מבוא
במסגרת תהליך השלום במזרח התיכון, אשר נפתח במדריד באוקטובר 1991,
מאשרים מחדש את נחישותם לחיות בדו-קיום של שלום, כבוד הדדי וביטחון, תוך
הכרה בזכויותיהם הלגיטימיות והפוליטיות ההדדיות;
מאשרים מחדש את שאיפתם להשיג הסדר שלום צודק, בר-קיימא ומקיף באמצעות
התהליך הפוליטי המוסכם;
מאשרים מחדש את דבקותם בהכרה ההדדית ובהתחייבויות המובעות באיגרות מ-9
בספטמבר 1993, אשר נחתמו על-ידי, והוחלפו בין ראש ממשלת ישראל והיושב-ראש
של אש"ף;
מאשרים מחדש את ההבנה כי הסדרי הביניים בדבר ממשל עצמי, ובתוך כך
ההסדרים הנוגעים לרצועת עזה ולאזור יריחו הכלולים בהסכם זה, הינם חלק בלתי
נפרד מתהליך השלום כולו, וכי המו"מ בדבר מעמד הקבע יוביל ליישומן של
החלטות מועצת הביטחון 242 ו-8;
מתוך רצון ליישם את הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי,
אשר נחתמה בוושינגטון הבירה, ב-1 בספטמבר 1993, וזיכרון הדברים המוסכם
המצורף לה (להלן; "הצהרת העקרונות"), ובמיוחד הפרוטוקול בדבר נסיגת כוחות
ישראליים מרצועת עזה ומאזור יריחו;
מסכימים בזאת להסדרים אשר יפורטו להלן, בנוגע לרצועת עזה ולאזור
יריחו:
סעיף I
הגדרות
לצורכי הסכם זה:
א. רצועת עזה ואזור יריחו מסומנים במפות מספר 1 ו-2, המצורפות להסכם
זה.
ב. המונח "היישובים" משמעותו אזורי היישובים בגוש-קטיף וארז, וכן
היישובים האחרים ברצועת עזה, כמתואר במפה מספר 1, המצורפת.
ג. המונח "אזור המתקנים הצבאיים" משמעותו אזור המתקנים הצבאיים
הישראליים לאורך הגבול המצרי ברצועת עזה, כמתואר במפה מספר 1; וכן
ד. המונח "ישראלים" כולל גם רשויות ישראליות הפועלות על-פי דין
ותאגידים הרשומים בישראל.
סעיף II
נסיגה על-פי לוח זמנים של כוחות צבאיים ישראליים
1. ישראל תיישם נסיגה מזורזת ועל-פי לוח זמנים של כוחות צבא ישראליים
מרצועת עזה ומאזור יריחו, אשר תחל מייד עם חתימת הסכם זה. ישראל תשלים
נסיגה זו בתוך שלושה שבועות מתאריך זה.
2. בכפוף להסדרים הקבועים בפרוטוקול בדבר נסיגת כוחות צבא ישראליים
והסדרי ביטחון, המצורף כנספח I, הנסיגה הישראלית תכלול פינוי של כל
הבסיסים הצבאיים ושל מתקנים קבועים אחרים, אשר יימסרו למשטרה הפלסטינית
אשר תקום בהתאם לסעיף IX להלן (להלן: "המשטרה הפלסטינית").
3. על מנת למלא אחר אחריותה של ישראל לביטחון החוץ ולביטחון הפנים
ולסדר הציבורי ליישובים ולישראלים, ישראל תפרוס מחדש, בו-זמנית עם הנסיגה,
את כוחותיה הצבאיים הנותרים ביישובים ובאזור המתקנים הצבאיים, בהתאם
להוראות הסכם זה. בכפוף להוראות הסכם זה, פריסה מחדש זו תהווה יישום מלא
של סעיף XIII של הצהרת העקרונות בנוגע לרצועת עזה ואזור יריחו בלבד.
4. לצורכי הסכם זה, הביטוי "כוחות צבא ישראליים" יכול שיכלול משטרה
ישראלית וכוחות ביטחון ישראליים אחרים.
5. ישראלים, כולל כוחות צבא ישראליים, רשאים להמשיך להשתמש בכבישים
באופן חופשי בתוך רצועת עזה ואזור יריחו. פלסטינים רשאים להשתמש בכבישים
ציבורים החוצים את היישובים באופן חופשי, כפי שנקבע בנספח I.
6. המשטרה הפלסטינית תתפרס ותקבל על עצמה את האחריות לסדר הציבורי
ולביטחון הפנים של פלסטינים בהתאם להסכם זה ולנספח I.
סעיף III
העברת סמכות
1. ישראל תעביר סמכות כמפורט בהסכם זה מהממשל הצבאי הישראלי והמינהל
האזרחי שלו, לרשות הפלסטינית, המוקמת בזאת, בהתאם לסעיף V להסכם זה, למעט
הסמכות שישראל תמשיך להפעיל כמפורט בהסכם זה.
2. בנוגע להעברה ולקבלה של סמכות בתחומים אזרחיים, סמכויות ואחריות
יועברו ויתקבלו כפי שנקבע בפרוטוקול בדבר עניינים אזרחיים, המצורף כנספח II.
3. הסדרים להעברה תקינה ושקטה של הכוחות והאחריות המוסכמים קבועים
בנספח II.
4. עם השלמתה של הנסיגה הישראלית והעברת הכוחות והאחריות כפי שמפורט
בפסקאות 1 ו-2 לעיל ובנספח II, המינהל האזרחי ברצועת עזה ובאזור יריחו
יבוטל והממשל הצבאי הישראלי יוסג. נסיגת הממשל הצבאי לא תמנע ממנו מלהמשיך
להפעיל את הכוחות והאחריות המפורטים בהסכם זה.
5. ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה בעניינים אזרחים (להלן "וע"א")
ושתי תת-ועדות משותפות לעניינים אזרחים לרצועת עזה ולאזור יריחו בהתאמה,
יוקמו בכדי לאפשר תיאום ושיתוף פעולה בעניינים אזרחיים בין הרשות
הפלסטינית וישראל, כפי שמפורט בנספח II.
6. המשרדים של הרשות הפלסטינית ימוקמו ברצועת עזה ובאזור יריחו עד
לכינונה של המועצה, אשר תיבחר בהתאם להצהרת העקרונות.
סעיף IV
מבנה והרכב הרשות הפלסטינית
1. הרשות הפלסטינית תורכב מגוף אחד שבו 24 חברים, אשר יוציא אל הפועל
ויהיה אחראי לכל הכוחות והאחריות הביצועיים והחקיקתיים אשר מועברים אליו
לפי הסכם זה, בהתאם לסעיף זה ויהיה אחראי להפעלת הפונקציות השיפוטיות
בהתאם לסעיף VI, פסקת משנה 1(ב) להסכם זה.
2. הרשות הפלסטינית תנהל את המחלקות המועברות אליה, ותוכל להקים, בתוך
מסגרת תחום סמכותה, מחלקות אחרות ויחידות מינהליות כפופות ככל שיידרש
למילוי אחריותה. היא תקבע לעצמה את כללי הנוהל הפנימיים שלה.
3. אש"ף ידווח לממשלת ישראל על שמות חברי הרשות הפלסטינית וכן על כל
שינוי בהרכב אנשיה. שינויים בהרכבה של הרשות הפלסטינית ייכנסו לתוקף עם
חילופי מכתבים בין אש"ף לממשלת ישראל.
4. כל חבר של הרשות הפלסטינית יקבל על עצמו לנהוג בהתאם להסכם זה עם
כניסתו לתפקידו.
סעיף V
תחום סמכות
1. סמכותה של הרשות הפלסטינית מקיפה את כל העניינים הנכללים בתחום
סמכותה הטריטוריאלית, הפונקציונלית והאישית, כאמור להלן:
א. תחום הסמכות הטריטוריאלי מכסה את רצועת עזה ואזור יריחו, כפי
שמוגדר בסעיף I, פרט ליישובים ולאזור המתקנים הצבאיים.
תחום הסמכות הטריטוריאלי יכלול קרקע, תת-קרקע ומים
טריטוריאליים, בהתאם להוראות הסכם זה.
ב. תחום הסמכות הפונקציונלית מקיף את כל הכוחות והאחריות כמפורט
בהסכם זה. תחום סמכות זה אינו כולל יחסי חוץ, ביטחון פנים וסדר ציבורי של
היישובים ואזור המתקנים הצבאיים והישראלים וביטחון חוץ.
ג. תחום הסמכות האישית חל על כל אדם המצוי בתחום הסמכות
הטריטוריאלית כאמור לעיל, פרט לישראלים, זולת אם נקבע אחרת בהסכם זה.
2. לרשות הפלסטינית נתונים, במסגרת סמכותה כוחות ואחריות חקיקתיים,
ביצועיים ושיפוטיים, כאמור בהסכם זה.
3. א. לישראל סמכות לגבי היישובים, אזור המתקנים הצבאיים, ישראלים,
ביטחון חוץ, ביטחון פנים וסדר ציבורי של היישובים, אזור המתקנים הצבאיים
וישראלים, וכן לגבי אותם כוחות ואחריות מוסכמים המפורטים בהסכם זה.
ב. ישראל תפעיל את סמכותה באמצעות הממשל הצבאי שלה, אשר ימשיך
למטרה זו להיות מצויד בכוחות ובאחריות החקיקתיים, השיפוטיים והביצועיים
הדרושים, בהתאם למשפט הבין-לאומי. הוראה זו לא תגרע מחקיקה ישראלית החלה
באופן אישי על ישראלים.
4. הפעלת הסמכות בקשר למרחב האלקטרו-מגנטי והמרחב האווירי תהיה בהתאם
להוראות הסכם זה.
5. הוראות סעיף זה כפופות להסדרים המשפטיים המיוחדים המפורטים
בפרוטוקול הנוגע לעניינים משפטיים המצורף כנספח III. ישראל והרשות
הפלסטינית רשאיות לשאת ולתת על הסדרים משפטיים נוספים.
6. ישראל והרשות הפלסטינית ישתפו פעולה בעניינים הנוגעים לעזרה משפטית
בנושאים פליליים ואזרחיים באמצעות תת-הוועדה המשפטית של הוע"א.
סעיף VI
הכוחות והאחריות של הרשות הפלסטינית
1. בכפוף להוראות הסכם זה, הרשות הפלסטינית, במסגרת תחום סמכותה:
א. הינה בעלת סמכויות חקיקה כפי שנקבעו בסעיף VII של הסכם זה, כמו
גם כוחות ביצועיים;
ב. תעשה משפט באמצעות מערכת שיפוטית בלתי תלויה;
ג. תהיה, בין היתר, בעלת כוח לנסח קווי מדיניות, לפקח על יישומם,
להעסיק סגל עובדים, להקים מחלקות, רשויות ומוסדות, לתבוע ולהיתבע ולכרות
חוזים; וכן
ד. תהיה, בין היתר, בעלת הכוח להחזיק ולנהל מרשם ורשומות של
האוכלוסין, ולהוציא תעודות, רשיונות ומסמכים.
2. א. בהתאם להצהרת העקרונות, לרשות הפלסטינית לא יהיו כוחות ואחריות
בתחום יחסי החוץ, אשר כולל הקמה בחוץ-לארץ של שגרירויות, קונסוליות או כל
סוג אחר של נציגיות ועמדות זרות או התרת הקמתן ברצועת עזה או באזור יריחו,
ומינוי או קבלה של צוות דיפלומטי וקונסולרי והפעלת תפקידים דיפלומטיים.
ב. על אף הוראות ס"ק זה, יוכל אש"ף לנהל משא-ומתן ולחתום על הסכמים
עם מדינות או עם ארגונים בין-לאומיים לתועלת הרשות הפלסטינית במקרים הבאים
בלבד:
1) הסכמים כלכליים. לפי ההוראות המפורטות בנספח VI להסכם זה;
2) הסכמים עם מדינות תורמות למטרת יישום ההסדרים למתן סיוע
לרשות הפלסטינית;
) הסכמים למטרת יישום תוכניות הפיתוח האזורי המפורטות בנספח VI
של הצהרת העקרונות או בהסכמים שנחתמו במסגרת המשא-ומתן הרב-צדדי; וכן
4) הסכמים בעניינים תרבותיים, מדע וחינוך.
ג. דין ודברים בין הרשות הפלסטינית לבין נציגי מדינות זרות
וארגונים בין-לאומיים, וכן הקמה ברצועת עזה ובאזור יריחו של משרדי ייצוג
שאינם אלה המתוארים בתת ס"ק 2א לעיל, למטרת יישום ההסכמים הנזכרים בתת ס"ק
2ב(2) לעיל, לא ייחשבו יחסי-חוץ.
סעיף VII
סמכויות חקיקה של הרשות הפלסטינית
1. לרשות הפלסטינית יהיה הכוח, במסגרת תחום סמכותה, להוציא חקיקה,
בכלל זה חוקי-יסוד, חוקים, תקנות ודברי חקיקה אחרים.
2. חקיקה שהוצאה על-ידי הרשות הפלסטינית תהיה תואמת את הוראות הסכם
זה.
3. חקיקה שהוצאה על-ידי הרשות הפלסטינית תועבר לתת-ועדת חקיקה, שתוקם
על-ידי מת"ק (להלן: תת-ועדת החקיקה). במשך תקופה של יום מיום מסירת
החקיקה, תוכל ישראל לבקש שתת-ועדת החקיקה תחליט אם חקיקה זו חורגת מתחום
הסמכות של הרשות הפלסטינית או אינה תואמת מבחינות אחרות את הוראות הסכם
זה.
4. עם קבלת הבקשה הישראלית, תחליט תת-ועדת החקיקה, כעניין מקדמי, בדבר
הכניסה לתוקף של החקיקה עד לקבלת החלטה לגופו של עניין.
5. במידה שתת-ועדת החקיקה אינה מסוגלת להגיע להחלטה ביחס לכניסה לתוקף
של החקיקה בתוך 15 ימים, יועבר עניין זה לוועדה מבקרת. ועדה מבקרת זו
תורכב משני שופטים, שופטים בדימוס או משפטנים בכירים (להלן: " שופטים"),
אחד מכל צד, אשר ימונו מתוך רשימה המורכבת משלושה שופטים המוצעים על-ידי
כל צד. כדי להחיש את ההליכים בפני מועצה מבקרת זו, יפתחו שני השופטים
הבכירים ביותר, אחד מכל צד, כללי נוהל כתובים לא רשמיים.
6. חקיקה המופנית אל ועדת הביקורת תיכנס לתוקף רק אם ועדת הביקורת
המבקרת תחליט שאין לה נגיעה לנושא ביטחוני הנכלל בתחום האחריות הישראלית,
שאין היא מאיימת באופן רציני על אינטרסים ישראליים המוגנים בהסכם זה, וכי
הכניסה לתוקף של החקיקה לא תוכל לגרום נזק או פגיעה בלתי הפיכים.
7. תת-ועדת החקיקה תנסה להגיע להחלטה לגופו של עניין בתוך יום מיום
הבקשה הישראלית. אם אין תת-ועדה זו יכולה להגיע להחלטה כזו בתוך תקופת
הימים הזו, יופנה העניין לוועדת הקישור הישראלית-הפלסטינית המשותפת,
המאוזכרת בסעיף XV להלן (להלן "ועדת הקישור"). ועדת קישור זו תטפל בעניין
מיידית ותנסה ליישבו בתוך יום.
8. מקום שהחקיקה לא נכנסה לתוקף בהתאם לס"ק 2ג(5) עד 2ג(7) לעיל,
יישמר מצב זה עד להחלטת ועדת הקישור לגופו של עניין, אלא אם היא החליטה
אחרת.
9. חוקים וצווים צבאיים שהיו בתוקף ברצועת עזה ובאזור יריחו לפני
חתימת הסכם זה יישארו בתוקף, אלא אם תוקנו או בוטלו בהתאם להסכם זה.
סעיף VIII
הסדרים בדבר ביטחון וסדר ציבורי
1. על מנת להבטיח סדר ציבורי וביטחון פנימי לפלסטינים ברצועת עזה
ובאזור יריחו, תקים הרשות הפלסטינית כוח משטרה חזק, כפי שנקבע בסעיף 9
להלן. ישראל תמשיך לשאת באחריות להגנה כנגד איומים חיצוניים, לרבות
האחריות להגנת הגבול המצרי והקו הירדני, ולהגנה כנגד איומים חיצוניים מהים
ומהאוויר, וכן באחריות לביטחון הכולל של ישראלים ויישובים, במטרה לשמור על
הביטחון הפנימי והסדר הציבורי שלהם, ויהיו לה כל הכוחות לנקוט את הצעדים
הנחוצים לשם עמידה באחריות זו.
2. הסדרי ביטחון ומנגנוני ביטחון מוסכמים מפורטים בנספח I.
3. ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה למטרות ביטחון הדדי (להלן
"וב"מ") וכן גם שלושה משרדי תיאום מחוזיים משותפים למחוז עזה, מחוז
ח'אן-יונס ומחוז יריחו בהתאמה (להלן "מת"מ") מוקמים בזאת לפי הוראות נספח
I.
4. ניתן יהיה לעיין מחדש בהסדרי הביטחון שנקבעו בהסכם זה ובנספח I
לבקשת כל אחד מהצדדים, וניתן יהיה לתקנם בהסכמה הדדית של הצדדים. הסדרים
מיוחדים לעיון מחדש כלולים בנספח I.
סעיף IX
מינהלת כוח המשטרה הפלסטיני
1. הרשות הפלסטינית תקים כוח משטרה חזק, מינהלת כוח המשטרה הפלסטיני
(להלן "המשטרה הפלסטינית"). החובות, התפקידים, המבנה, הפריסה והרכב המשטרה
הפלסטינית, יחד עם ההוראות בנוגע לציודה ולפעילותה, קבועים בנספח I סעיף
III. כללי התנהגות המסדירים את פעילויות המשטרה הפלסטינית קבועים בנספח I
סעיף VIII.
2. לבד מהמשטרה הפלסטינית הנזכרת בסעיף זה וכוחות צבאיים ישראליים, לא
יוקמו ולא יפעלו כוחות מזוינים אחרים ברצועת עזה או באזור יריחו.
פרט לנשק, תחמושת וציוד של המשטרה הפלסטינית המתוארים בנספח I סעיף
III, ולאלה של הכוחות הצבאיים הישראליים, שום ארגון ואף פרט ברצועת עזה
ובאזור יריחו לא ייצר, ימכור, ירכוש, יחזיק, ייבא או יכניס בכל דרך שהיא
לתוך דרך שהיא לתוך רצועת עזה או אזור יריחו כלי ירי, תחמושת, נשק, חומרי
נפץ, אבק שרפה או כל ציוד קשור אלא אם נקבע אחרת בנספח I.
סעיף X
מעברים
הסדרים לתיאום בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בנוגע למעברי עזה-מצרים
ויריחו-ירדן, וכן כל מעבר בין-לאומי מוסכם אחר, קבועים בנספח I, סעיף X.
סעיף XI
מעבר בטוח בין רצועת עזה לבין אזור יריחו
הסדרים למעבר בטוח של בני אדם ותחבורה בין רצועת עזה לבין אזור יריחו
קבועים בנספח I, סעיף IX.
סעיף XII
יחסים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית
1. ישראל והרשות הפלסטינית תחתורנה לטפח הבנה הדדית וסובלנות,
ותימנענה, בהתאם לכך, מהסתה, ובכלל זה מתעמולה עוינת, זו נגד זו, ובלי
לגרוע מעקרון חופש הביטוי, תנקוטנה אמצעים משפטיים כדי למנוע הסתה כזו
על-ידי ארגונים, קבוצות או יחידים כלשהם בתחומי סמכותן.
2. בלי לגרוע מיתר הוראות הסכם זה, ישראל והרשות הפלסטינית תשתפנה
פעולה במאבק בפעילות פלילית העלולה להשפיע על שני הצדדים, ובכלל זה עבירות
הקשורות בסחר בסמים בלתי חוקיים ובחומרים פסיכוטרופיים, הברחה ועבירות נגד
רכוש, ובכלל זה עבירות הקשורות בכלי רכב.
סעיף XIII
יחסים כלכליים
היחסים הכלכליים בין הצדדים קבועים בפרוטקול בדבר יחסים כלכליים, שנחתם בפריס
ב-29 באפריל 1994 ובנספחיו. הפרוטוקול ונספחיו, שהעתקים מאושרים שלהם מצורפים
כנספח VI, יהיו כפופים להוראות הסכם זה ונספחיו.
סעיף XIV
זכויות אדם ושלטון החוק
ישראל והרשות הפלסטינית תפעלנה את כוחותיהן ואחריותן על-פי הסכם זה, בהתחשב
בנורמות ובעקרונות מקובלים בקהילייה הבין-לאומית של זכויות אדם ושלטון החוק.
סעיף XV
ועדת הקישור המשותפת הישראלית-הפלסטינית
1. ועדת הקישור שהוקמה על-פי סעיף X של הצהרת העקרונות תבטיח יישום תקין
של הסכם זה.
הוועדה תעסוק בסוגיות המחייבות תיאום, בסוגיות אחרות שיש בהן עניין
משותף ובסכסוכים.
2. ועדת הקישור תורכב ממספר שווה של חברים מכל צד להסכם. היא תהא רשאית
להוסיף טכנאים ומומחים על-פי הצורך.
3. ועדת הקישור תקבע לעצמה כללי נוהל, ובכלל זה תדירות ומקום או מקומות
למפגשיה.
4. ועדת הקישור תקבל את החלטותיה בהסכמה.
סעיף XVI
קישור ושיתוף פעולה עם ירדן ומצרים
1. בהתאם לסעיף XII של הצהרת העקרונות, יזמינו שני הצדדים להסכם את ממשלות
ירדן ומצרים ליטול חלק בכינון הסדרי קישור ושיתוף פעולה נוספים בין ממשלת
ישראל והנציגים הפלסטינים מצד אחד, לבין ממשלות ירדן ומצרים מהצד האחר,
לעידוד שיתוף פעולה ביניהם. הסדרים אלו יכללו כינונה של ועדה מתמדת.
2. הוועדה המתמדת תקבע בהסכמה את העקרונות להכנסתם של בני אדם שעזבו את הגדה
המערבית ורצועת עזה ב-1967, ואת האמצעים הנחוצים למניעת שיבושים ואי-סדר.
3. הוועדה המתמשכת תעסוק בנושאים אחרים שיש בהם עניין משותף.
סעיף XVII
יישוב מחלוקות וסכסוכים
כל מחלוקת הנוגעת ליישום הסכם זה תופנה למנגנון התיאום ושיתוף הפעולה המתאים,
שהוקם על-פי הסכם זה. הוראות סעיף XV של הצהרת העקרונות יחולו על כל מחלוקת
כזו, שאינה מיושבת באמצעות מנגנון התיאום ושיתוף הפעולה המתאים, כלומר:
1. סכסוכים הנובעים מיישום או פרשנות של הסכם זה או של כל הסכם שיבוא
בעקבותיו, הנוגעים לתקופת הביניים, ייושבו במשא-ומתן באמצעות ועדת הקישור.
2. סכסוכים שלא ניתן ליישבם במשא-ומתן ניתן יהיה ליישב על-ידי מנגנון פיוס
שיוסכם בין הצדדים.
3. הצדדים להסכם רשאים להסכים להעביר לבוררות סכסוכים הנוגעים לתקופת
הביניים, שלא ניתן ליישבם באמצעות פיוס. עם הסכמת שני הצדדים להסכם, יקימו
הצדדים להסכם, למטרה זו, ועדת בוררות.
סעיף XVIII
מניעת פעולות עוינות
שני הצדדים ינקטו את כל האמצעים הנחוצים כדי למנוע מעשי טרור, פשע ועוינות
המכוונים נגד כל אחד מהם, נגד יחידים המצויים בסמכות הצד האחר ונגד רכושם,
וינקטו אמצעים משפטיים נגד עבריינים. נוסף על כך, הצד הפלסטיני ינקוט את כל
האמצעים הנחוצים כדי למנוע פעולות עוינות כאלה המכוונות נגד היישובים, נגד
התשתית המשרתת אותם ונגד אזור המתקנים הצבאיים, והצד הישראלי ינקוט את כל
האמצעים הנחוצים כדי למנוע פעולות עוינות כאלה אשר מקורן ביישובים והמכוונות
נגד פלסטינים.
סעיף XIX
נעדרים
הרשות הפלסטינית תשתף פעולה עם ישראל על-ידי מתן כל הסיוע הנחוץ בעריכת
חיפושים על-ידי ישראל בתוך רצועת עזה ואזור יריחו אחר נעדרים ישראלים, וכן
על-ידי מתן מידע על-אודות ישראלים נעדרים. ישראל תשתף פעולה עם הרשות
הפלסטינית בחיפוש אחר נעדרים פלסטינים ובמתן מידע נחוץ על-אודותיהם.
סעיף XX
אמצעים בוני אמון
מתוך כוונה ליצור אווירה ציבורית חיובית ותומכת, שתלווה את יישום הסכם זה,
וליצור בסיס יציב לאמון הדדי ולתום לב, מסכימים שני הצדדים להסכם לנקוט
אמצעים בוני אמון, כמפורט להלן:
1. עם חתימת הסכם זה תשחרר ישראל או תמסור לרשות הפלסטינית בתוך תקופה של 5
שבועות, כ-,5 עצורים ואסירים פלסטינים, תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה.
המשוחררים יהיו חופשיים לשוב לבתיהם בכל מקום בגדה המערבית או ברצועת עזה.
אסירים שיימסרו לרשות הפלסטינית יהיו חייבים להישאר ברצועת עזה או באזור
יריחו עד תום תקופת עונשם.
2. לאחר חתימת הסכם זה, ימשיכו שני הצדדים להסכם לשאת ולתת בדבר שחרורם של
אסירים ועצורים פלסטינים נוספים, בהתבסס על עקרונות מוסכמים.
3. יישום האמצעים שלעיל יהיה כפוף למילוי אחר הנהלים הקבועים במשפט הישראלי
לשחרור ולהעברה של עצורים ואסירים.
4. עם קבלת סמכות פלסטינית, הצד הפלסטיני מתחייב לפתור את בעיית הפלסטינים
שהיו בקשר עם הרשויות הישראליות. עד אשר יימצא פתרון מוסכם, מתחייב הצד
הפלסטיני שלא להעמיד לדין פלסטינים אלו ולא לפגוע בהם בכל דרך שהיא.
5.
פלסטינים מחוץ-לארץ, אשר כניסתם אל תוך רצועת עזה ואזור יריחו מותרת
בעקבות הסכם זה, ושהוראות סעיף זה ישימות לגביהם, לא יועמדו לדין בגין עבירות
שבוצעו לפני 1 בספטמבר 1993.
סעיף XXI
נוכחות בין-לאומית זמנית
1. הצדדים להסכם מסכימים לנוכחות זמנית בין-לאומית או זרה ברצועת עזה ובאזור
יריחו (להלן "נב"ז"), בהתאם להוראות סעיף זה.
2. הנב"ז תורכב מ-4 אנשי צוות מקצועיים, ובכלל זה מדריכים ומומחים אחרים,
מ-5 או 6 מהמדינות התורמות.
3. שני הצדדים להסכם יבקשו מהמדינות התורמות להקים קרן מיוחדת למימון הנב"ז.
4. הנב"ז תפעל במשך 6 חודשים. הנב"ז תוכל להאריך משך זמן זה, או לשנות את
היקף פעולתה, בהסכמת שני הצדדים.
5. הנב"ז תוצב ותופעל בתוככי הערים והכפרים הבאים: עזה, ח'אן-יונס, רפיח,
דיר אל-בלח, ג'באלייה, עבסאן, בית-חאנון ויריחו.
6. ישראל והרשות הפלסטינית יסכימו על פרוטוקול מיוחד ליישום סעיף זה, במטרה
להשלים את המשא-ומתן עם המדינות התורמות המספקות כוח-אדם בתוך חודשיים.
סעיף XXII
זכויות, חבויות והתחייבויות
1. א. העברתם של כל הכוחות והאחריות לרשות הפלסטינית, כמפורט בנספח II, כוללת
את כל הזכויות, החבויות וההתחייבויות הנוגעות לעניין, ואשר נובעות ממעשים או
ממחדלים שאירעו לפני ההעברה. ישראל תפסיק לשאת בכל אחריות כספית למעשים או
למחדלים כאלה, והרשות הפלסטינית תישא באחריות הכספית להם ולפעילותה שלה.
ב. כל תביעה כספית שתוגש בעניין זה כנגד ישראל תופנה לרשות הפלסטינית.
ג. ישראל תעמיד לרשות הרשות הפלסטינית כל מידע המצוי בידיה ואשר נוגע
לתביעות, תלויות ועומדות, או צפויות להיות מוגשות, נגד ישראל, לבית-משפט או
לטריבונל, בעניין זה.
ד. במקום שנפתחו הליכים משפטיים בקשר לתביעה מעין זו, ישראל תודיע על כך
לרשות הפלסטינית ותאפשר לה להשתתף בהגנה מפני התביעה ולהעלות כל טענה מטעמה.
ה. במקרה שייפסק סכום כלשהו נגד ישראל על-ידי כל בית-משפט או בית-דין בקשר
לתביעה מעין זו, הרשות הפלסטינית תשפה את ישראל במלוא הסכום שייפסק.
ו. בלי לפגוע באמור לעיל, במקום שבית-משפט או בית-דין הדן בתביעה מעין זו
מוצא שהחבות מוטלת באופן בלעדי על עובד או שלוח אשר פעלו תוך חריגה מסמכות
שהוענקה להם, באופן בלתי חוקי או בזדון, הרשות הפלסטינית לא תישא באחריות
כספית.
2. העברת הסמכות כשלעצמה לא תשפיע על זכויות, חבויות או התחייבויות של כל
אדם או אישיות משפטית שהיו בתוקף ביום חתימתו של הסכם זה.
סעיף XXIII
הוראות שונות
1. הסכם זה ייכנס לתוקף ביום חתימתו.
2. ההסדרים הקבועים בהסכם זה יישארו בתוקפם עד ובמידה שייקבע אחרת בהסכם
הביניים הנזכר בהצהרת העקרונות, או בכל הסכם אחר בין הצדדים להסכם.
3. תקופת הביניים של חמש שנים הנזכרת בהצהרת העקרונות מתחילה ביום חתימת הסכם
זה.
4. הצדדים להסכם מסכימים, כי כל עוד הסכם זה הינו בתוקף, גדר הביטחון שהוקמה
על-ידי ישראל מסביב לרצועת עזה תישאר במקומה, והקו המסומן על-ידי הגדר, כפי
שהוא מצוין במפה המצורפת מס' 1, יהיה מכריע רק לצורך הסכם זה.
5. שום דבר בהסכם זה לא ישפיע או יפגע בתוצאות של משא-ומתן על הסכם הביניים
או על מעמד הקבע שיונהג בהתאם להצהרת העקרונות. אף אחד מהצדדים להסכם לא
ייחשב, על סמך כניסתו להסכם זה, כאילו ויתר על אף אחת מזכויותיו, תביעותיו או
עמדותיו הקיימות או חזר בו מהן.
6. שני הצדדים להסכם רואים בגדה המערבית וברצועת עזה יחידה טריטוריאלית אחת,
ששלמותה תישמר במשך תקופת הביניים.
7. רצועת עזה ואזור יריחו ימשיכו להוות חלק בלתי נפרד מהגדה המערבית ומרצועת
עזה, ומעמדם לא ישתנה בתקופת הסכם זה. שום דבר בהסכם זה לא ייחשב כמשנה מעמד
זה.
8. המבוא להסכם זה וכל הנספחים, התוספות והמפות המצורפים לו, יהוו חלק בלתי
נפרד ממנו.
נחתם בקהיר ביום 4 במאי 1994.
בשם ממשלת מדינת ישראל בשם אש"ף
עדים:
ארצות-הברית של אמריקה הפדרציה הרוסית
הרפובליקה הערבית של מצרים
נספח I
פרוטוקול בדבר נסיגת כוחות צבאיים ישראליים והסדרי הביטחון
סעיף I
הסדרים לנסיגת כוחות צבאיים ישראליים
1. בכפוף להוראות נספח זה, תחל נסיגת כוחות צבאיים ישראליים מרצועת עזה
ומאזור יריחו בתאריך החתימה של הסכם זה, ותושלם בתוך שלושה שבועות (21 ימים)
מתאריך זה.
2. א. הוועדה המשותפת לתיאום ושיתוף פעולה ביטחוני, שהוקמה על-פי סעיף II
כלהלן, תפתח תוכנית שתבטיח תיאום מלא בין הכוחות הצבאיים הישראליים והמשטרה
הפלסטינית במשך שלבי הנסיגה, הכניסה וההיערכות של המשטרה הפלסטינית.
ב. תיאום זה ייושם דרך משרדי התיאום המחוזיים המוקמים לפי סעיף II
שלהלן, ויתחילו לפעול בתאריך החתימה של הסכם זה.
ג. התוכנית תכלול הסדרים לכניסת המשטרה הפלסטינית, הכנסת כלי נשק,
תחמושת וציוד של המשטרה, ונושאים הקשורים לכך, לרבות הסדרים שמטרתם לסייע
להעברה חלקה של אחריות, לרבות העברת סמכות אזרחית, לבל ייווצר חלל ריק של
סמכויות.
סעיף II
תיאום ושיתוף פעולה בענייני ביטחון
1. ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה ביטחוני
א. ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה ביטחוני למטרות ביטחון הדדי (להלן
"וב"ם") מוקמת בזאת.
ב. הוב"ם:
(1) תמליץ על קווים מנחים למדיניות ביטחון לאישור ועדת הקישור
המשותפת הישראלית-הפלסטינית ותיישם קווים מנחים כאלה שאושרו;
(2) תעסוק בענייני ביטחון שיועלו על-ידי כל אחד מהצדדים;
(3) תספק את הערוץ המתאים לחילופי מידע בין שני הצדדים,
הנחוץ לפתרון בעיות ביטחון; וכן
(4) תספק הנחיות למשרדי התיאום המחוזיים.
ג. הוב"ם תהיה מורכבת מ-7-5 חברים מכל צד. החלטות של הוב"ם יתקבלו
בהסכמת שני הצדדים.
ד. הוב"ם תקבע לעצמה את כללי הנוהל. פגישות של הוב"ם יתקיימו כל
שבועיים. במקרה שאחד הצדדים מבקש פגישה מיוחדת, היא תזומן בתוך ארבעים ושמונה
(48) שעות.
ה. את פגישות הוב"ם יארח כל צד לסירוגין, אלא אם יוסכם אחרת בין שני
הצדדים.
2. משרדי תיאום מחוזיים:
א. בזאת מוקמים שלושה (3) משרדי תיאום מחוזיים, אחד לכל אחד מהאזורים:
עזה, ח'אן-יונס ויריחו (להלן "מת"ם").
ב. המת"מים:
(1) יעקבו אחר וינהלו את כל העניינים המחייבים תיאום, כפי שהוחלט
על-ידי הוב"ם, בהתאם למדיניות ולקווים המנחים שנקבעו על-ידי הוב"ם;
(2) יעקבו אחר וינהלו את כל העניינים בעלי האופי המשותף שבתחום
המחוז הספציפי של כל מת"ם, לרבות תיאום הפעילויות של צד אחד שעלולות להשפיע
על הצד השני;
(3) יבחנו, יחקרו וידווחו לוב"ם על-אודות המצב הכולל בתוך המחוז של
המת"ם, עם התייחסות מיוחדת לאירועים ספציפיים, תקריות ופעילויות המתרחשים
במחוז;
(4) יכוונו את הסיורים המשותפים והיחידות הניידות המשותפות כמוגדר
בסעיף זה, אשר פועלים במחוז של המת"ם; וכן
(5) ינחו את משרדי הקישור המוקמים לפי סעיף 1 להלן, אשר פועלים
במעברים ובנקודות החצייה, כפי שמפורט בסעיפים IIV ו-X להלן, יחד עם הוועדה
המשותפת לתיאום ושיתוף פעולה בנושאים אזרחיים, אשר מוקמת לפי נספח II להסכם.
(להלן הול"א).
ג. בכל מת"ם יהיה צוות קבוע של עד 6 קצינים מכל צד, שיהיה מורכב ממפקד
ומחמישה קציני משמרת.
ד. המת"מים יופעלו במשותף על-ידי שני הצדדים, 24 שעות ביממה. לפחות
קצין משמרת אחד מכל צד יהיה נוכח במשך כל משמרת של שמונה שעות, וכן המספר
הדרוש של עוזרים.
ה. במגמה למנוע חיכוך ולאפשר לשני הצדדים לטפל בתקריות אפשריות, יוודאו
שני הצדדים שהמת"ם הרלבנטי יקבל מייד הודעה על כל אחד מהאירועים הבאים:
(1) פעילות שגרתית, מתוכננת או בלתי מתוכננת או היערכות של כוחות
צבאיים ישראליים או המשטרה הפלסטינית, שמשפיעה באופן ישיר על הצד האחר. הדבר
כולל פעילות או היערכות בקרבת היישובים הישראליים או הכפרים הפלסטיניים, הכול
לפי העניין;
(2) אירועים המאיימים על הסדר הציבורי;
(3) פעילויות המפריעות לזרימה החופשית בתנועה על הכבישים הראשיים,
לרבות מחסומי דרכים ועבודות בכביש;
(4) תקריות שמעורבים בהם ישראלים ופלסטינים כאחד, כגון תאונות
דרכים, חילוץ נפגעים או אנשים בסכנת חיים, צעדי היתקלות או כל תקרית שבה נעשה
שימוש בנשק;
(5) פעולת טרור מכל סוג ומכל מקור;
(6) הסתננויות מעבר לקווים של רצועת עזה ואזור יריחו; וכן
(7) כל המקרים שבהם ישראלים מאושפזים ברצועת עזה או אזור יריחו או
המקרים שבהם פלסטינים מרצועת עזה או מאזור יריחו מאושפזים בישראל.
ו. כל מת"ם יודיע למפקדות הישראליות והפלסטיניות המתאימות, וכן לסיורים
המשותפים וליחידות הניידות המשותפות הפועלות במחוז הרלבנטי, על התרחשות של כל
אחד מהאירועים שפורטו בתת פסקה ה' שלעיל.
ז. הוב"ם יכול לשנות את תוכן רשימת האירועים המתוארים בתת ס"ק 2ה לעיל.
ח. כל אירוע הכולל פגיעה בישראלים, בכל מקום בתוך רצועת עזה או אזור
יריחו, ידווח מייד לישראל דרך המת"ם הנוגע לדבר. ישראל רשאית לנקוט כל אמצעי
הדרוש לטיפול בנפגעים כאלה ולפינוים, ותתאם פעילות כזו דרך המת"ם הנוגע לדבר.
ט. המת"מים יצוידו באמצעי הקשר הנחוצים כדי לאפשר מגע ישיר ומיידי עם
הסיורים המשותפים והיחידות הניידות המשותפות, וכן עם מפקדות המחוז המתאימות.
3. סיורים משותפים
א. משימת הסיורים המשותפים היא להבטיח תנועה חופשית, בלתי מופרעת
ובטוחה לאורך הדרכים ובשטחים המתוארים בסעיפים VI ו-V של נספח זה.
ב. אלא אם מחליט הוב"ם אחרת, כל סיור משותף יורכב משני כלי רכב בעלי
הנעה בכל ארבעת הגלגלים, רכב אחד פלסטיני והשני ישראלי. כלי הרכב יסומנו כך
שאפשר יהיה בקלות להבחין בינם לבין כלי הרכב האחרים בשטח. יהיו ארבעה אנשים
בכל רכב: קצין, קשר, נהג ושומר.
ג. הסיורים המשותפים יסיירו 24 שעות ביממה, ברכב וברגל, לאורך נתיבי
הפעילות שלהם, ובשטחים הסמוכים לדרכים, שביטחון התנועה בדרכים תלוי בהם, או
לפי הנחיות המת"ם.
ד. בכבישים שתחת אחריות ביטחונית ישראלית, הרכב הישראלי יהיה הרכב
המוביל. בכבישים שתחת אחריות ביטחונית פלסטינית, הרכב הפלסטיני יהיה הרכב
המוביל. הסיור המשותף יהיה תחת הנחיית המת"ם הנוגע לדבר.
ה. הסיורים המשותפים יעקבו באופן שוטף אחרי התנועה בתוך אזור הפעולה
שלהם, במגמה למנוע תקריות שעלולות לאיים או לסכן אנשים המשתמשים בדרכים. הם
ידווחו כאמור, על כל תקרית או איום למת"ם הנוגע לדבר, ולמפקדות המחוזיות
הישראלית והפלסטינית.
ו. בהגיעו למקום תקרית, יגיש הסיור המשותף סיוע במידת האפשר. כאשר
התקרית מטופלת על-ידי הרשויות הפועלות בשטח, הסיור המשותף יוודא שאמצעים
מתאימים ננקטו וידווח בהתאם למת"ם הנוגע לדבר.
ז. מייד בהיוודע להם על התרחשות אחד מהאירועים המפורטים בתת ס"ק 2ה
שלעיל, ידווחו הסיורים המשותפים על האירוע למת"ם הנוגע לדבר, וכן למפקדות
המתאימות של שני הצדדים.
4. יחידות ניידות משותפות
א. המשימה של היחידות הניידות המשותפות היא לספק מענה מהיר במקרה של
תקריות ומצבי חירום, כדי להבטיח תנועה חופשית, בלתי מופרעת ובטוחה בצמתים
שבהם הן ממוקמות, וכן לאורך נתיבי הפעילות שנקבעו להם.
ב. ההרכב של היחידות הניידות המשותפות יהיה דומה להרכב הסיורים
המשותפים.
ג. התפקידים של היחידות הניידות המשותפות הם:
(1) לעקוב אחר התנועה לאורך הדרכים שנקבעו, מאתרים נייחים בצמתים
מוסכמים, שמהם הן רשאיות לצאת, באופן אקראי, לסיורים בדרכים מוסכמות בהתאם
להנחיית המת"ם הנוגע לדבר. במקרה כזה יהיו תפקידיהן כמו של הסיורים
המשותפים.
(2) במקרה של תקרית שמעורבים בה גם ישראלים וגם פלסטינים, להגיע
למקום התקרית על מנת להגיש סיוע ולחקור.
5. בחינה מחדש של סידורי הביטחון
הוב"ם תיפגש שישה חודשים אחרי חתימת הסכם זה, ולאחר מכן, במרווחי זמן של
שישה חודשים, כדי לבחון מחדש את הסדרי הביטחון ולהמליץ על שינויים. תיקונים
יאומצו בהסכמה הדדית המבוססת, בין שאר הגורמים, על הדיווחים הקבועים ועל
ההמלצות שהתקבלו מהמת"מים.
סעיף III
מינהלת כוח המשטרה הפלסטיני
1. כללי
מנהלת כוח המשטרה הפלסטיני (להלן "המשטרה הפלסטינית") תפעל על-פי
העקרונות הבאים:
א. היא תהיה אחראית לסדר הציבורי ולביטחון הפנים בתוך תחום הסמכות של
הרשות הפלסטינית, בהתאם לסעיף V של ההסכם.
ב. תנועת שוטרים פלסטינים בין רצועת עזה ואזור יריחו תנוהל בהתאם לסעיף
XI של נספח זה.
2.
תפקידים ופעילויות
א. בכפוף להוראות הסכם זה, באזורים שבתחום הסמכות הפלסטינית, תפקידי
המשטרה הפלסטינית יהיו כדלהלן:
(1) ביצוע תפקידי משטרה רגילים, לרבות שמירה על ביטחון פנים
וסדר ציבורי;
(2) הגנה על הציבור ורכושו ופעילות למתן הרגשת ביטחון ובטיחות.
(3) נקיטת כל האמצעים הדרושים למניעת פשע בהתאם לחוק;
(4) הגנה על מתקנים ציבוריים ומקומות בעלי חשיבות מיוחדת.
3. מבנה והרכב
א. המשטרה הפלסטינית תהווה יחידה שלמה אחת תחת שליטת הרשות הפלסטינית.
היא תהא מורכבת מארבעה ענפים:
(1) משטרה אזרחית (אל שורטה);
(2) ביטחון ציבורי;
(3) מודיעין;
(4) וכן שירותי חירום והצלה (אל דפא'ע אל למדני).
בכל מחוז, כל חברי ארבעת הענפים של המשטרה הפלסטינית יהיו כפופים
לפיקוד מרכזי אחד.
ב. המשטרה הפלסטינית תקים יחידת משטרת חופים פלסטינית (להלן "משטרת
החופים הפלסטינית") בהתאם לסעיף IX לנספח זה.
ג. המשטרה הפלסטינית תמנה ,9 שוטרים לכל היותר על כל ענפיה.
4. גיוס
א. המשטרה הפלסטינית תורכב משוטרים שיגויסו במקום, וכן בחוץ-לארץ
(מאנשים המחזיקים בדרכונים ירדניים או במסמכים פלסטיניים אשר נופקו על-ידי
מצרים). מספר המגויסים הפלסטינים מחוץ-לארץ לא יעלה על ,7, אשר ,1
מתוכם יגיעו שלושה חודשים לאחר חתימת ההסכם.
ב. פלסטינים שגויסו בחוץ-לארץ צריכים להיות מאומנים כשוטרים. תופסק
מיידית העסקת שוטרים שהורשעו בפשעים חמורים, או נתגלו כמעורבים באופן פעיל
בפעילויות טרור, לאחר תחילת העסקתם. רשימת הפלסטינים שגויסו מקומית או
בחוץ-לארץ תסוכם על-ידי שני הצדדים.
ג. שוטרים פלסטינים המגיעים מחוץ-לארץ רשאים להיות מלווים על-ידי בני
זוגם וילדיהם.
5. נשק, תחמושת וציוד
א. שוטרים במדים, וכן שוטרים נוספים בתפקיד המחזיקים באישור מיוחד,
רשאים לשאת נשק.
ב. ברשות המשטרה הפלסטינית יהיו הנשק והציוד הבאים:
1) ,7 כלי נשק אישיים קלים.
2) עד 12 מקלעים בקוטר של ". או "5..
) עד 45 כלי רכב משוריינים גלגליים מסוג שיוסכם בין הצדדים, אשר 22
מתוכם יוצבו להגנת מתקני הרשות הפלסטינית. השימוש בכלי רכב משוריינים גלגליים
באזור הביטחון, בדרכי הרוחב ובצדיהן הסמוכים, או בקרבת היישובים, יאושר
על-ידי המת"ם הנוגע לדבר. תנועת כלי רכב כאלה לאורך הדרך המרכזית צפון-דרום
(דרך מס' 4) ברצועת עזה תתבצע רק לאחר הודעה למת"ם הנוגע לדבר.
4) מערכות קשר בכפוף לסעיף II של נספח II להסכם זה.
5) מדים ייחודיים, תגי זיהוי וסימוני רכב.
ג. ציוד ותשתיות משטרה מתאימים אשר מומנו מתקציב המינהל האזרחי יועברו
למשטרה הפלסטינית.
6. הכנסת נשק, ציוד וסיוע חוץ
א. על כל התרומות ממקורות זרים וסוגי סיוע אחרים למשטרה הפלסטינית
לעמוד בהוראות הסכם זה.
ב. הכנסת נשק, תחמושת או ציוד עבור המשטרה הפלסטינית אל רצועת עזה
ואזור יריחו, מכל המקורות, תתואם באמצעות הוב"ם.
7. פריסה
המשטרה הפלסטינית תתפרס בתחילה ברצועת עזה ובאזור יריחו כמתואר במפות
המצורפות מס' 4 ו-5. על כל שינוי בפריסה זו יוסכם בוב"ם.
סעיף IV
הסדרי ביטחון ברצועת עזה
1. קו תיחום
למטרת ההסכם הנוכחי בלבד, ובלי לפגוע במעמד הסופי, הקו התוחם את הצד
הצפוני והצד המזרחי של רצועת עזה תואם את הגדר על הקרקע, כפי שמסומן במפה
המצורפת מס' 1 על-ידי קו ירוק רציף (להלן "קו התיחום") ולא תהיה לו כל השפעה
אחרת.
2. אזור הביטחון
א. יהיה אזור ביטחון לאורך קו התיחום בתוך רצועת עזה, המסומנת במפה
המצורפת מס' 1 כקו ירוק מקוטע (להלן "אזור הביטחון").
ב. בהתאם להוראות הסכם זה, המשטרה הפלסטינית תהא אחראית לביטחון באזור
הביטחון.
ג. המשטרה הפלסטינית תאכוף אמצעי ביטחון מיוחדים, המכוונים למניעת
הסתננויות מעזה לקו התיחום או הכנסת כל נשק, תחמושת או ציוד נלווה לאזור
הביטחון, למעט הנשק, התחמושת או הציוד של המשטרה הפלסטינית, שאושר על-ידי
המת"ם הנוגע לדבר.
ד. פעילויות של המשטרה הפלסטינית בתוך אזור הביטחון יתואמו באמצעות
המת"ם הנוגע בדבר. פעילויות ביטחוניות בישראל בקרבת קו התיחום המשפיעות
ישירות על הצד האחר, יתואמו עם המשטרה הפלסטינית באמצעות המת"ם הנוגע בדבר.
3. היישובים הישראליים
א. בהתאם להצהרת העקרונות, במהלך תקופת הביניים, אזור היישובים של
גוש-קטיף וארז, וכן יתר היישובים ברצועת עזה, כמסומן בקו כחול במפה המצורפת
מס' 1, יהיו תחת סמכות ישראלית.
ב. פלסטינים יהיו חופשיים לנוע לאורך דרך החוף ולאורך הדרך מצומת נצרים
לחוף הים.
4. האזורים הצהובים
א. בלי לפגוע בסמכות הפלסטינית באזורים המסומנים בקו אדום מקוטע,
והצבועים בצהוב במפה המצורפת מס' 1 (להלן "האזורים הצהובים"), האחריות תחולק
כלהלן: לרשויות הישראליות תהיינה אחריות וכוחות מכריעים לביטחון, ולרשות
הפלסטינית יהיו האחריות והכוחות לעניינים אזרחיים בכפוף להסכם זה. בנוסף,
בהתייחס לאזורים הצהובים, ייושמו שיתוף פעולה ותיאום בעניינים ביטחוניים,
לרבות סיורים משותפים, כמוסכם.
ב. כניסת שוטרים פלסטינים לאזורים הצהובים, ופעילותם שם תיתכן, כפי
שיוסכם באמצעות המת"ם הרלבנטי.
5. אזור המוואסי
א. באזור המוואסי, במזחי הדייגים של רפיח וח'אן-יונס ולאורך דרך החוף,
יפעלו שני סיורים משותפים, מובלים על-ידי הרכב הישראלי.
ב. גישה של פלסטינים לאזור המוואסי, כמסומן במפה המצורפת מס' 1, תהיה
בדרכים הבאות:
1) רפיח-תל-סולטאן-מוואסי;
2) ח'אן-יונס-הכפר אל-באחר; וכן
) דיר אל-בלח לאורך החוף למוואסי.
ג. חוף המוואסי
1) על אף סמכותה של ישראל על אזור ההתיישבות בגוש-קטיף, רשאית הרשות
הפלסטינית להפעיל חלקים של חוף המוואסי המשתרעים לכיוון מזרח עד לדרך החוף,
שאורכם הכולל, יחד עם מזחי רפיח וח'אן-יונס, חמישה (5) קילומטרים.
2) עם סיום נסיגת כוחות צבאיים ישראליים מרצועת עזה ואזור יריחו,
תיידע ישראל את הרשות הפלסטינית על מיקומם של חלקים אלה.
) ניתן יהיה להשתמש בחלקים אלה למטרות הבאות:
א. ספורט ונופש, לרבות מתקנים להשכרת סירות;
ב. הפעלת בתי אוכל;
ג. הגדלת המזחים;
ד. הרחבת המתקנים לדייגים כגון משרדים, מחסנים ומתקנים לאחסנה
בקירור.
4) בחלקים אלה, הרשות הפלסטינית, בהפעילה את סמכותה האזרחית, תוכל
להעניק רשיונות לעסקים, לגבות תשלומים ומסים, לקבוע ולאכוף תקני בריאות ציבור
ולפתח ולנהל את המגזר התיירותי.
5) בכל אחד ממזחי הדייגים תהיה הרשות הפלסטינית רשאית להחזיק בניין
משרדים אשר יהיה מוגן.
6) לא תהיה כל בנייה של אתרים חדשים על-ידי ישראלים לאורך החוף.
7) במשך תקופה של שלושה חודשים מחתימת הסכם זה, ישראל רשאית לשקול,
לאור המצב הביטחוני, שימוש על-ידי הרשות הפלסטינית של חלקים נוספים של החוף.
6. הגבול המצרי
אזור המתקנים הצבאיים לאורך הגבול המצרי ברצועת עזה, כמתוחם במפה המצורפת
מס' 1, על-ידי קו כחול וצבוע בוורוד, יהיה תחת סמכות ישראלית. עד להכרזת
חנינה כללית לתושבי הכפר דהאניה ולעשיית ההסדרים לשם הגנתם, יישאר הכפר כחלק
מאזור המתקנים הצבאיים. עם מימוש החנינה וההגנה הנ"ל, יהפוך הכפר דהאניה לחלק
מן האזור הצהוב.
7. דרכי הרוחב ליישובים
א. בלי לגרוע מן הסמכות הפלסטינית ובהתאם להצהרת העקרונות:
1) בשלוש דרכי הרוחב המקשרות את היישובים הישראלים ברצועת עזה
לישראל, קרי: דרך כיסופים-גוש-קטיף; דרך סופה-גוש-קטיף; ודרך קרני-נצרים,
כמסומן בקו כחול בהיר על המפה המצורפת מס' 1, לרבות הצדדים הסמוכים שביטחון
התנועה לאורך דרכים אלו תלוי בהם (להלן - "דרכי הרוחב"), יהיו לרשויות
הישראליות כל האחריות והכוחות הנחוצים על מנת לנהל פעילות ביטחונית עצמאית,
לרבות סיורים ישראליים.
2) סיורים ישראליים-פלסטיניים משותפים יפעלו לאורך דרכי הרוחב.
סיורים משותפים שכאלה יובלו על-ידי הרכב הישראלי.
) מקום בו הרשויות הישראליות ינקטו צעדי היתקלות, הם יעשו כן במגמה
להעביר למשטרה הפלסטינית, בהזדמנות הראשונה, את המשך הטיפול בתקריות אשר
באחריות פלסטינית.
4) מעברים עיליים ייבנו בצמתים של דרכי הרוחב והדרך המרכזית
צפון-דרום (דרך מס' 4).
5) הסדרים אלו ייבחנו מחדש על-ידי הוב"ם בתום שנה ממועד חתימת הסכם
זה.
ב. במקום שבו דרכי הרוחב חופפות את אזור הביטחון, שני הצדדים, במסגרת
הפעלת כוחותיהם ואחריותם, יתאמו באופן מלא את פעילותם על מנת למנוע חיכוך.
8. הדרך המרכזית צפון-דרום (דרך מס' 4)
סיור משותף מובל על-ידי רכב פלסטיני יופעל לאורך הדרך המרכזית צפון-דרום
ברצועת עזה, בין כפר-דרום לנחל-עזה.
9. יחידות ניידות משותפות
א. יחידות ניידות משותפות ימוקמו בצמתים הבאים:
1) צומת ניסנית;
2) צומת נצרים;
) צומת דיר אל-בלח;
4) צומת סופה-מורג;
ב. בצומת נצרים, הצד הישראלי של יחידה ניידת משותפת זו יבדוק כלי רכב
ישראליים אשר לאחר מכן יוכלו להמשיך בדרכם ללא הפרעה. יחידה ניידת משותפת זו
תפעל גם כסיור משותף בין צומת נצרים לנחל-עזה, בהתאם להנחיית המת"ם הנוגע
בדבר.
1. תיאום ושיתוף פעולה ברצועת עזה
שני מת"מים יפעלו ברצועת עזה כדלהלן:
א. מת"ם אחד עבור מחוז עזה, שימוקם בנקודת חצייה ארז עם משרדי קישור
משותפים הכפופים לו, בנקודות החצייה של ארז ונחל עוז.
ב. מת"ם אחד עבור מחוז ח'אן-יונס, שימוקם במחנה נוריה עם משרדי קישור
משותפים הכפופים לו, בנקודת החצייה סופה ובמסוף רפיח.
סעיף V
הסדרי ביטחון באזור יריחו
1. הבהרות בנוגע לאזור יריחו
בהתייחס להגדרת אזור יריחו, כמסומן במפה המצורפת מס' 2, מובהר בזאת כי
דרך מס' 9, החוצה את עוג'ה מצפון לדרום והכביש ממזרח למערב, המקשר את דרך
מס' 9 עם ייט"ב, וצדיהן הסמוכים, יישארו תחת הסמכות הישראלית. לצורך סעיף
זה, רוחבו של כל כביש כזה וצדיו הסמוכים, כפי שמתואר במפה המצורפת מס' 2,
ישתרע לפחות 12 מטרים בכל צד כנמדד ממרכזו של הכביש.
2. סיור משותף, מובל על-ידי כלי הרכב הפלסטיני, יפעל לאורך הכביש העיקרי
צפון-דרום, החוצה את יריחו (דרך מס' 9).
3. יחידות ניידות משותפות
א. יחידה ניידת משותפת תמוקם בצומת עוג'ה, בהצטלבות דרך מס' 9 והכביש
לייט"ב. יחידה זו תובל על-ידי כלי הרכב הישראלי ועשויה להיות מונחית על-ידי
המת"ם לטפל בתקריות מסוימות שבהן מעורבים פלסטינים, על הדרך שבין עוג'ה
ליריחו.
ב. יחידה ניידת משותפת תמוקם בצומת נחל-אלישע בכביש על הדרך מיריחו
לפרויקט מוסא אלאמי.
4. תיאום ושיתוף פעולה באזור יריחו
מת"ם אחד הממוקם בנקודת החצייה ורד-יריחו, יפעל באזור יריחו ויחזיק משרד
קישור משותף הכפוף לו במסוף אלנבי.
5. א. עד לכניסה לתוקף של הסכם הביניים, האתר הקדוש של נבי-מוסא יהיה תחת
חסות הרשות הפלסטינית.
ב. בזמן אירועים דתיים המתקיימים שלוש פעמים בשנה ובאירועים מיוחדים
אחרים, שיתואמו עם הרשויות הישראליות, תהיה לפלסטינים הזכות לעלייה דתית לרגל
לאל-מע'תאס, תחת דגל פלסטיני.
ג. פרויקטים פלסטיניים פרטיים וכן מיזמים משותפים, בהתאם להצהרת
העקרונות, ימוקמו, כמוסכם, בחוף ים המלח.
ד. יוענק מעבר בטוח מאזור יריחו לנבי-מוסא, אל-מע'תאס ולמפעלים
ולמיזמים, כמוסכם בתת ס"ק ג' לעיל, על חוף ים המלח, למטרות הנזכרות לעיל.
6. בתוך שלושה חודשים מחתימת הסכם זה, רשאית ישראל לשקול, לאור המצב
הביטחוני, את אפשרות הרחבת אזור יריחו.
סעיף VI
הסדרי ביטחון בנוגע לתכנון ובנייה
1. על אף ההוראות המתייחסות לתכנון ובנייה הקבועות במקום אחר בהסכם זה,
הוראות סעיף זה יחולו בנוגע לאזורים המפורטים מטה.
2. הסדרים אלה ייבחנו מחדש בתוך פרק זמן של שישה חודשים מחתימת הסכם זה, וכל
שישה חודשים לאחר מכן, במגמה לשנותם, תוך התחשבות ראויה בתוכניות פלסטיניות
להקמת פרויקטים כלכליים ובצרכים הביטחוניים של שני הצדדים.
3. המגבלות הקבועות מטה בנוגע לבינוי מבנים ומתקנים באזורים מסוימים לא
תחייבנה הריסתם או סילוקם של מבנים או מתקנים קיימים.
4. המבנים, המתקנים והתכסית הטבעית והמלאכותית הקיימים ברצועת עזה במרחק 1
מטר מקו התיחום יישארו כפי שהם כעת.
5.
בתוך 5 המטרים הבאים של אזור הביטחון, ובתוך האזורים הצהובים, ניתן
להקים מבנים ומתקנים בכפוף לתנאים הבאים:
א. ניתן להקים מבנה או מתקן אחד על כל חלקה, שגודלה לא יפחת מ-25 דונם;
וכן
ב. מבנה או מתקן כאמור לא יחרוג משתי קומות בגודל שלא יעלה על 18 מ"ר
לקומה.
הרשות הפלסטינית תשמר את האופי החקלאי בעיקרו של יתרת השטחים שבאזור
הביטחון.
6. לא יוקמו מבנים או מתקנים בצדי דרכי הרוחב עד למרחק של 75 מטרים ממרכז
דרכים אלה.
7. באזור יריחו, לא ייבנו גשרים או מבנים אחרים מעל דרך מספר 9, אשר עלולים
למנוע את תנועתם על הדרך של כלי רכב אשר גובהם עד 5.25 מטרים.
8. למטרות אכיפת סעיף זה, ארצות-הברית תספק לשני הצדדים תמונות לוויין של
רצועת עזה המציגים את המבנים, המתקנים ואת התכסית הטבעית והמלאכותית הקיימים
במועד חתימת הסכם זה.
סעיף VII
נקודות החצייה
1. כללי
א. ישראל מצהירה שהחלו עבודות למיקום מחדש של נקודות החצייה ארז,
נחל-עוז וסופה, הנמצאים עתה בתוך רצועת עזה, למקום בתוך ישראל הצמוד לקו
התיחום. ישראל תשתדל להשלים עבודות אלו לא יאוחר מ-12 חודש ממועד חתימה הסכם
זה בנוגע לנקודת החצייה ארז, ולא יאוחר מ-8 חודשים ממועד חתימת הסכם זה בנוגע
לנקודת החצייה נחל-עוז וסופה. עד להשלמת עבודות אלו, תישאר בידי ישראל
השליטה בנקודות חצייה אלה, והיא תפעיל אותן בהתאם להוראות סעיף זה.
ב. ישראלים הנכנסים לרצועת עזה ואזור יריחו ישאו תיעוד ישראלי (אם הם
מעל גיל 16) ובמקרה של נהיגה ברכב, רשיון נהיגה ותיעוד רישום רכב המוכרים
בישראל. תיירים בישראל הנכנסים לרצועת עזה ואזור יריחו ישאו את דרכוניהם
ותיעוד מתאים אחר.
ג. כניסת תושבים של רצועת עזה ואזור יריחו לישראל תהיה כפופה לחוקים
ולנהלים הישראליים המסדירים כניסה לישראל, ותושבים אלה יידרשו לשאת את תעודת
הזהות כמוסכם בהסכם זה, וכן גם תיעוד שיפורט על-ידי ישראל וייוודע לרשות
הפלסטינית באמצעות הול"א.
ד. הוראות הסכם זה לא יפגעו בשימוש במעבר בטוח או בזכותה של ישראל,
מטעמי ביטחון ובטיחות, לסגור את נקודות החצייה לישראל ולאסור או להגביל את
הכניסה לישראל של תושבים ושל כלי רכב מרצועת עזה ואזור יריחו.
2. מעבר בין רצועת עזה וישראל
א. מעבר בין רצועת עזה וישראל יהיה דרך אחת או יותר מנקודות החצייה
הבאות:
1) נקודת החצייה ארז;
2) נקודת החצייה נחל-עוז;
) נקודת החצייה סופה;
ב. הרשות הפלסטינית רשאית להקים נקודת בדיקה, בתוך רצועת עזה, על הדרך
המובילה לנקודת החצייה ארז ועל הדרך המוליכה לנקודת החצייה נחל-עוז, באתרים
שיתואמו בין שני הצדדים, למטרת בדיקה וזיהוי של נוסעים וכלי רכב. מישראלים
ומתיירים לישראל העוברים דרך נקודות בדיקה אלה ניתן לדרוש רק כי יזהו את עצמם
על-ידי הצגת תיעוד ישראלי או דרכון, כקבוע בתת ס"ק 1ב לעיל. הדרישות לעיל לא
תחולנה על אנשי הכוחות הצבאיים הישראלים במדים.
ג. הרשות הפלסטינית רשאית להקים נקודת בדיקה, בתוך רצועת עזה. על הדרך
המוליכה לנקודת החצייה סופה, באתר המקובל על שני הצדדים, למטרת בדיקה וזיהוי
של נוסעים וכלי רכב פלסטיניים. כלי רכב ישראליים יהיו רשאים לעקוף נקודת
בדיקה זו ללא הפרעה.
ד. נוסף על כך, מעבר של ישראלים ותיירים לישראל, בין רצועת עזה וישראל,
יוכל להתקיים דרך נקודות החצייה הבאות:
1) נקודת החצייה קרני;
2) נקודת החצייה כיסופים;
) נקודת החצייה כרם-שלום;
4) נקודת החצייה אלי-סיני;
ה. ישראלים ותיירים לישראל, אשר עברו דרך אחת מנקודות החצייה דלעיל לתוך
רצועת עזה לא יידרשו לעבור כל ביקורת זיהוי או דרישות אחרות מעבר להוראות
שנקבעו לכניסה לרצועת עזה שצוינו בסעיף זה. תיירים ברצועת עזה ואזור יריחו
ממדינות שלהן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אשר עברו דרך מעבר בין-לאומי, לא
יידרשו לעבור כל בקרת כניסה נוספת לפני כניסתם לישראל.
ו. הסדרים לתנועת סחורות בין רצועת עזה וישראל דרך נקודת החצייה קבועים
בנספח VI.
ז. קצין קישור פלסטיני יהיה נוכח בכל אחת מנקודות החצייה שעל דרכי
הרוחב.
3. מעבר לאזור יריחו וממנו
א.
מעבר בין אזור יריחו ויתר הגדה המערבית יהיה כפוף לאותם כללים
המסדירים את תנועתם של אנשים וכלי-רכב בתוך הגדה המערבית, ולא יהיה צורך
לבצעו דרך נקודות חצייה מוגדרות.
ב. מעבר בין אזור יריחו וישראל דרך הגדה המערבית יהיה כפוף לכללים החלים
כעת, המסדירים תנועת אנשים וכלי רכב בין הגדה המערבית וישראל.
סעיף VIII
כללי התנהגות בנושאי ביטחון
1. בכפוף להוראות הסכם זה, אנשי הסגל הממונה על ביטחון וסדר ציבורי של שני
הצדדים, יפעילו את כוחותיהם ואחריותם בהתאם להסכם זה, תוך התייחסות ראויה
לנורמות הבין-לאומיות המקובלות של זכויות האדם ושלטון החוק ויונחו על-ידי
הצורך להגן על הציבור, לשמור על כבוד האדם ולהימנע מהטרדה.
2. באזורים הצהובים ועל דרכי הרוחב ובצדדים הסמוכים אליהן, המשטרה הפלסטינית
לא תעצור, תפריע או תעכב כלי רכב הנושאים לוחיות זיהוי ישראליות ולא ידרשו
זיהוי כלשהו.
3. בדרך המרכזית צפון-דרום (דרך מס' 4) ברצועת עזה בין צומת נצרים וכפר
דרום, ובדרך צפון-דרום הראשית החוצה את אזור יריחו (דרך מס' 9), ניתן לעצור
כלי רכב בעלי לוחיות זיהוי ישראליות על-ידי סיור משותף או על-ידי יחידה ניידת
משותפת. החלק הישראלי של סיור או יחידה כזאת יוכל לבצע את בדיקת הזיהוי
והתיעוד של כלי הרכב.
4. מבלי לפגוע בהוראות סעיף זה, בנוגע לאזורים המוזכרים בס"ק 2 ו- לעיל,
כללי ההתנהגות הבאים יחולו בכל שאר חלקי רצועת עזה ואזור יריחו:
א. המשטרה הפלסטינית תוכל לעצור כלי רכב בעלי לוחיות זיהוי ישראליות,
במטרה לבדוק את רשיון הנהיגה ותיעוד הזיהוי של הנוסעים (אם הם מעל גיל 16).
ב. בשום מקרה, ישראלים לא יעוכבו, יעצרו או יושמו במעצר או במאסר על-ידי
הרשויות הפלסטיניות. אף-על-פי-כן, כאשר ישראלי נחשד בביצוע עבירה, המשטרה
הפלסטינית תוכל לעכבו במקום, תוך הבטחת ביטחונו, בהתאם להוראות נספח III, עד
להגעתם של סיור משותף או יחידה ניידת משותפת, אשר תוזעק למקום באופן מיידי
על-ידי המשטרה הפלסטינית, או של נציגים ישראלים אחרים אשר נשלחו על-ידי המת"ם
הנוגע לדבר.
5. ניתן יהיה לדרוש מהולכי רגל להציג תיעוד מזהה (אם הם מעל גיל 16). לאחר
מכן, ינהגו בהם בהתאם להוראות סעיף זה.
6. אנשי הכוחות הצבאיים הישראליים במדים, כמו גם כלי רכב של הכוחות הצבאיים
הישראליים, לא ייעצרו על-ידי המשטרה הפלסטינית בשום מקרה, ולא יהיו כפופים
לדרישות זיהוי כלשהן. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, במקרה של חשד בנוגע לאדם או
כלי רכב כאמור, המשטרה הפלסטינית תוכל להודיע על כך לרשויות הישראליות
באמצעות המת"ם הנוגע לדבר, על מנת לבקש סיוע מתאים.
7. על אף הוראות סעיף זה, המשטרה הפלסטינית תוכל לעכב, בהתאם להוראות נספח
III, במקום, אנשים הכפופים לדרישות זיהוי על-פי סעיף זה, אשר טוענים כי הם
ישראלים, אולם אינם יכולים להציג תיעוד זיהוי מתאים, עד להגעת סיור משותף או
יחידה ניידת משותפת, אשר ייקראו למקום על-ידי המשטרה הפלסטינית, או עד להגעת
נציגים ישראלים אחרים אשר יישלחו למקום על-ידי המת"ם הרלוונטי.
8. א. כל צד יאכוף על האזרחים הנתונים לסמכותו איסור על החזקה או נשיאה של
נשק ללא רשיון.
ב. הרשות הפלסטינית רשאית להנפיק רשיונות להחזקה או נשיאת אקדח לשימוש
אזרחי. ההסדרים להענקת רשיונות כאלה, וכן סוגי האנשים שניתן להעניק להם
רשיונות כאלה, יסוכמו בוב"ם.
9. כללי היתקלות
א. לצורך סעיף זה, "היתקלות" משמעותה תגובה מיידית למעשה או תקרית,
היוצרים סכנה לחיים או לרכוש, המכוונת למניעה או לסיום פעולה או תקרית כזאת,
או לתפיסת המבצעים.
ב. בתוך השטח הנתון לשיפוט הרשות הפלסטינית, במקומות שבהם הרשויות
הישראליות מבצעות את תפקידיהן הביטחוניים בהתאם לנספח זה, ובקרבתם המיידית,
יותר לרשויות הישראליות לנקוט צעדי היתקלות במקרים אשר אירוע או תקרית דורשים
זאת. במקרים כאלה, הרשויות הישראליות ינקטו את כל הצעדים הדרושים כדי לשים קץ
לאירוע או לתקרית זו במגמה להעביר בהקדם האפשרי את המשך הטיפול בתקרית הנופלת
בתחום האחריות הפלסטיני, לידי המשטרה הפלסטינית. הרשות הפלסטינית תיודע מייד,
באמצעות המת"ם הנוגע לדבר, בצעדי היתקלות אלה.
ג. היתקלות תוך שימוש בנשק חם אסורה, אלא כמוצא אחרון, לאחר שנכשלו כל
הניסיונות לשלוט במעשה או בתקרית כגון: הזהרת המבצע או ירי באוויר.
שימוש
בנשק מכוון להרתעת המבצע ולא להריגתו. השימוש בנשק חם ייפסק עם חלוף הסכנה.
ד. כל פעילות הכוללת שימוש בנשק חם, למעט צרכים מבצעיים מידיים, תהיה
טעונה הודעה מראש למת"ם הרלבנטי.
1. אם אדם נפצע או זקוק לעזרה, עזרה כזו תסופק על-ידי הצד שיגיע ראשון לאתר.
אם אדם זה נתון לסמכותו של הצד האחר, הצד המסייע יידע את המת"ם הנוגע לדבר
ויחולו ההוראות המתאימות של סעיף II לנספח זה, וכן הוראות סעיף II לנספח II,
בנוגע להסדרי הטיפול והאשפוז.
סעיף IX
הסדרים למעבר בטוח בין רצועת עזה לבין אזור יריחו
1. כללי
א. יהיה מעבר בטוח בין רצועת עזה לאזור יריחו לתושבי רצועת עזה ואזור
יריחו למבקרים לאזורים אלה מחוץ-לארץ, כמפורט בסעיף זה.
ב. ישראל תבטיח מעבר בטוח בשעות האור (מזריחה לשקיעה) לאנשים ולתחבורה.
ג. מעבר בטוח יבוצע דרך נקודות החצייה המסומנות הבאות:
1) נקודת חצייה ארז;
2) נקודת חצייה ורד-יריחו;
ד. ישראל תאפשר מעבר בטוח דרך אחד או יותר מהנתיבים המסומנים על המפה
המצורפת מס' .
2. השימוש במעבר בטוח
א. כמפורט להלן, אנשים המשתמשים במעבר בטוח ישאו, בנוסף לתיעוד האישי
ולתיעוד של כלי הרכב, את המסמכים הבאים:
1) כרטיס מעבר בטוח;
2) ו(לנהגים בלבד) אישור מעבר בטוח לכלי הרכב.
הסדרים ליישום מעבר בטוח, וכן הסדרים להנפקת כרטיסי מעבר בטוח
ואישורי מעבר בטוח לכלי רכב על-ידי ישראל יידונו ויוסכמו בול"א.
ב. תושבי רצועת עזה ואזור יריחו בעלי אישור כניסה לישראל יוכלו להשתמש
בו כבתעודת מעבר בטוח.
ג. כרטיסי מעבר בטוח ואישורי מעבר בטוח לכלי רכב יוחתמו על-ידי הרשויות
הישראליות בנקודת החצייה, תוך ציון זמן היציאה מנקודת החצייה וזמן ההגעה
המשוער.
ד. תושבי רצועת עזה ואזור יריחו שהכניסה לישראל אסורה עליהם יוכלו לקבל
אישור מישראל להשתמש במעבר בטוח בהתאם להסדרים מיוחדים אשר ייעשו בכל מקרה
ומקרה באמצעות הוב"ם.
ה. הסדרים מיוחדים יחולו לגבי מעבר מנהיגים פלסטינים, פקידים בכירים של
הרשות הפלסטינית ואישים מכובדים. הול"א תגדיר את היקפם וסוגם של הסדרים
מיוחדים אלה, בהתייעצות עם הוב"ם.
ו. שיטת המעבר של שוטרים פלסטינים בתפקיד בין רצועת עזה לבין אזור יריחו
תתואם באמצעות הוב"ם.
ז. כל נושא נוסף הקשור לשימוש במעבר בטוח יתואם באמצעות הוב"ם.
3. מעבר ושיטת מעבר
א. חל איסור על אנשים וכלי רכב במעבר תחת הסדרים אלה להפסיק את נסיעתם
או לסטות מהמסלולים המוקצים, ועליהם להשלים את המעבר בתוך הזמן הנקוב שהוחתם
על הכרטיסים והאישורים למעבר בטוח, אלא אם נגרם עיכוב כתוצאה ממקרה חירום
רפואי או תקלה טכנית.
ב. אנשים המשתמשים במעבר בטוח יהיו כפופים לחוקים ותקנות החלים בישראל
ובגדה המערבית, בהתאמה.
ג. חל איסור על אנשים וכלי רכב המשתמשים במעבר בטוח לשאת חומרי נפץ, נשק
חם או כל סוג אחר של נשק או תחמושת, למעט מקרים מיוחדים שיוסכמו בוב"ם.
4. הוראות כלליות בנוגע לנתיבים
א. ההסדרים הנ"ל לא ישפיעו בכל דרך על מעמד הנתיבים המשמשים למעבר בטוח.
ב. נתיבים המשמשים למעבר בטוח ייסגרו ביום כיפור, יום הזיכרון לחללי
צה"ל ויום העצמאות.
ג. מבלי לפגוע בשימוש במעבר בטוח, ישראל רשאית לשנות זמנית הסדרי מעבר
בטוח מטעמי ביטחון או בטיחות. הודעה על שינוי זמני כזה תינתן לרשות הפלסטינית
דרך הוב"ם. מכל מקום, נתיב אחד לפחות של מעבר בטוח יישאר פתוח.
ד. ישראל תודיע לרשות הפלסטינית על תקריות שבהן מעורבים אנשים המשתמשים
במעבר בטוח.
סעיף X
מעברים
1. כללי
א. בעוד שישראל נשארת בתקופת הביניים האחראית לביטחון חוץ, לרבות לאורך
הגבול המצרי והקו הירדני, מעבר הגבול יתבצע בהתאם להסדרים הכלולים בסעיף זה.
הסדרים אלו מכוונים ליצירת מנגנון אשר מאפשר כניסת אנשים וטובין ויציאתם,
בשקפם את המציאות החדשה אשר נוצרה על-ידי הצהרת העקרונות הישראלית-הפלסטינית,
תוך הענקת ביטחון מלא לשני הצדדים.
ב. ההסדרים הכלולים בסעיף זה יתייחסו למעברי הגבול הבאים:
(1) מעבר גשר אלנבי;
(2) מעבר רפיח.
ג.
הסדרים אלו ייושמו על-ידי הצדדים להסכם, עם השינויים הדרושים, לגבי
נמלי-ים מוסכמים, נמלי-תעופה מוסכמים או מעברים בין-לאומיים מוסכמים אחרים,
כגון גשרי עבדאללה ודאמיה.
ד. שני הצדדים נחושים בדעתם לעשות כל שביכולתם לשמירה על כבוד העוברים
דרך מעברי הגבול. למטרה זו, המנגנון המוקם יושתת במידה רבה על הליכים מקוצרים
ומודרניים.
ה. בכל מעבר גבול יהיה מסוף אחד, המורכב משני אגפים. האגף הראשון ישרת
תושבים פלסטינים של רצועת עזה והגדה המערבית ומבקרים לאזורים אלו (להלן "האגף
הפלסטיני"), האגף השני ישרת ישראלים ואחרים (להלן "האגף הישראלי"). יהיו אזור
בדיקה ישראלי סגור ואזור בדיקה פלסטיני סגור, כמפורט מטה.
ו. הסדרים מיוחדים יחולו על אח"מים העוברים דרך האגף הפלסטיני. משרד
הקישור שיקום בהתאם לס"ק 5 של סעיף זה (להלן: "לשכת קישור") יגדיר את היקף
ואופי הסדרים מיוחדים אלו.
2. שליטה וניהול של המעברים
א. למטרת סעיף זה, "מעבר" משמעו השטח ממחסום הגבול בגבול המצרי או מגשר
אלנבי, העובר דרך המסוף וכולל אותו וכן:
(1) בהתייחס למעבר גשר אלנבי, מן המסוף ועד לאזור יריחו;
(2) בהתייחס למעבר רפיח, מן המסוף ועד לקצה האזור הצבאי של ישראל
לאורך הגבול המצרי.
ב. (1) בידי ישראל תהיה האחריות לביטחון בכל שטח המעבר, כולל המסוף.
(2) למנהל כללי ישראלי תהיה האחריות לניהול המסוף ולביטחונו.
(3) למנהל הכללי יהיו שני סגנים אשר ידווחו לו:
א. סגן ישראלי שיהיה המנהל של האגף הישראלי. לישראל תהיה
אחריות בלעדית לניהול האגף הישראלי;
ב. סגן פלסטיני, שימונה על-ידי הרשות הפלסטינית, ואשר יהיה
המנהל של האגף הפלסטיני.
(4) לכל סגן יהיה עוזר לביטחון ועוזר למינהל. המשימות של הסגנים
הפלסטינים לביטחון ולמינהל יסוכמו על-ידי שני הצדדים.
(5) יהיה תאום מרבי בין הצדדים. שני הצדדים ישמרו על שיתוף פעולה
ותיאום בנושאים שיש בהם עניין משותף.
(6) המנהל הכללי ימשיך להשתמש בקבלנים פלסטינים לאספקת שירותי
אוטובוס ושירותים מינהליים ולוגיסטיים אחרים.
(7) שוטרים פלסטינים הנוכחים במסוף יהיו חמושים באקדחים. פריסתם
תיקבע על-ידי שני הצדדים. פקידים פלסטינים אחרים הנוכחים במסוף לא יהיו
חמושים.
(8) הפרטים הנוגעים לניהול ולביטחון ולנושאי משרד הקישור יידונו
על-ידי שני הצדדים.
(9) שני הצדדים יעבדו בצוותא במטרה לחפש דרכים לסידורים נוספים
במסוף רפיח.
(1) שני הצדדים יבחנו מחדש נהלים אלו בתום שנה.
ג. להוציא את ההסדרים הכלולים בסעיף זה, ההליכים וההסדרים החלים כיום
מחוץ למסוף, ימשיכו לחול בכל המעבר.
ד. (1) משעברו הנוסעים הנכנסים דרך המסוף, הם ימשיכו לאזור יריחו או
לרצועת עזה, בהתאם למקרה, ללא כל הפרעה מצד הרשויות הישראליות (מעבר בטוח).
(2) נוסעים יוצאים יהיו רשאים להמשיך למסוף ללא כל הפרעה מצד
הרשויות הישראליות לאחר אימות משותף, שבידי נוסעים אלו כל התיעוד הנחוץ
ליציאה מן האזור לירדן או למצרים, כמפורט בהסכם זה.
3. הסדרים לכניסה ממצרים ומירדן דרך האגף הפלסטיני
א. בכניסה לאגף הפלסטיני יהיו שוטר פלסטיני ודגל פלסטיני מונף.
ב. לפני כניסתם לאגף הפלסטיני, הנוסעים יזהו את מטענם האישי והוא יונח
על רצועת שינוע. כל צד יוכל לבדוק מטען כזה בתוך אזור הבדיקה שלו, בהשתמשו
בצוותו שלו, ואם נחוץ, יוכל לפתוח את המטען לבדיקה בנוכחות הבעלים והשוטר
פלסטיני.
ג. אנשים הנכנסים לאגף הפלסטיני יעברו דרך שער מגנטי. שוטר ישראלי ושוטר
פלסטיני יוצבו בכל צד של השער. במקרה של חשד, כל צד יהא רשאי לדרוש בדיקה
גופנית, שתבוצע בתאי בדיקה שימוקמו בסמוך לשער. נוסעים יבדקו על-ידי שוטר
פלסטיני בנוכחות שוטר ישראלי. כמו-כן, ניתן יהיה לבדוק מטען אישי נלווה
בנקודה זו.
ד. לאחר השלמת השלב הנ"ל, אנשים הנכנסים לאגף הפלסטיני יעברו דרך אחד
משלושה נתיבים למטרות זיהוי ובדיקת תיעוד, כדלקמן:
(1) הנתיב הראשון ישמש תושבים פלסטינים מרצועת עזה ואזור יריחו.
נוסעים אלו יעברו דרך דלפק פלסטיני, שם ייבדקו תעודותיהם וזהותם. תעודותיהם
ייבדקו על-ידי פקיד ישראלי, אשר אף יבדוק את זהותם באופן עקיף ובלתי נראה.
(2) הנתיב השני ישמש תושבים פלסטינים אחרים של הגדה המערבית. נוסעים
אלו יעברו תחילה דרך דלפק פלסטיני, שם ייבדקו תעודותיהם וזהותם. לאחר מכן הם
ימשיכו דרך דלפק ישראלי, שם ייבדקו תעודותיהם וזהותם. שני הדלפקים יופרדו
על-ידי זכוכית מוכהה ודלת מסתובבת.
(3) הנתיב השלישי ישמש מבקרים לרצועת עזה ולגדה המערבית. הליך זהה
לזה שבפסקה (2) לעיל יחול על מבקרים אלו, אך הם יעברו בתחילה דרך דלפק
ישראלי, ולאחר מכן ימשיכו דרך הדלפק הפלסטיני.
ה. במקרה של חשד ביחס לנוסע בכל אחד מן הנתיבים המתוארים בס"ק ד' לעיל,
כל צד רשאי לתשאל נוסע כזה באזור הבדיקה הסגור שלו. חשד המצדיק תשאול באזור
הבדיקה הסגור יכול שיהיה אחד מאלה:
(1) הנוסע היה מעורב, ישירות או בעקיפין, בפעילות פלילית או בפעילות
פלילית מתוכננת, בפעילות טרוריסטית או בפעילות טרוריסטית מתוכננת ואינו מן
הנהנים מהוראות החנינה של הסכם זה.
(2) הנוסע מסתיר נשק, חומרי נפץ או ציוד הקשור לכך.
(3) בידי הנוסע תיעוד מזויף או לא-תקף, או שהפרטים הכלולים בתיעוד
אינם תואמים את אלה הכלולים במרשם האוכלוסין (במקרה של תושב) או במאגר
הנתונים (במקרה של מבקר), בכפוף לכך ששאלות הנוגעות לחוסר התאמה כזה יועלו
בתחילה בדלפק, והנוסע יתושאל באזור הבדיקה הסגור רק במידה שהחשד לא הוסר; או
(4) הנוסע מתנהג בבירור באופן חשוד במהלך המעבר במסוף. אם, בסיום
תשאול זה החשד לא הוסר, ניתן לעכב נוסע כזה לאחר יידוע הצד השני. במקרה שחשוד
פלסטיני יעוכב על-ידי הצד הישראלי, שוטר פלסטיני יתבקש להיפגש עם החשוד. לאחר
הודעה למשרד הקישור, כל טיפול נוסף באדם המעוכב ייעשה בהתאם לנספח III.
ו. באגף הפלסטיני, לכל צד תהיה הסמכות למנוע את הכניסה מאנשים שאינם
תושבי רצועת עזה והגדה המערבית. למטרת הסכם זה, "תושבי רצועת עזה והגדה
המערבית" פירושו אנשים, אשר בתאריך כניסת הסכם זה לתוקף רשומים כתושבי
האזורים האלה במרשם האוכלוסין המנוהל על-ידי הממשל הצבאי של רצועת עזה והגדה
המערבית, כמו גם אנשים, אשר מאוחר יותר יקבלו תושבות קבע בשטחים אלו בהסכמת
ישראל, כמפורט בהסכם זה.
ז. בהמשך להליך הנ"ל, הנוסעים יאספו את מטענם וימשיכו לאזור המכס.
כמתואר בנספח VI.
ח. הצד הפלסטיני יצייד נוסעים אשר כניסתם אושרה בהיתר כניסה שיוחתם
על-ידי הצד הפלסטיני ויצורף לתעודותיהם.
בסיום הבדיקה הישירה והבדיקה העקיפה של תעודותיהם וזהותם של הנוסעים
העוברים דרך הנתיב הראשון, והחתמת היתרי הכניסה שלהם, יצייד הפקיד הפלסטיני
את הנוסע בכרטיס לבן המונפק על-ידי הפקיד הישראלי. פקיד פלסטיני המוצב ביציאה
של האגף הפלסטיני יוודא שבידי הנוסע כרטיס לבן כנ"ל ויאסוף את הכרטיסים תחת
בדיקה ישראלית עקיפה ובלתי נראית.
נוסעים העוברים דרך הנתיבים השני והשלישי, יצוידו על-ידי הפקיד
הישראלי בכרטיס כחול, לאחר בדיקת תעודותיהם וזהותם, ואימות היתרי הכניסה
שלהם. פקיד ישראלי ופקיד פלסטיני המוצבים ביציאה של האגף הפלסטיני יאמתו
ויאספו את הכרטיסים. כרטיסים לבנים וכחולים אשר ייאספו, ייבדקו על-ידי פקידים
ישראלים ופלסטינים.
במקרים שבהם צד כלשהו מונע את כניסתו של נוסע לא-תושב, נוסע זה
ילווה אל מחוץ למסוף ויישלח חזרה לירדן או למצרים, בהתאם למקרה, לאחר יידוע
הצד האחר.
4. הסדרים ליציאה למצרים ולירדן דרך האגף הפלסטיני
נוסעים היוצאים למצרים או לירדן דרך האגף הפלסטיני ייכנסו למסוף בלי
מטענם. לאחר מכן, אותם הליכים המתוארים בסעיף לעיל יחולו עליהם, אך סדר
המעבר דרך הדלפקים הישראלי והפלסטיני יהיה הפוך.
5. לשכת קישור
א. תהיה לשכת קישור בכל נקודת מעבר במטרה לטפל בעניינים שיעלו בנוגע
לנוסעים העוברים דרך האגף הפלסטיני, לנושאים הדורשים תיאום, ולחילוקי דעות
בנוגע ליישום הסדרים אלה. מבלי לפגוע באחריות ישראל לביטחון, תטפל הלשכה גם
בתקריות.
ב. משרד זה יורכב ממספר שווה של נציגים מכל צד וימוקם במקום מסוים בתוך
כל מסוף.
ג. משרד זה יהיה כפוף לתת-הוועדה המתאימה של הול"א.
6. שונות
א. הסדרים מיוחדים יוסכמו על-ידי שני הצדדים בנוגע למעבר טובין,
אוטובוסים, משאיות וכלי רכב פרטיים. עד שיושג הסכם זה ההסדרים הנוכחיים
ימשיכו לחול.
ב.
ישראל תשתדל להשלים את השינויים המבניים במסופי רפיח וגשר אלנבי לא
יאוחר מתאריך השלמת נסיגת כוחות ישראליים מרצועת עזה ואזור יריחו.
אם שינויים מבניים אלו לא יושלמו עד המועד הנ"ל, ההסדרים המתוארים
בסעיף זה יחולו, למעט ההסדרים שלא ניתן יהיה להחילם ללא השינויים המבניים.
ג. על מנת להיכנס לרצועת עזה ולאזור יריחו ולצאת משם דרך נקודות המעבר,
ישתמשו תושבי האזורים האלו בתעודות כמפורט בנספח II. עד לכניסתו לתוקף של
הסכם הביניים, תושבים אחרים של הגדה המערבית ימשיכו להשתמש בתעודות הקיימות
המונפקות על-ידי הממשל הצבאי והמינהל האזרחי שלו.
סעיף XI
הביטחון לאורך קו החוף ובים עזה
1. אזורי פעילות ימית
א. היקף אזורי פעילות ימית
הים שליד חוף רצועת עזה יחולק לשלושה אזורי פעילות ימית, K, L, ו-
M, כמתואר במפה מס' 6 המצורפת להסכם זה, וכמפורט להלן:
1) אזורים K ו- M
א. אזור K משתרע עד 2 מייל ימי לתוך הים מהחוף בחלקו הצפוני
של ים עזה, ולרוחב של 1.5 מייל ימי דרומה.
ב. אזור M משתרע 2 מייל ימי בים מהחוף, ולרוחב מייל ימי אחד
(1) מהמים המצריים.
ג. בכפוף להוראות ס"ק זה, אזורים K ו- M יהיו אזורים סגורים,
שבהם יוגבל השיט לפעילות של חיל הים הישראלי.
2) אזור L
א. אזור L מתוחם בדרום על-ידי אזור M, ובצפון באזור K, ומשתרע
לאורך 2 מייל ימי מהחוף אל תוך הים.
ב. אזור L יהיה פתוח לדיג, נופש ופעילויות כלכליות, בהתאם
להוראות הבאות:
I. סירות דיג לא תצאנה מאזור L אל הים הפתוח ויותר להן
שימוש במנועים של עד 25 כ"ס למנועים חיצוניים ועד למהירות מקסימלית של 15 קשר
למנועים פנימיים. הסירות לא ישאו כלי נשק או תחמושת ולא ידוגו באמצעות חומרי
נפץ.
II. סירות נופש יורשו להפליג למרחק של עד מייל ימי
מהחוף, אלא אם כן, במקרים מיוחדים יוסכם אחרת במרכז לתיאום ולשיתוף פעולה
ימי, המאוזכר בס"ק למטה. סירות נופש יוכלו להיות מצוידות במנוע של עד 1
כ"ס. אופנועים ימיים וכלי שיט המונעים בסילון מים לא יוכנסו לאזור L ולא
יופעלו בו.
III. כלי שיט זרים הנכנסים לאזור L לא יתקרבו יותר מ-12
מייל מהחוף, למעט בקשר לפעילויות המכוסות בס"ק 4 להלן.
ב. הוראות כלליות בדבר אזורי הפעילות הימית
1) סירות הדיג וסירות הנופש המוזכרות לעיל, וקברניטיהן המפליגים
באזור L, ישאו רשיונות מטעם הרשות הפלסטינית, אשר המתכונת והתקנים שלהם
יתואמו באמצעות הוב"ם.
2) לסירות יהיו סימני זיהוי, אשר ייקבעו על-ידי הרשות הפלסטינית.
הרשויות הישראליות ייודעו באמצעות הוב"ם, לגבי סימני זיהוי אלה.
) תושבי יישובים ישראליים ברצועת עזה, הדגים באזור L, ישאו רשיונות
ואישורי כלי שיט ישראליים.
4) כחלק מאחריות ישראל לבטיחות ולביטחון בשלושת אזורי הפעילות
הימית, יוכלו כלי שיט של חיל הים הישראלי להפליג באזורים אלו, על-פי הצורך
וללא הגבלה, יוכלו לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כנגד כלי שיט החשודים בשימוש
לפעילויות טרור או להברחת נשק, תחמושת, סמים, טובין או לכל פעילות בלתי חוקית
אחרת. המשטרה הפלסטינית תיוודע על פעולות כאלה והנהלים הנובעים מכך יתואמו
דרך המרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי.
2. משטרת החופים הפלסטינית
א. משטרת החופים הפלסטינית תוכל לפעול באזור L, עד למרחק של 6 מייל ימי
מהחוף. במקרים מיוחדים, היא תוכל להפעיל פיקוח על סירות דיג פלסטיניות,
העוסקות בדיג באזור L, באזור נוסף של 6 מייל ימיים, עד לגבול של 12 מייל ימי
מקו החוף, לאחר אישור ותיאום באמצעות המרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי.
ב. למשטרת החופים הפלסטינית יהיו עד 8 סירות, בעלות דחק של עד טון.
הן יפליגו במהירות של עד 2 קשר.
ג. הסירות ישאו נשק בקוטר של עד 7.62 מ"מ.
ד. סירות משטרת החופים הפלסטינית רשאיות להניף דגל פלסטיני ולשאת סימני
זיהוי משטרתיים, והן יפעילו אורות זיהוי.
ה. הצדדים ישתפו פעולה בכל העניינים הימיים, לרבות עזרה הדדית בים
ונושאי זיהום ואיכות הסביבה.
ו. סירות משטרת החופים הפלסטינית ישתמשו בתחילה במזח עזה.
ז.
סירות השייכות לישראלים נתונות באופן בלעדי לשליטה, סמכות ושיפוט של
ישראל וחיל הים הישראלי.
3. מרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי
א. מרכז לתיאום ולשיתוף פעולה ימי (להלן מר"י) יפעל כחלק מהוב"ם לתיאום
פעילויות ימיות אזרחיות וענייני משטרת חופים לאורך חוף רצועת עזה.
ב. המר"י יפעל במסגרת המת"ם המתאים, ויקבע לעצמו את כללי הנוהל אשר
על-פיהם יפעל.
ג. המר"י יפעל 24 שעות ביממה.
ד. המר"י יאויש באנשי חיל הים הישראלי ומשטרת החופים הפלסטינית, כל צד
יספק קצין קישור ועוזר קצין קישור.
ה. קשר רדיו טלפון ישיר (קו חם) יוקם בין כלי השיט של חיל הים הישראלי
לבין כלי השיט של משטרת החופים הפלסטינית.
ו. תפקיד המר"י הוא לתאם:
1) סיוע בין משטרת החופים וחיל הים הישראלי כפי שיידרש לטיפול
בתקריות בים;
2) אימוני משטרת החופים שבהם נעשה שימוש בנשק חם;
) פעילויות משותפות למשטרת החופים ולחיל הים הישראלי כאשר קיים
צורך מבצעי בתכנון מראש;
4) קשר רדיו בין כלי השיט של משטרת החופים וחיל הים הישראלי במקרה
שלא הוקמה תקשורת "קו חם" בין כלי השיט של שני הצדדים;
5) פעולות חיפוש והצלה; וכן
6) פעולות ימיות הקשורות לנמל מוסכם, כאשר יוקם ברצועת עזה.
4. נמל רצועת עזה
א. תוכניות להקמת נמל ברצועת עזה בהתאם להצהרת העקרונות, מיקומו ונושאים
הקשורים לכך שיש בהם אינטרס ועניין הדדי לשני הצדדים, וכן רשיונות לכלי שיט
ולצוותים המפליגים למסעות בין-לאומיים, יידונו ויוסכמו בין ישראל והרשות
הפלסטינית בהתחשב בהוראות סעיף X של הסכם זה. למטרה זו תוקם ועדה מיוחדת
על-ידי שני הצדדים.
ב. רשות נמל עזה המוזכרת בהצהרת העקרונות, תפעל בשם הרשות הפלסטינית
בהתאם להוראות הסכם זה.
ג. עד לבניית הנמל, ההסדרים לכניסה וליציאה של כלי שיט, נוסעים וטובין
בדרך הים, וכן מתן רשיונות לכלי שיט ולצוותים המפליגים למסעות בין-לאומיים
במעבר לרצועת עזה ולאזור יריחו, ייעשו דרך נמלים ישראליים בהתאם לכללים
ולהוראות המתאימים החלים בישראל ובהתאם להוראות נספח VI.
סעיף XII
ביטחון המרחב האווירי
1. הפעלת כלי טיס לשימוש הרשות הפלסטינית ברצועת עזה ואזור יריחו תהיה
בתחילה כדלהלן:
א. שני (2) מסוקי תובלה להובלת אח"מים בתוך ובין רצועת עזה ואזור יריחו.
ב. ארבעה (4) מטוסי תובלה בעלי כנף קבועה שקיבולתם עד עשרים אנשים,
להובלת אנשים בין רצועת עזה לאזור יריחו.
2. שינויים במספר, בסוג ובקיבולת של כלי הטיס יכולים להיות נדונים ומוסכמים
בתת-ועדה משותפת לתעופה (להלן "ומ"ת") אשר תוקם במסגרת הוב"ם.
3. הרשות הפלסטינית רשאית להקים ולהפעיל לאלתר מסלולים זמניים למסוקים
ולמטוסי כנף קבועה, המוזכרים בתת ס"ק 1א ו-1ב לעיל, ברצועת עזה ובאזור יריחו,
בהתאם להסדרים ולנהלים שיידונו ויוסכמו בומ"ת.
4. לכל פעילות תעופתית או שימוש במרחב האווירי על-ידי כלי אווירי ברצועת עזה
ואזור יריחו יידרש אישור מוקדם של ישראל. כל אלה יהיו בפיקוח בקרת תעבורה
אווירית ישראלית, הכוללת, בין היתר, ניטור וויסות של נתיבי אוויר, בנוסף
לתקנות ודרישות אשר ייושמו בהתאם לפרסומי מידע תעופתי ישראליים, שחלקים
הנוגעים לדבר ממנו יפורסמו לאחר התייעצות עם הרשות הפלסטינית.
5. כלי טיס הממריאים מן, והנוחתים ברצועת עזה ואזור יריחו, יהיו רשומים
ומורשים בישראל או במדינה אחרת החברה בארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית. צוותי
אוויר של כלי טיס כאלה יהיו מורשים בישראל או במדינות אחרות כאמור, בתנאי
שרשיונותיהם יאושרו ויקבלו את המלצת הרשות הפלסטינית וקיבלו תוקף על-ידי
ישראל.
6. המטוסים המוזכרים בסעיף זה לא ישאו נשק חם, תחמושת, חומרי נפץ או מערכות
נשק , אלא אם שני הצדדים אישרו זאת. הסדרים מיוחדים לשומרים חמושים המלווים
פקידים בכירים יסוכמו בומ"ת.
7. מיקום עזרי ניווט וציוד תעופה אחר יאושר על-ידי ישראל באמצעות הומ"ת.
8. א. הרשות הפלסטינית תבטיח שרק פעילות אווירית בהתאם להסכם זה תבוצע
ברצועת עזה ואזור יריחו.
ב. ניתן יהיה להעביר כוחות וסמכויות אחרים לרשות הפלסטינית באמצעות
הומ"ת.
ג.
הרשות הפלסטינית רשאית להקים מחלקת תעופה אזרחית פלסטינית, שתפעל
בשמה בהתאם להוראות סעיף זה והסכם זה.
9. א. פעילות תעופתית בישראל תמשיך להתקיים מעל לרצועת עזה ואזור יריחו
בהגבלות המקובלות בישראל לגבי טיסות אזרחיות וצבאיות מעל לאזורים
צפופי אוכלוסין.
ב. ישראל תיידע את הרשות הפלסטינית בנוגע לפעולות חילוץ שבחירום,
חיפושים וחקירות של תאונות אוויריות המבוצעים ברצועת עזה ובאזור יריחו.
חיפושים וחקירות של תאונות של כלי טיס אזרחיים ייערכו על-ידי ישראל בשיתוף
הרשות הפלסטינית.
1. שירותי אוויר מסחריים, פנימיים ובין-לאומיים לרצועת עזה ואזור יריחו,
מרצועת עזה ואזור יריחו וביניהם, יוכלו להיות מופעלים על-ידי מפעילים
פלסטיניים, ישראליים או זרים המאושרים על-ידי שני הצדדים והמתועדים ומורשים
בישראל או במדינות חברות בארגון התעופה האזרחית הבין-לאומית שלהן קשרי תעופה
דו-צדדיים עם ישראל. הסדרים לשירותי אוויר כאמור, שתחילתם בשירות בין עזה
לבין קהיר, תוך שימוש בשני מטוסים בעלי כנף קבועה ובעלי קיבולת של עד 5
נוסעים כל אחד, וכן הסדרים בנוגע להקמתם והפעלתם של נמלי תעופה ומסופים
ברצועת עזה ואזור יריחו, יידונו ויוסכמו על-ידי שני הצדדים בומ"ת. כל שירותי
אוויר מסחריים בין-לאומיים כאמור יבוצעו בהתאם להסכמי התעופה הדו-צדדיים של
ישראל. שלב היישום יידון ויוסכם בומ"ת.
נספח II
פרוטוקול בדבר עניינים אזרחיים
סעיף I
קישור ותיאום בעניינים אזרחיים
א. ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה בעניינים אזרחיים
1. מוקמת בזאת ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה (להלן "וע"א").
2. תפקידי הוע"א הם לתאם בין הרשות הפלסטינית מצד אחד, לישראל והמינהל
האזרחי, שימשיך לתפקד ביתר חלקי הגדה המערבית, מצד שני, בנוגע לנושאים
היום-יומיים הבאים:
א. נושאים אזרחיים, כולל סוגיות הנוגעות להעברת סמכויות ואחריות מהממשל הצבאי
הישראלי והמינהל האזרחי שלו לידי הרשות הפלסטינית.
ב. נושאים העולים ביחס לדרכים, קווי מתח ותשתית אחרת, המחייבים תיאום בהתאם
להסכם זה.
ג. שאלות ביחס למעבר אל רצועת עזה ואזור יריחו ומהם, ומעבר בטוח בין רצועת
עזה ואזור יריחו, כולל נקודות מעבר ומעברים בין-לאומיים.
ד. מגעים יום-יומיים בין שני הצדדים ביחס לנושאים כגון תעסוקה, אישורים,
אשפוז, תעבורה, רישוי, העברת מידע וכו'.
ה. פרויקטים משותפים, נושאים שיש בהם עניין הדדי ונושאים אחרים המחייבים
תיאום ושיתוף פעולה.
3. הוע"א תורכב ממספר שווה של נציגים מישראל ומהרשות הפלסטינית, ותתכנס לפחות
פעם בחודש, אלא אם הוסכם אחרת. כל צד יכול ליזום כינוס ישיבה מיוחדת באתראה
קצרה.
4. הוע"א תקבע בהסכמה את סדרי הנוהל שלה.
5. נושאים עקרוניים למדיניות שלא יוסדרו בתוך הוע"א יועברו לוועדת הקישור
המשותפת הישראלית-הפלסטינית.
ב. תת-ועדות משותפות אזוריות לעניינים אזרחיים
1. הוע"א תקים שתי תת-ועדות משותפות אזוריות לעניינים אזרחיים (להלן "תת-
הוועדות") לרצועת עזה ואזור יריחו, בהתאמה.
2. כל תת-ועדה תטפל בעניינים האזרחיים היום-יומיים המפורטים בס"ק א2 לעיל.
תת-הוועדה של אזור יריחו תתאם גם את היחסים בין הרשות הפלסטינית לבין הממשל
הצבאי והמינהל האזרחי ביתר חלקי הגדה המערבית.
3. כל תת-ועדה תוכל להקים קבוצות עבודה אד-הוק אם וכאשר מתעורר הצורך בכך.
4. כל תת-ועדה תורכב ממספר שווה של נציגים מישראל ומהרשות הפלסטינית ותתכנס
לא פחות מפעם בשבועיים.
ג. כללי
1. יוקמו אמצעי תקשורת במגמה להבטיח קשר ישיר ויעיל 24 שעות ביממה, כדי לטפל
בכל נושא דחוף שיתעורר בתחום העניינים האזרחיים.
2. כל צד יודיע לצד האחר את שמות נציגיו לכל ועדה לפני ישיבה. שני הצדדים
יארגנו ויארחו את הוע"א ותת-הועדות לסירוגין, אלא אם הוסכם אחרת.
3. ההוראות המפורטות לעיל לא תמנענה מגעים יום-יומיים בין נציגי ישראל והרשות
הפלסטינית בכל העניינים שיש בהם עניין הדדי.
סעיף II
העברת כוחות ואחריות של המינהל האזרחי
א. 1.
העברת הכוחות והאחריות מהממשל הצבאי הישראלי והמינהל האזרחי שלו
לרשות הפלסטינית תתואם באמצעות הוע"א ותיושם בהתאם להסדרים דלהלן בצורה
מסודרת, חלקה ושלווה.
2. ההכנות להעברת כוחות ואחריות אלה תתחלנה מייד עם חתימת הסכם זה ותושלמנה
תוך 21 יום.
א. הרשויות הישראליות תיתנה כל סיוע דרוש לרשות הפלסטינית, לרבות
גישה למשרדים, מרשמים, רישומים, מערכות וציוד וכל מידע נתונים וסטטיסטיקה
הנחוצים להעברת כוחות ואחריות.
ב. ישראל תעביר לרשות הפלסטינית את כל המידע המפורט בתת ס"ק 8
להלן.
3. במועד הקבוע להעברת הכוחות והאחריות תעביר ישראל מחזקת הממשל הצבאי
הישראלי והמינהל האזרחי שלו לידי הרשות הפלסטינית משרדים, הקצאות תקציביות,
כספים וחשבונות, ציוד, מרשמים, תיקים, תוכניות מחשב וכל המטלטלין האחרים
הנחוצים לתפקודה.
ב. כל הכוחות והאחריות של המינהל האזרחי יועברו לידי הרשות הפלסטינית
ברצועת עזה ובאזור יריחו, בהתאם להוראות להלן:
1. ענייני פנים
תחום זה כולל, בין היתר, עניינים מוניציפאליים, רישוי עיתונים
ופרסומים, צנזורה על סרטים ומחזות ומינוי מוכתארים. ברצועת עזה יכלול נושא זה
גם כבאות ואגודות עות'מניות.
2. דיג
א. תחום זה יכלול, בין היתר, רישוי דייגים, חקלאות ימית ורישוי
כלי שיט.
ב. הגבלות ביטחוניות קבועות בנספח I סעיף IX.
3. מדידות
תחום זה כולל, בין היתר, רישוי מודדים וביצוע מדידות בשטחים
הנמצאים בתחום הסמכות של הרשות הפלסטינית.
4. סטטיסטיקה
א. העברת הכוחות והאחריות בתחום זה כוללת, בין היתר, העברת דוחות
מחקר ופרסומים, אשר הוכנו על-ידי המחלקה לסטטיסטיקה.
ב. היישום והתוקף של מפקדי אוכלוסין, שהרשות הפלסטינית רשאית
לערוך, יהיו כפופים להוראות תת ס"ק 27א להלן.
ג. שיטות לשתוף פעולה בנוגע לאיסוף נתונים על תנועת נכסים,
שירותים ועובדים בין ישראל לרצועת עזה ואזור יריחו מפורטות בנספח VI.
5. ביקורת
6. עובדי המינהל האזרחי
הרשות הפלסטינית מאשרת ומתחייבת כי היא תמשיך להעסיק את הפלסטינים
המועסקים כעת על-ידי המינהל האזרחי ברצועת עזה ובאזור יריחו וכי תשמור על
זכויותיהם.
7. משפטים
א. תחום זה כולל, בין היתר, ניהול המערכת המשפטית הפלסטינית
ברצועת עזה ובאזור יריחו, רישוי עורכי-דין, רישום חברות ורישום פטנטים וסימני
מסחר באזורים אלה.
ב. הוראות הדנות בעניינים משפטיים הנוגעים לתחום הסמכות המסחרית
והאזרחית, וכן בעזרה משפטית, קבועות בנספח III.
8. עבודה
א. ישראל והרשות הפלסטינית יקבעו סדרי דין מוסכמים להכרה הדדית
בתעודות מקצועיות ודיפלומות.
ב. הגבלות לגבי פיקוח ורישוי של ייצור ושימוש בחומרי נפץ ואבק
שריפה יהיו בהתאם להוראות נספח I, סעיף VIII, ס"ק 8.
9. חינוך
ישראל והרשות הפלסטינית יבטיחו כי מערכות החינוך שלהן תתרומנה
לשלום בין ישראל והעם הפלסטיני ולשלום באזור כולו.
1. רווחה חברתית
תחום זה כולל, בין היתר, רישוי אגודות צדקה והפיקוח עליהן.
11. שמאות
12. שיכון
1. תיירות
א. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי בתי-מלון, חנויות למזכרות
וסוכני נסיעות.
ב. מדיניות תיירות כללית ותיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית,
קבועים בנספח VI.
14. פארקים
העברת הכוחות והאחריות בתחום זה אינה פוגעת בהוראות הדנות באתרים
דתיים וארכיאולוגיים.
15. ענייני דת
א. הרשות הפלסטינית תבטיח גישה חופשית לכל המקומות הקדושים ברצועת
עזה ובאזור יריחו, כפי שנקבעו על-ידי הכתות הדתיות הנוגעות בדבר, ותגן על
מקומות אלה.
ב. האמור לעיל אינו בא לגרוע מן ההסדרים לגבי אתרים ארכיאולוגיים,
הקבועים בתת ס"ק להלן.
ג. מבקרים במקומות הקדושים יתנהגו בהתאם לכללי התנהגות המקובלים
במקומות קדושים.
ד. כתות דתיות יודיעו לרשות הפלסטינית על-אודות המקומות הקדושים
שלהן ברצועת עזה ובאזור יריחו.
למטרות ס"ק זה הרשות הנוגעת בדבר לעניין
מקומות קדושים יהודיים תהא ממשלת ישראל.
ה. רשימת המקומות הקדושים היהודיים הקיימים מצורפת לנספח זה
כתוספת א'.
ו. ישראל מצהירה ששום נכס (לרבות קרקע, בניינים ומוסדות) השייך
לוואקף האסלאמי ברצועת עזה ובאזור יריחו לא נלקח על-ידי הממשל הצבאי או
המינהל האזרחי שלו, למעט נכסים שייתכן שנעשה בהם שימוש לצורכי ציבור, כגון
בתי-ספר וכבישים.
ז. עד לכניסתו לתוקף של הסכם הביניים, האתר הקדוש נבי-מוסא יהיה
תחת חסותה של הרשות הפלסטינית למטרות דת.
ח. במהלך אירועים דתיים אשר מתקיימים שלוש פעמים בשנה ובאירועים
מיוחדים אחרים אשר יתואמו עם הרשויות הישראליות, תהא לפלסטינים הזכות לעלות
לרגל למטרות דתיות לאל-מע'תאס תחת הדגל הפלסטיני.
ט. עניינים דתיים בבית-הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו יהיו תחת
חסותן של הרשויות הישראליות.
16. גמלאות לשכירים
א. תחום זה כולל, בין היתר, את זכויות הפנסיה של עובדי המינהל
האזרחי, וכן עובדים של גורמים אחרים אשר זכאים לגמלאות מהמינהל האזרחי ברצועת
עזה ובאזור יריחו.
ב. כחלק מכוחותיה ואחריותה, תיקח על עצמה הרשות הפלסטינית את
ההתחייבות החוקית והחוזית של המינהל האזרחי כלפי עובדים פלסטינים לגבי גמלאות
ותשלומן.
ג. ברצועת עזה, עם העברת הכוחות והאחריות, תיקח על עצמה הרשות
הפלסטינית סמכויות והתחייבויות שבתוקף בהתאם למערכת הקיימת. ישראל תעביר
לרשות הפלסטינית, או לקרן הפנסיה והביטוח אם זו תוקם, את ההכנסות נטו של הקרן
(כל התשלומים בתוספת ריבית, לאחר ניכוי של תשלומי פנסיה והוצאות שוטפות), כפי
שהצטברה במשרד האוצר הישראלי.
ד. באזור יריחו הרשות הפלסטינית תיקח על עצמה את האחריות לתשלום
פנסיה תקציבית.
ה. לאחר העברת האחריות בתחום זה, אם ישראל תיתבע על-ידי עובד/ת
כלשהו/כלשהי או יורשיו/ה בגין סכום כלשהו המגיע לו/לה בתור גמלה, תשפה הרשות
הפלסטינית את ישראל בגובה מלוא הסכום שנפסק לטובת העובד/ת או יורשיו/ה על-ידי
בית-דין או בית- משפט כלשהו.
ו. נפתחו הליכים משפטים כאמור לגבי תביעה שכזו, תיידע ישראל את
הרשות הפלסטינית ותאפשר לה להצטרף להגנה מפני התביעה.
17. מסחר ותעשייה
א. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי מלאכות ותעשיות, פיקוח על
מוצרים ושירותים ועל מידות ומשקלות והסדרת המסחר.
ב. הרשות הפלסטינית תקבע הסדרים להבטחת תנאי בטיחות לייצור, שימוש
והובלה של גז ודלק.
ג. הייצור והשימוש בכלי נשק, תחמושת או חומרי נפץ מוסדרים
בנספח I, סעיף VIII ס"ק 8.
ד. הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין רצועת עזה ואזור יריחו וסוגיות
הנוגעות לייבוא ויצוא מרצועת עזה ומאזור יריחו מוסדרים בנספח VI.
ה. נושאים הנוגעים לאיכות הסביבה מוסדרים בתת ס"ק 5 להלן.
18. בריאות
א. תחום זה כולל, בין היתר, את מערכת ביטוח הבריאות.
ב. הרשות הפלסטינית תיישם את הסטנדרדים הקיימים לחיסון פלסטינים
ותשפר אותם בהתאם לסטנדרדים הבין-לאומים המקובלים בנושא.
ג. הרשות הפלסטינית תיידע את ישראל בדבר אשפוזו של כל ישראלי
בבית-חולים פלסטיני, כאמור בנספח I סעיף II. הסדרים להעברת ישראלים מאושפזים
כאמור יסוכמו במסגרת הוע"א.
ד. ישראל והרשות הפלסטינית יסכימו על הסדרים בנוגע לטיפול ואשפוז
של פלסטינים בבתי-חולים ישראלים.
ה. ישראל והרשות הפלסטינית יחליפו מידע לגבי מגפות ומחלות מדבקות
ויפתחו שיטות להעברת תיקים ומסמכים רפואיים.
ו. ייבוא מוצרים רפואיים לרצועת עזה ולאזור יריחו דרך נמלי הים
והאוויר הישראליים יהיה בהתאם להסדרים הכלליים בנושא יבוא כאמור בנספח VI.
19. תחבורה
א. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי תחבורה ציבורית.
ב. בהפעלת כוחותיה ואחריותה תקבע הרשות הפלסטינית הסדרים נאותים
להמשך הפעלתם של קווי התחבורה הציבורית הישראלית ליישובים.
ג. ברצועת עזה ובאזור יריחו ייושמו סטנדרטים גבוהים ומתאימים
בתחום התחבורה.
ד. ההסדרים בתחום התחבורה יותאמו כל העת לשיפורים בסטנדרדים
בין-לאומים, הנובעים מן ההתפתחות הטכנולוגית ומשיקולי איכות הסביבה.
יינתן
משקל ראוי להתאמת הסטנדרדים של הרשות הפלסטינית ושל ישראל.
ה. הסדרים בתחום התחבורה, לרבות תמרור, ייושמו במטרה להבטיח
בטיחות לכול, לתרום לצמיחה הכלכלית ולהגן על הסביבה המשותפת.
ו. בנוגע למטאורולוגיה, יהיה סיוע הדדי ושיתוף פעולה בין רשויות
החיזוי הישראלית והפלסטינית.
ז. נושא הקמת קווי תחבורה ותקשורת מאזור יריחו ומרצועת עזה לישראל
ולגדה המערבית ולהיפך מוסדר בתוספת ב' לנספח זה.
ח. ההסדרים בנוגע להעברת כוחות ואחריות בנוגע לפעילות ימית
ואווירית קבועים בנספח I.
2. חקלאות
א. ישראל והרשות הפלסטינית יעשו ככל שביכולתן לשמור את הסטנדרדים
הווטרינריים ולשפר אותם.
ב. ישראל והרשות הפלסטינית ינקטו את כל האמצעים כדי להגיע
לסטנדרדים שווים ותואמים בנוגע לפיקוח על מחלות מידבקות של בעלי חיים, לרבות
חיסון כללי של בעלי חיים וציפורים, בידוד, סימון וסטנדרדים לקביעת כמות מרבית
של חומרים כימיים.
ג. ייעשו הסדרים הדדיים למניעת החדרה והתפרצות של מזיקים חקלאיים
ומחלות חקלאיות ולחיסולם, וכן הסדרים בנוגע לסטנדרדים לקביעת כמות מרבית של
חומרים כימיים במוצרים חקלאיים.
ד. הרשות הווטרינרית והרשות להגנה על הצומח של ישראל ושל הרשות
הפלסטינית יתאמו ויחליפו באופן סדיר מידע בנוגע למחלות בעלי חיים, וכן למחלות
ומזיקים חקלאיים, ויקימו מנגנון להעברה מיידית של הודעות על התפרצות מחלות
אלה.
ה. קשרים כלכליים בתחום החקלאות בין ישראל והרשות הפלסטינית,
לרבות העברת תוצרת חקלאית, מוסדרים בנספח 4.
ו. מומחים משני הצדדים ידונו בפרטי ההסדרים בנוגע להגנה על החי
והצומח במסגרת הוע"א.
21. תעסוקה
א. הסדרים לחלוקת היתרי עבודה בישראל וביישובים יסוכמו בין ישראל
והרשות הפלסטינית.
ב. הסדרים בנוגע לזכויות עובדים ומועסקים מרצועת עזה ואזור יריחו
העובדים בישראל קבועים בנספח 4.
22. רישום מקרקעין
כל הכוחות והאחריות בנוגע לרישום מקרקעין יועברו לרשות הפלסטינית
למעט ביישובים ובאזור המתקנים הצבאיים.
2. שמורות טבע
א. ישראל והרשות הפלסטינית ישמרו ויגנו על הטבע בכלל וישמרו על
מינים של בעלי חיים, צמחים ופרחים מזנים מיוחדים.
ב. הרשות הפלסטינית תשמור על המעמד הנוכחי של שמורות טבע מוכרזות
ותגן עליהן.
24. חשמל
א. הרשות הפלסטינית תמשיך, ככל שמתאים, לרכוש חשמל עבור אזור
יריחו מחברת החשמל המזרח-ירושלמית.
ב. עד לייסוד מערכת חלופית עבור רצועת עזה על-ידי הרשות
הפלסטינית, תמשיך הרשות הפלסטינית לרכוש באופן זמני חשמל מחברת החשמל לישראל
(חח"י), ולשם כך תתקשר בהסכם מסחרי עם חח"י. הסכם זה יתייחס להסדרת חובות,
לרכוש חח"י, ולאחזקת קווי החשמל המובילים ללקוחות פלסטינים.
ג. מבלי לגרוע מהכוחות והאחריות המועברים כמפורט לעיל לרשות
הפלסטינית, היא תאפשר אספקת חשמל לאזור יישובי גוש-קטיף וליישוב כפר-דרום
על-ידי חח"י וכן אחזקה על-ידי חח"י של קווי החשמל אל מקומות אלו וקווי החשמל
החוצים את אזור יריחו. ההסדרים לאספקת חשמל ולאחזקת הקווים לאזור יישובי
גוש-קטיף וליישוב כפר-דרום יוסדרו באמצעות הסכם מסחרי בין הרשות הפלסטינית
וחח"י.
ד. ענייני איכות סביבה הנוגעים לתחום החשמל כפופים להוראות בדבר
הגנת איכות הסביבה כמפורט להלן בתת ס"ק 5 להלן.
25. עבודות ציבוריות
א. תחום זה כולל, בין היתר, את מחלקת השיכון ברצועת עזה.
ב. כעיקרון, אחזקה ותיקון של דרכי הרוחב המובילות אל היישובים ואל
אזור המתקנים הביטחוניים יבוצעו על-ידי הרשות הפלסטינית.
ג. מקום שאחזקה ותיקונים אלו לא בוצעו בתוך זמן סביר, תבקש הרשות
הפלסטינית באמצעות הוע"א, שישראל תבצע אחזקה ותיקונים אלו.
ד. הרשות הפלסטינית תודיע ותעדכן את ישראל באמצעות הוע"א על כל
פעילות העלולה להפריע לזרימה התקינה של תנועה בדרכים, לרבות עבודות בדרכים
ותיקונים ובנייה בהיקף נרחב בקרבת הדרכים.
26. שירותי דואר
א. תחום זה כולל, בין היתר, ניהול משרדי דואר וחלוקת דברי דואר
ברצועת עזה ובאזור יריחו.
ב. הרשות הפלסטינית רשאית להנפיק בולי דואר, דברי דואר (להלן:
בולים) וחותמות דואר בכפוף להוראות הבאות:
1. בולים יכללו את הביטוי "הרשות הפלסטינית", הערך הנקוב
ונושא הבול בלבד.
2. הערך הנקוב יצוין בהילך החוקי המוסכם ברצועת עזה ואזור
יריחו, כמפורט בנספח VI, בלבד.
3. העיצוב, הסמלים ונושאי הבולים, דברי הדואר וחותמות הדואר
שיונפקו על-ידי הרשות הפלסטינית יהיו בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיף XII
להסכם זה.
4. חותמת הדואר תכלול את שם משרד הדואר המופקד על החתמת הבול
ותאריך ביצוע פעולה זו בלבד.
ג. שני הצדדים יתאמו וישתפו פעולה בקביעת תעריפי שירותי דואר
בין-לאומי, במגמה למנוע נזק כלכלי לכל אחד מן הצדדים.
ד. ההסדרים למשלוח ולקבלת כל דברי דואר, לרבות חבילות, בין רצועת
עזה ואזור יריחו לישראל והגדה המערבית יוסדרו בהסכם מסחרי בין רשות הדואר
הישראלית והמינהל האזרחי מצד אחד והרשות הפלסטינית מן הצד האחר.
ה. ההסדרים למשלוח כל דברי דואר, לרבות חבילות, בין רצועת עזה
ואזור יריחו למדינות אחרות יוסדרו בהסכם מסחרי בין רשות הדואר הישראלית לבין
הרשות הפלסטינית. הסדרים נוספים יידונו בוע"א.
ו. עקרונות המכס המפורטים בנספח 4 יחולו גם על דברי דואר, לרבות
חבילות, הנשלחות לרצועת עזה ולאזור יריחו.
27. מרשם אוכלוסין ותיעוד
א. הרשות הפלסטינית תקבל את מרשם האוכלוסין הקיים ברצועת עזה
ובאזור יריחו, וכן את התיקים המתייחסים לתושבי אזורים אלו.
ב. תעודת הזהות הקיימת של תושבי רצועת עזה ואזור יריחו הנוכחיים,
וכן של תושבים חדשים בהם, תוחלף בתעודת זהות חדשה.
ג. החזקת תעודת הזהות המוזכרת לעיל, וכאשר נדרש, של היתר כניסה
ישראלי, יידרשו לצורך כניסתם של תושבי רצועת עזה ואזור יריחו לישראל.
ד. במעבר הבטוח בין רצועת עזה ואזור יריחו של תושבי אזורים אלו
תידרש החזקת תעודת הזהות הנ"ל וכן מסמכים נדרשים אחרים.
ה. כדי להבטיח סדרי מעבר תקינים ולמנוע שיבושים בהם, תעדכן הרשות
הפלסטינית את ישראל באורח סדיר באמצעות הוע"א, על כל שינוי במרשם האוכלוסין
שלה, במגמה לאפשר לישראל לשמור על מרשם מעודכן ושוטף.
ו. יציאה לחוץ-לארץ דרך המעברים או דרך נקודות יציאה ישראליות של
תושבי רצועת עזה ואזור יריחו תהיה אפשרית רק באמצעות דרכון/תעודת מסע
מוסכמים. כותרת זו תירשם על גבי הכריכה באותיות בעלות גודל שווה.
ז. (1) אנשים ממדינות אשר אין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל
המבקרים ברצועת עזה ובאזור יריחו יידרשו להצטייד באשרת ביקור מיוחדת, שתונפק
על-ידי הרשות הפלסטינית ותאושר על-ידי ישראל. בקשות לאשרות כנ"ל תוגשנה
על-ידי קרוב משפחתו של המבקר שהינו תושב האזור, באמצעות הרשות הפלסטינית, או
על-ידי הרשות הפלסטינית עצמה.
(2) מבקרים ברצועת עזה ואזור יריחו יורשו לשהות באזורים אלו
לתקופה מרבית של שלושה חודשים, שתוענק על-ידי הרשות הפלסטינית ותאושר על-ידי
ישראל. הרשות הפלסטינית תהא רשאית להאריך תקופה זו של שלושה חודשים לתקופה
מרבית נוספת של ארבעה חודשים ותודיע על הארכת זו לישראל. כל הארכה נוספת
מחייבת את אישור ישראל.
ח. אנשים ממדינות שלהן יחסים דפלומטיים עם ישראל המבקרים ברצועת
עזה ואזור יריחו יידרשו להצטייד או באשרת ביקור כמפורט לעיל או להחזיק בדרכון
בר תוקף ובאשרת כניסה לישראל, כאשר זו נדרשת.
ט. כניסה לרצועת עזה ולאזור יריחו של פלסטינים שאינם תושבי אזורים
אלו והמבקרים בהם תטופל על-ידי הרשות הפלסטינית בהתאם להוראות תת ס"ק (ז)
ו-(ח) לעיל.
י. הרשות הפלסטינית תוודא שמבקרים המוזכרים לעיל לא ישהו תקופה
העולה על הנקוב באשרת הכניסה על הארכותיה המוסמכות.
יא. ניתן יהיה לנפק תעודות אח"מ מיוחדות כמפורט בנספח I.
יב. הרשות הפלסטינית רשאית להעניק תושבות קבע ברצועת עזה ובאזור
יריחו, בכפוף לאישורה המוקדם של ישראל.
יג. צורתם ותוכנם של תעודות הזהות והדרכון/תעודת מסע המאוזכרים
לעיל, וכן ההסדרים ליישום הוראות סעיף זה, מפורטים בתוספת ג', המצורפת לנספח
זה.
28.
קרקעות מדינה, קרקעות נפקדים ונכסי דלא ניידי אחרים:
א. כל הכוחות והאחריות של הממונה על נכסי דלא ניידי וקרקעות
נפקדים וכן הכוחות והאחריות לגבי קרקעות ונכסי דלא ניידי של המדינה ברצועת
עזה ובאזור יריחו יועברו לרשות הפלסטינית בהתאם לאמור להלן.
ב. במהלך תקופת הביניים, העברת הכוחות והאחריות של הממונים על
הרכוש הממשלתי והנטוש ברצועת עזה ובאזור יריחו, למעט אלה המתייחסים למטלטלין,
לא תחול על מקרקעין ונכסי דלא ניידי אחרים בתחום היישובים ואזור המתקנים
הצבאיים. סוגיה זו תידון במסגרת המשא-ומתן על הסדר הקבע.
ג. מעמד קרקעות ושאר נכסי דלא ניידי, אשר קודם לחודש יוני 1967,
היו נתונים במשמורתו של האפוטרופוס הירדני על נכסי האויב בגדה המערבית, או
בניהולו של המנהל הכללי אשר מונה על-פי צו מספר 25 מיום 1..5 ברצועת עזה,
יידון במסגרת המשא-ומתן על הסדר הקבע. עד למשא-ומתן כאמור יישמר מעמדם הנוכחי
של קרקעות ונכסי דלא ניידי אלו.
29. תקשורת
א. התחום האלקטרומגנטי:
1) התדרים המפורטים במסמך הטכני בנושא תקשורת, המצורף לנספח
זה כתוספת ד', מוקצים לשימוש הרשות הפלסטינית ברצועת עזה ובאזור יריחו על מנת
לספק את צרכיה הנוכחיים.
2) תנאים לשימוש בתדרים אלו, וכן פרטים הנוגעים להספק, עיתוי,
כיוון ושיטות שידור, מפורטים אף הם בתוספת הנ"ל.
) התדרים ישרתו, בין היתר, רשת טלוויזיה ורשת רדיו.
4) הרשות הפלסטינית תוודא שייעשה שימוש אך ורק בתדרים הנ"ל וכי
שימוש זה לא יפריע או ישבש את פעילות ישראל בתחום התקשורת האלחוטית, וישראל
תוודא שלא יהיו שיבוש או הפרעה בתדרים אלו.
5) תאימות הסטנדרדים של מערכות וציוד תקשורת המיובאים או המותקנים
לשימוש ברצועת עזה ובאזור יריחו, וכן הסטנדרדים להפעלת ציוד זה, הינם כמסוכם
וכקבוע בתוספת ד' המצורפת.
6) הוע"א תקים, ככל שיעלה הצורך, ועדה משותפת של מומחים טכניים
משני הצדדים על מנת לדון ולטפל בכל סוגיה המתעוררת בעקבות הסכם זה, לרבות
מילוי צרכים עתידיים של הרשות הפלסטינית.
ב. תקשורת:
1) עד להקמת מערכת תקשורת חלופית על-ידי הרשות הפלסטינית ברצועת
עזה ובאזור יריחו, תמשיך מערכת הטלפונים ושאר שירותי התקשורת הקשורים לה,
לרבות מערכת בזק בין-לאומית, להיות מופעלת ברצועת עזה ובאזור יריחו באמצעות
"בזק" - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק" ) ולשם כך תכרות הרשות
הפלסטינית חוזה מסחרי עם "בזק".
2) מבלי לגרוע מן הכוחות והאחריות של הרשות הפלסיטינית, תאפשר
הרשות הפלסטינית אספקת שירותי תקשורת ליישובים ולאזור המתקנים הצבאיים, וכן
אחזקה על ידי "בזק" של תשתית התקשורת המשרתת אותם והתשתית החוצה את רצועת עזה
ואזור יריחו.
3. ארכיאולוגיה
א. הרשות הפלסטינית תגן ותשמור על כל האתרים הארכיאולוגיים ברצועת
עזה ובאזור יריחו, תשמור על החופש האקדמי, ובמיוחד החופש לפרסם עבודות מחקר
המבוססות על חפירות, ותנקוט את כל הצעדים הנחוצים נגד שוד עתיקות וסחר בלתי
חוקי בהן.
ב. הוע"א תקים ועדת מומחים משותפת לשני הצדדים לטיפול בכל הנושאים
המשותפים בתחום הארכיאולוגיה. פעולות אשר עלולות להשפיע על האתרים המפורטים
בתוספת א' יועברו אף הן לוועדה זו לדיון ולהמלצה. הרשות הפלסטינית תכבד את
ההמלצות האמורות. חילוקי דעות בנושא זה בוועדת המומחים המשותפת יועברו
לוע"א, אשר תטפל בהם בהתאם להוראות הסכם זה.
ג. בכפוף לשיקולים אקדמיים ובהתאם לחוק, בתתה רשיונות חפירה
לארכיאולוגים, חוקרים ואנשי אקדמיה המעוניינים לבצע חפירות ברצועת עזה ובאזור
יריחו, תפעל הרשות הפלסטינית בלא אפליה.
ד. הרשות הפלסטינית תבטיח גישה חופשית לכל האתרים הארכיאולוגיים.
ה. מתוך התחשבות נאותה בדרישה הפלסטינית כי ישראל תחזיר את כל
הממצאים הארכיאולוגיים אשר נחשפו ברצועת עזה ובאזור יריחו החל ב-1967, יידון
נושא זה במסגרת המשא-ומתן על הסדר הקבע. לצורך מטרה זו תעביר ישראל רשימה של
אתרים ארכיאולוגיים שלגביהם ניתנו רשיונות חפירה משנת 1967, לרבות, מקום
שניתן, תיאור כללי של הממצאים שנחשפו שם ומקום הימצאם.
1. מים וביוב
א.
כל מערכות ומקורות המים והביוב (להלן: מים) ברצועת עזה ובאזור
יריחו יתופעלו, ינוהלו ויפותחו (לרבות קידוחים) על-ידי הרשות הפלסטינית,
באופן שימנע נזקים למקורות מים.
ב. כחריג לאמור בתת ס"ק א לעיל, מערכות המים הקיימות המספקות מים
ליישובים ולאזור המתקנים הצבאיים ומערכות המים ומקורות המים שבתוכם ימשיכו
להיות מנוהלים ומתופעלים על-ידי חברת "מקורות".
ג. כל השאיבות ממקורות מים ביישובים ובאזור המתקנים הצבאיים
תיעשינה בהתאם לכמויות הקיימות של מי שתייה ומים לחקלאות. מבלי לגרוע מן
הכוחות והאחריות של הרשות הפלסטינית, הרשות הפלסטינית לא תפגע בכמויות אלה.
ישראל תספק לרשות הפלסטינית את כל הנתונים הנוגעים למספר הבארות ביישובים
ולכמויות ואיכות המים שנשאבים מכל באר, על בסיס חודשי.
ד. מבלי לגרוע מן הכוחות והאחריות של הרשות הפלסטינית, תאפשר
הרשות הפלסטינית אספקת מים לאזור ההתיישבות גוש-קטיף וליישוב כפר-דרום על-ידי
"מקורות", וכן את האחזקה על-ידי "מקורות" של מערכות אספקת המים המספקות מים
למקומות אלה, ושל קווי המים החוצים את אזור יריחו.
ה. הרשות הפלסטינית תשלם ל"מקורות" תמורת עלות המים המסופקים
מישראל ואת ההוצאות הריאליות אשר "מקורות" נשאה בהן על מנת לספק מים לרשות
הפלסטינית.
ו. כל היחסים בין הרשות הפלסטינית לבין "מקורות" יוסדרו בחוזה
מסחרי.
ז. הרשות הפלסטינית תנקוט את הצעדים הדרושים כדי להבטיח את השמירה
על כל מערכות המים ברצועת עזה ובאזור יריחו.
ח. עם חתימת הסכם זה, יקימו שני הצדדים תת-ועדה אשר תטפל בכל
הנושאים שיש בהם עניין משותף, לרבות החלפת כל הנתונים הנוגעים לניהול ולתפעול
של מקורות מים ומערכות מים, ולמניעה הדדית של נזק למקורות מים.
ט. תת-הוועדה תסכים על סדר יומה, סדרי עבודתה ואופן התכנסותה ותהא
רשאית לזמן מומחים או יועצים כפי שתמצא לנכון.
2. תכנון ובנייה
א. כוחות ואחריות בתחום זה, למעט ביישובים ובאזור המתקנים
הצבאיים, יועברו לרשות הפלסטינית, בכפוף לאמור להלן.
ב. תוכניות מתאר, חוקי עזר ותקנות אשר בתוקף ברצועת עזה ובאזור
יריחו ערב חתימת הסכם זה ימשיכו להיות בתוקף, אלא אם תוקנו או בוטלו בהתאם
להסכם זה.
ג. הרשות הפלסטינית רשאית לתקן, לבטל או לפרסם תוכניות מתאר
ולהעניק רשיונות ופטורים בתחום סמכותה, בתנאי שפעולות אלה נעשות בהתאם
להוראות הסכם זה.
ד. כחלק מסדרי דינה, תפרסם הרשות הפלסטינית תוכניות מתאר כנדרש
בחוק. הרשות הפלסטינית תעביר לוע"א העתק מכל תוכנית כאמור.
ה. אם ייראה לישראל כי תוכנית שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות
הסכם זה, לרבות נספח 1, היא רשאית תוך שלושים (30) ימים מיום קבלת התוכנית
על-ידי וע"א, להעבירה לדיון בפני תת-ועדה מיוחדת של הוע"א, ו/או לדרוש מידע
נוסף בקשר לתוכנית זו. הרשות הפלסטינית תכבד את המלצות תת-הועדה. עד לתום
הדיון בתת-הוועדה, ועד יישוב הנושא באופן התואם את הוראות הסכם זה, לא יושלמו
הליכי התכנון.
3. מיסוי ישיר
תחום זה כולל, בין היתר, מס הכנסה על יחידים ועל חברות, מסי
רכוש, מסים עירוניים והיטלים, כאמור בנספח 4.
4. מיסוי עקיף
תחום זה כולל, בין היתר, מע"מ, מסי קניה על ייצור מקומי ומסי
יבוא, כאמור בנספח 4.
5. איכות הסביבה
א. ישראל והרשות הפלסטינית יפעלו להגנה על איכות הסביבה
ולמניעת סכנות לסביבה, מפגעים סביבתיים ורעשים.
ב. ישראל והרשות הפלסטינית יאמצו, יחילו ויבטיחו את קיום
הסטנדרדים המוכרים במישור הבין-לאומי בנוגע לרמות המותרות של זיהום קרקע,
אוויר, מים וים, ולרמות המקובלות לטיפול ולסילוק שפכים נוזלים ומוצקים;
לשימוש ולטיפול בחומרים מסוכנים לרבות חומרי הדברה, קוטלי חרקים וקוטלי עשבים
וסטנדרדים למניעה ולסילוק של רעש, ריח, מזיקים ומטרדים אחרים אשר יכולים
לפגוע בצד השני, ביישובים ובאזור המתקנים הצבאיים.
ג.
הרשות הפלסטינית תנקוט את כל הצעדים הדרושים על מנת למנוע
הזרמה בלתי מבוקרת של ביוב ברצועת עזה ובאזור יריחו וזיהום מקורות מים, לרבות
מקורות תת-קרקעיים, עיליים ונהרות, ותנקוט את הצעדים הדרושים כדי לקדם את
הטיפול הנאות בשפכים תעשייתיים ותברואתיים.
ד. במקרה שנראה לישראל או לרשות הפלסטינית כי עלול להישקף
איום לאיכות סביבתן, יעביר הצד הנוגע לדבר כל המידע הנוגע לפעילות הפיתוח
והשפעתה על הסביבה.
ה. ישראל והרשות הפלסטינית יפעילו כל אחת מערכת אתראה
לשעת-חירום כדי להגיב על אירועים או תאונות אשר עלולים ליצור זיהום סביבתי,
נזק או סיכון. יוקם מנגנון ליידוע ולתיאום הדדי למקרים של אירועים או תאונות
כאלו.
ו. ישראל והרשות הפלסטינית ישתפו פעולה בהחלת עקרונות
מוסכמים וסטנדרדים הנוגעים להגנה על הים התיכון, הגנה על שכבת האוזון, הפיקוח
על הובלת פסולת מסוכנת וסילוקה, הגבלה על סחר במינים של בעלי חיים וצמחים
הנתונים בסכנת הכחדה והשמירה על מינים של חיות בר נודדות.
ז. ישראל והרשות הפלסטינית יקימו במסגרת הוע"א ועדת מומחים
לאיכות הסביבה לתיאום נושאי איכות הסביבה, אשר תתכנס כל אימת שיתעורר הצורך
בכך.
6. גז ודלק
א. תחום זה כולל, בין היתר, הפצה, אספקה, רישוי, מכירה,
חיפוש וייצור גז ודלק ברצועת עזה ובאזור יריחו.
ב. בתתה רשיונות לבנייה ולהפעלה של מתקני גז ודלק (לרבות
תחנות גז ודלק), הרשות הפלסטינית תשמור על מרחק בטיחות מהיישובים ומאזור
המתקנים הצבאיים.
ג. הצבע של כל בלוני הגז אשר בשימוש ברצועת עזה ובאזור יריחו
יהיה שונה מזה שבשימוש בישראל.
ד. ישראל והרשות הפלסטינית מסכימות לשתף פעולה בנוגע לחיפוש
ולייצור של נפט וגז במקרים של מבנים גיאולוגיים משותפים הנמצאים בחלקם בישראל
או בגדה המערבית ובחלקם ברצועת עזה או באזור יריחו.
ה. העברת מוצרי גז או דלק דרך ישראל והגדה המערבית או אליהם
תיעשה בהתאם לסטנדרדים הישראליים בנושא בטיחות, ביטחון ושמירה על איכות
הסביבה, ובהתאם להסדרים בנוגע לכניסה לישראל.
ו. מדיניות קביעת מחירים, מיסוי, ייבוא ושיווק של גז ודלק
מוסדרים בנספח 4.
7. ביטוח
א. תחום זה כולל, בין היתר, רישוי חברות ביטוח, סוכני ביטוח
ופיקוח על פעולותיהם.
ב. הסדרים הנוגעים לביטוח חובה של כלי רכב ופיצוי נפגעי תאונות
דרכים בנוגע לתחבורה בין רצועת עזה לאזור יריחו מוסדרים בנספח 4.
8. אוצר
א. בהתחשב בצורך בהעברה חלקה של כוחות ואחריות, תספק ישראל לרשות
הפלסטינית, באמצעות צוות של רואי-חשבון פלסטינים, את כל הפרטים הנוגעים
לתקציב המינהל האזרחי אשר הוקצה לרצועת עזה ולאזור יריחו ואת ההכנסות,
ההוצאות והחשבונות. כן תספק ישראל פרטים הנוגעים לשיטה הפיננסית הקיימת
במינהל האזרחי ברצועת עזה ובאזור יריחו.
ב. 1) ישראל תעביר לרשות הפלסטינית את כל הכספים וחשבונות הבנק של
המינהל האזרחי ברצועת עזה ובאזור יריחו, וכן את המטלטלין.
2) ישראל תעביר לרשות הפלסטינית רשימה של יחידות המינהל
האזרחי, של משרדיהן, המחסנים ומקומות האחסון שלהן.
) בכל מקרה שנכסי דלא ניידי כאלה ממוקמים ברכוש פרטי, לרבות
רכוש נפקדים, תעביר ישראל לרשות הפלסטינית את החוזים שבין המינהל האזרחי לבין
בעלי הנכסים.
ג. 1) ישראל תביא לסיומם של כל חוזי השירות של המינהל האזרחי
ברצועת עזה ובאזור יריחו, המפורטים בתוספת ה' המצורפת לנספח זה. עם העברת
הכוחות והאחריות, תעביר ישראל לרשות הפלסטינית עותקים של מכתבי אישור מאת
הקבלנים המצהירים, כי אין להם כל טענה או תביעה בקשר לחוזים אלה.
2) חוזי פיתוח של המינהל האזרחי שתוקפם הינו מעבר למועד העברת
הכוחות והאחריות, כמפורט בתוספת ה', יועברו לרשות הפלסטינית ויישארו בתוקפם.
) חוזי המינהל האזרחי, שעניינם שכירה או חכירה של נכסי
ווקף, נכסי נפקדים או רכוש פרטי יועברו לרשות הפלסטינית ויישארו בתוקפם.
4) כל החוזים אשר נכרתו על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי
והנטוש להשכרה ולהחכרה של מקרקעין יועברו לרשות הפלסטינית וישראל תודיע על כך
לשוכרים ולחוכרים. מובן, כי בעקבות העברת חוזים אלה יהיה לרשות הפלסטינית
שיקול דעת מלא לקבל כל החלטה בנוגע להם.
ד. לאחר העברת הכוחות והאחריות בתחום זה, אם תיתבע ישראל בקשר
לחוזים וההתחייבויות המפורטים בתת פסקה ג' לעיל, תשפה הרשות הפלסטינית את
ישראל במלוא הסכום שייפסק על-ידי כל בית-משפט או בית דין.
ה. בכל מקרה שבו יינקטו הליכים משפטיים בקשר לתביעה כאמור, תיידע
ישראל את הרשות הפלסטינית ותאפשר לה להצטרף להגנה מפני התביעה.
ו. עם העברת הכוחות והאחריות, תהא הרשות הפלסטינית אחראית בלעדית
לכל תביעה הנוגעת לפעולותיה לאחר ההעברה.
ז. ישראל תעביר לרשות הפלסטינית עותקי החוזים המפורטים בתוספת ה'
על מנת לאפשר לה לקבל החלטות באשר לכריתת חוזים חדשים. אם חוזים אלו אינם
כתובים בשפה הערבית, תמציא ישראל לרשות הפלסטינית את תרגומם לערבית.
תוספות לנספח II
תוספת א
1. בית-הכנסת בנערן (עין דיוק).
2. בית-הקברות היהודי בתל סמאראת.
3. בית-הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו.
4. בית-הכנסת היהודי בעיר עזה.
תוספת ב
ייתוסף בעתיד.
תוספת ג
מפרט טכני בנוגע למרשם אוכלוסין ותיעוד
1. צורת דרכונים/מסמכי נסיעה
א. מאפיינים כלליים
(1) שפות: ערבית ואנגלית.
(2) צבע חיצוני: ירוק.
(3) הכיתובים על הכריכה החיצונית יהיו הרשות הפלסטינית, דרכון/ מסמך נסיעה
(ייכתבו באותיות בגודל זהה).
(4) לכל אדם, בלא קשר לגיל, יהיה המסמך שלו/שלה.
(5) תוקף המסמך יהיה עד לשלוש שנים.
(6) מספר העמודים: לא פחות מ-2 עמודים (ייבדק על-פי סטנדרדים בין-לאומיים).
(7) מספר הדרכון/מסמך נסיעה ינוקב לפחות במחצית ממספר העמודים.
ב. העמוד הפנימי של הכריכה החיצונית
(1) אותו כיתוב כמו זה שעל הכריכה החיצונית.
(2) הנוסח: בערבית ובאנגלית כמפורט להלן:
"דרכון/מסמך נסיעה זה נופק בהתאם להסכם הממשל העצמי הפלסטיני בהתאם להסכם
אוסלו שנחתם בוושינגטון ב-1 בספטמבר 1999".
(3) שאר הנוסח: כרגיל.
(4) תחתית העמוד: חתימה חותמת של הרשות הפלסטינית.
ג. עמוד מספר 1
מספר הדרכון/מסמך הנסיעה.
ד. עמוד מספר 2 - המדבקה
(1) אותו מידע שקיים כיום. הצורה: תידון בעתיד.
(2) כל שם יצוין באופן שיקל את הקריאה (שם פרטי, שם משפחה וכו').
ה. עמוד מספר
(1) כתובת המחזיק.
(2) נוסח: "נושא מסמך זה... "
ו. עמודי אשרות
אין הערות.
ז. עמוד אחרון (2 או אחר)
הנוסח של פסקה 1 יהיה:
"דרכון/מסמך נסיעה זה, כל עוד בתוקף, יאפשר לבעליו, עם חזרתו מחו"ל, להיכנס
לרצועת עזה ולאזור יריחו".
הערה: משמעות הנ"ל לאפשר מעבר דרך ביקורת גבולות ישראלית ללא צורך באשרת
כניסה.
תוספת ד
מפרט טכני: טלקומוניקציה
בהתאם לעקרונות הטלקומוניקציה כפי שהוסכם עליהם ב-2 בפברואר 1994, ההסדרים
האלה והפרטים הטכניים נקבעו על-ידי שני הצדדים:
1. כללי
הרשות הפלסטינית תשתמש או תקצה, במסגרת תחום סמכותה, קטעי תדרים שיכסו את כל
השירותים הנדרשים בתחומי התדרים .L.F. ,M.F. ,H.F. ,V.H.F ו-.U.H.F עד ל-960
MHz לסיפוק הצרכים בהווה ובעתיד, כמפורט בעקרונות הנ"ל. צורכי התקשורת הגדלים
של הרשות הפלסטינית בתחומי המגזרים המינהלי, המשטרתי והאזרחי יסופקו במסגרת
של תיאום ושיתוף פעולה.
לצורך זה, הרשות הפלסטינית תגיש את דרישותיה באמצעות תת-הוועדה המשותפת של
מומחים טכניים. תדרים או קטעי תדרים בתחום התדרים הנ"ל, יוקצו או תחליף שיספק
את השירות הנדרש בתוך אותו תחום תדרים, או התחליף האפשרי הטוב ביותר לכך, אשר |
