|
בית-פרומין שברחוב המלך ג'ורג' בירושלים שימש משכנה הזמני של הכנסת בשנים
1966–1950, כלומר בעת כהונת חמש הכנסות הראשונות, עד למעבר הכנסת
למשכן הקבע בגבעת-רם ב-30 באוגוסט 1966. הפעילות הענפה בבית-פרומין
ב-16 השנים שבהן פעלה בו הכנסת מתועדת ב"דברי הכנסת" ובארכיון תצלומים מקיף.
נציגי דור מקימי המדינה ומנהיגיו כיהנו בו כחברי הכנסת. דוד בן-גוריון, משה שרת,
לוי אשכול, מנחם בגין, יוחנן בדר, יצחק בן-אהרון, משה סנה, יוסף בורג ורבים אחרים
נאמו בו נאומים שנכנסו לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. גם דרמות אחדות נקשרו
בזיכרון הציבורי עם בית-פרומין, למשל המהומות שפרצו על רקע הסכם השילומים עם
גרמניה המערבית בחודש ינואר 1952 והרימון שנזרק לעבר שולחן הממשלה בחודש אוקטובר
1957 ופצע את שר הדתות משה חיים שפירא וחברי ממשלה נוספים.
לאחר שעברה הכנסת למשכנה בגבעת-רם פעל מבית-פרומין משרד התיירות, עד שנת 2004.
הקרקע שבית-פרומין נבנה עליה היתה שייכת תחילה למינהל מקרקעי ישראל, אך בשנה זו
היא נמכרה ליזם פרטי, שהתכוון להרוס כליל את המבנה הישן ולהקים תחתיו בניין
רב-קומות למגורים, למלונאות ולמסחר. על-פי תוכנית זו החלל שבו היתה מליאת הכנסת
אמור היה לשמש אולם מרכזי של בנק מסחרי, והכוונה היתה להציג במרתף הבניין שחזור
כללי של אולם המליאה הישן. בעקבות ההתפתחויות האלה הובילה המועצה לשימור אתרים
מאבק ציבורי, בתמיכת חברי הכנסת בעבר ובהווה, ובחודש ינואר 2005 אושרה בקריאה
ראשונה הצעת חוק מוזיאון הכנסת. על-פי החוק המוצע יוחזר המבנה בית-פרומין למצבו
בעת ששכנה בו הכנסת ויוכשר להפעלה כמוזיאון, במימון המדינה. הצעת החוק מפרטת גם את
הרכבם של הוועד המנהל ושל המועצה, שיהיו ממונים על קביעת התכנים שיוצגו במוזיאון
ועל ניהולו.
|