עיתונאי, פעיל פוליטי וחבר הכנסת. נולד ב-‎1923 בגרמניה ועלה ארצה ב-‎1933. היה חבר באצ"ל בשנים ‎1938-1942, ופרש מטעמים אידיאולוגיים לפני שמנחם בגין נתמנה למפקד הארגון. במלחמת העצמאות שירת ביחידת ג'יפים בחזית הדרום ונפצע קשה. ב-‎1946 הקים את קבוצת "ארץ-ישראל הצעירה", שראתה ביישוב החדש בארץ עם עברי חדש.

בשנים ‎1949-1950 כתב מאמרי מערכת בעיתון "הארץ", וב-‎1950 היה לבעלים של השבועון "העולם הזה". בשנים ‎1950-1990, שבהן היה עורכו, היה השבועון ידוע בדעותיו האופוזיציוניות המובהקות ובהישגיו בחשיפת פרשיות ציבוריות. בין השאר התפרסמו בו פרטים רבים על פרשת לבון, על החפירות הארכיאולוגיות הבלתי חוקיות של משה דיין, על פרשת ידלין, על החשדות שהולידו את פרשת עופר ועל פרשת יעקב לוינסוןבבנק הפועלים. מתחילת שנות ה-‎50 הובעו בשבועון דעות שדגלו בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

ב-‎1956 ייסד אבנרי חוג פוליטי בשם "הפעולה השמית", שדגל בהקמת פדרציה ערבית-ישראלית במזרח התיכון. כעבור תשע שנים הקים מפלגה בשם "העולם הזה - כוח חדש", שלטענתו היתה "מפלגת הירוקים" הראשונה בעולם. המפלגה זכתה במושב אחד בכנסת השישית, ואבנרי היה לחבר הכנסת בשנת ‎1965. בבחירות לכנסת השביעית (‎1969) זכתה המפלגה בשני מושבים, אך התפלגה. הפלג של אבנרי, שנקרא "מרי", השתתף בבחירות לכנסת השמינית אך לא עבר את אחוז החסימה. "מרי" היתה אחת הקבוצות הפוליטיות שהשתתפה ברשימת של"י בבחירות לכנסת התשיעית, ואבנרי ייצג אותה בכנסת בשנים ‎1979-1981. לאחר פילוג במחנה של"י ב-‎1983 נתן אבנרי יד להקמת מפלגה מתקדמת חדשה, "אלטרנטיבה". כעבור שנה השתתפה זו בהקמת המפלגה המתקדמת לשלום.

ב-‎1974 יצר אבנרי לראשונה מגע עם נציגים מהארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). בסוף ‎1975 השתתף בהקמת המועצה הישראלית לשלום ישראלי-פלסטיני. שניים מבני שיחו של אבנרי מטעם אש"ף - סעיד חמאמי וד"ר עסאם סרטאווי - נרצחו בידי קיצונים פלסטינים. ביולי ‎1982, בעיצומו של מבצע שלום הגליל, נפגש אבנרי עם יאסר ערפאת בביירות, והוא המשיך להיפגש עמו ועם נציגים בכירים אחרים של אש"ף בשנים שלאחר מכן, גם כאשר הדבר נאסר על-פי חוק.

ספריו וכתביו של אבנרי התפרסמו בארץ ובעולם. כיום הוא חבר בארגונים חוץ-פרלמנטריים אחדים, עוסק בפעילות ציבורית ובכתיבה