בהחלטתה מיום כ"ג באדר ב' התשנ"ז, 1 באפריל 1997, קבעה ועדת הכנסת כי "אין חולק על זכותם של חברי הכנסת לקיים שדולות, אף בנושאים שהם חופפים לנושאים הנדונים בוועדות הכנסת, ואין הם נזקקים לאישור כלשהו לשם כך.
"הכנסת לא תישא בדרך כלשהי בהוצאות מימון פעולותיה של השדולה (כיבוד, כוח אדם, סיורים וכיו"ב). חברי השדולה הם שיישאו בהוצאות אלה, והם רשאים לצורך זה להשתמש בכספים העומדים לרשותם לצורך קשר עם הציבור.
"שדולות תוכלנה לקיים מפגשים בחדרי חבריהן או בחדרי סיעות, אך לא בחדרי ועדות, כדי שלא ליצור רושם מוטעה כאילו מעמדן הוא כמעמד ועדה. כאשר מדובר בקיום דיון עם גורמים מבחוץ, תוכל השדולה לפנות לוועדת האירועים של הכנסת, בבקשה להקצות מקום מתאים לקיום הדיון...
"שדולה המזמנת גורמי חוץ למפגש עמה, תקפיד לציין שהיא פונה כשדולה ולא כארגון רשמי של הכנסת. "שדולה המבקשת להזמין עובד מדינה לדיוניה, תעשה כן באמצעות השר הנוגע בדבר, אך תוך ציון העובדה כי אין מדובר בהזמנה על-ידי ועדה, וכי אין חובה על העובד להופיע."

אין כל קשר בין השדולות הפועלות בכנסת מטעם חברי הכנסת, ובין שדלנים, הפועלים בה מטעם אנשים או קבוצות שאינם מייצגים את חברי הכנסת.