 |
 |
 |
||||||||
 |
|
 |
 |
|||||||
 |
 |
 |
||||||||
 |
 |
 |
 |
נושאים על סדר היום הציבוריועידת האזרחים השנייה |
| - | נראה כי, רשויות המדינה מקטינות בהדרגה את מעורבותן במשק הישראלי ("שוק חופשי"). האם נכון שכתוצאה מכך המדינה מתנערת מאחריותה לקיום זכויות האדם בנוגע לדאגה לפרט בנושאי תעסוקה? |
השיב: ד"ר מאיר סוקולר - מנהל המחלקה המוניטרית, בנק ישראל. (תקציר)
אענה לגבי שלושת שאלות היסוד בכלכלה: מה לייצר, איך לייצר, ועבור מי לייצר. לגבי שתי השאלות הראשונות אין ספק שהממשלה בישראל, כמו גם כמעט כל הממשלות בעולם, הפחיתה את מידת מעורבותה בחיי הכלכלה וטוב שכך. (מביא דוגמאות מתחום הבנקאות והמשכנתאות.) השאלה השלישית, עבור מי לייצר, היא שאלה הנוגעת בחלוקת ההכנסות. אי השוויוניות בחברה הישראלית גדולה מאד, אך הממשלה מנסה לתקן זאת על ידי שירותי סעד, בריאות וחינוך.
האם המדינה מורידה מעצמה אחריות בנושא התעסוקה? האחריות של הממשלה היא בחינוך אפקטיבי (הכשרה והסבה מקצועית), וזאת היא עושה, ובפתיחת שערי ההשכלה לכולם וזה נושא בעייתי הדורש בירור. יש לטפל באופן אפקטיבי בנושא הנשירה מבתי-ספר, כי קיים קשר הדוק בין השכלה ותעסוקה.
| - | כיצד ניתן לשלב את נושא החינוך לקריירה מגיל צעיר מאד? מה נעשה במערכת החינוך, במיוחד במקומות מוכי אבטלה, שבהם אין חינוך לקריירה? |
השיב: מר רימון לביא - פסיכולוג תעסוקתי, שירות התעסוקה.
בישראל השירות הצבאי בסיום התיכון יוצר טריז בין מערכת החינוך לבין עולם העבודה. נושא החינוך לעבודה נמצא באחריות משרד החינוך. בשנים האחרונות הולך וקטן תפקידו של שירות התעסוקה לנוער. השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך פיתח תוכנית של "כישורי חיים" הבנוייה בשלבים המותאמים לכל גיל מכיתה א' עד כיתה ח', ועוסקת גם במיומנויות הקשורות בעולם העבודה ובחירת הקריירה.
לאור המציאות של שיעורי האבטלה הגבוהים, יש להדגיש את החשיבות של חינוך לעבודה, הממוקד פחות בבחירת מקצוע ויותר בפיתוח מיומנות ורכישת כלים להתמודדות עם מציאות משתנה.
| - | המערכת משופעת במומחים, ברצון טוב ובמשאבים. מדוע המערכת לא מצליחה להוריד את רמת האבטלה באופן דרסטי? מה יכול להביא לכך שהמערכת תצליח להוריד באופן דרסטי את רמת האבטלה? |
השיבה: פרופ' רות קלינוב, החוג לכלכלה, האוניברסיטה העברית.
הקושי להוריד את שיעור האבטלה הוא כלל עולמי. הקושי העיקרי הוא בהורדת שיעור האבטלה בטווח הארוך, שכן, הכלים הנדרשים לכך אינם בתחום הרגיל של מדיניות מוניטרית ופיסקלית. בשנות השמונים והתשעים חלה עלייה ניכרת במשך האבטלה, שנבעה מעליית אמצעי המחיה העומדים לרשות המובטלים, - גם מהכנסה אישית וגם מביטוח אבטלה -, ומפערים הולכים וגדלים בין דרישות המעבידים וכישורי העובדים.
כדי להגדיל את היקף התעסוקה יש להקטין הן את מספר הכניסות לאבטלה והן את משך חיפוש העבודה.
הקטנת מספר הכניסות לאבטלה נעשית באמצעות:
| - | יצירת מקומות עבודה באופן ישיר על-ידי הממשלה |
| - | סבסוד מפעלים יוצרי תעסוקה |
| - | סובסידיות לתעסוקה במפעלים קיימים |
| - | מגבלות על יבוא |
| - | מגבלות על השקעות ישראליות בחו"ל |
| - | מגבלות על הבאת עובדים זרים |
לקיצור משך חיפוש עבודה על ידי המובטלים יש לפעול באמצעות:
- החמרת תנאי ביטוח אבטלה
| - | בנייה מחדש של ביטוח אבטלה המעודד משך חיפוש קצר אחר עבודה |
| - | ייעול תהליכי ההשמה |
| - | מתן השכלה והכשרה מתאימים. |
שאלה לגבי "פרוייקט ויסקונסין" (תכנית שגובשה במדינת ויסקונסין בארה"ב, הכוללת גישה חדשנית לטיפול במקבלי גמלות שונות - ביניהם גם מקבלי דמי אבטלה. מחד - טיפול מקיף יותר בכל מובטל, ומאידך - צמצום ואף ביטול גמלות)
- בפרוייקט ויסקונסין שולבו פונקציות ההשמה והתגמולים תחת גג ארגוני אחד, כדי להגביר את המוטיבציה להציע פתרון למובטל, ובמקביל לכך לצמצם את תקציב התגמולים למובטלים. האם הרעיון ישים בישראל?
השיב: פרופ' יוסי תמיר - מנכ"ל "אשלים" (בעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי)
הרעיון של "פרוייקט ויסקונסין" הוא יצירת מרכזים הפועלים לטובת אוכלוסיית המובטלים כ"תחנת שירות אחת". בישראל המערכת סובלת כיום ממבנה מפוזר של מערכות: שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי, משרד העבודה, משרד הקליטה ועוד. אין תיאום ואין קשר בין מערכות המידע של הגופים השונים הללו.
"פרוייקט ויסקונסין" מבוצע במסגרת החוק האמריקאי של "האחריות האישית וההזדמנויות לעבודה". שמו של החוק מלמד על הגישה האמריקאית הרואה בשילוב בעבודה אחריות אישית של הפרט. במידה והפרט אינו מיישם אחריות זאת תוך ניצול ההזדמנויות המוקנות לו על ידי הממסד, הוא יוצא בחלוף הזמן הקבוע בחוק מהמסגרת של מערכת התמיכות הציבורית.
אינני סבור שיש לאמץ גישה זו בישראל. המחויבות למציאת עבודה לפרט הנה לא רק אחריות אישית שלו אלא אחריות משותפת לו ולמדינה. בכל מקרה, אי יכולתו של הפרט להשתלב בעבודה לא תשלול ממנו את הזכות לרשת המגן האחרונה של גמלה קיומית במסגרת דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. שלא כמו בויסקונסין, נקודת המוצא בישראל אינה ולא צריכה להיות ממוקדת בצמצום תקציב הגמלאות למובטלים.
הרעיון יהיה ישים בישראל אך ורק אם יחולו בו שינויים אחדים, ובעיקר אם לא ייקחו מן המובטל את ההנחות המשלימות וההטבות הניתנות לו עקב מצבו. המרכז צריך להסיר את המכשולים המונחים בפני המובטל בפעילות תעסוקתית, למשל, יספק לו סבסוד בשירותי תחבורה, סבסוד מעונות היום לילדים וכדומה.
בל נשכח כי הנסיבות בארה"ב של השנים האחרונות הם אלה של גאות כלכלית ושוק עבודה מאתגר ופתוח, בניגוד למשק הישראלי הנמצא במיתון עמוק.
דוח פנל האזרחים
הדוח נכתב ונערך על ידי האזרחים. להלן תקצירו:
להלן תקציר של הדוח:
אנו קוראים לממשלה להעמיד את בעיית האבטלה במקום גבוה בסולם העדיפויות הלאומי ולקבוע יעדים בנושא. לשם כך יש להקים מטה ארגוני כולל, ממלכתי, שמעמדו יוסדר בחוק. מטה זה יהיה בלתי תלוי, ובראשו תעמוד דמות ייצוגית א-פוליטית בכירה. המטה יורכב מנציגים ממשרדי הממשלה השונים, ממומחים מתחומי הכלכלה והחברה, מתעשיינים ומנציגי ציבור.
מטרותיו של גוף זה יהיו ליצור שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים לבין עצמם וכן בינם לבין שאר הגורמים המטפלים באבטלה, ליזום תוכניות לאומיות בנושא ולבצע פיקוח ובקרה על מנת לוודא עמידה ביעדים.
לגוף זה תהיינה סמכויות ביצוע ותקציב משלו. הוא יהיה באחריות משרד ראש הממשלה ויחויב בדיווח שוטף לו.
מוקדי אבטלה
יש להבחין בין מוקדי אבטלה על בסיס גיאוגרפי-מגזרי לבין אוכלוסיות ייחודיות. ביישובים מוכי אבטלה מגיעים שיעורי האבטלה עד לכדי 15% ויותר מהאוכלוסייה ביישוב. המדובר בעיקר ביישובי הפיתוח. המגזר הערבי-דרוזי סובל מאפליה לרעה בתחום החברתי והכלכלי. הקבוצות הייחודיות הן: עולים חדשים, מבוגרים (גילאי +45), אנשים עם מוגבלות ולאחרונה גם תושבי יישובי יש"ע עקב המצב הביטחוני. בשל סגירת כבישים נאלצים התושבים להיעדר מעבודתם ובכך לגרום לפיטוריהם.
המלצות
המגזר הערבי-דרוזי
| - | מדיניות של העדפה מתקנת שתתבטא בהגדלת תקציבים ליצירת מרכזי תעשייה אזוריים |
| - | הכרה ביישובים פריפריאליים ערבים כאזור פיתוח א', או במעמד דומה ליישוב היהודי הקרוב |
| - | הכשרה מקצועית התואמת את צורכי השוק |
| - | הגברת לימוד הטכנולוגיה המתקדמת בבתי הספר |
| - | יצירת מקומות עבודה לנשים |
| - | פיתוח פוטנציאל טבעי מקומי (כמו תוכניות תיירות) |
| - | קבלת אקדמאים לשירות הציבורי והעסקי |
יישובי פיתוח
| - | גישה מערכתית המשלבת פיתוח כלכלי מואץ עם פיתוח ההון האנושי ביישוב ; הבסיס לכך הוא הפניית מפעלים בעלי טכנולוגיה מתקדמת ליישובי פיתוח, בעידוד ובמימון ממשלתי (דוגמת אינטל בקרית גת) |
| - | יצירת מערכת הכשרה טכנולוגית לקליטת מובטלים |
| - | מתן תמריץ מאוצר המדינה לכל מפעל שיעבור לעיירות פיתוח |
| - | עידוד יזמות מקומית ועסקים קטנים |
| - | פיתוח פוטנציאל טבעי מקומי-תיירותי |
עולים ממדינות חבר העמים
| - | הגדלת הפרוייקטים המשותפים למשרד הקליטה, שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
| - | עידוד למידת השפה העברית בשנה הראשונה, לפני השתלבות העולה בעבודה. |
| - | מתן אפשרות ועידוד להסבה מקצועית, הכשרה והשתלמות, לאחר סיום לימודי העולה באולפן |
| - | יש לאפשר לעולים להוכיח את רמתם המקצועית על ידי מבחנים מתאימים, כאשר תעודותיהם אינן מוכרות על ידי משרדי הממשלה |
גילאי +45
- אכיפת החוק נגד אפליה על רקע גיל
אנשים עם מוגבלות
| - | אכיפת "חוק שוויון זכויות עם מגבלות", שהתקבל בשנת 1998 |
| - | לחייב מעסיקים גדולים בהעסקת מספר מסוים של מוגבלים |
| - | לטפח את התודעה הציבורית לבעיה |
| - | לתת טיפול מיוחד במסגרת שיקום, הכשרה מקצועית והטבות המקצועיות למוגבלים |
| - | על רשויות המדינה להוות דוגמא ליישום ההמלצות במסגרתן |
יש"ע
| - | מתן סיוע משפטי על רקע פיטורים |
| - | מתן סיוע במציאת מקומות עבודה לאוכלוסייה שנקלעה למשבר אבטלה בשל המצב הביטחוני |
הטיפול במובטל
אנו ממליצים על טיפול כוללני במובטל, משלב מוקדם ככל האפשר, עם היוודע על הפסקת עבודתו ועד להשמתו במקום עבודה חדש.
מבחינה ארגונית, הטיפול ירוכז במקום פיזי אחד - "מרכז תעסוקה", שיהיה באחריות שירות התעסוקה או באחריות שירותי הרווחה המקומיים. אופי הטיפול יהיה אישי, פרטני וצמוד, מכוון לייעוץ בבחירת קריירה ומספק תמיכה אישית, תוך השתתפותו הפעילה של המובטל לאורך כל תקופת חיפוש העבודה.
יינקטו הצעדים הבאים:
| א. | נגישות למידע - מתן מידע מלא למפוטר על זכויותיו ועל כל ההליכים הביורוקרטיים שהוא צריך לעבור; יצירת מאגר מידע מקומי וארצי של מקומות עבודה. |
| ב. | ייעוץ בבחירת קריירה |
| ג. | תמיכה היקפית - סיוע כולל ומקיף, כגון עזרה בהשגחה על ילדים בזמן חיפוש עבודה, תחבורה חופשית לרשות המחפש ותמיכה נפשית במובטל ובמשפחתו. |
יש לבחון מחדש את משך תקופת הזכאות לדמי אבטלה. יש לבדוק תקופתית את חוקי האבטלה לצורך חקיקה והתאמה לצורכי השעה.
יש לשים דגש על כל טיפול המערכות באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
יצירת מקומות עבודה
כדי ליצור מקומות עבודה יש לגרום לצמיחה, גם אם יהיה לכך מחיר כלכלי מסוים.
אפשרויות ליצירת מקומות עבודה:
| - | השקעות בתשתיות |
| - | שיפור עמידות מבנים לקראת רעידות אדמה |
| - | עידוד מחקר ופיתוח טכנולוגיות חדשות |
| - | עידוד יזמות במגזר העסקי הקטן |
| - | הקלות בביורוקרטיה למשקיעים זרים המעונינים להקים מפעלים |
| - | הגדלת מצבת כוח האדם במגזר הציבורי לתקופה מוגבלת |
עובדים זרים
העובדים הזרים הפכו לחלק מהנוף הישראלי. הם גורמים לדחיקת רגליהם של עובדים ישראלים מענפי תעסוקה מסוימים, במיוחד עובדים לא מיומנים, אשר מהווים חלק הארי של אוכלוסיית המובטלים בארץ. שכרם הנמוך מביא לירידה ברמת השכר של קבוצות ההכנסה הנמוכות והופך את העבודה בענפים מסוימים ללא-כדאית מבחינה כלכלית.
יש לשאוף לצמצום מדורג במספרם של העובדים הזרים למינימום, ולהבטיח את יציאתם מהארץ בתום תקופת העבודה. יש להשוות את התנאים הסוציאליים של העובדים הזרים לתנאי העובדים הישראלים (כדי שיעדיפו שהות חוקית על פני שהות בלתי חוקית בארץ).
חינוך
מתוך הכרת הקשר בין רמת ההשכלה לשיעור האבטלה, אנו מכירים בחשיבות החינוך בצמצום נגע האבטלה בעתיד.
המלצות:
| - | יישום מלא של חוק החינוך הממלכתי |
| - | החדרה והעמקה של החינוך הטכנולוגי בכל מוקדי החינוך |
| - | בניית תוכניות לימוד בתחום היזמות והחשיבה העצמאית והכנסתן כחלק אינטגרלי לתוכנית הלימודים |
| - | חשיפה של תלמידים למגוון עיסוקים ומשלחי יד, כהכנה לבחירת מקצוע ושימת דגש על העבודה ומוסר העבודה כערכים |
| - | שיתוף תעשיות שונות במוסדות הלימוד, מתוך מגמה להביא את התלמידים להתנסות בתחומי עיסוק שונים |
| - | בניית הכשרות והשתלמויות למורים ומדריכים בתחומי העבודה, חינוך טכנולוגי, טיפוח יזמות וחשיבה עצמאית |
| - | הקצאת שעות ייעוץ נוספות לגילאי חטיבת הביניים ומעלה בנושא בחירת המגמות |
| - | הדגשת נושא אי-הוודאות בתעסוקה בעידן המודרני וחינוך התלמידים להסתגלות למציאות משתנה |
ביבליוגרפיה
1. ועידת אזרחים שניה בישראל - דוח פנל האזרחים
2. ועידת אזרחים שניה בישראל - מסמך רקע לאזרחים המשתתפים
3. ארכיון קטעי עיתונות של ספריית הכנסת - תיק אבטלה 2001
© כל הזכויות שמורות, 2003, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il