החלטת הממשלה מיום ה - ‎25.5.03

הממשלה, בישיבתה היום, דנה בהודעת ראש הממשלה בנושא מפת הדרכים והערות ישראל לאופן יישום המפה. בתום הדיון החליטה ממשלה ברוב קולות כדלקמן:

על יסוד הודעת הממשל האמריקני מיום ה - ‎23.5.2003, בה התחייבה ארה"ב לטפל בהערות ישראל למפת הדרכים, ברצינות ובאופן מלא, אגב יישום המפה, הודיע ראש הממשלה, ביום ‎23.5.2003 כי ישראל מסכימה לקבל את הצעדים המוגדרים במפת הדרכים.

הממשלה מאשרת את הודעת הראש הממשלה ומחליטה כי כל ומלוא הערות ישראל, אליהן התייחס הממשל בהודעתו, תיושמנה אגב מימושה של מפת הדרכים,

נוסח ההערות שמסרה ישראל לעיון הממשל בארצות הברית, מצורף להחלטה.

הממשלה קיבלה החלטה גם בסוגיית הפליטים, כדלקמן: ממשלת ישראל קיבלה היום את הצעדים המוגדרים במפת הדרכים. ממשלת ישראל מביעה תקוותה כי התהליך המדיני שיפתח, בהתאם לנאומו של הנשיא ג'ורג' בוש, מיום ‎24.6.2002, יביא לבטחון, שלום ופיוס בין ישראל לבין הפלשתינאים.

כמו-כן מבהירה ממשלת ישראל כי הן במהלך התהליך המדיני והן לאחריו, המענה לסוגיית הפליטים לא יכלול כניסתם וישובם בתחומי מדינת ישראל.

עיקרי מפת הדרכים

שלב א' - הפלשתינים יערכו רפורמות שלטוניות כולל בחירות למוסדותיהם הפוליטיים, ייאבקו בטרור, ויכינו תשתית למדינה בת-קיימא. ישראל תיסוג לעמדות שהחזיקה בהן לפני האינתיפאדה, תפרק את ההתנחלויות שהוקמו מאז מארס ‎2001 ותפסיק כל בניה של ההתנחלויות ובתוכן.

שלב ב' - תקום מדינה פלשתינית בגבולות ארעיים וועידה בינלאומית תתן לה גיבוי. יועמקו התהליכים שהחלו בשלב הראשון, כולל הנסיגה הישראלית.

שלב ג' - תכונס ועידה בינלאומית שניה ויושג הסכם קבע בין ישראל לפלשתינים. התהליכים שבוצעו בשלבים הקודמים יורחבו ויחתם הסכם שלום בין ישראל לכל מדינות ערב.

על מה מבוססת מפת הדרכים (מתוך המסמך)

"מפת הדרכים" מבוססת על ביצועים, והיא בעלת מטרה, עם שלבים, לוחות זמנים, תאריכי יעד והערכות ביצועים.

מטרת "מפת הדרכים" להתקדם תוך צעדים הדדיים של שני הצדדים בתחום הביטחון והכלכלה, בתחום ההומניטרי ובתחום הקמת המוסדות, תחת חסותה של הרביעייה (הקוורטט: נציגי ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה, והאו"ם). היעד הוא ישוב סופי וכולל של הסכסוך הישראלי - פלשתיני עד שנת ‎2005, כפי שהוצג בנאומו של הנשיא בוש ב - ‎24 ביוני, והתקבל על ידי האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם בהצהרות שרי הרביעייה ב - ‎16 ביולי וב - ‎17 בספטמבר.

פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי - פלשתיני יושג רק על ידי שימת קץ לאלימות ולטרור, כאשר לעם הפלשתיני תהיה מנהיגות שתפעל בהחלטיות נגד הטרור ותהיה נכונה ומסוגלת להקים דמוקרטיה פועלת, בהתבסס על סובלנות וחירות, ועל ידי נכונותה של ישראל לעשות את כל הנחוץ כדי שתוקם מדינה פלשתינית דמוקרטית, והסכמה ברורה וחד משמעית של ‎2 הצדדים על המטרה של הסכם שיושג במשא ומתן.

כיצד תבוצע התוכנית (מהמסמך)

הקוורטט יסייע ביישום התוכנית, החל מהשלב הראשון, לרבות שיחות ישירות בין הצדדים, לפי הצורך, התוכנית מתווה לוח זמנים מעשי ליישום. עם זאת, כתוכנית מבוססת ביצועים, ההתקדמות תדרוש ותהיה תלויה במאמציהם וברצונם של ‎2 הצדדים ובהיענותם להתחייבויות המפורטות להלן, אם הצדדים יבצעו את מחויבויותיהם במהירות, ההתקדמות בתוך השלבים ובין שלב לשלב תהיה מהירה מהמצוין בתוכנית. אי-הענות להתחיבויות תעכב את ההתקדמות.

הסכם שיושג על ידי משא ומתן בין הצדדים יביא למדינה פלשתינית עצמאית, דמוקרטית ובת-קיימא החיה לצד ישראל ושאר שכנותיה בשלום ובביטחון. ההסכם יפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני וישים קץ לכיבוש שהחל ב - ‎1967, בהתבסס על קווי היסוד של ועידת מדריד, העיקרון אדמה תמורת שלום, החלטות ‎242, 338 ו -‎1397 של מועצת הביטחון של האו"ם, הסכמים קודמים שהושגו בידי הצדדים, ויוזמת עבדאללה הנסיך הסעודי - שאושרה בפיסגת הליגה הערבית בביירות - הקוראת לקבלת ישראל כשכנה החיה בשלום ובביטחון, בהקשר של הסכם כולל. יוזמה זו היא יסוד חיוני במאמצים הבינלאומיים לקידום שלום כולל בכל המסלולים, לרבות המסלול הסורי - ישראלי והלבנוני - ישראלי.

הרביעייה תקיים פגישות, על בסיס קבוע, בדרגים הבכירים, כדי להעריך את ביצועי הצדדים באשר ליישום התוכנית.

בכל שלב, הצדדים מצופים לבצע את התחייבויותיהם במקביל, אלא אם צויין אחרת.

‎14 ההערות של מדינת ישראל למפת הדרכים

חוות דעת היועץ המשפטי למשרד החוץ בנושא התביעה הפלשתינית לזכות השיבה

היועץ המשפטי של משרד החוץ ,אלן בייקר, התייחס לדרישה הישראלית מהפלשתינים כפי שהושמעה על ידי מספר שרים "לוותר על זכות השיבה" בטרם תתקבל מפת הדרכים ואלה הערותיו:

השלבים שקדמו לפרסומה של טיוטת התוכנית

‎24.6.02 - נאום נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, על המזרח התיכון, שבו הציג את חזונו לפתרון של שתי מדינות וקרא להחלפת ההנהגה הפלשתינית.

‎15.7.02 - פגישת שרי החוץ של "הקוורטט" שקרא ליישום נאום בוש ולניסוח "מפת הדרכים" למטרה זו.

‎17.9.02 - פגישת שרי החוץ של הקוורטט, שפירטו את עקרונות מפת הדרכים, התוכנית נוסחה במחלקת המדינה, באחריות ראש אגף המזרח התיכון, ויליאם ברנס, הכותב המרכזי של המסמך הוא סגנו דיויד סאתרפילד.

‎15.10.02 - ערב פגישת ראש הממשלה שרון עם בוש, מסר לו הבית הלבן את הטיוטה הראשונה של מפת הדרכים, למחרת הציג ברנס את המסמך לחברי הקוורטט האחרים.

אוקטובר ‎2002 - ברנס בא לסיור באיזור, ושמע את הערות ישראל, הפלסתינאים ומדינות ערב לטיוטה. שרון הטיל על מנהל לשכתו, דב וייסגלס, לרכז את ניסוח הערות ישראל למפת הדרכים. וייסגלס עומד בראש צוות של משרדי ראש הממשלה והחוץ ומערכת הבטחון.

נובמבר ‎2002 - שרון שיכנע את הבית הלבן לעכב את פרסום מפת הדרכים על לאחר הבחירות בישראל.

14.11.02 - טיוטה שניה ומתוקנת של מפת הדרכים הושלמה, ולא נמסרה רשמית לישראל.

‎20.12.02 - הושלמה הטיוטה השלישית והאחרונה של מפת הדרכים.

פברואר- ‎2003 מנהיגים יהודים בארה"ב פתחו במסע הסברה נגד מפת הדרכים, בקריאה להתאימה לנאום בוש, כדי שלא תפגע בישראל.

‎20.2.03 - "הארץ" פירסם כי בתשובה הישראלית יש יותר ממאה תיקונים, לרבות תביעה שהפלשתינים יוותרו בראשית התהליך על זכות השיבה. הפרסום עורר ביקורת רבה בעולם על שרון.

‎14.3.03 - בוש הכריז על מחויבותו ליישום מפת הדרכים, לקראת המלחמה בעיראק, והודיע שהיא תוגש לצדדים עם השבעת הממשלה החדשה ברשות הפלשתינית. בוש קרא לצדדים "לתרום" ולהידבר ביניהם על ישום המפה.

‎14.4.03 - צוות בראשות וייסגלס הציג לבכירי הממשל האמריקאי את הערות ישראל למפת הדרכים, ומסר להם את הנוסח הישראלי של המפה.

‎30.4.03 - ההגשה הרשמית של מפת הדרכים לשרון ולאבו-מאזן.

עיקרי נאום בוש

הארץ (‎8.6.03) - ממינוי אבו-מאזן לועידת עקבה (תאריכים חשובים)

מארס - מינוי אבו מאזן לראש הממשלה הפלשתיני.

‎13.3.03 - בוש פוגש את שליחי שרון.

‎14.3.03 - בוש מתחייב ליישום מפת הדרכים.

‎19.3.03 - פרוץ המלחמה בעיראק.

‎31.3.03 - בוש לסילבן שלום: "אני נחוש להגיע להסדר".

‎14.4.03 - ישראל מציגה הערות למפת הדרכים.

‎30.4.03 - מפת הדרכים מוגשת לצדדים.

‎11.5.03 - פאואל בירושלים יש הסכמה לישום מפת הדרכים.

‎15.5.03 - וייסגלס בארצות הברית להכנת ביקור שרון.

‎17.5.03 - אבו-מאזן דורש משרון לקבל את מפת הדרכים.

‎18.5.03 - שרון מבטל את ביקורו בארצות הברית בשל הפיגועים.

‎20.5.03 - הממשל דורש משרון לקבל את המפה בממשלה.

‎21.5.03 - שיחה טלפונית בוש - שרון.

‎22.5.03 - וייסגלס מסכם נוסחה לקבלת הערות ישראל.

‎25.5.03 - אישור מפת הדרכים בממשלה.

‎4.6.2003 - פסגת עקבה.

פסגת שארם א-שייח

בשל חילוקי דעות לא נסתיימה ועידת שארם בהודעה משותפת אלא בשתי הצהרות: האחת של נשיא מצרים, חוסני מובארק בשם מצרים, סעודיה, ירדן בחריין והרשות הפלשתינית. השניה, של הנשיא האמריקני. בין הנקודות שהעלה בוש, שגרמו לחילוקי דעות היתה בקשתו ממצרים וירדן לקדם את הנורמליזציה עם ישראל ולהשיב את שגריריהן לתל אביב.

הערבים ציינו באוזני בוש שהם מחויבים ליוזמת השלום הסעודית שהתקבלה על ידי מנהיגי ערב בפסגת ביירות במארס ‎2002, אולם על ישראל להיות מחוייבת לחזון בוש, שהוצג בנאומו ב - ‎24 ביוני ‎2002.

המנהיגים הערבים ביקשו להרחיב את תוכנית "מפת הדרכים" באופן שבו היא תכלול גם את המסלולים הסוריים והלבנונים. בוש ופאואל דחו את הדרישה.

בוש הדגיש, שעל הרשות הפלשתינית להתחיל לפעול נגד הטרור באופן מיידי - הצד הערבי דרש, שבמקביל, תבצע ישראל צעדים להקלת מצבה של הרשות.

הנשיא בוש הדגיש, בועידת שארם, שיש פוטנציאל להשגת אחדות נגד הטרור, פוטנציאל להשגת שלום במזרח התיכון, ופוטנציאל להקמת מדינה פלשתינית עצמאית.

בוש ציין שהשלום מחייב להלחם בטרור והדגיש את התנגדותם והתחייבותם של בני שיחו הערבים לנקוט ב"צעדים פרקטיים" נגד התופעה.

בוש קרא לעם הפלשתיני לבחור "מנהיגים חדשים" שיפעלו נגד הטרור ויקדמו את הדמוקרטיה.

עוד אמר הנשיא בוש בשארם: העולם צריך שתהיה מדינה פלשתינית חופשית, ובמצב של שלום, ועל כן ממשלתי תעבוד על כל הצדדים הנוגעים בדבר כדי למלא אחר המשימה הזו. ישראל חייבת לטפל בהתנחלויות כדי להבטיח רצף טריטוריאלי שהפלשתינים יוכלו לכנות "בית", הוא אישית מוכן לסייע למנהיגים לקבל "החלטות הירואיות" שיגשימו את השלום.

בהודעת הסיכום של המנהיגים הערבים אמר מובארק כי הערבים מקדמים בברכה את תוכנית "מפת הדרכים" שבה מעוגן חזון בוש בדבר הקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצידה של ישראל. מובארק הדגיש כי הערבים תומכים בצעדיו של ראש הממשלה הפלשתיני, אבו מאזן "להפסיק את האלימות".

פסגת עקבה ‎4.6.03

ביבליוגרפיה