חוזה שלום בין מדינת ישראל
ובין הרפובליקה הערבית של מצרים

אושר ע"י הכנסת ביום 22 במארס, 1979
נעשה בוושינגטון, ד.ק., ביום 26 במארס, 1979
ונחתם בידי ראש הממשלה מנחם בגין ובידי הנשיא
מוחמד אנואר אל סאדאת
ועד לחתימה ג'ימי קארטר, נשיא ארצות הברית של אמריקה
אושרר על ידי ממשלת ישראל ביום 1 באפריל, 1979
מסמכי האישור הוחלפו באום חשיבה ביום 25 באפריל, 1979
חוזה השלום נכנס לתוקף ביום 25 באפריל, 1979




ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה הערבית של מצרים:

מבוא

בהיותן משוכנעות בצורך הדחוף בהשכנת שלום צודק, כולל במזרח התיכון,
בהתאם להחלטות מועצת הבטחון 242 ו - 338;
באשרן מחדש דבקותן ב"מסגרת לשלום במזרח התיכון, שהוסכם עליה בקמפ
דיוויד" מתאריך 17 בספטמבר 1978;
ברושמן לפניהן כי המסגרת הנזכרת לעיל, לפי המתאים, נועדה להוות בסיס לשלום
לא רק בין ישראל ובין מצרים אלא אף בין ישראל ובין כל אחת משכנותיה הערביות
האחרות המוכנה לנהל עמה משא-ומתן לשלום על בסיס זה:
וברצונן לשים קץ למצב המלחמה ביניהן ולכונן שלום אשר בו כל מדינה באזור
תוכל להתקיים בבטחה;
בהיותן משוכנעות כי כריתת חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים הוא צעד חשוב
בחתירה לשלום כולל באזור ולהשגת הסדר הסכסוך הערבי-ישראלי על כל הבטיו;
בהזמינן את הצדדים הערביים האחרים לסכסוך זה להצטרף לתהליך השלום עם
ישראל, תהליך המונחה על ידי עקרונותיה של המסגרת הנזכרת לעיל והמבוסס
עליהם;
ברצותן, כמו כן, לפתח יחסי ידידות ושיתוף פעולה ביניהן בהתאם למגילת
האומות המאוחדות ולעקרונות המשפט הבינלאומי המנחים יחסים בינלאומיים
בעתות שלום;
מסכימות על הכללים דלקמן, תוך הפעלה חופשית של ריבונותן כדי ליישם את
ה"מסגרת לכריתת חוזה שלום בין ישראל ובין מצרים";

סעיף 1

1. מצב המלחמה בין הצדדים יגיע לקיצו ושלום יכון ביניהם עם החלפת מסמכי
האישרור של חוזה זה.
2. ישראל תוציא את כל כוחותיהם המזוינים ואזרחיה מסיני אל מעבר לגבול
הבינלאומי בין מצרים ובין ארץ ישראל המנדטורית, כנקבע בפרוטוקול הנספח
(נספח 1), ומצרים תחיל מחדש ריבונותה המלאה על סיני.
3. עם השלמת נסיגת הביניים שנקבעה בנספח 1, יכוננו הצדדים ביניהם יחסים
נורמליים וידידותיים, בהתאם לסעיף 3.

סעיף 2

הגבול הקבוע בין מצרים ובין ישראל הוא הגבול הבינלאומי המוכר בין מצרים
ובין שטח ארץ ישראל המנדטורי לשעבר כמתואר במפה שבנספח 2, בלי שיהא בכך
משום קביעה מוקדמת כלשהי בסוגיית מעמדה של רצועת עזה. הצדדים מכירים
גבול זה כאסור בפגיעה. כל אחד יכבד את שלמותו הטריטוריאלית של זולתו,
לרבות מימי החופין והמרחב האוירי שלו.

סעיף 3

1. הצדדים יקיימו ביניהם את כללי מגילת האומות המאוחדות ואת עקרונות
המשפט הבינלאומי החלים על יחסים בין מדינות בעתות שלום, במיוחד:
א. הם מכירים, כל אחד, בריבונותו, שלמותו הטריטוריאלית ועצמאותו המדינית
של זולתו, ויכבדו אותן;
ב. הם מכירים כל אחד בזכות זולתו לחיות בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים,
ויכבדו זכות זו;
ג. הם יימנעו מאיום בכוח או משימוש בו, במישרין או בעקיפין, האחד נגד זולתו,
ויישבו את כל הסכסוכים ביניהם בדרכי שלום. 2. כל צד מתחייב להבטיח שמעשי
לוחמה או איומי לוחמה, איבה, או אלימות לא ינבעו ולא יבוצעו מתוך שטחו, או
על ידי כוחות הכפופים למרותו, או על ידי כוחות אחרים כלשהם החונים בשטחו,
נגד האוכלוסיה, האזרחים, או הרכוש של הצד האחר. כל צד גם מתחייב להמנע
מלארגן וליזום מעשים או איומים של לוחמה, איבה, חתירה או אלימות נגד הצד
האחר ולהסית למעשים או איומים כאלה, או לסייע ולהשתתף בהם, בכל מקום
שהוא, והוא מתחייב להבטיח שמבצעיהם של מעשים כאלה יובאו לדין.
3. הצדדים מסכימים כי מערכת היחסים הנורמליים שתיכון ביניהם תכלול הכרה מלאה,
יחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים, שימת קץ לחרמות כלכליים ולמחסומי הפליה
לתנועה חופשית של בני אדם וטובין, ותבטיח קיום הדדי של הליכי משפט הוגנים
לאזרחיהן. התהליך שבאמצעותו מתחייבים הצדדים להשיג מערכת יחסים זאת
במקביל לביצועם של יתר כללי חוזה זה, מפורש בפרוטוקול הנספח (נספח 3).

סעיף 4

1. כדי לספק בטחון מירבי לשני הצדדים, על בסיס של הדדיות, ייקבעו הסדרי
בטחון מוסכמים, לרבות אזורים של הגבלת כוחות בשטח מצרים ובשטח ישראל,
כוחות ומשקיפים של האומות המאוחדות, המתוארים בפרוטרוט, לגבי טיבם
ועיתויים. בנספח 1, וכן סידורי בטחון אחרים שהצדדים עשויים להסכים עליהם.
2. הצדדים מסכימים להצבתם של אנשי האומות המאוחדות בשטחים המתוארים
בנספח 1. הצדדים מסכימים שלא לבקש את הוצאתם של אנשי האומות המאוחדות,
וכי אנשים אלה לא יפונו אלא אם כן אישרה מועצת הבטחון של האומות
המאוחדות פינוי כאמור, בהצבעה חיובית של חמש החברות הקבועות, זולת אם
הצדדים הסכימו אחרת.
3. תוקם ועדה משותפת כדי להקל על ביצועו של החוזה, כנקבע בנספח 1.
4. הסדרי הבטחון שנקבעו בס"ק 1 ו - 2 לסעיף זה ניתנים, לבקשת אחד הצדדים,
לבחינה ולתקון בהסכמה הדדית של הצדדים.

סעיף 5

1. אניות ישראל, ומטענים המיועדים לישראל או הבאים ממנה יהנו מזכות מעבר
חופשי דרך תעלת סואץ ומבואותיה, דרך מפרץ סואץ והים התיכון, על בסיס אמנת
קושטא מ - 1888 החלה על כל האומות. לאזרחים הישראליים, אוניותיה ומטעניה,
וכן לבני אדם, כלי שיט ומטענים שיעדם ישראל או הבאים ממנה, יוענק יחס בלתי
מפלה בכל הענינים הקשורים בשימוש בתעלה.
2. הצדדים רואים במיצר טירן ובמפרץ עקבה (אילת) נתיבי מים בינלאומיים
הפתוחים לכל האומות לחופש שיט וטיס בלתי מופרע ובלתי ניתן להתליה. הצדדים
יכבדו כל אחד את זכות זולתו לשיט ולטיס לשם גישה לכל אחת מן הארצות דרך
מיצר טירן ומפרץ עקבה (אילת).

סעיף 6

1. חוזה זה אינו פוגע ולא יפורש כפוגע בדרך כל שהיא בזכויותיהם
והתחייבויותיהם של הצדדים לפי מגילת האומות המאוחדות.
2. הצדדים מתחייבים למלא בתום לב את התחייבויותיהם לפי חוזה זה בלא שים
לב לפעולה או אי פעולה של כל צד אחר, ובאורח בלתי תלוי בכל מסמך שהנו חצוני
לחוזה זה.
3. הם מתחייבים עוד לנקוט את כל האמצעים הנחוצים לשם החלה ביחסים
שביניהם של הכללים שבאמנות הרב צדדיות שהם צד להן, לרבות הגשת הודעה
מתאימה למזכיר הכללי של האומות המאוחדות ולנפקדיהן של אמנות אלו.
4. הצדדים מתחייבים שלא להתקשר בכל התחייבות העומדת בסתירה לחוזה זה.
5. בכפוף לסעיף 103 של מגילת האומות המאוחדות, במקרה של סתירה בין
התחייבויות הצדדים לפי חוזה זה ובין כל התחייבות מהתחייבויותיהם האחרות,
יחייבו ויבוצעו ההתחייבויות שלפי חוזה זה.

סעיף 7

1. חילוקי דעות הנובעים מהחלתו של חוזה זה, או מפרושו, ייושבו במשא-ומתן.
2. כל מחלוקות כאמור, שאי אפשר ליישבן במשא ומתן, ייושבו על ידי הליך של
פישור או יוגשו לבוררות.

סעיף 8

הצדדים מסכימים להקים ועדת תביעות לשם יישוב הדדי של כל תביעות כספיות.

סעיף 9

1. חוזה זה ייכנס לתוקפו עם החלפת מסמכי האישרור.
2. חוזה זה בא במקום ההסכם שבין מצרים ובין ישראל מספטמבר 1975.
3. כל הפרוטוקולים, הנספחים והמפות המצורפים לחוזה זה ייראו כחלק בלתי
נפרד הימנו.
4. החוזה יועבר אל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות לשם רישום. בהתאם
לכללי סעיף 102 של מגילת האומות המאוחדות.
נעשה בוושינגטון, די.סי.ביום זה כ"ז בארד לשנת תשל"ט. 26 במרץ 1979, בשלושה
עותקים בשפות העברית, הערבית והאנגלית וכל נוסח אמין במידה שווה. במקרה
של הבדלי פרשנות, יכריע הנוסח האנגלי.


בשם ממשלת ישראל: מ. בגין
בשם ממשלת הרפובליקה הערבית של מצרים: מוחמד אנואר אל-סאדאת
הועד על-ידי: ג'ימי קארטר, נשיא ארצות הברית של אמריקה


נספח 1 - פרוטוקול בדבר נסיגה ישראלית וסידורי בטחון

סעיף 1
עקרון הנסיגה

1. ישראל תשלים את הוצאתם של כל כוחותיה המזויינים והאזרחיים מסיני לא
יאוחר מאשר שלוש שנים מתאריך החלפת מסמכי האישרור של חוזה זה.
2. כדי להבטיח את בטחונם ההדדי של הצדדים, ילווה ביצועה של הנסיגה בשלבים
באמצעים צבאיים ובכינונם של אזורים שפורטו בנספח זה ובמפה 1, שיאוזכרו
להלן כ"אזורים".
3. הנסיגה מסיני תבוצע בשני שלבים:
א. נסיגת הביניים אל מעבר לקו ממזרח לאל עריש עד ראס מוחמד. כמשורטט במפה
2, תוך תשעה חודשים מתאריך החלפת מסמכי האישרור של חוזה זה.
ב. הנסיגה הסופית מסיני אל מעבר לגבול הבינלאומי, לא יאוחר מאשר שלוש שנים
מתאריך החלפת מסמכי האישרור של חוזה זה.
4. תוקם ועדה משותפת מיד לאחר החלפת מסמכי האישרור של חוזה זה. כדי
לפקח על התנועות ולוחות הזמנים במשך הנסיגה ולתאמם, וכדי להתאים תכניות
ולוחות זמנים, כפי הנחוץ, בגבולות שנקבעו בפסקה 3 לעיל. פרטים לענין הוועדה
המשותפת מפורטים בסעיף 4 לתוספת המצורפת. הוועדה המשותפת תפוזר עם
השלמת הנסיגה הישראלית הסופית מסיני.
סעיף 2
קביעתם של האזורים והקוים הסופיים

1. כדי לספק בטחון מירבי לשני הצדדים לאחר הנסיגה הסופית. ייקבעו ויאורגנו
האזורים והקוים המשורטטים על מפה 1, כדלקמן:
א. אזור A
(1) אזור B מתוחם ממזרח בקו A (קו אדום) וממערב בתעלת סואץ ובחוף
המזרחי של מפרץ סואץ. כמסומן במפה 1.
(2) כוח צבאי מצרי של דיביזיה אחת של חיל רגלים ממוכן, מתקניה הצבאיים
וביצורי שדה יהיו באזור זה.
(3) המרכיבים העיקריים של דיביזיה זו יהיו:
(א) שלוש חטיבות של חיל רגלים ממוכן.
(ב) חטיבה משוריינת אחת.
(ג) שבעה גדודים של ארטילרית שדה, לרבות עד 126 קני ארטילריה.
(ד) שבעה גדודים של ארטילריה נגד מטוסים, לרבות טילי קרקע אויר אישיים ועד ל
- 126 תותחים נגד מטוסים בני 37 מ"מ ומעלה.
(ה) עד ל - 230 טנקים.
(ו) עד ל - 480 נושאי גייסות משוריינים , מכל הסוגים.
(ז) עד למספר כולל של עשרים ושניים אלף בני אדם.
ב. אזור B
(1) אזור B מתוחם בקו B (קו ירוק) ממזרח ובקו A (קו אדום) ממערב, כמסומן
במפה 1.
(2) יחידות גבול מצריות של ארבעה גדודים, המצוידות בנשק קל וברכב גלגלים,
יספקו בטחון ויסייעו למשטרה האזרחית בקיום הסדר באזור B. המרכיבים
העיקריים של ארבעת גדודי הגבול ימנו עד למספר כולל של ארבעת אלפי בני אדם.
(3) ניתן להקים על חופו של אזור זה נקודות אתראה חופיות של יחידות סיור
גבול, שבסיסן ביבשה, והן בעלות טווח קצר ועוצמה נמוכה.
(4) באזור B יהיו ביצורי שדה ומתקנים צבאיים לארבעת גדודי הגבול.
ג. אזור C
(1) אזור C מתוחם בקו B (קו ירוק) ממערב ובגבול הבינלאומי ומפרץ עקבה
(אילת) ממזרח. כמסומן במפה 1.
(2) רק כוחות של האומות המאוחדות ומשטרה אזרחית מצרית יוצבו באזור C.
(3) המשטרה האזרחית המצרית, המצויידת בנשק קל, תבצע תפקידי משטרה רגילים
בתוך אזור זה.
(4) כוח האומות המאוחדות יתפרס בתוך אזור C ויבצע את תפקידיו כמוגדר
בסעיף 4 לנספח זה.
(5) כוח האומות המאוחדות יוצב בעיקר במחנות המצויים בתוך שטחי ההצבה
דלקמן, המסומנים במפה 1, והוא יקבע את מיקומו המדוייק לאחר התיעצויות עם
מצרים:
א. באותו חלק מן השטח בסיני הנמצא בתוך כ - 20 ק"מ מהים התיכון והגובל
בגבול הבינלאומי.
ב. בשטח שרם אל-שייך.
ד. אזור D
(1) אזור D מתוחם בקו D (קו כחול) ממזרח ובגבול הבינלאומי ממערב, כמסומן
במפה 1.
(2) באזור זה יהיה כוח ישראלי מוגבל של ארבעה גדודי חיל רגלים, מתקניהם
הצבאיים, וביצורי שדה, ומשקיפי האומות המאוחדות.
(3) הכוחות הישראליים באזור D לא יכללו טנקים, ארטילריה וטילים נגד טנקים,
חוץ מטילי קרקע אויר אישיים.
(4) המרכיבים העיקריים של ארבעת הגדודים הישראליים של חיל רגלים ימנו עד
180 נושאי גייסות משוריינים, מכל הסוגים, ועד למספר כולל של ארבעת אלפים בני
אדם.
2. גישה לשם חציית הגבול הבינלאומי תורשה רק דרך נקודות ביקורת של כניסה
שצויינו על ידי כל צד והנתונות לפיקוחו, גישה כאמור תהא בהתאם לחוקיה
ולתקנותיה של כל ארץ
3. רק אותם ביצורי שדה, מתקנים צבאיים, כוחות וכלי נשק שהורשו במפורש
בנספח זה, יהיו באזורים.

סעיף 3
משטר צבאי אוירי

1. טיסות של מטוסי קרב וטיסות סיור של מצרים וישראל יתקיימו רק מעל
אזורים A ו - D לפי המתאים.
2. רק מטוסים שאינם מטוסי קרב, ושאינם מזויינים, של מצרים ושל ישראל,
יוצבו באזורים A ו - D, לפי המתאים.
3. רק מטוסי תובלה מצריים שאינם מזוינים ימריאו וינחתו באזור B, וניתן
לתחזק עד 8 מטוסים כאמור באזור B. יחידות הגבול המצריות יכול שיהיו
מצוידות במסוקים בלתי מזוינים, כדי לבצע את תפקידיהן באזור B.
4. המשטרה האזרחית המצרית יכול שתהא מצוידת במסוקי משטרה בלתי מזוינים
כדי לבצע תפקידי משטרה רגילים באזור C.
5. ניתן לבנות באזורים רק שדות תעופה אזרחיים.
6. בלא לפגוע בכללי חוזה זה, רק אותן פעילויות אויר צבאיות שהורשו במפורש
בנספח זה יותרו באזורים והמרחב האוירי שמעל למי החופים אשר להם.

סעיף 4
משטר צבאי ימי

1. מצרים וישראל רשאיות להציב כלי שיט צבאיים ולהפעילם, לאורך חופי
האזורים A ו - D, לפי המתאים.
2. ניתן להציב ולהפעיל סירות משמר חופים מצריות, המצויידות בנשק קל, במי
החופים של אזור B כדי לסייע ליחידות הגבול בביצוע תפקידיהן באזור זה.
3. משטרה אזרחית מצרית, המצויידת בסירות קלות שלהן נשק קל, תבצע תפקידי
משטרה רגילים בתוך מי החופים של אזור C .
4. שום דבר בנספח זה לא יראוהו כגורע מזכות המעבר בתום לב של כלי שיט
צבאיים של כל אחד מן הצדדים.
5. ניתן לבנות באזורים רק נמלים ומתקנים ימיים אזרחיים.
6. מבלי לפגוע בכללי חוזה זה, רק אותן פעילויות ימיות צבאיות שהורשו
במפורש בנספח זה יותרו באזורים ובמי החופים אשר להם.

סעיף 5
מערכות אתראה מוקדמת

מצרים וישראל רשאיות לכונן ולהפעיל מערכות אתראה מוקדמת רק באזורים A
ו-D , לפי המתאים.

סעיף 6
פעולות האומות המאוחדות

1. הצדדים יבקשו מן האומות המאוחדות לספק כוחות ומשקיפים כדי לפקח על
ביצועו של נספח זה ולעשות כמיטב מאמציהם כדי למנוע כל הפרה של האמור בו.
2. בזיקה לכוחות ולמשקיפים אלה של האומות המאוחדות, לפי הנאות, מסכימים
הצדדים לבקש את ההסדרים דלקמן:
א. הפעלתן של נקודות ביקורת, משמרות סיור ועמדות תצפית לאורך הגבול
הבינלאומי וקו B ובתוך אזור C.
ב. בדיקה תקופתית של ביצוע כללי נספח זה תיערך לא פחות מפעמיים בחודש,
זולת אם הסכימו הצדדים אחרת.
ג. בדיקות נוספות תוך 48 שעות, לאחר קבלת בקשה מאחד משני הצדדים.
ד. הבטחת חופש השיט דרך מיצר טיראן, בהתאם לסעיף 5 לחוזה השלום.
3. ההסדרים המתוארים בסעיף זה לגבי כל אזור ואזור יבוצעו באזורים A, B ו -
C בידי כוח האומות המאוחדות, ובאזור D בידי משקיפי האומות המאוחדות.
4. צוותי הביקורת של האומות המאוחדות ילוו בקציני קישור של הצד המתאים.
5. הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות ידווחו על ממצאיהם לשני הצדדים.
6. הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות הפועלים באזורים יהנו מחופש
תנועה ומשאר הקלות הנחוצות לביצוע תפקידיהם.
7. הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות אינם מוסמכים להרשות את חציית
הגבול הבינלאומי.
8. הצדדים יסכימו על האומות שמהן יבואו הכוח והמשקיפים של האומות
המאוחדות, הם יבואו מאומות שאינן חברות קבועות של מועצת הבטחון של
האומות המאוחדות.
9. הצדדים מסכימים כי האומות המאוחדות יערכו את הסדרי הפיקוד אשר ייטיבו
להבטיח את ביצועם היעיל של תפקידיהן.

סעיף 7
מערכת קישור

1. עם פיזורה של הועדה המשותפת, תוקם מערכת קישור בין הצדדים. מערכת
קישור זו מיועדת לספק שיטה יעילה כדי להעריך את ההתקדמות בביצוע
ההתחייבויות לפי נספח זה ולפתור כל בעיה העשויה להתעורר במהלך הביצוע,
ולהפנות ענינים אחרים שלא באו על פתרונם לרשויות צבאיות גבוהות יותר של
שתי הארצות, לפי המתאים, לשם עיון. היא גם מיועדת למנוע מצבים הנובעים
מטעויות או מפרוש מוטעה מצד אחד משני הצדדים.
2. משרד קישור מצרי יוקם בעיר אל עריש ומשרד קישור ישראלי יוקם בעיר באר
שבע. בראש כל משרד יעמוד קצין של הארץ המתאימה, אשר ייעזר במספר קצינים.
3. יוקם קשר טלפוני ישיר בין שני המשרדים, וכן יקויימו בידי שני המשרדים קוי
טלפון ישירים עם פיקוד האומות המאוחדות.

סעיף 8
כיבוד מצבות זכרון לחללי מלחמה

כל צד מתחייב לשמור במצב טוב את מצבות הזכרון לחללי מלחמה שהוקמו לזכר
חייליו של הצד האחר, כלומר, אלה שהוקמו על ידי ישראל בסיני, ואלה שיוקמו על
ידי מצרים בישראל, ויתירו גישה למצבות זכרון אלו.

סעיף 9
הסדרי ביניים

הוצאתם של כוחות מזוינים ואזרחים של ישראל אל מאחורי הקו של נסיגת
הביניים, ופעולתם של כוחות הצדדים והאומות המאוחדות לפני הנסיגה הסופית.
יוסדרו על פי התוספת המצורפת ומפות 2 ו- 3.


תוספת לנספח 1 ארגון התנועות בסיני

סעיף 1
עקרונות לנסיגה

1. נסיגתם של הכוחות המזוינים של ישראל ואזרחיה מסיני תבוצע בשני שלבים,
כמתואר בסעיף 1 לנספח 2. תאור הנסיגה ולוחות זמניה כלולים בתוספת זו.
הוועדה המשותפת תעבד ותגיש למתאם הראשי של כוחות האומות המאוחדות
במזרח התיכון פרטים של שלבים אלו לא יאוחר מאשר חודש אחד לפני תחילתו של
כל שלב של נסיגה.
2. שני הצדדים מסכימים על העקרונות כדלקמן לגבי סדר התנועות הצבאיות:
א. על אף כללי סעיף 9, פסקה 2, לחוזה זה, עד אשר ישלימו הכוחות הצבאיים
הישראליים את הנסיגה מהקוים הקיימים J ו - M שנקבעו בהסכם המצרי-ישראלי
מספטמבר, 1975, (להלן "הסכם 1975"), עד לקו נסיגת הביניים, יישארו בתקפם כל
הסידורים הצבאיים הקיימים לפי אותו הסכם, חוץ מאותם סידורים צבאיים
שנקבעו אחרת בתוספת זו.
ב. עם נסיגת הכוחות המזוינים הישראליים, ייכנסו מיד כוחות של האומות
המאוחדות אל השטחים המפונים, כדי לכונן איזור חיץ לתקופת ביניים ואזורי
חיץ זמניים, כמסומן במפות 2 ו - 3, לפי המתאים, לשם קיום הפרדת כוחות.
התפרסות כוחות האומות המאוחדות תקדם לתנועתם של כל בני אדם אחרים
לשטחים אלה.
ג. תוך פרק זמן של שבעה ימים לאחר שכוחות מזוינים ישראליים פינו שטח
כלשהו הנמצא באזור A, יחידות של כוחות מזוינים מצריים יתפרסו בהתאם
לכללי סעיף 2 לתוספת זו.
ד. תוך פרק זמן של שבעה ימים לאחר שכוחות מזויינים ישראליים פינו שטח
כלשהו הנמצא באזורים A ו - B, יחידות גבול מצריות יתפרסו בהתאם לכללי
סעיף 2 לתוספת זו, ויפעלו בהתאם לכללי סעיף 2 לנספח 1.
ה. משטרה אזרחית מצרית תכנס לשטחים המפונים מיד לאחר כוחות האומות
המאוחדות, כדי לקיים תפקידי משטרה רגילים.
ו. יחידות צי מצריות יתפרסו במפרץ סואץ בהתאם לכללי סעיף 2 של תוספת זו.
ז. חוץ מאותן תנועות שתוארו לעיל, התפרסויותיהם של כוחות צבאיים מצריים,
והפעילויות המוסדרות בנספח 1 יבוצעו בשטחים המפונים בעת שהכוחות
הצבאיים הישראליים השלימו את נסיגתם אל מעבר לקו נסיגת הביניים.

סעיף 2
שלבי משנה של הנסיגה לקו נסיגת הביניים

1. הנסיגה לקו נסיגת הביניים תבוצע בשלבי משנה כמתואר בסעיף זה וכמסומן
במפה 3. כל שלב משנה יושלם תוך מספר החודשים המצויין מתאריך החלפת
מסמכי האישרור של חוזה זה.
א. שלב משנה ראשון: תוך שני חודשים, כוחות מזוינים ישראליים יסוגו משטח
אל עריש, לרבות העיר אל-עריש ושדה התעופה שלה, המתואר כשטח 1 במפה 3.
ב. שלב משנה שני: תוך שלושה חודשים, כוחות מזויינים ישראליים יסוגו מהשטח
בין קו M של הסכם 1975 וקו A המתואר כשטח 2 במפה 3.
ג. שלב משנה שלישי: תוך חמישה חודשים, כוחות מזוינים ישראליים יסוגו
מהשטח ממזרח ומדרום לשטח II, המתואר כשטח 3 במפה 3.
ד. שלב משנה רביעי: תוך שבעה חודשים, כוחות מזוינים ישראליים יסוגו מהשטח
של אל טור - ראס אל קניסה המתואר כשטח 4 במפה 3.
ה. שלב משנה חמישי: תוך 9 חודשים, כוחותיה המזוינים של ישראל יסוגו
מהשטחים הנותרים ממערב לקו נסיגת הביניים לרבות השטחים של סנטה קטרינה
והשטחים ממזרח למעברי הגידי והמתלה המתוארים כשטח 5 במפה 3, וכך ישלימו
נסיגת ישראל אל מאחורי קו נסיגת הביניים.
2. כוחות מצריים יתפרסו בשטחים המפונים על ידי כוחותיהם המזויינים של
ישראל כדלקמן:
א. עד לשליש של כוחותיה המזויינים של מצרים בסיני בהתאם להסכם 1975
יתפרסו בחלקים של אזור A הנמצאים בתוך שטח 1, עד להשלמת נסיגת הביניים.
ב. פעילות צבאית ימית מצרית בהתאם לסעיף 4 לנספח 1 תחל לאורך החופים של
שטחים 2, 3 ו - 4, עם השלמת שלבי המשנה, השני, השלישי והרביעי, לפי המתאים.
ג. מתוך יחידות הגבול המצריות המתוארות בסעיף 2 לנספח 1, עם השלמת שלב
המשנה הראשון, גדוד אחד יתפרס בשטח 1, גדוד שני יתפרס בשטח 2 עם השלמת
שלב משנה שני, גדוד שלישי יתפרס בשטח 3 עם השלמת שלב משנה השלישי,
הגדודים השני והשלישי המוזכרים לעיל יוכלו להתפרס בכל אחד מהשטחים
שיפונו לאחר מכן בדרום סיני.
3. כוחות האומות המאוחדות באזור החיץ 1 של הסכם 1975 יתפרסו מחדש על
מנת לאפשר התפרסות כוחות מצריים המתוארים לעיל עם השלמת שלב המשנה
הראשון, אולם לבד מזאת ימשיכו לפעול בהתאם לכללי הסכם זה ביתרת אזור זה
עד להשלמת נסיגת הביניים, כמתואר בסעיף 1 לתוספת זו.
4. שיירות ישראליות רשאיות להשתמש בכבישים מדרום וממזרח לצומת הראשית
של הכבישים ממזרח לאל עריש על מנת לפנות כוחותיה וציודה עד להשלמת נסיגת
הביניים. שיירות אלו תעבורנה בשעות היום, לאחר מתן הודעה של 4 שעות מראש
לקבוצת הקישור המצרית ולכוחות האומות המאוחדות, ילוו על ידי כוחות
האומות המאוחדות ויהיו בהתאם ללוחות הזמנים שיתואמו על ידי הוועדה
המשותפת. קצין קישור מצרי ילווה את השיירות להבטיח תנועה בלתי מופרעת.
הוועדה המשותפת יכולה לאשר הסדרים אחרים לשיירות.

סעיף 3
כוחות האומות המאוחדות

1. הצדדים יבקשו כי כוחות האומות המאוחדות יתפרסו כפי הנחוץ, כדי לבצע
את התפקידים המתוארים בתוספת זו, עד להשלמה של נסיגה ישראלית סופית.
לאותה מטרה מסכימים הצדדים על התפרסות מחדש של כוח החירום של האומות
המאוחדות.
2. כוחות האומות המאוחדות יפקחו על ביצועה של תוספת זו ויעשו כמיטב
מאמציהם כדי למנוע כל הפרה של האמור בה.
3. בעת שיתפרסו כוחות האומות המאוחדות בהתאם לכללי סעיפים 1 ו - 2
לתוספת זו, הם יבצעו את תפקידי הביקורת באזורים של הגבלת כוחות, בהתאם
לסעיף 6 לנספח 1, ויקבעו נקודות ביקורת, משמרות סיור ועמדות תצפית באזורי
החיץ הזמניים המתוארים בסעיף 2 לעיל. תפקידים אחרים של כוחות האומות
המאוחדות הנוגעים לאזור החיץ לתקופת הביניים מתוארים בסעיף 5 לתוספת זו.

סעיף 4
ועדה משותפת וקישור

1. הוועדה המשותפת המוזכרת בסעיף 4 לחוזה זה תפעל מתאריך החלפת מסמכי
האישרור של חוזה זה עד לתאריך השלמתה של נסיגה ישראלית סופית מסיני.
2. הוועדה המשותפת תורכב מנציגיו של כל צד כשבראשם קצינים בכירים. ועדה
זו תזמין נציג של האומות המאוחדות בשעה שהיא דנה בנושאים הנוגעים לאומות
המאוחדות, או בשעה שאחד מן הצדדים מבקש את נוכחות האומות. החלטות
הוועדה המשותפת יתקבלו בהסכמת מצרים וישראל.
3. הוועדה המשותפת תפקח על ביצועם של ההסדרים המתוארים בנספח 1
ובתוספת זו. לתכלית זו, ובהסכמת שני הצדדים, היא:
א. תתאם תנועות צבאיות המתוארות בתוספת זו ותפקח על ביצוען.
ב. תזדקק לכל בעיה הנובעת מביצועם של של נספח 1 ותוספת זו, ותבקש לפותרה,
ותדון בכל הפרות שדווחו על ידי הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות,
ותפנה לממשלות מצרים וישראל כל בעיות שלא באו על פתרונן.
ג. תסייע לכוח ולמשקיפים של האומות המאוחדות בביצוע שליחותם ותעסוק
בלוחות הזמנים לביקורות התקופתיות, לכשיופנו אליה על ידי הצדדים, כנקבע
בנספח 1 ובתוספת זו.
ד. תארגן את תיחומם של הגבול הבינלאומי ושל כל הקוים והאזורים המתוארים
בנספח 1 ובתוספת זו.
ה. תפקח על מסירתם של המתקנים העיקריים בסיני מידי ישראל למצרים.
ו. תסכים על כל ההסדרים הנחוצים לשם מציאתן והחזרתן של גופות נעדרות של
חיילים מצריים וישראליים.
ז. תארגן את הקמתן ופעולתן של נקודות הביקורת לכניסה לאורך הקו אל עריש -
ראס מוחמד, בהתאם לכללי סעיף 4 לנספח 3.
ח. תנהל את פעולותיה באמצעות השימוש בצוותי קישור משותפים, המורכבים
מנציג ישראלי אחד ונציג מצרי אחד, שיבואו מקצובות קישור מתמדת, צוותים
אשר ינהלו פעילויות כפי שתורה הוועדה המשותפת.
ט. תספק קישור ותיאום לפיקוד האומות המאוחדות המבצע את כללי חוזה זה,
ובאמצעות צוותי הקישור המשותפים, תקיים תיאום ושיתוף פעולה מקומיים עם
כוחות האומות המאוחדות המוצבים בשטחים מסויימים, או עם משקיפי
האומות המאוחדות המשגיחים על שטחים מסויימים. לגבי כל סיוע נדרש תדון
בכל ענינים אחרים שהצדדים, בהסכמה ביניהם, יניחו לפניה.
4. ישיבות הוועדה המשותפת יתקיימו לפחות אחת לחודש. במקרה שצד משני
הצדדים, או פיקוד כוחות האומות המאוחדות, יבקש ישיבה מיוחדת, היא תכונס
תוך 24 שעות.
5. הוועדה המשותפת תתכנס באזור החיץ עד להשלמת נסיגת הביניים, ולאחר מכן
באל עריש ובבאר שבע, לסרוגין. הישיבה הראשונה תתקיים לא יאוחר מאשר
שבועיים ימים לאחר כניסת חוזה זה לתוקפו.

סעיף 5
הגדרת אזור החיץ לתקופת הביניים ופעילויותיו

1. אזור חיץ לתקופת הביניים, שבאמצעותו יבצעו כוחות האומות המאוחדות
הפרדה בין יחידות מצריות וישראליות, ייקבע מערבה לקו נסיגת הביניים, כמתואר
במפה 2 ובסמוך לו, אחרי ביצוע נסיגה והתפרסות ישראליות מאחורי קו נסיגת
הביניים. משטרה מצרית אזרחית, מצויידת בכל נשק קל, תבצע תפקידי משטרה
רגילים בתוך אזור זה.
2. כוח האומות המאוחדות יפעיל נקודות ביקורת, משמרות סיור ועמדות תצפית
בתוך אזור החיץ לתקופת הביניים, כדי להבטיח מילוי האמור בסעיף זה.
3. בהתאם להסדרים שהסכימו עליהם שני הצדדים, ואשר יתואמו בידי הוועדה
המשותפת, יפעיל סגל ישראלי מתקנים טכניים צבאיים בארבעה אתרים מסויימים
המסומנים על מפה 2 והמצויינים T1 (קואורדינטה מרכזית 57163940 במפה), T2
(קואורדינטה מרכזית 59351541 במפה), T3 (קואורדינטה מרכזית 59331527
במפה) ו- T4 (קואורדינטה מרכזית 61130979 במפה), לפי העקרונות דלקמן:
א. המתקנים הטכניים יאויישו באנשי סגל טכני ומינהלי, שיצויידו בנשק קל הדרוש
להגנתם (אקדחים, רובים, תת מקלעים, מקלעים קלים, רימוני יד ותחמושת) כלהלן:
T1 - עד ל - 150 אנשי סגל
T2 ו- T3 - עד ל - 350 אנשי סגל
T4 - עד ל - 200 אנשי סגל
ב. אנשי הסגל הישראלי לא ישאו כלי נשק מחוץ לאתרים, למעט קצינים הרשאים
לשאת נשק אישי.
ג. רק צד שלישי שהסכימו עליו מצרים וישראל יכנס לתוך תחומם של המתקנים
הטכניים באזור החיץ ויקיים בהם בדיקות. הצד השלישי יקיים בדיקות, דרך
אקראי, לפחות פעם בחודש. הבדיקות יוודאו את טיב פעולתם של המתקנים וכלי
הנשק ואנשי הסגל אשר בהם. הצד השלישי ידווח מיד לצדדים על כל סטיה מתפקיד
המעקב החזותי או האלקטרוני, או מתפקידי התקשורת, של המתקן.
ד. ניתן לקיים באופן בלתי מופרע אספקה למתקנים, ביקורים למטרות טכניות
ומינהליות והחלפת אנשי סגל וציוד הנמצאים באתרים מנקודות הביקורת של
האומות המאוחדות עד לגבול תחום המתקנים הטכניים, לאחר ביקורת בידי,
ולווי על ידי, כוחות האומות המאוחדות בלבד.
ה. ישראל תורשה להכניס למתקנים הטכניים פריטים הנדרשים לשם פעולתם
התקינה של המתקנים ושל אנשי הסגל.
ו. ישראל תורשה, כפי שתקבע הוועדה המשותפת:
(1) להחזיק במתקנים ציוד לכיבוי אש וציוד אחזקה כללי, וכן כלי רכב מינהליים
גלגליים וציוד הנדסי נייד הנדרשים לאחזקתם של האתרים. כל כלי הרכב יהיו בלתי
מזוינים.
(2) בתוך האתרים ובאזור החיץ, להחזיק כבישים, צנורות מים וכבלי תקשורת
המשמשים את האתרים. בכל אחד משלושת אתרי המתקנים (T, 2T1, ו - T3 ו - T4)
ניתן לבצע אחזקה זו בשני כלי רכב גלגליים, בלתי מזוינים, ובשנים עשר אנשי סגל
בלתי מזוינים, לכל היותר, ובציוד נחוץ בלבד, לרבות ציוד הנדסי כבד, מקום
שנחוץ. תחזוקה זו יכול שתבוצע שלוש פעמים בשבוע, חוץ מלגבי בעיות
מיוחדות, ורק לאחר מתן הודעה של ארבע שעות לאומות המאוחדות. הצוותים
ילוו על ידי האומות המאוחדות.
ז. התנועה אל המתקנים הטכניים ומהם תתקיים רק בשעות או היום. הגישה אל
המתקנים הטכניים, והיציאה מהם, יהיו כדלקמן:
(T1 (1: דרך נקודת ביקורת של האומות המאוחדות והכביש בין אבו עגילה
וצומת הדרכים של כביש ג'בל לבני וכביש אבו עגילה (בק"מ ה - 161) כמסומן
במפה 2.
(T2 (2 ו- T3: דרך נקודת ביקורת של האומות המאוחדות והכביש שנבנה לרוחב
אזור החיץ אל ג'בל קטרינה, כמסומן במפה 2.
(T, 3T2 (3 ו- T4: באמצעות מסוקים הטסים בתוך מסדרון, במועדים ובהתאם
לפרופיל טיסה שהסכימה עליה הוועדה המשותפת. המסוקים ייבדקו בידי כוח
האומות המאוחדות באתרי נחיתה מחוץ לתחום גבולות המתקנים.
ח. ישראל תודיע לכוח האומות המאוחדות, לפחות שעה אחת מראש, על כל תנועה
מיועדת אל המתקנים או מהם.
ט. ישראל תהא זכאית לפנות חולים ופצועים ולהזעיק מומחים רפואיים וצוותי
רפואה, בכל עת, לאחר מתן הודעה מיידים לכוח האומות המאוחדות.
4. הוועדה המשותפת תטפל בפרטי העקרונות דלעיל ובכל שאר ענינים של סעיף זה
הדורשים תיאום בין הצדדים.
5. מתקנים טכניים אלה יוצאו כאשר כוחות ישראל יסוגו מקו נסיגה לתקופה
הביניים, או במועד שיוסכם על ידי הצדדים.

סעיף 6
עשייה במתקנים ובמחסומים צבאיים

הצדדים יקבעו את אשר ייעשה במתקנים ובמחסומים צבאיים בהתאם לקוי
ההנחיה דלקמן:
1. עד לשלושה שבועות לפני נסיגה ישראלית משטח כלשהו, תסדיר הוועדה
המשותפת, כי צוותי קישור וצוותים טכניים ישראליים ומצריים יקיימו ביקורת
משותפת של כל המתקנים המתאימים, יסכימו על מצבם של המבנים והפריטים
שיועברו לשליטה מצרית ויסדירו העברה זו. ישראל תצהיר באותה שעה מהן
תכניותיה לעשייה במתקנים ובפריטים שבתוך המתקנים.
2. ישראל מתחייבת להעביר למצרים את כל התשתיות, השירותים והמתקנים
שהוסכם עליהם כשהם שלמים, בין השאר שדות תעופה, כבישים, תחנות שאיבה
ונמלים. ישראל תגיש למצרים את המידע הנחוץ לשם תחזוקתם והפעלתם של
מתקנים ושירותים אלה. צוותים טכניים מצריים יורשו להתבונן בהפעלתם של
מתקנים ושירותים אלה ולקנות בקיאות בהפעלה זו במשך תקופה של עד שבועיים
ימים לפני ההעברה.
3. כאשר תיטוש ישראל נקודות מים צבאיות ישראליות ליד אל-עריש ואל טור,
יטלו צוותים טכניים מצריים את הפיקוח על מתקנים וציוד עזר אלה, בהתאם
לתהליך העברה מסודר שערכה קודם לכן הוועדה המשותפת. מצרים מתחייבת
להמשיך ולהמציא, בכל נקודות אספקת המים, את הכמות הרגילה הנמצאת עתה של
מים, עד לזמן שבו תסוג ישראל אל מאחורי הגבול הבינלאומי, זולת אם הוסכם
אחרת בוועדה המשותפת.
4. ישראל תעשה כמיטב מאמציה להסיר או להרוס את כל המחסומים הצבאיים,
לרבות מכשולים ושדות מוקשים, בשטחים ובמים הסמוכים להם שמהם היא
נסוגה, בהתאם לתפיסה דלקמן:
א. מחסומים צבאיים יפונו תחילה משטחים שליד אוכלוסיה, דרכים, מתקנים
ושירותים חשובים.
ב. לגבי אותם מכשולים ושדות מוקשים שאינם יכולים להסירם או להרסם קודם
לנסיגה הישראלית, תספק ישראל מפות מפורטות למצרים ולאומות המאוחדות,
באמצעות הוועדה המשותפת, לא יאוחר מאשר 15 יום לפני כניסתם של כוחות
האומות המאוחדות לשטחים הנוגעים בדבר.
ג. מהנדסי צבא מצריים ייכנסו לשטחים אלה לאחר כניסת כוחות האומות
המאוחדות, כדי לבצע פעולות של פינוי מחסומים בהתאם לתכניות מצריות
שיוגשו קודם לביצוע.

סעיף 7
פעילויות מעקב

1. פעילויות מעקב אוירי במשך הנסיגה יבוצעו כדלקמן:
א. שני הצדדים יבקשו מארצות הברית להמשיך בטיסות מעקב מוטס בהתאם
להסכמים קודמים עד להשלמת הנסיגה הסופית הישראלית.
ב. פרופילי הטיסות יכללו את האזורים של הגבלת כוחות, כדי להשגיח על הגבלות
הכוחות והנשק, ולקבוע כי הכוחות המזוינים הישראליים יצאו מן השטחים
המתוארים בסעיף 2 לנספח 1 סעיף 2 לתוספת זו ובמפות 2 ו - 3, וכי כוחות אלה
נשארים לאחר מכן מאחורי קויהם. טיסות ביקורת מיוחדות יכול שיוטסו
לבקשתם של צד מהצדדים או של האומות המאוחדות.
ג. רק על המרכיבים העיקריים של המערכים הצבאיים של כל צד, כמתואר בנספח 1
ובתוספת זו, ידווח.
2. שני הצדדים מבקשים ממשלחת השדה לסיני המופעלת על ידי ארה"ב להמשיך
בפעולותיה בהתאם להסכמים קודמים, עד להשלמת הנסיגה הישראלית מן השטח
שממזרח למעברי הגידי והמתלה. לאחר מכן תובא המשלחת לקיצה.

סעיף 8
הפעלת הריבונות המצרית

מצרים תחדש את הפעלת ריבונותה מלאה על שטחים מפונים בסיני מיד לאחר נסיגה
ישראלית, כנקבע בסעיף 1 לחוזה זה.
[הערת המערכת
המפות המצורפות הנן שעתוק בקנה מידה מוקטן של המפות המקוריות. שעתוק
בקנה מידה מלא יפורסם בעיתו, יחד עם חוזה השלום, בסידרת ההסכמים של
האומות המאוחדות.
רשימת המפות:
מפה 1: הגבול הבין-לאומי וקוי האזורים.
מפה 2: קוים ואזורים בני תוקף כאשר יימצאו הכוחות הישראליים בקו אל-עריש
- ראס מוחמד.
מפה 3: שלבי משנה של הנסיגה לקו אל-עריש - ראס מוחמד.
נספח 2: הגבול הבין-לאומי.



נספח 3 - פרוטוקול בדבר היחסים בין הצדדים



סעיף 1
יחסים דיפלומטיים וקונסולריים

הצדדים מסכימים לכונן יחסים דיפלומטיים וקונסולריים ולהחלפת שגרירים עם
השלמת נסיגת הביניים.

סעיף 2
יחסי כלכלה ומסחר

1. הצדדים מסכימים להסיר כל מחסומי הפליה ליחסי כלכלה נורמליים ולשים קץ
לחרמות כלכליים של זה נגד זה עם השלמת נסיגת הביניים.
2. בכל ההקדם האפשרי, ולא יאוחר מאשר שישה חודשים לאחר השלמת נסיגת
הביניים, יפתחו הצדדים במשא ומתן במטרה לכרות הסכם בעניני מסחר כדי לקדם
יחסי כלכלה מועילים.

סעיף 3
יחסי תרבות

1. הצדדים מסכימים לכונן יחסי תרבות נורמליים עם השלמת נסיגת הביניים.
2. הם מסכימים שמן הרצוי לקיים חילופי תרבות בכל התחומים, ויפתחו, בכל
ההקדם האפשרי, ולא יאוחר מאשר שישה חודשים לאחר השלמת נסיגת הביניים,
במשא ומתן לשם כריתת הסכם תרבות לתכלית זו.

סעיף 4
חופש תנועה

1. עם השלמת נסיגת הביניים, כל צד יתיר תנועה חופשית לאזרחים ולכלי רכב של
הצד האחר, אל שטחו ובשטחו, בהתאם לכללים החלים על אזרחים וכלי רכב של
מדינות אחרות. שום צד לא יטיל הגבלות מפלדות על תנועתם החופשית של בני
אדם וכלי רכב משטחו לשטחו של הצד האחר.
2. תינתן גישה בלתי מופרעת על בסיס של אי-הפליה למקומות בעלי משמעות דתית
והיסטורית.

סעיף 5
שיתוף פעולה לשם פיתוח ויחסי שכנות טובים

1. הצדדים מכירים בענין ההדדי שביחסי שכנות טובים ומסכימים לבחון אמצעים
לקדם יחסים אלה.
2. הצדדים ישתפו פעולה בקידום השלום, היציבות והפיתוח באזור. כל אחד מהם
מסכים לבחון הצעות שהצד האחר ירצה להעלותן לתכלית זו.
3. הצדדים יחתרו לטפח הבנה וסובלנות הדדיים, ובהתאם לכך יימנעו מתעמולה
עויינת זה נגד זה.

סעיף 6
תחבורה ותקשורת

1. הצדדים מכירים בכך שהזכויות, זכויות היתר וההתחייבויות שנקבעו בהסכמי
התעופה ששניהם צדדים להם, ובמיוחד באמנת התעופה האזרחית הבינלאומית
1944 ("אמנת שיקאגו") ובהסכם הבינלאומי למעבר שירותי אויר 1944, חלות
ביחסים שביניהם.
2. עם השלמת נסיגת הביניים, כל הצהרה של צד על מצב חירום לאומי לפי סעיף 89
לאמנת שיקאגו לא תוחל לגבי הצד האחר על בסיס מפלה.
3. מצרים מסכימה כי השימוש בשדות התעופה שתשאיר ישראל ליד אל עריש, רפיח,
ראס אל-נקב ושרם אל שייך יהיה למטרות אזרחיות בלבד, לרבות שימוש מסחרי
אפשרי על ידי כל האומות.
4. בכל ההקדם האפשרי, ולא יאוחר מאשר שישה חודשים לאחר השלמת נסיגת
הביניים, יפתחו הצדדים במשא-ומתן במטרה לכרות הסכם תעופה אזרחית.
5. הצדדים יפתחו מחדש ויקיימו כבישים ומסילות ברזל בין ארצותיהם, ויבחנו
אפשרויות של קשרי כביש ורכבת נוספים. הצדדים מסכימים עוד כי ייסלל ויקויים
כביש בין מצרים, ישראל וירדן ליד אילת ובו יובטח מעבר חופשי ושלו של בני
אדם, כלי רכב וטובין בין מצרים ובין ירדן, מבלי לפגוע בריבונות על אותו שטח מן
הכביש הנכלל בשטחו של כל צד מן הצדדים.
6. עם השלמת נסיגת הביניים, יכוננו בין שני הצדדים קשרים נורמליים של דואר,
טלפון, טלקס, העברת נתונים צילומית, אלחוט וכבל, וכן ממסרי טלביזיה
באמצעות כבל, רדיו ולווין, בהתאם לאמנות ולתקנות הבינלאומיות הנוגעות
בדבר.
7. עם השלמת נסיגת הביניים, כל צד יעניק גישה נורמלית לנמליו לכל שיט ולמטענים
של הצד האחר, וכן לכלי שיט ולמטענים המיועדים לצד האחר או הבאים ממנו.
גישה זו תוענק באותם התנאים החלים באורח כללי על כלי שיט ומטענים של
אומות אחרות. סעיף 5 לחוזה השלום יבוצע עם החלפת מסמכי האישורר של
החוזה הנזכר לעיל.

סעיף 7
הנאה מזכויות האדם

הצדדים מאשרים את מחוייבותם לכבד את זכויות האדם ואת חירויות היסוד
לכל ולשמור עליהן, והם יקדמו זכויות וחירויות אלו בהתאם למגילת האומות
המאוחדות.

סעיף 8
מימי חופים

בלא לפגוע בהוראות סעיף 5 לחוזה השלום, כל צד מכיר בזכות כלי השיט של הצד
האחר למעבר בתום לב דרך מימי חופיו, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.



חוזה השלום בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הערבית של מצרים
מסמך אישרור


הואיל וחוזה השלום בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הערבית של מצרים אושר
על ידי הכנסת ביום כ"ג באדר, תשל"ט, 22 במארס 1979;

והואיל וחוזה השלום האמור נעשה בוושינגטון די.סי ביום כ"ז באדר, תשל"ט,
26 במארס 1979, ונחתם בידי ראש הממשלה מנחם בגין, בשם ממשלת ישראל, ובידי
הנשיא מוחמד אנואר אל סאדאת, בשם ממשלת הרפובליקה הערבית של מצרים,
והועד על-ידי ג'ימי קארטר, נשיא ארצות הברית של אמריקה באותו יום;

והואיל וביום ד' בניסן, תשל"ט, 1 באפריל 1979 ממשלת ישראל, בהתאם
לסמכויות המוקנות לה לפי דין, החליטה לאשרר את חוזה השלום האמור;

והואיל ונוסחו של חוזה השלום האמור, כלשונו מצורף לכאן,

לפיכך מוצהר בזאת כי ממשלת ישראל מאשררת את חוזה השלום בין מדינת ישראל
ובין הרפובליקה הערבית של מצרים.

ולראיה, אני, יצחק נבון, נשיא מדינת ישראל, חתמתי את חתימתי והוריתי כי חותם
מדינת ישראל יוטבע במסמך זה ביום זה, כ"ג בניסן, חמשת אלפים שבע מאות
ושלושים ותשע, שהוא 20 באפריל, אלף תשע מאות שבעים ותשע.
חתימת קיום:

משה דיין שר החוץ
יצחק נבון




מסמך אישרור של מצרים לחוזה השלום

בשם העם
מוחמד אנואר אל-סאדאת
נשיא הרפובליקה הערבית של מצרים

לאחר עיון בחוזה השלום בין הרפובליקה הערבית של מצרים ובין מדינת ישראל,
בנספחיו, ובהסכם המשלים בדבר כינונה של אוטונומיה מלאה בגדה המערבית של
נהר הירדן וברצועת עזה, שנחתמו בוושינגטון ביום 27 לרביע אל תאני 1399
(הג'ריה), שהוא יום 26 במארס 1979 לסה"נ.

לאחר עיון באישורה של מועצת העם ביום 13 לג'ומדא אל אולא 1399 (הג'ריה),
שהוא יום 10 באפריל 1979 לסה"נ, ובאישורו של העם המצרי שהובע במשאל העם
שנתקיים ביום 22 לג'ומדא אל אולא (הג'ריה) שהוא יום 19 באפריל 1979 לסה"נ.
והואיל ואנו מאשרים את חוזה השלום בין הרפובליקה הערבית של מצרים ובין
מדינת ישראל ואת נספחיו, שנחתמו בוושינגטון ביום 27 לרביע אל תאני 1399
(הג'ריה), שהוא יום 26 במארס, 1979 לסה"נ.

לפיכך אנו מצהירים, מכוח מסמך זה, כי אנו מקבלים אותם עלינו, מאמתים אותם
ומאשררים אותם.

ולראיה לכך חתמנו על מסמך זה וציוינו כי יוטבע עליו חותם הרפובליקה.
קהיר , ביום 24 לג'מדא אל אולא 1399 (הג'ריה), שהוא יום 21 באפריל 1979
לסה"נ.

בפקודת
נשיא הרפובליקה (חתום) אנואר אל סאדאת 21.4.79
שר המדינה לעניני חוץ (חתום) בוטורוס בוטרוס ר'אלי


English Version
מסמך האישרור של ישראל לחוזה השלום
מסמך האישרור של מצרים לחוזה השלום
מסמכים הנלווים לחוזה השלום




Knesset
© כל הזכויות שמורות, 1999, מדינת ישראל.
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il