באוקטובר 1968 פעל צה"ל בפעם הראשונה במצרים-עילית והרס את תחנת הכוח בנאג' חמאדי. במרס 1969 החלו המצרים לירות אש ארטילרית כבדה אל מטרות ישראליות בתעלה. ביולי 1969 החל חיל האוויר הישראלי לתקוף את הערים המצריות לאורך התעלה. הרס רב נגרם וכ-750,000 תושבים מצרים נסו על נפשם. בסוף ינואר ובתחילת פברואר 1970 הגיעו מברית-המועצות למצרים משלוחי נשק בכמויות אדירות, ובין השאר היו בהם טילים, תותחי נ"מ ומכשירי מכ"ם. למשלוחים אלו נלוו טכנאים רבים, שסייעו בהפעלת הנשק, וכן הגיעו מטוסי יירוט ו-15,000 אנשי צבא סובייטים, ובהם טייסים. באפריל 1970 אירעה ההיתקלות הראשונה בין מטוסים ישראליים ובין מטוסי "מיג" שהטיסו הרוסים. ביולי, לאחר שמצרים קיבלה את תוכנית רוג'רס , הפילו טייסים ישראלים חמישה מטוסים כאלה. לאחר אירוע זה הגבירה מוסקבה את הלחץ על מצרים להסכים להפסקת אש.

עם כינון הפסקת האש באמצעות ארצות-הברית, ב-7 באוגוסט 1970, קירבו המצרים סוללת טילים עד שפת התעלה, ובכך הפרו את ההסכם. תגובת ישראל היתה השעיה זמנית של שליחות יארינג.

את מלחמת ההתשה בגבול ירדן ניהל בעיקר הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בתמיכה ירדנית פסיבית. לחימה זו בגבולה המזרחי של ישראל נפסקה לאחר אירועי "ספטמבר השחור" ב-1970, שבהם גירש המלך חוסיין את אש"ף מירדן.

במלחמת ההתשה נהרגו בגבולות ישראל 721 ישראלים, 594 מהם חיילים.