כֹּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה,

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

מלותיו של ההמנון הלאומי של מדינת ישראל נכתבו על-ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, ונדפסו לראשונה בשנת 1876 או 1877 (התאריך המדויק אינו ידוע). השיר היה להמנון הלאומי של התנועה הציונית בקונגרס הציוני ה-‎18, בשנת ‎1933. עם הקמת מדינת ישראל הפכה "התקווה" להמנון המדינה.