|
סעיף 5 – ביטחון |
א. הוראות ביטחון כלליות
א. הצדדים מכירים בכך שהבנה הדדית ושיתוף פעולה בעניינים הקשורים לביטחון יהוו חלק משמעותי ביחסים הבילטרליים ביניהם, ויחזקו את הביטחון האזורי. פלסטין וישראל יבססו את יחסיהן הבטחוניים על שיתוף פעולה, אמון הדדי, יחסי שכנות טובה והגנה על האינטרסים המשותפים שלהן.
ב. פלסטין וישראל:
i. יכירו ויכבדו את זכות הצד השני לחיות בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים, חופשי מאיומי מלחמה, טרור ואלימות.
ii. יימנעו מאיום או שימוש בכוח כנגד השלמות הטריטוריאלית או העצמאות המדינית של הצד השני, ויישבו את כל המחלוקות ביניהן בדרכי שלום.
iii. יימנעו מלהצטרף, לסייע, לקדם או לשתף פעולה עם כל קואליציה, ארגון, ברית צבאית או אמנה ביטחונית, שמטרותיהם או פעולותיהם כוללות התקפה או פעילויות עוינות אחרות נגד הצד השני.
iv. יימנעו מלארגן, לעודד או להרשות הקמה של כוח לא סדיר או של כנופיות חמושות, לרבות שכירי חרב ומיליציות בתוך שטחם וימנעו את הקמתם. במובן זה כל כוח לא סדיר או כנופיות חמושות קיימות יפורקו, ויימנעו מלהתאגד מחדש בשום זמן בעתיד.
v. יימנעו מלארגן, לסייע, להרשות או להשתתף במעשי אלימות בתוך או נגד הצד השני, ויימנעו מלהסכים לפעילות המכוונת להפעלת אחרים במעשים כאלה.
ג. כדי לקדם את שיתוף הפעולה הביטחוני, הצדדים יקימו ועדת ביטחון עליונה משותפת שתתכנס על בסיס חודשי לפחות. לוועדת הביטחון המשותפת יהיה משרד משותף קבוע והיא תוכל להקים תתי-ועדות כפי שתמצא לנכון, כולל תתי-ועדות לפתרון מיידי של מתחים מקומיים.
ב. ביטחון אזורי
א. ישראל ופלסטין יפעלו יחד עם שכניהן והקהילה הבינלאומית לבניית מזרח תיכון בטוח ויציב, חופשי מנשק להשמדה המונית - קונבנציונאלי או בלתי קונבנציונאלי- וזאת בהקשר של שלום כולל, מתמשך ויציב, המאופיין בפיוס, רצון טוב ובוויתור על השימוש בכוח.
ב. לשם כך יפעלו הצדדים להקמת משטר ביטחון אזורי.
ג. מאפייני ההגנה של המדינה הפלסטינית
א. שום כוח מזוין שלא מפורט בהסכם זה לא יתפרס או יוצב בפלסטין.
ב. פלסטין תהיה מדינה לא-צבאית [non-militarized state] עם כוח ביטחון חזק. בהתאם, ההגבלות על הנשק שיירכש, יהיה בבעלות או בשימוש כוחות הביטחון הפלסטינים, או שייווצר בפלסטין, יפורטו בנספח X. כל הצעה לשינוי בנספח X תיבחן על ידי ועדה תלת-צדדית המורכבת משני הצדדים והכוח הרב-לאומי. אם לא תושג הסכמה בוועדה התלת-צדדית, הקב"א תוכל לתת את המלצותיה.
i. אף אדם או ארגון בפלסטין, זולת כוחות הביטחון הפלסטינים ומחלקות הקב"א, כולל הכוח הרב-לאומי, לא יהיה רשאי לרכוש, להחזיק, לשאת או להשתמש בנשק, פרט למותר בחוק.
ג. כוחות הביטחון הפלסטיניים
i. יהיו אחראים לבקרת הגבול;
ii. ישמרו על החוק והסדר ויבצעו פעולות שיטור;
iii. ימלאו תפקידי מודיעין וביטחון;
iv. ימנעו טרור;
v. יבצעו משימות הצלה וחרום;
vi. ויספקו שירותים קהילתיים חיוניים במקרה הצורך.
ד. הכוח הרב-לאומי יפקח ויוודא את ביצוע סעיף זה.
ד. טרור
א. הצדדים מתנגדים לטרור ולאלימות בכל צורותיהם ומגנים אותם, וינהיגו מדיניות פומבית מתאימה. בנוסף, הצדדים יימנעו מפעולות ומאימוץ מדיניות שעלולים לטפח קיצוניות וליצור תנאים התורמים לטרור בכל אחד מהצדדים.
ב. הצדדים ינקטו מאמצים כוללים ומתמשכים, משותפים וחד-צדדיים כל צד בשטחו, נגד כל סוגי האלימות והטרור. מאמצים אלה יכללו מניעה מוקדמת של פעולות כאלה והעמדה לדין של מבצעיהן.
ג. לשם כך הצדדים יקיימו התייעצות מתמשכת, שיתוף פעולה וחילופי מידע בין כוחות הביטחון שלהם.
ד. תוקם ועדת ביטחון תלת-צדדית שתורכב משני הצדדים ומארצות-הברית כדי לוודא את ביצוע סעיף זה. ועדת הביטחון התלת-צדדית תפתח מדיניות כוללת וקווים מנחים למלחמה בטרור ובאלימות.
ה. הסתה
א. מבלי לפגוע בחופש הביטוי ובזכויות אדם אחרות המוכרות בעולם, ישראל ופלסטין יחוקקו חוקים שימנעו הסתה לאירידנטיות, לגזענות, לטרור ולאלימות, ויאכפו אותם באופן נמרץ.
ב. הקב"א תסייע לצדדים לקבוע קווים מנחים לביצוע סעיף זה, ותפקח על ציות הצדדים לסעיף.
ו. כוח רב-לאומי
א. יוקם כוח רב-לאומי שמטרתו לספק ערובות ביטחון לצדדים, להוות גורם מרתיע ולפקח על ביצוע ההוראות הרלוונטיות של הסכם זה.
ב. ההרכב, המבנה והגודל של הכוח הרב-לאומי מפורטים בנספח X.
ג. כדי למלא את הפונקציות המפורטות בהסכם זה, הכוח הרב-לאומי יתפרס במדינת פלסטין. הכוח הרב-לאומי יתקשר בהסכם של מעמד כוחות (Status of forces Agreement) עם מדינת פלסטין.
ד. בהתאם להסכם זה, וכמפורט בנספח X, הכוח הרב-לאומי:
i. בשל האופי הלא-צבאי של המדינה הפלסטינית, יגן על השלמות הטריטוריאלית של מדינת פלסטין.
ii. ישמש גורם מרתיע בפני התקפות חיצוניות שעלולות לאיים על צד זה או אחר.
iii. יפרוס משקיפים באזורים סמוכים לקווי הנסיגה הישראלית במהלך שלבי הנסיגה, בהתאם לנספח X.
iv. יפרוס משקיפים לפקח על הגבול הטריטוריאלי והגבול הימי של מדינת פלסטין כמפורט בסעיף 5(יג).
v. ימלא את הפונקציות במעברי הגבול הבין-לאומיים הפלסטיניים המצויינות בסעיף 5(יב).
vi. ימלא את הפונקציות הקשורות לתחנות ההתראה המוקדמת, המצוינות בסעיף 5(ח).
vii. ימלא את הפונקציות המצויינות בסעיף 5(ג).
viii. ימלא את הפונקציות המצויינות בסעיף 5(ז).
ix. ימלא את הפונקציות המצויינות בסעיף 10.
x. יסייע לאכוף את הצעדים נגד הטרור.
xi. יסייע באימון כוחות הביטחון הפלסטינים.
ה. בכל הקשור לנזכר לעיל, הכוח הרב-לאומי ידווח ויעדכן את הקב"א בהתאם לנספח X.
ו. הכוח הרב-לאומי ייסוג או שישונה המנדט שלו רק בהסכמת הצדדים.
ז. פינוי
א. ישראל תסיג את כל כוח האדם הצבאי והביטחוני, את כל האנשים שעובדים אתם, את כל הציוד הצבאי-ביטחוני, כולל מוקשים, ואת כל המתקנים הצבאיים משטח מדינת פלסטין, פרט למה שהוסכם אחרת בנספח X, בשלבים.
ב. הנסיגה המדורגת תתחיל מיד עם כניסת ההסכם לתוקף ותיעשה בהתאם ללוח הזמנים ובדרך המפורטים בנספח X.
ג. שלבי הנסיגה יעוצבו בהתאם לעקרונות הבאים:
i. הצורך ליצור רציפות ברורה ומיידית ולקדם ביצוע מוקדם של תכניות פיתוח פלסטיניות.
ii. היכולת של ישראל ליישב מחדש, לשכן ולקלוט מתנחלים. חרף העלויות וחוסר הנוחות הטבועים בתהליך זה, פעולות אלה לא יפריעו שלא לצורך.
iii. הצורך להקים גבול בין שתי המדינות ולהפכו לפעיל.
iv. הכניסה והתפקוד האפקטיבי של הכוחות הרב-לאומיים, בפרט בגבול המזרחי של פלסטין.
ד. בהתאם תתבצע הנסיגה בשלבים הבאים:
i. השלב הראשון יכלול את האזורים של מדינת פלסטין, כמוגדר במפה X, ויושלם תוך 9 חודשים.
ii. השלבים השני והשלישי יכללו את יתרת שטחי המדינה הפלסטינית ויושלמו תוך 21 חודשים מסיום השלב הראשון.
ה. ישראל תשלים את נסיגתה משטחה של מדינת פלסטין בתוך 30 חודשים מכניסת הסכם זה לתוקף, ובהתאם לו.
ו. ישראל תותיר נוכחות צבאית קטנה בבקעת הירדן שתהא תחת סמכות הכוח הרב-לאומי ותחת הסכם מעמד הכוחות של הכוח הרב-לאומי, כמפורט בנספח X, לתקופה של 36 חודשים נוספים. התקופה האמורה תוכל להיבחן מחדש ע"י הצדדים במקרה של התפתחויות אזוריות רלוונטיות, ותוכל להשתנות בהסכמת הצדדים.
ז. בהתאם לנספח X הכוח הרב-לאומי יפקח ויוודא את ביצוע סעיף זה.
ח. תחנות התראה מוקדמת
א. ישראל תוכל להשאיר שתי תחנות התראה מוקדמת (להלן: "תחנות התראה") בצפון ובמרכז הגדה המערבית, במיקום המפורט בנספח X.
ב. תחנות ההתראה יאוישו על-ידי המספר המינימלי הנדרש של מפעילים ישראלים, ויתפרסו על פני השטח המינימלי הנחוץ להפעלתן, כמפורט בנספח X.
ג. גישה לתחנות ההתראה תובטח ותלווה ע"י הכוח הרב-לאומי.
ד. הביטחון הפנימי של תחנות ההתראה יהיה באחריות ישראל. הביטחון ההיקפי של תחנות ההתראה יהיה באחריות הכוח הרב-לאומי.
ה. נציגי קישור של הכוח הרב-לאומי וכוחות הביטחון הפלסטינים יהיו נוכחים בתחנות ההתראה. הכוח הרב לאומי יפקח ויוודא שתחנות ההתראה משמשות למטרות מוכרות בהסכם זה כמפורט בנספח X.
ו. ההסדרים המפורטים בסעיף זה ייבחנו מחדש כעבור עשר שנים, כאשר כל שינוי יהיה מוסכם ע"י שני הצדדים. לאחר מכן, מדי חמש שנים תתקיים בחינה מחדש של ההסדרים המפורטים בסעיף זה, וניתן יהיה להאריכם בהסכמה הדדית.
ז. אם במשך התקופה הנ"ל יקום משטר ביטחון אזורי,הקב"א תוכל לבקש מהצדדים לבחון האם להמשיך או לשנות את השימושים המבצעיים של תחנות ההתראה בהתאם לאותן התפתחויות. כל שינוי כזה יחייב הסכמה הדדית של הצדדים.
ט. מרחב אווירי
א. תעופה אזרחית
i. הצדדים מכירים בזכויות, פריבילגיות ובמחוייבויות של הצד השני המופיעות בהסכמי התעופה הרב-צדדיים אשר שני הצדדים מחויבים להם, בפרט באמנה הבינלאומית לתעופה אזרחית מ-1944 (אמנת שיקאגו) ובהסכם הבינלאומי למעבר שירותים אוויריים מ-1944.
ii. בנוסף, עם כניסת הסכם זה לתוקף, הצדדים יקימו ועדה תלת-צדדית המורכבת משני הצדדים והקב"א, שתעצב את מערכת הניהול היעילה ביותר עבור תעופה אזרחית, לרבות ההיבטים הרלוונטיים של מערכת בקרת התנועה האווירית. בהיעדר הסכמה הקב"א תהא רשאית לקבוע את המלצותיה.
ב. אימונים
i. | | | | | | |
