 |
 |
 |
||||||||
 |
|
 |
 |
|||||||
 |
 |
 |
||||||||
 |
 |
 |
 |
נושאים על סדר היום הציבורישלוחות של אוניברסיטאות זרות בישראלמעודכן ל- 2001
לפני כעשר שנים החלו שלוחות של אוניברסיטאות זרות לפעול בישראל. בשנים האחרונות נרשמה עלייה גדולה במספרן, והן צצות כ"פטריות אחרי הגשם". השלוחות פועלות בישראל במסגרת גופים מקומיים ומקנות תארים אקדמיים לסטודנטים ישראלים הלומדים בהן. כיום פועלות בארץ כ-26 נציגויות כאלה של אוניברסיטאות זרות.
השלוחות האלה, מתחילת דרכן, היו מחוייבות להיות כפופות למוסד-האם בחו"ל (כלומר לאוניברסיטה בחו"ל) ולהיות בפיקוח אקדמי הדוק שלה (בהגדרה משתמשים במילה:ׁaffiliated), וגם בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה בישראל (להלן: המל"ג). חלק מהמרצים אמורים לבוא מחו"ל ודרישות הקבלה ותוכניות הלימודים אמורות להיות כמו באוניברסיטה בחו"ל ובהחלט לא פחות מזה.
למל"ג יש פיקוח אדמיניסטרטיבי על השלוחות הזרות, אך לא פיקוח אקדמי. המל"ג היא הנותנת להם את ההכרה הרשמית ואת הרשיון לפעול. יש לזכור שישראל חתומה על אמנות בינלאומיות המחייבות אותה להכיר בתארי חוץ-לארץ ובכך גם בשלוחות אלה וזה כובל את ידיה של המל"ג בניסיונותיה לפקח על השלוחות.
כך מאושרת שלוחה של אוניברסיטה זרה
להלן חלק מהקריטריונים:
ה . השלוחה מצויידת בספרייה אקדמית נאותה.[1]
יש שלוחות שאין להן אפילו רשיון זמני. למשל שלוחת אוניברסיטת לטביה משכה את בקשתה לרשיון מהמל"ג. שלוחת אוניברסיטת דרבי מתקשה לקבל רשיון ומובילה את המאבק של השלוחות במל"ג. לטענתן המל"ג אוכפת את חוק ההשכלה הגבוהה בנוקשות כדי למנוע תחרות זרה עם האוניברסיטאות והמכללות הישראליות.
יש לציין שמספר הסטודנטים הישראלים שקיבלו תארים משלוחות של אוניברסיטאות זרות גדל מ-1,500 ב-1997 ל-10,000 ב-2001.[2]
מה הביא לפריחת השלוחות של אוניברסיטאות זרות בישראל
אם נחפש את הגורמים לתופעת פריחתן של השלוחות של אוניברסיטות זרות בארץ ומה מניע את גלגליהן התשובה מתמצתת בשתי מלים: עשיית רווחים. השכלה גבוהה מקנה תוספות שכר גבוהות, ולכן יש ביקוש גדול לתארים האקדמיים שמציעות השלוחות להעניק בקלות. מעסיקים רבים, במיוחד בשירות המדינה, במוסדות ציבוריים, בצבא, במשטרה ובהוראה,מעניקים לעובדיהם תוספת שכר בין היתר לפי תואריהם האקדמיים. הקשר בין השכלה ובין הכנסה קיים בכל העולם, אך חזק במיוחד בישראל. בישראל, במיגזרים שצויינו, יש תוספת שכר אוטומטית בשיעור של 10%-20% מהשכר על כל תוספת השכלה. זה מתחיל ב"גמול השתלמות". כל עובד בסקטור הציבורי יכול לשפר את הכנסתו, אם ילמד 400 שעות. בדרך כלל מדובר בקורסים הממומנים על ידי הממשלה עצמה, ובהרבה מקרים מדובר בקורסים שאין בהם שום תועלת ישירה לעבודה של אותו עובד. אבל גמול השתלמות ואפילו שני גמולי השתלמות הם כסף קטן בהשוואה לתואר אקדמי. במשרדי הממשלה מעודדים את תוספת ההשכלה הזאת. לא כל כך משום שחשוב, למשטרה למשל, שהשוטר יהיה משכיל יותר, אלא משום שמגבלות השכר שמציבה הממשלה מעודדות את המשרדים לארגן את תוספת השכר בצורה עקיפה - על ידי שליחת העובד להשיג תואר אקדמי. גם המשכורת, הצנועה יחסית, של המורים, גדלה באופן משמעותי אם הם מביאים תואר אקדמי.
לדוגמה:
תגמול מורים שמעסיקות הרשויות המקומיות: (בשקלים חדשים)[3]
סכומים אלה הם משכורות הבסיס, ואליהם מתווספים גמולי השתלמות ושעות נוספות בהתאם לוותק ולהשכלה. בשלב מסויים, כשהחלו לתהות על כשרותם המפוקפקת של התארים שנרכשו מכל מיני שלוחות זרות, ביקשו משרד האוצר ומשרד החינוך לחייב את המורים לעבור בחינות לפני שהם מקבלים את תוספות השכר בגין תארים, ולא להעניק את התוספות באופן אוטומטי. אך בפועל לא נעשה דבר, עקב התנגדותם של המורים ואיומם להשבית את הלימודים.[4]
לדברי נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, עשרות אלפי אנשים בשירות המדינה ובשירות הציבורי מקבלים תוספות שכר בגין תארים בעלות של מאות מיליוני שקלים. הצעתו - לתת את התוספות רק כאשר יש קשר בין ההשכלה לבין התפקיד. "אם אדם שתפקידו לא דורש לימודים אקדמיים רוכש תואר שהוא מוכר ומקבל הטבות, במערכות מסוימות ההטבות הן מאד משמעותיות ומאד גבוהות".[5] חלק מהמוסדות מחו"ל מאפשרים השגת תואר ללא מאמץ גדול, שערכו כסימן לכישורי העובד - מועט. יש תחרות גדולה בין המוסדות על הסטודנטים, ומכיוון שעצם קבלת התואר חשובה יותר מתוכן הלימודים, יש תמריץ להקל בדרישות לקבלת התואר כדי למשוך סטודנטים. נוצרה תעשייה שחלקה מייצרת תעודות במקום ליצור השכלה. התוצאה: מוסדות ציבור יוצרים ביקוש ומממנים בצורה עקיפה ו/או ישירה השכלה אקדמית באיכות שנויה במחלוקת.
מי הולך ללמוד בשלוחות ומי מרוויח מכך
במאבק בין השלוחות ובין המל"ג, מנפנפים השלוחות בכלכלת השוק: המל"ג, לטענתם, מערימה קשיים כדי לסייע לאוניברסיטאות הישראליות לבלום את התחרות הזרה. אבל התחרות העיקרית של השלוחות איננה, כטענתן, האוניברסיטאות הציבוריות, אלא המכללות הפרטיות. מאגר הסטודנטים שמפרנס את המכללות ואת השלוחות נשאב משני מקורות: מי שלא התקבלו לאוניברסיטה ומוכנים לשלם שכר לימוד כפול למוסד פרטי או זר, ומי שרוצים להשלים השכלה בצד עבודה כדי לקבל תוספות שכר. (בשלוחות שעות הלמודים מעטות וגמישות, ואפשר להמשך לעבוד באופן סדיר). השלוחות הזרות איתרו את פלח השוק של עובדי הציבור הרעבים לתארים. ארגון המורים העל-יסודיים מעניק לחבריו מלגות לימוד בשלוחות. ובאוצר , בו אתרו את ברז תוארי השלוחות הזרות, מנסים לסגור את הפרצה, ללא הצלחה עד עכשיו.
המאבק בין המועצה להשכלה גבוהה ובין השלוחות הזרות
ביסוד המאבק בין המל"ג והשלוחות עומד, שוב, כסף - והרבה. אם לוקחים בחשבון שלימודים לתואר ראשון בשלוחות הזרות עולים כ-40 אלף שקל, ולתואר שני כ-30 אלף שקל, מדובר בסכומים המתקרבים למליארד שקל.[6] וכשמדובר בסכום כל כך גבוה הופכת כל החלטה לגורלית. המל"ג, המורכבת בעיקר מנציגי האוניברסיטאות והמכללות בישראל, פתחה בעל כורחה במלחמה עם חזית חזקה ועיקשת מאד, הכוללת לוביסטים ופוליטיקאים. יו"ר המל"ג, פרופ' נחמיה לבציון, אמר כי אחדים מחברי המועצה קיבלו איומים טלפוניים בעקבות הדיונים בנושא.
המועצה להשכלה גבוהה הינה גוף הנהנה מאוטונומיה כלכלית וארגונית כמעט מושלמת, וזאת על מנת להבטיח את החופש האקדמי בישראל. חופש זה חשוב על מנת ליצור נתק בין המוסדות האקדמיים לבין גופים פוליטיים אינטרסנטיים, שלפעמים אינם דואגים דווקא להשכלה הגבוהה. אולם השלוחות טוענות כי המועצה להשכלה גבוהה מנסה לשמור על האינטרסים הכלכליים של האוניברסיטאות הישראליות ובצעדים לא כשרים מנסה להקשות על השלוחות הזרות. זאת בניגוד לאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן, שלפיהן אנו מכירים בתארים זרים כפי שהם מכירים בתארים שלנו. בתחילת שנת 1998 אישרה הכנסת תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, המסמיך את המועצה להעניק רשיונות הפעלה לשלוחות אקדמיות זרות. על פי החוק החדש יש לאכוף קריטריונים בסיסיים של זהות עם האוניברסיטה האם ועמידה בהיקף לימודים המקביל להיקף במוסדות הישראליים. מאז נלחמות השלוחות במל"ג המבקשת לבצע את האכיפה בטענות מטענות שונות, ושלוחות רבות אינן מקבלות אפילו רשיונות זמניים בגלל חוסר העמידה בקריטריונים. המל"ג טוענת שרוב השלוחות לא עומדות בשום קריטריון אקדמי וגורמות לזילות התארים האקדמיים. המל"ג היא זאת שאמורה לתת רשיון, ומשרד החינוך הוא זה האמור לתת את ההכרה בתארים האקדמיים לצורכי שכר. זילות התואר האקדמי
כאמור בשלוחות האקדמיות אין כל הקפדה על רמה אקדמית נאותה אלא המטרה לייצר יותר תארים בפחות זמן. שלוחות רבות מקבלות גם תלמידים שלא עומדים בקריטריונים - תלמידים שמבקשים ללמוד לתואר ראשון שאין להם תעודת בגרות, או תלמידים המבקשים ללמוד לתואר שני כאשר כלל אין להם תואר ראשון.
מה יש לומר בזכות שלוחות האוניברסיטאות הזרות
בתיאוריה הכל היה אמור להיות בסדר. השלוחות הזרות יקיימו קשר הדוק עם המוסד בחו"ל ויהיו בפיקוח אקדמי שלו, וגם בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה בישראל. חלק מהמרצים יבואו מחו"ל וגם תוכנית הלימודים תהיה כמו באוניברסיטה בחו"ל. הדרישה למסגרות כאלה יכולה לבוא גם מסיבות כשרות, למשל, שמסגרת הלימודים בשלוחות יותר גמישה ומתאימה יותר לסטודנטים החייבים לעבוד לפרנסתם. כוח המשיכה של השלוחות בא בזכות המוסדות שהן מייצגות, ביניהם אוניברסיטאות טובות וידועות בחו"ל, שמעניקות תואר יוקרתי בארצן. סיבות נוספות בזכות השלוחות: באוניברסיטאות בישראל הביקוש עולה על ההיצע. ובמקום שהסטודנטים הנדחים מן האוניברסיטאות ינדדו לחו"ל - חו"ל בא לכאן. אם הכל היה כשורה, לא הייתה הצדקה לתדמית הלא כל כך חיובית של השלוחות מחו"ל, שלא באה רק בגלל מסחור האקדמיה אלא בגלל הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להשיג בהן תואר. כיצד התפוצצה לאחרונה פרשת הונאת התארים הגדולה בתחילת השנה, החליטה המדינה, לאור העובדה שהיא משלמת מאות מיליוני שקלים לעובדי מדינה בעלי תארים אקדמיים בתוספות שכר, להקים ועדה בין-משרדית בפרקליטות המדינה, שתבדוק את הנושא. הוועדה אספה חומר וקיבלה ידיעות, לפיהן דברים לא מתנהלים באופן חוקי. הבדיקה העיקרית התייחסה לשתי שלוחות של אוניברסיטאות זרות, לטביה וברלינגטון. מסקנות הוועדה הועברו לבדיקה אצל חוקרי מפלג ההונאה במחוז תל-אביב. אלה החלו בחקירה סמויה, במהלכה נאסף חומר מודיעיני לגבי פעילותן של שתי השלוחות. התעוררו חשדות לפלילים, והוחלט על פתיחת חקירה פלילית. ב-21 בנובמבר הפכה החקירה לגלויה, ונעשו כמה מעצרים של מעורבים בתרמית התארים. בין העצורים תת-אלוף (מיל') יהונתן שטריקס, מי שהיה סגן ראש אגף תכנון ולוגיסטיקה בצה"ל, ומנהל בהווה של חברת I.S.E., חברה ציבורית המייצגת בישראל מספר שלוחות של אוניברסיטות בחו"ל, בהן גם השלוחות של לטביה וברלינגטון, ואברהם אבן-חן, יועץ בכיר בחברה. השניים לפי החשד סיפקו מאות תארים אקדמיים - למורים, שוטרים, אנשי צבא ועובדי ציבור תמורת כסף. נחקרים שזומנו למשטרה סיפרו כיצד, בתמורה ל-5000 דולר, קיבלו תעודת בוגר אוניברסיטה תוך שבועיים בלבד, מבלי למלא אחר כל דרישה אקדמית שהיא. אחרים סיפרו שהגישו עבודות שלא הם כתבו, אלא קנו ממרצים ומדריכים בחברה. לשלוחות לטביה וברלינגטון יש סך הכל כ-12,000 בוגרים. המשטרה מנסה לגלות מי מבין אלפי הבוגרים, המשרת בתפקיד ציבורי ומקבל תוספת שכר בזכות התואר האקדמי שלו, השיג אותו במרמה. תוך כדי החקירה הגיע מידע הנוגע למזכ"ל הסתדרות המורים, אברהם בן-שבת, ולסגנו, אורי גרומן. השניים חשודים שקיבלו תארים אקדמיים פיקטיביים, כשוחד משלוחות שתי האוניברסיטאות, ובאמצעות תארים אלה קיבלו תוספות שכר משמעותיות. השניים הודו בחקירתם במרבית החשדות המיוחסים להם. חמור מאד שלאדם בתפקיד כזה, בתחום החינוך, מיוחסת האשמה כזאת. המשטרה גילתה שעוד בכירים, קציני משטרה וצבא, ואישי ציבור, ביניהם בכירים, רכשו את תואריהם במרמה, גם משלוחות נוספות, למרות שכרגע נחקרות רק לטביה וברלינגטון. ישנן עדויות רבות של מורים על עבודות גמר שניקנו מהם על ידי סטודנטים מהשלוחות תמורת סכום נאה, או על עבודות מוכנות מאוניברסיטאות ישראליות שהועתקו או שוכתבו. נראה כי נפתחה פה "תיבת פנדורה", המגלה שחיתות וסיאוב בדרגה שקשה להעלות על הדעת.[7] בינתיים החליטה המדינה להקפיא את תוספות השכר ולא להכיר בינתיים אוטומטית בכל התארים האקדמיים של שוטרים, אנשי צבא ועוד שהם בוגרי שלוחות לטביה וברלינגטון. בשל העובדה שבפרשה מעורבים עובדי מדינה רבים, במשטרה, בצבא ובמשרדי ממשלה שונים, שניסו לכאורה להשיג במרמה כספים מהמדינה, מבקשים במשטרה כי תקבע מדיניות אחידה לכל גופי החקירה העוסקים בפרשה. כרגע נחקרת מרבית הפרשה בידי המשטרה והעניינים הנוגעים לאנשי משטרה וצבא הועברו למחלקה לחקירות שוטרים ולמצ"ח. השוטרים שתואריהם הוקפאו מאיימים לעתור לבג"ץ נגד המשטרה והמדינה שאינן מכירות כעת בתואריהם. בעקבותיהם תקום זעקתם של מורים ועובדי ציבור אחרים, שכן באוצר מתגבשת כעת הצעה, להוריד את סכום הגמול במשכורת שמקבלים מורים ועובדי מדינה עבור תארים משלוחות זרות. חשוב כמובן להיות זהירים ולבדוק מיהם הסטודנטים שרימו ומיהם אלה שלמדו ברצינות. יתכן שגם בשלוחות לטביה וברלינגטון היו תלמידים רציניים. כן יש לבדוק מיהן השלוחות הספציפיות שמקנות תואר במירמה, לעומת כאלה שהלימודים בהן רציניים.
מקורות: ארכיון קטעי עיתונות בספריית הכנסת.
[1] הארץ, 12 לדצמבר 2001
[2] מעריב , 12 לדצמבר 2001
[3] הטבלה נלקחה מעיתון "הארץ", 13 בדצמבר 2001
[4] הארץ, 12 בדצמבר 2001
[5] הארץ 13 בדצמבר 2001
[6] ידיעות אחרונות 12 לדצמבר 2001
 © כל הזכויות שמורות, 2003, מדינת ישראל נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il |
