|
פוליטיקאי ערבי נוצרי, קומוניסט, חבר הכנסת בשנים 1949–1990. נולד בשנת 1922
בחיפה, למד בבית-הספר התיכון של המיסיון בהר-ציון בירושלים ובשנת 1941 הצטרף
למפלגה הקומוניסטית הפלסטינית. בשנת 1943 היה ממייסדי הליגה לשחרור לאומי,
שמלכתחילה התנגדה לתוכנית החלוקה, אך לאחר נאומו של שגריר ברית-המועצות באומות
המאוחדות, אנדריי גרומיקו, בעצרת הכללית בזכות תוכנית החלוקה, שינתה את דעתה ותמכה
בה כתוכנית המעשית היחידה.
טובי וחבריו האשימו את הכוחות האימפריאליסטיים ואת המנהיגות הערבית הריאקציונית,
וגם את ממשלת ישראל, באי-הקמת מדינה פלסטינית בשנת 1948 בחלק מארץ-ישראל.
בשנים 1948–1943 עבד טובי במחלקת עבודות ציבוריות של ממשלת המנדט. לאחר הקמת
המדינה היה לחבר מרכז המפלגה הקומוניסטית הישראלית ונבחר לכנסת הראשונה מטעמה. נתן
אלתרמן כתב עליו בשנת 1949: "מי הוא תופיק טובי? הוא חבר כנסת. הוא קומוניסט ערבי.
בבית-הנבחרים יושב הנו בזכות מלאה ולא בחסד... ככל צירי הבית, גם טובי בו יושב
בתוקף המשטר...". משנות ה-50 היה טובי חבר נשיאות הוועד הלאומי לשלום ונשיאות
מועצת השלום העולמית (הקומוניסטית). בשנת 1976 נבחר לתפקיד סגן המזכ"ל של חד"ש,
ובשנים 1989–1993 כיהן כמזכ"ל. ביולי 1990, במסגרת הסכם רוטציה בחד"ש, פרש מהכנסת
לאחר יותר מ-40 שנה, ובמקומו נכנסה תמר גוז'נסקי. במשך כל שנותיו בכנסת בלט טובי
בנועם הליכותיו ונחשב חבר כנסת לדוגמה.
טובי הוא המוציא לאור והעורך של עיתון המפלגה הקומוניסטית "אל-איתיחאד", שמאז 1983 הוא יומון.
|
