דבר ממלא יו"ר הכנסת, חבר הכנסת משה כחלון לכבוד יום ירושלים:
לחלק מאתנו אולי יישמעו הדברים מרוחקים מאוד, אך כאלה היו פני הדברים.
לפני 37 שנים היתה ירושלים עיר חצויה. בירת מדינת ישראל המוכרת לנו היתה עיר קטנה, מחולקת לשניים בגדרות תיל ובשדות מוקשים.
הרחובות ההולכים לכיוון העיר העתיקה נחסמו בקיר בטון מכוער ובשלטי אזהרה צהובים: "זהירות. גבול לפניך". על חומות העיר העתיקה הלכו אנשי צבא ירדן, כפיות אדומות לראשם, ונשקם הטעון מכוון לעבר ירושלים העברית. שערי העיר העתיקה הפונים למערב, הפתוחים עתה יומם וליל, היו חתומים בפנינו, אין יוצא ואין בא. לא אחת קרה שילדים שיחקו כדורגל ליד גדר הגבול, ודי היה בבעיטה אחת חזקה, והכדור היה נופל בארץ אחרת.
המבוגרים בינינו לא ישכחו לעולם את הרגע הגדול שבו שמעו את הכרזת מפקד הצנחנים, מוטה גור: "הר-הבית בידינו". כל לב יהודי, בכל מקום, רטט מהתרגשות לשמע תקיעת השופר בכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר לעם ישראל.
תחת השלטון הירדני מדינות ערב מעולם לא דיברו בלהט כפי שהם מדברים ותובעים היום את ירושלים. איש מהפלסטינים לא דרש להפוך את ירושלים לבירת פלסטין. אנחנו לא רצינו במלחמה. לא חסכנו במאמצים לפתור את הסכסוך באמצעים מדיניים. מלחמת ששת הימים פרצה מתוך רצון הערבים לחסל את המדינה היהודית. החזרת ירושלים השלמה לריבונות ישראל זקפה את קומתנו. עם ישראל יצא מגדרו מרוב שמחה. בשורת איחודה של ירושלים השפיעה עמוקות גם על יהודי התפוצות, ובמידה רבה עוררה את ההתארגנות הציונית בקרב רבים מיהודי ברית-המועצות, והיתה המניע לעלייה הגדולה של שנות ה-70 מברית המועצות וגם ממדינות המערב.
ירושלים מייצגת את הנשמה הקולקטיבית שלנו. זו ציון שאליה התגעגע כל יהודי בכל מקום ובכל זמן. בניגוד למוסלמים ובניגוד לנוצרים, ירושלים עיר היהודים היא לא רק העיר הראשונה, אלא היא גם העיר היחידה. ירושלים חרותה על לוח לבו של כל יהודי בארץ ובתפוצות. מעולם לא התנתק הלב היהודי מירושלים ולעולם לא יתנתק מירושלים, בירתה הנצחית של מדינת ישראל.
את ירושלים המאוחדת לא היינו מקבלים לולא גבורת הלוחמים שנאספו מכל קצות הארץ ב-5 ביוני 1967 לקרב על העיר. בדם הבנים שוחררה ירושלים מכבלי המצור, והיתה לבירת עם ישראל לנצח. כאשר התחברו שני חלקי העיר במלחמת ששת הימים, התחבר אתם עם ישראל על כל חלקיו. כל שבטי ישראל בארץ ובתפוצות התחברו, כנאמר בפסוק: ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. לנו, היהודים, איחוד ירושלים לא היה רק אירוע פוליטי מדיני, אלא מהפכה היסטורית. מהפכה שהשיבה לנו את לב האומה היהודית.
כיום אנו חיים 37 שנים בלי גדרות תיל ובלי מוקשים בעיר הבירה. ירושלים, שהיתה רק עיר קטנה, ומעט נידחת, היא היום כרך שוקק חיים, הגדולה בערי ישראל. גבולותיה התרחבו ועולים חדשים רבים בנו בה את ביתם. אם את פי תושבי העיר תשאלו, יגידו לכם, היהודי, המוסלמי וגם הנוצרי, כי הם רוצים לחיות רק בעיר אחת ומאוחדת. אף אחד לא רוצה לשוב למציאות של עיר חצויה ועצובה.
ביום חג זה, יום ירושלים, אנחנו מחזקים את ידי תושביה ידועי הסבל והייסורים, ומאחלים לכולם: ראו בטוב ירושלים, שלום על ישראל. חג שמח לך, ירושלים.
|
© כל הזכויות שמורות, 2005, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il
|
|
