מסמכים הנלווים לחוזה השלום בין מדינת ישראל
ובין הרפובליקה הערבית של מצרים




(1) זכרון דברים מוסכם לסעיפים 1, 4, 5 ו - 6 ולנספחים 1 ו- 3 של חוזה השלום
זכרון הדברים המוסכם נחתם בוושינגטון, ד.ק., בידי ראש הממשלה
מנחם בגין ובידי הנשיא מוחמד אנואר אל סאדאת ביום 26 במארס 1979,
ועד לחתימה - הנשיא ג'ימי קארטר.


(2)מסמך האישרור של ישראל למסמכים הנלווים
(3)מסמך האישרור של מצרים לזכרון הדברים
מסמכי האישרור הוחלפו באום חשיבה ביום 25 באפריל, 1979
(מסמך האישרור המצרי חל על זכרון הדברים המוסכם בלבד)
המסמכים הנלווים נכנסו לתוקף ביום 25 באפריל, 1979

זכרון דברים מוסכם לסעיפים 1, 4, 5 ו - 6 ולנספחים 1 ו- 3 של חוזה השלום


סעיף 1

חידוש הפעלת הרבונות המלאה על ידי מצרים על סיני, כנקבע בס"ק 2 בסעיף 1.
יתחדש לגבי כל אזור ואזור, עם נסיגת ישראל מאותו אזור.

סעיף 4

מוסכם בין הצדדים כי הבחינה שנקבעה בסעיף 4 תבוצע לכשתתבקש על ידי אחד
הצדדים, ותתחיל תוך 3 חודשים מבקשה כאמור, אולם כל תיקון יוכל להעשות
רק בהסכמה הדדית של שני הצדדים.

סעיף 5

המשפט השני לס"ק 2 של סעיף 5 לא יפורש כמגביל את המשפט הראשון לאותו ס"ק.
האמור לעיל לא יפורש כפוגע במשפט השני לס"ק 2 של סעיף 5, שזה לשונו:
"הצדדים יכבדו כל אחד את זכות זולתו לשיט ולטיס לשם גישה לכל אחת מן
הארצות דרך מיצר טירן ומפרץ עקבה (אילת)".

סעיף 6 (2)

כללי סעיף 6 לא יפורשו בסתירה לכללי המסגרת לשלום במזרח התיכון, שהוסכם
עליה בקמפ דיוויד. האמור לעיל לא יפורש כפוגע בכללי סעיף 6 (2) לחוזה. שזה
לשונו:
"הצדדים מתחייבים למלא בתום לב את התחייבויותיהם לפי חוזה זה, בלי שים לב
לפעולה או אי פעולה של כל צד אחר, ובאורח בלתי תלוי בכל מסמך שהנו חצוני
לחוזה זה".

סעיף 6 (5)

מוסכם ע"י הצדדים כי אינה קיימת שום קביעה כי חוזה זה עדיף על פני חוזים או
הסכמים אחרים, או כי חוזים או הסכמים אחרים עדיפים על פני חוזה זה. האמור
לעיל לא יפורש כפוגע בכללי סעיף 6 (5) לחוזה, שזה לשונו:
"בכפוף לסעיף 103 של מגילת האומות המאוחדות, במקרה של סתירה בין
התחייבויות הצדדים לפי חוזה זה ובין כל התחייבות מהתחייבויותיהם האחרות,
יחייבו ויבוצעו ההתחייבויות שלפי חוזה זה".

נספח 1
סעיף 6, ס"ק 8, לנספח 1 קובע לאמור:

"הצדדים יסכימו על האומות שמהן יבואו הכוח והמשקיפים של האומות
המאוחדות. הם יבואו מאומות שאינן חברות קבועות של מועצת הבטחון של
האומות המאוחדות".
הצדדים הסכימו לאמור:
"בזיקה לכלל ס"ק 8, סעיף 6, לנספח 1, אם לא יושג הסכם בין הצדדים, הם יקבלו
את הצעת ארצות הברית בדבר הרכבם של הכוח והמשקיפים של האומות
המאוחדות או יתמכו בה".

נספח 3

חוזה השלום ונספח 3 לו קובעים כינונם של יחסי כלכלה נורמליים בין הצדדים.
בהתאם לכך מוסכם, כי יחסים אלו יכללו מכירות מסחריות רגילות של נפט על ידי
מצרים לישראל. וכי לישראל תהא זכות מלאה להגיש הצעות רכישה לנפט שמקורו
במצרים, שאינו נדרש לצריכת נפט פנימית במצרים, ומצרים ובעלי זכיונות הנפט
אשר לה ישקלו הצעות שתגיש ישראל, על אותו בסיס ובאותן תנאים כאלה החלים
לגבי מציעים אחרים לאותו נפט.

בשם ממשלת הרפובליקה הערבית של מצרים: אנואר אל סאדאת
בשם ממשלת ישראל: מ.בגין
עד לחתימה: ג'ימי קארטר, נשיא ארצות הברית של אמריקה



מסמך האישרור של ישראל למסמכים הנלווים


הואיל והמסמכים הרשומים להלן הנלווים לחוזה השלום בין מדינת ישראל ובין
הרפובליקה הערבית של מצרים אושרו על ידי הכנסת ביום כ"ג באדר, תשל"ט, 22
במארס, 1979:
(1) זכרון דברים מוסכים לסעיפים 1, 4, 5 ו- 6 ולנספחים 1 ו- 3 של חוזה השלום:
(2) מכתב מג'ימי קארטר, נשיא ארצות הברית של אמריקה, לראש הממשלה מנחם
בגין על ביצוע חוזה השלום;
(3) חליפת מכתבים בין הנשיא ג'ימי קארטר ובין ראש הממשלה מנחם בגין בענין
החלפת שגרירים בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הערבית של מצרים.
והואיל וביום 26 במארס, 1979 זכרון הדברים המוסכם האמור נחתם
בוושינגטון די.סי. בידי ראש הממשלה מנחם בגין בשם ממשלת ישראל ובידי הנשיא
מוחמד אנואר אל סאדאת בשם הרפובליקה הערבית של מצרים והועד על ידי
הנשיא ג'ימי קארטר;
והואיל והמכתבים האמורים אף הם נחתמו ביום 26 במארס, 1979;
והואיל וביום ד' בניסן, תשל"ט, 1 באפריל, 1979 ממשלת ישראל, בהתאם
לסמכויות המוקנות לה לפי דין, החליטה לאשרר את המסמכים האמורים:
והואיל ונוסחיהם של המסמכים האמורים, כלשונם, מצורפים לכאן;
לפיכך מוצהר בזאת כי ממשלת ישראל מאשררת את המסמכים האמורים הנלווים
לחוזה השלום.
ולראיה, אני, יצחק נבון, נשיא מדינת ישראל, חתמתי את חתימתי והוריתי כי חותם
מדינת ישראל יוטבע במסמך זה ביום זה, כ"ג בניסן, חמשת אלפים שבע מאות
ושלושים ותשע, שהוא 20 באפריל, אלף תשע מאות שבעים ותשע.

יצחק נבון
חתימת קיום: משה דיין שר החוץ




מסמך האישרור של מצרים לזכרון הדברים

בשם העם
מוחמד אנואר אל-סאדאת נשיא הרפובליקה הערבית של מצרים


לאחר עיון בחוזה השלום בין הרפובליקה הערבית של מצרים ובין מדינת ישראל,
בנספחיו. ובהסכם המשלים בדבר כינונה של אוטונומיה מלאה בגדה המערבית של
נהר הירדן וברצועת עזה, שנחתמו בוושינגטון ביום 27 לרביע אל תאני 1399
(הג'ריה), שהוא יום 26 במארס 1979 לסה"נ.
לאחר עיון באישורה של מועצת העם ביום 13 לג'ומדא אל אולא 1399 (הג'ריה),
שהוא יום 10 באפריל 1979 לסה"נ, ובאישורו של העם המצרי שהובע במשאל העם
שנתקיים ביום 22 לג'ומדא אל אולא (הג'ריה), שהוא יום 19 באפריל 1979 לסה"נ.
הואיל ואנו מאשרים את זכרון הדברים לסעיפים 1, 4, 5 ו- 6 ולנספחים 1 ו- 3 של
חוזה השלום, שנחתם בוושינגטון ביום 27 לרביע אל תאני 1399 (הג'ריה), שהוא
יום 26 במארס, 1979 לסה"נ.
לפיכך אנו מצהירים, מכוח מסמך זה, כי אנו מקבלים אותו עלינו, מאמתים אותו
ומאשררים אותו.
ולראיה לכך חתמנו על מסמך זה וציווינו כי יוטבע עליו חותם הרפובליקה.
קהיר, ביום 24 לג'ומדא אל אולא 1399 (הג'ריה), שהוא יום 21 באפריל 1979
לסה"נ.
בפקודת נשיא הרפובליקה (חתום) אנואר אל סאדאת 21.4.1979
שר המדינה לעניני חוץ (חתום) בוטרוס בוטרוס ר'אלי


English Version
לחוזה השלום



Knesset
© כל הזכויות שמורות, 1999, מדינת ישראל.
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il