במהלך ‎1992 הסתמנה תמונה של מלחמת אזרחים המתקדמת ומקיפה כמה מוקדי מתיחות ביוגוסלביה לשעבר, מלחמה זאת ערערה את יציבות הבלקן, ואיימה לסחוף אף מדינות שכנות כמו: יוון, ובולגריה. היות והמאבק בין המוסלמים והנוצרים האורתודוכסים נשא אופי דתי, נוצר חשש נוסף של מעורבות של העולם המוסלמי בנעשה בבוסניה.

בקוסובו, חבל ארץ בדרום סרביה, יש כשני מיליון תושבים. רוב האוכלוסייה האלבנית דורשת להתאחד עם אלבניה העצמאית. כבר ב- ‎1990 הכריז החבל על הינתקותו מסרביה, וטען לריבונות. בבחירות ‎1992 זכו הבדלנים ברוב מוחץ. במקביל, התעוררה הלאומנות הסרבית - וממשלת יוגוסלביה נטלה מהחבל את מעמדו האוטונומי, והחלה במה שמוגדר כ" מסע טיהור אתני" נגד התושבים האלבנים. הסרבים רואים בחבל קוסובו את ערש לאומיותם, מאז שהפסידו בקרב עם העותמנים ב- ‎1389 ואיבדו את עצמאותם לתקופה של כמעט ‎500 שנה. משום כך הם מתקשים כל כך לוותר על החבל, על אף ש- ‎90% (מתושביו) הם אלבנים. בנוסף לכך הסרבים רואים באלבנים של קוסובו נטע זר בשל מוצאם האתני השונה ודתם המוסלמית וזאת למרות שאבותיהם של האלבנים חיו באיזור מאז המאה ה- ‎6 עוד לפני שהגיעו לשם הסלאבים.