הסכם סוריה-ישראל על שביתת נשק כללית

נחתם ב- 20 ביולי, 1949





פתיחה

הואיל והצדדים להסכם זה -
נענו להחלטתה של מועצת הביטחון מ-16 בנובמבר 1948, אשר קראה להם לנהל
משא ומתן על שביתת נשק, כאמצעי זמני נוסף לפי סעיף 40 של מגילת או"מ, ולשם
הקלת המעבר מההפוגה הקיימת לשלום של קבע בא"י;
החליטו להיכנס למשא-ומתן בראשות האומות המאוחדות לשם ביצוע החלטת מועצת
הביטחון מה-16 בנובמבר 1948;
ומינו נציגים מיופי-כוח לנהל משא ומתן ולכרות הסכם על שביתת נשק;
הסכימו הנציגים החתומים מטה, לאחר שהחליפו את כתבי אמנתם שנמצאו כדין, על
התנאים האלה:

סעיף 1
עקרונות

בכוונה לסייע להחזרת שלום של קבע בא"י ומתוך הכרת החשיבות הנודעת בנידון זה
לערבויות הדדיות בנוגע למבצעיהם הצבאיים של שני הצדדים לעתיד לבוא, נקבעים
בזה העקרונות הבאים, אשר יקוימו במלואם על-ידי שני הצדדים במשך שביתת הנשק:
האיסור שהוטל ע"י מועצת הביטחון על השימוש בכוח צבאי לשם פתרון שאלת
ארץ-ישראל יישמר להבא בכל החומרה על-ידי שני הצדדים. התקנת שביתת נשק
בין כוחותיהם המזויינים מתקבלת כצעד הכרחי לקראת חיסול הסכסוך המזויין
והשבת השלום בא"י על כנו.
1.
שום צד מהצדדים לא יאיים, לא יתכנן ולא יבצע פעולה תוקפנית באמצעות כוחותיו
המזוינים - ביבשה, בים או באוויר - נגד האוכלוסיה או הכוחות המזויינים של הצד
השני; ומוסכם הוא שהשימוש במונח "תכנן" בסעיף זה אינו חל על תכנון מטה תקין
הנהוג בדרך כלל בארגונים צבאיים.
2.
זכותו של כל צד להיות בטוח וחפשי מפחד התקפה על-ידי כוחותיו המזוינים של
הצד השני - תכובד במלואה.
3.

סעיף 2
עקרונות ומטרות

מתוך כוונה מיוחדת להגשים את החלטת מועצת הביטחון מ-16 בנובמבר 1948,
מתאשרים בזה העקרונות והמטרות הבאים:
הצדדים מכירים בעקרון שאין לזכות ביתרון צבאי או מדיני בתקופת ההפוגה עליה
פקדה מועצת הביטחון.
1.
כן מכירים הצדדים ששום תנאי מתנאי ההסכם הזה לא יחרוץ בשום פנים מראש
את זכויותיו, תביעותיו ועמדותיו של כל צד להסכם זה ביישובה הסופי של שאלת
ארץ-ישראל בדרך שלום, באשר תנאי הסכם זה נקבעים מתוך שיקולים צבאיים
בלבד, ולא מתוך שיקולים מדיניים.
2.

סעיף 3
שביתת נשק כללית

בהתאם לעקרונות המובאים לעיל ולהחלטת מועצת הביטחון מ-16 בנובמבר 1948,
נקבעת בזה שביתת-נשק כללית בין הכוחות המזויינים של שני הצדדים - ביבשה,
בים ובאוויר.
1.
שום חלק מכוחותיו של כל אחד משני הצדדים, ביבשה, בים או באוויר, אם
צבאיים ואם צבאיים למחצה, לרבות כוחות בלתי-סדירים, לא יעשו מעשה-איבה
כלשהם נגד כוחותיו הצבאיים או הצבאיים-למחצה של הצד שכנגד, או נגד אזרחים
בשטח הנתון לשליטתו של אותו צד; אף לא יתקדמו מעבר לקו שביתת הנשק
המסומן בסעיף 5 של הסכם זה, ולא יעברו אותו למטרה כלשהי; כמו כן לא יחדרו
לתוך חלל האוויר של הצד שכנגד או לתוך מימיו במרחק שלושה מיליון מקו החוף
ולא יעברו אותו חלל אויר או אותם המים.
2.
לא ייעשה כל מעשה-מלחמה או מעשה-איבה מהשטח הנתון לשליטתו של אחד
מהצדדים להסכם זה נגד הצד השני או נגד אזרחים בשטח הנתון לשליטתו של הצד
השני.
3.


סעיף 4
קו שביתת הנשק

הקו המתואר בסעיף 5 של הסכם זה יצויין כקו שביתת הנשק והוא מותווה בהתאם
למטרתה ולכוונתה של החלטת מועצת הביטחון מ-16 בנובמבר 1948.
1.
מטרת היסוד של קו שביתת הנשק היא להתוות קו אשר מעבר להם לא ינועו
הכוחות המזויינים של כל אחד מהצדדים.
2.
הוראות ותקנות של הכוחות המזויינים של הצדדים, האוסרות על אזרחים לעבור
את קווי הלחימה או להיכנס אל תוך השטח אשר בין הקווים, יישארו בתוקפן לאחר
חתימת הסכם זה, בנוגע לקו שביתת הנשק המוגדרים בסעיפים 5, תוך זיקה לתנאי
פסקה 5 של אותו סעיף.
3.


סעיף 5
הגדרת קו שביתת הנשק והאזור המפורז

מודגש בזה שהסדרים הנקבעים לגבי קו שביתת הנשק בין הכוחות המזויינים של
ישראל וסוריה ולגבי האזור המפורז לא יתפרשו כאילו יש להם יחס כלשהו
להסדרים הטריטוריאליים הסופיים הנוגעים לשני הצדדים של הסכם זה.
1.
לפי רוחה של החלטת מועצת הבטחון מ - 16 בנובמבר 1948 נקבעו קו שביתת
הנשק והאזור המפורז על מנת להפריד בין הכוחות המזויינים של שני הצדיים בדרך
שיהא בה כדי להפחית עד למינימום את האפשרות של חיכוכים והתנגשויות,
ולהבטיח תוך כדי כך את האפשרות להחזיר בהדרגה את החיים האזרחיים באזור
המפורז למסלולם התקין, בלי שייחרץ בזה מראש גורלו של ההסדר הסופי.
2.
קו שביתת הנשק יהיה כמותווה במפה המצורפת להסכם זה כנספח I. קו שביתת
הנשק יעבור בתווך בין קווי ההפוגה הקיימים של הכוחות הישראליים והסוריים
כפי שנתאשרו על-ידי ארגון הפיקוח על ההפוגה מטעם האו"מ. מקום שקווי ההפוגה
הקיימים חופפים את קו הגבול הבינלאומי בין סוריה וארץ-ישראל יעבור קו שביתת
הנשק לאורך קו-גבול זה.
3.
בשום מקום לא יתקדמו הכוחות המזויינים של שני הצדדים אל מעבר לקו שביתת
הנשק.
4.
א. מקום שקו שביתת הנשק אינו חופף את הגבול הבינלאומי בין סוריה
וארץ-ישראל, הרי, עד להסדר טריטוריאלי סופי בין הצדדים, ייקבע השטח שבין קו
שביתת הנשק ובין הגבול, כאזור מפורז שבו תהיה אסורה לחלוטין מציאותם של
כוחות מזויינים של שני הצדדים ושום פעולה של כוחות צבאיים למחצה לא תורשה
בו. תנאי זה חל על גזרות עין-גב ודרדרה שיהוו חלק של האזור המפורז.
ב. חדירת כוחות מזויינים, אם צבאיים ואם מצבאיים למחצה, של צד מן הצדדים
לכל חלק של האזור המפורז, יראו אותה - אם תאושר העובדה על ידי נציגי האו"מ
הנזכרים בפסקת המשנה הבאה - כהפרה גלוייה של הסכם זה.
ג. יו"ר ועדת שביתת הנשק המעורבת, שתוקם לפי סעיף 7 של הסכם זה ומשקיפי
האו"מ המסופחים לועדה יהיו אחראים להבטחת קיומו המלא של סעיף זה.
ד. יציאתם של אותם הכוחות המזויינים המצויים כעת באזור המפורז תבוצע
בהתאם לתכנית-היציאה המצורפת להסכם זה (נספח II).
ה. יושב-ראש ועדת שביתת הנשק המעורבת יהיה מיופה-כוח להרשות את חזרתם
של אזרחים לכפרים ולישובים באזור המפורז ואת העסקתם של שוטרים אזרחיים
במספר מוגבל, שיגוייסו במקום לצרכי בטחון פנימי, ויהא נוהג בענין זה בהתאם
לתכנית-היציאה המוזכרת בפסקת-משנה ד' של סעיף זה.
5.
משני עבריו של האזור המפורז יהיו שטחים, כמוגדר בנספח III להסכם זה, שבהם
יוחזקו כוחות הגנה בלבד, כפי שהוגדרו בנספח IV להסכם זה.
6.


סעיף 6
חילוף שבויי מלחמה

כל שבויי המלחמה הנמצאים בידי כל אחד מהצדדים להסכם זה והמשתייכים לכוחות
המזויינים, הסדירים או הבלתי-סדירים, של הצד השני יוחלפו כלהלן:
החלפת שבויי המלחמה תבוצע בשלמותה בפיקוח האומות המאוחדות ובהנהלתן.
ההחלפה תהיה במקום שבו נערכה ועידת שביתת הנשק, ותבוצע תוך 24 שעות
מחתימת ההסכם הזה.
1.
שבויי מלחמה, שיש נגדם תביעה ענשית, וכן אלה שנידונו על פשעים פליליים או
עבירות אחרות, ייכללו בהחלפה זו של שבויים.
2.
כל החפצים המיועדים לשימוש אישי, דברי ערך, מכתבים, מסמכים, תווי זיהוי
ושאר חפצים האישיים מכל מין שהוא, השייכים לשבויי המלחמה המוחלפים,
יוחזרו להם, ואם ברחו השבויים או מתו - יוחזרו החפצים לאותו צד אשר על
כוחותיו המזויינים נמנו השבויים.
3.
כל העניינים שלא נקבע דינם במפורש בהסכם זה יקויימו בהתאם לעקרונות
שנקבעו באמנה הבינלאומית על ההתנהגות לגבי שבויי מלחמה, שנחתמה בג'נבה
ב-27 ביולי 1929.
4.
הועדה המעורבת לשביתת הנשק, המוקמת לפי סעיף 7 של הסכם זה, תיטול עליה
את האחריות לגילוי מקום הימצאותם של נעדרים, הן מבין אנשי הצבא והן מבין
האזרחים, בתוך השטחים הנתונים לשליטת כל צד, על-מנת להקל על החלפתם
המהירה. כל צד מתחייב לסייע בידי הועדה במלוא יכולתו ולהושיט לה את כל
העזרה במילוי התפקיד הזה.
5.

סעיף 7
ועדה מעורבת לשביתת הנשק

על ביצוע תנאי ההסכם הזה תשגיח ועדה מעורבת לשביתת הנשק, מורכבת
מחמישה חברים, אשר כל צד ימנה שניים מהם ואשר היושב-ראש שלה יהיה ראש
המטה של ארגון הפיקוח על ההפוגה מטעם האו"מ או קצין גבוה מקרב משקיפי
או"מ, אשר יתמנה ע"י ראש המטה לאחר התייעצות עם שני הצדדים להסכם זה.
1.
הועדה המעורבת לשביתת הנשק תקיים את מושבה בתחנת המכס ליד גשר
בנות-יעקב ובמחניים, ותכנס את ישיבותיה במקומות ובזמנים שתמצאם לנחוצים
לשם ניהול יעיל של עבודתה.
2.
הועדה המעורבת לשביתת הנשק תכונס לישיבתה הראשונה ע"י ראש המטה של
ארגון הפיקוח על ההפוגה מטעם האו"מ לא יאוחר משבוע אחד לאחר חתימת
הסכם זה.
3.
החלטות הועדה המעורבת לשביתת הנשק תתקבלנה, במידת האפשר, פה אחד.
בהעדר אחדות הדעות, תתקבלנה ההחלטות ברוב קולות של חברי הועדה הנוכחים
והמצביעים.
4.
הועדה המעורבת לשביתת הנשק תנסח את כללי הנוהל לעבודתה. לא תכונסנה
ישיבות אלא לאחר הודעה לחברי הועדה כיאות. רוב חברי הוועדה הוא יהיה
המניין החוקי בישיבותיה.
5.
הועדה תהיה רשאית להעסיק משקיפים, במספר שתראה אותו דרוש לביצוע
תפקידיה, והללו יוכלו להתמנות אם מקרב הארגונים הצבאיים של שני הצדדים
ואם מקרב חבר העובדים הצבאיים של ארגון הפיקוח מטעם האו"מ, או משני
אלה. אם יתמנו משקיפי האומות המאוחדות, כאמור, יוסיפו הללו לסור למשמעתו
של ראש מטה ארגון הפיקוח על ההפוגה מטעם או"מ. הטלת תפקידים בעלי אופי
כללי או מיוחד על משקיפי או"מ הנספחים לועדה המעורבת לשביתת הנשק, תהיה
טעונה אישורו של יושב-ראש הועדה, כלומר של ראש מטה או"מ או של נציגו
הממונה.
6.
תביעות או תלונות, שהוגשו ע"י אחד הצדדים בנוגע לתחולתו של הסכם זה, יובאו
מיד לועדה המעורבת לשביתת הנשק באמצעות יושב-הראש שלה. הועדה,
באמצעות מנגנון הפיקוח והחקירה שלה, תנקוט לגבי תביעות ותלונות כאלה
באותה פעולה שתראה אותה מתאימה, על מנת להגיע לידי פתרון צודק ומניח את
דעת שני הצדדים.
7.
נחלקו הדעות לגבי משמעותו של תנאי מסויים בהסכם זה, פרט למבוא ולסעיפים
1 ו-2, יכריע פירושה של הועדה. הועדה תוכל, לפי ראות עיניה ובהתאם לצורך,
להמליץ מזמן לזמן לפני הצדדים על הכנסת שינויים בתנאי ההסכם הזה.
8.
הועדה המעורבת לשביתת הנשק תגיש לשני הצדדים דינים וחשבונות על פעולותיה
כל אימת שתראה צורך בכך. העתק של כל דו"ח יישלח אל המזכיר הכללי של
האומות המאוחדות לשם העברתו למוסד המתאים של האומות המאוחדות.
9.
לחברי הועדה ולמשקיפיה יינתן, בשטח אשר הסכם זה חל עליו, אותו חופש תנועה
וגישה שהועדה תחליט עליו; בתנאי שאם נתקבלה החלטה כזאת ברוב קולות
יועסקו משקיפי או"מ בלבד.
10.
הוצאותיה הכספיות של הועדה, פרט להוצאות משקיפי האומות המאוחדות, יישאו
שווה בשווה שני הצדדים להסכם זה.
11.

סעיף 8
אישור ותחולה

ההסכם הזה אינו טעון חליפת אגרות אישור וייכנס לתקפו מיד לאחר חתימתו. 1.
הסכם זה, שנשאו ונתנו בו ושנכרת בהתאם להחלטת מועצת הביטחון מ-16
בנובמבר 1948 - הדורשת הנהגת שביתת נשק על מנת להרחיק את הסכנה הנשקפת
לשלום בארץ-ישראל ולהקל את המעבר מן ההפוגה הקיימת לשלום של קבע
בארץ-ישראל - יישאר בתקפו עד אשר יושג ישוב של שלום בין הצדדים, בהתחשב
עם האמור בפסקה 3 של סעיף זה.
2.
הצדדים להסכם זה יוכלו, בהסכמה הדדית, לתקן בכל עת את ההסכם, או כל תנאי
מתנאיו, או להפסיק את תקפם, פרט לסעיפים 1 ו-3. בהעדר הסכמה הדדית, ולאחר
שהסכם זה יהיה בתקפו שנה אחת ממועד חתימתו, יוכל כל אחד משני הצדדים
לדרוש מהמזכיר הכללי של האומות המאוחדות לכנס ועידה של נציגי שני הצדדים
על-מנת לשקול מחדש, לתקן או לבטל כל תנאי מתנאי הסכם זה, פרט לסעיפים 1
ו-3. השתתפות בועידה זו תהיה חובה על שני הצדדים.
3.
אם לא הגיעו בועידה הנזכרת בפסקה 3 של סעיף זה, לידי פתרון מוסכם בשאלה
שנויה במחלוקת, יוכל כל צד להביא את העניין בפני מועצת הביטחון של האומות
המאוחדות ולתבוע ממנה את סיפוק טענותיו, בנימוק שהסכם זה נכרת בהתאם
לפעולת מועצת הביטחון המכוונת להשכנת שלום בארץ-ישראל.
4.
הסכם זה, שנוסחיו האנגלי והצרפתי נאמנים במידה שווה, נחתם בחמישה
העתקים. העתק אחד מהם יישמר בידי כל צד; שני העתקים יישלחו אל המזכיר
הכללי של האומות המאוחדות לשם העברתם למועצת הביטחון ולועדת הפיוס
לארץ-ישראל מטעם האומות המאוחדות, והעתק אחד יימסר לידי המתווך בפועל
לא"י.
5.

מקום ותאריך
נערך בגבעה 272, ביום עשרים בחודש יולי שנת 1949, במעמד נציגו האישי של
המתווך בפועל לא"י מטעם האומות המאוחדות וראש המטה של ארגון הפיקוח על
ההפוגה מטעם או"מ

בשם ממשלת ישראל ומטעמה
חתום:
מ.מקלף ס.א.
יהושע פלמון
שבתאי רוזן

בשם ממשלת סוריה ומטעמה
חתום:
פ.סילו
מ.נאצר
א.ביסרי

נספח I
קו שביתת הנשק של ישראל - סוריה

מהנקודה בה נפגש גבול הלבנון - סוריה - ארץ-ישראל (נ.צ.294.2‎-208.7) מזרחה
עד נ.צ. 294.7‎-212.8.
1.
מן נ.צ. 294.7‎-212.8 דרומה לאורך ואדי עסל עד "מראבוט" שייך אל מכפי. 2.
קו "מראבוט" שייך אל מכפי עד "מראבוט" נבי הודא. 3.
קו מנבי הודא עד נ.צ. 290.4‎-212.7. 4.
מן נ.צ. 290.4‎-212.7 עד נ.צ. 290.2‎-212.4 ומשם דרומה לאורך הגבול סוריה -
ארץ-ישראל עד נ.צ. 276.8‎-211.0.
5.
מן נ.צ. 276.8‎-211.0 עד לנקודה בואדי אס-סימאדי (נ.צ. 276.7‎-210.9). 6.
מן נ.צ. 276.7‎-210.9 מערבה לאורך ואדי אס-סימאדי עד הצטלבות השביל (נ.צ.
276.5‎-210.3).
7.
דרומה לאורך השביל עד נ.צ. 272.6‎-209.9 ועובר על-פני דרדרה לצד מזרח. 8.
מערבה עד נ.צ. 272.6‎-209.7, שעל חוף ים חולה. 9.
דרומה לאורך החוף עד נ.צ. 271.7‎-209.2 מקום מוצא הירדן. 10.
צפונה-מערבה לאורך החוף המערבי של ים חולה עד נ.צ. 272.9‎-208.5. 11.
מן נ.צ. 272.9‎-208.5, בקו עד נ.צ. 269.1‎-205.5. 12.
מן נ.צ. 269.1‎-205.2, בקו עד נ.צ. 265.0‎-208.8 שעל הירדן. 13.
דרומה לאורך הירדן עד נ.צ. 260.0‎-208.7. 14.
מן נ.צ. 260.0‎-208.7 בקו עד נ.צ. 258.2‎-208.5. 15.
מן נ.צ. 258.2‎-208.5 בקו עד נ.צ. 257.0‎-207.0. 16.
מן נ.צ. 257.0‎-207.0 בקו יד נ.צ. 256.0‎-207.4. 17.
מן נ.צ. 256.0‎-207.4 דרומה לאורך הגבול סוריה - ארץ-ישראל עד נקודת גבול
מס' 61 (נ.צ. 246.3‎-210.6).
18.
מנקודת גבול מס' 61 מזרחה לאורך גבול סוריה - ארץ-ישראל עד נקודת גבול מס'
62.
19.
מנקודת גבול מס' 62 דרומה לאורך גבול סוריה - ארץ-ישראל עד נקודת גבול מס'
66 (נ.צ. 240.1‎-211.7).
20.
מנקודת גבול מס' 66 בקו ישר עד נ.צ. 239.0‎-209.6 בחוף המזרחי של ים כנרת. 21.
מן נ.צ. 239.0‎-209.6 דרומה לאורך חוף ים כנרת עד נ.צ. 234.8‎-206.3. 22.
מן נ.צ. 234.8‎-206.3 דרומה עד לעיקול בכביש, נ.צ. 234.5‎-206.3, ומכאן
דרומה-מזרחה לאורך השפה המערבית של מסילת-הברזל והעבר המערבי של
הכביש עד לעמדת המשמר בנ.צ. 233.4‎-207.7.
23.
מעמדת המשמר נ.צ. 233.4‎-207.7, לאורך הכביש עד הירמוק שעל הגבול, נ.צ.
232.2‎-209.5.
24.


נספח II
יציאת כוחות צבאיים וצבאיים למחצה
סילוק מוקשים והריסת ביצורי-קבע

יציאת הכוחות הצבאיים והצבאיים למחצה של שני הצדדים, על ציודן הצבאי
המלא, מהאזור המפורז המוגדר בסעיף 5 של הסכם זה (ראה מפה), תושלם תוך
שנים-עשר (12) שבועות מיום חתימת הסכם זה.
1.
תכנית יציאת הכוחות תהיה כדלקמן:
א. בשלושת (3) השבועות הראשונים - הכוחות הצבאיים המחזיקים בגזרה שמגבול
סוריה - ארץ-ישראל בצד צפון-דרום עד לאד-דרבשיה (נ.צ. 277‎-221).
ב. בשלושת (3) השבועות השניים - הכוחות הצבאיים המחזיקים בגזרה שמן חמה
(נ.צ. 262.3‎-208.7) דרומה עד לגבול העבר-ירדני.
ג. בששת השבועות הנותרים - הכוחות הצבאיים המחזיקים בגזרה שמן
אד-דרבשיה (נ.צ. 277‎-211) דרומה עד חמה (נ.צ. 262.3‎-208.7).
2.
טיהורים של שדות-מוקשים, סילוקם של מוקשים והריסתם או סילוקם של
ביצורי-קבע באזור המפורז יושלמו - בגזרה א' - עד תום השבוע השלישי; בגזרה ב' -
עד תום השבוע הששי, ובגזרה ג' - עד תום השבוע השנים-עשר מיום חתימת ההסכם
הזה.
3.
בקשר לכך זכאי כל צד להוציא מהאזור המפורז את חמרי-המלחמה שלו. באם לא
ירצה להשתמש בזכותו להוציא חמרים ששימשו בביצורים, יוכל יו"ר הועדה
המעורבת לשביתת נשק לדרוש מכל צד לבער את החמרים האלה לפני עזבו את
האזור. כן יוכל יו"ר הועדה המעורבת לשביתת נשק לצוות על הריסתם של אותם
ביצורי-קבע שלדעתו אין הם צריכים להישאר באזור המפורז.
4.


נספח III
אזור הגנה

שום כוחות צבאיים, פרט לאלה המוגדרים בנספח IV, לא יורשו להישאר באזור
המוגדר להלן או להיכנס לתוכו:
א. בצד הסורי: האזור מהגבול עד לקו האורך 216.
ב. בצד הישראלי: האזור מקו ההפוגה הישראלי עד לקו האורך 204, אלא שבמקום
בו נקבע קו ההפוגה בבליטת משמר-הירדן, ישתרע אזור ההגנה למרחק של 6 ק"מ
מערבה מקו הפוגה זה.
ג. כפרים הנחצים בקווים המגדירים את אזור ההגנה ייכללו בשלמותם באזור
ההגנה.
1.

נספח IV
הגדרת כוחות הגנה

1. כוחות יבשה:
א. כוחות אלה לא יעלו על:
א. שלושה גדודי חיל רגלים. כל גדוד לא ימנה יותר מ - 600 קצין וחיל, וכלי נשקו
הנלווים אליו לא יעלו על שתים-עשרה (12) מכונות יריה בינוניות שקוטרן אינו יותר מ
- 8 מילימטר, 6 מרגמות של 81 מ"מ ו - 4 תותחים אנטי-טנקיים שלא למעלה מ - 75
מילימטר.
ב. שש (6) גונדות פרשים לכוחות הסוריים, כל גונדה לא תעלה על 130 קצין וחיל;
ולכוחות הישראליים שתי (2) גונדות סיור, כל אחת מורכבת מתשעה (9) ג'יפים
ושלושה (3) חצאי-זחלים בלתי משוריינים ומספר אנשיהם לא יעלה על 125 קצין
וחיל.
ג. שלוש (3) סוללות תותחי-שדה, כל סוללה לא תעלה של 110 קצין וחיל. כל סוללה
מורכבת מארבעה (4) תותחים שקוטרם לא יעלה על 75 מ"מ וארבע (4) מכונות-יריה
שלא למעלה מ - 8 מילימטר.
ד. יחידות שירות לכוחות האמורים לעיל לא יעלו על:
(1) 100 קצינים וחילים לכוחות בלתי חמושים, לצרכי אספקה;
(2) פלוגת מהנדסים אחת (1) שלא תעלה על 250 קצינים וחיילים.
ב. רכב משוריין, כגון טנקים, מכוניות משוריינות וכל כלי-רכב משוריינים אחרים
להובלת צבא, אינו נכלל במונח "כוחות הגנה".

2. כוחות אויר:
בשטחים בהם יורשו להימצא כוחות הגנה בלבד ייאסר השימוש במטוסי צבא.

3. כוחות ים:
שום כוח ימי לא יורשה להימצא ב"אזור ההגנה".

4. בשטחים בהם יוחזקו כוחות הגנה בלבד, תושלם הפחתת-הכוחות הנחוצה תוך 12
שבועות מיום חתימת הסכם זה.

5. שום הגבלת-תעבורה לא תוטל על כלי-רכב המשתמשים להובלת כוחות הגנה
ואספקה בתחומי שטח כוחות ההגנה.

English Version


Knesset
© כל הזכויות שמורות, 2000, מדינת ישראל.
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il