|
מאז הקמתו
של מוסד מבקר המדינה ב-1949, עוסק גוף זה בביקורת פעולותיהם של משרדים ומוסדות
ממשלתיים, רשויות מקומיות, זרועות הביטחון, אנשים וגופים הפועלים מטעם המדינה,
מפעלים, מוסדות, קרנות וגופים אחרים שהממשלה משתתפת בהנהלתם, וכל גוף הממומן
על-ידי המדינה ונתון לביקורת על-פי החוק, לפי החלטה של הכנסת או הסכם עם הממשלה.
הביקורת עוסקת בחוקיות הפעילות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של
הגופים המבוקרים. מבקר המדינה נהנה מסמכויות אחדות שמוקנות לוועדת חקירה, אך אין
לו הסמכות המינהלית לאכוף חוקים או להטיל סנקציות על הגופים המבוקרים.
חוק-יסוד: מבקר המדינה
משנת 1988, שתוקן בשנת 1998, קובע שמבקר המדינה ייבחר על-ידי הכנסת בהצבעה חשאית
לכהונה של שבע שנים, ויקיים קשר עם הכנסת "כפי שייקבע בחוק".
חוק מבקר המדינה התשי"ח–1958 [נוסח משולב], קובע: "המבקר יפעל מתוך קשר עם הוועדה
לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, וימסור לה דין-וחשבון על פעולותיו בכל עת שייראה
לו או שיידרש על-ידי הוועדה". למעשה, מבקר המדינה מפרסם דוח שנתי, העוסק בנושאים
נבחרים מתחום אחריותם של הגופים המבוקרים. דוח זה נדון בוועדה וזוכה לתשומת לב רבה
בתקשורת. במהלך השנה מבקר המדינה מגיש דוחות נוספים בנושאים ספציפיים וחוות דעת.
מאז 1971 משמש מבקר המדינה גם נציב תלונות הציבור (אומבודסמן) של כל הפקידים
בגופים הנתונים לביקורת משרד מבקר המדינה.
מבקרי המדינה מאז קום המדינה
1961-1949 זיגפריד מוזס
1982-1961 יצחק נבנצאל
1986-1982 יצחק טוניק
1988-1986 יעקב מלץ
1988-1998 מרים בן-פורת
1998-2005 אליעזר גולדברג
2005- מיכה לינדנשטראוס
|