יום האשה הבין-לאומי

לקסיקון מונחים

יום האשה הבין-לאומי

מידי שנה, ב-8 במרס, מציינים את יום האשה הבין-לאומי בארגון האומות המאוחדות ובמדינות רבות בעולם, ובהן ישראל. מאז ראשית המאבק על זכויות הנשים עשתה הציוויליזציה דרך ארוכה בהשוואת מצבן החוקי של נשים לזה של גברים. ביום האשה הבין-לאומי מציינים את המאבק למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבקן של נשים לצדק, לשלום ולקידמה, ויום זה מוקדש לבחינת השתלבותן של נשים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה ולציון הישגיהן בתחומים אלה.

תולדות המאבק לשוויון

תהליכי המודרניזציה באירופה במאות ה-18 וה-19 ותנועת ההשכלה האירופית הובילו את הדרישה לשוויון זכויות לנשים וקידמו את מאבקן. חיבורו של ג'ון סטיוארט מיל "שיעבוד הנשים" (1869) נחשב ציון דרך במאבק על זכויות הנשים באנגליה במאה ה-19. בחיבורו דן מיל בשיעבוד האשה בתוך המשפחה וטען כי תחילה יש להחיל את עקרונות הצדק על המשפחה, ורק לאחר מכן על החברה כולה. עוד טען מיל בספרו כי חברה המבוססת על צדק אינה יכולה להפלות נשים לרעה.

התפשטות המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שמשכה פועלים רבים לעבודה במפעלי תעשייה, ובהם נשים וילדים, בנתה את מעמדן של נשים ככוח עבודה חיוני ובעל השפעה, שהחל לדרוש את זכויותיו. הפועלים, ובהם נשים, נדרשו לעבוד שעות רבות ביום, בתנאים קשים ומזיקים לבריאות, ובהדרגה הקימו איגודים מקצועיים גדולים ששאבו את רעיונותיהם מן הסוציאליזם על זרמיו השונים.

ב-8 במרס 1857 פתחו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו-יורק בשביתת מחאה על שכרן הנמוך, על שעות העבודה הארוכות ועל התנאים הבלתי-אנושיים שבהם הועסקו. היתה זו אחת הפעמים הראשונות בהיסטוריה שנשים עובדות התארגנו לפעולת מחאה. כעבור שנתיים הקימו נשים אלה את ארגון העובדים הראשון, וההפגנות היו למסורת שהתקיימה שנה אחר שנה.

ב-8 במרס 1908 השתתף ארגון הנשים הסוציאליסטי בארצות-הברית בהפגנה המונית בעיר ניו-יורק. את ההפגנה ארגנו הסופרג'יסטיות – תנועת נשים שקמה בסוף המאה ה-19 ונאבקה למען זכות הצבעה לנשים ולמען קידום חוקים המגינים על נשים. 15,000 נשים צעדו ברחובות ניו-יורק בדרישה להפחית את שעות העבודה של נשים, להעלות את שכרן ולהעניק להן זכות הצבעה. מאבקן של הסופרג'יסטיות בארצות-הברית הסתיים בתיקון ה-19 לחוקת ארצות-הברית, שנתקבל בשנת 1920 וניתנה בו זכות הצבעה לנשים.

ב-28 בפברואר 1909 צוין בארצות-הברית לראשונה יום האשה הבין-לאומי.

באוגוסט 1910, בפגישה של נשות האינטרנציונל הסוציאליסטי בקופנהגן, נתקבלה ההצעה להכריז על יום בין-לאומי לכבוד התנועה למען זכויות הנשים ולציון המאבק למען זכות הצבעה לנשים בכל מדינות העולם. ההצעה אושרה בוועידה שהשתתפו בה יותר מ-100 נשים מ-17 מדינות. ב-19 במרס 1911 צוין לראשונה יום האשה הבין-לאומי באוסטריה, בדנמרק, בגרמניה ובשווייץ. יותר ממיליון נשים וגברים השתתפו בכינוסים לציון יום זה. נוסף על הזכות להצביע ועל הזכות להתקבל למשרות ציבוריות דרשו המשתתפים בכנס כי יינתנו לנשים הזכות להשתלב במעגל העבודה והזכות לקבל הכשרה מקצועית, וכי תופסק ההפליה בין נשים וגברים בעבודה. פחות משבוע אחר כך, ב-25 במרס, נספו יותר מ-140 פועלות ייצור בדלקה שפרצה במפעל בעיר ניו-יורק. האסון נגרם בשל תנאי הבטיחות הלקויים במפעל. גם אירוע זה נחשב ציון דרך במאבקן של נשים על תנאי עבודתן ועל זכויותיהן.

ביום ראשון האחרון של חודש פברואר 1913, ערב מלחמת העולם הראשונה, ציינו נשים ברוסיה את יום האשה הבין-לאומי במסגרת הפגנה למען השלום. באותה שנה, ב-8 במרס או סמוך ליום זה, התכנסו נשים בכמה מדינות באירופה כדי למחות על אווירת המלחמה ולהביע סולידריות עם הנשים בעולם כולו.

ביום ראשון האחרון של חודש פברואר 1917, לאחר שנודע כי 2 מיליוני חיילים רוסים נהרגו במלחמה, שבתו נשים ברוסיה מעבודה והפגינו למען "לחם ושלום". ארבעה ימים לאחר מכן נאלץ הצאר הרוסי לוותר על כסאו, וב-23 בפברואר לפי הלוח היוליאני, שהיה אז בשימוש ברוסיה – 8 במרס בלוח הגריגוריאני – העניקה הממשלה הזמנית זכות הצבעה לנשים. אירועים אלה הם שקבעו סופית את התאריך לציון יום האשה הבין-לאומי.

מלחמת העולם הראשונה הביאה עמה שינויים חברתיים ופוליטיים מרחיקי לכת, שהובילו לשיפור במעמד האשה באירופה. מאמץ המלחמה הטוטלי ויציאת גברים רבים לחזית הביאו לצירוף נשים רבות לכוח העבודה ברוב המדינות, ונשים הוסיפו למלא תפקידים חשובים במשק גם לאחר המלחמה. כך יכלו לתבוע ולקבל זכויות שלא היו להן עד אז, ובהן הזכות לבחור ולהיבחר. בין שתי מלחמות העולם הוענקה לנשים זכות זו ברוב המדינות המפותחות. ריבוי הקורבנות בנפש שגבתה מלחמת העולם הראשונה הביא נשים רבות להקדיש את פעילותן הציבורית לקידום שלום עולמי ולחיבור המאבק למען שוויון זכויות עם המאבק למען שלום בעולם.

לאחר שנות ה-20 של המאה הקודמת דעך העניין ביום האשה הבין-לאומי; מלחמת העולם השנייה, שפרצה רק 20 שנה לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, וההרס העצום שהותירו שתי המלחמות, גרמו למצוקת קיום ולשינוי סדר העדיפויות. עניין מעמדן החברתי, הפוליטי והכלכלי של הנשים נדחק לשוליים. בשנות ה-50 הגיע לשיאו בארצות-הברית "מיתוס עקרת הבית המאושרת" ששלח נשים לתפקד בבית ופינה לגברים ששבו מהחזית מקומות עבודה שנשים תפסו בתקופת המלחמה.

בשנות ה-60, עם התעוררות התנועה הפמיניסטית, שבו לציין את יום האשה הבין-לאומי במדינות רבות. ספרה של בטי פרידן "המיסטיקה הנשית" (1963), שבו בחנה המחברת את בעיות האשה בחברה המודרנית, היה לרב-מכר ותורגם לשפות רבות. בספרה טענה פרידן שהנשים נדרשות לשעבד את הגשמת הפוטנציאל האישי שלהן, ואפילו את זהותן, ל"ייעודן" המסורתי – נישואים וגידול ילדים. דרישות אלה מונעות מנשים למלא תפקידים שהיו מסבים להן סיפוק רב יותר. בשנת 1977 החליטה העצרת הכללית של האו"ם לכונן יום המוקדש לציון זכויות האשה ולשלום עולמי, ובשנת 1979 אימצה עצרת האו"ם את האמנה בדבר ביעורן של כל צורות האפליה נגד נשים, שנכנסה לתוקף בשנת 1981 לאחר שחתמו עליה 20 מדינות. ישראל היתה מהמדינות הראשונות שחתמו על אמנה זו, שנועדה להבטיח את זכותן של נשים ליהנות באופן שוויוני מכל הזכויות הכלכליות, החברתיות, האזרחיות והפוליטיות המעוגנות באמנות בין-לאומיות לזכויות האדם.

כיום רק מדינות מעטות – ערב הסעודית ומדינות מתפתחות באפריקה – מונעות מנשים שוויון גמור מבחינת הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון, ואולם בדרך כלל שיעור הנשים החברות בפרלמנטים בעולם נמוך בהרבה מחלקן באוכלוסייה, והוא נמוך עוד יותר בגופים העליונים של מפלגות ושל ממשלות. שיעור הנשים בכוח העבודה בשכר במדינות המתקדמות מגיע כדי 30%– 40%, ואולם שכרן הממוצע של נשים עובדות נמוך במידה ניכרת משכר הגברים, ושיעור הנשים במשרות בכירות במשק נמוך בהרבה מחלקן באוכלוסייה.

מדי שנה בחודש מרס מתכנסת ועידת הנשים של האו"ם, וכל המדינות החברות בארגון מיוצגות בה. הרשות לקידום מעמד האשה ומשרד החוץ קובעים בשיתוף את הרכב המשלחת הישראלית לוועידה זו, בהתאם לנושאים שצפוי כי יעלו לדיון. החברות במשלחת ישראל באו"ם מקיימות גם כנסים ואירועים עם נשים יהודיות ועם נציגות של ארגוני נשים יהודיים בתפוצות. קשר זה נועד לעודד שיתוף פעולה וייזום פרויקטים ייחודיים עם נשי התפוצות ולחזק את השפעת הלובי היהודי על הממשל.

ביוני 2006 נבחרה נציגה ישראלית לוועדת המומחים של האו"ם המפקחת על יישום האמנה של האומות המאוחדות לביעור כל צורות האפליה נגד נשים. זו הפעם השלישית שמשפטנית ישראלית נבחרת לוועדה זו, אשר נחשבת אחד הגופים החשובים והיוקרתיים של האו"ם בתחום זכויות האדם בכלל וזכויות הנשים בפרט.

בישראל מציינים את יום האשה הבין-לאומי בעצרות, בהפגנות ובדיונים על מצב הנשים בתחומים כגון שוויון בשכר, שוויון הזדמנויות בעבודה, המאבק באלימות במשפחה ועוד.

(פברואר 2007)

הוועדה לקידום מעמד האשה

ללקסיקון המונחים