"Democracy is only as strong as its citizens, and good citizenship requires both
knowledge and participation." (Hansard)

הקדמה

מחקרים, אשר נערכו בשנים האחרונות, בארץ ובעולם, מצביעים על כרסום ניכר במידת שביעות הרצון ובאמון שפרטים וקבוצות נותנים במוסדות השלטון.

המחקר

מחקר זה הוא נסיון ראשון לאתר אמפירית את הסיבות בגינן חל פיחות במעמדה ובכוחה של הכנסת בעיני הציבור הרחב.
המחקר נבנה בשלושה שלבים:
שלב א' - מחקר עומק - ראיונות עומק וקבוצות מיקוד
שלב ב' - מחקר כמותי
שלב ג' - עיבוד הממצאים לכלי מדידה, להלן ה"מדד" - ובדיקת הכלי.

מסמך זה מציג את ממצאי שלבי א' וב' במחקר, אשר הגיעו לסיומם באמצע ינואר 2001.

קהלי מטרה

המחקר התייחס לשני קהלי מטרה:

• האוכלוסייה הבוגרת - כלל אזרחי מדינת ישראלי בגילאי 18+
  
• בני נוער: כלל אזרחי מדינת ישראל בגילאי 15-18
  

מחקר העומק

• 95 ראיונות עומק בקרב הציבור הרחב, 11 קבוצות מיקוד ו-18 ראיונות עם מומחים (חברי כנסת בהווה ובעבר, אנשי תקשורת ואקדמיה).
  

מחקר כמותי

• 1145 ראיונות טלפוניים בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
  
• 510 ראיונות טלפוניים בקרב בני נוער.
  

כדי שניתן יהיה להסיק מסקנות לגבי שלושה מגזרים באוכלוסייה הבוגרת - ערבים, עולים מחמ"ע וחרדים, הוגדל מספר המרואיינים שנדגמו במגזרים אלה מעבר למכסתם במדגם המייצג את כלל האוכלוסייה (סך הכל: חרדים - 363 מרואיינים, ערבים - 437 מרואיינים, עולים 431 - מרואיינים).


הערות והארות לקריאת הממצאים

• בניית תת מדדים ממספר פריטי שאלון
  
  חיבור מספר פריטי שאלון לתת מדד אחד נעשה על פי שתי אמות מידה - תוקף נראה ותוקף סטטיסטי (עמידה בדרישות של אלפא קרונבך).
  
  
• סולמות התשובות לשאלות השונות היו בטווחים שונים, חלקם מילוליים וחלקם מיספריים. ההתפלגויות לגבי כל שאלה פורטו בהתאם לסולם המקורי. כאשר חיברנו מספר פריטים לתת מדד אחד היה צורך ליצור אחידות של טווחי הסולמות. בחרנו לתרגם את כל הסולמות לסולם אחיד בן עשר דרגות. כדי להיות צמודים לסולמות המקוריים, הוצגו לגבי כל פריט גם הנתונים הגולמיים.
  
  
• הצגת הנתונים
  
  בגוף הדוח מוצגות במלואן התפלגויות תשובות המרואיינים לכל פריטי השאלון. במסמך זה, המציג רק את עיקר הממצאים, מוצגות חלק מן ההתפלגויות במלואן ולגבי חלק מן הפריטים מוצג רק נתון מסוים אשר נועד להמחיש את הממצא הרלוונטי.
  
  גם כאשר ההתפלגויות מוצגות במלואן, לא צויין במסמך זה אחוז המרואיינים שלא השיבו לשאלה. נתון זה הוא המספר המשלים את ההתפלגות ל100%.
  

התקציר דן בנושאים הבאים:

1. נתוני רקע כמשתנים מסבירים
2. עמדות ותפיסות כלפי הכנסת כמוסד
3. עמדות ותפיסות כלפי חברי הכנסת
4. דפוסי הקשר בין נתוני הרקע לבין תדמית הכנסת


פרק א' - נתוני רקע כמשתנים מסבירים

עיצוב עמדות נעשה על סמך משתנים כתפיסות עולם, מאפיינים רגשיים וקוגניטיביים של הפרט, ובחירה וארגון של מידע ישיר או עקיף. נתוני רקע כגון מאפיינים אישיים של המרואיין יכולים להסביר חלק מהעמדות ומהתפיסות שלו.
עמדות הציבור כלפי הכנסת מתעצבות לפיכך הן על סמך מידע הנוגע ישירות לכנסת, והן על סמך תפיסות עולם - ימניות-שמאליות, אופטימיות-פסימיות, ציפיות, רחשי לב, עמדות ותפיסות הנוגעות לנושאים אחרים, והן על סמך מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, לפיכך יש לעמוד על הקשר בין נתונים אלו לבין העמדה.

כדי לבחון אם שינוי בעמדות כלפי הכנסת - אם אכן יימצא - הוא שינוי אמיתי ולא תוצאה של שינויים אחרים שחלו באוכלוסייה, במשתני הרקע. יש לנכות את ההשפעות האפשריות של משתנים אלו. לשם כך יש לעקוב כבר בשלב בניית המדד, כמו גם בבדיקות העיתיות, אחר כמה שיותר גורמים היכולים להיות אחראים ישירות או בעקיפין לעמדות הנבדקות.


משתני הרקע שנבדקו:

1. תפיסת הדמוקרטיה
2. הערכות למצב המדינה
3. הכרות עם תפקידי הכנסת ועבודתה
4. מקורות המידע על הכנסת
5. ציפיות מהכנסת ומחברי הכנסת
6. משתנים סוציו-דמוגרפיים
7. דפוס הצבעה


1. תפיסת הדמוקרטיה

הבנה והפנמה

אין הפנמה של מחיר הרעיון הדמוקרטי

• קיימת הסכמה כי השיטה הדמוקרטית היא השיטה הטובה ביותר מבין השיטות הקיימות.
  
• ההסכמה הרחבה ביחס להעדפת הדמוקרטיה כשיטת ממשל לא מלווה במודעות מספקת ובהפנמת המורכבות והדילמות המתעוררות עם יישומה בפועל.
  
• ציפיות הציבור מהמשטר הדמוקרטי גבוהות ביותר, חלקן לא ריאליות וחלקן קשורות אסוציאטיבית בלבד עם המשטר הדמוקרטי.
  
• קיים פער משמעותי בין הציפיות ממשטר דמוקרטי לבין שביעות הרצון מאופן מימושו בישראל.
  

סיבות אפשריות לאי-הפנמת מחיר הרעיון הדמוקרטי הן:
דילמות הקשורות למאפיינים היחודיים של מדינת ישראל
ודילמות שהן פועל יוצא של המערכת הפוליטית.


דילמות הקשורות למאפיינים היחודיים של מדינת ישראל

ציטוט מדברי מרואיינים במחקר העומק

• יחסי ערבים-יהודים
  "אם תהיה דמוקרטיה אמיתית יש בעיה עם הערבים"
  "אצלנו פשוט השתגעו, רוצים לתת לערבים להצביע על הסכם השלום. אנחנו יודעים שהם תומכים בפלשתינאים ואנחנו רוצים לתת להם להחליט בשבילנו" "בעל הבית השתגע"
  "אנחנו הערבים מיעוט אבל ביום הבחירות אנחנו יכולים להפיל או להעלות ראש ממשלה. אנחנו אין לנו זכויות כמו ליהודים אבל בזכות זה שאנחנו יכולים להצביע אנחנו מצליחים לכפות את הדיעה שלנו"
  "עם הערבים אין דמוקרטיה. למשל במודעות 'דרושים' על כל תפקיד קטן רוצים יוצא צבא"
  "האמת היא שזה מסובך. מצד אחד הם [הערבים] אזרחים של המדינה ומצד שני הם תומכים בפלשתינאים. אז מה עושים?"
  
  
  
• יחסי יהודים-לא יהודים
  "כאילו לא מספיק לנו הצרות עם הערבים עכשיו יש גם את העולים מרוסיה שכמעט כולם לא יהודים"
  "כל הכסף של המדינה הולך על סל קליטה והם בכלל לא יהודים" "במגילת העצמאות כתוב שזה בית לעם היהודי ולא בית למי שהיה לו סבא של סבא של סבא יהודי ועכשיו הוא אוכל חזיר"
  
  
  
• יחסי דתיים-חילוניים
  "אני אגיד לך מה שלילי בדמוקרטיה: זה שכל מיני קבוצות אנטי ציוניות ולא דמוקרטיות, שלא מאמינות במדינה, מנצלות את הדמוקרטיה לקבוצות הלחץ שלהם. הם משתמשים בכללים של הדמוקרטיה כדי לשבור אותם."
  "כולם חושבים שרק נטורי קרתא, אבל הם טובים. הם דווקא לא סוחטים. הכי גרועים זה אגודה וש"ס. אלה מפלגות לא דמוקרטיות שמי שמחליט שם הוא הרבי, אבל הם תופסים על הדמוקרטיה טרמפ וחולבים את המדינה."
  
  
  
• דילמות שהן פועל יוצא של המערכת הפוליטית
  "היום הרוב לא קובע. לפי הספר הכנסת עובדת באופן דמוקרטי, אבל בגלל הקואליציה הרוב נסחט על ידי המיעוט. בעצם זו דיקטטורה של המיעוט"
  "התיקו הזה בין ימין לשמאל משתק את הפוליטיקאים ומשאיר את הכנסת לשגעונות ולסחטנות של המפלגות הקטנות"
  

2. הערכות למצב המדינה

המדד המסכם את הערכת הציבור למצב המדינה 3.6 בסולם של 10

ממצאים מהמחקר הכמותי

• מרבית המרואיינים מעריכים את מצב המדינה כ'רע' או 'די רע'. ממוצע ציוני ההערכה המסכמת למצב המדינה הוא 3.6 בסולם של 10.
  
• ההערכה הנמוכה ביותר ניתנה לאווירה ולמצב הרוח במדינה, והגבוהה ביותר - למצב הכלכלי - 3.1 ו-4.6 בהתאמה בסולם של 10.
  
• לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המגזרים. הערכות המרואיינים בכל המגזרים היו שליליות. ההבדלים שעלו היו יותר בעוצמות, ולא בכיוון ההערכה.
  

ציטוט מדברי המרואיינים במחקר העומק

• האוירה ומצב הרוח
  "פעם לא היה כל כך מכוער, לא כמו היום. בטח היה כיעור, כמו מפא"י שדאגה רק לאנשים שלה, אבל אז לאנשים היו ערכים, כולם עשו למען כולם. לכולם היה באמת אכפת מהמדינה"
  "פעם באמת דאגנו למדינה. אני נזכר בישראל, כמו שהיתה כשעליתי ארצה. היתה סולידריות, היתה אחווה. לא שלא היו מחלוקות, אבל כולנו רצינו את טובת המדינה, היום כל אחד דואג רק לעצמו"
  "היום יש בארץ הסתה, חוסר תרבות של חיים ביחד"
  "כמה שינאה עצמית יש כאן"
  "טרוף, ממש טרוף. מישהו בים רוצה כיסא ולא מקבל אז הוא רוצח. אדם לאדם זאב בארץ הזאת"
  "בעיקר אני מיואש כי אין תקווה. פעם היתה תקווה, היום אין. היום אם אתה חושב מה יהיה טוב למדינה אז אתה פראייר. רק הציניקנים שורדים"
  
  
  
• המצב הכלכלי - חברתי
  "עושים לנו טובה כשמעבירים את חוק הדיור הציבורי, אבל מתים להעביר את החוק של קרקעות הקיבוצים. רוצים להפוך את העשירים ליותר עשירים ואת העניים ליותר עניים"
  "דתיים, חרדים, ערבים, עולים חדשים, ספרדים - לכולם מגיע, ואני, בגלל שאני אשכנזי, אפילו שאני לא עשיר, צריך לשלם עבור כולם, כאילו שאני צריך לבקש סליחה ממישהו, כמו שברק ביקש. אני משלם על משהו שלא עשיתי"
  "יש תחושה של שפע, אבל השפע הזה מרוכז רק בקבוצה אחת. השפע הזה הוא שקר מוסכם"
  "ישראל הופכת לציבור של צרכנים שמחפשים פינוקים אבל נטולים אידיאלים. נכון שזה קורה גם בעולם אבל בארץ זה מכת מוות למדינה"
  
  
  
• הבטחון הלאומי
  "נכון שאין אוטובוסים מתפוצצים, אבל תראי מה קורה: אין בטחון בכלל. אנחנו נותנים ונותנים והם צוחקים עלינו"
  "עכשיו זה גם בפנים וגם בחוץ. דווקא כשאנחנו קרובים להסכם יש פתאום התפרעויות של ערבים גם בתוך ישראל"
  

3. הכרות עם תפקידי הכנסת ועבודתה (הערכה עצמית)

לא יודעים על עבודת הכנסת

ממצאים מהמחקר הכמותי


• המרואיינים לא בקיאים בתחומי אחריותה, תפקידיה וסמכויותיה של הכנסת.
  
• 78% מעידים על עצמם כי הם מכירים רק חלק מסויים (38%), קטן (25%), או כמעט שלא מכירים (15%) מעבודת הכנסת.
  
• 18% בלבד מעידים על עצמם כי הם מכירים את כל עבודת הכנסת או חלק גדול מעבודת הכנסת.
  
• אחוז משמעותי חושב כי בהגדרת תפקידי הכנסת כלולים גם תפקידים ביצועיים. 79% סבורים כי על הכנסת לתת פתרונות לבעיות שונות כמו יצירת מקומות עבודה; 51% סבורים כי על הכנסת לטפל בבעיות אישיות או משפחתיות של תושבים הפונים לכנסת בבקשת עזרה.
  
• המרואיינים השליכו מהמוכר להם - מקום עבודה - לעבודת הכנסת. כך נעשית הערכת הכנסת כמקום עבודה באמצעות הערכת חבר הכנסת כעובד מן השורה.
  
  ציטוט מדברי מרואיינים במחקר העומק
  "חסר לנו מידע על מה בדיוק עושה הכנסת ומה היא לא עושה"
  "אני יודעת שהיא מטפלת בחקיקה אבל אני לא מבינה איך זה עובד"
  "אני לא מבין את המנגנון של הכנסת, מה היא צריכה לעשות ומה צריך חבר הכנסת לעשות כדי שמה שהכנסת צריכה לעשות יקרה"
  " אין לנו שום מידע בסיסי על הכנסת. הם משאירים אותך בחלל ריק, וכל מה שאתה יודע זה מהתיכון, על זה שהתפקיד שלה לחוקק חוקים. אבל מה שאתה רואה זה רק את המליאה והמריבות, ואת הוויכוחים והצעקות שלהם."
  "אולי הם עושים בוועדות עבודה חשובה, אבל מאיפה לי לדעת מה הם עושים שם? מאיפה אני יודע מה התפקיד של הוועדות בכלל?"
  
  
  

4. מקורות המידע על הכנסת

תקשורת

ממצאים ממחקר כמותי

• 55% מכלל המדגם מסתמכים על כתבות באמצעי תקשורת ההמונים כמקור מידע על הכנסת.
• 41% מכלל המדגם מסתמכים על הופעות חברי כנסת בתקשורת כולל תכניות אירוח, כמקור מידע על הכנסת.
• 27% מכלל המדגם מסתמכים על ערוץ 33 - שידורים מן המליאה כמקור מידע על הכנסת.

ציטוט דברי מרואיינים ממחקר עומק
"כל מה שאני יודעת על הכנסת ומה שקורה שם זה מהטלויזיה ומהעיתונים"
"התקשורת הופכת את העבודה לקצת יותר שקופה. טוב לי לדעת שיש מישהו שבזכותו אני יודעת מה קורה שם"
"השידורים מהכנסת זה חשוב כי זה נותן להכיר את הפוליטיקאים"
"אני רואה הרבה ערוץ 33 כי זה יותר טוב מהחדשות, כי שם רואים את הדברים באמת, כאילו שאתה שם, בלי פרשנות"


5. ציפיות מהכנסת ומחברי הכנסת

עמימות בהבנת תפקידיה של הכנסת.
הציבור מיחס לכנסת תפקידים של הרשות
המבצעת ומכאן נגזרות צפיותיו.

ממצאים ממחקר כמותי

• חלק הארי של המרואיינים ידע לייחס לכנסת את שני הנושאים שהם בהגדרת התפקיד שלה.
  
• 96% אמרו שעל הכנסת לעסוק בחקיקת חוקים.
  
• 86% אמרו שתפקיד הכנסת לפקח על הממשלה.
  
• מרבית המרואיינים מייחסים לכנסת תפקידים שאינם בהגדרת התפקיד שלה כמוגדר בחוק.
  
• 82% טענו כי על הכנסת מוטלת האחריות ל"דאגה לאחדות העם ופתרון בעיות המדינה".
  
• 79% טענו כי על הכנסת מוטלת האחריות ל"מתן פתרון לבעיות שונות בחברה הישראלית כמו יצירת מקומות עבודה".
  
• 51% טענו כי על הכנסת מוטלת האחריות "לטפל בבעיות אישיות או משפחתיות של תושבים הפונים אליה בבקשת עזרה"
  
• הצפיה לפתרון בעיות הפרט שכיחה יותר בקרב:
  בני 18-25 - 83%
  דתיים - 85%
  אנשים ממוצא מזרחי - 79%
  

בנוסף קיימות גם סתירות בן ציפיות שונות. הסתירות עולות בהתיחסות למספר נושאים וחלקן נוגע מעט לסוגיית אי הפנמתו והבנתו של מחיר הרעיון הדמוקרטי בקרב הציבור.


בתחום החומרי

• למרואיינים ציפיות שיש בהן סתירה פנימית באשר להתנהגות חברי הכנסת בנוגע לקיום הבטחות לבוחרים בתחום החומרי.
• 91% מסכימים (60% מסכימים בהחלט, 31% די מסכימים) כי על חברי הכנסת למלא את רוב הבטחותיהם לבוחרים. אולם כאשר מוצגת בפניהם דילמה של סתירה בין צרכי המדינה/צרכי התקציב לבין ההבטחות אשר נתנו להם חברי הכנסת (צרכי הבוחרים) הרי ש:
  
• 53% סבורים כי על חברי הכנסת להיות נאמנים לתקציב המדינה (33% קצת יותר, 20% הרבה יותר).
  
• ניתוח צולב מראה כי ל-52% מכלל האוכלוסיה הבוגרת תפיסות מתנגשות - על חבר הכנסת להעדיף תמיכה בתקציב, אבל גם לקיים את ההבטחות לציבור שבחר בו.
  
• כלומר, באופן כללי, על חברי הכנסת לדאוג לצרכי המדינה (לתקציב המדינה במקרה זה) אבל, על חברי הכנסת "שלי", בהם אני בחרתי, לקיים קודם כל את ההבטחות שהבטיחו לי. או במלים אחרות, צריך לשמור על צרכי המדינה בתנאי שלא נפגעים צרכי הקבוצה אליה אני משתייך.
  

בתחום העקרוני

• 81% מתנגדים לפשרה בשאלת ההצטרפות לקואליציה.
  
• 62% מגלים נכונות להתפשר למען אחדות העם.
  
• 53% טוענים כי אסור להתפשר בשביל להצטרף לקואליציה אך צריך להתפשר למען אחדות העם. המרואיינים הביעו החשש כי חברי הכנסת עלולים לעשות שימוש ציני בערך האחדות.
  

ציטוט מדברי המרואיינים במחקר העומק
"הכנסת צריכה לדאוג שלא יהיה בלגן גדול במדינה. היא גם צריכה לדאוג שלא תהיה אבטלה, שאנשים לא ישארו בלי בית בגלל שטפונות, לדאוג לאנשים"
"הכנסת זה האבא והאמא שלנו. התפקיד שלה זה לדאוג לשלום בית"
"הם הדירקטוריון של המדינה, כמו ההנהלה של התעשיה האוירית. הם צריכים לדאוג שהמפעל הזה שקוראים לו מדינה יתפתח כמו שצריך"
"הכנסת זה כמו משפחה מרובת ילדים, היא צריכה לדאוג לכולם ולאהוב את כולם, גם את החזקים והמוכשרים וגם את הפחות מוכשרים ולדאוג שלכולם תהיה פרנסה".
"הכנסת צריכה לאחד אותנו, לא לפלג אותנו, לתת לנו דוגמא טובה במקום כל הצעקות והתככים שרואים שם כל הזמן"


6. השקפת עולם מדינית בטחונית

• בכלל האוכלוסייה הבוגרת חלקם של המגדירים עצמם כימין וכנוטים ימינה גדול מחלקם של המגדירים עצמם כשמאל וכנוטים שמאלה - 38% ו-31% בהתאמה.
  
• פער זה גדל כאשר בוחנים את האוכלוסייה היהודית בלבד ל- 43% לעומת 27%.
  

7. משתנים סוציו-דמוגרפיים

• מאפיינים סוציו-דמוגפריים והצבעה לכנסת - מאפייני האוכלוסיה במועד עריכת המחקר.
  

פרק ב' - הערכת הכנסת

יחס הציבור לכנסת - הערכה מסכמת
המדד המסכם את יחס הציבור לכנסת הוא שלילי - 4.0 בסולם של 10

יחס הציבור לכנסת נמדד באמצעות המדדים הבאים: רמת אמון, שביעות רצון, גאווה מול בושה, תיפקוד הכנסת, ותרומתה לחברה.
נמצא כי:

• 88% לא מרוצים מהכנסת.
  
• 55% אומרים כי אין להם אמון בכנסת (ל-30% יש רק אמון מסויים בכנסת).
  
• 50% טענו כי הכנסת מעוררת בהם תחושת בושה.
  

א. שביעות רצון מול אי שביעות רצון



ב. גאווה מול בושה

• 17% בלבד מכלל המדגם טענו כי הם גאים במידה זו או אחרת בכנסת (גאה מאוד 2%, גאה 7%, די גאה 8%).
• 50% מכלל המדגם טענו כי הם מתביישים במידה זו או אחרת בכנסת (15% די מתביישים, 20% מתביישים ו-15% מתביישים מאוד

ג. אמון מול אי-אמון

• ל-55% מכלל הציבור אין אמון בכנסת (ל-30% אין כמעט אמון, ל-25% אין אמון כלל). רק ל-14% יש אמון ללא סייג בכנסת.
  (לשם השוואה, רק 17% טענו כי אין להם אמון בבית-המשפט העליון בעוד ש- ל79% יש מידה מסויימת של אמון: ל-42% יש אמון מלא בו, ל-19% יש אמון ול18% אמון מסויים).
  
• ניתוח משווה בין ממצאי סקר זה לממצאי סקר אחר שנערך לפני כחמש שנים על-ידי פרס ויער-יוכטמן בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בלבד מצביע על ירידה משמעותית ברמת אמון הציבור בכל מוסדות השלטון שנסקרו (השאלה היתה זהה).
  

	סקר נוכחי (כלל הציבור)	סקר נוכחי (אוכלוסיה יהודית בוגרת בלבד)	סקר 1995
כנסת	14%	13%	41%
צה"ל	76%	83%	90%
בית המשפט העליון	61%	63%	85%
ממשלה	16%	16%	40%
מפלגות	11%	11%	21%

ממצאים חמורים על ירידה ברמת האמון ובהערכת תפקוד מוסדות השלטון נמצאו גם במחקרים אשר נעשו בשנים האחרונות בארצות המערב.

ציטוט מדברי מרואיינים במחקר העומק
"הכנסת היא גוף לא משמעותי בשבילי. לא קובע עלי. אני לא מעריכה את ההחלטות שלהם. יש להם אמינות כוזבת והם חושבים שכל אחד יכול להמציא חוקים".
"המדינה הולכת לאיבוד: אבטלה, מהומות, השלום בורח לנו בין האצבעות והם - רק על הכסא שלהם הם חושבים".
"הכנסת כגוף לא מתפקדת. אין עבודת מטה, אין מי שיזום. אין שיתוף של ידע ומאמצים. כל חבר כנסת חושב רק על עצמו".
"זה צריך להיות הבית של הנבחרים של העם ובמקום זה, יש שם כאלה שבחרו אותם אבל הם בטח לא נבחרים".
"אני מתבייש בכנסת. כל פעם שיש שידורים מהמליאה אני מכבה את הטלוויזיה כדי שהילדים שלי לא יראו".
"זה הפך לביטוי מוכר, שאומרים בכל מקום 'תדברו יפה, תפסיקו לצעוק, זה לא כנסת כאן ..."
"הם מתעסקים בעיקר בקונפליקטים אישיים ופוליטיים מאשר במה שהם צריכים. משחקים בפוליטיקה. לפעמים נראה כאילו הכל משחקי כח ושהם בכלל לא מבינים שזה משפיע וקובע על המדינה ועלינו. אנחנו לא משחק".

ד. תיפקוד הכנסת

תפקוד הכנסת נבדק בהקשר טיב ביצוע המטלות המצויות בהגדרת תפקידה הפורמלי (חקיקת חוקים, פיקוח
על הממשלה) ובאלה המצופים ממנה (אחדות העם, מתן פתרון לבעיות הכלל ומתן פתרון לבעיות הפרט).

המדד המסכם את ההערכות לתפקוד הכנסת הוא שלילי - 3.9 בסולם של 10


ממצאים ממחקר כמותי
מרבית המרואיינים מעניקים לכנסת ציונים שליליים על תפקודה בכל התחומים - אלה הנמצאים בהגדרת התפקיד שלה ואלה שאינם בהגדרת התפקיד הפורמלי שלה אולם מצופים ממנה.


ה. תרומת הכנסת לחברה בישראל

המדד המסכם את ההערכות לתרומת הכנסת לחברה בישראל הוא שלילי - 4.3 בסולם של 10.

ממצאים ממחקר כמותי
תרומתה הנתפסת של הכנסת לחברה בישראל נבחנה ביחס לתחומים הבאים:

• חיזוק הדמוקרטיה
  
• שמירה על כללי מינהל תקין
  
• ייצוג החברה הישראלית בכללותה
  
• יחסי יהודים ערבים
  
• אחדות העם
  
• סובלנות
  
• צמצום פערים בין עניים לעשירים
  
• דאגה לאנשים "כמוני" - כמו המרואיין
  

ממוצע המדד המסכם את תרומת הכנסת לחברה בישראל - שלילי ועומד על 4.3 בסולם של 10.

הערכות שליליות נמצאו בכל המגזרים שנבחנו. ההבדלים, אם היו, הם בעוצמות:

• ההערכות במגזר הערבי היו חיוביות מעט יותר מאלו שבמגזר היהודי (זאת למעט בנושאים של ייצוג בחברה הישראלית וחיזוק הדמוקרטיה).
• הערכות העולים בנוגע לאחדות העם חיוביות יותר מהערכות הוותיקים, אולם בכל הקשור לצמצום פערים בין עניים לעשירים, שמירה על מינהל תקין וחיזוק הדמוקרטיה - ההערכות נמוכות יותר.
  

ה.1 שמירה על הדמוקרטיה וחיזוקה
שמירה על הדמוקרטיה היא התחום היחיד בו מציינים מרבית המרואיינים - 54% - כי תרומת הכנסת חיובית.
בכל יתר התחומים המאזן בין מי שמעריך את תרומת הכנסת כחיובית לבין מי שמעריך את תרומת הכנסת כשלילית הוא שלילי.


ה.2 שמירה על כללי מינהל תקין



ה.3 ייצוג החברה הישראלית בכללותה


ה.4 תרומת הכנסת לאחדות העם


ציטוט דברי מרואיינים במחקר העומק
"תראי, זה שיש כנסת ויש בחירות ויש העברה מסודרת של השלטון, זה דבר האומר שיש פה חברה דמוקרטית וזה מרגיע, למרות כל הבלגן".
"אני חושבת שהכנסת היתה יכולה לעשות יותר. אומרים שהכנסת היא מראה של מה שקורה בחוץ. אני חושבת שזה כמו בחדר של מראות מעוותות, כמו בלונה פארק. הכל בכנסת יותר עקום, יותר מעוות, יותר משפיל באיך שהוא נראה".
"השסעים בכנסת יותר עמוקים. הכנסת יוצרת אותם. לא משקפת אותם".
"בעקרון זה שיש כנסת, זה כבר אומר שיש דמוקרטיה כאן וזה תורם, אבל באמת - מה שקורה שם, זה לא תורם ..."


תפיסות לגבי יחסי כנסת-ממשלה-בית המשפט העליון

הכנסת תלויה בממשלה,
חוששת מקבלת החלטות
ומעבירה את ההכרעה לבית-המשפט העליון.
ממצאים ממחקר כמותי

כנסת-ממשלה

• 71% חושבים שהכנסת תלויה בממשלה.
  
• 75% חושבים כי בשל הפיצול הרב אין לכנסת יכולת פיקוח על הממשלה.
  
• אולם, 55% חושבים כי הכנסת מונעת מהממשלה עשיית שגיאות. (בדיון - בדוח המלא קיימת התייחסות לסתירה לכאורה זו).
  
• 59% חושבים כי הבחירה הישירה מחלישה את הכנסת וכי היא פוגעת בתפקודן ובכוחן של הכנסת ושל הממשלה כאחד.
  

ציטוט דברי מרואיינים במחקר העומק
"הממשלה משתקת את הכנסת והכנסת משתקת את הממשלה. פעם זה לא היה ככה. עכשיו מרוב שיש כל-כך הרבה מפלגות ומרוב שיש בעיות, לא נותנים לממשלה לשלוט".
"לא איכפת מה הכנסת עושה או לא עושה. העיקר שלא תפריע לממשלה לעבוד".
"אם הכנסת תמשיך להיות מחסום לפעילות הממשלה, עדיף שהיא תבטל את עצמה..."
"הכנסת כאילו חזקה והממשלה כאילו חלשה ובסוף המדינה מאוד חלשה ...".


מהמחקר עולה כי קיים טשטוש גבולות בין תפקידי הממשלה לתפקידי הכנסת

יחסי כנסת-ראש הממשלה

ציטוט דברי מרואיינים במחקר העומק
"חוק הבחירה הישירה הזה הרס את המדינה. הוא העמיק את הנתק בין הממשלה והכנסת".
"החוק של הבחירה הישירה לא טוב לכנסת ולא טוב לממשלה ולא טוב לראש הממשלה. רצוי שהמערכת תהיה יותר יציבה. במקום זה יש כנסת חלשה שחושבת שהיא חזקה, ממשלה חלשה מאוד וראש ממשלה חלש, שחושב שהוא חזק".
"כל פעם שמשהו לא נראה לו (לראש הממשלה) אז הוא מדבר ישר למצלמות. עוקף את הכנסת כאילו שיש לו מנדט ישר מהעם. כאילו שהכנסת לא מייצגת גם כן את העם.
אז יש כאן שניים חזקים, שכל אחד מהם נבחר על-ידי העם והם רבים כל הזמן כדי להוכיח מי יותר חזק, ומי שמפסיד זה המדינה והעם".
"מצב מטורלל זה כאילו חיזק את ראש הממשלה אבל החליש את המפלגה ממנה הוא בא והפך אותו תלוי יותר במפלגות האחרות ואז הכנסת הולכת פייפן".




כנסת מול בית המשפט העליון

• בשאלה מי יכול לקבל החלטות נכונות יותר לגורל המדינה - הכנסת או בית-המשפט העליון - יש כמעט איזון בין הכנסת לבית-המשפט העליון, 43% ו-40% בהתאמה. ככל שגדלה ההכרות עם עבודת הכנסת גדלה הנטייה ליחס את היתרון לכנסת.
  
• להוציא חרדים לא נמצאו הבדלים בין המגזרים השונים: 59% מן החרדים מעריכים יותר את יכולת קבלת ההחלטות של הכנסת מזו של בית המשפט העליון.
  
• מממצאי הסקר עולה כי הסיבה הנתפסת לכך שהכנסת מעבירה נושאים להחלטת בית-המשפט העליון נעוצה בחששה לקבל החלטות קשות, למרות שמהותית עליה להכריע בהן. 58% מן הציבור מעריכים כי חולשת הכנסת היא הסיבה לכך שהכנסת מעבירה נושאים שונים לבית המשפט העליון ולא יכולתה הפחותה לטפל בהם.
  
• המחיר אותו "משלמת" הכנסת על העברת האחריות לעיסוק בנושאים מהותיים לבית-המשפט העליון הוא ירידה באמון אשר רוחש לה הציבור וחוסר הערכה של בית-המשפט העליון כלפיה - 40% מסכימים עם הדעה שבית-המשפט העליון לא מעריך את הכנסת.
  
• קיימת ציפיה בציבור שהכנסת תיקח על עצמה שוב את האחריות לטיפול בנושאים בעייתיים.
  

ציטוט דברי מרואיינים במחקר העומק
"בארץ , כל מה שלא רוצים לפתור - זורקים לבג"צ. מה פתאום בג"צ צריך להחליט אם לתת לרב להופיע בהיכל התרבות? למה רב שנושא דרשה צריך לקבל אישור מבג"צ?"
"זה שבג"צ יחליט על תפילת נשים בכותל, זה א-ב של מדינת ישראל. איך בג"צ יכול להחליט מה מותר ומה אסור?"
"כשהכנסת פונה לבג"צ או כשמישהו פונה לבג"צ כי הכנסת סרבה להחליט בנושא, אז היא מאבדת מהכח שלה."
"מרוב פחד ופילוג הכנסת נתנה לבג"צ את הכח. במקום להיות אמיצים הם משתפנים".


פרק ג' - עמדות הציבור כלפי חברי הכנסת

1. תכונות חברי הכנסת

המדד המסכם את הערכת הציבור לתכונות חברי הכנסת הוא שלילי ועומד על 4.0 בסולם של 10

הערכות הציבור את תכונות חברי הכנסת ניתנו על פי המימדים הבאים:

• טוהר מידות
  
• נאמנות לעקרונות
  
• אמינות
  
• רגישות לצרכי הציבור
  
• סובלנות
  
• צניעות
  
• שמירה על כספי הציבור
  
• ניצול המעמד
  
• סגנון דיבור
  
• על רצף שבין תכונות חיוביות לשליליות הוערכו רוב חברי הכנסת באנוכיות, עצלנות ואטימות לרחשי הציבור. הערכות המרואיינים בכל הממדים שנבחנו היו שליליות.
  
• ממוצע המדד המסכם של כל הממדים שנבחנו הוא שלילי ועומד על 4.0 בסולם של 10.
  
• הערכות העולים מחמ"ע לחברי הכנסת בארבעה ממדים: שחיתות מול ניקיון כפיים, שמירה על כספי הציבור, ניצול מול אי ניצול המעמד האישי, וסגנון הדיבור גבוהות מאלה הניתנות על ידי הותיקים.
  
• ההערכות של החרדים דומות לאלו של מדגם הציבור היהודי הוותיק, להוציא שני ממדים, נאמנות לעקרונות וצניעות, בהם הערכות החרדים נמוכות יותר.
  

תפקודם כחברי כנסת

• הערכת תשומות:
  רק חלק קטן מן האוכלוסייה חושב כי מרבית חברי הכנסת משקיעים תשומות הולמות למילוי תפקידם.
  רק 15% חושבים כי רוב חברי הכנסת מתעניינים בצרכי האזרחים.
  רק 18% חושבים שרוב חברי הכנסת מגיעים מוכנים לישיבות.
  רק 34% חושבים שרוב חברי הכנסת פעילים בוועדות.
  רק 25% חושבים שרוב חברי הכנסת עומדים על דעותיהם גם אם הן לא פופולריות.
  רק 8% חושבים שחברי הכנסת דואגים לכלל הציבור.
  
• הערכת תפוקות:
  התפוקות של חברי הכנסת נתפסות כסקטוריאליות יותר מממלכתיות.
  רק 15% חושבים שמרבית חברי הכנסת מעלים הצעות חוק חשובות.
  60% חושבים שמרבית חברי הכנסת (35%) או חלק מחברי הכנסת (25%) מעלים הצעות חוק המשרתות רק את קהל הבוחרים שלהם.
  

סיכום הערכות התשומות והתפוקות מעלה תמונה בעייתית, לפיה נתפס חלק משמעותי מחברי הכנסת כמי שעושה שימוש ציני במנדט אשר קיבל מן הציבור בעת במילוי תפקידו כחבר כנסת.

תפיסת הכנסת כמקום עבודה

• לטענת חלק הארי של הציבור רק מיעוט מקרב חברי הכנסת מתייחס אל הכנסת כאל מקום עבודה המחייב תשומות מוגדרות המיוחסות למקום העבודה.
  
• כ-18% מכלל האוכלוסייה הבוגרת וכרבע (24%) מבני הנוער חושבים שמרבית או כל חברי הכנסת מתייחסים אליה כאל מקום עבודה.
  
• 80% מן האוכלוסייה הבוגרת אומרים שלכל היותר רק חלק מסוים מחברי הכנסת מתייחס אליה כאל מקום עבודה.
  

התייחסות לחברותם בכנסת
חברי הכנסת נתפסים כמי שרואים בכנסת
בעיקר מקור פרנסה וכבוד ולא שליחות
76% מן האוכלוסייה הבוגרת מסכים עם הטענה שרוב חברי הכנסת רואים בה בעיקר מקור פרנסה וכבוד ולא שליחות. 85% מסכימים עם הטענה כי מרבית חברי הכנסת רואים בכנסת קרש קפיצה לממשלה. לא נמצאו הבדלים בין המגזרים השונים.

ציטוט דברי מרואיינים ממחקר עומק
"זה מקום עבודה מוזר. לכנסת יש מטרה אבל מה המטרה של חברי הכנסת?"
"כל חבר כנסת בא מתי שהוא רוצה והולך מתי שהוא רוצה. לא מחתים כרטיס"
"העבודה של חבר הכנסת לא ברורה, אז כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה - אפילו לא לעשות כלום"
"מה איכפת להם, הם יודעים שהמשכורת שלהם דופקת בכל מקרה. אחרי שתי קדנציות הם מסודרים לכל החיים. הכי טוב זה שלא יתנו משכורת למי שלא עובד."
"כמו בכל מקום עבודה צריך להיות גם שם חיוב של שעות עבודה מינימליות. ח"כ לא יכול לקבל משכורת אם הוא בא רק יום אחד או אם הוא נעדר מן המליאה באופן קבוע"
"צריך להתקין בכנסת שעון נוכחות ולהעביר אותם גם כשהם יורדים למזנון כאילו לעבוד"




הופעות בטלוויזיה

• 80% טוענים כי לפחות לפעמים הופעות חברי הכנסת מעוררות זלזול.
  
• רק 16% טענו כי הופעות חברי הכנסת מעוררות לרוב כבוד.
  

תיאור חבר הכנסת מצוי ורצוי

במחקר העומק התבקשו המרואיינים להציג את פרופיל חבר הכנסת הרצוי ופרופיל חבר הכנסת המצוי. מניתוח התגובות עולה כי קיימת נטיה להציג את המצוי מול הרצוי בשני קטבים.

ציטוט דברי מרואיינים במחקר העומק
אנוכיות ונהנתנות
"כל ח"כ שנבחר יודע שאחרי קדנציה אחת הוא מסדר לעצמו משכורת לכל החיים ולא צריך להתאמץ הרבה. אני חושבת שיש שם הרבה כאלו מאכרים שלא עושים כלום ומקבלים כספים מהציבור. אז כמובן שהציבור מרגיש מנוצל"
"הוא בא לעבודה בכלל?? הוא סתם מסתובב, הוא מקבל משכורת גם אם הוא לא עובד. לא עושה את היומית שלו"
"חבר כנסת מת על עצמו, על המשכורת, על האוטו"

עצלנות
"הכנסת וחברי הכנסת הם כמו אריה שואג אבל לא טורף (זה הלביאה עושה). אריה הוא עצלן, לוקח לעצמו. תראי כמה חופשים בשנה הוא לוקח"

אטימות
"איך זה שהם נתנו להעלות את מחיר הלחם, את מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית. הם לא מבינים שיש כאן אנשים שאין להם כסף ללחם? מעלים מחיר ללחם ונותנים מכונית חדשה לח"כים - זה לא צדק, זה מראה שהם לא דואגים לעם רק לעצמם"
"הוא לא רוצה להבטיח קצבת ביטוח לאומי אבל מעלה לעצמו את השכר"
"יש מעל 160,000 מובטלים, והם מדושני עונג. לא איכפת להם. הם דואגים רק למשכורת שלהם"

זלזול בבוחרים וניצול מעמדם
"אנחנו מרגישים שהם מצפצפים עלינו - כל הזמן סוחטים מהמדינה. אבל כשהם רוצים את הקול שלנו אז הם באים אלינו. הם שוכחים שהם שם בשבילנו - לא בשבילם."
"כולם רואים את כל הח"כים לא מגישים הצעות חוק, לא מגיעים לדיונים, מזלזלים, משקרים"
"הכי מרגיז זה שהם יודעים שהם לא מתכוונים למלא את ההבטחות שלהם לפני הבחירות, אבל לא איכפת להם, הם פשוט מזלזלים"

חוסר יושר
"כי הם משקרים, לא אומרים את האמת, מסתכלים אל המצלמה בעיניים ומשקרים"
"חוסר יושר ציבורי פשוט אנשים לא טובים"

שחיתות
היו שחשדו כי חברי הכנסת מושחתים והיו שטענו בפה מלא שהם מושחתים. הביטוי הקיצוני ביותר לתפיסה זו היה דימוי חברי הכנסת לקבוצת מאפיונרים.
"הכנסת מעוררת בי חשדנות. יש כל מיני דברים לא תקינים מידי פעם זה צץ לעיתונות ואז מיד משתיקים את זה"
"שמור לי ואשמור לך - מתחת לשולחן אני חושד שיש שוחד ושיש דברים שהם מסתירים מאיתנו"
"לפעמים אני חושב שלא איכפת לי הכישורים שלו רק המוסר שלו שיהיה הגון ושיהיה אכפת לו מהמדינה"
"זו חבורת מאפיונרים שיושבת על הקופה ומחלקת את השלל"

לא מקדישים די לקידום "טובת הכלל"
"חפוי תחת, יושבים שם, לא עושים מה שהתכוונו או מה שאמרו שיעשו, לא מייצגים את הציבור שבחר אותם, מייצגים את הכיסאות שיושבים עליהם"
"הם עסקנים, דואגים לעצמם, שוכחים מה שהבטיחו"
"נראה לי שכל חבר כנסת קודם כל מסתכל על עצמו אחר כך על המפלגה ורק בסוף אולי על המדינה ואם נשאר לו זמן על הבוחרים"
"נבחר ציבור צריך להבין שהוא בא לשרת את הציבור שבחר בו ולא את עצמו. הוא נבחר בזכות זה שאני בחרתי בו"
"התחושה שלי היא ששיקולים פסולים אינטרסנטיים כמו הצלחה אישית חשובים להם יותר מאידיאולוגיה"
"החלוקה הצודקת היתה 90% לעם ו-10% לעצמם, מה שקורה זה הפוך, 90% לעצמם ו-10% לעם"
"הם לא עושים את העבודה שמדינת ישראל באמת זקוקה לה, לצאת למשל בתכנית חומש לפתרון בעיות הרווחה או המים, במקום זה מתעסקים בקטנות"

פרופיל חבר הכנסת האידיאלי - הרצוי

ישר, אמין, מקיים הבטחות
רבים טענו כי תפקידו העיקרי של חבר הכנסת הוא למלא את ההבטחות אשר הבטיח לבוחריו לפני הבחירות.
"שיהיה איש ישר המקיים הבטחות"
"הכי חשוב שלא יהיה שקרן"
"שיקיים הבטחות, שיהיה אמין"
"שיקיים את מה שהבטיח, ושלא יבטיח מה שלא יכול לעשות"

לויאליות, נאמנות ומסירות לתפקיד
קיימת ציפייה שחבר הכנסת יקדיש את מירב מאמציו לקידום הדעות והאינטרסים של שולחיו. היו שהדגישו ששליחות ציבורית מחייבת את האדם - יותר מכל מקצוע אחר - להתעלם מטובתו האישית.
"שיהיה נאמן לאוכלוסייה שהוא מייצג גם לאוכלוסייה החלשה שהצביעה עבורו"
"התפקיד שלו בתור חבר כנסת צריך להיות בראש מעייניו. שלא יהיו לו עיסוקים אחרים. הוא חייב והוא צריך לעסוק רק בזה יום ולילה. זה לא מקצוע ולא תפקיד - זו שליחות"
"פחות אמביציה אישית ויותר דאגה למדינה, לציבור שבחר בו"
"שתהיה לו אידיאולוגיה ולא רק ההצלחה האישית שלו - אני לא רוצה שחבר כנסת יהיה מונע על ידי ההצלחה האישית""שתהיה לו אידיאולוגיה ולא רק ההצלחה האישית שלו - אני לא רוצה שחבר כנסת יהיה מונע על ידי ההצלחה האישית"

יכולת השפעה ושכנוע
"חשוב שיהיה נואם טוב, רטוריקן, חשובה היכולת לשכנע אנשים"
"שידע להתבטא מה נותן ואיך - שיהיה בעל השפעה"
"אדם שרוצה לייצג דעה צריך לדעת איך להציג אותה, איך לדבר, איך לשכנע לא מספיק שהוא חושב נכון, הוא צריך גם לדעת איך מעבירים את זה".

דוגמא אישית - מודל חיקוי
"אני מצפה לדוגמא אישית"
"בטח שחבר כנסת צריך לתת דוגמא אישית"
"שיהיה מודל לחיקוי היום אין מודל לחיקוי יש רק שבר כללי"
"פעם הסתכלת על המנהיגים מרחוק מלמטה בכבוד הם לא היו עשירים לא נסעו במכוניות יקרות וכולם גרו באותם בתים אני רוצה לדעת שגם היום זה ככה שלא נרגיש שזה בושה להיות חבר כנסת, שאני ארגיש שאני רוצה שגם הבן שלי יהיה חבר כנסת"
"חברי כנסת צריכים לדעת שאנשים מסתכלים עליהם, שהם חושבים שמה שמותר לחבר כנסת מותר גם להם"

אנשים עם אידיאלים וערכים "לא רוצה שיהיה דתי אבל שיהיה יותר רוחני ופחות גשמי"
"שיהיה ערכי"
"שיהיו לו ערכים ואידיאולוגיה"
"שיהיה בן אדם"
"האמת זה שאני מצפה מחבר כנסת יותר מאשר האיש הפשוט ברחוב שיהיה מורם מעם לא בגלל הכבוד אלא בגלל תכונות האישיות שלו"

מנהיגים שהם אנשי רוח וחזון
"פעם לכל מפלגה היו את הפוליטיקאים שלה, אלה שהיו חברי כנסת ואלה שהיו אנשי הרוח שלה. המורים הרוחניים שלה שגם סללו לה את הדרך וגם ביקרו אותה היו המצפן שלה אני רוצה חלוקה כזו שתבנה יחד הנהגה אמיתית"
"שיהיה לו חזון אם לבן אדם יש חזון זה אומר שהוא יכול לחזות משהו אחר ואם יש לו את התמונה בראש הוא ילך יזיז הרים. חזון היה עוזר לנו מאוד עכשיו"
"חבר כנסת צריך להיות מנהיג איש שיכול לראות את התמונה השלמה שיהיה לו מבט רחב על בעיות לא מבט של סקטור או קבוצה מסויימת אלא כללי, שיראה מערכתית"
"ברור שאני מצפה מחבר כנסת שיהיה מנהיג. הכנסת היא ההנהגה של העם."
הגון, ישר, שומר חוק
"שיסע בכביש רק לפי החוק שיתנהג יפה במליאה שיהיה דוגמא טובה"
"שיהיה לו שם טוב ונקי אסור שיעשה דברים שליליים"
"שיקפיד בכל, קלה כחמורה"
"לחברי הכנסת מותר פחות ממה שמותר לאחרים לא יותר. אם לכולם אפשר לסלוח על כל מיני חריגות לאנשי ציבור אסור לסלוח"

סגנון דיבור תרבותי ומכובד
"התנהגות לא אלימה בלי סגנון של איומים וצעקות בלי שפת הגוף המזלזלת הזאת."
"שידברו בשפה תרבותית"
"צריך להעביר את כל חברי הכנסת סדנא, קורס בהתנהגות כלפי הזולת ואז להעביר אותם מבחן כדי לבדוק אם הם מתאימים לתפקיד"
"להרים את הקול במליאה בכנסת זה בסדר, תראי אפילו בפרלמנט הבריטי זה קורה, אבל לקלל להרביץ זו ממש בושה"


פרק ד' - הכנסת והתקשורת
תקפות נתפסת של הצגת הכנסת וחברי הכנסת בתקשורת
הציבור מייחס לתקשורת העדפות מטות בהצגת הכנסת וחבריה ולמרות זאת 61% טוענים כי התמונה
המוצגתבתקשורת נכונה וכי התדמית היא שיקוף המציאות בפועל ולא תוצאה של עיוות התקשורת.

ממצאים ממחקר כמותי

פרופיל חברי הכנסת המועבר על ידי התקשורת

• ההערכה בקרב הציבור היא כי לתקשורת העדפה ברורה לקבוצות מסוימות של חברי כנסת. העדפה זו מושפעת יותר משקולים חיצוניים של סגנון, 'עבִירוּת מסך', רייטינג - ופחות משיקולים המביאים בחשבון את איכותו האמיתית של חבר הכנסת - תוכן, מהות, מקצועיות.
  
• 56% מכלל המרואיינים טוענים כי התקשורת מעדיפה במידה רבה (23%) ובמידה מסויימת (33%) חברי כנסת המדליפים לתקשורת.
  
• 55% מכלל המרואיינים חושבים כי התקשורת מעדיפה במידה רבה חברי כנסת שהם כוכבי תקשורת, "כאלה המספקים את הסחורה - במקרה הטוב מפני שהם רהוטים ובמקרה הפחות טוב משום שהם ליצנים".
  
• 34% בלבד מכלל המרואיינים טוענים כי התקשורת מעדיפה במידה רבה חברי כנסת רציניים.
  
  קואליציה/ אופוזיציה
  
• 38% טוענים כי לתקשורת העדפה לחברי כנסת מן הקואליציה
• 14% טוענים כי לתקשורת העדפה לחברי כנסת מן האופוזיציה
• 38% טוענים כי לתקשורת אין העדפה מובהקת לאחד הצדדים.

ימין/ שמאל

• 44% מן המרואיינים טוענים כי לתקשורת העדפה לחברי כנסת מן השמאל
  
• 14% מן המרואיינים טוענים כי לתקשורת העדפה לחברי כנסת מן הימין
  
• 33% טענו כי אין לתקשורת העדפה ברורה למי מן הצדדים.
  
• קיים קשר בין המחנה אליו משייך עצמו המרואיין - ימין/שמאל - לבין הטענה כי לתקשורת העדפות למחנה האחר.
  
• יתכן כי קשר זה, ולא המציאות בפועל, תורם לכך שחברי הכנסת מהקואליציה ומהשמאל נתפסו בעת ביצוע מחקר זה כמועדפים יותר.
  
• במחקרים העיתיים של המדד מומלץ לבדוק סוגיה זו
  

האם התמונה אותה מציגה התקשורת תואמת את המציאות?

• למרות הממצאים הקודמים, 61% מכלל הנדגמים חושבים כי התמונה המוצגת על ידי התקשורת נכונה לגמרי (19%) עד די נכונה (42%).
  
• רק 10% חושבים כי התמונה המוצגת בתקשורת לגמרי לא נכונה.
• מכאן שחלק ניכר של הציבור חושב שהתדמית שיש לו על הכנסת היא שיקוף של המציאות בפועל ולא תוצאה של תמונה מעוותת אותה יוצרת התקשורת.
  
• במחקר העומק הופנתה אצבע מאשימה כלפי התקשורת אשר נתפסה כמי שמועלת לעתים קרובות בתפקידה, וכאחראית על הבניית מציאות ולא על שיקופה - "התודעה של הציבור היא בידי העורך"
  

ציטוט דברי מרואיינים ממחקר העומק
"אני יותר מעדיפה ערוץ 33 כי אז באמת רואים מה שקורה ואיך קורה. אחר כך בחדשות הם מוצאים מה שהם רוצים וגם נותנים לזה פרשנות והסבר ואז פתאם זה נראה אפילו פחות טוב".
"אני מרגישה שזה כמו ערוץ רייטינג: מה שהם חושבים שהעם רוצה עכשיו ומיד הם נותנים, מבלי לראות קדימה לתוצאות. רק רייטינג, תכנית כבקשתך שהלקוח יהיה מרוצה, דם, דם, מכות וצעקות. מה לעשות, הם (התקשורת) קובעים"
"לדעתי יש כאן שטיפת מח. מתיחסים לדברים מסוימים אבל לא לאחרים. עברנו כאן תהליך של אמריקניזציה, בצד הרע של הדברים. השכל לא עובד..."
"על העיתונות והטלויזיה בכלל אין מה לדבר, הם עברו את כל הגבולות של הטעם הטוב. תחת אצטלת הדמוקרטיה אומרים דברים, מגלים דברים שהשתיקה יפה להם"
"תראי, גם כשהתקשורת לא מספרת דברים ומנסה להסתיר אז היא משנה את המציאות וגם כשהיא אומרת הכל הכל היא משנה את המציאות. אני לא יודע איזה מציאות יותר טובה לנו."
"פעם היתה המועצה הזאת של העיתונות שעשתה ביקורת על עצמה. היום הכל מותר."
"התקשורת היא כל הזמן עם השמאל. הם שולטים עלינו, השמאלנים האלה."
"תקשורת וחבר כנסת זה כמו טפיל לבעל חי. כל אחד חי מהשני, משרת את השני."
"לתקשורת יש כח אבל היא לא עושה את העבודה שלה נכון. לכל חבר כנסת יש עיתונאים שלו, כתבים מפלגתיים שהוא מחובר אליהם. אז איך אפשר לבטוח בתקשורת?"


פרק ה' - דפוס הקשר בין נתוני הרקע לתדמית הכנסת

האם יש קשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים לבין תדמית הכנסת וחברי הכנסת?

• תדמית הכנסת וחברי הכנסת, כפי שהיא עולה ממחקר זה נפוצה בכל מגזרי האוכלוסייה. להוציא הבדלים של עוצמות אך לא של מהות, אין כמעט הבדלים בין המגזרים השונים.
  
• במספר נושאים עמדת החרדים כלפי הכנסת מעט יותר שלילית מזו של שאר האוכלוסייה.
  
• עמדות בני הנוער - במרבית הנושאים - חיוביות מאלה של האוכלוסייה הבוגרת אך גם בקרבם זוכה תדמית הכנסת לציונים שליליים.
  
• עמדות הציבור הערבי במספר נושאים - בעיקר בהערכות אשר ניתנות לחברי הכנסת - חיוביות מאלו של הציבור היהודי, אך גם תפיסתו של ציבור זה אינה חיובית.
  

ממצאים אלה לפיהם התדמית השלילית של הכנסת גורפת כל כך מעלים את ההשערה שתדמית הכנסת היא תוצאה של תפיסות נורמטיביות המוכללות מתחום אחד גם לתחומים האחרים.

השקפת עולם מדינית בטחונית
נמצא כי אנשים המגדירים עצמם כשמאל מעריכים את תפקוד הכנסת ואת תכונות חברי הכנסת כטובים יותר מההערכות שנותנים אנשים המגדירים עצמם כ"ימין". לעומת זאת, אנשים המגדירים עצמם כ"ימין" טוענים יותר מ"אנשי שמאל" שהכנסת תלויה בממשלה וכי הכנסת מונעת מהממשלה עשיית שגיאות. בשל העדר קשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים לבין העמדות בנדון סביר להניח כי הקשר הנ"ל נובע פחות מעמדות כלפי הכנסת ויותר מהעמדות כלפי הממשלה שכיהנה בעת עריכת הסקר.

האם יש קשר בין ההערכה שיש בציבור על מצב המדינה לבין ההערכות שניתנות לכנסת?
נמצא קשר חיובי בין הערכות המרואיינים למצב המדינה לבין ההערכות שהם נותנים לתפקוד הכנסת ולתרומתה לחברה הישראלית: ככל שניתנות הערכות טובות יותר למצב המדינה, כך עולה גם הסיכוי למתן הערכות חיוביות יותר לכנסת.
המימד של בטחון לאומי מסביר יותר מאחרים את ההערכות המסכמות לכנסת , אחריו המצב הכלכלי, ובמקום השלישי המצב החברתי. למרות שהמימד של בטחון לאומי מסביר יותר מאחרים את ההערכות המסכמות, חשים רבים מן הציבור כי הכנסת עוסקת יותר מדי בנושאי בטחון.
לא נמצא קשר מטיפוס כלשהו בין ההערכות למצב המדינה לבין ההערכות לחברי הכנסת.
קשרים סטטיסטיים בין שני משתנים אינם תנאי מספיק לסיבתיות; יתכן ויש משתנה או משתנים אחרים שמקשרים ביניהם. כך, למשל, בהקשר של הנושאים בהם המחקר עוסק, יתכן ומאפיינים של הפרט, כמו תכונות אישיות, תורמות מצד אחד להערכה מסויימת של מצב המדינה ומצד שני הן תורמות להערכה של חברי הכנסת, ובאמצעות זאת נוצר קשר עקיף בין הערכת מצב המדינה לבין ההערכות שניתנות לכנסת. יחד עם זאת, העובדה שלא נמצא קשר דומה בין ההערכות למצב המדינה לבין ההערכות לחברי הכנסת מרמזות על סיבתיות.
נראה כי ניתן לשער כי התפיסות לגבי מצב המדינה משפיעות על תדמית הכנסת. יתכן, אפילו, שהציבור מאשים את הכנסת במצב בו מצויה המדינה. השערה זו מקבלת חיזוק מממצאים שעלו במחקר העומק.

תפיסות באשר לכנסת כמקום עבודה
במחקר העומק עלו טענות כנגד העדר הגדרה לעבודת חבר הכנסת, הכוונה הייתה הגדרה הכוללת את חובות העבודה של חבר הכנסת. השאלה הייתה האם התפיסה של הכנסת כמקום עבודה ללא הגדרת חובות קשורה להערכות שניתנות לכנסת ולחברי הכנסת.
ממצאי הסקר לא תומכים בהשערה זו.

האם לציפיות מחברי הכנסת יש השלכה על תדמית הכנסת?
לא נמצא קשר בין מודעות או אי מודעות לכך שתפקידים מסוימים אינם בתחום טיפולה של הכנסת לבין ההערכות שנתנו לכנסת.

ציפיות מתנגשות
לא נמצא קשר בין ביטוי לציפיות מתנגשות מחברי הכנסת באשר לעניין התקציב לבין הערכות לכנסת ולחברי הכנסת.
לא נראה כי הציפיות המתנגשות מהכנסת וחברי הכנסת הן האחראיות לתדמית הלא חיובית של הכנסת.

מהי התרומה של הכרות עם עבודת הכנסת?
לא נמצא דפוס אחיד של קשר בין רמת ההכרות עם הכנסת, לפי דווחי המרואיינים, לבין העמדות כלפי הכנסת וחברי הכנסת:
בחלק מהנושאים - הערכת תרומת הכנסת לחברה הישראלית והערכת תפקודה - אין כלל קשר בין רמת ההכרות לבין עמדות הנחקרים.

• לתגובות המרואיינים בשאלה בדבר עמידת חברי הכנסת על עקרונותיהם יש קשר חיובי חלש עם רמת ההכרות המדווחת, עם עבודת הכנסת.
  
• נמצא קשר שלילי בין רמת ההכרות עם הכנסת לבין שביעות הרצון מהכנסת.
  
• דפוס הקשר השכיח ביותר בין רמת ההכרות המדווחת לבין תגובות המרואיינים לשאלות שונות שנבחנו הוא מטפוס ח (הקשר הנדון מתייחס לרמת האמון בכנסת, להערכות שניתנות לחברי הכנסת ולהערכה המסכמת לכנסת). דפוס זה של קשר מורה כי בשתי הקבוצות הקוטביות מבחינת רמת ההכרות עם הכנסת - הגבוהה והנמוכה - תדמית הכנסת פחות טובה מאשר בקרב קבוצת הביניים. דמיון זה בין שתי הקבוצות הקיצוניות מעלה את ההשערה שאותם אנשים שיש להם (או שהם חושבים כי יש להם) הכרות טובה עם עבודת הכנסת משמשים מנהיגי דעת קהל בנדון.
  הקבוצה שיש לה, לדעתה, הכרות מסויימת עם עבודת הכנסת אינה מושפעת מהם, אולם אלו שמרגישים שאין להם הכרות עם הכנסת פתוחים, כנראה, להשפעה.

השפעת התקשורת על תדמית הכנסת
התקשורת היא צינור המידע העיקרי של הציבור לגבי הכנסת. חלק ארי של הציבור חושב שהתקשורת מציגה תמונה תקפה של הכנסת. יתר על כן נמצאה הערכה זו קשורה עם ההערכות לכנסת ולחברי הכנסת.
הממוצעים המתאימים בקרב הקבוצה שחושבת שהתקשורת מציגה נאמנה את הכנסת, נמוכים מהממוצעים המתאימים בקרב מי שחושבים שהתמונה המוצגת לא תקפה.
סביר, איפוא, להניח כי הצרוף של התפיסות לפיהן התקשורת מציגה נאמנה את הכנסת עם תחושות שההופעות של חברי הכנסת בתקשורת לפחות, לפעמים, מעוררות זלזול, תורם, לפגיעה בהערכת הכנסת. השערה זו מקבלת חיזוק גם מממצא אחר המורה על קשר בין ההערכה להופעת חברי הכנסת בתקשורת לבין ההערכות לכנסת.