|
אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לפני כ-39 שנה, ביום שני, כ"ח באייר
תשכ"ז, 5 ביוני 1967, נפל דבר בירושלים. לפני 39 שנים שחררו חיילי
צה"ל בחירוף נפש, באש ובדם את היקר לנו מכול - את ירושלים. בגבורה
ובאומץ לב החזירו את עטרת ירושלים לראש עם ישראל. שחרור ירושלים סחף
עמו את העם היהודי כולו.
ביום זה, ערב יום שמחת ירושלים על איחודה מחדש, נזכור את חיילי צה"ל
שמסרו את חייהם על שחרור העיר. 183 לוחמים הקריבו את חייהם למען
הניצחון. יום זה ייחקק לעד בלב האומה, יחד עם הוד גבורתם של הנופלים.
"ויהודה לעולם תשב, וירושלים לדור ודור."
הימים הדרמטיים מאז הם נחלת ההיסטוריה, חלום הדורות היה למציאות
יומיומית. פניה של העיר שונו ללא הכר. הקירות המכוערים נעלמו כלא היו.
שדות המוקשים היו לגנים מוריקים. במקום גדרות התיל נסללו כבישים. תעלות
האבן, שכדורי מוות שרקו מתוכן, היו לפינות משחקים לילדים. זכתה ירושלים
לצמיחה ולבנייה, והיתה לגדולה שבערי ישראל. ירושלים שבה והיתה, כדברי
נעים זמירות ישראל, "יפה נוף, משוש כל הארץ, הר ציון ירכתי צפון, קריה
למלך רב".
בשנות המפנה הגורליות בתולדות העיר המאוחדת עמד ליד ההגה טדי קולק. זה
גם הזמן להודות לטדי, מעל בימת הכנסת, על כל הטוב והמועיל שפעל למען
ירושלים, ולברך אותו: "וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך".
זכיתי אני לחוויה הגדולה, לעבוד עם טדי, כשהייתי סגנית לראש העיר. אלה
היו בשבילי שנים מעצבות. ראיתי את הבנאי הגדול הזה בעבודה, יוצר וסוחף,
מסתער ובונה, ולעולם לא מתעייף.
חברות וחברי הכנסת, בשנה ה-39 לאיחודה ירושלים היא מרכז עולמי. עולי
רגל מארבע כנפות הארץ באים אליה כדי לבקר באתריה הקדושים ומתפעלים
מייחודה ומיופיה. אבל בעיר הזאת, ששערי חומתה שבו ונפתחו לרווחה, קיימת
חומה אנושית - חומה שחוצה בין בני-אדם, חומה שמפרידה בין עמים.
ירושלים, שבין השאר נקראת "עיר השלום", עדיין לא יודעת טעמו של שלום
מהו. אין עוד עיר שהתייסרה בכאב המלחמות ופיגועי הרצח כירושלים. מעגלי
הכאב הלכו והתרחבו.
למרות התסכול והאכזבה אנחנו לא מיואשים. נמשיך להעמיק את ההבנה ואת
הסובלנות ואת הדו-קיום בין כל התושבים, בין כל הדתות ובין כל הלאומים.
נמשיך לשאוב כוח מהאמונה כי שני העמים יכולים, ועוד איך, לחיות יחד
ובשלום בירושלים האחת. גם אם קשה לפעמים הדרך, גם אם היא רצופה
מכשולים, לא נפסיק לחפש איזונים ודרכים לחיות בשלום וליצור מצע לחיים
של שיתוף פעולה של בני שלוש הדתות.
חברי הכנסת, אם מותר לי בנימה אישית, אזכיר לכולנו כי ירושלים היא העיר
הענייה ביותר בישראל. ירושלים תמיד על ראש שמחתנו, אבל היא לא תמיד
בראש תקציבינו. טוב נעשה אם בצד המלים הגדולות יבואו מעשים של ממש.
אסיים בברכת דוד המלך לירושלים ולאוהביה: "שאלו שלום ירושלים, ישליו
אוהביך. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך, למען אחי ורעי, אדברנה נא
שלום בך".
|
