חוק-יסוד: חופש העיסוק
|
חופש העיסוק
|
1.
|
כול אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכול עיסוק, מיקצוע או מישלח יד; אין מגבילים זכות זו אלא בחוק, לתכלית ראויה ומטעמים של טובת הכלל.
|
|
טעמים לרישוי
|
2.
|
היה עיסוק מותנה בקבלת רישיון, לא תישלל הזכות לרישיון אלא על פי חוק ומטעמים של ביטחון המדינה, תקנת הציבור, שלום הציבור ובריאותו, בטיחות, איכות הסביבה או הגנה על המוסד הציבורי.
|
|
|
|
|
3.
|
כול רשות מרשויות השילטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כול אזרח או תושב.
|
|
יציבות החוק
|
4.
|
אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או ליקבוע בו תנאים.
|
|
נוקשות החוק
|
5.
|
אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שניתקבל ברוב של חבריי הכנסת.
|
|
נוקשות החוק
|
6.
|
הוראות חיקוק שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק-יסוד זה, והן עומדות בסתירה להוראותיו, יעמדו בתוקפן עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק-יסוד זה; ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק-יסוד זה.
חיים הרצוג
נשיא המדינה
|
|
יצחק שמיר
ראש הממשלה
|
דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת
|
פג תוקפו של חוק יסוד: חופש העיסוק מס"ח התשנ"ב 1387, מתאריך ה- 12 במרץ 1992.
חוק זה הוחלף על ידיי חוק יסוד: חופש העיסוק התשנ"ד.
© כל הזכויות שמורות, 2002, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il
|
|
|
|
